גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העושר הגדול שישנה את פני העולם: הפערים הכלכליים-חברתיים בעולם רק מעמיקים

הגידול בעושר בארה"ב ובעולם, שמקורו בעיקר בשוקי המניות המנופחים ובכספי ההרחבה הכמותית ובועת האשראי, פוער פערים כלכליים הולכים ומתרחבים בין האליטות להמונים, פערים שלאט ובשקט יוצרים סדקים במרקם החברתי ובדמוקרטיות, ומקרבים את העולם המערבי לשינוי חברתי וכלכלי תהומי

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts
מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

בבוקר אביבי בחודש מאי 1910 הובא מלך אנגליה אדוארד השביעי למנוחת עולמים. מסע ההלוויה של בנה הבכור של המלכה וויקטוריה היה אירוע חברתי רם מעלה שמשך אליו את כל אצולת אירופה ומלכיה, רבים מהם קרובי משפחתו של המנוח.

היטיבה לתאר זאת ההיסטוריונית ברברה טוכמן בספרה "אוגוסט" 1914: "כה מרהיב היה המחזה בבוקר העשרה במאי 1910 כאשר תשעה מלכים רכבו בהלווייתו של המלך אדוארד השביעי, וההמון, ממתין לבוש שחורים, לא יכול לעצור את הערצתו. בשלשות רכבו התשעה החוצה משער הארמון, מאחוריהם יותר מארבעים יורשי עצר ומלכות, ובעקבותיהם שגרירים לרוב. ביחד הם ייצגו את השמנה והסולתה של שבעים אומות. פעמון הביג-בן צלצל תשע בבוקר ומסע ההלוויה עזב את הארמון. אך שעון ההיסטוריה הצביע דווקא על שקיעה. השמש של העולם הישן שקעה והלכה בזוהר של הוד והדר שלא תראה עוד לעולם".

לא חלפו עשר שנים ומדינותיהם של תשעת המלכים, רבים מהם כאמור קרובי משפחה, השתנו ללא היכר. שלוש אימפריות ששלטו במשך מאות שנים על רוב שטחי העולם, רוסיה, טורקיה העותומנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית, התפוררו, ושתי אימפריות אחרות - בריטניה וצרפת, החלו לחשב את קיצן לאחור.

רבים מבני האצולה הישנה התפזרו לכל עבר ללא רכוש ושררה, מחפשים מקלט מפני הרוחות החדשות. כוחות חדשים, פנימיים ובינלאומיים, עלו ובאו למרכז הבמה, ושלטו בעולם החדש, לרע ולטוב. האצולה הקיימת, משרתיה ומבני הכוח שלה היו כמובן האחרונים להרגיש את השינוי הממשמש ובא, כמו גם את העובדה שהעולם שבנו סביבם ואשר התקיים לאורך תקופה כה ארוכה, שוב אינו בר קיימא.

האם העולם כפי שהוא מוכר היום עומד לקראת שינוי תהומי כמו זה שהתרחש לפני יותר ממאה שנה?

העידן החדש של הכסף

פאסט פורוורד ל-1971: הנשיא ריצ'רד ניקסון מבטל את הקשר בן 6,000 השנים בין הכסף, אמצעי התשלום, לבין הזהב, המתכת, ומביא לעולם את העידן שיכונה בהיסטוריה "תקופת כסף הפיאט". עידן שבו כל הכסף בעולם מיוצר על ידי הבנקים המרכזיים מן האוויר ועל ידי הבנקים המסחריים, בדמות חוב.

כשנכנס ניקסון לבית הלבן עמדה האינפלציה בארה"ב על כמעט 5%, תוצאה של הגירעונות הגדולים למימון המלחמה בווייטנאם והתוכניות החברתיות הגדולות של הנשיא לינדון ג'ונסון. אף שמקור האינפלציה היה בהגדלת כמות הכסף, פנה ניקסון לפתרון פופוליסטי הרבה יותר והחיל ב-1971 צווים נשיאותיים להקפאת שכר ומחירים בניסיון לעצור את האינפלציה. בטווח הקצר האמצעים האלה הועילו והנשיא הצליח להיבחר לכהונה שנייה בסוף 1972.

לעומת זאת, באותה שנה הבנק המרכזי האמריקאי דווקא נקט מדיניות מרחיבה. הוא הוריד את הריבית והגדיל את "בסיס הכסף" בכ-10%.

