גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העושר הגדול שישנה את פני העולם: הפערים הכלכליים-חברתיים בעולם רק מעמיקים

הגידול בעושר בארה"ב ובעולם, שמקורו בעיקר בשוקי המניות המנופחים ובכספי ההרחבה הכמותית ובועת האשראי, פוער פערים כלכליים הולכים ומתרחבים בין האליטות להמונים, פערים שלאט ובשקט יוצרים סדקים במרקם החברתי ובדמוקרטיות, ומקרבים את העולם המערבי לשינוי חברתי וכלכלי תהומי

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts
מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

בבוקר אביבי בחודש מאי 1910 הובא מלך אנגליה אדוארד השביעי למנוחת עולמים. מסע ההלוויה של בנה הבכור של המלכה וויקטוריה היה אירוע חברתי רם מעלה שמשך אליו את כל אצולת אירופה ומלכיה, רבים מהם קרובי משפחתו של המנוח.

היטיבה לתאר זאת ההיסטוריונית ברברה טוכמן בספרה "אוגוסט" 1914: "כה מרהיב היה המחזה בבוקר העשרה במאי 1910 כאשר תשעה מלכים רכבו בהלווייתו של המלך אדוארד השביעי, וההמון, ממתין לבוש שחורים, לא יכול לעצור את הערצתו. בשלשות רכבו התשעה החוצה משער הארמון, מאחוריהם יותר מארבעים יורשי עצר ומלכות, ובעקבותיהם שגרירים לרוב. ביחד הם ייצגו את השמנה והסולתה של שבעים אומות. פעמון הביג-בן צלצל תשע בבוקר ומסע ההלוויה עזב את הארמון. אך שעון ההיסטוריה הצביע דווקא על שקיעה. השמש של העולם הישן שקעה והלכה בזוהר של הוד והדר שלא תראה עוד לעולם".

לא חלפו עשר שנים ומדינותיהם של תשעת המלכים, רבים מהם כאמור קרובי משפחה, השתנו ללא היכר. שלוש אימפריות ששלטו במשך מאות שנים על רוב שטחי העולם, רוסיה, טורקיה העותומנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית, התפוררו, ושתי אימפריות אחרות - בריטניה וצרפת, החלו לחשב את קיצן לאחור.

רבים מבני האצולה הישנה התפזרו לכל עבר ללא רכוש ושררה, מחפשים מקלט מפני הרוחות החדשות. כוחות חדשים, פנימיים ובינלאומיים, עלו ובאו למרכז הבמה, ושלטו בעולם החדש, לרע ולטוב. האצולה הקיימת, משרתיה ומבני הכוח שלה היו כמובן האחרונים להרגיש את השינוי הממשמש ובא, כמו גם את העובדה שהעולם שבנו סביבם ואשר התקיים לאורך תקופה כה ארוכה, שוב אינו בר קיימא.

האם העולם כפי שהוא מוכר היום עומד לקראת שינוי תהומי כמו זה שהתרחש לפני יותר ממאה שנה?

העידן החדש של הכסף

פאסט פורוורד ל-1971: הנשיא ריצ'רד ניקסון מבטל את הקשר בן 6,000 השנים בין הכסף, אמצעי התשלום, לבין הזהב, המתכת, ומביא לעולם את העידן שיכונה בהיסטוריה "תקופת כסף הפיאט". עידן שבו כל הכסף בעולם מיוצר על ידי הבנקים המרכזיים מן האוויר ועל ידי הבנקים המסחריים, בדמות חוב.

כשנכנס ניקסון לבית הלבן עמדה האינפלציה בארה"ב על כמעט 5%, תוצאה של הגירעונות הגדולים למימון המלחמה בווייטנאם והתוכניות החברתיות הגדולות של הנשיא לינדון ג'ונסון. אף שמקור האינפלציה היה בהגדלת כמות הכסף, פנה ניקסון לפתרון פופוליסטי הרבה יותר והחיל ב-1971 צווים נשיאותיים להקפאת שכר ומחירים בניסיון לעצור את האינפלציה. בטווח הקצר האמצעים האלה הועילו והנשיא הצליח להיבחר לכהונה שנייה בסוף 1972.

לעומת זאת, באותה שנה הבנק המרכזי האמריקאי דווקא נקט מדיניות מרחיבה. הוא הוריד את הריבית והגדיל את "בסיס הכסף" בכ-10%.

הלחצים האינפלציוניים החלו להתפרץ לאחר הבחירות ועימם הגיעו גם התוצאות של הניסיון לשלוט בשוק באמצעות צווים נשיאותיים. מחסור במזון החל להתפשט שעה שחקלאים העדיפו להטביע תרנגולות מאשר למכור אותן בהפסד. הצווים ויעילותם התפוררו והלכו, ובשנת 1973 האינפלציה כבר עמדה על 8.8%. היא המשיכה וגדלה לאורך כל העשור גם לאחר שניקסון התפוטר מהנשיאות, ועד 1980 הגיעה האינפלציה בארה"ב ל-14.8%.

מצבם של 50% מהאמריקאים גרוע משהיה ב-1971

המיתוס שנתקבע מאז, כאילו משבר הנפט של אחרי מלחמת יום הכיפורים גרם לעשור של אינפלציה היה אך זה, מיתוס. כפי שסיכם ה"וול סטריט ג'ורנל" במאמר המביט לאחור על התקופה: "אופ"ק (איגוד יצרניות הנפט) קיבל את כל הקרדיט על מה שארה"ב גרמה לעצמה" .

בסוף שנות השבעים, כשנראה שהדברים יוצאים משליטה, מינה הנשיא ג'ימי קרטר את פול וולקר לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב. וולקר, שנכנס לתפקידו באוגוסט 1979, לא היסס והעלה את הריבית הבסיסית עד שהגיעה בתוך זמן קצר ל-21.5%.

תגובות הפוליטיקאים והציבור העסקי לא איחרו לבוא. וולקר הפך למטרה להתקפות אישיות רבות בגין המיתון המיידי שמדיניותו הביאה, אך וולקר נותר בשלו, עמד לבדו בפרץ ומנע מארה''ב להתדרדר להיפר-אינפלציה בסגנון רפובליקת וויימר.

בתוך שנתיים האינפלציה נשברה. בשנת 1983 המשק האמריקאי חזר לצמוח, ואף הגיע לכדי גידול של 7.2% ב-1984. עד 1986 האינפלציה נפלה לכ-2%, ובאוגוסט 1987 סיים וולקר את תקופת כהונתו ופינה את מקומו לממשיכו אלן גרינספן.

על פניו נראה גרינספן ככלכלן קלאסי שמבין את הסיכונים הכרוכים בייצור לא מרוסן של כסף. בשנת 1966 הוא אמר: "תחת סטנדרט הזהב כמות האשראי שכלכלה יכולה לייצר, מוגבלת... אך נטישת סטנדרט הזהב מאפשרת ... למערכת הבנקאית לייצר כמות בלתי מוגבלת של אשראי". גרינספן הוסיף והתבטא: "תקציבים גירעוניים הם מזימה להחרמה של עושר (כי הם יוצרים אינפלציה), ולכן סטנדרט הזהב מגן על זכויות הקניין... ומכאן נובע האנטגוניזם של אוהבי המדינה הגדולה לסטנדרט זה" . בהזדמנות אחרת אמר גרינספן כי "רמת האינפלציה האידיאלית לצמיחה וגידול היא אפס".

אך לא חלפו שלושה חודשים ממינויו והיו"ר החדש הועמד במבחן. באוקטובר 1987, בתגובה לאירועים עולמיים, החלה הבורסה בניו יורק ליפול. ב-19 באוקטובר מדד הדאו ג'ונס צנח בשיעור הגדול מעולם, יותר מ-22% ביום אחד. גרינספן נלחץ, והפד מיהר והוריד את שערי הריבית.

בועות המניות והנדל"ן הגדילו את העושר בארה"ב

אופציית הפוט של גרינספן

שמירה על שערי המניות והגנה על המשקיעים לא נכללו בין תפקידי הבנק המרכזי, וזה אכן מעולם לא עסק בכגון אלו. שינוי זה במדיניות שהנהיג גרינספן יכונה מכאן ולעד "אופציית הפוט של גרינספן" (אופציית פוט מקנה למשקיעים זכות למכור מניה במחיר מסוים קבוע מראש).

מה שעומד מאחורי השם הזה הוא ההבנה כי מעתה ואילך הפדרל ריזרב ייחלץ לעזרת המשקיעים יהיו הסיכונים והמחירים בשוק אשר יהיו, וכי מעתה המדיניות המוניטרית לא תאפשר לשוק המניות להתנהג כשוק חופשי אלא כשוק המובטח על ידי המדינה. אוקטובר 1987 היה אפוא נקודת מפנה, ושוק המניות הפך מאז לנכס מוגן.

במחצית 1989 עמדה הריבית הבין-בנקאית על 9.81%. מכאן ואילך היא התחילה לצנוח עד שהגיעה ל-0% כעשרים שנה אחר כך. עם הצניחה הנמשכת בריבית ועם הכרת המשקיעים באופציית הפוט של גרינספן, החלו המניות לפרוח. הגידול העצום באשראי ובכמות הכסף, מ-10 טריליון דולר ב-1987 לכ-70 טריליון דולר כיום, תוצאה של מדיניות הריבית האמורה, היטיב מאוד עם שוק המניות, ועם העשירון העליון שממנו באים רובם המוחלט של המשקיעים בו.

מדיניותו המוניטרית של גרינספן נמשכה תחת מחליפו בן ברננקי. מינוי ברננקי ליו''ר הפד היה דומה למינוי פרופסור מצטיין להיסטוריה צבאית לתפקיד הרמטכ"ל. בניגוד לגרינספן, ברננקי היה נאיבי ודרש טוב, אלא שהבנתו את המציאות הייתה מוגבלת ביותר. אפילו באוגוסט 2008 הוא עדיין לא ראה את הפיל שבחדר אף שהוזהר על ידי רבים.

לפי תפיסת העולם של ברננקי היה כלי אחד בארגז הכלים, הדפסת כסף. הוא התבטא בנדון פעמים רבות, באחת הידועות שבהן אמר: "לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה הקרויה מכונת הדפסה אשר מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא חפצה בלא כל עלות...". בעקבות הנאום הזה הוענק לברננקי הכינוי "הליקופטר בן", על שם הביטוי של הכלכלן מילטון פרידמן על פיזור כסף מהליקופטרים. לאחר המשבר של 2008, שברננקי היה אחד מהאחראים הראשיים לו, מכונת הדפוס החלה לעבוד שעות נוספות.

האזרח הקטן משלם בגדול

אולי ברננקי צודק וייצור הדולרים לא עולה לממשלה דבר, אך לאזרחי הרפובליקה שאינם נמנים עם העשירון העליון הוא עלה גם עלה. במחקר מפורט שפירסם משרד הפדרל ריזרב של מינסוטה לפני כמה חודשים הם הגיעו למסקנה המדהימה הבאה: "בשנת 2016 קרוב למחצית מאוכלוסיית אמריקה היא בעלת פחות עושר ממה שהיה לה בשנת 1971".

גם ההכנסה הריאלית לשעה וההכנסה למשק הבית החציוני לא עלו כלל, וקרוב לוודאי ירדו, מאז 1971, זאת למרות שהתוצר של המשק כולו עלה במונחים ריאליים ביותר מפי שלושה.

להיכן הלך כל העושר הזה? מחקר אחר של הפדרל ריזרב (ראו תרשים) מצביע בבירור: נכון ל-2016 (מאז הנתונים קרוב לוודאי החריפו), האחוזון העליון שולט בכ-38.6% מהעושר, ביחד עם 9% הבאים, העשירון העליון שולט בכ-77.2% מהעושר באמריקה. כל 90% הבאים שולטים יחדיו בכ-22.8%. במילים אחרות, בבעלות העשירון החציוני, מתוך ה-90% התחתונים, כ-2.5% מהעושר לעומת 77% שבבעלות העשירון העליון. 77% לעומת 2.5%, קרי פי שלושים, ועדיין יש עוד ארבעה עשירונים במצב יותר גרוע.

כל הסטטיסטיקה הזו מתבטאת בכך שילדי תשעת העשירונים התחתונים לא יכולים לזכות בהשכלה אקדמית - המפתח להצלחה בחברה האמריקאית, ללא הלוואות כבדות. אלו עומדות היום על הסך המצטבר של כ-1.6 טריליון דולר, ובהם נושאים כ-44 מיליון אמריקאים עם הלוואה ממוצעת של 37.172 דולר. זו גם הסיבה ששיעור רוכשי הבתים מאותה אוכלוסייה נמוך באופן משמעותי משיעורם אך לפני עשרים ושלושים שנה.

אך לא רק הצעירים סובלים מהירידה בערך הכסף מחד ומהגידול הלא פרופורציונלי בערך הנכסים, מאידך. שניהם צדדים לאותו מטבע של "ייצור דולרים בלא כל עלות", כלשון ברננקי.

גם המבוגרים יותר, אלו שאינם נמנים עם העשירון העליון, סובלים. על פי מחקר שערכה חברת הפיננסים מגניפיי-מאני (MagnifyMoney), נכון ליוני 2018 למשק הבית החציוני באמריקה סך חסכונות מזומן, כולל חשבונות לפרישה, בשווי 11,700 דולר, ובחשבונו של החציון של האחוזון העליון כ-1.2 מיליון דולר.

כל העושר העצום הזה, יותר מ-100 טריליון דולר לסוף הרבעון הראשון של 2018, מתרכז בעיקר בידי פחות מאחוז אחד של האוכלוסייה. נכון לספטמבר 2018, שלושת האמריקאים העשירים, ביל גייטס, ג'ף בזוס ווורן באפט, היו בעליו של יותר עושר מאשר ה-50% מאוכלוסיית המדינה.

כל העושר חסר התקדים הזה מקורו בעיקר בשוק המניות המנופח ובכספי ההרחבה הכמותית ובועת האשראי. וכל העושר המרוכז הזה הולך ומפורר את הרקמה החברתית והדמוקרטיה באמריקה, אך לא רק בה.

הכוחות שמתחת לפני השטח

מתחת לפני השטח בכל העולם המערבי פועלים כוחות דומים, והפערים בין ההמונים לאליטות הנמנות כולן עם העשירון העליון, ורובן אף עם האחוזון העליון, הולכים וגדלים.

לא רק "חוזי שחורות רדיקלים" מבחינים בכך. אפילו איש ממסד כמו פול וולקר בן ה-91, המבוגר האחראי האחרון שכיהן בפדרל ריזרב, הצהיר לאחרונה: "אני רואה בלגן גדול בכל מקום, כולל חוסר כבוד וחוסר אמון בסיסי במוסדות המדינה. הפדרל ריזרב ללא כיוון, ווושינגטון נשלטת על ידי העשירים (פלוטוקרטס). הדברים באמת במצב גרוע, איך אפשר לנהל דמוקרטיה כאשר אף אחד אינו מאמין בהנהגה?"

כמו הילארי קלינטון אשר עד היום אינה מבינה מדוע היא הפסידה את הבחירות, כמו הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון שמופתע מהמחאה בארצו וממהר להבטיח העלאות שכר (מאיפה?), כל "פורום דאבוס" אינו מבחין עדיין בסדקים.

כפי שאמרה ברברה טוכמן בספר אחר, "ראי רחוק", על המאה ה-14 מרובת הסער והמהומה: "הסדקים במבנים ישנים ומפורסמים הם איטיים ופנימיים, ובכל העת הזו (בינתיים) החזית (הפָסָאדָה) מחזיקה מעמד".

הזעזועים בכלכלה ובשוקי ההון בשנים הבאות, 2019-2021, יחריפו את המגמות האלו. או אז רפורמטורים מתוך הממסד סטייל מקרון ימצו את עצמם, ואל נתפלא אפוא אם למשל נראה את מרין לה-פן בארמון האליזה ב-2022. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

של אפל, וג'מיני בתפקיד עוזרת קולית / צילום: יח''צ Genmoji

איזו יצרנית סמארטפונים משלבת את ה-AI טוב יותר?

בטלפונים החדשים משולבים פיצ'רים רבים של בינה מלאכותית - מתמונות, דרך טקסטים ועד ביצוע משימות - במטרה למשוך צרכנים ● אלא שבעוד סמסונג מובילה עם הבשורות, באפל משתרכים מאחור

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

מארה"ב ועד יפן: היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. ומתי בישראל?

היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, מארה"ב ועד יפן ● את מירב תשומת־הלב ימשוך הנגיד האמריקאי, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה לאחר תשעה חודשים ● ומה לגבי ישראל? בתחזית הפסימית, הריבית כלל לא תרד עד סוף השנה

אשר דהן, תומר וינגרטן, רפי עמית / צילום: מתוך לינקדאין, יח''צ, רענן טל

החברה הקטנה מיקנעם שזינקה ב-800% בשלושה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית חברת Wearable Devices, המפתחת מכשירים לבישים מבוססי-AI, טסה בכ-800% בימים בודדים, במחזורי מסחר גבוהים במיוחד ● קמטק זינקה לאחר שהודיעה על הנפקת אג"ח להמרה בריבית 0%, בהיקף של 425 מיליון דולר ● וסנטינל וואן קפצה לאחר שהודיעה על רכישת חברת AI אמריקאית

ראש ממשלת קטאר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ראש ממשלת קטאר: "יש לנקוט צעדים ממשיים כדי למנוע מישראל להמשיך להחריף"

לראשונה מאז התקיפה בדוחא: בכיר חמאס טאהר א-נונו שהיה יעד לתקיפה בהופעה פומבית בריאיון לערוץ אל-ג'זירה ● אימו של גיא גלבוע דלאל: הודיעו לי שהוא מוחזק לבדו מעל הקרקע בעזה, משמש מגן אנושי ● במערכת הביטחון מעריכים: חמאס עלול להגביר את ניסיונות חטיפת החיילים ● בכירים קטארים הבהירו למשפחות החטופים: "אנחנו רוצים להמשיך במאמצי התיווך" ● 48 חטופים - 709 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בנק הפועלים מאמין בנחשון קיויתי; משקיע בבסר לפי שווי של מיליארד שקל

ב.ס.ר הנדסה הפועלת לגיוס אג"ח של 150 מיליון שקל, עדכנה את התשקיף על הסכם השקעה שנחתם עם פועלים אקוויטי שיחזיק בנתח שעשוי להגיע ל-15% ומכין את הקרקע להנפקת מניות • החברה פועלת להקמת פרויקטים של דיור ומשרדים בערים מרכזיות

איתן אלדר / צילום: תמר מצפי

הרימון שנזרק לחצר של בעל המניות: "לדעתי זאת טעות"

המשטרה פתחה בחקירה באשר לנסיבות זריקת הרימון לחצר ביתו של איש העסקים איתן אלדר, בעל מניות מיעוט בב.ס.ר הנדסה ● אלדר לגלובס: "אין לי מושג במה מדובר, לדעתי זה לא כוון אליי"

אוגוסט היה חודש טוב לחוסכים / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

מה הכסף שלכם עשה באוגוסט? חברת הביטוח שעקפה את כולם ובית ההשקעות שנשאר בתחתית

חודש אוגוסט הסתיים עם תשואה ממוצעת של 1.1% במסלולים הכלליים ● חברת הביטוח מנורה בלטה בביצועים טובים, ואילו ילין לפידות ומור התמקמו בתחתית עם ביצועים חלשים ● המסלולים מחקי מדדי ה-S&P 500 הציגו תשואה שלילית למרות הזינוק במדד

מגרש במטולה נמכר ב־350 אלף שקל / צילום: נוה לוי

המגרש שנרכש רק לפני שנתיים וכעת נמכר שוב, במחיר נמוך יותר

המגרש בשטח 516 מ"ר נמצא בדרום הר צפייה, ולפני כשנתיים נמכר ב־10,000 שקל יותר ● שוק הנדל"ן הקטן ממילא של מטולה כמעט שבק חיים מאז פרוץ המלחמה ● עצם זה שהרוכש לא היה מוכן לשלם על המגרש סכום גבוה יותר, מבטא את חוסר האמון שלו שהשכונה תקרום עור וגידים בשנים הקרובות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מדד הביטוח נפל במעל 4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.9% ● מדד הביטוח נפל בכ-4.1%, מדד הבנייה איבד כ-2.3% ● מעבר לים, מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 שברו שיאים חדשים בסוף השבוע האחרון, והעיניים נשואות להחלטת הריבית של הפדרל ריזרב ביום רביעי הקרוב ● וגם: הסיבה המפתיעה שבגללה כדאי להשקיע במניות גדולות לקראת סוף השנה

אנשי ביטחון סינים אוספים פרטים מאזרחים באיי שלמה, החודש / צילום: Reuters, Royal Solomon Islands Police Force

מדינות האי הזעירות של האוקיינוס השקט נקראות לבלום את התפשטות סין

שורת איים קטנים ומרוחקים הצביעו עם ישראל בעצרת האו"ם ביום שישי האחרון נגד ההצעה ל"שתי מדינות לשני עמים" ● ניתן להניח שהדבר קשור בכך שהן נשענות, לפחות במידת מסוימת, על סיוע אמריקאי - ומאוימות מההתפשטות הסינית באזור

בנייה ללא היתר / צילום: Shutterstock

התגורר במשך חמש שנים בבית ללא היתר וקיבל קנס של 180 אלף שקל

בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של תושב עראבה שבנה בית בן חמש קומות ללא היתר, אולם המבנה לא נהרס

אמיתי קלמר וד''ר דן רביב / צילום: Weifan Chen

ההנפקה שתניב למבטח שמיר, ארקין ואיל עופר רווחים של מאות מיליונים

שלושת בעלי ההון מחזיקים במניות חברת הפינטק הישראלית-אמריקאית לנדבאזז, ששואפת להנפיק בוול סטריט לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● עבור מבטח שמיר מדובר בהשבחה צפויה של פי 10 על השווי בו השקיעה בחברה

סמנכ''ל האוצר, יוראי מצלאוי / צילום: עודד קרני

כפי שנחשף בגלובס: האוצר משיק תוכנית תמריצים למוסדיים שישקיעו בתשתיות

לפי התוכנית שנחשפה, התזכיר אמור להעלות את תקרת הפטור מ-20% ל-49% עבור קופת גמל בודדת, ומ-50% ל-75% עבור השקעה משותפת של מספר קופות ● הודעת האוצר מהיום אישרה את הכיוון הכללי, אם כי לא פירטה את האחוזים הספציפיים החדשים

מרכז הפיתוח של אנבידיה במבוא כרמל, אחד האזורים שהגיעו לישורת האחרונה / צילום: אסף גלעד

ההחלטה מתקרבת ומסתבכת: ראש העיר שמאיים בעתירה נגד עסקת אנבידיה

עיריית נשר הודיעה כי תגיש עתירה אם יינתנו לענקית השבבים אנבידיה הטבות ופטור ממכרז "בניגוד לחוק" לטובת הקמת מרכז פיתוח חדש ● עם זאת, החוק מאפשר לעשות זאת במקרים חריגים ● גורמים בשוק: "אם יוצגו שיקולים לגיטימיים, אין סיכוי אמיתי לעתירה כזו"

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

האקזיט בוטל: בזק לא תרכוש את אקסלרה של קרן אלומה

חברת התקשורת הודיעה על החלטתה לוותר על העסקה לרכישת חברת הבת של קרן התשתיות, המחזיקה כבל תת ימי בין ישראל לאירופה ● המשמעות - הקרן של אורי יוגב לא תרשום את האקזיט לו ציפתה

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף

הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו

שיחה עם ג'ף שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ויו"ר ארגון מעוז, מתוך כנס החברות המשפחתיות ● על העסק המיתולוגי, ההחלטה לא להעביר אותו לדור הרביעי וגם ההשקעות כדי לחזק את המדינה

אינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה בישראל?

היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש אוגוסט 2025, שעפ"י ההערכות צפוי להצביע על עלייה בשיעור גבוה יחסית של 0.6%-0.7% ● עם זאת, האינפלציה השנתית צפויה להתכנס לראשונה אל תוך יעד המחירים שהציב בנק ישראל - עם התמתנות מ־3.1% ל־2.8%

מושגים לאזרחות מיודעת. ייצוג הולם / צילום: Shutterstock

המינוי של סמוטריץ' נבלם? זה המקור של הנימוק המפתיע

הכנסת חוקקה, הממשלה החליטה, והמדינה קיבלה על עצמה לתת ייצוג הולם לנשים בשירות הציבורי ● אבל במשך שנים זה לא קרה, בג"ץ ביקש לשים לזה סוף - וכעת המינוי לראש אגף התקציבים נתקע ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

משרד הבריאות ידרוש מכללית: קיצוץ במשרת היו"ר והגבלת השפעת הדירקטוריון על מינוי בכירים

על רקע מינוי מנכ"ל חדש לקופה, במשרד הבריאות דורשים כי יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר יעבור למשרה חלקית, וכי סמכויות הדירקטוריון יצומצמו ● גורמים במערכת הבריאות: "אנחנו מחכים לראות אם ימונה האדם המתאים ביותר. אם לא, נפעל" ● תהליך מינוי המנכ"ל עשוי להסתיים עד ראש השנה