מעט יותר מחודש לאחר שבנק ישראל פרסם דוח של צוות בין-חטיבתי, שבחן את הנושא של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים, פרסם היום (ג') הבנק קול קורא לציבור, בבקשה לקבלת מידע עבור צוות בין-משרדי לתיאום רגולטורי בנוגע לנכסים וירטואליים.
נזכיר כי בדוח שפורסם בתחילת נובמבר, קבע הצוות של בנק ישראל כי "להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי צפויים להתלוות לא מעט קשיים, מהותיים וטכנולוגיים, וסיכונים שנוגעים בעיקר להשפעה אפשרית על המערכת הפיננסית". לפיכך, כפי שפורסם ב"גלובס", המליצו חברי הצוות לבנק שלא להנפיק שקל דיגיטלי (שק"ד) בעתיד הקרוב.
בהודעה היום מציין הבנק כי "בהמשך לפעילות הרגולטורית שנעשית על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים בתחומי אחריותם וסמכותם בנושא נכסים וירטואליים, ולנוכח התפתחות התעשייה בישראל הבוחנת שימושים ויישומים שונים המבוססים בין היתר על טכנולוגיית רישום מבוזר של בסיסי נתונים במערכת הפיננסית (DLT - distributed ledger technology), קהילת הרגולטורים של המערכת הפיננסית הישראלית סבורה שיש מקום לחדש ולחזק את שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הרגולטורים והציבור".
על פי הודעת בנק ישראל, "הצוות מעוניין לבצע מעקב אחר ההתפתחויות בנושא בארץ ובעולם, ולבחון את הסוגיות הנוגעות להחלת הרגולציה על השימושים השונים בטכנולוגיה והשלכותיהן על הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים והיציבות הפיננסית. הצוות יאסוף נתונים ומידע לצורך יצירת בסיס ידע בנושא עבור הרגולטורים והציבור, וכדי לגבש המלצות בדבר המדיניות הרגולטורית הרצויה".
7 שאלות עיקריות לבדיקה
לפיכך, "חברי הצוות אשר כוללים נציגים מרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המסים, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל מבקשים את התייחסות הציבור לשאלה: מהן הסוגיות שעליהן יש לתת את הדעת בבואנו לבחון אסדרה של השימוש בנכסים וירטואליים וצעדים אפשריים המתייחסים לסוגיות אלה".
בין הסוגיות שבהן הצוות מבקש לדון, מפרטת ההודעה שבע שאלות עיקריות. השאלה הראשונה היא "מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים העוסקים בנכסים וירטואליים, כאשר הם מבקשים לפעול בישראל, ולהציע את המוצר שלהם לצרכן המקומי. במידה והתקיים בעבר ניסיון של חברה לפעול בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלה".
שאלה שנייה שמעלה הקול הקורא של בנק ישראל: "מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים הפועלים בהקשר גיוס כספים באמצעות נכסים וירטואליים (ICO) כאשר הם מבקשים לפעול בישראל. במידה והתקיים בעבר ניסיון לגייס כספים בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלו בעלי העניין".
שאלות נוספות הן "מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים צרכני יישומים מבוססי נכסים וירטואליים בישראל? מהם הסיכונים הגלומים בשימוש ופעילות בנכסים וירטואליים? מהו המידע הרלוונטי אשר על הרגולטורים לאסוף עבור ביצוע מעקב אחר התפתחות התעשייה? מהן ההזדמנויות הגלומות בטכנולוגיה זו עבור המגזר הפיננסי? ולבסוף, כיצד טכנולוגיה זו יכולה לסייע בהתמודדות מול אתגרים הנוגעים לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (AML/CFT)".
"קשיים יומיומיים בשימוש במטבעות"
בתגובה לקול קורא שהפיץ היום בנק ישראל, אמר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, כי "משתמשים במטבעות דיגיטליים בישראל נתקלים בקשיים יומיומיים כשהם מעוניינים לבצע עסקאות עם המטבעות שברשותם. כך למשל, אם אדם המחזיק בביטקוין מעוניין לשלם עבור ארוחה עם המטבע, החוק היבש קובע שהוא חייב לדווח על העסקה וגם לשלם מס בגין מכירת הביטקוין שבו עשה שימוש בעת הרכישה. בשל מקרה אבסורדי כזה, רשות המסים עלולה להיות מוצפת באלפי דיווחים מיותרים, או לחילופין אלפי משתמשים בטכנולוגיה עשויים להפוך לעבריינים בעל כורחם".
רוזנפלד הוסיף כי "הצעד של בנק ישראל מבורך, ואנו מקווים שאכן יוסדרו כל הקשיים והחסמים כך שיתאפשר למחזיקי מטבעות דיגיטליים לעשות בהם שימוש, במיוחד ברמת המשתמש הבודד".
כשהשנה מתקרבת לסיומה, ניתן כבר להעריך כמעט בוודאות שהביטקוין יסיים את 2018 עם ירידה שנתית ראשונה מאז 2014, לאחר שאת שלוש השנים הקודמות סיכם המטבע הדיגיטלי בעליות. כפי שפורסם ב"גלובס", אתמול (יום ב') חלפה שנה בדיוק מהיום שבו "מלך" המטבעות הדיגיטליים, הביטקוין, שבר את שיא כל הזמנים עם מחיר של קצת יותר מ-20 אלף דולר. ב-12 החודשים שעברו מאז, הנפילה של הביטקוין היתה ארוכה וכואבת. כעת נסחר הביטקוין (BTC ) במחיר ממוצע של כ-3,590 דולר, לאחר עלייה יומית של כ-4%.