בנק ישראל \ צילום:Shutterstock ס.א.פ קרייטיב
סיכון גבוה ליציבות המערכת הפיננסית בתרחיש של המשך ירידות המחירים החדות בשווקים הפיננסיים - כך עולה מדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של השנה שמפרסם היום (א') בנק ישראל.
בבנק בחרו לסווג בעוצמה גבוהה (צבע אדום) את הסיכון לירידה חדה במחירי האג"ח. "הסיכון שתחול ירידה חדה במחירי הנכסים, בפרט הנכסים הפיננסיים הרגישים יותר לסביבת הריבית החל להתממש מאוקטובר 2018, על רקע העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ובמרבית הבורסות בעולם נרשמו ירידות חדות במחירי המניות ותנודתיות גבוהה. עקב הגידול הניכר שחל בשנים האחרונות בחשיפות הציבור לאג"ח דרך קרנות הנאמנות - על רקע היקפי השקעה פסיבית הולכים וגדלים והשפעת המסחר הרובוטי בבורסה, גורמים שפוגעים בנזילות כשאי-הוודאות עולה - אנו מצביעים על עלייה בהסתברות לאי-סדירות כתוצאה מזעזוע במחירי הנכסים הפיננסיים", כותבים בבנק ישראל.
דו"ח היציבות הפיננסית שבנק ישראל מפרסם פעמיים בשנה מצביע על הסיכונים העיקריים ליציבות המערכת. הדוח מנסה לאמוד את הסיכונים העיקריים שהמערכת הפיננסית בישראל חשופה להם אם יתממשו התרחישים הפסימיים במספר מקורות: המערכת הפיננסית הבינ"ל, בכלכלה הגלובלית, בשוק הנדל"ן ובחוב של משקי הבית.
בעדכון הנוכחי בולטת עלייה בשניים מבין ארבעת מקורות הסיכונים העיקריים שהבנק מזהה: בשווקים הפיננסים חלה עלייה בהסתברות של תרחיש של קריסה במחירי האג"ח, ובסביבה הגלובלית חלה עלייה בתרחיש של משבר שתהיה לו השפעה על המשק הישראלי.
לגבי סיכון השווקים הפיננסיים מסבירים בבנק, כי "תמחור האג"ח התאגידיות נותר ברמה גבוהה, והציבור מחזיק שיעור גבוה שלהן דרך קרנות הנאמנות; סיכון הנזילות במשק עלה; לאחר תקופה ממושכת של ריביות נמוכות במיוחד החלה להצטמצם המדיניות המוניטרית המרחיבה".
לגבי סיכון הסביבה הגלובלית כותבים בבנק, כי "השילוב בין היקפי החוב העצומים בעולם ובין תהליך הצמצום של המדיניות המוניטרית המרחיבה" הביא לעלייה בסיכון להתממשות התרחיש. בין היתר מציינים בבנק כי חלה עלייה בסיכון שחברות רבות בעולם יפשטו רגל על רקע המשך תהליך הצמצום של המדיניות המוניטרית המרחיבה.
לעומת זאת בסיכון משוק הנדל"ן נרשמה בעדכון הנוכחי ירידה ובבנק מסבירים, כי "מחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים המשיכו לרדת קלות; התפתחות המחירים בשוק אינה מתאפיינת בנפיצות; ההשקעות בענף הדיור ירדו, ובפרט ניכרת ירידה משמעותית בהתחלות הבנייה".
בסיכון הרביעי, חובות משקי הבית שלא לדיור נרשמה יציבות ובבנק כותבים כי "חלה ירידה קלה בקצב נטילת האשראי, במיוחד האשראי שאינו לדיור, אך המוסדות החוץ-בנקאיים הגדילו את חלקם בפעילות האשראי". השינויים בסביבה המשפטית שספקי האשראי פועלים בה, והעובדה שספקי האשראי החוץ-בנקאיים ממשיכים להגדיל את חלקם בסך האשראי למשקי הבית, עלולים להגדיל את סיכוני האשראי מצד משקי הבית כאשר תחול הרעה חמורה בתנאים הפיננסיים - למשל עקב צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה.