גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תתרגלו - תנודתיות היא המצב הטבעי: לקחים ותובנות מ-2018 בשוקי ההון לקראת 2019

בהרבה מאוד מובנים שנת 2018 הייתה היפוכה של 2017 ● התנודתיות שנעלמה חזרה, ומדדי המניות בעולם שינו כיוון מעליות לירידות ● תחילת השנה לא בישרה על אחריתה, והדוב ניצח את השור: רוב שוקי המניות, שנמצאו בשיאם בסוף ינואר, מצאו עצמם בסוף השנה בטריטוריה המוגדרת כדובית ● המקלטים היחידים שצלחו את השנה החולפת בשלום והעניקו רווחים למשקיעים היו מט"ח, צמודי מדד לטווח קצר ואג"ח עם ריבית משתנה

שוק רחוב, סין / צילום: רויטרס thomas peter
שוק רחוב, סין / צילום: רויטרס thomas peter

כמעט כל שוקי ההון סערו ב-2018. שוקי המניות ושוקי איגרות החוב, הממשלתיות והקונצרניות, בלטו אמנם אבל גם תחום הסחורות, ובפרט הנפט, וגם המט"ח לא היו רגועים.

זו הייתה שנה שונה מאוד מ-2017, קודם כל ברמת התנודתיות. השנה הקודמת הייתה שנה של תנודתיות נמוכה להפליא, שהתנהלה על מי מנוחות, יחסית כמובן. שנה שבה כל אפיקי ההשקעה המרכזיים הניבו למשקיעים תשואה נאה מאוד.

לעומת זאת, השנה החולפת נפתחה בסערת עליות מרשימה בשוקי המניות בינואר, שהתחלפה בפברואר בירידות חדות ובעלייה חדה במפלס התנודתיות. הפסדי עתק נגרמו לאותם משקיעים בעולם, וגם בישראל, שהמשיכו להמר על כך שחוסר התנודתיות יימשך "לנצח", ושכחו שתנודתיות, ולא היעדרה, היא לחם חוקם של השווקים. אלה אמנם התאוששו בהמשך השנה עד סוף ספטמבר, אם כי עדיין תוך תנודתיות גוברת, אבל באוקטובר, ובמיוחד בדצמבר, השווקים עברו למהלך של ירידות עם תנודתיות יומית ותוך-יומית שלא נראתה במחוזותינו מזה כשנתיים ומחצה (מאז הברקזיט).

וכך בסיכום השנה מתברר כי רוב שוקי המניות בעולם השיגו תשואה שלילית עמוקה. גם במובן זה, כמו מבחינת התנודתיות, הם שיקפו תמונת ראי ל-2017. המדד העולמי של שוקי המניות (MSCI ACWI) ירד במונחים דולריים ב-14.7%. נבהיר, כי כל נתוני התשואה הם במונחי המטבע של כל מדינה, והם בהתחשב בדיבידנדים שחילקו החברות. בלעדיהם, התשואה נמוכה בדרך כלל (שלילית יותר, או חיובית פחות) בכ-1% עד 2%.

 הלקחים והתובנות שכדאי לקחת מ-2018 ל-2019

ההשפעה המרכזית על השווקים: מלחמת הסחר ומדיניות הפד

הירידות החדות ביותר בקרב השווקים המפותחים היו נחלת אירופה, ובפרט הדאקס הגרמני שצלל ב-18.3%, ונפל ביחס לשיאו שנקבע בסוף ינואר השנה בלא פחות מ-22%. הקאק הצרפתי ואפילו הפוטסי הבריטי התנהגו טוב יותר - אך גם הם ירדו השנה בשיעורים חדים ודומים של 9.2% ו-8.7%, בהתאמה. 

גם שוקי המניות באסיה לא ליקקו דבש. מדד הניקיי ביפן ירד ב-10.4%, אבל ה"שיא" שייך למדד שנגחאי שצלל בלא פחות מ-23.6%. בתווך מצוי מדד ההאנג סנג של הונג קונג שירד ב-11.7%.

לעומת זאת מדדי המניות המובילים בארה"ב, שפתחו את השנה (ינואר) בעלייה מרשימה, סבלו מירידות שערים מתמשכות מאז אוקטובר, שהחריפו מאוד בדצמבר, והם סיימו את השנה עם תשואות שליליות, אם כי מתונות בהרבה מאלה של אירופה. מדד S&P 500 ירד ב-5.2%, הדאו ג'ונס ירד ב-4.6%, ואילו הנאסד"ק ירד ב-3.6%. מניות ה-Faang (פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל) שהיו אחראיות לחלק גדול מהתשואה החיובית ב-2017 הובילו את הירידות בסוף 2018.

השווקים המתעוררים לא רוו נחת, ומדדם ירד בכ-14%. שתי מדינות שבלטו לחיוב דווקא היו ברזיל (כ-13%) והודו (8%).

אחד השווקים שגילו עמידות גבוהה יחסית למתרחש בשווקים, עם התנהגות דפנסיבית, היה שוק המניות הישראלי. אבל גם הוא נכנע לבסוף לעוצמת המגמה העולמית וסיים בטריטוריה שלילית, אם כי מתונה בהרבה ממרבית השווקים האחרים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בשיעורים של 4% ו-3.7%, בהתאמה.

גם השוק הראשוני איכזב. מעט מדי חברות (14) התווספו לבורסה, ולא כולן היו סיפור הצלחה, לפחות לפי שעה. בו בזמן, לא מעט חברות (22) נמחקו מהבורסה, אם בשל החלטה מודעת, ואם בשל רכישתן על ידי גופים זרים.

שני הגורמים העיקריים שהשפיעו על שוק המניות האמריקאי, ודרכו על הרבה שוקי מניות אחרים בעולם, היו מלחמת הסחר ומדיניות ההידוק המוניטארי של הפד. האיום של החרפה נוספת של מלחמת הסחר, בעיקר זו שבין ארה"ב לסין, ניכר בהקפאת השקעות לנוכח אי ודאות עצומה. הקטנת המאזן הממונף של הבנק המרכזי של ארה"ב שסופגת כספים מן השוק, כלומר פוגעת בנזילות השווקים, בד בבד עם העלאת שיעור הריבית, הם מהלכים שגרמו להתחזקות משמעותית של הדולר, ובתוך כך לפגיעה בשווקים המתעוררים - שהגדילו מאוד בעשור האחרון את חובותיהם הדולריים.

גם איגרות החוב הצטרפו למגמת הירידות

אותם שני גורמים - מלחמת הסחר ומדיניות הפד, השפיעו לא פחות על התנהגות שוק האג"ח של ממשלת ארה"ב, אבל כאן בשני כיוונים הפוכים. מלחמת הסחר, כאשר היא התלהטה, גרמה למשקיעים למכור מניות ובה בעת לברוח לנכסים הבטוחים, נכסי המקלט של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב. לעומת זאת, מדיניות הפד פגעה גם במניות וגם באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב ועקום התשואות כולו עלה למעלה תוך כדי השתטחות, ואפילו היפוך של עקום שבחלקו יורד, ולא עולה, משמאל לימין, עד כדי חששות שצורתו של העקום מבשרת מיתון מתקרב.

בשוק איגרות החוב בישראל, לאחר רצף של שנים שבהן איגרות החוב הממשלתיות ואיגרות החוב הקונצרניות הניבו אך ורק תשואות חיוביות, 2018 מסתיימת בקול ענות חלושה. המדד הכללי של איגרות החוב של ממשלת ישראל ירד ב-1.3%, כאשר בתוכן איגרות החוב הצמודות למדד ואיגרות החוב השקליות ירדו בשיעור דומה מאוד. עם זאת, איגרות החוב הצמודות למדד לטווח פדיון של עד חמש שנים וכן איגרות החוב בריבית משתנה, הצליחו לעלות בשיעור מזערי. פועל יוצא של אינפלציה גבוהה מההערכות המוקדמות. איגרות החוב שנפגעו יותר מאחרות היו איגרות החוב הארוכות מעל 10 שנים, צמודות ולא צמודות, שירדו בשיעור של יותר מ-4%.

