צרצרים / צילום: Shutterstock
לקראת חג המולד, רץ שוב ברשתות החברתיות קטע הסטנד-אפ של הקומיקאי היהודי-אמריקאי אלון גולד, שכותרתו "למה עדיף ליהודים בלי עץ לחג המולד". גולד מדמיין את כל החוקים והמגבלות שהדת היהודית הייתה עלולה להשית על העץ המסכן ועל החוגגים לו הייתה נכתבת "מסכת העץ", כנהוג ביהדות: אסור לחתוך עץ פרי כי זו השחתת מזון אבל חשוב לראות קצת שרף ("כזית") כדי לוודא שהעץ חי. אפשר לגדוע את העץ רק בנקודה מסוימת כדי שיהיה "כשר", אסור שגוי יחתוך את העץ בשבילך! ובעת הכנסתו הביתה יש לומר ברכה, אבל הלל אומר שיש לברך כשרגל אחת בפנים ושמאי אומר רק כששתי הרגליים בפנים. את הנורות יש לשזור רק מימין לשמאל, לעולם לא משמאל לימין, ואם נורה אחת נכבית, הרי יש לוותר על כל הנורות כי "כל ישראל אחים ואם נורה אחת נכבית הרי שכולנו נכבים", אבל אם הנורה רק מתעמעמת ולא נכבית, הרי שיש לכך סט חוקים שונה לגמרי, וכמובן אין להשתמש באור מן העץ, אלא לראותו בלבד.
ריבוי חוקים, לב הפרודיה הזאת על היהדות, הוא מושא המחקר של פרופ' קתלין אייזנהרט מאוניברסיטת סטנפורד. אייזנהרט טוענת, בלי קשר ליהדות כמובן, שקבוצות או יחידים המקיימים כמה חוקים פשוטים בכל תחום בחייהם הם המותאמים ביותר לחיים של אי-ודאות. לדבריה, אנשי החוקים הפשוטים מתאימים לעולמנו לא רק יותר ממי שמנהלים את חייהם לאור סט חוקים מורכב וגדוש אלא גם יותר ממי שמנסה להתנהל ללא חוקים מנחים בכלל ולקבל החלטות כל מקרה לגופו.
אייזנהרט הגיעה לאחרונה לישראל כדוברת המרכזית בכנס שנערך על ידי האקדמיה לניהול AOM - עמותה בינ"ל למחקר ניהול ארגוני, בשיתוף מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הכנס עסק בנושא "מסטארט־אפ לחברה גדולה: התמודדות עם אתגרים ארגוניים בסביבה עסקית דינמית". בשיחה עם "גלובס" הסבירה אייזנהרט איך התיאוריה שלה עובדת.
החוקים הפשוטים עצמם, אומרת אייזנהרט, משתנים בין מצב למצב ובין אדם לאדם. כל אדם או כל קבוצה מגבשים חוקים משלהם המותאמים למצבם. ובכל זאת, היא טוענת, יש דמיון בסיסי בין בין חברה שהחוק שלה הוא שמתרחבים רק למדינות דוברות אנגלית לבין נקבת הצרצר שבוחרת את בני זוגה לפי גובה טון הצרצור שלהם, ובין אדם שמעוניין לרדת במשקל והחליט לאכול רק מזון מהצומח בשלוש ארוחות ביום.
"יכולת החישוב של בני אדם מוגבלת"
"חוקים פשוטים עובדים משתי סיבות", אומרת אייזנהרט. "הם עובדים משום שיכולת החישוב של בני אדם מוגבלת, ובחוסר ודאות קשה להביא בחשבון הרבה מאוד משתנים. הסיבה השנייה היא שמשתנים הם לרוב בקורלציה לא רעה זה עם זה. לכן מספיק שתביא בחשבון כמה מהם, בתנאי שאלה המשתנים הנכונים, ותגיע פחות או יותר להחלטה הנכונה".
אייזנהרט נותנת דוגמה של חברה שפיתחה סוג חדש ומוצלח של מלט, וחיפשה חברות בנייה שיפיצו אותו. איך בוחרים? אחד הקריטריונים שקבעה החברה הוא שותפים שיש להם מכשיר לייזר מתקדם. מדוע? כי קיומו של המכשיר אותת לחברה שאכפת לה מחדשנות, שיש לה מספיק כסף ושכבר ביצעה השקעה בעתיד שלה. חוק נוסף של אותה חברה היה שמוסיפים רק שותף אחד חדש בכל רבעון. בתוך החוקים הללו, נתנה החברה למנהליה חופש פעולה לבחור על פי האינטואיציה שלהם.
חברה אחרת, בריטית, החליטה שתתרחב תחילה רק למדינות דוברות אנגלית. "זה בעצם פרוקסי למדינות עשירות יחסית עם תרבות דומה לשלך", אומרת אייזנהרט, "התחלנו להבדיל בין אנשים וחברות שלומדים פרטים, לעומת כאלה שלומדים חוקים".
איך הגעת למודל הפשוט הזה של חוקים פשוטים, שרלוונטי בדרך זו או אחרת לכל כך הרבה מצבים?
"יחד עם שותפי דונלד סול מ-MIT, חקרנו חברות מסחריות שהצליחו לעומת חברות שהצליחו פחות. שמנו לב שהחברות שהצליחו פעלו, כפי שהגדרנו זאת אז, על גבול הכאוס, כלומר הן לא היו מאוד משוחררות ולא מאוד ביורוקרטיות, אלא במקום כלשהו באמצע.
"ביורורקטיה מול חופש - איך מנהלים את זה? זו הייתה השאלה ששאלנו. חקרנו, למשל, חברות שהצליחו בהפיכתן לבינלאומיות, ובדקנו איך הן שמרו על התרבות הארגונית שלהן ועל המיקוד שלהן גם בזמן ההתרחבות, ואיך הן למדו את השווקים שאליהן עמדו להיכנס. ואז גילינו משהו מעניין. ראינו שחברות שניסו ללמוד פרטים מאוד ספציפיים לגבי שוקי המטרה שלהם, למשל 'צרפתים אוהבים יין', הצליחו פחות מחברות שהנחו את העובדים שלהם, 'היו קשובים לסימנים של אי-נוחות שעשויים להעיד על אי-הבנה בין תרבותית, ובקשו במפורש הסבר או הנחיה אם אתם חשים שעשיתם משהו לא בסדר'".
מה מאפיין חוק פשוט שעובד היטב?
"חוק פשוט מוצלח מותאם לסיטואציה הייחודית שלך, הוא ניתן ללמידה בקלות ומסייע בקבלת החלטות. 'סיסמאות חזון' של חברות מסחריות הן לרוב לא חוקים פשוטים טובים. הן כל כך רחבות וכמעט חסרות משמעות, כי 'אנחנו תמיד חושבים על הצרכן' זו הנחיה שאתה לא יכול באמת לדמיין את עצמך פועל נגדה. חוק פשוט מוצלח הוא כזה שבאמת עוזר לנו לבחור בין אפשרויות פעולה שהן בסך הכול ריאליות".
אילו סוגים של חוקים פשוטים יש?
"ישנם כמה סוגים של חוקים, והם נבדלים זה מזה במידת הקלות שבה ניתן ללמוד אותם. הכי קל ללמוד חוקים שמגדירים גבולות. למשל, מותר לי לאכול את זה ולא את זה. אני תמיד אצא לדייט עם אדם כזה ולא עם כזה.
"אחר כך מגיעים החוקים של התעדוף - מה חשוב יותר ממה. אחר כך ישנם חוקי התזמון - מה עושים לפני מה, ואת אלה כבר די קשה ללמוד. חוקים נוספים שקשה מאוד ללמוד הם חוקי ההפסקה. למשל, אותה חברת מלט שחיפשה מפיצים ובחרה אותם לפי בעלותם על מכשיר לייזר, גם קבעה לעצמה שתבטל כל הסכם עם מפיץ שלא ביצע עסקה אחת בתוך שלושה חודשים. זה חוק שקשה מאוד בכלל להכיר בכך שצריך לקבוע אותו. קשה מאוד להגדיר אותו וגם קשה לעמוד בו".
מה הם היתרונות של חוקים פשוטים בהכוונת התנהגות של קבוצה?
"חוקים פשוטים מאפשרים לסנכרן התנהגות של קבוצה בלי לפגוע בצורה מוגזמת בחופש של כל אחד מהפרטים לקבל החלטות עצמאיות במקומות שבהם הדבר נחוץ".
הסוד: לזהות את צווארי הבקבוק
על פניו, נראה שגם הטבע מתנהל לפי חוקים פשוטים. למשל, תא חי יפעל להורדת טמפרטורה אם היא עולה מעל גבול מסוים ויעלה אותה אם היא יורדת נמוך מדי. אוסף של חוקים פשוטים מנהל גופים מורכבים.
"לא חקרנו חוקים פשוטים בתאים בודדים אבל כן מצאנו אותם, למשל, אצל רבים מהחרקים החברתיים, ככלי לסנכרון ביניהם. למשל, אצל נמלים 'סחוב גרגר חול פעם בחצי דקה. שמוט אותו הכי קרוב שאתה יכול לגרגר חול אחר, העדף לסחוב גרגר שכבר נסחב על ידי נמלה אחרת - כך כל הנמלים יוצרות מגדל ענק, בלי לדעת כלל שהן עושות זאת. כאשר נותנים למודל מתמטי של נמלים וירטואליות לבנות מודל של קן על בסיס אותם שלושה חוקים, מקבלים מודל דומה מאוד לקן נמלים אמיתי".
האם יש הבדל בין היכולת של אנשים להתנהל באמצעות חוקים פשוטים?
"יש הבדל ביכולת של אנשים ליצור חוקים פשוטים. זה קשור לסוגיה של צווארי בקבוק. אנשים שקובעים חוקים פשוטים יעילים הם גם כאלה שרואים את העולם כסדרה של צווארי בקבוק. הם ניגשים לצוואר בקבוק אחד ופותרים אותו, אבל לא עד הסוף, ואז ניגשים לאחר ופותרים גם אותו לא עד הסוף, וכך הלאה. אחרי שכולם פחות או יותר פתורים, הם עושים אינטגרציה ביניהם. לאנשים שפועלים כך יש סיכוי רב יותר ליצור מערכות של חוקים פשוטים ויעילים לניהול עסקיהם וחייהם.
"לדוגמה, כאשר אתר Etsy לשיווק עבודות יצירה החל את דרכו, היו לו שני צווארי בקבוק עיקריים. אחד מהם היה השאלה איך מגייסים יוצרים טובים שימכרו את הסחורה שלהם באתר, והשני היה השאלה איך מגייסים קונים. הם החליטו קודם כול להתמקד בשאלה הראשונה וקבעו כמה חוקי תהליך/תזמון: הולכים לירידי יצירה מובילים, מזהים את מובילי הדעה, לוקחים אותם לארוחת ערב. כל מי שעסק בגיוס יוצרים בחברה, עשה זאת אך ורק באופן הזה, כדי לא להתפזר.
"אחרי שפתרו את צוואר הבקבוק הזה, הם נפנו לגייס את הגולשים שירכשו את היצירות. אם הם היו מנסים לטפל בשני הצדדים של העסק יחד, הם כנראה היו נכשלים בניסוח חוקים טובים לשניהם. מנהלי החברה היו מודעים לכל צווארי הבקבוק, אבל הם התרכזו בכל פעם באחד.
"אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מדוע זה קורה, אבל זו התוצאה שעולה שוב ושוב במחקר. זה נכון גם לחיים האישיים. הם מורכבים מצווארי בקבוק שצריך להתמודד תחילה עם כל אחד מהם בנפרד, ורק אחר כך לעשות ביניהם אינטגרציה. למשל, אם אדם מדוכדך, אולי הוא מדוכדך בגלל איזון לקוי בין בית לעבודה. אולי העבודה משתלטת על חייו כי יש לו יותר מדי פגישות. אז הוא יכול לקבוע חוק פשוט שלפיו הוא יקיים עד שלוש פגישות בשבוע, או להחליט שהוא תמיד עובד גם תוך כדי הפגישות. אחרי שעשה את זה, הוא יכול לעבור לטפל בצוואר בקבוק אחר".
"עדיף יותר מדי חוקים על פחות מדי"
חלק מהחוקים הפשוטים שאת נותנת כדוגמה נשמעים קצת כמו מנטרות, שאנשים נוטים להשתמש בהן כדי לטעת בעצמם מוטיבציה. האם הבחירה בחוק פשוט עוזרת לנו גם בגיוס מוטיבציה?
"חוקים פשוטים עוזרים למוטיבציה כאשר אדם עייף או מותקף בגירויים רבים. הם יכולים להזכיר לך מה החלטת מבעוד מועד, כשהיית מרוכזת וערנית. ברמה הנפשית קל יותר לקבל החלטה קשה כשהיא מנוסחת כחוק פשוט. את אומרת לעצמך, 'כל מה שעליי לעשות הוא את הדבר הקטן הזה'. נניח, כל מה שאני צריך לעשות הוא לצאת לאימון בשני, שלישי וחמישי. העובדה שכל כך פשוט לדעת מה עלייך לעשות מורידה ממך עומס נפשי ונותנת תחושה שהמשימה קלה יותר".
אייזנהרט מבצעת כיום בדיקות מעבדה כדי לנסות להבין מהו מספר החוקים האופטימלי (עד כה הגיעה למסקנה שנדרשים 2-6), וגם כדי לענות על השאלה מה עדיף - פחות מדי חוקים או יותר מדי מהם. כישראלים, אולי נצטער לגלות שעדיף יותר מדי חוקים על פני פחות מדי.
"אם יש יותר מדי חוקים, הקבוצה בסופו של דבר תתעלם מחלקם או תיתן עדיפות נמוכה לחלקם. אולם קבוצה יותר מדי מבוזרת, שמתנהלת ללא חוקים, לא תפתח כנראה חוקים טובים ויעילים באופן עצמאי בלי להקדיש לכך מחשבה".
"עדיף להגביל גם מערכות לומדות"
בניגוד למוח אדם, שאינו יכול להכיל יותר מדי מידע בבת אחת, מערכות ממוחשבות יכולות כיום, לכאורה, לקבל החלטות על בסיס מספר רב של פרמטרים. אם נוציא את ההחלטות החשובות שלנו למיקור חוץ של המכונות, האם נוכל להגיע להחלטות טובות יותר, משום שנשתמש בפרמטרים רבים יותר?
"בעבר האמנתי שהוספת עוד פרמטרים להחלטה, מעבר לאותם 2-6 פרמטרים בבסיס החוקים הפשוטים, לא באמת משפרת את ההחלטה", אומרת אייזנהרט. "מאז ראיתי מספיק הוכחות לכך שטעיתי, ואכן אפשר להגיע בעזרת מערכות ממחושבות, שמביאות בחשבון המון פרמטרים, להחלטות מדויקות יותר. אבל השיפור הוא לא כל כך גדול. באמצעות 2-6 חוקים, אפשר לקבל בערך 90% מהדיוק". הסיבה לכך היא שגם כאשר מוסיפים פרמטרים, כפי שגילו אייזנהרט וסול במחקריהם הראשונים, פרמטרים רבים נמצאים במתאם זה עם זה.
עם זאת, אומרת אייזנהרט, כאשר מגבילים את המערכת הממוחשבת למספר קטן של פרמטרים, 2-6 כמו אצל בני אדם, מאבדים אמנם מעט מאיכות ההחלטה, אבל נהנים משקיפות.
"כאשר מערכת ממוחשבת שלומדת בעצמה מקבלת החלטה על בסיס מאות פרמטרים שהיא עושה להם אופטימיזציה בבת אחת, בני אדם לא מבינים מה בסופו של דבר הוביל להחלטה. בני אדם מרגישים חוסר נוחות מול מערכות כאלה. למשל, אם המחשב החליט שאת לא זכאית לכרטיס אשראי ואילו השכן שלך זכאי, את תרצי לדעת מדוע. אם המערכת מוגבלת ל-2-6 פרמטרים בהחלטה, היא תקבל אולי החלטה קצת פחות אופטימלית עבור הבנק, באחוזים קטנים, אבל תוכל להסביר את החלטתה. כך אפשר גם לדאוג שהמכונות אינן לומדות כללים של גזענות או סוגים אחרים של הפליה שאנחנו לא מעוניינים בהם, או באופן כללי מקבלת החלטות שלא תואמות את המוסר או את המטרות ארוכות הטווח של האדם או הקבוצה שמשתמשים בהן".