גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פרשת המסרונים": בג"ץ הטיל עונש של נזיפה בלבד על השופטת פוזננסקי-כץ; תשוב לשיפוט במרץ 2019

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר, כשנחשף במהדורת החדשות של ערוץ עשר כי פוזננסקי-כץ, שדנה בדיוני המעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה ● בית הדין המשמעתי הורה על הדחתה של פוזננסקי-כץ בשל הפרשה, ובתגובה היא עתרה לבג"ץ

השופטת רונית פוזננסקי / צילום: רפי כוץ
השופטת רונית פוזננסקי / צילום: רפי כוץ

לפני זמן קצר פרסם בג"ץ את פסק-הדין בעתירה שהגישה כוכבת "פרשת המסרונים", השופטת המודחת, רונית פוזננסקי-כץ: בג"ץ הטיל עלייה עונש של נזיפה וקבע כי השופטת תוכל לחזור לשיפוט כבר בחודש מרץ הקרוב. בכך, קיבל בג"ץ באופן חלקי את עתירתה של פוזננסקי-כץ וביטל את גזר הדין של בית הדין המשמעתי לשופטים שלפיו תועבר העותרת מכהונתה לצמיתות.

החלטתו של בית המשפט העליון התקבלה ברוב דעות (השופטים נועם סולברג ו-דפנה ברק-ארז, נגד דעתו של השופט עוזי פוגלמן). השופטים היו חלוקים על מספר סוגיות, ובראשן סוגיית הסמכות להטיל עונש של השעייה על השופטת.

פוגלמן וסולברג תמכו בהחלטתו של בית-הדין המשמעתי לשופטים בראשותו של נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, בה נקבע כי העונש שעליו הסכימו השופטת והמדינה - השעיה לשנה - אינו מצוי בסמכות ביה"ד נוכח לשונו ותכליתו של החוק.

כך, למשל, התייחס לסוגיה זו השופט פוגלמן: " סביר להניח כי עת עסק המחוקק בגיבוש ההסדר המשמעתי שיחול על שופטים, היה מודע היטב לקיומו של מודל משמעתי בסיסי הכולל אמצעי משמעתי מסוג השעיה, העומד בצידו של אמצעי משמעת שעניינו סיום מוחלט של אפשרות העיסוק במקצוע הנדון. אף על פי כן, נמנע המחוקק מלאמץ הסדר משמעתי הכולל את שני אמצעי המשמעת האמורים גם ביחס לשופטים. תחת זאת בחר המחוקק לאמץ הסדר משמעתי ייחודי שאינו כולל אמצעי משמעת מסוג השעיה... אין מקום לספק כי היה מדובר בבחירה מודעת ומכוונת של המחוקק, אשר סבר כי אמצעי משמעת מסוג השעיה אינו אמצעי מתאים לשופטים".

לעומתם, השופטת ברק-ארז סברה כי לבית-הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש של השעייה. לדבריה, "בעיקרו של דבר, אני סבורה, כעניין עקרוני היפה לעניינם של שופטים כפי שהוא יפה לעניינם של בעלי תפקידים אחרים, כי נכון שסולם הענישה יהיה מדורג ומידתי. עקרון המידתיות, שהתקבל בחוקי היסוד, הוא כיום עקרון יסוד חוקתי בשיטתנו."

עוד ציינה ברק-ארז: "אמון הציבור במערכת המשפט אמור להיות מבוסס על ההבנה שהדרישות משופטים הן גבוהות מאד, אך גם שופטים הם בני אדם. ההכרה בכך אמורה להתבטא בסולם ענישה מחמיר, אך גם מידתי. גישה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה הכללית של המשפט הישראלי ובפרט בתחום הפלילי והמשמעתי, והיא מבטאת את המעמד החוקתי של עקרון המידתיות במשפטנו."

במישור האופרטיבי, נחלקו הדעות באופן שונה - סולסברג וברק-ארז סברו כי אין להותיר על כנו את עונש ההדחה לצמיתות, בעוד פוגלמן סבר כי העונש שהטיל ביה"ד הוא העונש הראוי.

דעתו של סולברג היתה כי לאור מכלול "הנסיבות המיוחדות" בתיק - ניתן להטיל על השופטת בדיעבד עונש של נזיפה המאפשר "ביצוע בקירוב" של הסדר הטיעון אליו הגיעה השופטת עם שרת המשפטים.

"הנסיבות המיוחדות" שצוינו בדעתו של סולברג התייחסו בעיקר לכך שהשופטת מושעית זמנית מיום 22.3.2018 ומשולם לה 50% מהשכר; לעובדה שהשופטת הסכימה לצאת לחופשה ללא תשלום עד ליום 22.3.2019; לכך שהשופטת התחייבה להימנע משמיעת תיקים פליליים למשך שנתיים; ולאור התחייבותה להשיב את השכר המופחת ששולם לה בתקופת ההשעיה.

סולברג ביקש להדגיש כי "נזיפה, כשלעצמה, אינה הולמת את חומרת מעשיה של העותרת. תמימי-דעים אנחנו, חברי, חברתי ואנוכי, כי צדקו שופטי בית הדין המשמעתי בכל אשר אמרו על אודות החומרה ועל הפגיעה הקשה באמון הציבור בשפיטה. לכתחילה, לוּ היתה בידינו הסמכות, ראוי היה לנקוט אמצעִי-משמעת חמור יותר של השעיה מן התפקיד."

עם זאת, ציין סולברג "אלא שסמכות אַיִן, ובמצב דברים זה יש לחתור לתוצאה המשקפת, עד כמה שניתן, את עמדתה העקרונית של הקובלת, שרת המשפטים, לגבי העונש ההולם, המידתי והמאוזן בנסיבות העניין. על דרך ההיקש, הרי זה מעין 'ביצוע בקירוב' של הסדר הטיעון."

לנוכח התפצלות הדעות ועל מנת שניתן יהיה להכריע בעתירה ולו בדעת רוב, השופטת ברק-ארז הצטרפה לתוצאה העונשית אליה הגיע השופט סולברג, אף שסברה כאמור כי לבית הדין המשמעתי יש סמכות להטיל עונש של השעיה.

השופט פוגלמן סבר בדעת מיעוט כי אין עילה להתערב בעונש שנגזר על השופטת וכי יש להותיר על כנה את החלטת בית-הדין להדיחה.

לדידו, "אין ספק כי הגנה על אמון הציבור במערכת המשפט אינה מחייבת לסיים את כהונתו של שופט בגין כל טעות באשר היא. ככל אדם בשר ודם, גם שופט עלול לטעות. אין למהר לקטוע את דרכו שבדרך כלל נבנתה בעמל רב, ובמקרים המתאימים יש לאפשר הזדמנות שנייה... ואולם, השקפתי היא כי הגנה על אמון הציבור מחייבת כי נקבע שישנן טעויות שביצע שופט שעוצמתן מחייבת הפסקת הכהונה לצמיתות".

פוגלמן התייחס להחלפת המסרונים בין פוזננסקי לתובע, שחם-שביט (וראו בהמשך), וציין כי מדובר במעשים חמורים: "לא ניתן להפריז בחומרת ההתנהלות המתוארת ובעוצמת פגיעתה בערכי היסוד השיפוטיים", הוא ציין. עוד הוסיף פוגלמן: "מדובר בהתנהלות פסולה של העותרת (פוזננסקי-כץ), העומדת בזיקה ישירה ללב תפקידה בהליך השיפוטי, ויש בה משום פגיעה מהותית בטוהר ההליך השיפוטי. ודוקו: אין בכוונתי לרמוז כהוא זה כי הדברים נעשו מתוך מניע פסול או מתוך כוונה שאינה טובה. דא עקא, ש'העיוורון הנורמטיבי' שבו לקתה העותרת בהקשר זה, והפגיעה בטוהר ההליך כפועל יוצא מכך, מחייבים תגובה משמעתית הולמת שגם נושאת בחובה מסר ברור לכל שופטי ישראל".

התנהגות שאינה הולמת שופט

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר האחרון, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ עשר כי בהארכות המעצר בפרשת בזק הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

מוקדם יותר השבוע התקבל ערעורו של עו"ד שחם שביט על החלטת בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה שקבע כי יש להדיחו מתפקידו בעקבות הפרשה עד לשנת 2020, ונקבע כי הוא יוכל לשוב לתפקידו בעוד כחודשיים.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי לשופטים - אך לא לדין פלילי. ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים (אז היא הושעתה באופן זמני) ועד מתן גזר הדין. ב-18 ביולי דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר והורה על הדחת השופטת. אחד הנימוקים המרכזיים להשעיה היה קביעת בית הדין המשמעתי כי אין לו סמכות חוקית להטיל סנקציה משמעתית של השעיה.

בחוות-הדעת המרכזית שכתב גרוניס, נפסק כי בחוק בתי המשפט לא נכלל אמצעי של השעיה מכהונה כעונש שבית הדין המשמעתי יכול להטיל, וכי "אי-כלילתה של השעיה ברשימת אמצעי המשמעת המנויים בסעיף 19 לחוק בתי המשפט, נובעת מבחירה מודעת ושקולה של המחוקק, לא מטעות, לא משכחה, לא מחוסר תשומת-לב. אף אין מדובר בתוצאה אבסורדית". עוד נפסק כי "הסכמת הצדדים כשלעצמה אינה יכולה להוות מקור סמכות להטלת אמצעי משמעת".

באשר למקרה הספציפי של פוזננסקי-כץ, צוין כי אמנם במבט ראשון נראה כי אמצעי של השעיה חמור הוא יתר על המידה, אולם בסופו של דבר החומרה היתרה בה ראה בית הדין את התנהלותה של השופטת הובילה למסקנה כי יש להורות על סיום כהונתה.

השופטים ניל הנדל ואסתר הלמן הצטרפו למסקנתו של הנשיא גרוניס והוסיפו הערות שונות לתמיכה במסקנה, שלפיה הסעד של העברה מכהונה הוא כאמור הסעד ההולם לנסיבות המקרה.

תום-לב, טעות ותמימות

השופטת פוזננסקי-כץ עתרה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי לשופטים. בעתירה לבג"ץ טענה השופטת המודחת - באמצעות עורכי הדין רם כספי ופיני רובין - כי בית הדין המשמעתי טעה כשהגיע למסקנה כי אין לו סמכות להשעות אותה לתקופה קצובה משיפוט, ולכן בחר להדיח אותה משיפוט לתמיד.

לטענה השופטת המודחת, בניגוד לקביעת בית הדין המשמעתי, "לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש משמעתי של 'העברה מן הכהונה' לתקופה קצובה", וכי "גם אם בית הדין נעדר סמכות (שלא כדעתנו) להטיל עונש משמעתי של השעיה או העברה מן הכהונה לתקופה קצובה, הוא בחר, לצערה של העותרת, בחמור מבין העונשים הקבועים במדרג הענישה, חרף קיומו של ההסדר המשמעתי המוסכם, וחרף העובדה שהמעשים והמחדלים המיוחסים לעותרת במסגרת הקובלנה נעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון" .

פוזננסקי-כץ ציינה עוד כי ההסדר שנחתם בינה לבין התביעה, שלפיו היא תיטול על עצמה את האחריות לאירועים, והתביעה תעתור להשעייתה מכהונתה כשופטת לתקופה קצובה בת שנה אחת (ללא תשלום), "מגלם בחובו לא רק את עצם ההודאה שלה בנטען בקובלנה (המתוקנת) תוך נטילת האחריות על-ידה, אלא ובעיקר את העובדה שהעברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון".

עוד לדברי פוזננסקי-כץ בעתירה לבג"ץ, בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר, לא נחשפנו להתנהלות המערכתית של התביעה, של בית משפט השלום בתל-אביב ושל בתי משפט אחרים.

המדינה מגבה את השופטת

בתגובת המדינה לעתירתה של פוננסקי-כץ היא גיבתה את השופטת ואמרה באופן מפורש כי עמדתה היא שאין להדיח את השופטת. "עמדת המדינה הייתה ועודנה כי הסנקציה המתאימה בנסיבות העניין היא העברה של העותרת מתפקידה השיפוטי לתקופה של שנה; וכן הימנעות העותרת מעיסוק בתחום המשפט הפלילי למשך תקופה של שנתיים ממועד חזרתה לכהונתה. העותרת מצדה מסכימה, הלכה למעשה, לתנאים אלה", נכתב בתגובת המדינה.

המדינה הזכירה עוד כי בעת מתן גזר דינו של בית הדין המשמעתי, פוזננסקי-כץ הייתה מושעית מתפקידה מזה כ-4 חודשים, בהתאם להחלטתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. בינתיים ההשעיה נמשכת, והיא עומדת כבר על כ-7 חודשים.

גם באשר לפרשנות של חוק בתי המשפט, המדינה תומכת בפרשנות שמציעה פוזננסקי-כץ, שלפיה בית הדין המשמעתי לשופטים מוסמך להורות על העברה זמנית של שופט מכהונה. לטענת המדינה, "עמדה זו משקפת פרשנות תכליתית של הוראות החוק, הנותנת ביטוי הולם לחשש מפני פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, ובראש ובראשונה בזכות לכבוד; והיא מאפשרת לבית הדין להטיל את אמצעי המשמעת ההולם והמתאים בנסיבותיו של כל מקרה המובא בפניו".

עוד הוסיפה המדינה כי מבירור מול הנהלת בתי המשפט עולה כי לא ידוע על מקרה שבו החליט בית הדין למשמעת להעביר שופט מכהונה באופן זמני, אך גם לא ידוע על מקרה שבו בית דין למשמעת גזר על שופט בישראל עונש של העברה מכהונה (לצמיתות). לעומת זאת, מוכרים מקרים שבהם שופטים הודיעו, במרוצת השנים, על פרישתם מכס השיפוט בשל אירועים כאלה ואחרים.

מהי עמדת השרה?

בדיון שנערך בבג"ץ לפני כחודשיים נשמעו טענות הצדדים והמדינה. בין היתר, הורה בג"ץ לשרת המשפטים, איילת שקד, להבהיר מהו העונש הראוי לשופטת לשיטתה, ככל שבג"ץ ייאמץ את עמדת בית הדין המשמעתי לשופטים וייקבע כי עונש ההשעיה לשנה - שהוא העונש שעליו הוסכם בין השופטת המודחת לבין הפרקליטות - אכן אינו בסמכותו של ביה"ד.

זאת, לאחר שהממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות, עו"ד נחי בן-אור, נמנע במהלך הדיון מספר פעמים מלהשיב על השאלה האמורה. "אני מבין שאתה לא מוסמך לתת תשובה בגלל הפוזיציה שלך", פנה בדיון השופט פוגלמן לנציג המדינה, "אבל אנחנו צריכים תשובה מאדוני למקרה שנכריע שאין סמכות: מהי עמדת השרה במקרה שייקבע שאין סמכות? מה יהיה העונש הראוי?".

גם לאחר שהוגשה תגובתה מטעמה של שקד, לא נחה דעתו של בג"ץ. בתגובה של שרת המשפטים נטען כי נזיפה היא עונש קל מידי, אך עיקרה היה במחזור הטענות של השרה כפי שנטענו בתגובה שהגישה לעתירה. לפיכך, ביקש בג"ץ משקד פעם נוספת להבהיר עמדתה בעניין.

עו"ד פנחס רובין ראש משרד גורניצקי ושות' אשר ייצג ביחד עם עו"ד רם כספי את כבוד השופטת פוזננסקי כץ מברך את השופטת על החלטת בית המשפט הגבוה לצדק בעשייתו צדק: "שופטי בית המשפט העליון גילו אוזן קשבת ואורח רוח לטיעונים שהושמעו על ידי עו"ד כספי ועל ידי בעניין זה ומסתבר כי טיעוננו נפלו על אזניים קשובות".

עוד כתבות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

משוויץ לעזה: היזם שהתחיל בסייבר התקפי ורוצה עכשיו לתפוס מחבלים דרך הסלולר

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה