דוד יוסף / צילום:אמיר מאירי
מאסרו של דוד יוסף, לשעבר ראש עיריית אור יהודה, שהורשע במירמה ובעבירות מין, לא יקוצר - כך קבעה הבוקר (ה') ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו של יוסף לשחרור מוקדם בחלוף כשנה ועשרה חודשים מאז החל לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו. יוסף, שנידון ל-38 חודשי מאסר בפועל והחל לרצות את עונשו בפברואר 2017, הגיש לוועדת השחרורים בקשה לקצר שליש ממאסר ואולם חברי הוועדה קבעו, כי לא ניתן להורות על שחרור כאמור מאחר שיוסף לא השלים את התכנית הטיפולית הנדרשת ממנו במהלך המאסר עקב עבירות המין שביצע. בהחלטה נקבע כי יוסף מנע את המשך הטיפול במסוכנותו המינית בין כתלי הכלא, וכי תכנית לטיפול פרטי שהציע מחוץ לכותלי הכלא אינה מהווה תחליף לטיפול זה.
יוסף, שכיהן כראש עיר בשנים 2007-2015, הורשע בביצוע שורה של מעשים מגונים והטרדה של נשים שעבדו תחתיו - לאחר שנגע בהן, ניסה לנשק אותן, נצמד אליהן או פנה אליהן בביטויים מיניים. כן, הורשע בעבירות גניבה בידי עובד ציבור ומרמה והפרת אמונים. בדצמבר 2016 גזר עליו השופט (דאז) דוד רוזן שנתיים מאסר בפועל ותשלום פיצוי בסך 30 אלף שקל על יוסף. "התמונה שנצטיירה בבית המשפט היא קשה וקודרת. במהלך עבודתו הטריד ראש העיר ותקף מינית בצורה שיטתית נשים שנזדמנו, במקרה ושלא במקרה, לסביבתו", קבע השופט רוזן בגזר-הדין. לדברי ביהמ"ש, "מדובר בהטרדות מיניות בוטות ובתקיפות מיניות, שגם אם לא היו אלימות או השתייכו דווקא לדרג תקיפות מיניות בעלות חומרה מיוחדת - עדיין מדובר במעשים מכוערים שנשאו עמם ביזוי והשפלה. הנאשם ביצע את העבירות המיניות מעל לתאווה המינית, לשם הפגנת כוחו והבעת שליטתו על סביבתו".
אחד המקרים בהם הורשע יוסף זכה לפרסום נרחב, מאחר שראש העיר לשעבר הורה לקרוא לאחד הרחובות בעיר על-שם המאהבת שלו, "באלי". "ב-26 ביוני 2013 כינס יוסף ישיבת מועצת עיר והציע מספר שמות לאזור תעשייה חדש. כל השמות שהציע נבחרו מיד ברוב קולות, ללא דיון מהותי. אחד השמות היה 'באלי'. הנאשם לא הסביר מדוע בחר בשמות אלה, ולא נשאל על כך", טענה הפרקליטות. "בהמשך התברר כי 'באלי' היה כינויה של ע', מאהבתו, בפי יוסף ושם החיבה שבו קרא לה. במהלך תקופת הקשר ביניהן נהג יוסף לומר ל-ע' כי 'ייתן לה את החיים שלו ויקרא רחוב על-שמה'".
בהמשך קיבל בית המשפט העליון את ערעור הפרקליטות על קולת עונשו של יוסף והחמיר את העונש ל-38 חודשי מאסר בגין. במקביל, יוסף משך את ערעורו על עצם הרשעתו. "בעצם משיכת הערעור על הכרעת הדין, יוסף בעצם לוקח אחריות על המיוחס לו בכתב האישום המתוקן", קבע העליון.
בהחלטה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם כשנתיים לאחר שהחל לרצות את עונשו, ציינו חברי ועדת השחרורים, כי אמנם "מדובר באסיר שזהו מאסרו הראשון, התנהגותו בכלא הייתה תקינה ואין לחובתו עבירות שמעת או מידעים מודיעיניים וכן הוא גורמי הטיפול סבורים כי הוא עבר כברת דרך וטיפול משמעותי בכל הנוגע לעבירות המרמה, ו"במובן זה לא יסכן את שלום הציבור". ואולם, צוין בהחלטה, באשר לעבירות המין, מבקש יוסף לעבור טיפול על פי המתווה של מב"ן וגורמי הטיפול מחוץ לכלא, במסגרת תכנית שיקומית פרטית שהציג, בעוד שהוצע לו לעבור טיפול זה בתוך כותלי בית הסוהר.
חברי הוועדה ציינו, כי "האסיר עבר טיפול פסיכו-חינוכי ראשוני בלבד בתחום עבירות המין ומנע את המשך הטיפול בסירובו לעבור לכלא אחר להמשך טיפול. בנסיבות אלה, לא שוכנענו שמסוכנותו המינית כפי שהיא עולה מהעבירות שבוצעו על ידו, פחתה במידה מספקת מאז כניסתו לכלא".
עוד צוין בהחלטה, כי "התכנית השיקומית הפרטית שהוצגה, איננה יכולה להיות תחליף לטיפול בתוך כותלי בית הסוהר", וכי "הטיפול הראשוני שעבר, לא די בו".