שרת המשפטים איילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף
אווירת בחירות? שרת המשפטים איילת שקד חתמה היום (ד') על תקנות שיעניקו לוועדה הבוחנת של בחינות הסמכת עורכי דין סמכות להעניק פקטור לנבחנים, על פי שיקול דעתה המקצועי. באופן זה, לנבחנים תהיה כתובת אליה יוכלו לפנות בבקשת פקטור ככל שנעשו תקלות בבחינה. התקנות מסמיכות את הוועדה גם רטרואקטיבית, עבור שלושת המועדים האחרונים.
הודעתה של שקד מצטרפת להקלות נוספות ששקד והוועדה הבוחנת העניקו לנבחנים, ובהן הטבת ה-60, לאחר שהוחזרה ההוראה שהייתה בתקנות הקודמות ולפיה, מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות בכל אחד מחלקי השאלון, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה בכתב; ואולם אם פחת הציון שקיבל בחלק אחד או יותר של השאלון מ-60 אחוזים, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה רק אם ציונו הכולל היה 65 אחוזים לפחות.
כן, הוענקה לנבחנים תוספת זמן של למעלה משעה בזמן הבחינה ונקבע, כי זמן של 4 דקות לשאלה בדין המהותי במקום זמן של 3 דקות לשאלה שהיה עד כה. בפרק הדיוני יהיה זמן של 2.5 דקות לשאלה במקום 2 דקות שהיו.
בנוסף בוטלה "גזירת השליש" - תקנה הקובעת כי על-מנת לעבור את מבחן ההסמכה על הנבחן לקבל לכל הפחות שליש מהניקוד בכל אחד משלושת החלקים בבחינה - גם רטרואקטיבית לאלו שנבחנו בשני המועדים האחרונים; צומצמה רשימת החיקוקים שעל הנבחנים ללמוד לבחינה ונעשה חלוקת רשימת החיקוקים- לחלק הדיוני בנפרד ולחלק המהותי בנפרד.
במקביל לכל אלו, הודיעה שקד כי בימים אלה היא פועלת להקמת הוועדה לבחינת מתכונת הבחינה, והאפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר שנה ראשונה ללימודי משפטים. בהודעת השרה נמסר, כי "המטרה היא שהסטודנטים יוכלו לדעת עם תחילת לימודיהם האם הם יוכלו לשמש כעורכי דין. הדבר יאפשר למי שייכשל במבחני המיון בסוף השנה הראשונה ללימודים, להחליט בשלב מוקדם האם להמשיך במסלול לימודי משפטים ללא הסמכה לשמש כעורך דין או לעבור ללמוד מקצוע אחר. זאת, בניגוד למצב היום בו סטודנטים נאלצים לשלם הון רב עבור 3.5 שנות לימודים, לבצע התמחות וללמוד עוד שלושה חודשים מפרכים לבחינות ההסמכה, ורק לאחר מכן לדעת האם ההשקעה והמשאבים שלהם ירדו לטימיון".
נזכיר, כי זירת הקרב בין המתמחים בעריכת דין שנבחנו בבחינות ההסמכה האחרונות לבין לשכת עורכי הדין מתנהל מזה תקופה בזירה המשפטית ומחוצה לה. לאחר שבקיץ האחרון דחה בג"ץ עתירה של המתמחים למתן "פקטור" לכלל הנבחנים עקב שיעור נכשלים גבוה (למרות שאושרו מספר בקשות לגבי תשובות במבחנים), ולאחר ששיגרו המתמחים מכתב לשרת המשפטים, איילת שקד, ובו חתימות של 64 חברי כנסת הקוראים לה גם הם להעניק "פקטור", לאחרונה הגישו המתמחים שנבחנו בשתי בחינות ההסמכה האחרונות (דצמבר 2017 ויוני 2018), עתירה נוספת לבג"ץ, שבמסגרתה הם מצביעים על שורת פגמים מינהליים שנפלו, לטענתם, בהתנהלותם של השרה, לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת.
בניגוד לעתירות שהוגשו בעבר ונגעו לבחינות הלשכה, בעתירתם החדשה נקטו המתמחים בטקטיקה שונה - הם לא מבקשים מבג"ץ להעניק פקטור או לבחון ולפסול שאלה כזאת או אחרת מהמבחן, אלא טוענים כי שתי הבחינות האחרונות סובלות מפגמים מינהליים חמורים ובלתי-סבירים המצדיקים הן את ביטולן כליל והן הסקת מסקנות לגבי הבחינות שעתידות להיערך.
המתמחים ביקשו מבג"ץ, כי יורה לשרת המשפטים להפעיל את סמכות הפיקוח, שלטענתם קיימת לה על הוועדה הבוחנת ועל הלשכה לבטל רטרואקטיבית את שתי בחינות ההסמכה האחרונות - שהן הבחינות שנעשו במתכונת החדשה; לקבוע קריטריונים ברורים שיסדירו את אופן פסילת השאלות בבחינה, ולדאוג לפרסומם; ולהורות בצו ביניים על ביטול בחינת ההסמכה הקרובה של השלכה, שעתידה להתקיים בעוד מספר שבועות, ככל שעתירתם לא תוכרע עד אז.
האם המהלכים של שקד יובילו לאחוזי מעבר גבוהים יותר ולהפסקת מאבק המתמחים נגד הלשכה והשרה? יתכן שהודעתה של שקד על האפשרות לקבל פקטור בשלושת המועדים האחרונים תייתר כעת את העתירה.
ח"כ אמיר אוחנה, יוזם חוק הפקטור למתמחים, בתגובה להודעת שרת המשפטים: "שיהיה ברור - חתימתה של שרת המשפטים איילת שקד על תקנות המסמיכות את הוועדה הבוחנת לתת תוספת ניקוד היא לא יותר מסיבוב פוליטי. לפני כחודש הגיע יו"ר הוועדה הבוחנת, כב' השופט שוחט לדיון בכנסת ואמר: 'לא ברור אם יש לי סמכות, אך גם לו הייתה לי סמכות לא חושב שמוצדק לתת פקטור'. בנוסף, מתוך תשעה חברים בוועדה הבוחנת - שישה הם של לשכת עורכי הדין (המתנגדת לתוספת הניקוד). בידיהם רוצה איילת שקד להפקיר את גורל המתמחים. על כן הצעת החוק שהגשתי מסמיכה את שרת המשפטים ו/או את הוועדה הבוחנת להעניק תוספת ניקוד. אם שרת המשפטים מעוניינת לפתור את בעיית המתמחים - הדבר בידה. צאי גדולה איילת. תקני את העוול. תקבלי את כל הקרדיט".