גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשארת עם הטראומה: מנהלת מרכז חוסן בשדרות, הילה גונן-ברזילי, היא אשת השנה של דרור פויר

אני לא יודע מה זה בדיוק אשת השנה שלי, אבל השיחה עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, הייתה שיחת השנה שלי ● שיחה שנתקעה בי כפגיון ולא עזבה - כמו הטראומות של תושבי עוטף עזה, שרק מתעצמות ● אנשי השנה של "גלובס"

הילה גונן־ברזילי תמונה פרטית
הילה גונן־ברזילי תמונה פרטית

עוטף עזה הוא חבל הארץ האהוב עלי. משהו כמו ארבע פעמים בשנה אני נוסע לשם לעשות כתבות (ויש גם ביקורים משפחתיים), כמעט תמיד בענייני ביטחון, או יותר נכון היעדרו, מעופרת יצוקה, עבור בעמוד ענן, צוק איתן וטרור העפיפונים והבלונים. אבל אני מגיע גם כשטוב; סיקרתי את הצמיחה שחווה האזור בשנות השקט שאחרי צוק איתן, את ההשקעות, את ההגירה החיובית, את החקלאות כמובן. בלב שלי יש חדר מיוחד לעוטף.

הביקור האחרון שלי שם היה לפני כחודש, בסבב ההסלמה האחרון שהיה בנובמבר, והוא היה אולי הכי קשה. הרבה זמן לא ראיתי את האנשים ככה ומזמן לא חזרתי כל-כך עצוב. אחרי כשנתיים וחצי של שקט ותקציבים מפנקים הגיע מארס 18 עם ההפגנות בגדר והשריפות ושחק את העצבים עד דק, עד שמרט אותם לגמרי. כל הטראומות פרצו שוב בהורה סוערת והציפו את מרכזי הטיפול הנפשי במאות פניות חדשות ליום. "השריפות", אמרו לי כמה וכמה אנשים כמעט באותן המילים, "עשו פה לכולם שחור בעיניים ושחור בלב".

שיאו המדכדך של הביקור היה שיחה עם הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, שיחה שנתקעה בי כפגיון ונשארה עד עכשיו. אני לא יודע מה זה בדיוק אשת השנה שלי, אבל זו בהחלט הייתה שיחת השנה. דיברנו על הייאוש והפחד והזעם וחוסר האונים. השבוע קיימנו שיחה נוספת. חמישה מרכזי חוסן יש ביישובי העוטף, זה בשדרות הוא הגדול ביניהם. המרכזים מספקים בחינם שירותי ייעוץ, הדרכה, אבחון וטיפול למשפחות, ילדים ומבוגרים במצבי לחץ, משבר, טראומה והתמודדות. בסך הכול יטפלו חמשת מרכזי החוסן באזור בלמעלה מ-4,000 תושבים מכל הגילאים בשנה. בשנתיים קודם (2017-2016) טופלו כ-2,400 איש בשנה. אז עוד לא היו עפיפונים.

גונן-ברזילי עומדת בחזית. כבר תשע שנים שהיא פה. היא עצמה חוותה טראומה בילדותה, לפני 28 שנים והיא ילדה בת 14, מצאה את אמה שנדקרה על ידי מחבל בקרית גת. "הייתה שבת קשה מאוד", סיפרה לי אז, "עבדנו כל סוף השבוע. עשינו ביקורי בית, נתנו מענה טלפוני להרגעה ראשונית. הדרכנו הורים. ביום ראשון בבוקר נתקלנו בפער הבלתי נתפס בין הטירוף של ערב שבת לשקט של יום ראשון - שקט שיש בו משהו משתק. חווינו משהו כל-כך קשה ועכשיו מצפים מאיתנו לחזור לשגרה, עבודה, לשלוח ילדים לבית ספר. הפער, המהירות בין חירום לשגרה, לא נתפס. מאוד קשה לאנשים לעשות את המעברים החדשים האלה בין טירוף לשקט. היה פה דיסוננס מאוד קשה, תחושה שלאף אחד לא אכפת. שעולם כמנהגו נוהג, ורק פה ממשיכים לקבל מציאות כזאת נוראית. כולנו יודעים שיש מדיניות לא כתובה - שעל שדרות והעוטף אפשר לזרוק טילים".

נפילת רקטה בשדרות, הקיץ. השקט הופר צילום: רויטרס, Amir Cohen

ההסלמה של נובמבר הייתה אולי עוד חוליה בשרשרת עבור התושבים הוותיקים, אבל עבור מאות המשפחות החדשות שהגיעו לעוטף בשנות השקט הייתה זו היתקלות ראשונה וקשה עם המציאות.

איך הגיבה האוכלוסייה החדשה , שהגיעה לאזור בשנות השקט אחרי צוק איתן?

"אחד הדברים שאנחנו מתמודדים איתו בשנה האחרונה במיוחד, אלה הרבה מאוד משפחות חדשות, אנשים שלא חוו את הדבר הזה ולא ידעו מה זה באמת - כי יש לקרוא או לראות בטלוויזיה, ויש לחוות. מגיעות אוכלוסיות חדשות ולא יודעים מה להגיב ומה להגיד לילדים, איך מתמודדים, ויש להם המון ייסורי מצפון ורגשות אשמה - מה עשינו, אולי טעינו. הורים נושאים איתם רגשות אשמה מהרגע שהם הורים, ולגור במקום כזה רק מעצים את מרכיב האשמה. תחושת האחריות על שלומו הנפשי של הילד היא מאוד-מאוד גבוהה. לא קל להם".

למי הכי קשה ? לאיזו קבוצת גיל ?