הלחצים האינפלציוניים החלו להתפרץ לאחר הבחירות ועימם הגיעו גם התוצאות של הניסיון לשלוט בשוק באמצעות צווים נשיאותיים. מחסור במזון החל להתפשט שעה שחקלאים העדיפו להטביע תרנגולות מאשר למכור אותן בהפסד. הצווים ויעילותם התפוררו והלכו, ובשנת 1973 האינפלציה כבר עמדה על 8.8%. היא המשיכה וגדלה לאורך כל העשור גם לאחר שניקסון התפוטר מהנשיאות, ועד 1980 הגיעה האינפלציה בארה"ב ל-14.8%.

מצבם של 50% מהאמריקאים גרוע משהיה ב-1971

המיתוס שנתקבע מאז, כאילו משבר הנפט של אחרי מלחמת יום הכיפורים גרם לעשור של אינפלציה היה אך זה, מיתוס. כפי שסיכם ה"וול סטריט ג'ורנל" במאמר המביט לאחור על התקופה: "אופ"ק (איגוד יצרניות הנפט) קיבל את כל הקרדיט על מה שארה"ב גרמה לעצמה" .

בסוף שנות השבעים, כשנראה שהדברים יוצאים משליטה, מינה הנשיא ג'ימי קרטר את פול וולקר לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב. וולקר, שנכנס לתפקידו באוגוסט 1979, לא היסס והעלה את הריבית הבסיסית עד שהגיעה בתוך זמן קצר ל-21.5%.

תגובות הפוליטיקאים והציבור העסקי לא איחרו לבוא. וולקר הפך למטרה להתקפות אישיות רבות בגין המיתון המיידי שמדיניותו הביאה, אך וולקר נותר בשלו, עמד לבדו בפרץ ומנע מארה''ב להתדרדר להיפר-אינפלציה בסגנון רפובליקת וויימר.

בתוך שנתיים האינפלציה נשברה. בשנת 1983 המשק האמריקאי חזר לצמוח, ואף הגיע לכדי גידול של 7.2% ב-1984. עד 1986 האינפלציה נפלה לכ-2%, ובאוגוסט 1987 סיים וולקר את תקופת כהונתו ופינה את מקומו לממשיכו אלן גרינספן.

על פניו נראה גרינספן ככלכלן קלאסי שמבין את הסיכונים הכרוכים בייצור לא מרוסן של כסף. בשנת 1966 הוא אמר: "תחת סטנדרט הזהב כמות האשראי שכלכלה יכולה לייצר, מוגבלת... אך נטישת סטנדרט הזהב מאפשרת ... למערכת הבנקאית לייצר כמות בלתי מוגבלת של אשראי". גרינספן הוסיף והתבטא: "תקציבים גירעוניים הם מזימה להחרמה של עושר (כי הם יוצרים אינפלציה), ולכן סטנדרט הזהב מגן על זכויות הקניין... ומכאן נובע האנטגוניזם של אוהבי המדינה הגדולה לסטנדרט זה" . בהזדמנות אחרת אמר גרינספן כי "רמת האינפלציה האידיאלית לצמיחה וגידול היא אפס".

אך לא חלפו שלושה חודשים ממינויו והיו"ר החדש הועמד במבחן. באוקטובר 1987, בתגובה לאירועים עולמיים, החלה הבורסה בניו יורק ליפול. ב-19 באוקטובר מדד הדאו ג'ונס צנח בשיעור הגדול מעולם, יותר מ-22% ביום אחד. גרינספן נלחץ, והפד מיהר והוריד את שערי הריבית.

בועות המניות והנדל"ן הגדילו את העושר בארה"ב

אופציית הפוט של גרינספן

שמירה על שערי המניות והגנה על המשקיעים לא נכללו בין תפקידי הבנק המרכזי, וזה אכן מעולם לא עסק בכגון אלו. שינוי זה במדיניות שהנהיג גרינספן יכונה מכאן ולעד "אופציית הפוט של גרינספן" (אופציית פוט מקנה למשקיעים זכות למכור מניה במחיר מסוים קבוע מראש).

מה שעומד מאחורי השם הזה הוא ההבנה כי מעתה ואילך הפדרל ריזרב ייחלץ לעזרת המשקיעים יהיו הסיכונים והמחירים בשוק אשר יהיו, וכי מעתה המדיניות המוניטרית לא תאפשר לשוק המניות להתנהג כשוק חופשי אלא כשוק המובטח על ידי המדינה. אוקטובר 1987 היה אפוא נקודת מפנה, ושוק המניות הפך מאז לנכס מוגן.

במחצית 1989 עמדה הריבית הבין-בנקאית על 9.81%. מכאן ואילך היא התחילה לצנוח עד שהגיעה ל-0% כעשרים שנה אחר כך. עם הצניחה הנמשכת בריבית ועם הכרת המשקיעים באופציית הפוט של גרינספן, החלו המניות לפרוח. הגידול העצום באשראי ובכמות הכסף, מ-10 טריליון דולר ב-1987 לכ-70 טריליון דולר כיום, תוצאה של מדיניות הריבית האמורה, היטיב מאוד עם שוק המניות, ועם העשירון העליון שממנו באים רובם המוחלט של המשקיעים בו.

מדיניותו המוניטרית של גרינספן נמשכה תחת מחליפו בן ברננקי. מינוי ברננקי ליו''ר הפד היה דומה למינוי פרופסור מצטיין להיסטוריה צבאית לתפקיד הרמטכ"ל. בניגוד לגרינספן, ברננקי היה נאיבי ודרש טוב, אלא שהבנתו את המציאות הייתה מוגבלת ביותר. אפילו באוגוסט 2008 הוא עדיין לא ראה את הפיל שבחדר אף שהוזהר על ידי רבים.

לפי תפיסת העולם של ברננקי היה כלי אחד בארגז הכלים, הדפסת כסף. הוא התבטא בנדון פעמים רבות, באחת הידועות שבהן אמר: "לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה הקרויה מכונת הדפסה אשר מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא חפצה בלא כל עלות...". בעקבות הנאום הזה הוענק לברננקי הכינוי "הליקופטר בן", על שם הביטוי של הכלכלן מילטון פרידמן על פיזור כסף מהליקופטרים. לאחר המשבר של 2008, שברננקי היה אחד מהאחראים הראשיים לו, מכונת הדפוס החלה לעבוד שעות נוספות.

האזרח הקטן משלם בגדול

אולי ברננקי צודק וייצור הדולרים לא עולה לממשלה דבר, אך לאזרחי הרפובליקה שאינם נמנים עם העשירון העליון הוא עלה גם עלה. במחקר מפורט שפירסם משרד הפדרל ריזרב של מינסוטה לפני כמה חודשים הם הגיעו למסקנה המדהימה הבאה: "בשנת 2016 קרוב למחצית מאוכלוסיית אמריקה היא בעלת פחות עושר ממה שהיה לה בשנת 1971".

גם ההכנסה הריאלית לשעה וההכנסה למשק הבית החציוני לא עלו כלל, וקרוב לוודאי ירדו, מאז 1971, זאת למרות שהתוצר של המשק כולו עלה במונחים ריאליים ביותר מפי שלושה.

להיכן הלך כל העושר הזה? מחקר אחר של הפדרל ריזרב (ראו תרשים) מצביע בבירור: נכון ל-2016 (מאז הנתונים קרוב לוודאי החריפו), האחוזון העליון שולט בכ-38.6% מהעושר, ביחד עם 9% הבאים, העשירון העליון שולט בכ-77.2% מהעושר באמריקה. כל 90% הבאים שולטים יחדיו בכ-22.8%. במילים אחרות, בבעלות העשירון החציוני, מתוך ה-90% התחתונים, כ-2.5% מהעושר לעומת 77% שבבעלות העשירון העליון. 77% לעומת 2.5%, קרי פי שלושים, ועדיין יש עוד ארבעה עשירונים במצב יותר גרוע.

כל הסטטיסטיקה הזו מתבטאת בכך שילדי תשעת העשירונים התחתונים לא יכולים לזכות בהשכלה אקדמית - המפתח להצלחה בחברה האמריקאית, ללא הלוואות כבדות. אלו עומדות היום על הסך המצטבר של כ-1.6 טריליון דולר, ובהם נושאים כ-44 מיליון אמריקאים עם הלוואה ממוצעת של 37.172 דולר. זו גם הסיבה ששיעור רוכשי הבתים מאותה אוכלוסייה נמוך באופן משמעותי משיעורם אך לפני עשרים ושלושים שנה.

