דודו מזרחי / צילום: איל יצהר
בזק צפויה להציג בקרוב את תוכנית פרישת הסיבים האופטיים שלה בפני ראשי משרד התקשורת. הצגת התוכנית תהיה צעד משמעותי לדיאלוג החסר היום בין המשרד לבזק, וקרוב לוודאי שהנתונים שיוצגו בתוכנית יראו עד כמה הפרויקט הולך להיות מורכב, יקר ומסובך מבחינתה של החברה.
התוכנית שתציג בזק גובשה על-ידי ההנהלה החדשה שלה, בראשות המנכ"ל דודו מזרחי. ל"גלובס" נודע כי מדובר בתוכנית להשקעה היברידית שמשלבת כמה טכנולוגיות והיא עתידה להתפרס על פני עשר שנים ובעלות גבוהה מאוד - 7 מיליארד שקל.
מכיוון שמדובר בעירוב של טכנולוגיות שבזק צפויה להשתמש בהן לטובת שדרוג הרשת והקצבים, ניתן להניח שהתוכנית תכלול מספר תרחישים ואת המשמעות שלהם: פרישה גם לבתים צמודי קרקע ובלעדיהם, וגם את האפשרות של פרישה אוניברסלית של סיבים אופטיים בכל המדינה. התרחיש האחרון הוא מרחיק לכת מבחינת בזק, ונראה כי הוא אינו ריאלי ללא תמריצים משמעותיים מצד המדינה.
התוכנית שתציג ההנהלה החדשה לפרישת סיבים אופטיים היא לא התוכנית הראשונה שגיבשה החברה בנושא. עוד בתקופתה של המנכ"לית הקודמת סטלה הנדלר גובשה תוכנית שפרטיה נחשפים כאן לראשונה. היא הוצגה בפני דירקטוריון החברה באמצע השנה, וגם היא כוללת תרחישים שונים של הפרויקט בגרסאות שונות.
הטכנולוגיות שיהפכו את האינטרנט ליותר טוב
במצגת לדירקטוריון הוצגו ארבע חלופות, תחת הכותרת "חלופות לפרישת קצבים גבוהים - ראשוני". החלופה הראשונה מדברת על שדרוג הרשת בטכנולוגיית ה-Vplus (או 35 B) בכיסוי מלא. מדובר על טכנולוגיה שמסוגלת לספק קצבים עד 200 מגה. עלות חלופה זו היא 1.4-1.8 מיליארד שקל. בנוסף מפורט גם מה תהיה עלות כוח האדם בכל חלופה. במקרה זה היא מוערכת ב-33% מהפרויקט, כלומר כחצי מיליארד שקל.
החלופה השנייה היא "החלופה ההיברידית". התוכנית מדברת על שילוב בין סיבים אופטיים לבין טכנולוגיית G.FAST שמסוגלת לספק קצבים של מאות מגה ללקוח, ובשילוב של 35B. משך התוכנית הוא כחמש שנים, אך לוחות הזמנים מתייחסים ל-50% מוכנות של בזק לאספקת השירות. עלות חלופה זו גבוהה יותר מאשר החלופה הראשונה, והיא מוערכת ב-1.9-2.3 מיליארד שקל. עלות כוח האדם עומדת על 59% - יותר ממליארד שקל.
האפשרות השלישית שהוצגה בפני הדירקטוריון היא שימוש בסיבים אופטיים בלבד, ובה תקופת הפרישה מוערכת בעשר שנים. עלותו נמלאה של הפרויקט עומדת על 2.5-3 מיליארד שקלים. בפני הדירקטוריון הוצגה גם אפשרות לבצע את החלופה הזו ללא בתים צמודי קרקע, ובמקרה כזה העלות מוערכת ב2.1--2.6 מיליארד שקלים. עלות כוח האדם עומדת על 64%.
החלופה הרביעית היא פרישה רק באמצעות טכנולוגיית G.FAST לתקופה של חמש שנים ועלותה 4.4-5.4 מיליארד שקל בסך הכול. גם פה הוצגה אפשרות ללא צמודי קרקע, והיא מוערכת ב-2.1-2.6 מיליארד שקלים. עלות כוח האדם בחלופה זו מוערכת ב-35%.
כך "מנפחים" את עלות הפרויקט
מדוע בבזק דואגים לציין בפני חברי הדירקטוריון מהי עלות כוח האדם? לחברה יש היסטוריה מעניינת לגבי האופן שבו היא מעריכה את היקף כוח האדם ושיוכו לפי פרויקטים. בגלל הסכמי העבודה ומבנה השכר בבזק, שכר העובדים נרשם כהשקעה, ולכן "מנפח" את עלות הפרויקט. כך, למשל, עבודת טכנאי לתיקון תקלה ברשת נרשם כהוצאה, אך טכנאי שעובד על רשת חדשה ושדרוגה נחשב להשקעה. זוהי הסיבה שבזק בכל פרויקט מזכירה את עלות כוח האדם.
אם טכנאי עובד במסגרת שדרוג, הוא נרשם כשהשקעה ואז בשנה השוטפת פורסים אותה על פני תקופה ממושכת. יוצא שלבזק יש עניין רב להעסיק את העובדים שלה כמה שיותר זמן.
בכל מקרה, מהנתונים שהוצגו לדירקטוריון עולה כי בחמש השנים הבאות אין מוכנות לפרישה מלאה באף טכנולוגיה, מה שמתקשר בהמשך לסוגיית yes ולהחלטה שלה מהשבוע שעבר להפסיק את ההתקשרות עם חברת חלל ולהוריד את החברה לשידורים קרקעיים לחלוטין ב-2025.
השקף השני שהוצג לדירקטוריון חשוב ומעניין. על פי השקף, שנושא את הכותרת "חלופה היברידית" (המבטאת כאמור את חלופה 2 שהוצגה לעיל), ניתן לראות את המורכבות של בזק להגיע לקצבים גבוהים בפרישה אוניברסלית. לפי המצגת, היום בזק מספקת קצבים של עד 100 מגה בלבד בטכנולוגיית VDSL. השדרוג ל-35B יאפשר לכשליש מהלקוחות שלה לקבל קצב של 200 מגה וכשני שלישים יוכלו לקבל קצב של עד 100 מגה.
לאחר מכן, בשדרוג הבא שיבוא באמצעות סיבים אופטיים או G.FAST, שני שלישים מהלקוחות יוכלו לקבל קצבים של עד 1 גיגה, ושליש יוכלו לקבל קצבים של 200 מגה. בשקף אין התייחסות ללוחות הזמנים, כך שסביר להניח שהוא מדבר על חמש שנים, ובכל מקרה אין כאן פרישה מלאה.
בשקף נוסף שהוצג תחת הכותרת "אומדן השקעות לחלופות השונות", מדובר על 20% חדירה בלבד. עלות הפרויקט בחלופה ההיברידית זהה לעלויות שהוצגו לעיל, אך השקף הזה מפרט את החלוקה לפי חומרים ועבודה. לצורך הדוגמה, ניקח את החלופה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר שהיא החלופה ההיברידית, עלות הפרויקט הוא 1.9-2.3 מיליארד שקל ועלות החומרים היא 780-1.0 מיליון שקל ועלות העבודה נאמדת ב-1.1-1.3 מיליארד שקלים.
שקף נוסף ממחיש שוב את העלויות האדירות של הפרויקט, אם החברה רוצה לשדרג את הרשת לחדירה בהיקף של 30%. כל שדרוג כזה משמעותו מאות מיליוני שקלים של תוספת השקעות.
בבזק מאיצים את נטישת הטלוויזיה בלוויין
מכיוון שהסכם חלל אושר בדירקטוריון בזק ב-2017, עולה מהנתונים שהוצגו בפני הדירקטוריון כי למעשה ל-yes לא הייתה חלופה אמיתית. לא הייתה לה אז אפשרות להסתמך על הרשת של בזק כדי להעביר את שידוריה.
לא כולם בבזק הסכימו עם זה. היו גם בעלי דעות מנוגדות שטענו שיש אפשרות להוריד את yes מהלוויין וכי בזק מסוגלת לעמוד בפרויקט כזה, אם תזכה לתוספת תקציב. העמדות הללו לא התקבלו מאחר שהן היו מסוכנות מאוד ל-yes שלא יכלה לקחת סיכון כה גדול.
נציין כי גם העלויות של yes עצמה בפרויקט כזה הן אדירות. מדובר בהחלפה של ממירים בהיקף אדיר. החברה צריכה להחליף לכל הלקוחות שלה את הציוד בבית, וזה כרוך בביקור טכנאי והתקנה, ולעתים גם בשדרוג התשתיות. עלות אדירה.
כפי שפורסם ב"גלובס", לאחרונה המליצה חברת הייעוץ מקינזי ל-yes להתחיל בפרויקט הזה כמה שיותר מהר. היא המליצה שבכל פעם שמגיע טכנאי yes לאחד הלקוחות, הוא יחליף לו את כל הממירים בבית לבממירים היברדיים שמסוגלים להעביר שידורים גם על גבי האינטרנט וגם על גבי הלוויין במקביל.
גורמים שונים שאיתם שוחחנו טוענים שההחלטה של דירקטוריון בזק לרדת מהלוויין מצביעה על כך שבזק בעצם מקצרת את השימוש בלוויין. במקום לחכות עד 2028, היא תקצר את התקופה ל-2025. זה מעיד בעיקר על כך שבזק תחת היו"ר שלמה רודב והמנכ"ל ודודו מזרחי, מתכוונת להיות מאוד תכליתית בשדרוג הרשת.
בזק מוכנה לקחת סיכון ש-yes תיוותר עם לוויין אחד בשמיים החל מ-2022, כאשר הלוויין עמוס 8 יסיים את חייו. המשמעות היא שבזק בתצורה החדשה שלה מאוד מאמינה ביכולותיה להעביר את שידורי yes, ואת שידורי מתחרותיה על רשת היברידית בתקופת זמן של עד שש שנים, ואפילו פחות. אלא שלנוכח התנאים של המשרד ולנוכח הבחירות הקרובות, לא בטוח שנראה את הפרויקט מתקדם בזמן הקרוב.
מנותק: פולקמן לוקח קרדיט מאחרים
חבר הכנסת רועי פולקמן הוא אחד הדוברים הנמרצים של מפלגת כולנו. באחד מהראיונות ברדיו בשבוע שעבר הוא טרח לחזור ולעדכן את המאזינים בפעם המיליארד על הישגו של שר האוצר משה כחלון להפחית את מחירי הסלולר. פולקמן צודק, אכן מה שמגיע לכחלון מגיע. אך הוא גם המשיך והפריז בכך שכחלון אחראי למהפיכת הטלוויזיה ולתחרות שקיימת היום בענף. ובכן, פולקמן יכול היה להסתפק בהישג של הורדת מחירי הסלולר ולדייק קצת יותר בנוגע לטלוויזיה. סלקום השיקה את הטלוויזיה שלה ממש בסמוך לסיום הקדנציה של שר התקשורת גלעד ארדן שהיה זה שאימץ את רפורמת השוק הסיטונאי. על זה נאמר אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. בקיצור, מה ששלו (כחלון) שלו ובוא נשאיר קרדיט גם לאחרים.
מחובר: ללמוד מארה"ב להשקיע בתשתיות
הביקור של אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, בישראל בשבוע שעבר והדברים שהוא אמר בועידת ישראל של "גלובס", ראויים להילמד בכל בית ספר לרגולציה. פאי מדבר כל הזמן על מינימום התערבות בשוק. האסטרטגיה שלו הפוכה לחלוטין לאסטרטגיה של משרד התקשורת בארץ. הוא תומך במדיניות שמעודדת השקעות כי הוא מבין שרק מהשקעות תבוא החדשנות לשוק. על מנת שיהיו השקעות, השוק הפרטי צריך את התנאים לכך. ההסכם לשיתוף פעולה שכרת איתו משרד התקשורת היה נדבך חשוב לביקור. רק לאחרונה נחתם הסכם חונכות בין ישראל לאיחוד האירופי. ההסכם אולי טוב למערכת היחסים הכללית עם האיחוד, אבל בכל מה שקשור לרגולציה בתקשורת עדיף ללמוד ממקומות שהצליחו כמו ארה"ב.