גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזית המדע: פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים ללמוד דברים על יצירות אמנות

מדוע שינה אמן בן המאה ה-18 את ציורו אחרי 30 שנה, האם נזירים אוגוסטיניים הבריחו צבע כחול עמיד מאמריקה לאירופה בימי הביניים ואיך שוחזר עיטור זהב בלתי נראה בספר עתיק ● טכנולוגיות חדשות שעברו הסבה מעולמות הרפואה והתעשייה שופכות אור על שאלות היסטוריות ותרבותיות שעד כה לא היה להן מענה בכנס שנערך על ידי המכון הטכנולוגי חולון HIT

"נערה קוראת", 1770
"נערה קוראת", 1770

במאות ה-15 וה-16, האינקוויזיציה הספרדית אמנם אסרה על התושבים להשתמש בהמצאות ובפיתוחים טכנולוגיים שאינם נובעים מהנצרות, אבל יכול להיות שלא כולם עמדו באיסור הזה. פרופ' ג'יאקומו צ'יארי חושד שמסדר הנזירים האוגוסטינים, שהגיע גם לדרום אמריקה באותה תקופה, הביא ממקסיקו לקובה, ולאחר מכן מקובה לספרד, מתחת לאפה של האינקוויזיציה, פיגמנט ייחודי בשם "כחול מאיה", שנעשה בו שימוש ביצירות אמנות ספרדיות.

צ'יארי הקדיש חלק נכבד מהקריירה שלו לחקר הפיגמנט הייחודי הזה, אשר מסעיר זה שנים ארוכות את עולם האמנות הקלאסית. בזמן שביצירות שנוצרו באמריקה הדרומית נראה צבע כחול עז ייחודי בעמידותו, באירופה רוב גוני הכחול ביצירות האמנות דהו עם הזמן. באירופה של ימי הביניים, צבע כחול עמיד היה יקר מאוד ולא נפוץ. אמן שחפץ בו היה צריך לייבא אבן חן מיוחדת ויקרה מאפגניסטן, ולטחון אותה לתוך חומרי הצבע שלו. באמריקה באותן שנים, כחול המאיה העמיד היה נפוץ בהרבה ועד היום הוא נשמר באופן מעורר השתאות. 

צ'יארי, עד לאחרונה יו"ר מכון גטי לשימור אמנות ובעבר כימאי באוניברסיטת טורינו, היה בין החוקרים שגילו כיצד הופק כחול המאיה מסלע חרסית ייחודי ליבשת אמריקה, בשילוב עם צמח האינדיגו. הוא גם היה בין החוקרים שמיפו את החומר בשיטות כימיות שונות, בעיקר בטכנולוגיות מתחום הקריסטלוגרפיה (מדע הגבישים), המזכירות את אלה ששימשו את פרופ' עדה יונת בגילוי מבנה הריבוזום האנושי. החוקרים כתבו את הנוסחה הכימית המדויקת של החומר וגילו שמדובר בחומר היברידי ייחודי (אורגני ואנאורגני), הכולל ננו-חלקיקים - הרכב שלא היה קיים בשום פיגמנט אירופי באותה תקופה. עד היום לא טריוויאלי לשחזר את האפקט של כחול המאיה, משום שהננו-חלקיקים נוצרים רק במפגש בין תמצית האינדיגו לחרסית.

הדעה הרווחת היום היא שכחול המאיה כלל לא הגיע לעולם הישן, אולם צ'יארי מבקש לערער עליה. "אני מאמין שהגבולות לא היו עד כדי כך סגורים אז. ידוע שנזירים אוגוסטינים הביאו את החומר לקובה. האם אין זה סביר שלמרות הכול הבריחו מעט מהחומר יקר הערך לאירופה?". הוא גם מציע שיטה לבדוק זאת. אחרי שהבין מה הם המאפיינים הכימיים של הצבע, הוא זיהה תדר של אור שאם נצלם בו ציור עם כחול אירופי, הוא ייראה שחור. אם נעשה שימוש בכחול מאיה, הוא ייראה אפור. 

הניסוי הזה עדיין לא בוצע, "אבל זו שיטה שבה ניתן לבחון במהירות יחסית המון יצירות אמנות", אומר צ'יארי. "אם יתגלה כחול מאיה בתמונות, זו תהיה מהפכה באופן שבו חשבנו על תפקידו של הפיגמנט הזה באמנות ועל הנזירים האוגוסטינים עד היום. ואם לא, לפחות תהיה למישהו חופשה נחמדה בספרד".

המחקר של צ'יארי הוא רק דוגמה לאופן שבו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בחקר האמנות הקלאסית והארכיאולוגיה יכול לא רק לחשוף סודות המסתתרים מאחורי יצירות אמנות מסוימות, אלא לשפוך אור חדש על ההיסטוריה כולה.