אך לא רק הצעירים סובלים מהירידה בערך הכסף מחד ומהגידול הלא פרופורציונלי בערך הנכסים, מאידך. שניהם צדדים לאותו מטבע של "ייצור דולרים בלא כל עלות", כלשון ברננקי.

גם המבוגרים יותר, אלו שאינם נמנים עם העשירון העליון, סובלים. על פי מחקר שערכה חברת הפיננסים מגניפיי-מאני (MagnifyMoney), נכון ליוני 2018 למשק הבית החציוני באמריקה סך חסכונות מזומן, כולל חשבונות לפרישה, בשווי 11,700 דולר, ובחשבונו של החציון של האחוזון העליון כ-1.2 מיליון דולר.

כל העושר העצום הזה, יותר מ-100 טריליון דולר לסוף הרבעון הראשון של 2018, מתרכז בעיקר בידי פחות מאחוז אחד של האוכלוסייה. נכון לספטמבר 2018, שלושת האמריקאים העשירים, ביל גייטס, ג'ף בזוס ווורן באפט, היו בעליו של יותר עושר מאשר ה-50% מאוכלוסיית המדינה.

כל העושר חסר התקדים הזה מקורו בעיקר בשוק המניות המנופח ובכספי ההרחבה הכמותית ובועת האשראי. וכל העושר המרוכז הזה הולך ומפורר את הרקמה החברתית והדמוקרטיה באמריקה, אך לא רק בה.

הכוחות שמתחת לפני השטח

מתחת לפני השטח בכל העולם המערבי פועלים כוחות דומים, והפערים בין ההמונים לאליטות הנמנות כולן עם העשירון העליון, ורובן אף עם האחוזון העליון, הולכים וגדלים.

לא רק "חוזי שחורות רדיקלים" מבחינים בכך. אפילו איש ממסד כמו פול וולקר בן ה-91, המבוגר האחראי האחרון שכיהן בפדרל ריזרב, הצהיר לאחרונה: "אני רואה בלגן גדול בכל מקום, כולל חוסר כבוד וחוסר אמון בסיסי במוסדות המדינה. הפדרל ריזרב ללא כיוון, ווושינגטון נשלטת על ידי העשירים (פלוטוקרטס). הדברים באמת במצב גרוע, איך אפשר לנהל דמוקרטיה כאשר אף אחד אינו מאמין בהנהגה?"

כמו הילארי קלינטון אשר עד היום אינה מבינה מדוע היא הפסידה את הבחירות, כמו הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון שמופתע מהמחאה בארצו וממהר להבטיח העלאות שכר (מאיפה?), כל "פורום דאבוס" אינו מבחין עדיין בסדקים.

כפי שאמרה ברברה טוכמן בספר אחר, "ראי רחוק", על המאה ה-14 מרובת הסער והמהומה: "הסדקים במבנים ישנים ומפורסמים הם איטיים ופנימיים, ובכל העת הזו (בינתיים) החזית (הפָסָאדָה) מחזיקה מעמד".

הזעזועים בכלכלה ובשוקי ההון בשנים הבאות, 2019-2021, יחריפו את המגמות האלו. או אז רפורמטורים מתוך הממסד סטייל מקרון ימצו את עצמם, ואל נתפלא אפוא אם למשל נראה את מרין לה-פן בארמון האליזה ב-2022. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

מטוס וויז אייר/יחצ

תנועה הנוסעים בנתב"ג ממשיכה לגדול, וחברות הלואו קוסט ממשיכות להרוויח מזה

שש שנים לפתיחת השמיים - וחברות הלואו קוסט כבר תופסות נפח של 30% מהמושבים בקווים השונים מישראל ואליה ● מספר המושבים בטיסות מת"א ליעדים שונים באירופה הגיע ליותר מ-20 מיליון ב-2019, כפול ממספר המושבים ב-2013, שנה לפני פתיחת השמיים

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 9 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 19 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

משמר החופים הלובי וסירת מהגרים / צילום: HANI AMARA, רויטרס

במאבק של אירופה נגד המהגרים, החלומות של האפריקאים הופכים במהרה לסיוט בלב ים

הסכם כלכלי בין לוב לאיטליה, שזכה לתמיכת האיחוד האירופי אך גם לביקורת מצד צרפת, מביא להקטנה משמעותית של היקף ההגירה • במקביל האפריקאים שנמלטים ממלחמות ועוני ממשיכים לנסות לחצות את הים - רק כדי להיות מוחזרים למתקני כליאה בלוב שבה מתקיימת מלחמת אזרחים

רשימת כחול לבן לכנסת. אשכנזי, לפיד, גנץ, ויעלון / צילון: כדיה לוי

מאמצים אחרונים למניעת בחירות שלישיות; אלו המחלוקות שעל הפרק

עיקר המאבק מתנהל בשתי גזרות - פנימה בקוקפיט של כחול לבן, שם יאיר לפיד מתנגד לכל פשרה עם ראש הממשלה, ומנגד גישתו החיובית של גבי אשכנזי ● הגזרה שנייה - סירובו של נתניהו להתחייב כי לא ינסה לקבל חסינות מהכנסת

פסולת פלסטיק / צילום: שותפות רא"מ

סקר איכות הסביבה: כמות הפסולת ב-2017 בענפי התעשייה הסתכמה בכ-3.9 מיליון טון

סקר פסולת בענפי התעשייה והחשמל של הלמ"ס המפורסם היום חושף: עלייה של 14% בכמות הפסולת בענף התעשייה והחשמל בשלוש שנים ● החומר בעל שיעור המיחזור הנמוך ביותר הנו פלסטיק

הפגנות חרדים נגד הגיוס, מרץ 2017 / צילום: רויטרס

צה"ל התחייב לבדיקת נושאי נתוני גיוס החרדים בתוך חודש

האלוף שמונה לקיים את הבדיקה הוא רוני נומה ● "אני לא רואה אף אחד מתחתיי או מצדדי או לפניי שאחראי. אני אחראי על האירוע", אמר ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז

דירת 4 חדרים בשכונת נוף כנרת בצפת / צילום: אלינור עזריאל

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בצפת ששימשה כדירה להשקעה?

הדירה נבנתה לפני כשנתיים ולה שתי מרפסות גדולות בשטח כ-20 מ"ר כל אחת ● הדירה נמכרה בתוך כחודשיים ב-1.06 מיליון שקל

ישראל כץ / צילום: איל יצהר

כשטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, האם באמת לא קרה דבר?

שר החוץ ישראל כ"ץ צופה שהפלסטינים יזרמו עם סיפוח הבקעה "כמו עם העברת השגרירות". הם לא זרמו ● המשרוקית של גלובס

גרטה טונברג/ צילום: רויטרס

גרטה טונברג בפסגת האקלים: "המחאה שלנו לא השיגה דבר"

האקטיביסטית השוודית בת ה-16 השתתפה בסוף השבוע בפסגת האקלים במדריד, שם הציגה את רצונה לסייע למדינות האיים החשופות במיוחד למשבר האקלים, ולשבטים ילידים ברחבי העולם ● "אנשים סובלים ומתים כתוצאה מהמשבר, לכן החלטנו לתת את הבמה הזו לאלו שכבר עכשיו צריך להתייחס למצבם"

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "מרגישים בנוח עם התחזיות" / צילום: אפי שמח

קמהדע: הסכם ייצור שיכניס כ-100 מיליון דולר לאורך 12 שנה החל מ-2023

חברת התרופות מדווחת על מסמך עקרונות מחייב לייצור מוצר מסחרי המאושר על-ידי ה-FDA ● לאחר העברת הטכנולוגיה הנדרשת מהיצרן הנוכחי צפויה קמהדע להתחיל בייצור מסחרי בתחילת 2023

מלון הר ציון בירושלים לאחר ההרחבה המתוכננת  / הדמיה: לאה רובננקו אדריכלים בע"מ, View Point

עזריאלי מתרחבת בתחום המלונאות: רוכשת משלמה אליהו את מלון הר ציון בירושלים ב-275 מיליון שקל

עזריאלי מתכוונת להשקיע עוד 500-600 מיליון שקל בהרחבת המלון ובשיפוצו ● העסקה, שהשלמתה צפויה בתוך כחודשיים, כפופה לתנאי מתלה – אישור הממונה על התחרות לביצוע העסקה

משה קורן / צילום: שלומי יוסף

"כל הדיירים רוצים השבחה של הנכס, אבל לא כולם צריכים דירות גדולות"

מנהל ההתחדשות העירונית בחברת אזורים, משה קורן, מציע לדיירים בפרויקטי פינוי-בינוי אפשרות לקבל דירה של אזורים, לאו דווקא איפה שהם גרים ● היוזמה נועדה לתת לחברה יתרון בשוק התחרותי: "יש לי חברה גדולה שאני יכול להשתמש בגודל שלה. אין סיבה להגביל את הדיירים"

נכס של אול יר בברוקלין / צילום: מתוך מצגת החברה

על רקע התחדשות הנפילות בבורסה: אול-יר בוחנת מכירת נכסים משועבדים ופדיון אג"ח בהיקף של 1.4 מיליארד שקל

בחברת הנדל"ן הזרה, שהאג"ח שלה נסחרות בתל אביב, מתכוונים לזמן אסיפות הצבעה של מחזיקי האג"ח בימים הקרובים ● עם זאת, אול-יר מבהירה כי אין ודאות שהאפשרות למכירת הנכסים המשועבדים או למימונם מחדש אכן תתממש ותביא בשל כך לפדיון המלא של האג"ח

משה כחלון ומשה פדלון / צילום: רפי קוץ ותמר מצפי, גלובס

בעיריית הרצליה מאיימים: "נעצור את כל פעילות הוועדה המקומית"

במכתב ששלח ראש העירייה משה פדלון לשרי האוצר והשיכון, הוא הביע מורת רוח מכך שלדבריו העירייה לא קיבלה תקציבים לתשתיות חיוניות בהתאם להסכם הגג ● במאי השנה השמיע פדלון איום דומה, אך בתיווכו של שר האוצר כחלון המשבר נפתר

אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט / צילום: יח"צ

מיזוג מוניציפל לדיסקונט: רווח של 30% למוסדיים שרכשו את מניות בעל השליטה הקודם בבנק

מוניציפל מחזיק בסניף אחד בלבד ופעילותו נעשית רק בתחום האשראי לרשויות מקומיות ● מיזוגו לקבוצת דיסקונט לא תשנה מהותית את נתח השוק של דיסקונט - העמיד מעל 173 מיליארד שקל אשראי ברבעון השלישי השנה והיווה 16.1% משוק זה

יעקב פרי / צילום: תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בגרמניה: ראש השב"כ לשעבר בעקבות "שוד התכשיטים הגדול בהיסטוריה"

CGI Group, שבראשה עומד ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מעורבת לפי הדיווחים בניסיון למצוא מי שדד תכשיטים ויהלומים בשווי רב ממוזיאון היסטורי בדרזדן לפני שבועיים ● המשטרה מציעה פרס של חצי מיליון אירו למידע על השוד

יחיאל שמן / צילום: יחצ

הפתעה בבזק: ועד עובדי פלאפון ובזק בינלאומי הכריזו על סכסוך עבודה

הסיבה: כניסת סרצ'לייט כבעלת שליטה ● הוועדים בפלאפון ובבזק בינלאומי דורשים לקבל מענקים ואופציות, למנות דירקטור מטעמם לדירקטוריון ולהאריך את הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו איתם השנה בעוד שנתיים

מנכ"ל קבוצת חמת, רועי רגרמן/ צילום: יחצ

חמת רוכשת את חברת שיש אלוני מידי קרן פימי תמורת 60 מיליון שקל

בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הכנסות אלוני הגיעו ל-202 מיליון שקל והרווח הסתכם בכ-10 מיליון שקל ● חמת כבר פועלת כיום בתחום באמצעות חברת חזי בנק, שאת רכישתה השלימה בתחילת 2018 ב-75 מיליון שקל

 דוד גודובסקי / צילום: רפי קוץ

פרשת ישראל ביתנו: הפחתה בעונשו של דאוד גודובסקי, שנודע כיד-ימינה של פאינה קירשנבאום

גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו ונחשב ליד-ימינה של פאינה קירשנבאום, הורשע בהסדר טיעון בשורת עבירות שוחד ונשלח ע"י המחוזי ל-7 שנות מאסר בפועל ● ביהמ"ש העליון שדן בערעורו הקל בעונשו וקבע כי ירצה 6 שנות מאסר

יעל פינרוב, מנהלת חשבונות עצמאית / צילום: כרמית אורנשטיין

"צריך לדאוג שישלמו לעצמאים בתוך שבועיים"

יעל פינרוב (38) עובדת כמנהלת חשבונות ועצמאית מזה כשנה וחצי "המדינה חייבת להנהיג גישה אנושית יותר כלפי העצמאים"● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il