גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעליית הריבית ועד משבר חובות: הסכנות שאורבות לשווקים ב-2019

2018 עמדה בסימן המשך התנפחות החובות העולמיים ואיתם הביקושים לאשראי למימונם ● מה צפוי בשנה הבאה? חיבור קטלני של האטה גלובלית עם עליית ריבית הטווח הארוך בגלל נטל החובות הבלתי אפשרי יוביל לתחילתה של התפוצצות בועת האשראי שהשלכותיה עלולות להיות קשות

קונים לקראת חג המולד בקניון בברלין. האטה גלובלית תסכן את יכולת פירעון החובות בכל העולם / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס
קונים לקראת חג המולד בקניון בברלין. האטה גלובלית תסכן את יכולת פירעון החובות בכל העולם / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

כך דיווחה סוכנות החדשות הפיננסיות בלומברג לאחרונה: "על פי דוח משרד האוצר האמריקאי, בחודש נובמבר רשמה ממשלת ארה"ב את הגירעון הגדול ביותר לחודש זה מעולם. הוצאותיה היו כמעט כפולות מההכנסות וקפצו ב-18% לכ-411 מיליארד דולר. בה בשעה ההכנסות (ממסים) כמעט לא השתנו ועמדו על כ-206 מיליארד דולר. הגירעון עמד אפוא על כ-205 מיליארד דולר בנובמבר, לעומת 139 מיליארד דולר גירעון בנובמבר אשתקד. בחודשיים הראשונים של שנת הכספים אשר התחילה ב-1 באוקטובר הגירעון גדל ל-305.4 מיליארד דולר לעומת 201.8 מיליארד דולר באותה תקופה בשנה שעברה. ההוצאות על הצבא גדלו ב-18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וההוצאות על הריבית בגין החוב גדלו בכ-7% בהתאמה".

הנה כי כן ההבטחה כי קיצוצי המס מהשנה שעברה ישלמו בעד עצמם מהגידול והצמיחה במשק ומהעלייה הגדולה בגביית המסים התבררו כעורבא פרח.

כל זה לא צריך להפתיע כמובן. הצבענו על כך בעבר. הבטחות מעין אלו אינן חדשות, כמו גם התוצאות האמיתיות בשטח. בקצב הזה, ובלי להביא בחשבון את ההאטה, שלא לומר מיתון, הצפויים בשנה הבאה, יעבור הגירעון הממשלתי את רף טריליון הדולר כבר ב-2019, סכום שהפרשנים ומשרד התקציבים של הקונגרס ציפו לראות רק ב-2020 או ב-2021.

למען האמת אין להתפלא כלל אם הגירעון יהיה אפילו 1.2 או 1.3 טריליון דולר כבר השנה. בקצב הזה גירעון הממשלה הפדרלית לבדה יהיה כפול מכל הגידול הצפוי במשק בשנה הקרובה, ועדיין לא הבאנו בחשבון את הגידול בחוב של שאר הסקטורים הצפוי לעמוד על כטריליון דולר נוספים.

במקביל לזינוק בגירעונות הממשלה הפדרלית הנראים כיוצאים לחלוטין משליטה, הסימנים להאטה כלכלית ניכרים בכל פינה במשק האמריקאי. שוק הנדל"ן הגדול והמשמעותי אשר פרח וצמח לאורך השנים האחרונות כתוצאה ממדיניות הריבית האפסית החל להתקרר בחודשים האחרונים כמעט בכל מיקום בארה"ב.

שוקי הנדל"ן והרכב התקררו

לפי דיווחים של ארגון המתווכים הלאומי (National Association of Realtors, בארה"ב כמעט כל נכס נמכר באמצעות מתווך), מכירות בתים "יד שנייה" נפלו בכ-2.4% מאז האביב בהשוואה לשנה שעברה, זאת למרות הגידול במלאים. בהתאם יורדים המחירים.

על פי מחקר של חברת הנדל"ן רדפין (Redfin), מחיריהם של 28.7% מהבתים שהוצעו בחודש אוקטובר לרוחב כל השווקים העיקריים בארה"ב הורדו בניסיון להשיג קונים. זהו שיעור הורדת המחיר הגבוה ביותר מאז שרדפין החלו לאסוף נתונים אלו בשנת 2010.

אחת הסיבות העיקריות להורדת המחירים היא ירידה בביקושים, כ-10% פחות קונים. על פי מחקר שערכה לא מזמן ענקית המשכנתאות פאני מיי, מספר האמריקאים הסבורים כי עכשיו זהו זמן טוב לקנות נדל"ן ירד לשפל של 21% בעוד מספר הסבורים שעתה זמן טוב למכור עלה ל-35%. אחת הסיבות לשינויים האלו היא העלייה בריבית וממילא העלייה במחירי המשכנתאות, שהתייצבו על הרמה הגבוהה ביותר זה שמונה שנים.

שוק הנדל"ן האמריקאי אינו לבד. גם שוק הרכב מתקרר במהירות. על פי דוח של US News and World Report ממאי 2018, "רוב יצרני המכוניות דיווחו על עוד חודש של ירידה במכירות באפריל. שוק המכוניות ממשיך את מה שאנליסטים רבים מכנים התקררות רחבת היקף של השוק שהיה לוהט במשך שנים".

היחלשות של המשק האמריקאי תעמיק את הגירעון עוד יותר שעה שההכנסות ממסים ייפלו גם הן. המחזור הכלכלי ילך ויתקרר בדיוק בשעה שהמחזור הפוליטי, לקראת הבחירות של 2020, ילך ויתחמם. לפיכך יש לשער שהממשל יבקש "להמריץ" את המשק. המרצה כזו רק משמעות אחת לה - הגדלת הגירעון והוצאה מסיבית של כספים. בנסיבות כאלו לא נתפלא אם הגירעון יגדל עד קרוב ל-1.4 מיליארד דולר עוד ב-2020.

ההאטה במשק תגביר את הלחצים, הבלתי קונבנציונליים כבר היום מצדו של נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, על הבנק המרכזי לעצור את העלאת הריבית, אם לא להורידה.

אך לא הממשלה ולא הבנק המרכזי יכולים להציל את המצב. להיפך, הממשלה והבנק המרכזי יכולים להציף את המשק בכסף זול ולנפח בועה בוול סטריט, אך הם לא יכולים לייצר אפילו מוצר אחד שמישהו ירצה לשלם עבורו מרצון או לשכנע חברה אחת לשפר את השירות ללקוחותיה ואת איכות מוצריה או להגדיל את היעילות והתפוקה ואת שכר העובדים. הממשלה גם לא יכולה לשכנע את אמריקה לקנות "אדום-לבן-כחול" אלא רק לנסות להכריח את האזרחים לקנות מוצרים יותר יקרים ופחות טובים, שהם אינם רוצים בהם לו יכלו לבחור בחופשיות.

הבנק המרכזי משפיע על שערי הריבית לטווח הקצר. בשבוע שעבר העלה הפד את הריבית בעוד 0.25% לרמה של 2.5% ואותת על האטה בקצב ההעלאות ועל הסתפקות בשתי העלאות נוספות ב-2019.

אך הריבית לטווח ארוך, שבסיסה בריבית על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים, לא נקבעת על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי השוק. כעת הריבית הזאת מסתובבת באזור 3% ויש לצפות שהיא תישאר באזור הזה ואף תרד בטווח הקצר שעה שעוד ועוד כספים יעזבו את שוק המניות המתקרר והולך.

אך לא לעולם חוסן. הגידול העצום בגירעון והביקוש לאשראי מצד הממשלה, אשר תצטרך לממן כ-4 טריליון דולר של חוב חדש בשלוש השנים הקרובות, וכן למחזר חוב של 9.2 טריליון דולר המגיע לפירעון עד מחצית 2022, כמחצית ממנו בשנתיים הבאות, ידחפו את שערי הריבית מעלה מעלה. להערכתנו היא תגיע עוד לפני תום הקדנציה (הראשונה?) של טראמפ לאזור 4%.

260 טריליון דולר חוב עולמי

לא רק ממשלות העולם יגדילו את הביקוש לאשראי. חובות החברות באמריקה הוכפלו בעשור האחרון והם עומדים כעת על כ-9 טריליון דולר. כמעט 5 טריליון דולר מתוכם יעמדו לפדיון ולמיחזור עד 2023. מתוך זה כ-1.55 טריליון דולר של חוב בדרגה נמוכה, המכונה אג"ח זבל. אגב, הסקטור בעל החובות הגבוהים ביותר הוא גם המסוכן מכולם, סקטור הטכנולוגיה.

כל העולם על אותו מסלול

עד מחצית 2019 יחצה החוב של כל המשק האמריקאי את רף 72 טריליון הדולר, והחוב העולמי יטפס קרוב ל-260 טריליון דולר.

חוב מאפשר להקדים להיום את מה שהיינו אמורים לצרוך מחר. חוב שואב את כל הרווחים מעבודה, מייצור ומהחדשנות של מחר והופך אותם למקורות שבהם אנחנו משתמשים היום. הוא גם מביא את ביקושי העתיד להווה, ולכן בהכרח מחליש אותם כשהעתיד מגיע. זאת אפילו מבלי להביא בחשבון ייצור, באמצעות חוב, של מוצרים שאיש אינו באמת זקוק להם, כמו ערי הרפאים בסין או הבתים בארה"ב של 2007.

חוב גם מניח כי באמצעותו נוכל בהווה לייצר שפע חדש אשר ישמש לכל הפחות לתשלום הריבית על החוב וכן ליצור מקור להחזירו בהגיע מועד פירעונו. לכן מבנה הבנוי על חוב שאין דרך לשלמו או לפחות לתחזקו, סופו שיתערער וילך עד שבסופו של דבר יתמוטט.

אם כל החובות האלו, של הכלכלה האמריקאית והכלכלה העולמית, יישאו ריבית של 3% בלבד, תצטרך ארה"ב לייצר 2.1 מיליארד דולר חדשים והעולם כ-8 טריליון דולר רק כדי לתחזק את הריבית הנמוכה הזו על החוב. בפועל הגידול בתמ"ג בשניהם הוא בקושי שליש מהסך הזה.

שיא של חובות עולמיים לאשראי

איך מגלגלים את כדור החוב?

הדרך היחידה להמשיך לגלגל את כדור החוב היא אפוא בחוב נוסף. בארה"ב פער הריבית הזה לבדו יעמוד ב 2019 על כ-1.4 טריליון דולר. יחד, חוב חדש, פער בריבית לתחזוקת החוב הישן וגלגול הקרן של החובות ישנים, סך כל הביקוש לכסף, בארה"ב לבדה בארבע השנים 2019-2022 יהיה לפחות 22 טריליון דולר וקרוב לוודאי כ-25 טריליון דולר.

השפעת הביקוש הזה לאשראי על מחירו תהיה חריפה. עם הגידול במחיר הכסף ילכו החברות, שגם ככה מתחילות לחוש בהתכווצות הביקושים - תוצאה של תהליכים דמוגרפיים ביחד עם התנהגות קלאסית של השלב האחרון של בועת אשראי - ויצמצמו את פעילותן היצרנית על מנת לשמר כל אמצעי לשירות החוב. זה בתורו יחריף את ההאטה, שכן עובדים מובטלים אינם מרבים לקחת חוב חדש או להגדיל את הצריכה, וכך יש צורך בעוד צמצומים לתחזוקת החוב.

כל חומרי הגלם של התבשיל הזה כבר מונחים לפנינו. השווקים הריאליים הגיעו לשיא הצמיחה שבועת האשראי איפשרה להם בין 2016 ל-2018. החוב הממשלתי נגע בשפל זמני בשנת 2015 ומאז הכפיל את עצמו. הריבית על האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים הגיעה לשפל בקיץ 2016 ומאז הכפילה את עצמה, ושוק ההון גם הוא הגיע לשיאו בספטמבר 2018 ומאז מתקרר והולך.

כל המגמות האלו ילכו ויתחזקו בשנים הבאות. בשנים 2019-2021 נחזה בהתפוצצות מרהיבה של בועת האשראי 3.0 כתוצאה מחיבור קטלני של משק מתקרר במהירות ועליית ריבית בגין נטל חוב בלתי אפשרי.

ההשפעה על שוקי ההון והתעסוקה תהיה ברוטלית. וכך כל ארבע התופעות - ההאטה במשק, עליית הריבית, הירידות בשוקי ההון והאבטלה המתפשטת - יזינו זו את זו בסחרחרת מוות. כל אלו ילוו בעונת בחירות ברוטלית ופופוליסטית ובחוסר שקט חברתי גובר נוכח המצב הכלכלי המתדרדר של 90% מהאוכלוסייה.

או אז הממשל בוושינגטון, המאמין כי הוא יכול לפתור כל בעיה שהוא יצר, ימהר בפאניקה אל שולחן העבודה. הממשל, שכבר נמצא בגירעונות שנתיים של יותר מ-1.2 טריליון דולר לשנה, יכריז על פרויקטים לאומיים של תשתיות במאות מיליארדי דולרים אפילו שפרויקטים כאלו אינם בנמצא כלל, והרעיון כולו כבר העלה חרס עוד בתקופת אובמה שעה שה"פרויקטים המוכנים" (shovel ready projects) הסתיימו בהעברה מסיבית של כספים למדינות רק כדי שאלו יסתמו את הגירעונות בתקציבן השוטף ובתוכניות הפנסיה לעובדיהן.

הפד יחזור אל מכונת הדפוס

הפד מצדו ימהר למכונת הדפוס. מאחר שהוא התעכב בהעלאת הריבית, כל ניסיון להשתמש בכלי הקלאסי שבו השתמש בעבר, קרי הורדת ריבית, יאלץ אותו עתה להורידה אל מתחת לאפס. מינוס 2.5% הוא המספר שאליו יצטרך להגיע אם יוכל פוליטית. במקביל תתחיל הרחבה כמותית 4 ו-5. הפד יחלץ לממן את הגירעון הממשלתי כדי להוריד את הריבית על האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך. כמו כן הוא יחל, או לפחות ינסה, לראשונה בהיסטוריה, לקנות חובות של חברות כדי לייצר להן נזילות, לחלצן מסכנת פשיטת רגל וכדי להוריד גם להן את עלות המימון.

לא נתפלא אם במסגרת זו הפדרל ריזרב יקנה מהממשלה את כל חובות הסטודנטים (כ-1.5 טריליון דולר), ויכניס גם את החוב הזה להקפאה עמוקה כדי לפנות כוח קנייה אצל בעלי החוב הצעירים וכן למען הנראות החברתית.

לא נתפלא גם אם הפד יחל גם לרכוש מניות במטרה לאושש את שוק המניות ממש כפי שהבנק המרכזי של יפן עושה באופן מסיבי. וכך לקול תרועות ציוצי הטוויטר תיכנס אמריקה ועימה כלכלת העולם לבועה הרביעית והאחרונה של המאה הזו, בועת סוף עידן כסף הפיאט.

אך מה יקרה לשיטה כולה כאשר תתפשט ההכרה כי היא רמאות מכף רגל ועד ראש וכי הכסף עצמו אינו אלא פייק המבוסס על הבטחות לפירעון אשר אין כל היתכנות מתמטית פשוטה שהן יתממשו? מה יקרה כאשר יתברר לעוד ועוד ציבורים כי כל ההבטחות לפנסיות, ביטוח לאומי וביטוח רפואי היו שקר או כי כל החסכונות שנכפו עליהם על ידי הממשלה מושקעים בשווקים הבנויים רק על היכולת להוסיף עוד קומות של חוב למגדל הקלפים, ותו לא? מה יחושו ההמונים כאשר ההכרה המרה כי האליטות, מנהיגיהן, המוסדות הבסיסיים של המדינה הדמוקרטית כמו גם התקשורת הכלכלית והכללית, הונו אותם וזרו חול בעיניהם במשך שנים ארוכות?

בראיון לפני כשבוע ל"בארונ'ס" היטיב לענות על כך פול וולקר בן ה-91, המבוגר האחראי האחרון בראשות הפידרל רזרב ואשר הציל את אמריקה מקטסטרופה פיננסית בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת: "יום אחד הביטחון הולך לאיבוד.. בסופו של דבר הוא נשבר.. ואז סופת ההוריקן פוגעת... והמדינה פושטת את הרגל".

ב-2019 לדאבוני ולעניות דעתי אנחנו נחל במסע המייסר לתוך טריטוריה בלתי מוכרת זו. שנה טובה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה . מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ישראל פריי / צילום: איל יצהר

הדילמה החרדית והעיתונאי הבודד שרץ לתוך האש: "אני מותש, עושים לי את המוות"

הקורונה פערה תהום בין הציבור החרדי לפוליטיקאים שלו - ומי שנשארה כלואה באמצע היא התקשורת הוותיקה: "שמע, אף אחד לא רוצה לריב עם חסידות שלמה" ● יוצא דופן הוא העיתונאי האקטיביסט ישראל פריי שלא מפחד להכעיס את הציבור שממנו הוא בא: "יש לי גם תמיכה פנימית"

האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי פרשמרקט / צילום: יח"צ

הודות לרכישת סניפים חדשים ולקורונה: רווחי פרשמרקט הכפילו את עצמם ברבעון השלישי

הרווח הנקי של רשת השיווק של האחים שלומי ויוסי אמיר זינק ב-95% לסך של 29 מיליון שקל, זאת לאחר שהרשת השתלטה על ארבעה סניפי סופר דוש ועל שלושה סניפים נוספים שנרכשו מקבוצת יינות ביתן

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

כ"ץ יציג השבוע את התקציב; כחול לבן: "50% שיוצאים לבחירות"

שר האוצר הודיע כי יציג את תקציב 2021 בפני נתניהו וגנץ כבר השבוע ● גורמים בכחול לבן טוענים כי אם נתניהו אכן היה רוצה פשרה, הוא היה מנחה את כ"ץ להניח את התקציב לאישור עוד השבוע ● ביום רביעי תעלה להצבעה הצעה לפיזור הכנסת של לפיד, אם כחול לבן תתמוך בה - הכנסת תפוזר

גניבת מטבעות דיגיטליים / איור: שאטרסטוק

סין לכדה 4.2 מיליארד דולר במטבעות קריפטו במאבק נגד הונאת פלוס-טוקן

לפי פסק דין של בית משפט סיני שנחשף השבוע, פלטפורמת מסחר הקריפטו המזויפת פיתתה יותר מ-2.6 מיליון משקיעים ● פלוס-טוקן גנבה מהם את מטבעות הקריפטו שהפקידו בידיה, בשווי שנאמד כיום ביותר מ-11 מיליארד דולר

קים ג'ונג און / צילום: North Korean Central News Agency, רויטרס

דרום קוריאה: קים ג'ונג און לא מעוניין להתגרות בג'ו ביידן לעת עתה

מומחי מודיעין דרום קוריאניים תידרכו את המחוקקים לגבי הציפיות בפיונגיאנג שמשא ומתן עם ממשל ביידן יהיה קשוח יותר מאשר עם הנשיא היוצא טראמפ

פעילי 'אין מצב' מוחים נגד אלימות משטרתית בבלפור / צילום: אין מצב

השבוע ה-23 ברציפות: אלפים מפגינים נגד נתניהו בבלפור

במקביל להפגנה בבלפור, ישנם גם מאות מפגינים בקיסריה ובתל אביב בהפגנות בדרישה למנות ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות ● כ-150 מפגינים בתל אביב צועדים על כבישים ראשיים במרכז העיר

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

בדרך להסדר חוב: אול-יר עוצרת תשלומים לבעלי האג"ח

החוב של אול-יר עומד על כ-2.35 מיליארד שקל והוא כולל תשלום קרן וריבית של 124 מיליון שקל למחזיקי אג"ח ב', שהיה אמור להתבצע מחר ●  בחברה מאשימים את משבר הקורונה שהוביל לעיכובים בהשלמת עסקאות למכירת נכסים ולמימון מחדש של נכסים

צחי נחמיאס / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

רגע לפני שמתחיל עידן נחמיאס: השווי הנכסי של דסק"ש קפץ ל-1.5 מיליארד שקל

זאת הודות לזינוקים במניות החברות המוחזקות נכסים ובניין וסלקום בחודשיים שמאז תום הרבעון השלישי ● ההפסד של דסק"ש ברבעון היה 55 מיליון שקל, והוא מצטבר ל-357 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים השנה

יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ

הסוגיה החוקתית שעשויה לפרק מהלך אפשרי של כחול לבן לפיזור הכנסת

חברי כחול לבן שוקלים להצטרף לחברי יש עתיד בהצבעה על פיזור הכנסת, אך עומדים בפני שאלה סבוכה שגם עשויה להגיע עד לבג"ץ ● האם כחול לבן יכולים לחסום דיון בממשלה על כך שהם הפרו את עקרון האחריות המשותפת?

היטל השבחה / איור:מרינה זלוצין

האזרח הקטן מול מוסדות התכנון: מה הסיכוי של ערער על תשלום לרשויות

מחקר של הכנסת מגלה שרק 16% מהעררים על היטלי השבחה מתקבלים ורק 2% מתביעות הפיצויים על פגיעה בתוכניות מניבות תוצאות • כמה עררים מוגשים בשנה, האם הפנייה לשמאי מכריע מעלה את הסיכויים לשנות את סכום התשלום ובאילו ערים מגישים יותר תביעות

איימן סייף, פרויקטור הקורונה של החברה הערבית / צילום: איל יצהר

בדרך להתפטר? חילוקי דעות קשים בין פרויקטור הקורונה לבין ממונה הקרונה בחברה הערבית

חילוקי הדעות בין השניים נוגעים לסוגיית הסגרים המקומיים על יישובים ערביים, בשל התגברות התחלואה בחברה הערבית ● איימן סייף מתנגד לסגרים, ומבקש להגביר את האכיפה ביישובים, בעיקר בחתונות

בצורת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדינות ארה"ב בדקו אפשרות לתבוע את הממשל האמריקאי בנושא שינוי האקלים

בין האפשרויות שנשקלו הייתה פעולה בבתי המשפט שנועדה להכריח את הממשלה הפדרלית לקבוע הפחתה של פליטת גזי חממה בחוק, כך לפי מסמכים שנחשפו לאחרונה

רוג'ר ג'פסן (משמאל). אייפא"ק סידרה לו קריירה פוליטית קצרה / צילום: AP

איך זה שסנאטור אחד מעז

הוא שילם מחיר כבד, והפסיד את מושבו ● את הלקח למדה על המערכת הפוליטית ● לזכרו של רוג'ר ג'פסן

קניות באינטרנט / תמונה: שאטרסטוק

הישראלים הסתערו על מבצעי בלאק פריידי ורכשו בהיקף 67 מיליון שקל

לפי נתוני כאל, במהלך 24 השעות של המבצעים אתמול חל זינוק של 20% בהיקף הרכישות לעומת שנה שעברה ● מתחילת החודש התבצעו רכישות במעל מיליארד שקל באונליין

נועה בכר / צילום: איל יצהר

"יש לי עוד דרך ברולדין, זה רק החנוכה החמישי שלי שם"

מנכ"לית רולדין נועה בכר אהרוני חושפת את מאחורי הקלעים של מערך הסופגניות הפופולרי של הרשת ● "מאחורי הסופגניות שלנו עומד מערך לוגיסטי וניהולי מאתגר ומרגש. אנחנו מתחילים לבנות את הקולקציה מיד בסיום החנוכה. השנה זה היה מורכב פי כמה"

בניין רבע הקילומטר בבאר שבע / צילום: בר - אל

"שיכון רבע הקילומטר": המבנה האייקוני של באר שבע שהפך למרכז קליטה

הבניין הארוך בארץ היה חלק ממעבדה אדריכלית נרחבת בבאר שבע והיה אחד מהניסיונות המעניינים להתמודד עם האקלים של המדבר ● מדור אדריכלות

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

קפיצה של כ-670 מיליון שקל בשווי נכסי דסק"ש בחודשיים

העלייה החדה ב-NAV היא תוצר של זינוק חד של כ-40% שרשמה בתקופה זו מניית חברת הנדל"ן נכסים ובניין, בעקבות איבוד השליטה של אלשטיין בקבוצה בסוף ספטמבר ● את הרבעון השלישי של 2020 סיימה דסק"ש בהפסד המיוחס לבעלים של 55 מיליון שקל

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

שלמה קרמר כבר ראה חברה אחת או שתיים וגם הפעם הוא בטוח שיש לו סוס מנצח

חברת הסייבר של קרמר קייטו נטוורקס הפכה בשבוע שעבר ליוניקורן: "זיהינו קודם את מה שהחברות הגדולות מנסות להיכנס אליו בחצי השנה האחרונה" ● בראיון הוא מסביר למה הקים את המטה בארץ, איך הוא יודע באיזה סטארט־אפ להשקיע ומה צריך להשתנות כדי שכולם יוכלו להשתלב בענף

דוכן עיתונים בברלין. גוגל מנסה לחתום על הסכמים ישירים עם מערכות העיתונים
צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

גוגל לקחה, גוגל תשלם: המו"לים באירופה שמים סוף לחגיגה של ענקית החיפוש

מרגע שכלי התקשורת באיחוד האירופי הבינו כיצד ענקיות התוכן נגסו בעסקי הפרסום  והשתלטו עליו, הם פועלים כדי להפסיק לתת להן ליהנות על חשבונם ● את הרוח הגבית מעניקה להם הדירקטיבה של הנציבות האירופית, שדאגה לראשונה לזכויות היוצרים

משרדי עמידר בחולון / צילום: שלומי יוסף

דירק' עמידר צפוי לאשר הערב את מינוי יאיר זילברשטיין כיו"ר

דירקטוריון חברת עמידר צפוי להתכנס הערב ולבחור את זהותם של מי שיובילו את החברה בשנים הקרובות ● לצד תפקיד היו"ר שאליו צפוי להיבחר יאיר זילברשטיין, מועמדו של שר השיכון ליצמן, ייבחר גם מנכ"ל קבוע