ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, בכנס התאגידים / צילום: שלומי יוסף
בשעה זו מתקיים כנס התאגידים העשירי של רשות ניירות ערך בראשון-לציון. בכנס נוטלים חלק בכירי המערכת התאגידית-ציבורית, ונושאים בו דברים, בין היתר, יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה; מנהל רשות המסים, ערן יעקב; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין; מנהלת מחלקת התאגידים ברשות, רו"ח דורית קדוש; ועוד.
מי שפתחה את הכנס היא ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אשר הודיעה כי "בשנים הקרובות הרשות תפעל לעודד שוק הון ציבורי הוגן, תחרותי ומבוסס טכנולוגיה, מתוך מטרה לפתח ולקדם את הכלכלה הישראלית".
גואטה דיברה בנאומה על המרחב שמצוי בין הכוח המצוי בידי הרשות לבין "העצה" (והידע) שקיים ברשות, וציינה כי במלאות 50 שנים "לחוק ניירות ערך; לרשות כרגולטור; ולשוק ההון הישראלי כשוק מפוקח", אפשר לפתוח דיון בשאלה מהי הדרך הנכונה כיום לפקח על שוק ההון - "דרך הכוח או דרך השותפות?"
לדבריה, בעת הנוכחית הרשות לא "צריכה להיות ה"שוטר" של שוק ההון", תוך שהיא מעמידה בפוזיציה של "חשודים" את כל שאר השחקנים בשוק ההון באופן אוטומטי. ראש הרשות סבורה כי "ראשית, תפיסת הכוח אינה תפיסת פיקוח מודרנית. שנית, הרשות אינה זקוקה לביטויי כוח כדי להוכיח את נחישותה לפעול נגד כל מה שמאיים על טובת ציבור המשקיעים. אבל בעיקר אני מאמינה בלב שלם ששוק ההון הישראלי וגם הרשות כבר מספיק בוגרים, מספיק מבוגרים ומספיק מנוסים, כדי להבין שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות, זה ישרת את טובת כולם".
גם לבעלי השליטה והמנהלים התייחסה גואטה בנאומה: "על בעלי השליטה והמנהלים להבין שאם הם לא 'יספרו' את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי בכלל".
לטענתה, "אותם בעלי מניות יכולים בקלות להעביר את השקעותיהם לחברות זרות או לחברות ישראליות בבורסות מעבר לים או לנכסים אחרים", ולכן היא סבורה כי "על שומרי הסף להבין שלא ניתן לעגל פינות - בדיוק מאותה סיבה".
גואטה קראה למשקיעים המוסדיים "להבין שהגיעה השעה להפגין אקטיביות. הגיעה השעה להשתמש בכוח שבידיהם כדי להשיא את ערך ההחזקה שלהם באופן אופטימלי, ולטווח הארוך".
"על הבורסה להבין - והיא אכן כבר הבינה - שכדי להיות זירת מסחר רלוונטית במאה ה-21, היא צריכה לשנות לחלוטין את התפיסה הפאסיבית שהנחתה אותה בעבר ובמשך שנים, ושהובילה לקיפאון בפעילותה", אמרה גואטה.
גואטה המשיכה והודתה כי גם ברשות ניירות ערך "צריכים להבין וכבר הבנו" שהמסגרת הרגולטורית וגם תפיסת ההפעלה של הרגולטור חייבות להיות מעודכנות בהתאם למתרחש בשטח, ומשכך "חוק שהתאים לפני 20 שנה עלול שלא להתאים למציאות היום; שוק ההון של היום אינו שוק ההון של אתמול, ובוודאי שלא שוק ההון של מחר".
"אין משקיעים שבויים, ואין חברות שבויות העולם שטוח. לכן האחריות לפריחתו של שוק הון בריא ומתוקן מוטלת על כולנו", הדגישה גואטה.
גואטה המשילה את שוק ההון הישראלי ל"צמח נדיר", וציינה כי "על כולנו מוטלת האחריות לטפל בו, אחרת הוא עלול להיכחד".
גואטה חזרה פעם נוספת לשאלת הפיקוח של הרשות עליה וציינה כי "על כל הגורמים להפנים שאם שוק ההון שלנו חפץ חיים, עלינו לעבור מעידן 'השוטרים והגנבים' אל עידן אחר... עידן שבו הרשות תאפשר לשחקנים לפעול באופן פתוח וחופשי יותר על בסיס של עקרונות פעולה בהירים שהיו ברורים לכולם. עידן שבו הרשות תוכל להשקיע זמן רב יותר בבחינה כיצד ניתן לפתח, לפתוח ולקדם את שוק ההון הישראלי, כך שיהיה שוק תחרותי, חדשני ומעודכן. לאף אחד אין אינטרס לנדנד את הסירה הזו, האינטרס המשותף שלנו הוא להשיט אותה לחוף מבטחים".
