עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר
במסדרונות משרד האוצר בירושלים התהלכו אתמול (ב') העובדים בתחושת הקלה גדולה. אפשר אפילו לומר שחזרו לחייך. תקופת כלכלת הבחירות שהתנהלה מזה כשנתיים בכנסת ובלשכת שר האוצר - מגיעה לסיומה.
ההחלטה על הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת מעבירה את המושכות לידי הדרג המקצועי. השרים חיים כץ ואורי אריאל לא ייזמו מהלכים חדשים נגד האוצר בממשלה. חברי הכנסת משה גפני ובצלאל סמוטריץ' לא יכינו מארבים לנערי האוצר בוועדת הכספים. האגפים המקצועיים - ובראשם אגף התקציבים שעבדו תחת אש בחודשים האחרונים - יכולים עכשיו לנשום לרווחה. הכנסת אוטוטו מתפזרת, ורק ועדת הכספים תמשיך לעבוד ברקע.
לאיש החשוב ביותר במשרד האוצר הבוקר לא קוראים משה כחלון. זה גם לא המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור או החשב הכללי רוני חזקיהו. הדמות המשפיעה ביותר במשרד האוצר כרגע הוא עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי.
כבר אתמול, מרגע היודע דבר הקדמת הבחירות, הפך מסינג לדמות מפתח: הוא מכריע אילו מהלכים יימשכו ואילו ייקטעו באיבם. ביטול מכסים - כן. הצמדת קצבאות זקנה לשכר הממוצע במשק - לא. קיצוצים רוחביים - כן. עוד תכנית נטו מקו הייצור של מפעלי כחלון - לא.
למסינג הייתה השפעה רבה עוד קודם לכן' אבל כעת השפעתו התעצמה, לפחות במובן נוסף אחד. מהיום אין על מסינג מורא של שר האוצר' וגם מיד-ימינו, המנכ"ל שי באב"ד, אין לו כל סיבה לחשוש. לא רק מסינג.
עצמאות הדרג המקצועי באוצר עלתה אתמול מדרגה. כחלון - שתהה עד היום בינו לבין אנשיו מי מהפקידים "בראש שלנו" ומי רק מחכה להזדמנות להתנער ממנו - יגלה בקרוב את התשובה.
לא תהיה שם התקוממות. כחלון אינו דמות שמעוררת שנאה בדרגים המקצועיים באוצר, בניגוד, אגב לקודמו בתפקיד. אבל לא מעט ביקורת על כחלון ועל אנשיו, שהייתה עד היום כבושה תשתחרר קצת מהיום. במובן מסוים משה כחלון הוא מהיום "כבר לא" שר האוצר.