פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל, בראשות עו"ד ברוריה לקנר, ערך בסוף השבוע את הכנס השנתי הראשון שלו בו השתתפו יותר מ-120 חברות. המשתתפות הגיעו לביתה של עו"ד נעמי אסיא ושמעו את הרצאתה של ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, תחת הכותרת "על כבוד האישה: בין חשפנות להדרת נשים", על רקע פסק הדין פורץ הדרך שנתנה בעניין סגירת מועדוני החשפנות באזור הבורסה ברמת גן.
"בחרנו לפעול יחד בתמיכה הדדית, סינרגיה והמשכיות של ידע, ניסיון ועוצמה", אמרה לקנר למשתתפות. "יחד נחזק, נממש ונקדם את אחת ממטרותיו החשובות של הפורום, הפיכת החברה הישראלית לחברה שוויונית יותר, הרואה בקידום נשים לעמדות השפעה והנהגה אינטרס חברתי משותף, ראשון במעלה".
לקנר הציגה בפני המשתתפות את "נבחרת המנטוריות" של הפורום, המונה בין היתר את השופטות בדימוס סביונה רוט לוי וחנה ריש רוטשילד וכן את עורכות הדין דליה טל, דבורה חן, ענת בירן, שירן הרציג, נחמה שכטר-בוגין וכן את המארחת אסיא.
עוד נשאו דברים עו"ד מיכל גרא-מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, שהציגה את 2018 כשנת מפנה עבור נשים בכל העולם ואת 2019 כשנת עשייה וקידום נשים לעמדות הנהגה על רקע הבחירות הקרבות; וכן אלה אלקלעי, יו"ר השדולה וסמכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי, שקראה להרחיב את השורות ולגייס עוד ועוד משפטניות לקהילה.
על לחצים ודח"צים: מה הדרך להימנע מחותמות גומי בדירקטוריון?
אירוע הסיום של קורס הדירקטורים ונושאי משרה בכירים של להב פיתוח מנהלים, שנערך בשבוע שעבר, כלל פאנל בנושא התערבות גופים מוסדיים במינוי דירקטורים בחברות ציבוריות. קודם לפאנל, עלתה ודיברה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ.
גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם, שהשתתף בפאנל, אמר כי "אנחנו מנסים להציע בעצמנו דירקטורים, ומדובר במלחמה מול החברות הציבוריות. הם רוצים להביא דירקטורים שלהם. אנחנו מחזיקים אחוזים לא מעטים ומנסים להשפיע אך נתקלים בחומה בצורה עם הרבה לחצים, עם שיטות כאלה ואחרות, כאשר הם לפעמים אפילו מסלפים את האמת החוקית. אני חושב שצריך לשנות את החוק ודח"צים צריכים להיות גם מוצעים וגם נקבעים רק על ידי הציבור ולא על-ידי בעלי השליטה. לכן הרבה דח"צים שמתמנים הם חותמת גומי".
עוד נכחו: אודי אהרוני, מנכ"ל להב; אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות; רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות והיום שותף מנהל בנוקד קפיטל; ד"ר יעקב קסטיאל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' יוסף גרוס, המנהל אקדמי של הקורס, שנחה את הפאנל.
ייעוץ בינ"ל: לייזה חיימוביץ מונתה לסמנכ"לית בגזית גלוב
עו"ד לייזה חיימוביץ מונתה לסמנכ"לית והיועצת המשפטית הבינלאומית של קבוצת הנדל"ן גזית גלוב. במסגרת תפקידה חיימוביץ תהיה אחראית על הפעילות המשפטית הבינלאומית, ותלווה את הנהלת ודירקטוריון הקבוצה, העוסקת ברכישה, השבחה, פיתוח וניהול של מרכזים מסחריים ונכסים בעלי שימושים מעורבים ברחבי העולם.
בתשע השנים האחרונות שימשה חיימוביץ כסמנכ"לית בכירה והיועצת המשפטית הבינלאומית של קבוצת כיל וכמזכירת החברה. חיימוביץ החלה את דרכה המקצועית ברשות לניירות ערך, שם מילאה במשך 14 שנה שורה של תפקידים, האחרונים שבהם היו כיועצת בכירה ליו"ר הרשות ומנהלת המחלקה הבינלאומית, אותם מילאה בו זמנית במשך ארבע שנים. חיימוביץ היא בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
"לייזה חיימוביץ מביאה עמה ניסיון רב בתחומים של מיזוגים ורכישות גלובליים, הצעות רכש, הנפקות וגיוסי חוב וממשל תאגידי", אמר מנכ"ל הקבוצה חיים כצמן. "יחד עם מנהלי החברה היא תיקח חלק מרכזי ביישום האסטרטגיה אותה אני מוביל, שעיקרה הפיכת גזית גלוב לחברה תפעולית שבבעלותה נדל"ן פרטי, באזורים אורבניים צפופי אוכלוסין".
גזית גלוב נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-5 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה רשמה מתחילת השנה ירידה של כ-25%.
יש ברירה: המוסד לבוררות עסקית מסכם שנה ונערך לממשלה הבאה
בשבוע שעבר ערך המוסד לבוררות עסקית כנס שהתמקד בכלי הבוררות לגישור ופתרון סכסוכים עסקיים. בכנס, שנערך בתל אביב, דיברו עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר המוסד לבוררות; עו"ד מנשה כהן, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית; השופטת בדימוס הילה גרסטל והשופט בדימוס דוד חשין. עוד נכחו בו עו"ד גדעון פישר; עו"ד פרופ' אבי וינרוט; עו"ד דליה טל; השופט בדימוס עדי זרנקין; עו"ד רובי בכר; השופט בדימוס אבי זמיר; השופטת בדימוס גבריאלה (דה-ליאו) לוי; עו"ד חנן זלינגר ואחרים.
לין הבהיר בכנס כי יש לגבש תכנית אופרטיבית שתובא בפני שר או שרת המשפטים הבאים, "כך שיותר סכסוכים משפטיים יגיעו למוסדות הבוררות ולא לבתי המשפט".
גרסטל המליצה להקפיד כי "כאשר מבקשים לערער על פסק בוררות בפני בורר אחר, כדאי שתהיה הסכמה איזה בורר ישב כערכאת ערעור. לא הולם ששופט שלום בדימוס ישב כערכאת ערעור על שופט מחוזי או עליון בדימוס. למוסד לבוררות יש כללים ברורים שמונעים מצב כזה". חשין נידב גם הוא עצה משלו ואמר כי "חשוב מאד לבחור בורר שיהיה משפטן מומחה, בעל ידע רחב. בסכסוכים בעלי אופי מקצועי ייחודי ראוי שהבורר ייקח לצידו מומחה מאותו תחום, כפי ששופט רשאי להיעזר במומחה לפטנטים כאשר הוא דן בסוגיות של קנין רוחני".
כהן סיכם את השנה במוסד לבוררות ואמר כי "אני שמח להעיד כי מעולם לא בוטל פסק בוררות של המוסד לבוררות עסקית". הוא הזכיר כי "השנה ראינו צמיחה אדירה בהיקף הפעילות שלנו, עם שיתופי פעולה רבים כמו ארגון הקבלנים, ארגון המהנדסים, ואיגוד ההייטק".
עלייה לצורך עלייה: מי התרגשו והשיקו את הקריה החדשה בנגב
בשבוע שעבר ציינו הגופים המעורבים בהקמתה של קריית התקשוב של צה"ל בנגב, את היציאה לדרך, ולכבוד כך נערך אירוע הרמת כוסית.
במשיקי הכוסות היו משה לחמני, מנכ"ל שיכון ובינוי; אלון רווה, מנכ"ל שיכון ובינוי זכיינות; אבי ברזילי מנכ"ל אפריקה ישראל אירופה; נדב גרינשפן, יו"ר אפריקה ישראל נכסים; אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה; רונן כהן, סמנכ"ל דניה סיבוס; שמוליק ארבל, ראש החטיבה העסקית של בנק לאומי; יואב בן-אור, מנכ"ל עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות; תא"ל (במיל') איציק כהן, ראש מנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון, ואחרים.
קריית התקשוב תוקם בהשקעה של כ-7 מיליארד שקל בפארק ההיי טק גב-ים שליד אוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע. אכלוס הקריה צפוי לשנת 2023.
הקריה תיבנה על שטח של כ 180 דונם, מהם 180 אלף מ"ר בנוי וישרתו בה מעל 5000 חיילים ואנשי קבע. עם השלמת בנייתה, יועתקו אליה היחידות הטכנולוגיות וחלק מיחידות הסייבר של צה"ל.
ארבל סיפר כי הוא מתרגש במיוחד, מאחר שהוא במקור מבאר שבע. לחמני, שאב השראה מהמקורות והזכיר כי בתנ"ך "לא נמצא אף פעם את הביטוי המשובש של ימינו - לרדת לנגב. בתנ"ך עלו הנגבה. אנחנו, כולנו כאן, עלינו לנגב ונגרום לעוד רבים נוספים לעלות הנגבה", הוא אמר.
