בנימין נתניהו ומשה כחלון/ צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
נתוני הצמיחה והגירעון הממשלתי שפרסם היום (ב') הלמ"ס מהווים אתגר עצום לממשלה הבאה ובייחוד לשר האוצר הבא. יותר מכך הם רומזים שהטריק המתוחכם של הורדת מיסים כבר לא מצליח להגדיל הכנסות - אם כבר להפך. נראה שדוח הלמ"ס לשנת 2018 יכול לשמש גם כגיליון הציונים של הממשלה בתחום המקרו כלכלי. שני הנתונים החשובים - הצמיחה והגירעון - שפורסמו היום מלמדים עד כמה רחוקים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שלו משה כחלון מהיעדים שהם קיוו להם.
לפי הלמ"ס, המשק הישראלי צמח ב-2018 בקצב נמוך מהצפוי, של 3.2%, והגירעון של המגזר הממשלתי יגיע ל-3.4% מהתוצר. אלה נתונים מאכזבים; התחזיות המעודכנות לצמיחת המשק ב-2018 עמדו על 3.4%. במהלך השנה כבר הועלתה התחזית בידי חטיבת המחקר של בנק ישראל וגופים נוספים ל-3.7%.
נתוני הגירעון שצופה הלמ"ס גבוהים מאלה שצפה האוצר, שהעריך כי הגירעון ההממשלתי השנה ינוע בין 2.9% ל-3.1%. יש לציין כי הלמ"ס משתמשת בהגדרות שונות מאלה של האוצר למדידת הגירעון במגזר הממשלתי ומכלילה בתוך הנתון גם את המוסד לביטוח לאומי, בתי החולים, האוניברסיטאות והשלטון המקומי. בשנה שעברה עמד הגירעון על-פי הגדרות הלמ"ס על 1% מהתוצר ואילו הגירעון הממשלתי, כפי שמודד אותו האוצר, עמד על 2% מהתוצר. בלמ"ס מסבירים את הזינוק בגירעון השנה בירידה בהכנסות מגביית מיסים, שהיו נמוכות השנה בכ-2 מיליארד שקל לעומת ההכנסות ב-2017.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב-4.6% לאחר עלייה של 6.2% ב-2017. ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 60.3% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2018 ב-5.7% במחירים שוטפים. הוצאות הריבית על החוב הציבורי עלו ב-7.3%. המאזן הכולל של המגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של המאזן בחשבון השוטף והמאזן בחשבון ההון, הסתכם כאמור ב-2018 בגירעון של 3.4% מהתוצר בהשוואה ל-1% בשנת 2017.
הסיבה להורדת נתוני הצמיחה היא עדכון כלפי מטה של נתוני הצמיחה בשלושת הרבעונים הראשון של השנה, לאחר שהתקבלו נתונים מעודכנים וחלשים יותר בנוגע ליצוא הישראלי במחצית הראשונה של השנה ולגבי ההשקעה בנכסים קבועים ברבעון השלישי של השנה. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון השלישי של שנת 2018 עלה התוצר ב-2.1% (2.3% באומדן הקודם), לאחר עלייה של 0.8% ברבעון השני ו-4.3% ברבעון הראשון של 2018 בחישוב שנתי. הלמ"ס לא פרסמה את נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של השנה מאחר שהם עדיין לא סופיים. ב-2017 עלה התוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים ב-3.5% וב-2016 נרשמה עלייה של 4%.
הפער בפריון לא נסגר
הישג אחד גדול יש לממשלה ובעיה אחת גדולה. ההישג הוא הורדת החוב הממשלתי במשך עשור שלם, למרות כל המשברים העולמיים. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שעשתה זאת, הודות למדיניות תקציבית אחראית, שהחלה בתקופתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ונמשכה ברציפות עד היום. בעיה אחת גדולה יש למשק הישראלי והיא הפריון של העובד הישראלי, שנמוך ב-25% מהפריון של העובד הממוצע ב-OECD וב-40% מהפריון של העובד האמריקאי.
ממשלת נתניהו-כחלון סוגרת ארבע שנים עם בשורות מדאיגות בשני הנושאים המרכזיים האלה. ב-2018, לראשונה זה יותר מעשור, הגירעון הממשלתי מאיים להדביק את קצב הצמיחה של המשק. שר האוצר מחלק, הצרכים הולכים וגדלים והטריק של הורדת מיסים כאמור כבר לא עובד. זה אומר שמגמת הורדת החוב הממשלתי תיעצר. אלה חדשות רעות מבחינת דירוג האשראי של ישראל, כיוון שירידת החוב הייתה השיקול העיקרי להעלאת הדירוג בידי S&P בקיץ האחרון.
במקביל מתברר מנתוני הלמ"ס שהפריון של העובד הישראלי צמח השנה (כמו גם ב-2017) בקצב נמוך יותר מזה של העובד הממוצע במדינות המפותחות. זה אומר שהפער בין ישראל למועדון המדינות העשירות המשיך לגדול.
דוח העוני שמפרסם היום הביטוח הלאומי מצביע על ירידה באי השוויון, גידול בהכנסה של העשירונים הנמוכים וקיטון של 23 אלף במספר הילדים העניים בישראל ב-2018. זה הישג ענק כי הוא הושג אף שקו העוני עלה ומספר הילדים בישראל גדל בכ-40 אלף. כחלון ימנף מן הסתם את הנתונים האלה בדרך לקלפי - ולמזלו הבחירות קרובות. כי הישגים כאלה לא יחזיקו מעמד לאורך זמן. אי אפשר להגדיל הכנסה ולצמצם פערים בזמן שהפריון דורך במקום. אי אפשר להמשיך לרדת במדד ג’יני לאי-שוויון בהכנסות ובו-בזמן לעלות במדד לאי-שוויון בפריון בין העובד הישראלי לעובד במדינות העשירות.
הבעיה ש-2018 איננה חד-פעמית. היא יותר אקורד פתיחה מאשר אקורד סיום. רוב הסיכויים שהשנים הבאות ייראו יותר כמו 2018 מאשר כמו השנים שקדמו לה. אווירת הפופליזם בכנסת מגבירה את הלחץ להוריד מיסים ולהגדיל הוצאות - וייתכן מאוד שכחלון היה רק גרסה עדינה למה שצפוי לנו בהמשך. עליית שיעור הערבים והחרדים בשוק העבודה, ככל שהיא מבורכת, מקטינה את הפריון כל עוד הם אינם משתלבים במשרות בתעשיות המתקדמות. וזה עוד מבלי שדיברנו על הסערה הגלובלית שמשתוללת בחוץ.
זה טבעי שאחרי שבע שנים טובות השמיים מעל הכלכלה הישראלית מקדירים. רק שבמקום להיכנס לכוננות ספיגה, נדמה שקברניטי הספינה ניווטו אותה היישר לתוך המערבולת.
הוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-4.1%
האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2018 ב-2% כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.2% לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2017. התוצר לנפש בשנת 2018 הסתכם ב-148.6 אלף שקל, או 41.4 אלף דולר, במחירים שוטפים. לשם השוואה, לפי נתוני OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-1.9% בממוצע השנה. על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדובר באומדנים מוקדמים לסיכום שנת 2018, שנערכו בלשכה על בסיס נתונים של 9 עד 11 חודשים והערכות לחודשים החסרים. בלמ"ס מדגישים כי האומדן מבוסס על מקורות נתונים שאינם שלמים ו/או צפויים להתעדכן ע"י ספקי הנתונים השונים. האומדן השנתי הבא שיתבסס על נתונים שלמים יותר יתפרסם ב- 10 במארס 2019.
מפילוח נתוני הצמיחה לרכיבים עולה כי בשנת 2018 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-4.1%, לאחר עלייה של 3.4% ב-2017. בניכוי גידול האוכלוסייה ב-2.0% עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב- 2.1%. ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא עלתה ב-6.7% לנפש, ההוצאה לצריכת מוצרי בני קיימא למחצה (הלבשה, הנעלה וכד’) עלתה ב-2.5% לנפש וההוצאה לצריכה שוטפת (מזון, דיור, דלק, שירותים וכדומה) עלתה ב-1.3% לנפש. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב-4.0%, בהמשך לעלייה של 3.4% ב-2017. העלייה בהוצאה לצריכה ציבורית ב-2018 משקפת עלייה של 4.7% בהוצאה לצריכה אזרחית ו-1.6% בצריכה הביטחונית.
ההשקעות בנכסים קבועים עלו השנה ב-2.7%, לאחר עלייה של 3.0% בשנת 2017. העלייה משקפת עליות בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות, בהשקעות במוצרי קניין רוחני (מו"פ, תוכנה וחיפושי נפט וגז), בהשקעות במכונות וציוד וכלי תחבורה וירידה בבנייה למגורים.
יצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור של 4.0%, בהמשך לעליה של 5.1% ב-2017. יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-3.9% לאחר עלייה של 7.3% בשנת 2017.