"קשה לומר. באופן כללי, אדם זקוק לשני דברים: האחד, תחושה של שליטה בחיים, לוודאות, לסדר יום שנותן ודאות ושליטה. הדבר השני שאדם זקוק לו - זה תקווה. אדם זקוק לתקווה, ולא משנה באיזה גיל, הוא זקוק לביטוי פשוט כמו 'יהיה בסדר'. האם אנחנו יכולים לומר לילדים שלנו שיהיה בסדר - אפילו הדבר הפשוט הזה נלקח מאיתנו. אי אפשר להגיד את זה, אנחנו לא יכולים לומר את זה, לא לעצמנו ולא לילדים. שליטה ותקווה הן שני הדברים שהאדם צריך - ואין לו אותן כאן. אנחנו מחזקים את ההורים".

"אנשים פה צריכים", היא אומרת לי השבוע משפט ששוב קורע את הלב, "שיגידו להם פשוט: את אמא טובה. אתה אבא טוב".

נורא.

"יש פה מציאות הזויה, סליחה על המילה הלא מקצועית. הממשלות בכל השנים האלה לא מביאות לפתרון. אחרי צוק איתן היה שקט יחסי, סוג של. יכולנו להתחיל לעסוק בשיקום של הפרט, המשפחה, הקהילה, בניית חוסן בהיבט הטיפולי. אבל פתאום - בחודשים האחרונים - נחשפנו לזה שלא לעולם חוסן. שהשקט, כל שקט, הוא תמיד שברירי, שהמציאות כל-כך מורכבת ורגישה, שכל דבר, מהקטן ביותר, נפיץ - עפיפונים, בלונים, דברים משמחים וצבעוניים, מי היה מאמין שזה ישחיר את האזור ואת הנשמות של הילדים שלנו? ולא רק את הילדים. אנשים הולכים לעבודה - הם עייפים, מתוסכלים, הראש שלהם לא שם - זה גם כלכלי".

"יש התפרקות, נכון"

בינתיים כולנו המשכנו הלאה לעניינים אחרים, מי למינוי הרמטכ"ל (ואז לסגנו), מי למינוי המפכ"ל ומי למירי רגב - אבל תושבי העוטף, כמו גם המטפלים במרכזי החוסן, נשארו להתמודד. גונן-ברזילי מספרת שמאז ההסלמה האחרונה חלה עליה חדה של מאות אחוזים בפניות למרכזי החוסן, מעל 70 פניות חדשות בשבוע, לעומת כ-15 לפני ההסלמה הנוכחית. "הסבב האחרון היה לא פשוט. בשונה מסבבים אחרים הוא גרם לתחושות של תסכול וכעס. התחושה של חוסר השליטה, שאפילו הפסקת האש נכפתה על ישראל. התושבים פה מרגישים שהחמאס ניהל את האירוע וניצח. דברים כאלה שוחקים את החוסן הנפשי. אנשים אומרים די. אנשים מוכנים לסבול בשביל שיהיה שלום, או לפחות שקט, אבל ההסלמות האחרונות - מהעפיפונים והלאה - לא הובילו או מובילות לשקט. זו פגיעה באמון של התושבים".

"עכשיו", היא אומרת, "אנחנו מתפנים לטפל בנפגעי החרדה שכביכול חזרו לשגרה".

אבל באמת יש שגרה, לא?

"זו שגרה טכנית, שגרה כלפי חוץ. בפנים, הנפש מדברת. תראה, רוב האוכלוסייה אכן חוזרת לשגרה אחרי כמה שעות - אנחנו פה בשביל המתקשים".

עוד משהו שכולנו שכחנו בינתיים הן האמירות של צחי הנגבי, לפיהן לחמאס הייתה עילה ותגובתו הייתה "מדודה", שהרי תקף רק את ישובי העוטף. ובעיקר: "יש הבדל בין העוטף לתל אביב… לירי על תל אביב יש משמעויות אחרות". "זו אמירה חסרת אינטליגנציה רגשית", מתבטאת גונן ברזילי בעדינות, "היא פגעה באמון ועוררה לא מעט תחושות של עלבון וזעם. ודאי שהזעם מגיע לחדרי הטיפול", היא אומרת בשקט, "הנוער, המבוגרים - כולם חשים אותו".

מה עושים?

"אנחנו מנסים לומר להורים להגיד לילדים שהמדינה שומרת עליהם, שהצבא מגן עליהם, שהמנהיגים חושבים עליהם. נכון, ההורים מזמן כבר הפסיקו להאמין בזה, אבל הילד זקוק לידיעה הזו".

חשבתי שילדים חשים כשמשקרים להם.

"נכון. קשה להעביר את המורכבות הזאת", נאנחת גונן ברזילי. "יש התפרקות, נכון, אבל יש גם המון התמודדות לא פשוטה. זה הסיפור. אנחנו משתדלים פה להכיל את אי הודאות בעזרת פסיכולוגיה חיובית.

ובכל זאת, טיפה של חדשות טובות בים של באסה; בנובמבר סיפרה גונן-ברזילי שהתקציב של חוסן לא השתנה במשך 11 שנה ועמד 8 מיליון שקלים לחמישה מרכזים. אבל מאז הכתבה שפרסמנו ב-G, קיבל המרכז תוספות תקציביות משמעותיות, שמאפשרות לגונן-ברזילי לצרף עוד חמישה אנשי צוות עם מומחיות בגיל הרך, לעבוד בצוותים, להרחיב את ביקורי הבית, לשכור עוד חדרי טיפול, 135 אלף ש"ח הופנו לטיפול בעזרת בעלי חיים, 155 אלף שקלים נוספים לטיפול ישיר וגם משרד הבריאות הבטיח שישלים את המיליון וחצי שקלים שחסרים כדי להעביר את המרכז למבנה ממוגן.

"זה לא הרבה", היא אומרת, "אבל זו התחלה חשובה".

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026