אמיר ירון, ראובן ריבלין, בנימין נתניהו, משה כחלון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נכנס לתפקידו לאחר שהושבע הבוקר (ב') בבית הנשיא בירושלים בטקס בנוכחות ראש הממשלה, שר האוצר והצמרת הכלכלית של המשק. נתניהו אמר לירון "קנית לך שם של אחד המוחות המבריקים בעולם בתחום המקרו כלכלה, ואני ושר האוצר מאמינים שאתה האיש הנכון במקום הנכון לכלכלה".
ראש הממשלה נתניהו נשא דברים בטקס וטען כי הכלכלה הישראלית הצליחה להביא בשנים האחרונות לצמצום האי שוויון. "ישראל הייתה פעם השנייה לפני האחרונה באי-שוויון והיום היא מלחכת את הממוצע. השבלונה שהעשירים נעשים יותר עשירים והעניים נעשים יותר עניים איננה נכונה. בעשור האחרון העשירונים התחתונים קיבלו את העלייה הגדולה ביותר בשכר". נתניהו גם החמיא ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון וציין כי הוא היה זה שהעלה לראשונה את שמו של שמחון כמועמד לתפקיד. "יש לנו עוד דברים לעשות כמו לגמור את הרפורמה התחבורתית ויש את עניין יוקר המחיה במוצרים מסוימים - אני ושר האוצר מאד ממוקדים בזה, אבל צריך לזכור ששכר המינימום בישראל עלה יותר מבכל מדינות המערב ושבמונחים אבסולוטיים שכר המינימום בישראל היום גבוה יותר מבצרפת".
נתניהו הוסיף כי "עומדות בפניך הנגיד החדש שתי משימות שלובות זו בזו שמימושן ישפיע על כלכלת המדינה לשנים רבות: להגביר את התחרותיות במערכת הבנקאית. יש שם ריכוזיות גדולה מאד. במתח של יציבות מול יעילות הנגיד חייב להסיט לכיוון של יותר יעילות כי רק כל זה יגיע לצרכן. המשימה השנייה היא להביא את ישראל לעידן החדש של טכנולוגיות שאנו מצטיינים בהם כדאי לאפשר גישה טובה יותר לשוק האשראי לצרכן ולעסקים. כמובן שזה צריך להיעשות בצורה אחראית כי אנחנו לא רוצים שיהיו כאן בועות אשראי. צריך להיזהר מזה מאוד".
הנשיא ריבלין: "האתגר הראשון הוא הפערים החברתיים"
נשיא המדינה ראובן ריבלין פתח בנאום חברתי ואמר כי: "אנחנו נפגשים כאן בבוקר ואולי בפתחה של תקופה מתוחה מבחינה כלכלית ופיננסית. לאורך השנים קברניטי הכלכלה הישראלית ניווטו אותנו בתבונה ובקור רוח בתוך משברים וזעזועים כלכליים גלובליים ומקומיים והפגינו את איתנות ויציבות המשק הישראלי. אני בטוח שקור הרוח והתבונה ימשיכו לנווט אותנו במים הסוערים".
ריבלין הקדיש בנאומו מקום נרחב לנושאים החברתיים ובראשם יוקר המחיה, ואמר כי התייקרויות המחירים "פוגעות במאמץ הלאומי שלנו, פוגעות בישראלים שבאמצע ןפוגעות בחלשים ביותר". עוד הוסיף ריבלין: "כשאנחנו מסתכלים פנימה על מרכיבי החוסן החברתי כלכלי - יש לנו הרבה במה להתגאות. לצד ההישגים יוצאי דופן הללו, יש גם אתגרים גדולים וכבדים שמונחים לפתחינו, מכובדי הנגיד הנכנס. אתגרים שהתמודדות שלנו איתם היא התנאי שלנו למעבר ממציאות של שתי כלכלות, (כלכלת הייטק וכלכלה מסורתית), לכלכלה אחת, יציבה וחזקה.
"האתגר הראשון הוא טיפול בפערים החברתיים בישראל. אין זה סוד, שהפערים החברתיים בישראל הם מהגבוהים בין מדינות ה-OECD. בישראל עדיין קיים קשר חזק מדי בין המקום שבו נולדת להזדמנויות שלך, להכנסה שלך, לאיכות החינוך והשירותים החברתיים שתקבל. זהו נתון כואב. נתון שצריך להדיר שינה מעינינו. השליש התחתון במדינת ישראל מאוכלס כיום בעיקר בחברה הערבית והחרדית, ומנגנון הניידות החברתית שלנו לא עובד מספיק טוב ביחס אליהם.
"האתגר השני, שנמצא בכותרות בימים אלה, הוא יכולתם של הישראלים שבאמצע לחיות בכבוד. האיש או האישה החציוניים בישראל, אינם נמנים על העשירונים התחתונים, ועדיין, הם משתייכים לכלכלה השנייה. לישראל שבה הפריון והשכר נמוכים, שבה יוקר המחיה גבוה, בעיקר בתחומי הדיור והמזון. הם עובדים קשה, ועדיין, בין השכר שלהם ליוקר המחיה - נשאר להם מעט מדיי.
"הפער בין השכר הממוצע לחציוני בישראל, הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD. בעשור האחרון הצטמצם הפער הזה, ומבחינה זו, אני מקווה שאנו במגמה חיובית. עם זאת, התחושה היא שבשנות הזינוק הגדולות של המשק הישראלי, ולצד כיסי המצוינות שפיתחנו, יש ישראלים רבים מדי - שנשכחו מאחור. אלה שבאמצע, ואלה שנמצאים למטה. כאשר הפריון נמוך, ומעמד הביניים מורכב מעובדים שמתקשים לסגור את החודש, יהיה לנו קשה מאוד, למשוך את העשירונים התחתונים לכיוון האמצע. זאת, מהסיבה הפשוטה, שהאמצע הזה, לא אטרקטיבי.
"פרופסור אמיר ירון היקר, נגיד בנק ישראל הנכנס. לאחרונה התבשרנו, על חשש לגל התייקרות מחירים במשק, גל שבעקבות התערבות מהירה של שר האוצר ואנשי משרדו, נבלם כרגע. התייקרות מחירים פוגעת במאמץ הלאומי שלנו, היא פוגעת בישראלים שבאמצע ובוודאי - באלה שנמצאים במקום החלש ביותר. שמירה על יציבות מחירים - היא מתפקידיו המרכזיים של בנק ישראל, המשמש גם כיועץ הכלכלי לממשלה. מחקריו של בנק ישראל, הם יסודיים, מקצועיים ואיכותיים, והמדיניות הכלכלית, צריכה ללכת לאורם. המחוקק הסמיך את בנק ישראל לפעול בעצמאות מוחלטת לשם מילוי תפקידיו.
"חופש הפעולה הזה המוענק לך כנגיד בנק ישראל, נועד להסיר מעל גבך שיקולים ולחצים מצדם של בעלי אינטרס, בכירי המשק והמערכת הפוליטית, והוא גם מטיל עליך את החובה לפעול במקצועיות ובקפדנות יתרה. השנה הקרובה היא שנת בחירות, אך חשוב שנזכור, נגיד בנק ישראל - אינו עומד לבחירות. בנק ישראל, יושב בתוך עמו - ועיניו נשואות לנתונים ולעובדות כמו גם לציבורים שלעיתים קולם אינו נשמע.
"נכון לך מסע מרתק ומפרך. זה לא יהיה קל. תמצא את התמונה שלך וכותרות אודותיך, בעיתונות הכללית והכלכלית, (ולא בהכרח בשל היותך אקדמאי מוערך). יכתבו מאמרים בעדך, ונגדך. זה לא קל, אבל אנחנו מאמינים בך, ביכולת שלך לנווט את הגה המדיניות המוניטרית של מדינת ישראל בהצלחה, ולשמור על חוסנה של הכלכלה הישראלית. היו ברוכים".
כחלון: "יש מתח מובנה בין האוצר לבנק ישראל"
שר האוצר כחלון נשא גם הוא דברים: "עבדנו בצורה הדוקה עם בנק ישראל היו עליות וירידות כמו בכל דבר. פרופ' אמיר ירון אני מודיע לך עכשיו יהיו לנו ויכוחים אבל ננהל אותם בצורה נעימה ומכובדת. יש מתח מובנה בין האוצר לבנק ישראל, מר פרנקל מכיר את זה וקרנית מכירה את זה".
למרות מערכת היחסים הקרירה ביניהם הקפיד כחלון להחמיא לנגידה היוצאת ואמר כי "לבנק ישראל יש תפקיד מאד חשוב בצמצום פערים. קרנית למשל התעקשה להרחיב את מס ההכנסה השלילי. בנק ישראל והאוצר עומדים בראש הצבא הזה של מאבק בפערים החברתיים ופערים חברתיים אפשר לצמצם רק בצמיחה של המשק.
"צריך לעשות הסכמי שכר דיפרנציאלי, להעלות את שכר המינימום, לקלוט אלפי עובדי קבלן. עשינו את כל זה ולא קרה כלום למשק". לגבי הבחירה בירון סיפר כחלון כי זו הייתה ברורה מאליה". שאלתי את ראש הממשלה: אתה בטוח שהוא יסכים? אני בטוח שתוביל את בנק ישראל בעצמאות מוחלטת עם כל הוויכוחים. מעולם לא התערבנו בעצמאות שלכם ניסינו קצת לשכנע ..." כחלון הוסיף: "ביצענו המון פעולות לפתיחת שוק הבנקאות פתיחת שוק כרטיסי האשראי, הורדת חסמי כניסה והדבר המרכזי זה הקמת מאגר נתוני אשראי. אני לא חושב שיש מקום בעולם שהיה מסוגל להעמיד מאגר כזה בזמן כל-כך קצר. נמשיך פרופ' ירון לעבוד יחד ולחשוב יחד עם ראש הממשלה לעשות פעולות ופרויקטים להצמיח את המשק עוד יותר".
האתגר המיידי של הבנק הוא העלאת הריבית בקצב הנכון
"האתגר המיידי העומד בפני בנק ישראל הינו הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית" כך אמר הנגיד הנכס אמיר ירון. במונח נורמליזציה מוניטרית התכוון ירון למהלך העלאות הריבית שבו החל בנק ישראל בחודש שעבר במטרה להחזיר את שיעור הריבית במשק לרמות הנחשבות "נורמליות".
ירון הדגיש כי "חשוב שעליית הריבית לא תתבצע מהר מדי אך גם לא באיחור. זיהוי התוואי האופטימלי הוא מאתגר במיוחד בגלל סביבת הריבית הנמוכה ותהליכים בעולם".
באשר למדיניות שער החליפין אמר ירון כי בכוונתו להמשיך במדיניות הנוכחית של הבנק: "רצוי ששער החליפין ייקבע על ידי כוחות השוק. עם זאת הבנק ימשיך לפעול בשוק המטח במקרה של תנודות חריפות שאינן תואמות. האתגר השני הוא שמירת היציבות הפיננסית יעילות שוק ההון והטמעת טכנולוגיות חדשניות".
"אתגר חשוב ביותר הינו אתגר הצמיחה הכלכלית. כפי שמודגש במחקריי השינויים החשובים למשק הם אלו הנגזרים מהצמיחה הרב שנתית", הוסיף ירון. "לפיכך בנק ישראל כיועץ הכלכלי לממשלת ישראל ימשיך לסייע ולתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה להגדלת הצמיחה והתעסוקה לכל אזרחי ישראל.
"כדי להשיג צמיחה כלכלית יש להשקיע בתשתיות לייעל את הסביבה העסקית כמו כן עלינו לבחון דרכים לשיפור ההון האנושי. הנושא הזה קרוב לליבי במיוחד. שיפור ההון יוכל לתרום לא רק לצמיחה אלא למלחמה בעוני ומוביליות חברתית.
הכלכלה הישראלית והמערכת הפיננסית איתנות ויציבות, אך מושפעות מאירועים בכלכלה עולמית, סיום המחזור העסקי וההתפתחויות בסחר העולמי. חשוב ליישם תוואי תקציבי רב שנתי שישמר ואף ישפר את יחס החוב לתוצר. הממשלה מחליטה על חלוקת העוגה בהתאם להעדפותיה.
בנק ישראל יסייע לממשלה בכך וישמש כיועץ מקצועי ועצמאי. כדי לבחון ולהטמיע שינויים חשוב שמערכת היחסים בין בנק ישראל תהיה פתוחה וכנה, ושיחותיי עם ראש הממשלה ושר האוצר נסכו בי אופטימיות. אני נרגש לקראת האתגר הגדול של הובלת כלכלת ישראל יחד עם ראש הממשלה ושר האוצר".