"האלימות מחלחלת אל השיח הציבורי והפוליטי, וזה משפיע על התרבות הפוליטית שלנו" - כך אמר היום (ה') המפכ"ל היוצא, רב-ניצב רוני אלשיך, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
אלשיך דיבר בפעם הראשונה על 3 השנים שלו בתפקיד. לדבריו, המשטרה היא ארגון חברתי יותר מאשר ארגון ביטחוני. "התהליך המשפיע ביותר עלינו הוא שהעולם והחברה הופכים להיות מחוברים ומקושרים יותר מאשר תמיד. הנושאים החברתיים לא מגיעים מספיק לשיח הציבורי, לצערי".
"העובדה שיש כפר גלובלי בו כולם צורכים את אותם השירים, האופנה, התכנים - זה מאתגר את הזהות שלנו כישראלים וכיהודים. הדבר הזה, יש לו משמעויות בכל התחומים. בעולם של נגישות ומהפכת המידע, אין יותר מומחים, וכולם מבינים בהכול, זה מורגש בתחום הרפואה, וכולנו מומחים לאיך פותרים את הבעיות עם חיזבאללה ועם רצועת עזה, ואין כבוד למי שיודע מעט יותר מאיתנו. בעבר היו אומרים עלינו, אנשי השב"כ, הם כנראה יודעים מה הם עושים, היום זה כבר לא קורה יותר. זה מאתגר אותנו, את כל המערכות הציבוריות".
"התהליכים לעיל, במקביל לתהליכי אורבניזיציה, מייצרים לנו את הקהילות השונות שאנחנו חברים בהן ברשתות, וכך כולנו שוחים ברשתות וחשים שאנחנו חיים בקהיליות, ומנגד דווקא באזור המגורים שלנו, יש יותר זרות. לכל זה יש משמעויות מרחיקות לכת.
"כאשר אזרח לא מכיר את סביבתו, הוא פחות מתחשב בסביבה. וכך אנחנו מגיעים לסביבה שבה אנשים מפחדים משכניהם, מכך שיוציא סכין, לא מכירים את הסביבה ואת השכנים, ועל כל דבר קוראים למשטרה שתפתור.
"זה האתגר החברתי הגדול ביותר שלנו, להחזיר את הקהיליתיות שלנו".
עוד בנוגע לרשת, אמר אלשיך כי "יש כיום אלימות נוראית ברשתות חברתיות. התגובות ברשתות הן קיצוניות, והשיח הוא אלים ברמות קשות. זה נובע מכך שכאשר פוגשים אדם ומדברים, מסוגלים להיות חלוקים בדעות אבל מרגישים כבני אדם זה לזה. ברשת, מנגד, יש תחושה שאפשר להגיד ולכתוב הכול, ואלימות זו מחלחלת לתוך השיח הציבורי והפוליטי, והיא הופכת עולם שכולו תודעה. יש לכך השלכות חברתיות מרחיקות לכת".
לדבריו, "המשטרה אוכפת חוק בתוך המדינה, וחשוב להשאיר אותה א-פוליטית. ומי שמנסה לתייג את המשטרה לפי דעות, זה מסוכן.
"השלכות השיח הזה, פרימת המחויבות החברתית - זה יכול להשפיע על החוסן הלאומי. נדמה לי שחוסן לאומי הוא קודם כל חברתי ופנימי ובין האזרחים במדינה. ואני לא בא לזלזל באיומי טילים שיש עלינו, אבל את החוסן הלאומי פנימי שלנו אסור לפרום.
"בשנה האחרונה ניסיתי, גם עם מדים, לדבר על המשטרה ועל הלגיטימציה של המשטרה לעסוק בנושאים הללו, החברתיים. כי המשטרה היא באמת הגורם היחיד שפותח את שורותיו לכל החברה הישראלית כעניין של אידיאולוגיה, וזאת כדי שכל אזרח יכול לראות את הפנים שלו במשטרה. בדואי, מוסלמי, חברי מדינות רוסיה, דתי חרדי. המשטרה משקיעה בכך המון משאבים.
"הוצאנו כסף רב כדי לאפשר למוסלמים ומוסלמיות, כולל דתיים, לאפשר להם את ההזדמנות להיכנס למשטרה. כי אם אזרח מוסלמי לא ירגיש שהמשטרה היא גם שלו, אין למשטרה סיכוי לתת שירות באזורים שלהם.
"יש לנו הישגים מאוד מרשימים מול קהיליית יוצאי אתיופיה. היו לנו הרבה משברים מול הקהילייה הזו, והיום יש לנו יותר מ-1,000 שוטרים מן הקהילייה הזו. גם הקהילה הדתית-לאומית הדירה את רגליה מאז 2006 מן המשטרה, מאז אירועי עמונה, והשקענו שם משאבים רבים כדי לשפר ולתקן.
"משטרה שפותחת שורותיה, יש לה לגיטימציה להדביק ולחבר קהיליות ולסייע לחברה. זו משטרת של בין אדם לחברו. תהליכים כאלה ופרויקטים מן הסוג הזה שמייצרים חברה מלוכדת יותר ואלימה פחות, אלה תהליכים אסטרטגיים.
"פרויקט שחקים, תנועת הנוער של משטרת ישראל, שומרי חוק - זה פרויקט שאנחנו גאים בו, והוא מופעל כיום ב-30 תחנות משטרה".
אלשיך ציין כי יש לשקול מחדש איך מתקצבים את משטרת ישראל וכמה משקל יש לתת לתוכניות האלה, אשר יכולות גם להביא לצמצום במספר העבריינים.
"כאשר מסתכלים על זה כך ועד כמה חשוב לשמור על המשטרה כארגון ניטרלי מבחינה פוליטית וארגון שלא מבקשים ממנו נאמנות כזו או אחרת, אלא נאמנות לחברה ולאזרחים, זה ארגון שיכול להרים כפפה ולטפל ולהוביל מהפכה בתוך החברה.
"באשר למינוי מפכ״ל המשטרה - אני לא מאמין שכרגע ניתן להשפיע על כך. אולי זה מיועד למינוי המפכ"ל הבא, אבל צריך לשאול שאלה איך ממנים מפכ"ל במדינת ישראל. בניגוד לראש מוסד, שב"כ, רמטכ"ל, שממלאים מדיינות של דרג פוליטי, והמפקד של הרמטכ"ל הוא שר הבטחון - המפכ"ל אינו כפוף לדרג פוליטי.
"המפכ"ל הוא עצמאי, ולכן חשוב להחליט על פורמט נכון, כדי שמפכ"ל יוכל לתקפד באופן עצמאי. אולי יש מקום למפכ"ל שממונה על-ידי ועדה עצמאית.
"אם אדם שאינו עצמאי, המפכ"ל לא יהיה עצמאי. חשוב שהוא לא יהיה מושפע פוליטית. אני מקווה שמהר ככל האפשר יהיה מפכ"ל משטרה, וניתן יהיה להעביר את הדגל".