בצל הטלטלה בשווקים בחו"ל שמאופיינת בירידות דרמטיות בימים האחרונים, בנק ישראל פרסם אתמול את דוח היציבות הפיננסית שלו, ובו התרעות מפני גלי ההדף של הכלכלה העולמית שעלולים להגיע בכל רגע לישראל ולטלטל את ספינת הכלכלה המקומית. לכך אפשר להוסיף אובדן של מאה מיליארד שקלים שהבורסה המקומית מחקה משוויה בדצמבר, וכן העובדה שהמערכת הפוליטית הישראלית נשענת על קואליציה שברירית וחשופה לסחטנות של כל ח"כ, כלכלת הבחירות של שר האוצר כחלון רק הולכת ומתגברת ויחד עמה הנתונים הפיסקליים המדאיגים על זינוק בגירעון וירידה בהכנסות.
אל כל אלה מתווספים האיומים הגיאו-פוליטיים מצפון ומדרום, שעלולים להתלקח בכל רגע לעימות צבאי - וכל אלו יחד הם רק חלק מרעשי הרקע שעלולים לבשר על הסערה המושלמת אליה נכנס הנגיד החדש, פרופ’ אמיר ירון, שיושבע היום בבית הנשיא לתפקיד.
ואולם, למרות המצב המטריד בשווקי העולם וישראל, אפשר לומר שבגזרות האחרות - הפנימיות של בנק ישראל - הנגיד הטרי מקבל בנק שמרבית ההחלטות המקרו-כלכליות הבוערות, ובראשן העלאת הריבית, כבר התקבלו. אפשר להניח באופן ציורי שהמילה 'טופל' רשומה על מרבית התיקים שמונחים על שולחן העבודה שלו, כפי שיפורט מיד. המשק הישראלי במצב טוב ויציב יחסית למהומה המתחוללת בעולם. גם במישור הפוליטי נהנה ירון מקרדיט גבוה אצל ראש הממשלה בעוד מקבילו האמריקאי ג'רום פאוול מתמודד עם ניסיון הדחה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אבל למרצה לסיכונים פיננסיים מבית הספר וורטון למינהל עסקים, אין סיבה להניח שתקופת החסד והלימוד שלו תימשך 100 ימים.
1. הריבית והמט"ח - השווקים מחכים למארס
ההחלטה החשובה הראשונה שנגיד הבנק הנכנס יידרש לקבל נוגעת לגובה הריבית לחודשים ינואר-פברואר: הישיבות של הוועדה המוניטרית שהנגיד עומד בראשה כבר החלו וההחלטה עצמה תתקבל בתחילת החודש ותפורסם ב-7 בינואר. אבל החלטה מפתיעה שקיבלה הוועדה המוניטרית לפני חודש, הוציאה מההחלטה הקרובה את העוקץ.
עד לפני חודש העריכו מרבית האנליסטים כי החלטה ראשונה על העלאת רבית תתקבל בינואר אלא שאז הפתיעה הוועדה המוניטרית ופרסמה ב-26 בנובמבר את החלטתה להעלות את הריבית ל-0.25%. אמיר לא היה מעורב בהחלטה ועודכן עליה בדיעבד.
על העלאת הריבית נמתחה ביקורת חריגה, בין היתר מצד מי שהיה בעצמו חבר הוועדה פרופ' נתן זוסמן, שטען כי לא הייתה סיבה או צורך מיידי שהצדיקו צעד כל-כך דרמטי מבלי לתת לנגיד הזדמנות להיות מעורב בה. זוסמן ואחרים טענו כי האמירה של הוועדה על-כך שהיא "מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר" - תגביל את חופש הפעולה של ירון. יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, המקורב לירון, טען בתגובה כי לירון אין שום טענה על-כך שההחלטה התקבלה בהיעדרו.
מגבילה או לא מגבילה - דבר אחד ברור: החלטת הוועדה נותרת לירון מרווח זמן, ומסדרת לו כניסה חלקה לתפקיד. ההחלטה המיידית על גובה הריבית תהיה כנראה לא להחליט, כלומר להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי. הסבירות לכך, על-פי השווקים, עומדת נכון להיום על 90%. את החלטת הריבית הקשה הראשונה שלו, יקבל לפיכך ירון רק ב-25 בפברואר.
נושא מרכזי שקשור בריבית הוא מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל. לפני כשנתיים פרץ עימות חריף בנושא בין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון לנגידה הקודמת פלוג וצמרת הבנק המרכזי: שמחון דרש להפסיק את רכישות המט"ח גם אם הדבר יביא לירידת שער החליפין של הדולר לפחות מ-3 שקלים. פלוג התנגדה וסירבה לשנות את המדיניות. דעתו של ירון בנושא עשויה להיות מאוד מעניינת לאור קרבתו לשמחון, השושבין העיקרי של המינוי. אבל כל עוד נמשכת מגמת היחלשותו הנוכחית של השקל מתייתר הצורך של בנק ישראל לרכוש מט"ח, והשאלה המסקרנת נשארת תיאורטית.
2. המערכת הפיננסית - עיצוב הוועדה ליציבות פיננסית
במשך כל הקדנציה שלה ניסתה הנגידה הקודמת, ד"ר קרנית פלוג, לקדם הקמת וועדה ליציבות פיננסית. הוועדה, בראשות נגיד בנק ישראל והשתתפות כל הרגולטורים הפיננסיים מיועדות לתפקד כגוף שינטר, יתריע ואם צריך גם יתערב כדי למנוע התממשות סיכונים למערכת, כמו למשל קריסת בנק גדול. החדשות הטובות מבחינת ירון הן שהחוק המאשר את הקמת הוועדה נחקק סוף-סוף, ומירון נחסכה ההתפלשות בביצה הפוליטית בכנסת. מה שירון צריך לעשות כרגע הוא לטפל בהקמת הוועדה ובבנק החלו להיערך לכך במרץ. הציפייה היא שירון יעצב את האופן שבו תעבוד הוועדה ויקבע את אופיה לעתיד, בדומה לחותם שהטביע סטנלי פישר בשעות על הוועדה המוניטרית האחראית על קביעת שער הריבית.
ראשות הוועדה ליציבות פיננסית היא הפונקציה הבולטת אך לא היחידה שבנק ישראל עומד לקחת על עצמו בשנה הקרובה. תפקיד מעניין אחר הוא הפעלת מאגר נתוני האשראי, שצפוי להתחיל לפעול באפריל ולספק את דירוג האשראי של כל אזרחי המדינה לגופי אשראי שונים.
עוד גוף שבנק ישראל מקים בימים אלה הוא קרן אזרחי ישראל, הידועה גם כקרן העושר או קרן הגז. הקרן אמורה לנהל את התקבולים של מס רווחי היתר או מס ששינסקי שהוטל הן על מפיקי גז טבעי (כמו השותפים במאגר תמר) והן על מפיקי משאבי טבע (מפעלי ים המלח). בנק ישראל אחראי על המערכות של הקרן ועל הביצוע השוטף של תפקידה, כשבינתיים מתעכב איוש המועצה המנהלת של הקרן, שחבריה מתמנים בהמלצת ראש הממשלה ושר האוצר. הקרן אמורה להתחיל לפעול ברגע שבקופתה יצטברו 1 מיליארד שקלים. מתי זה יקרה? לא ברור אבל ההערכה היא שב-2019, או לכל המאוחר ב-2020.
3. הניהול השוטף - טכנולוגיה ועובדים
כמעט דבר אינו ידוע עדיין על הנגיד החדש, דיעותיו והשקפותיו בנושאים השוטפים. אבל ההתמחות האקדמית שלו אמורה לבוא לידי ביטוי בתחום מרכזי וחשוב: השילוב בין הטכנולוגיה למערכת הפיננסית. בכל השאלות הגדולות כמו הנפקת מטבע דיגיטלי, מטבעות וירטואליים, הקמת מערכת תשלומים וסליקה מיידים, השימוש בביג-דאטה במערכות הפיננסיות המרכזיות, הגנות מסייבר ועוד שלל האתגרים והסיכונים שהטכנולוגיה מביאה עימה למערכת הפיננסית ולבנק המרכזי בפרט - בכל אלה מצפים שיהיה לירון מה לומר.
הנושא האחרון שירון יעסוק בו, אולי בלית ברירה, הוא הניהול השוטף של בנק ישראל, ארגון המונה כ-600 עובדים. בימים אלה עומד להיחתם הסכם קיבוצי חדש לעובדי הבנק, אך ספק אם ירון יידרש לעשות משהו גביו, למעט אולי לחתום. גם בנושא המשכן המחודש של בנק ישראל, שעלות שיפוצו כבר עולה על 400 מיליון שקל וחורגת במאות אחוזים מהתקציב המקורי, אין לירון הרבה מה לעשות. בחודש הקרוב צפוי ירון לעבוד מהלשכה הזמנית שלו בבניין משרדים אפרורי באזור התעשייה בהר חוצבים, ולאחר מכן ישוב לבניין בנק ישראל המשופץ ללשכת השרד המקורית שממנה ניתן לצפות ללשכתו של נתניהו בבניין משרד ראש הממשלה מעבר לכביש. האם החזרה הסמלית הזו תבשר גם התקרבות מחודשת בין ראש הממשלה לנגיד בנק ישראל? ימים יגידו.