צ'יארי היה אחד הדוברים בכנס בינלאומי לטכנולוגיות מדידות וחומרים באמנות וארכיאולוגיה שקיימו בשבוע שעבר המכון הטכנולוגי חולון והעמותה הישראלית לבדיקות לא הורסות - עמותה שעוסקת בבדיקות כאלה במגוון תחומים, ובעיקר בהנדסה ובתעשייה.

 

לקרוא את המגילה בלי לפתוח אותה

"אנחנו משתמשים בטכנולוגיות החדשות ביותר של היום כדי להבין איך יצרו את האמנות של אז", אומר פרופ' עמוס נוטע מהמכון הטכנולוגי, שמגיע דווקא מעולם בקרת האיכות. "אפשר להעביר את היצירות שיקופי רנטגן, CT, ניתוח תרמי, הקרנה בסוגים שונים של אור. במכון הטכנולוגי פיתחנו שיטות לחקור את היצירות באמצעות לייזר. בחו"ל משתמשים אפילו במאיצים ובמקורות נויטרונים, באופן שאינו הורס את היצירה, כדי לזהות מבנה של שכבות בתוך החומר".

מה עושים, לדוגמה, אם מוצאים מגילה גנוזה מגולגלת? כל ניסיון לפתוח אותה כדי לקרוא את הכתוב בה יגרום לה להתפורר מיד. לדברי נוטע, בשיטות שונות של הדמיה, הדומות לאלה שבהן משתמשת הרפואה כדי למפות את האברים הפנימיים בגוף האדם, הצליחו חוקרים למפות את השכבות במגילה ולהבדיל בין החומרים השונים - הקלף והדיו. הם השתמשו במידע הזה כדי ליצור הדמיה דיגיטלית של הקלף כפי שהיה נראה לו היה פרוס. כך ניתן לקרוא את הקלף בלי לפתוח אותו בפועל. "כך זוהו חלקים מספר חנוך, מתהילים ועוד", הוא מספר.

נוסף על הדמיות והקרנות אור, יש גם הבדיקות הכימיות. "מדובר בשיטות שהן ממש מעולם המז"פ", אומר נוטע. "נוטלים מיקרו-דגימות ומנתחים בצורה מדויקת את המבנה הכימי שלהן. כך אנחנו מקבלים למעשה טביעת אצבע של חומר, המאפשרת לנו לזהות חומרים דומים ביצירות שונות, המעידים על קשרי תרבות ומסחר בתקופות היסטוריות ואפילו פרה-היסטוריות. על ידי בדיקה המשקפת את שכבות היצירה, ניתן לראות גם שינויים שנעשו בה, והצורך לשנות עשוי להעיד על הלך הרוח של אותה תקופה".

כך אנחנו מקבלים למעשה אפשרות לגלות את "היסטוריית העריכה" של יצירות האמנות הגדולות. פרופ' ג'ון דלייני, שהרצה אף הוא בכנס, חוקר שכבות של צבע ביצירות אמנות באמצעות טכנולוגיות של ספקטרוסקופיה, שפותחו כדי לחקור את הרכב השכבות העמוקות של כדור הארץ.

אל עומק כדור הארץ לא ניתן להגיע פיזית, ואל השכבות התחתונות ביצירת אמנות לא ניתן להגיע בלי לפגוע ביצירה, אולם באמצעות הטכנולוגיות הללו ניתן לראות את השכבות התחתונות ואפילו, למשל, את רישום הפחם הראשוני על הקנבס, שקדם למשיכת המכחול.

"כך, לדוגמה, הצלחנו לראות גרסאות קודמות של 'הקוראת' של ז'אן אונורה פראגונר מ-1770. בגרסאות הראשונות של הציור הזה, דמות האישה בכלל הסתכלה החוצה מהתמונה, כמו הדמויות בציורים היותר פנטסטיים של פראגונר. השיער שלה היה אדום יותר וגם הביגוד שונה - הייתה לה עניבה שחורה. בגרסאות המוקדמות היא הייתה קצת יותר מבוגרת. בהמשך הוא הצעיר אותה", אומר דלייני.

"אנחנו חושבים שהשינויים נעשו 20-30 שנה אחרי הציור המקורי, כדי שהתמונה תימכר טוב יותר. הם מסמלים את ההבדל בין ההעדפה הראשונית של האמן לבין טעם הקהל".

פרופ' נוטע מוסיף שבאמצעות שיטות כאלה התגלה שבכמה יצירות קלאסיות המתארות אירועים היסטוריים או תנ"כיים שונו הבעות הפנים בעת שחזור היצירה. "לפעמים ההבעות שונו כדי להתאים לנרטיב של אותה תקופה, למשל מישהו פתאום נראה חורש מזימות יותר מבעבר, ואצל מישהו אחר ההבעה מותנה".

שם האמן נחשף, עיטור הזהב שוחזר

פרופ' מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, מתמחה בין היתר בטכנולוגיה בשם RTI) Reflectance Transformation Imaging): מציבים את האובייקט בחושך מוחלט ומצלמים אותו בתאורת לד מ-40 זויות שונות. התמונות מוזנות למחשב עם תוכנה המחברת את אותן להדמיה דיגיטלית אחת ומאפשרת התבוננות ברזולוציה גבוהה יותר מאשר זו של עין אנושית, או אפילו עין המצוידת במיקרוסקופ.

"חרס שנחשף באזור היישוב מזור, כאשר נחפרו התשתיות אל העיר אלעד, צולם בטכנולוגיה זו כדי לנסות לקרוא שם שהיה חרוט עליו", מספר מגן. "ללא הטכנולוגיה הזאת, אפשר היה לראות רק את האות הראשונה והשנייה של השם, ואת האות האחרונה והלפני אחרונה. בזכות הטכנולוגיה הזאת הצלחנו לראות את כל השם, והתברר שזהו שם של אמן שהיה ידוע כיצרן כלי חרס ונהג לחתום את שמו על הכלים שיצר. כך, אפשר היה לשייך את הכלי הזה לסדרה של כדים שעליהם הופיע שמו, אף שהם התגלו במקומות אחרים, וגם לתארך את הכלי בצורה מאוד מדויקת".

בבדיקה של פסלון פולחני שנמצא בדרום אמריקה, שתוארך לשנים 300-350 שנה לפני הספירה ושויך לתרבות המאיה, הצליחו החוקרים באמצעות טכנולוגיית ה-RTI לגלות שקווי המתאר של הפסל הם שבורים, לא אחידים. כך היה אפשר לזהות שאכן מדובר בחפץ אותנטי ולא בזיוף, כי הזיופים המאוחרים יותר כבר נעשו בכלים מודרניים יותר, וקווי המתאר של הפסלים המזויפים הם יותר אחידים. הזייפנים לא יכלו לדמיין שיום יגיע והמדע יירד לרזולוציות הללו. היום שיטת מחקר כזאת היא לא נדירה כל כך. "לכל קו יש האופי שלו", אומר מגן.

במקרה אחר, בחן מגן ספר איטלקי מהמאה ה-15. "הספרים הללו נכתבו ואוירו בהשקעה אדירה, של כישרון וכסף, ונצבעו אף בפיגמנטים שקשה היה להשיג אותם. שמתי לב שמשהו במרקם של קצות דפי הספר מעניין, לא רגיל. לכן צילמתי ב-RTI, וגיליתי שרידים של עיטור זהב שניתן היה לראות על קצות הדפים כשהספר היה סגור. מתישהו בעבר הספר פורק ונכרך מחדש, והעמודים הוחזרו לא בדיוק לאותו מקום זה מול זה, והעיטור היטשטש. באמצעות RTI הצלחנו שוב לזהות אותו.

"הטכנולוגיה משמשת היום בתחום האמנות אך בהחלט יכולה להיות רלוונטית גם בתעשייה המתקדמת, כדי לתפוס פגמי ייצור, וגם בתחום המז"פ".

מעבדה ניידת לבדיקת דיו

פרופ' אירה רבין מאוניברסיטת המבורג ומהמכון לחקר החומר בברלין פיתח מיקרוסקופ קטן שמצלם באורכי גל שונים כדי לחקור דיו. "בעבר כל דיון בדיו הסתכם במה שנראה לעין", הוא מספר, "היו אומרים - כתוב בדיו שחור, כתוב בדיו חום. היום אנחנו יודעים שכל דיו הוא בעל ייחוד. הוא יכול לספר לנו אילו כתבי יד נכתבו באותה תקופה ובאותו אזור, ולגבי אחרים לספר לנו שלא היו יכולים להיווצר יחד.

"המחקר שלי בתחום התחיל מהמגילות הגנוזות. המטרה שלנו הייתה לזהות זיופים מול מגילות אמיתיות. היום כ-100 חוקרים משתמשים בכלי שפיתחנו, ושולחים את הנתונים למאגר מידע בראשותי. אם מדווחים לי שהתגלה דיו מעניין, אני יוצאת לדרך עם המעבדה הניידת שלי, כדי לחקור אותו לעומק". המעבדה הניידת היא מכשיר ששוקל 250 קילו, והוא לרוב מוצב על כלי רכב, "אבל גם אפשר להטיס אותו. כך בדקתי דיו בכל העולם".

הצעד הבא של התחום כולו הוא ליצור מאגר מידע בין-מוזיאוני שיתעד שיטות מחקר שהופעלו על יצירות אמנות וארכיאולוגיה, מידת הצלחתן ומה נלמד מהן, כדי להוביל באמת את חקר האמנות לעידן החדש. 

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק