גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשארת עם הטראומה: מנהלת מרכז חוסן בשדרות, הילה גונן-ברזילי, היא אשת השנה של דרור פויר

אני לא יודע מה זה בדיוק אשת השנה שלי, אבל השיחה עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, הייתה שיחת השנה שלי ● שיחה שנתקעה בי כפגיון ולא עזבה - כמו הטראומות של תושבי עוטף עזה, שרק מתעצמות ● אנשי השנה של "גלובס"

הילה גונן־ברזילי תמונה פרטית
הילה גונן־ברזילי תמונה פרטית

עוטף עזה הוא חבל הארץ האהוב עלי. משהו כמו ארבע פעמים בשנה אני נוסע לשם לעשות כתבות (ויש גם ביקורים משפחתיים), כמעט תמיד בענייני ביטחון, או יותר נכון היעדרו, מעופרת יצוקה, עבור בעמוד ענן, צוק איתן וטרור העפיפונים והבלונים. אבל אני מגיע גם כשטוב; סיקרתי את הצמיחה שחווה האזור בשנות השקט שאחרי צוק איתן, את ההשקעות, את ההגירה החיובית, את החקלאות כמובן. בלב שלי יש חדר מיוחד לעוטף.

הביקור האחרון שלי שם היה לפני כחודש, בסבב ההסלמה האחרון שהיה בנובמבר, והוא היה אולי הכי קשה. הרבה זמן לא ראיתי את האנשים ככה ומזמן לא חזרתי כל-כך עצוב. אחרי כשנתיים וחצי של שקט ותקציבים מפנקים הגיע מארס 18 עם ההפגנות בגדר והשריפות ושחק את העצבים עד דק, עד שמרט אותם לגמרי. כל הטראומות פרצו שוב בהורה סוערת והציפו את מרכזי הטיפול הנפשי במאות פניות חדשות ליום. "השריפות", אמרו לי כמה וכמה אנשים כמעט באותן המילים, "עשו פה לכולם שחור בעיניים ושחור בלב".

שיאו המדכדך של הביקור היה שיחה עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, שיחה שנתקעה בי כפגיון ונשארה עד עכשיו. אני לא יודע מה זה בדיוק אשת השנה שלי, אבל זו בהחלט הייתה שיחת השנה. דיברנו על הייאוש והפחד והזעם וחוסר האונים. השבוע קיימנו שיחה נוספת. חמישה מרכזי חוסן יש ביישובי העוטף, זה בשדרות הוא הגדול ביניהם. המרכזים מספקים בחינם שירותי ייעוץ, הדרכה, אבחון וטיפול למשפחות, ילדים ומבוגרים במצבי לחץ, משבר, טראומה והתמודדות. בסך הכול יטפלו חמשת מרכזי החוסן באזור בלמעלה מ-4,000 תושבים מכל הגילאים בשנה. בשנתיים קודם (2017-2016) טופלו כ-2,400 איש בשנה. אז עוד לא היו עפיפונים.

גונן-ברזילי עומדת בחזית. כבר תשע שנים שהיא פה. היא עצמה חוותה טראומה בילדותה, לפני 28 שנים והיא ילדה בת 14, מצאה את אמה שנדקרה על ידי מחבל בקרית גת. "הייתה שבת קשה מאוד", סיפרה לי אז, "עבדנו כל סוף השבוע. עשינו ביקורי בית, נתנו מענה טלפוני להרגעה ראשונית. הדרכנו הורים. ביום ראשון בבוקר נתקלנו בפער הבלתי נתפס בין הטירוף של ערב שבת לשקט של יום ראשון - שקט שיש בו משהו משתק. חווינו משהו כל-כך קשה ועכשיו מצפים מאיתנו לחזור לשגרה, עבודה, לשלוח ילדים לבית ספר. הפער, המהירות בין חירום לשגרה, לא נתפס. מאוד קשה לאנשים לעשות את המעברים החדשים האלה בין טירוף לשקט. היה פה דיסוננס מאוד קשה, תחושה שלאף אחד לא אכפת. שעולם כמנהגו נוהג, ורק פה ממשיכים לקבל מציאות כזאת נוראית. כולנו יודעים שיש מדיניות לא כתובה - שעל שדרות והעוטף אפשר לזרוק טילים".

נפילת רקטה בשדרות, הקיץ. השקט הופר צילום: רויטרס, Amir Cohen

ההסלמה של נובמבר הייתה אולי עוד חוליה בשרשרת עבור התושבים הוותיקים, אבל עבור מאות המשפחות החדשות שהגיעו לעוטף בשנות השקט הייתה זו היתקלות ראשונה וקשה עם המציאות.

איך הגיבה האוכלוסייה החדשה , שהגיעה לאזור בשנות השקט אחרי צוק איתן?

"אחד הדברים שאנחנו מתמודדים איתו בשנה האחרונה במיוחד, אלה הרבה מאוד משפחות חדשות, אנשים שלא חוו את הדבר הזה ולא ידעו מה זה באמת - כי יש לקרוא או לראות בטלוויזיה, ויש לחוות. מגיעות אוכלוסיות חדשות ולא יודעים מה להגיב ומה להגיד לילדים, איך מתמודדים, ויש להם המון ייסורי מצפון ורגשות אשמה - מה עשינו, אולי טעינו. הורים נושאים איתם רגשות אשמה מהרגע שהם הורים, ולגור במקום כזה רק מעצים את מרכיב האשמה. תחושת האחריות על שלומו הנפשי של הילד היא מאוד-מאוד גבוהה. לא קל להם".

למי הכי קשה ? לאיזו קבוצת גיל ?

"קשה לומר. באופן כללי, אדם זקוק לשני דברים: האחד, תחושה של שליטה בחיים, לוודאות, לסדר יום שנותן ודאות ושליטה. הדבר השני שאדם זקוק לו - זה תקווה. אדם זקוק לתקווה, ולא משנה באיזה גיל, הוא זקוק לביטוי פשוט כמו 'יהיה בסדר'. האם אנחנו יכולים לומר לילדים שלנו שיהיה בסדר - אפילו הדבר הפשוט הזה נלקח מאיתנו. אי אפשר להגיד את זה, אנחנו לא יכולים לומר את זה, לא לעצמנו ולא לילדים. שליטה ותקווה הן שני הדברים שהאדם צריך - ואין לו אותן כאן. אנחנו מחזקים את ההורים".

"אנשים פה צריכים", היא אומרת לי השבוע משפט ששוב קורע את הלב, "שיגידו להם פשוט: את אמא טובה. אתה אבא טוב".

נורא.

"יש פה מציאות הזויה, סליחה על המילה הלא מקצועית. הממשלות בכל השנים האלה לא מביאות לפתרון. אחרי צוק איתן היה שקט יחסי, סוג של. יכולנו להתחיל לעסוק בשיקום של הפרט, המשפחה, הקהילה, בניית חוסן בהיבט הטיפולי. אבל פתאום - בחודשים האחרונים - נחשפנו לזה שלא לעולם חוסן. שהשקט, כל שקט, הוא תמיד שברירי, שהמציאות כל-כך מורכבת ורגישה, שכל דבר, מהקטן ביותר, נפיץ - עפיפונים, בלונים, דברים משמחים וצבעוניים, מי היה מאמין שזה ישחיר את האזור ואת הנשמות של הילדים שלנו? ולא רק את הילדים. אנשים הולכים לעבודה - הם עייפים, מתוסכלים, הראש שלהם לא שם - זה גם כלכלי".

"יש התפרקות, נכון"

בינתיים כולנו המשכנו הלאה לעניינים אחרים, מי למינוי הרמטכ"ל (ואז לסגנו), מי למינוי המפכ"ל ומי למירי רגב - אבל תושבי העוטף, כמו גם המטפלים במרכזי החוסן, נשארו להתמודד. גונן-ברזילי מספרת שמאז ההסלמה האחרונה חלה עליה חדה של מאות אחוזים בפניות למרכזי החוסן, מעל 70 פניות חדשות בשבוע, לעומת כ-15 לפני ההסלמה הנוכחית. "הסבב האחרון היה לא פשוט. בשונה מסבבים אחרים הוא גרם לתחושות של תסכול וכעס. התחושה של חוסר השליטה, שאפילו הפסקת האש נכפתה על ישראל. התושבים פה מרגישים שהחמאס ניהל את האירוע וניצח. דברים כאלה שוחקים את החוסן הנפשי. אנשים אומרים די. אנשים מוכנים לסבול בשביל שיהיה שלום, או לפחות שקט, אבל ההסלמות האחרונות - מהעפיפונים והלאה - לא הובילו או מובילות לשקט. זו פגיעה באמון של התושבים".

"עכשיו", היא אומרת, "אנחנו מתפנים לטפל בנפגעי החרדה שכביכול חזרו לשגרה".

אבל באמת יש שגרה, לא?

"זו שגרה טכנית, שגרה כלפי חוץ. בפנים, הנפש מדברת. תראה, רוב האוכלוסייה אכן חוזרת לשגרה אחרי כמה שעות - אנחנו פה בשביל המתקשים".

עוד משהו שכולנו שכחנו בינתיים הן האמירות של צחי הנגבי, לפיהן לחמאס הייתה עילה ותגובתו הייתה "מדודה", שהרי תקף רק את ישובי העוטף. ובעיקר: "יש הבדל בין העוטף לתל אביב… לירי על תל אביב יש משמעויות אחרות". "זו אמירה חסרת אינטליגנציה רגשית", מתבטאת גונן ברזילי בעדינות, "היא פגעה באמון ועוררה לא מעט תחושות של עלבון וזעם. ודאי שהזעם מגיע לחדרי הטיפול", היא אומרת בשקט, "הנוער, המבוגרים - כולם חשים אותו".

מה עושים?

"אנחנו מנסים לומר להורים להגיד לילדים שהמדינה שומרת עליהם, שהצבא מגן עליהם, שהמנהיגים חושבים עליהם. נכון, ההורים מזמן כבר הפסיקו להאמין בזה, אבל הילד זקוק לידיעה הזו".

חשבתי שילדים חשים כשמשקרים להם.

"נכון. קשה להעביר את המורכבות הזאת", נאנחת גונן ברזילי. "יש התפרקות, נכון, אבל יש גם המון התמודדות לא פשוטה. זה הסיפור. אנחנו משתדלים פה להכיל את אי הודאות בעזרת פסיכולוגיה חיובית.

ובכל זאת, טיפה של חדשות טובות בים של באסה; בנובמבר סיפרה גונן-ברזילי שהתקציב של חוסן לא השתנה במשך 11 שנה ועמד 8 מיליון שקלים לחמישה מרכזים. אבל מאז הכתבה שפרסמנו ב-G, קיבל המרכז תוספות תקציביות משמעותיות, שמאפשרות לגונן-ברזילי לצרף עוד חמישה אנשי צוות עם מומחיות בגיל הרך, לעבוד בצוותים, להרחיב את ביקורי הבית, לשכור עוד חדרי טיפול, 135 אלף ש"ח הופנו לטיפול בעזרת בעלי חיים, 155 אלף שקלים נוספים לטיפול ישיר וגם משרד הבריאות הבטיח שישלים את המיליון וחצי שקלים שחסרים כדי להעביר את המרכז למבנה ממוגן.

"זה לא הרבה", היא אומרת, "אבל זו התחלה חשובה".

עוד כתבות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?