ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, התייחסה היום (ד') בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" להצטרפותה של ישראל לארגון FATF - כוח משימה בינלאומי למאבק גלובלי בהלבנת הון ובמימון טרור. לדבריה, "ההצטרפות נוגעת לכל אחד מאיתנו, משום שהכסף שלנו הופך להיות שווה יותר. זה כוח בינלאומי במאבק להלבנת הון ומימון טרור, ויש לו יכולת להשפיע על כל העולם בתחום".
ווגמן-רטנר ציינה כי "בארגון חברות 35 מדינות שקובעות את הכללים לכל העולם, משום שמדינות שלא חברות בו, וזה רוב המדינות, מתמודדות עם סנקציות משמעותיות על הכלכלה. כדי להצטרף לארגון היינו צריכים ביקורת קשה ונרחבת, ומשמעות ההצטרפות לארגון מהווה תעודת בגרות לכלכלה הישראלית שמעידה על היושרה שלה".
בשיחה עם סטלה קורין ליבר, פרשנית בכירה של "גלובס, אמרה ווגמן-רטנר כי "הכלכלה הישראלית מקבלת בוסט משמעותי מחברותה בארגון, עם תעשיית הפינטק ותעשיות נוספות שיכולות להשתלב טוב יותר בעולם, וההצטרפות התאפשרה אחרי עשייה מדהימה של 25 רשויות שלטון שונות ובהן משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, רשות המסים, משרד האוצר, משרד המשפטים, היועמ"ש ועוד גופים רבים אחרים ובהם גופי ביטחון ומודיעין".
ווגמן נשאלה האם שיתוף-הפעולה בין הרשויות נהנה מנוכחות נשית דומיננטית, ואמרה כי "הניהול הנשי הוכיח את עצמו והוביל להישגים מעולים, ונציגי ה-FATF שהגיעו לפה הופתעו ואמרו שהם מעולם לא פגשו כל-כך הרבה נשים במשרות בכירות".
בהתייחסותה לצעדים הרבים הנעשים תחת המונח "מניעת הון שחור", אמרה ווגמן כי "משטר איסור הלבנת הון מוכתב על-ידי הכללים הבינלאומיים המאוד דרקוניים. אנחנו עדיין ברף התחתון מבחינת חקיקה, לפי ה-FATF, שסבור כי יש להרחיב את המשטר הזה".
ומי לגבי רגולציית יתר שהמצב הזה יוצר?
"הרגולציה בתחום מוכתבת על-ידי סטנדרט בינלאומי, ואם לא נפעל לפיו, אף אחד לא יוכל לעבוד".
איזה עוד "מכות" מצפות לציבור בתחום?
ווגמן: "מסקר סיכונים לאומי שביצענו עולה שתחום הנדל"ן הוא אחד מהתחומים בסיכון הגבוה ביותר להלבנת הון, בעיקר כשהוא מערב מזומן. מרבית מדינות אירופה נמצאות במצב של צמצום השימוש במזומן, שעיקר השימושים שנעשים בו הם לצרכים עברייניים. היום אנחנו נמצאים במקום בו תפיסות כספי עבריינות עלו בצורה מדהימה. המשטרה תפסה בשנה האחרונה 1.5 מיליארד שקל כספים, מתוכם 75% נשללים באופן סופי מעבריינים. אנחנו צופים שצמצום השימוש במזומן יסיט פעילות עבריינית לאפיקים אחרים, בין היתר מטבעות דיגיטליים, ונערכים לכך יחד עם כל גופי האכיפה".
בעניין פעילות המטבעות הדיגיטליים הוסיפה ווגמן כי "לצד היתרונות העצומים, ישנם לא מעט איומים בעולם הזה בכך שמטבעות קריפטו מאפשרות מעטה אנונימיות, ואין גורם שרואה פעולות בצורה מרוכזת. לכן הארגונים העולמיים, בהם FATF, חרטו על דגלם להוביל להסדרת התחום, במובן הזה שכל זירות הקריפטו צריכות לנהל מערך בקרה שלהם על התעשייה כדי לוודא שלא מנוצלת לרעה.
לדבריה, "ארגון ה-FATF מחייב את הסדרת תחום הקריפטו. האנונימיות תישמר במידה רבה, אבל זירות המסחר צריכות בקרה בנקודות הכניסה והיציאה כדי לוודא שהן לא מנוצלות לרעה, והארגון מחייב את כל מדינות העולם לפעול בנושא. בישראל אנחנו נמצאים ערב ההסדרה, והאינטרס המשמעותי של התעשייה זה שיוכלו לפעול מול מוסדות פיננסיים אחרים".
לסיכום דבריה אמרה ווגמן כי "ככל שמלביני ההון מתוחכמים יותר, כך גם אנחנו. הם לא מדמיינים אילו כלים יש לנו, ואנחנו כל יום נמצאים במרוץ של חתול ועכבר אחרי עבריינים. כל יום ממציאים עצמנו מחדש ומגלים דרכים מתוחכמות ונדרשים להתמודד עם פרצות, זה מאמץ בלתי נפסק. תוצאות האכיפה המסתמכים על המודיעין הפיננסי מוכיחות שאנחנו מצליחים לעקוב אחר כספים בצורה מדהימה".