מקורן של הסיבות לירידות בשוק זה הוא הן ברמת השערים הגבוהה מאוד שלהן בתחילת השנה, כאמור אחרי רצף עליות בשנים קודמות, והן בהשפעה שלילית של שוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב. זאת למרות שעדיין, אחרי כל זאת, איגרות החוב של ממשלת ישראל נסחרות, הפלא ופלא, בתשואה (שקלית) נמוכה מזו של אג"ח ממשלת ארה"ב (דולרית, כמובן).

בהקשר זה יש לזכור שריבית בנק ישראל נמוכה ב-2.25% מריבית הפד בארה"ב, מה שמכתיב גם עלויות גידור גבוהות. כמו כן המשקיעים הישראלים מעדיפים השקעה שקלית, הן משום שהם מודדים את עצמם או נמדדים על ידי אחרים ברמה השקלית ולא הדולרית, והן משום שהם "סולדים" מהדולר - שעומד כיום באותו שער שבו הוא עמד מול השקל לפני 20 שנה.

ירידות השערים שפקדו את אג"ח ממשלת ישראל, השתרשרו והדביקו את איגרות החוב הקונצרניות, אם כי במידה מתונה מאוד. מדד איגרות החוב הקונצרניות ירד ב-2.3%. איגרות החוב תל בונד 20, 40 ו-60 ירדו בשיעורים שבין 0.8% ל-1.4%, כשכמעט כל הירידה נרשמה בדצמבר, והמרווחים ביניהם לבין אג"ח ממשלת ישראל נפתחו.

בלט מאוד לרעה מדד תל בונד שקלי שירד ב-5%, תוצאה של הרכבו שכולל לא מעט איגרות חוב של חברות נדל"ן אמריקאיות. עוצמת הירידה שלהן ניכרת במיוחד במדד ה"ייעודי" להן, הלא הוא מדד תל בונד גלובל שצנח בלא פחות מ-14%. שורה של הסתבכויות כלכליות, ופרשיות הנוגעות לתחום הממשל התאגידי בחלק מחברות אלה, הטילו עננה כבדה על כל התחום, גם על חברות שלא חטאו במאום. ככלל, ובדומה להתנהגות האג"ח הממשלתיות, ככל שהתקופה לפדיון של איגרות החוב הייתה ארוכה יותר, כך עוצמת הירידה הייתה גדולה יותר. אגב כך, נציין שבמהלך דצמבר הצביע שוק האג"ח הקונצרניות על תשואות שליליות עמוקות יותר, ורק התאוששות בימים האחרונים של החודש הקטינה את עוצמת הפגיעה.

תיסוף השקל של 2017 התחלף בפיחות

תחום המטבעות תעתע השנה במשקיעים עם תנודות חזקות בעיקר בליש"ט וביורו מול הדולר - מטבע שהתחזק כנגד כמעט כל המטבעות בעולם, תודות למדיניות ההידוק המוניטארי של הפד, ולמורת רוחו של הנשיא טראמפ.

השינויים ביחסי הכוחות בין המטבעות התבטאו, כמובן, גם בזירה המקומית מול השקל. אם ב-2017 השקל התחזק מול הדולר, הרי שהשנה הוא "התהפך" ופוחת מול הדולר בשיעור של 8.8%, כאשר גם העלאת הריבית על ידי בנק ישראל בסוף נובמבר לא שינתה את המגמה. הגורמים הבסיסיים לפיחות השקל היו צמצום ניכר בעודף השוטף של ישראל, שצפוי להימשך; עלויות הגידור הגבוהות; מתיחות גיאופוליטית באזורנו; והגרעון בתקציב המדינה שהוא גבוה מהצפי. להערכתנו, מגמת פיחות השקל צפויה להימשך.