לצד זאת הבהירה גואטה כי היא לא מתכוונת לשוק הון שיתפקד "כמערב פרוע", ולכן מצאה לנכון להבהיר בצורה ברורה שגישתה כפי שהוצגה כאן - "אין משמעותה שנוותר על סמכויות האכיפה שלה. ממש לא. אנחנו נתמיד ונעמוד על המשמר להגנה על המשקיעים היכן שיידרש".
גואטה שלחה "איום" מרומז לשחקנים בשוק ההון ואמרה: "גורם שיבחר לסטות מהכללים, יפגוש רשות איתנה השומרת כחומה בצורה על שוק ההון ועל המשקיעים, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, וללא פשרות".
גואטה הציגה מודל אפשרי לחיקוי- ה-Stewardship Code הבריטי, שהושק ב-2010 על רקע תהליכים של פיזור שליטה בשוק הבריטי. לדבריה, ה-Stewardship Code החל במקביל לגישה שנקט הרגולטור הבריטי לעידוד דירקטוריונים עצמאיים עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים.
"מדובר בקוד התנהגות ראויה המגדיר עקרונות להתנהגות אפקטיבית של משקיעים מוסדיים בבריטניה. מטרתו העיקרית היא להפוך את המשקיעים המוסדיים המנהלים כספי אחרים להיות פעילים בענייני החברות בהן הם משקיעים, ולטובת החוסכים. באופן מפתיע, ובשונה מאצלנו - הקוד, שהוא וולונטרי, מאומץ בבריטניה באופן כמעט גורף".
ראש הרשות הודיעה כי לדעתה "יש לשקול לאמץ גם בישראל קוד התנהגות כזה", והודיעה כי בכוונתה לדון בכך עם הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת.
ראש רשות המסים: לא לפחד גם אם יש כאלה שחושבים שהטבת המס היא רק לעשירים
אחרי ראש רשות ניירות ערך, עלה לשאת דברים מנהל רשות המסים, ערן יעקב, אשר קרא אף הוא לשיתוף-פעולה בין הגורמים השונים בשוק ההון, והודה כי "בדרך-כלל כדי לנצח תהליכים מבניים ולעשות טוב למשק, אחד הדברים הטובים ביותר הוא שיתוף-פעולה". עם זאת, יעקב הדגיש כי שיתוף-פעולה אין משמעותו תמימות-דעים.
ראש רשות המסים התייחס לכלי הטבות המס ולתפקיד המס בעזרה לעמידה במדיניות הממשלתית, לדבריו, "המס ככלי שיכול לעזור במדיניות ממשלתית הוא מאוד חשוב, אבל הוא אף פעם לא יכול לבוא לבד". אולם יעקב ציין כי הכנסות המגיעות לקופת המדינה משוק ההון הן מינוריות ביחס לשאר ההכנסה של רשות המסים.
יעקב סבור כי "המס הוא רק גורם אחד מיני רבים נוספים שמשפיעים על החלטה של חברה אם להנפיק את מניותיה בבורסה". לדבריו, "השפעה של המס או תמריצים שעומדים כאסטרטגיה ערומה, עלולה להיות מינורית ואולי אפילו הפוכה". משכך, "השיקולים בנתינת הטבות מס לבורסה בכלל צריכים להישקל לאור הדברים האלה", אומר יעקב.
בכלל זה הוסיף ראש רשות המסים כי יש לשאול את השאלה "האם הפעילות המשקית בבורסה המקומית מייצרת צמיחה שמחלחלת, האם התהליכים שאנו עושים יחלחלו למטה לכולם או יישארו בשכבה ספציפית למעלה".
בכל הנוגע להטבות המס, הזכיר יעקב כי "לעולם שנותנים הטבות מס זה מעודד כאלה שיש להם חבות מס".
בהקשר זה התייחס יעקב לכותרות העיתונים שטענו כי "הטבות המס נועדו לעזור לבעלי השליטה ומהוות הטבה לטייקונים", וטען נחרצות כי "תמיד כשנותנים הטבות מס, הן לכאלה שיש להם, אבל לא הייתי אומר טייקונים, וגם את זה צריך לקחת בחשבון ולא להיבהל מכל מיני אמירות... ולא לפחד גם אם יש כאלה שחושבים שזו הטבה רק לעשירים".