רחפן / צילוט: רויטרס
האם מותר לצלם אתכם ולאסוף עליכם מידע באמצעות מצלמות וחיישנים המותקנים על רחפן? למי, אם בכלל, מותר לאסוף מידע וליצור מאגרי מידע על הציבור באמצעות רחפן, ומה המגבלות החלות עליו? התשובות לשאלות הללו טמונות בטיוטת הנחיות חדשה שפרסמה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בנוגע להיבטי פרטיות בשימוש ברחפנים - כלי טיס זעירים, בלתי מאוישים, הנשלטים מרחוק.
הטיוטה שפורסמה לקבלת הערות הציבור מבהירה את עמדתה הפרשנית של הרשות בנוגע לאופן שבו יש להתאים את יישום דיני הגנת המידע לעידן שבו מתאפשר ניטור מקיף וחודרני גם מן האוויר. ובמילים אחרות: מתי מותר לעסקים לצלם את הציבור ולאסוף עליו מידע במרחב הציבורי, תוך שימוש ברחפנים.
טיוטת ההנחיה משלימה את ההנחיה הקודמת שכותרתה הייתה "שימוש במצלמות אבטחה ומעקב במאגרי התמונות הנקלטות בהן", והנחיה נוספת שפרסמה הרשות לפני כשנתיים בעניין "שימוש מצלמות מעקב בעבודה ובמסגרת יחסי עבודה".
הטיוטה רלבנטית לא רק לרחפנים הנושאים מצלמות, אלא גם לשימוש ברחפן ובחיישנים המותקנים עליו לאיסוף סוגים נוספים של מידע אישי, שאינם צילומי וידאו (הקלטות שמע ועוד).
בין היתר נקבע בטיוטת ההנחיה החדשה, כי תנאי לשימוש ברחפן האוגר נתוני מידע אישי, הוא הוכחת אינטרס לגיטימי משמעותי וכבד משקל, אשר התועלת מקידומו תהיה גדולה מספיק כדי לעלות על הסיכון המוגבר לפרטיות ולהצדיק אותו. המבחן לשימוש ברחפן-מנטר ועמידה בדרישת המידתיות עובר בין היתר דרך השאלות האם הרחפן מהווה אמצעי מתאים להשגת המטרה המבוקשת? האם אפשר להשיג את המטרה באמצעי שפגיעתו בפרטיות פחותה? האם התועלת מהשגת המטרה עולה על הפגיעה בפרטיות העלולה להיגרם מן השימוש ברחפן?
עוד נקבע, כי בטרם מתקבלת החלטה על שימוש ברחפן יש לערוך "תסקיר השפעה על פרטיות". מדובר בתהליך מובנה המנתח באופן מקיף ושיטתי את השפעת השימוש בטכנולוגיה על פרטיות, השוקל את מכלול הסיכונים ומציע את הדרך לצמצם אותם למינימום.
בנוסף, כאשר מדובר ברשות ציבורית עליה אף לבחון האם מטרת הפעלת הרחפן מצויה בתחום סמכותה, והאם קיימת הוראת חוק מפורשת המסמיכה אותה להפעיל אמצעי מעקב בעל פוטנציאל כה גדול לפגיעה בפרטיות.
הרחפן: אמצעי מעקב יעיל וחודרני במיוחד
השימוש ברחפנים הפך בשנים האחרונות לנרחב בכל מגזרי החברה והמשק, וכיום משמש למגוון מטרות - ציבוריות, מסחריות ופרטיות. רחפנים, הניתנים לרכישה בקלות ובעלות לא גבוהה יחסית, הפכו לנפוצים בישראל ובעולם, הם אינם כפופים למגבלות פיזיות וגיאוגרפיות, והם מסוגלים לנטר שטחים גדולים ולצלם מתחמים אינטימיים, אשר אינם נגישים למצלמות קרקעיות. ברחפנים מוטמעת מערכת שליטה מרחוק המאפשרת קליטה ושידור של אותות דיגיטאליים וחיישנים. אלה מאפשרים לקלוט אינפורמציה מסביבת הרחפן, אותה ניתן לאגור ולשדר למכשיר מרוחק.
ברחפן אף נעשה שימוש במצלמות המשלבות יכולות עיבוד וידאו מתקדמות, כגון זיהוי אוטומטי של פנים ושל מאפיינים ביומטריים נוספים, זיהוי לוחיות רישוי ועוד, בצירוף האפשרות לבצע ניתוחי ביג דאטה מתוחכמים - כל אלה הופכים את הרחפן לסוג חדש של אמצעי מעקב יעיל וחודרני במיוחד, המסוגל לאסוף מידע רגיש לאורך זמן, בכל שעות היממה ותנאי מזג אוויר, ואף מבעד לקירות ומכשולים.
בשל גודלם הזעיר של הרחפנים והגובה בו הם טסים, הציבור אינו יכול לדעת היכן ומתי הוא מתועד על ידם. בנסיבות אלה, גדל משמעותית פוטנציאל הפגיעה בזכות לפרטיות ולאנונימיות במרחב הציבורי.
במסגרת טיוטת החוזר החדש, במטרה להגן על פרטיות הציבור, מעלה הרשות להגנת הפרטיות מספר דרישות סף בעת שימוש ברחפנים, ובהם דרישות מקדימות בנוגע לאופן קבלת ההחלטה ותנאים מוקדמים לשימוש ברחפן וכן דרישות למידתיות בהפעלת הרחפנים לשם איסוף מידע אישי ועיבודו.
כך נקבע בטיוטת החוזר, כי את ההחלטה העקרונית על עצם השימוש ברחפן יש לקבל "באופן מושכל ומודע לאחר בחינה מדוקדקת של צרכים וחלופות, כאשר תנאי לשימוש ברחפן האוגר נתוני מידע אישי, הנו, כאמור, אינטרס לגיטימי משמעותי וכבד משקל, שמצדיק את סיכון הפרטיות.
באשר לדרישות המידתיות בהפעלת הרחפנים לשם איסוף מידע אישי ועיבודו, נקבע כי "את הרחפן יש להפעיל באופן מידתי אשר יצמצם למינימום ההכרחי את היקף המידע האישי הנאסף בהתאם למטרה הספציפית של השימוש".
בחוזר ניתנות מספר דוגמאות להפעלה שתצמצם את הפגיעה בפרטיות, ובהם הימנעות מהקלטה ושמירה של מידע אם אינן חיוניות. כך למשל, אם מצלמת הרחפן מיועדת רק לשם בקרת עומסי תנועה, אין להקליט את הצילומים ויש להסתפק בצפייה בזמן אמת.
דוגמא נוספת להפעלת "מבחן המידתיות", הנה הימנעות מאיסוף מידע עודף שאיננו נדרש למטרת ההפעלה. לדוגמה, הפעלת המצלמה רק מעל אזורים ובזמנים הרלבנטיים למטרת האיסוף; אי הפעלה בגובה נמוך מדי והתאמת הרזולוציה כך שהצילומים המוקלטים לא יוכלו להביא לזיהוי בני האדם המצולמים אם הזיהוי לא דרוש למטרת ההפעלה.
עוד צוין בחוזר, כי רצוי לצמצם צילום ואיסוף מידע אישי מעל מתחמי מגורים ואזורים מיושבים; להימנע מצילום מעל מתחמים רגישים בשל סוג האוכלוסייה השוהה בהם או אופי המקום (מוסדות לחינוך קטינים או מתקנים רפואיים) אלא בהתקיים חריגים יוצאי דופן המגובים בהסמכה חוקית מספקת.
ברשות ממליצים על קיום הליך לצמצום הפגיעה בפרטיות עוד בשלבי הייצור והתכנון של הרחפנים, בין היתר באמצעות חומרה או תוכנה שמצמצמים את הסיכונים. בין הדוגמאות למוצרים כאלה, מציינת הרשות הפחתה טכנולוגית כך שמלכתחילה יבוצע הצילום באיכות שלא מאפשרת זיהוי אדם; טשטוש אוטומטי של כל אובייקט מצולם שזוהה כאדם, כלוחית רישוי של רכב, מספר טלפון, חלון של בית מגורים, או סוג דומה של מידע אישי שניתן לקשר לאדם מזוהה; קביעת גובה טיסה מינימלי, תכנות החיישנים המותקנים על הרחפן להפסיק לצלם, להימנע מהקלטה או לטשטש צילומים של מתחמים ומבנים מהם שודרו אותות המביעים את התנגדות מחזיק השטח לצילומו ועוד.
כמו כן, על פי ההנחיה, על מפעיל הרחפן שאוסף מידע ליידע את הציבור באזור על השימוש במצלמות מוטסות וחיישנים.
סיכון חדש וחמור לפרטיות
בהנחיה צוין, כי היא אינה חלה במישרין על רחפנים האוספים מידע "לשימוש אישי שאינו למטרות עסק" אולם עקרונותיה עשויים לשמש דוגמה והמלצה להתנהלות ראויה גם לשימושים אישיים.
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר, מסביר, כי "בשנים האחרונות רחפנים הפכו למוצר נפוץ בקרב ארגונים, חברות ועסקים ונעשה בהם שימוש למטרות מגוונות. בהשוואה לסיכוני הפרטיות הגלומים במצלמות קרקעיות, השימוש המתרחב ברחפנים הינו קפיצת מדרגה משמעותית באופן שבו טכנולוגיות המעקב משפיעות על זכויות הציבור ורווחתו ויש בכך כדי ליצור סיכון חדש החמור פי כמה מונים לפרטיות. יכולות המעקב והתיעוד של רחפנים את מכלול ההתנהלות האנושית, ללא מגבלות של זמן ומקום, בצירוף נגישותם הגבוהה, שוללת את היכולת שלנו להיטמע במרחב הציבורי ללא מבט חיצוני מפקח. ללא הסדרה הולמת, עשויה להיפגע קשות הזכות שלנו לפרטיות ולאנונימיות במרחב הציבורי".
עוד לדבריו, "טיוטת ההנחיה שפרסמנו נועדה להבטיח כי הזכות לפרטיות תהווה חלק בלתי נפרד ממכלול השיקולים בעת הפעלת רחפנים ותילקח בחשבון גם בעת שימוש ואיסוף של מידע אישי באמצעותם. חשוב שנזכור כי הגם שברחפנים גלומים יתרונות רבים, השימוש בהם חייב להיעשות תוך הבטחת השמירה על פרטיות הציבור".
הטיוטה מתפרסמת זמן קצר אחרי שהאיומים שנובעים משימוש ברחפנים עלו לכותרות סביב האירוע שהתרחש בשדה התעופה גטוויק, שהושבת במשך 36 שעות מטעמי בטיחות לאחר ששני רחפנים זוהו טסים ליד מסלולי ההמראה והנחיתה שלו.