גם כלפי שאר המטבעות פוחת השקל, אם כי בשיעורים מתונים הרבה יותר, פועל יוצא של היחלשותם מול הדולר. וכך, כלפי היורו פוחת השקל ב-3.9%; כלפי הין ב-10.8%; וכלפי הליש"ט שהיטלטלה בעולם על רקע הברקזיט, בשיעור מזערי של 1.8%.

הברק של הזהב הועם ב-2018, ובניגוד לעבר שבו הוא שימש חוף מבטחים למשקיעים שנמלטו ממניות, הרי שבשנה הנוכחית, גם הסיכונים של מלחמת הסחר, איראן, צפון קוריאה ועוד מרעין בישין, לא הצליחו לעורר את הזהב מרבצו. הוא פתח את השנה ברמה של 1,338 דולר לאונקיה והוא מסיים אותה ברמה של כ-1,283 דולר לאונקיה.

מי שדרך כוכבו בשנת 2018 היה הביטקויין שנשק ל-20,000 דולר בסוף 2017, ופתח את השנה במחיר של כ-13,600 דולר, אך סגר אותה ב-3,900 דולר.

התעשיות שמשקפות בתשואותיהן הרבה מן ההתרחשויות שסקרנו בכתבה זו הן תעשיית החסכון לטווח ארוך ותעשיית קרנות הנאמנות לטווח קצר ובינוני. הראשונה לא רק התקשתה השנה לשחזר את תשואותיה מן השנים האחרונות אלא צפויה להציג, לראשונה מאז 2011, תשואה שלילית. כך גם תעשיית קרנות הנאמנות, שסבלה מפדיונות גדולים לאורך השנה, ובמיוחד - בסופה.

לאן כל זה הולך? תלוי איך יסתיים המחזור

אז לאן כל זה לוקח אותנו אל שנת 2019? האם היא תהיה שידור חוזר של 2018? ואם כן, במה? במניות? באג"ח? ובאיזו עוצמה. החלק הקל בתשובה לשאלה הוא לומר שכמו 2018 זו תהיה שנה תנודתית מאוד. באשר לשאלה האם שוקי המניות יישארו בטריטוריה שלילית וייכנסו לשינה דובית ממושכת, או שיתנערו ויגלו את כוחם השורי, התשובה הרבה יותר מורכבת.

ישנם לא מעט גורמים שעשויים לתמוך באפשרות הראשונה. למשל, מדיניות אגרסיבית מדי של הפד (שסבירותה, אגב, פחתה דווקא אחרי העלאת הריבית האחרונה ותגובת השווקים). גם דוחות כספיים של ענקיות הטכנולוגיה עלולים להעיב על השווקים, מצבה של המערכת הבנקאית באירופה אינו מזהיר, וכך גם, לפי כל הסימנים מצבה של הבנקאות הסינית. עומס החובות של הסקטור העסקי במדינות רבות, גם הוא לא מבשר טובות, ומעל לאלה מרחפת העננה של מלחמת הסחר, ואפשר להמשיך ולהמשיך עם עוד גורמי סיכון.

מנגד, הסיכוי להתאוששות שוקי המניות יכול להגיע מהאפשרות שטראמפ, שכבר סובל קשות מירידת שוקי המניות, יתעשת ויגיע להסכם סביר עם סין. או שיו"ר הפד פאואל יחשוב פעמיים אם הוא רוצה להתנסות פעם נוספת בתגובה כה חריפה של השווקים. או אולי, שסין תודיע על תוכנית תמריצים פיסקאלית גדולת ממדים.

בסופו של יום, שאלת המפתח שתקבע את כיוון שוקי המניות ואת העוצמה תהיה, האם המחזור הכלכלי שעומד, לפי כל הסימנים, לפני סופו יסתיים בהאטה או, חס וחלילה, במיתון. 

*כל הנתונים בשוק המקומי נכונים ליום חמישי 27.12.18, ובשוקי חו"ל ובמט"ח נכון ל-28.12.18

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים