גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מחכה לממשלה: יהודה זיסאפל חושף את התוכנית החדשה להכשרת מהנדסים בערד

יהודה זיסאפל, מייסד קבוצת רד–בינת, מוטרד מזה שנים ארוכות מהמחסור במהנדסים: "בתעשייה ההייטק ככל שיש יותר מהנדסים, ככה המחסור יהיה גדול יותר" • כעת הוא יוזם תוכנית עצמאית להכשרת כוח אדם בערד שתספק לצעירים בעיר הכשרה בחינם ותעסוקה מובטחת • זיסאפל ויתר על הנסיונות לרתום את הממשלה לקידום הנושא ואומר: "הבעיה עם תמיכה ממשלתית היא שהיום יש כסף ומחר אין"

יהודה זיסאפל / צילום: איל יצהר
יהודה זיסאפל / צילום: איל יצהר

יהודה זיספל הוא מראשוני היזמים הטכנולוגיים בישראל ומראשוני המשקיעים בסטארט-אפים. ב-1975 הוא התחיל עם חברת ביטקום, שהפכה בהמשך לבינת תקשורת מחשבים, וב-1982 הקים את רד תקשורת מחשבים ביחד עם אחיו זהר. היום קבוצת רד-בינת מקיפה למעלה מ-20 חברות, בהן רדוור, רדוויז'ן, סיליקום ועוד רבות. 

האחים זיסאפל הנפיקו 11 חברות בנאסד"ק, מכרו עשר חברות נוספות ורכשו יותר מ-15 חברות, הם היו מהראשונים לתת אופציות לעובדים. בעקבות החברות של רד-בינת נולדו יותר מ-100 מיזמים וחברות סטארט-אפ, חלקן הוקמו על ידי יהודה וזהר וחלקן על ידי יותר מ-50 יזמים שצמחו מתוך החברות של שני האחים.

לאורך כל שנות פעילותו העסקית, זיסאפל הוטרד מהמחסור במהנדסים והתריע על כך, אבל התשובות שקיבל תמיד היו "למה אתה חושב שיצטרכו כל כך הרבה מהנדסים? הרי בסוף לא תהיה להם עבודה והם יעברו לניו יורק". המשוואה, לפי זיסאפל, פשוטה: "בתעשייה ההייטק ככל שיש יותר מהנדסים, ככה יהיו חסרים יותר. למה? כי בהתחלה הם יעבדו, ואחר כך יקימו סטארט-אפים משלהם וייצרו עוד מקומות עבודה".

הפתרונות שזיסאפל הציע היו ממוקדים והתרכזו במחסור בבוגרי תיכון בעלי בגרות 5 יחידות מתמטיקה, ובפוטנציאל העצום שיש אצל תושבי הפריפריה, שלא מקבלים הזדמנות ושחלקם אינם יכולים לממן את לימודיהם. זיסאפל שקד על תוכניות, גייס שותפים - וגילה שלפקידי הממשלה לא אצה הדרך. זיסאפל האשים את הפוליטיקאים שהם מחפשים תשואה פוליטית מיידית ונעדרים חזון ארוך טווח. גם כיום, על אף שהרשות לחדשנות הציבה יעדים שאפתניים להגדלת מספר עובדי ההייטק, הרי שהמשאבים העומדים לרשותה מועטים ולא מיועדים לעידוד התעסוקה בענף. כיוון שכך, זולת פרויקטים בודדים כמו אינטל בקרית גת או איזור תעשיות ההייטק ביקנעם, ההייטק הישראלי מרוכז רובו ככולו בין הרצליה לנס ציונה.

מרכז צים סנטר בערד / צילום: אתר החברה

פרויקטים פרטיים למיצוי הפוטנציאל

לאורך השנים יזם זיסאפל ועמד מאחורי מספר תוכניות משמעותיות, שיישמו את מה שטען כל הזמן: ברגע שצעירים ממגזרים מוחלשים מקבלים את התמיכה ואת הליווי הנכונים, הם יגיעו להישגים בדיוק כמו מקביליהם מהעשירונים הגבוהים ומהשכונות "הנכונות".

הפרויקט הראשון נקרא 'משלוש לחמש', שמטרתו לקדם תלמידי י"א וי"ב בפריפריה שנכשלו במתמטיקה ברמת 3 יחידות, וללמדם עד שיצליחו בבגרות ברמת 5 יחידות. לאורך 13 שנות פעילותו של הפרויקט הוא העמיד 2,000 בוגרי 5 יחידות מתמטיקה מדי שנה.

הפרויקט השני, "אופקים להייטק", נועד לקדם יוצאי צבא בני ישובים בפריפריה, עם העדפה ליוצאי אתיופיה וחבר המדינות, ללא תעודת בגרות ובמצב סוציו אקונומי נמוך. משתתפי התוכנית לומדים במכינה אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה ברמה של 5 יחידות עד לשלב שבו יוכלו להתקבל ללימודי הנדסה או מדעים בטכניון או באוניברסיטת בן גוריון. בכל הזמן הזה הם מקבלים גם תשלום עבור שכר הלימוד שלהם, כמו גם מגורים ותמיכה כלכלית. כ-60% מבוגרי התוכנית התקבלו לאוניברסיטאות, והאחרים פנו למכללות להמשך לימודיהם. לאחר מספר שנים הממשלה אימצה את התוכנית והפכה אותו לפרויקט ממשלתי תחת השם "הישגים להייטק".

עכשיו יוצא זיסאפל לסיבוב השלישי בחזונו למצות את פוטנציאל התעסוקה של ישובי הפריפריה. הפרויקט הנוכחי, קמטק - קמפוס ומרכז הייטק - הוצג לראשונה במאי בכנס בינת-אקספו, יתחיל לפעול בחודש פברואר הקרוב, והוא שאפתני הרבה יותר. מדובר במסלול לימודים אקדמיים במדעי המחשב עם התמחות בסייבר, שבסופו מובטחת תעסוקה במפעלי הייטק של קבוצת רד-בינת - וייחודו הוא שכולו יתקיים בערד. משתתפי התוכנית הם צעירות וצעירים מבני העיר, הלימודים יתקיימו בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה שיוקם שם, וגם מקום העבודה יהיה בשלוחה של בינת שתוקם בערד. כל התוכנית כולה, משכר הלימוד ועד עלות המגורים והמחייה, תמומן על ידי הפרויקט. אם זה יצליח, זיסאפל מדבר על העתקת התוכנית לעוד 50 ערי פריפריה בישראל.

זיסאפל הוא מנהל שמרני בגישתו, מהנדס בנשמתו, חושב מסודר והעדפתו נתונה לאלקטרוניקה ושבבים. הוא מדבר בשקט, כמעט בביישנות. 

מה הסיבה שלך, בגיל 75, להתחיל פרויקט חדש, דווקא בערד?

"מה שמניע את הכלכלה במדינה זה הייטק. בתעשייה המסורתית יש ירידה בפיריון ובתפוקה ובכושר התחרות, ואילו ההייטק ממשיך לצמוח ולגדול. יש לנו מחסור תמידי בכוח אדם, כי כדי שישראל תישאר מעצמת הייטק היא חייבת מאסה של מהנדסים, אי אפשר להגיע להישגים באמצעות קבוצה קטנה. בפרויקט הקודם - "אופקים להייטק" - הוכחתי שאפשר לקחת חבר'ה מהפריפריה, שלא היה להם שום סיכוי אחר, ולתת להם כלים. אבל העירו לי - וזה באמת הפריע לי - שעל אף שאני נותן הזדמנות לפריפריה אני בעצם מחליש אותה, משום שבוגרי התוכנית עזבו את הפריפריה: הם המשיכו לעבוד בחיפה ובעיקר בתל אביב.

"אז פה התוכנית שאפתנית יותר: הלימודים יהיו בערד, המשתתפים גרים בעיר ואני רוצה שהם ימשיכו לעבוד בה כך שאדאג להעסיק אותם בעיר תוך כדי הלימודים. אבל ערד היא רק פיילוט, זה ניתן לשכפול בכל מקום.

"העדפתי עיר בת 50 אלף תושבים בערך ובערד יש רק 27 אלף, אבל כשפנינו לכמה ערים - זה היה כמה חודשים לפני הבחירות המקומיות - ראשי ערים היו עסוקים ולא ידעו אם יבחרו, ומי שממש התנפל על הפרויקט היה ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד, שקידם עניינים מיד מהיום הראשון. ערים אחרות גם הן רלוונטיות, כל עוד יהיה לי פרטנר לעבוד איתו - מישהו שאני לא צריך לרדוף אחריו"

איך מתקדם הפרויקט?

"הצגנו את התוכנית בכנס שהגיעו אליו 150 איש, ובינתיים נרשמו 115 איש. זו תוכנית תובענית, שקושרת את משתתפיה לשבע שנים של תעסוקה ולימודים. עשינו כבר סבב ראיונות ראשון והמטרה היא להתחיל בכיתה ראשונה של 25-35 תלמידים, מתושבי העיר. הופתעתי לטובה: בינתיים לכל הנרשמים יש השכלה תיכונית למרות שלא דרשנו את זה, ו-15 מתוכם הם בעלי 5 יחידות לימוד במתמטיקה. הם רעבים ובעלי מוטיבציה. האנשים שגרים בה אוהבים אותה ויש בה פעילות".

יהיו כאלה שיחשדו שהמוטיבציה שלך היא לגייס כוח אדם זול שקשה למצוא בתל אביב.

"הרבה יותר קל לגייס עובדים מאשר להשקיע חמש שנים בהכשרתם. אחרי הפרויקטים הקודמים ניסיתי לשכנע את האוניברסיטאות שהדרך הנכונה היא להקים שלוחות, למשל שלוחה בדימונה של אוניברסיטת בן גוריון או שלוחה בטבריה של הטכניון. אבל התברר שות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של ועד ראשי האוניברסיטאות) מתנגדת לזה משיקולים תקציביים ואחרים. לכן פניתי לאוניברסיטה הפתוחה והתגבש פרויקט טוב".

הממשלה משקיעה, אבל אין תוצאות

קשה להגיד שהממשלה לא מבינה בכלל שצריך להשקיע בפריפריה: בשנים האחרונות הוקצו 350 מיליון שקל חינוך טכנולוגי והכשרות מקצועיות; הוקמה קריית הסייבר הלאומית בבאר שבע, שבינתיים לא מתרוממת; 700 מיליון שקל הוקצו להגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות שלומדים את מקצועות ההייטק; לפני כחודשיים הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין תוכנית חירום לאומית לפתרון המחסור בכוח אדם בהייטק; רשות החדשנות מקדמת תוכניות בעוטף עזה ובכרמיאל; בצפונה של המדינה החליטה המדינה לאחרונה על הקמת מרכז פודטק שיאגד את מפעלי המזון בסביבה עם יזמי הייטק בתחום המזון; ובאפריל השנה החליטה הממשלה על "השקעה בפיתוח מנופים כלכליים וחברתיים" בעיר ירוחם בהיקף של 123 מיליון שקל.

ואולם הצעדים עדיין לא הוכיחו את עצמם, וחלקם נמצאים בשלבים ראשוניים. בסופו של דבר המצב הנוכחי הוא כך: עיקר כוח האדם בהייטק מרוכז במרכז הארץ, והפריפריה נמצאת הרחק מאחור. לדוגמא: 77% מהסטארט-אפים נמצאים במרכז הארץ, 12% בצפון (כולל חיפה), 8% בירושלים, ו-3% בלבד בדרום הארץ כולה. אמנם יש מרכזי פיתוח גדולים בפריפריה, כמו אלו של אינטל בקריית גת ומלאנוקס ביוקנעם, אבל הפריפריה עדיין רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה. 

"הבעיה עם הממשלה היא שיש אנשים טובים ויש ראייה וכסף, אבל הם לא יכולה ליזום. ברגע שהקמתי פרויקט והוכחתי היתכנות, למשל עם 'אופקים להייטק', אז הם מתחברים לזה ומאמצים את הפרויקט. גם בפרויקט הנוכחי: הממשלה כל הזמן מדברת על תקציבים עצומים, ישראל דיגיטלית, סגירת פערים, העברת כסף לפריפריה - אבל בסוף זה נגמר בכלום".

אולי בוגרי התוכנית ירצו להקים סטארט-אפים משל עצמם?

"זה מה שאני מקווה שיקרה. קודם כל הם צריכים ללמוד, לרכוש מיומנות, להכיר את העבודה, אחר כך אפשר יהיה לבנות איתם את הסטארט-אפ ובשלב הבא הם יוכלו להקים בעצמם".

אתה משוכנע שאת כל זה ניתן להקים בערד?

"ערד מתוכננת יפה, העיר הראשונה שתוכננה כבר מהקמתה. יש בה אזור תעשייה די גדול, שמרבית החברות בו הן בעיקר מהתעשייה המסורתית - חלקן נסגרו, כמו מגבות ערד. הכל עדיין לואו-טק. הבעיה בתעשיות האלו היא שהשכר נמוך יחסית ויש אלטרנטיבה בירדן ובמצרים, או שאפשר להעביר את הפעילות לסין. היתרון בהייטק הוא שבניגוד למהנדסי בניין או מעליות, שאפשר להעריך במדויק כמה נצטרך, בהייטק אין מגבלת כמות: תמיד נצטרך עוד".

מה גודל ההשקעה?

"מדובר על שלוש שנות לימודים ושנת מכינה, והסטודנטים מקבלים את שכר הלימוד ואת עלות המחיה - מדובר על כ-30 אלף שקל לשנה, או 120 אלף שקל לתלמיד לתואר. זה הרבה כסף, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר זה כסף שיחזיר את עצמו למדינה כמס הכנסה משכר מהנדסים בהייטק".

זו יוזמה שלך בלבד או עם שותפים?

"זו יוזמה שלי, שהצטרפו אליה שותפים כמו ח"כ רוברט אילטוב עם העמותה לקידום תעשיות עתירות ידע בנגב המזרחי, וכמובן האוניברסיטה הפתוחה, עיריית ערד ואני מדבר גם עם הקרן הקיימת לישראל שתשתתף בתקציב. עיריית ערד נותנת את התמיכה ואת המקום".

 לא פנית למשרדי ממשלה כדי שישתתפו בפרויקט?

"התבגרתי מאז 'אופקים להייטק'. פעם רצתי וניסיתי לשכנע את כולם, במשך 7-8 שנים פניתי לכל משרדי הממשלה וכולם הביעו תמיכה. אני זוכר ישיבה אחת בזמן דיוני התקציב, כשאמרו לי שהם נורא רוצים את הפרויקט: היו שם ביבי נתניהו בתור שר האוצר, אהוד אולמרט שר התמ"ת, הפקידים שלהם ומהצד שלי הייתי אני כיו"ר ארגון תעשיות האלקטרוניקה והיו פרופ' איתי אבישי ברוורמן נשיא אוניברסיטת בן גוריון ונשיא הטכניון ועוד כל מיני תעשיינים. ביבי אמר: 'אני רוצה שתוך שבועיים תסכמו את הבעד-ונגד ונלך על זה', אולמרט הסכים - ואחרי חודשיים רדפתי אחרי המנכ"לים שלהם ולא התקדמתי בכלל.

"ואז חשבתי שאולי אפשר לעשות את זה לבד. הלכתי למנכ"ל בנק פועלים ולמנכ"ל בנק לאומי ואמרתי להם: 'החבר'ה האלה יהיו הלקוחות הכי טובים שלכם כי הם יהיו הייטקיסטים'. אז סוכם על הלוואה החל מהשנה השנייה, ובסופו של דבר, אף על פי שעזרו לי קרן ר"שי, בנק המזרחי ומשרד הביטחון, את רוב הכסף השקעתי לבד - כמעט 10 מיליון שקל בשנה".

קיבלת על זה החזר, או שזו הייתה תרומה למדינה?

"שום החזר".

הפרויקט הנוכחי היה יכול להיות תוכנית הדגל של משרד הכלכלה לתמיכה בפריפריה.

"אם הממשלה רוצה לקחת את הפרויקט, אתן אותו ואספק ליווי - אפילו אחרי שאתקדם ואוריד את כל דרגות הסיכון. אבל אני לא רוצה להיות זה שיוזם ומשכנע, אין לי זמן לבזבז. אני מעדיף לבצע את הפרויקט, ואם מישהו ממשרד הכלכלה רוצה - שהם יבואו אלי".

בדרך כלל יזמים מנסים לקבל כסף ממשלתי.

"הממשלה רוצה לעזור ולא יודעת איך - כי אני גוף פרטי וכדי להעביר את הכסף כי הם צריכים עמותה שניגשה למכרז וקיבלה אישור. אבל מוטב כך: הבעיה עם תמיכה ממשלתית היא שהיום יש כסף ומחר אין, ואני לא יכול לבוא לתלמידים בפרויקט של ארבע שנים ולומר שפתאום נגמר הכסף ואין להם איך ללמוד יותר. אבל במקרה הזה התוכנית תהיה כלכלית כי יוקם מרכז הייטק שיעסיק את הבוגרים". 

עוד כתבות

סקר הסקרים

סקר הסקרים: פחות משבועיים לבחירות, אין שינוי במפת המנדטים

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

טבע ופריגו הובילו את עליות השערים בת"א; מדד הביומד קפץ ב-2.4%, אקסלנז קפצה ב-60%

דמרי במו"מ לרכישת דוניץ, ושתי המניות מזנקות ● אקסלנז חתמה על הסכם מיזוג עם חברה אמריקאית ● סומוטו מוכרת את פעילות הפצת האפליקציות לצביקה בארינבוים ● מזרחי טפחות נחלשה לאחר הדיווח על עזיבת המנכ"ל

ביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

בשורה לאזרחים הוותיקים: בני 80 ומעלה לא יצטרכו להתייבש בתור

הביטוח הלאומי ינפיק 277,684 כרטיסי "פטור מתור" לאזרחים בני 80+ שזכאים לקבל שירות ללא המתנה בתור ● הכרטיס תקף בכל המשרדים הממשלתיים, בשירותי עיריות, ביטוח לאומי, רכבת ישראל, סניפי דואר, בנקים, גנים לאומיים ואפילו בסופרמרקט

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

יגאל דמרי מצא תחליף לאפריקה ישראל: במגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ב-700-600 מיליון שקל

דוניץ, המתמחה בייזום פרויקטים למגורים, נמצאת בשליטת בני משפחת דוניץ ונסחרת בשווי של 665 מיליון שקל - לאחר עלייה של 130% במניה בשנה האחרונה

עופר גרוסקופף/  צילום: שלומי יוסף

העליון חוזר על הלכת "ביבי כבישים": יש לתת מעמד דומיננטי ללשון החוזה העסקי

לדעת שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה ● "אין הצדקה במקרה הרגיל שבית המשפט ינסה לנחש את כוונת הצדדים"

איפה עובר הגבול בין תכנון לגיטימי לבין העלמה של מיסי מקרקעין? / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

העברת דירה לסבתא והסכם גירושים פיקטיבי: מתי תכנון מס הופך לתחמון

מסי הנדל"ן הגבוהים יצרו שפע של תכנוני מס, שהנפוצים שבהם הם העברת דירה במתנה לבן משפחה, הורה או ילד, או רישום דירה על שם הילדים ● אבל נראה כי הפסיקות האחרונות של בתי המשפט מבשרות על מגמת הקשחה כלפי המתכננים ● מה אומרים המומחים?

משרדי פייבר בישראל/ צילום: חברת פייבר

פייבר הישראלית זינקה בוול סטריט לאחר הדוחות; מספקת תחזית הכנסות גבוהה מהשוק

לשנת 2020 פייבר צופה הכנסות גבוהות יותר מתחזיות השוק, ומצפה לסיים את השנה עם צמיחה של 30%-32% לרמת הכנסות של 139-141 מיליון דולר

עובד במפעל שבבים בסין / צילום: רויטרס

לא כולן כמו אפל: זו הסיבה שתעשיית השבבים מצליחה למתן את פגיעת הקורונה

אזהרת ההכנסות של אפל בגלל השלכות וירוס הקורונה מעוררת חששות לגבי שרשרת האספקה בתעשיית השבבים ● סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, דווקא מרגיע: "הרבה חברות הוציאו את הייצור מסין בגלל מלחמת הסחר" ● האם בכל זאת יש מה לחשוש?

מפעל יונדאי בדרום קוריאה / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

השיבושים חזרו לתעשיית הרכב הקוריאנית, וזה ישפיע גם על ישראל

בשל שיבוש אספקת חלפים מסין, יונדאי וקיה ישביתו שוב למספר ימים מפעלי ייצור בדרום קוריאה, שנפתחו מחדש רק בימים האחרונים ● צפויה השפעה על מועדי האספקה לישראל של מספר דגמים

אילאיל שחר / צילום: מתוך יוטיוב

עוזבת אל גל"צ: אילאיל שחר עוברת לחטיבת החדשות בתאגיד השידור

שחר, ראש מחלקת החדשות והפרשנית המדינית בגלי צה"ל, תמונה לסגנית מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי "כאן" ● תחליף בתפקיד את צ'יקו מנשה שהודיע לפני מספר שבועות על פרישתו

המבנה שברחוב יהודה הלוי ברעננה שבמקומו ביקשו לבנות בניין בגובה 6 קומות / צילום: איל יצהר, גלובס

פרדוקס? עיריית רעננה התנגדה לאשר בניין שתוכנן ברוח תוכנית המתאר העירונית

תוכנית המתאר העירונית מבקשת לצופף את מרכז העיר, אלא שהוועדה המקומית דחתה תוכנית להקמת בניין בן שש קומות באותו האזור ● ועדת הערר המחוזית אליה פנו היזמים, הפכה את ההחלטה כשקיבלה את עמדתם, כך שהבניין ייבנה

ההמבורגר מלא העובש בפרסומת של ברגר קינג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

למה רשת ברגר קינג מפרסמת המבורגר מלא בעובש?

רשת המזון המהיר האמריקאית ברגר קינג בחרה בדרך בוטה מאוד להציג את השינוי החדש שעשתה בהמבורגר המפורסם שלה - "וופר"

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

מנכ"ל בנק רביעי פורש בתוך שנה: אלדד פרשר עוזב את מזרחי טפחות

פרשר יעזוב את הבנק לאחר 16 שנות עבודה, מהן שבע כמנכ"ל ● עלות סך התגמולים שקיבל על שנות עבודתו נאמדת ב-50 מיליון שקל ● הבנק יחפש מנכ"ל שיקדם את האתגרים החדשים, בהם המיזוג של בנק איגוד

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

זה לא משחק: מניית הגיימינג של אלי עזור ופיני זהבי התרסקה במעל 30% בעקבות הפסד רבעוני

הסיבה המרכזית להפסד שרשמה אספייר - הסכם עם רשות המסים שבמסגרתו שילמה 13.7 מיליון אירו

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 18 בפברואר

אתמול באיכילוב: 9 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

עסקאות מבוצעות באמצעות מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

היועמ"ש: בנק לא יכול לסרב לתת שירות לבעלי מטבעות וירטואליים באופן גורף

כך מבהיר היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בעמדה שהגיש לביהמ"ש בהליך הבוחן האם בנק יכול לסרב להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים, וביטקוין בפרט ● לפי היועמ"ש, על הבנקים לבחון כל מקרה לגופו, על בסיס רשימת סימנים הבוחנים את רמת הסיכון להלבנת הון

דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי

הדיון שבעקבותיו התפטר יו"ר הרכבת דן הראל

הראל הודיע על התפטרותו המיידית יום לאחר דיון שעסק בעתיד פרויקט חשמול הרכבות, שהיקפו עומד על 12 מיליארד שקל ● מה קרה בדיון ומה המשמעויות לפרויקט הדגל של הרכבת, שישפיע על הנוסעים בשנים הקרובות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל סלקום: "גולן טלקום היא חברה מצוינת, ויש לנו מה ללמוד ממנה"

במכתב לעובדי סלקום כתב המנכ"ל אבי גבאי כי צריך לבוא לרכישה עם הרבה כבוד ובלי התנשאות וזלזול

הסוס המיניאטורי פרד / צילום: צילום מסך

המקרה המוזר של הסוס במחלקה הראשונה בטיסה בארה"ב

פרד עלה לטיסה בארה"ב ביחד עם רוניקה פרוזה, כיוון שהוא משמש כבעל חיים תומך רגשית ● הרשויות בארה"ב מבקשות להגביל את סוגי החיות שיכולות לעלות לטיסה ● צפו בתמונות

חור אבטחה במאגר המידע שמחזיקה מפעילת אפליקציית ניהול הבוחרים / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

עתירה לבג"ץ: צו מניעה נגד השימוש באפליקציית אלקטור

לאחר שוועדת הבחירות המרכזית דחתה את העתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם בשל חוסר סמכות, פנו השניים לבג"ץ ● לאחרונה התגלה כי מאגר המידע של האפליקציה לניהול קשרי בוחרים, שבה עושה שימוש מפלגת הליכוד, לא מאובטח כראוי