נתי כהן / צילום: איל יצהר
ה’קול קורא’ של משרד התקשורת בנושא הסיבים האופטיים שפורסם בשבוע שעבר עתיד להעסיק אותנו עוד זמן רב. כמעט על כל פסקה בו אפשר (ואולי אף חייבים) להתווכח. הבעיה היא ברוח הדברים ובמה שאין בו.
מסמך המדיניות הזה מבוסס על תאוריות והנחות אקדמיות, שככל שיישמעו הגיוניות, בפועל הן לא פוגשות את המציאות בשטח ואת המשמעויות הכלכליות האמיתיות של פרויקט בסדר גודל כזה. צריך לקוות שכמו שאומרים בכירים במשרד, מדובר בעיקר במצע לדיון ולא במסמך עקרונות סופי.
לצורך הניתוח, ניקח לדוגמה שתי סוגיות שעולות מהמסמך. הראשונה היא השדרוג שבזק מבקשת לעשות ברשת שלה ל-200 מגה, והסוגיה השנייה היא הפטור שניתן להוט.
ראשית, כפי שנחשף ב"גלובס", משרד התקשורת מבקש לעכב את בזק ולא לאפשר לה להשיק שירותים מבוססים טכנולוגיית VDSL B35. נאמר כבר כעת, אין אנו מזילים דמעה על בזק וקשייה. היא לא בדיוק זקוקה לרחמים, יש משהו באכזבה של המשרד מכך שבזק פועלת בעצלתיים להגשת התוכניות לפרישת הסיבים. אבל היא, כמו כל מפעיל בשוק, זקוקה להגינות ולוודאות מינימלית כשמדובר בהשקעות של מיליארדי שקלים.
למה לא מאפשרים לבזק להציע גלישה מהירה יותר?
מזה קרוב לשנה, מנסה בזק לשדרג את רשת ה-VDSL שלה. מדובר בשדרוג טכנולוגי שמאפשר לספק 200 מגה על גבי הרשת הקיימת. לפני מספר שבועות, לאחר שהנושא נבחן ע"י משרד התקשורת במשך תקופה ארוכה, הציע מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן לבזק להשיק את השירות אך ורק ללקוחות המתגוררים בבניינים שלא נפרשו אליהם סיבים אופטיים. מדובר בדרישה בלתי הגיונית ובלתי סבירה, אשר להערכתנו קיים ספק רב לגבי חוקיותה.
כך או כך, בזק, כנראה מתוך רצון שלא להתעמת עם הרגולטור, החליטה לקבל את הצעת המנכ"ל והודיעה על כוונתה להשיק קצבים מהירים על בסיס הטכנולוגיה בתוך חודשיים, אך ורק לאזורים אלו. פרטנר וסלקום התקוממו משום שלטענתן היא חייבות זמן לרכוש נתבים תואמים. זו טענה לגיטימית שאפשר למצוא לה פתרונות.
והנה עכשיו מבקש המשרד לעצור את בזק, בטענה שמדובר היה בהצעה בלבד ולא באישור פורמאלי לספק את השירות. המשרד מבקש כעת מבזק מידע נוסף (אחרי כמעט שנה שהנושא נמצא בבחינה במשרד) כדי לבחון שאין פגיעה משמעותית בתחרות.
הוט מספקת קצבי 200 מגה מזה תקופה ארוכה. לא ידוע כי מישהו במשרד התקשורת ביקש ממנה לא להשיק את השירות בגלל פגיעה משמעותית בתחרות. יתרה מכך, ככל הנראה מעולם לא נתקיים דיון בין הוט למשרד התקשורת בעניין.
תמוה מאוד איך כשהדברים מגיעים לבזק, במשרד מתעוררים חששות לפגיעה בתחרות. ואולי האמת היא דווקא הפוכה, אולי מישהו במשרד התקשורת מבקש לשמר את הבלעדיות של הוט באספקת קצבי 200 מגה בישראל? רק בשבוע שעבר, בדיון שהתנהל בבית המשפט בעניין אי אספקת שירות למאות ישובים בישראל ע"י הוט, אמר השופט שטיין כי הוט "שולטת ברגולטור". אין ספק כי עיכוב בזק מאספקת שירות שכזה משרת בעיקר את הוט.
חשוב להדגיש כי הטכנולוגיה המדוברת מופעלת ע"י כל מפעילי התקשורת בעולם שמפעילים רשת VDSL דומה לזו של בזק. מדובר בשדרוג טכנולוגי המאפשר להפיק קצב העברת נתונים גבוה יותר, על גבי מרחקים קצרים של כבלי נחושת. בעבר עלו חששות כי יישום הטכנולוגיה עשוי לפגוע בהטמעת טכנולוגיית GFAST בגלל שימוש בטווח תדרים משותף, ואולם חשש זה הופרך לאחרונה עם התפתחויות שחלו בטכנולוגיית ה-GFAST, והטכנולוגיה הזו מוטמעת בכל רחבי העולם בהצלחה רבה. מסתבר שוב שמה שטוב לכל עמי העולם, לא טוב למשרד התקשורת בישראל. נדמה שהוא מחפש עוד ועוד סיבות לעכב קידמה טכנולוגית תוך שימוש בשלל טענות כאלו ואחרות.
מדיניות לא אחידה ולא שוויונית כלפי החברות
הסוגיה השנייה נוגעת כאמור לפטור שניתן להוט מפרישה אוניברסלית של סיבים אופטיים. על פניו, ההחלטה של המשרד מעניקה להוט פרס על כך שהיא לא עומדת במחויבויותיה.
מעניין איך נכמר ליבו של עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, כשזה נוגע להוט. כשזה נוגע למתחרותיה, הוא לא נוהג להשתמש בכפפות של משי. סלקום מבקשת לדחות את המכרז לדור החמישי, להקל עליה בדרישה למיחזור תדרים בעלויות של מאות מיליוני שקלים. למה הקשיים שלה לא מכמירים את ליבו של הסמנכ"ל רז-דרור?
בנוסף, משרד התקשורת פעל לפני מספר חודשים לתקן את החוק באופן שיאפשר להוט לרכב על תשתיות בזק במקום להקים תשתיות עצמאיות. קראו לזה אז בשם המכובס "הדדיות", דהיינו יאפשרו להוט להשתמש בתשתית בזק ולבזק להשתמש בתשתית הוט. אז אם נותנים להוט גישה לתשתית בזק כדי שתעמוד בחובת האוניברסליות, במסגרת ההדדיות, איך יכול להיות שכעכשיו, במסמך, היא זוכה לפטור?