גיל טופז / צילום: איל יצהר
בנק ירושלים מחריף את המאבק נגד מכירת בנק דקסיה לבנק דיסקונט. לקראת כינוס האספה הכללית של דקסיה ביום חמישי הבא, מפעילה הנהלת בנק ירושלים - היו"ר זאב נהרי, המנכ"ל גיל טופז ובעלי השליטה זלמן וגידי שובל (86%) - לחץ ציבורי ואישי על הדירקטורים. הנהלת דקסיה דיווחה היום לבורסה כי שבה ופנתה היום לדירקטורים של הבנק בבקשה לבחון שוב את הצעת בנק ירושלים לרכישת הבנק "באופן יסודי ומקצועי".
דירקטוריון דקסיה קיבל לפני כחודש החלטה למכור את דקסיה למרכנתיל דיסקונט בתמורה ל-670 מיליון שקל במזומן ודחו מכל וכל את ההצעה למזג אותו עם בנק ירושלים שהציע מיזוג תמורת מזומנים ומניות. יו"ר דקסיה לבנה שיפמן הודיעה אז לנהרי כי היא דוחה חד-משמעית את ההצעה, ולמחרת חתמה על הסכם עם דיסקונט.
צעד נוסף שנוקט ירושלים במאבקו הוא פנייה לעו"ד דרור שטרום בבקשה שיצטרף כיועץ מיוחד לבנק, כמומחה להגבלים עסקיים. במקביל מתקיימת פעילות מול חברי כנסת, בטענה כי חיסול דקסיה והמכירה לדיסקונט עומדים בניגוד לחוק להגברת התחרותיות במגזר הפיננסי ועלול להגביר את ריכוזיות הבנקים הגדולים.
בצהרים שלח בנק ירושלים דיווח מיידי לבורסה על הפניה המחודשת היום לדקסיה. במקביל כך נודע ל"גלובס" הפנה הבנק מכתב לדירקטורים בדקסיה שבמרכזו טענה לאפשרות הפרת חובות האמון וחובות הזהירות של הדירקטורים. לפי מקור המקורב לבנק נטען כי על הדירקטורים חלות חובות מוגברות בשל הסיטואציה המיוחדת שבה הם המחליטים על מכירת עצמם, מכירת הבנק ומחיקת קיומו.
בנק ירושלים טוען שלא התקיים תהליך מכירה תחרותי כנדרש וכנטען, ושהנהלת הבנק לא ישבה ושמעה את הצעתם "אפילו לא לדקה אחת של משא ומתן!". לטענת בנק ירושלים המכירה מתבססת רק על שווי הבורסאי משום שבנק דקסיה לא מסר נתונים כלכליים ולכן לא בוצע שווי כלכלי מחויב. עוד תמהים בבנק ירושלים בשאלה האם מדובר במהלך תקין וחוקי לסגור, "לנעול" כדברי הגורם המקורב, מסמך מחייב עם דיסקונט כאשר יש אפשרות שההצעה המתחרה מירושלים, תתברר כגבוהה יותר, וכל זה לפני אישור אסיפת בעלי המניות. עוד נטען כי מאחר ותהליכי האישור ברשות להגבלים עסקיים ואפשר שגם בדיונים משפטיים עלולים לקחת זמן רב, תמהים בהנהלת בנק ירושלים מדוע לא דאגו הדירקטורים בדקסיה להתאמת הזמן והתוצאות הכספיות הצפויות מול דיסקונט והמחיר שהציע המתבסס על דוחות יוני 2018. כאשר מאז צבר דקסיה רווחים נוספים.
ב-2010 חיבר עו"ד שטורם יחד עם פרופ' אבי בן בסט הצעת חוק להגברת התחרותיות וצמצום הסיכונים בפעילות קבוצת עסקיות. הוא שימש גם כמומחה מייעץ לצוות יוקר המחיה בוועדת טרכטנברג שלאחר המחאה החברתית, וב-2015 מונה על ידי משה כחלון לעמוד בראש "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים" שהמלצותיה התקבלו כחוק, בספטמבר 2016. הין היתר המליצה ועדת שטרום על הפרדת חברת כרטיסי האשראי מהבנקים, מהלך שמתקיים וגם לעודד הקמת בנקים נוספים. בכל מקרה העמדה העקרונית, שבוטאה על ידי שר הכלכלה מכולנו אלי כהן היא להימנע מהאחדה או בליעת בנקים ישראלים על ידי בנקים ישראלים אחרים וגדולים.