במושב עסקים מעוררי השראה בהנחייתה של ליאת רון בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" השתתפו משתתפי תוכנית המנטורים של הסוכנות היהודית בשיתוף הפורום הישראלי למנהיגות.
בוסנה ביאנה, מקריית גת, היא הבעלים של מסעדת ג'וג'ו ברחובות. עלתה מאתיופיה בשנות ה-90. פתחה את המסעדה לפני שלוש שנים.
רועי קציר, מנהל מטה סחר ושיווק, שופרסל, הוא המנטור של ביאנה. הוא מספר כי הפורום הישראלי למנהיגות כולל כ-450 מנהלים, יזמים צעירים וותיקים "שיש להם מטרה אחת - להפוך את ישראל מקום שטוב יותר לחיות בו. אנחנו פועלים כמנטורים בפרויקט סיגליות של הצבא, ופועלים למען נהיגה בטוחה, אורח חיים בריא ועוד מטרות. במקום לקטר, אנחנו עושים".
בפאנל משוחחים בעלי העסקים הצעירים על קשיים והמנטורים מציעים פתרונות.
בוסנה, עבדת במפעלים במשך שנים, איך הבשיל הרעיון להקים עסק משלך?
"לא הייתה לי שפה וכסף, והיו לי ילדים קטנים, חיכיתי שהם יגדלו ותהיה לי קצת שפה וכסף. זה היה החלום שלי, לפתוח מסעדה אתיופית. חסכתי קצת כסף וקיבלתי כסף ממעוף והסוכנות היהודית. גם המשפחה שלי עזרה לי. כל המשפחה עובדים בעסק ויש עוד שלוש עובדות".
מה הקושי העיקרי בעסק?
"מה שמאחוריי זה החלק הקשה. אבל הייתי רוצה לדעת איך לשווק ולפתח את המסעדה".
קציר אומר שהיום אנשים מחפשים את החיבור לקהילה, דרך הפייסבוק למשל, ומציע חיבור לקהילת האוכל הבריא: "ראיתי שהאתר של המסעדה מעלה פוסט פעם בחודש. האוכל האתיופי מתאים גם לטבעונים וצמחונים וכדאי לחפש מעצבי דעת קהל בקהילת האוכל הבריא".
ג'ייסון בלנקפילד, Peak State Performance, עולה מאוסטרליה, בעל חברת כושר.
שאדי בשאראת, סמנכ"ל פיתוח עסקי המ-לט, חברה המייצרת מחברים, ברזים ושסתומים לתעשיית הגז והנפט ולחברות סמיקונדקטור, הוא המנטור של בלנקנפילד.
ג'ייסון היה חייל בודד ב-669. "סיימתי תואר במדעי הספורט ופיזיולוגיה בפרת', אוסטרליה. ואז החלטתי שאני חייב לעשות שינוי. פתחתי מפה ולמחרת אמרתי להורים שלי שאני עובר לארץ. לא ידעתי עברית אבל זה היה לי חשוב, תמיד היה לי חיבור עם ישראל. עשיתי עלייה ואחרי הצבא הייתי מבולבל וראיתי שיש פער מאוד משמעותי בין איך שעובדים עם ספורטאים מקצועיים בחו"ל. החברה שלי מלווה ספורטאים גם פיזית וגם מנטלית. אנחנו עובדים עם חברות פורצ'ן 500 כדי למקסם פוטנציאל של עובדים".
על הקשיים בעסק הוא אומר: "כל חסרון הוא גם יתרון. מצד אחד העברית קשה לי, מצד שני האנגלית שלי עוזרת לי בארה"ב ובאוסטרליה. אני התגייסתי עם 15 חיילים בודדים, ואני היחיד שהצליח ממש להקים פה משהו. וזה עצוב לי, שהם חזרו לחו"ל כדי לעבוד שם. הייתי רוצה שנשנה את זה".
שאדי מספר כי החוויה של חבריו של ג'ייסון מעסיקה אותם. "אני וג'ייסון החלטנו לקחת את הדרך שג'ייסון עשה פה וללמוד. לשאול למה מתוך 15, 14 עזבו. ובנוסף לפיתוח הביזנס של ג'ייסון, זו המטרה שלנו".
ילזבטה מאופיס, Yoffi the flavor of Israel, אתר שמוכר מארזים קולינריים מישראל לעסקים. במקור ממוסקבה, הגיעה לארץ לפני שלוש שנים.
חוי ארנפלד, בעלים ומנכ"לית ארנפלד לימודים, חברה להשכלה אקדמית לנשים חרדיות, היא המנטורית של מאופיס.
ילזבטה על העלייה: "לא היה לנו עתיד ברוסיה, לא לי ולא למשפחה שלי. רשת הטלוויזיה של אבא שלי נסגרה והחלטנו שאנחנו לא רוצים להקים שם עוד עסק. רצינו להתחיל משהו חדש, אבל לא ברוסיה. כשהגענו ב-2015 פתחנו את העסק. עסק של מתנות קולינריות ללקוחות עסקיים. אנחנו שולחים הרבה לחו"ל, אנחנו לא מייצרים, רק אוספים את הדברים הכי טובים ואורזים וממתגים".
ילזבטה מספרת שהקושי המרכזי הוא נטוורקינג, "שאנחנו צריכים להיכנס לחבורת גדולות וקטנות ולהציג את המתנות שלנו. כשאני נכנסת בצינורות המקובלים בדרך כלל זה לא עובד".
חווי: "צריך להבין שנטוורקינג זה עוד עבודה. וחשוב גם להעז, ללמוד מהחוצפה הישראלית. נגיד, פגשתי פה בחוץ את רמי לוי, סיפרתי לו על פרויקט חשוב שצריך מימון. לפעמים צריך פשוט להגיד 'מקסימום זה יצליח'. גם הרשתות החברתיות חשובות מאוד".