"מרי פופינס חוזרת" / צילום: באדיבות פורום פילם
לפני 54 שנה העולם התאהב בשמרטפית מעופפת במחזמר הפנטזיה "מרי פופינס", והאהבה הזו לא דעכה מאז, אולי אפילו התחזקה. דורות חדשים של הורים וילדים ממשיכים לייצב את מעמדו של הסרט כקלאסיקה, והשירים של פס הקול מושמעים ומוכרים אפילו היום. לכן, זה רק הגיוני שדיסני, האולפן שבשנים האחרונות משחזר ומחמם מחדש את כל מותגיו הגדולים, ישוב אל מרי פופינס לסיבוב הכנסות מחודש.
זאת, אגב, לא הפעם הראשונה שבדיסני מחיים את האגדה הזו. לפני חמש שנים יצא "להציל את מר בנקס", ובו למדנו איך וולט דיסני (בגילומו של טום הנקס) מצליח להרים את הסרט על אף התנגדותה של מי שכתבה את הספר, פ.ל. טרווס, ואיזה אדם נפלא ומושלם הוא היה. אתם יותר ממוזמנים לפקפק בנקודת המוצא הזו, ולחשוד שזה היה פרויקט חנופה עצמית יותר מכל דבר אחר.
השנה, דיסני בחרו להחזיר למסכי הקולנוע את הדמות האהובה עם "מרי פופינס חוזרת" ועם שירים חדשים לעלילה שכמעט הועתקה אחד-לאחד מהסרט המקורי, שבה מרי פופינס מופיעה משום מקום על מנת לעזור למשפחת בנקס מול משבר כלכלי ומגלה להם את היופי שבעולם. לטובת העניין הם פנו למוזיקאי מארק שיימן המבריק (שכתב את השירים ל"היירספריי" ו"סאות' פארק: הסרט"), לבמאי רוב מארשל שביים את זוכה האוסקר "שיקגו" ומאז ידע בעיקר כישלונות קופתיים, ולאמילי בלאנט שתמלא את נעליה העצומות של ג'ולי אנדרוז, שעל "מרי פופינס" המקורי זכתה באוסקר.
נוכחותה של בלאנט היא כפי הנראה הניצחון הגדול ביותר של הגרסה המחודשת. הבריטית בת ה-35 הזו היא גם שחקנית נהדרת, גם שרה נפלאה וגם יפהפייה, אבל במקום לעורר קנאה וזעם על כך שיש לה הכול וזה ממש לא הוגן, היא מצליחה לעורר רק חיבה והיסחפות אחריה, כך שהיא לבדה שווה את הצפייה. בלאנט מגובה בהופעות טובות של לין-מנואל מירנדה, בן ווישו, קולין פירת' ואפילו מריל סטריפ שצצה לסצנה אחת משעשעת מאוד. גם השירים יפים, ובאופן כללי "מרי פופינס חוזרת" הוא סרט מרהיב ויזואלית עם לא מעט רגעים בלתי נשכחים. הבעיה המהותית שלו קשורה בכל מה שקורה בין השירים והכוריאוגרפיה, וזה ממש לא הרבה. למעשה, זה כמעט כלום.
פחות מסרט המשך רענן, "מרי פופינס חוזרת" הוא רימייק אוטומטי של הסרט הראשון, כשהשינוי הכי גדול הוא שבמקום מנקה ארובות יש לנו מדליק פנסי רחוב. התסריט הדל וחסר ההשראה מרגיש כתירוץ קלוש ורעוע לנאמברים, ואיננו מספק את הדבק הדרוש להחזיק את הסרט מלהתפורר, לכן תחושה של מריחה ואפילו שעמום מזדחלת הרבה לפני שהסרט מתקרב אל סופו.
השקעה גדולה יותר בדמויות, ואולי ויתור על איזה נאמבר או שניים, היו הופכים את "מרי פופינס חוזרת" לסרט האולטימטיבי לכל משפחה, אבל התוצר הסופי עובר כקטן מסך חלקיו.