"תעלולים פיננסיים העולים כדי ניהול עסק בתרמית" - כך נכתב בדוח המפרקים לחברות שהחזיקו במועדון הכדורגל הפועל תל-אביב ביחס לפעולותיהם של חיים רמון ואמיר כבירי, לשעבר מחזיקי זכויות הניהול של המועדון. הדוח, המשתרע על פני 222 עמודים, הוגש הבוקר (ג') לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.
המפרקים, עו"ד שאול קוטלר ורו"ח חן ברדיצ'ב, ביקשו מבית המשפט כי יקבע שנושאי המשרה במועדון ומי שהחזיקו את זכויות הניהול בה, אמיר כבירי, מני וייצמן וחיים רמון, אחראים באופן אישי לחובות-העתק של המועדון, המגיעים לסכום של כ-78 מיליון שקל. עוד טוענים המפרקים כי יש לחייב בכל חובות המועדון גם את מי שהיה יו"ר הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, רו"ח עופר אורליצקי, ואת ההתאחדות לכדורגל.
כפי שעולה מהדוח, הגירעון של המועדון ב-3 העונות בהן ניהל אותו רמון הגיע לכדי 50 מיליון שקל, בעוד הגירעון בתקופתו של כבירי צמח לכדי 71.6 מיליון שקל.
לטענת המפרקים, "התנהלות וייצמן מאחורי הקלעים, והתנהלות רמון וכבירי אשר פורמלית ניהלו את הקבוצה במשך 4 עונות, קשורה קשר סיבתי ברור והדוק לקריסת החברה". עוד ציינו המפרקים כי "זו הייתה כתובת רשומה על הקיר, שכולם כולל כולם התרשלו בראייתה והתעלמו ממנה".
"העברת זכויות הניהול לכבירי ורמון - הטרגדיה האמיתית"
במשך שנים רבות טוענים כבירי ורמון כי בשל אהדתם לקבוצה, הם נרתמו לנהל את הקבוצה על-מנת להצילה מפירוק. בפתח הדוח בחרו המפרקים להתייחס לטענות אלה. לדעתם המפרקים, לא רק שטענה זו חסרת כל נפקות משפטית, הרי שתהיה זו טעות להתייחס לרמון וכבירי כאל "דמויות טרגיות שבאו להציל" את המועדון.
"כבירי אכן נכנס ל'מיטה חולה', וספק רב אם המצגים המוצגים לו היו מצגים נכונים או מלאים, אולם הוא עשה ללא בדיקת נאותות, תוך נטילת סיכון אישי רב, ואין לו להלין אלא על עצמו בקשר לכך", נכתב בדוח המפרקים, שאף הוסיפו: "עם כל ההבנה והחיבור לאהדה, לא רק שיקולים אלה עמדו בפני מי שהחליטו לקחת סיכון ולקחת לעצמם את מושכות ואחריות הניהול. מדובר בקבוצה עם קהל אוהדים גדול ועם חשיפה תקשורתית אדירה שאין לה אל ורע. איש מהדמויות במזה זה אינו אלטרואיסט".
עוד קובעים המפרקים בדוח כי הן העברת הזכויות לרמון והן העברתן לאחר מכן לכבירי הן הטרגדיה האמיתית מאחורי קריסתו הכלכלית של המועדון. "לא נכון היה כי זכויות ניהול הקבוצה יימסרו לגורמים חסרי יכולת כלכלית, רמון וכבירי אחריו, ואלה ייקחו החלטות נמהרות על ניהול הקבוצה", קבעו המפרקים.
מני וייצמן, מי שכונה כל-ידי המפרקים כבעלים בפועל של המועדון בתקופות כבירי ורמון ("המוציא והמביא, מכתיר וממליך המנהלים"), ספג גם הוא ביקורת קשה בדוח. לטענתם, בתקופת הניהול של רמון וביתר שאת בתקופת הניהול של כבירי, "החברה מתנהלת תוך תרמית כלפי נושים, דבר אשר מביא לעילת חיוב אישית בכלל חובות החברה מול וייצמן - מי שבפועל היה בעלי הקבוצה ונהגו על-פי הוראותיו". לטענת המפרקים לכל אורך הדוח, מני וייצמן היה הבעלים בפועל של המועדון בתקופות רמון וכבירי, על אף שהעדיף להישאר מאחורי הקלעים במרבית התקופה הזו.
ביחס לרמון קבעו המפרקים: "ב-3 העונות בהן הוחזקו זכויות הניהול של הקבוצה בידי רמון, יצרה הקבוצה גירעון תפעולי של 50.3 מיליון שקל... גירעון זה הביא למעבר החברה מהון חיובי בסך 18.1 מיליון שקל בסוף תקופת אלי טביב, לגירעון בהון של 27 מיליון שקל בסוף תקופת רמון".
עוד ציינו המפרקים ביחס לרמון: "ב-3 שנות ניהול הקבוצה על-ידי רמון, הוא לא הזרים ולו שקל אחד מכיסו לקופתה של הקבוצה, למרות ההתחייבות שנתן לוועדה להעברת זכויות ולבקרה להיות אחראי לכיסוי גירעונות הקבוצה".
בכל הנוגע להעברת הזכויות מידי רמון לכבירי, כתבו המפרקים: "מדובר במהלך רשלני של כל הנוגעים הדבר, מהלך רשלני אשר מטיל עליהם אחריות מלאה הן לחובות שנצברו עד לאותה עת ב-3 עונות גירעון של רמון והן לפעילות חסרת האחריות אשר תנסוק אל-על ותעמיק את חדלות הפירעון בחדות עד לקריסה הבלתי נמנעת".
גם ביחס להתנהלות הכספית של המועדון בתקופת הניהול של כבירי, מתחו המפרקים ביקורת וקבעו כי יש להטיל את האחריות לחובות גם עליו, "בין השאר בשל ההתחייבות שניתנה בעת העברת זכויות הניהול לידיו ובהתאם להתחייבותו בסקירה הפיננסית".
איפה היו שומרי הסף?
המפרקים מתחו ביקורת גם על ההתאחדות לכדורגל ויו"ר הבקרה התקציבית, רו"ח עופר אורליצקי, על כך שאפשרו את העברת הבעלות לרמון וכבירי חסרי היכולת הכלכלית: "ודאי שלא נכון היה כי הללו יעברו את הבדיקה והאישור של הוועדה להעברת זכויות (בהתאחדות לכדורגל, מ.ב.) ושל יו"ר הבקרה התקציבית רו"ח אורליצקי. לא נכון היה כי רו"ח אורליצקי יתעלם מגירעון הולך וגדל ולא יממש בטוחות, בפרט כאשר יש ראיות מוצקות בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה, כי לחברה גירעון-עתק שהולך וגדל מעונה לעונה".
עוד ציינו המפרקים ביחס להתנהלותו של אורליצקי כי למרות גירעונות-עתק בכל עונה ועונה, הוא החזיר לידי נותני הבטוחות, ובהם גם מני וייצמן, סך כולל של למעלה מ-43 מיליון שקל. התנהלות זו, ציינו המפרקים, הייתה בלתי סבירה ובאופן "העולה כדי רשלנות ברורה".
לדברי המפרקים, "למרות גירעון הולך וגדל זה, בניגוד גמור לתקנון הבקרה התקציבית, ובניגוד גמור לכתבי ההוראות המופקדים בידו - לפיהם בטוחות שהופקדו בבקשה ימומשו בסיום כל עונה אלא אם העונה הסתיימה ללא גירעון והחוב הקודם הוקטן ב-10%, משחרר רו"ח אורליצקי מדי שנה בטוחות שהופקדו בידו על-ידי החברה ועל-ידי מי מטעמה (בעיקר מני וייצמן)". זאת, נכתב בדוח המפרקים, "בניגוד לכל היגיון בריא וניתוח כלכלי סביר וחרף אזהרת אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית, מ.ב)".
זאת ועוד, מדוח המפרקים עולה כי אורליצקי אף קיבל פניה מגורם בתוך הפועל תל-אביב, שכתב לו בתחילת עונה המשחקים 2015/16 כי יש חובות של המועדון לסוכנים שטרם שולמו, ואף ציין, כפי שעולה מהדוח: "שים לב, בפרוק הקבוצה, לך יהיה חלק משמעותי. ידעת ולא עשית דבר".
בהמשך הדוח התייחסו המפרקים לפעולות שבוצעו בתקופת רמון ולדעתם היו אמורים להדליק נורות אדומות אצל הבקרה והעומד בראשה, בציינם כי "כל איתות אזהרה שניתן לחשוב עליו קרה בפועל, אולם דבר אינו מעיר את הבקרה מתרדמת החורף הרשלנית שלה"
טביב והראל לא אחראים לקריסה
באשר לבעליה של הפועל תל-אביב לפני רמון, מוני הראל ואלי טביב, קבעו המפרקים: "אין קשר סיבתי בין פעולות והתנהלות כספית בתקופת הראל וטביב לקריסת החברה. ראוי לציין כי בעזיבתו של הראל את החברה היא נמצאת בכספי מצוין, עם יתרות כספית משמעותיות לטובתה".
עם זאת, המפרקים ציינו מספר סוגיות ספציפיות אשר מבססות לטענתם עילת תביעה נגד טביב בסך של כ-12 מיליון שקל. זאת, בין היתר, בשל סכומים ששולמו ביתר לחברה שבבעלותו של טביב, לטביב עצמו ולמקורביו.
עוד טוענים המפרקים כי המועדון שילם לבתו של טביב שכר בתקופת רמון ולאחר שהיא סיימה את עבודתה, וכן לעורך הדין שייצג את טביב בהליך פלילי שנפתח נגדו בפרשת הכאת הנער שהפגין מחוץ לביתו.
רמון: "נתבע את המפרקים"; אורליצקי: "רואים בי כיס עמוק"
עם פרסום הדוח, חיים רמון מסר את הדברים הבאים: "דוח המפרקים שפורסם היום הוא דוח מופרך מעיקרו של חצאי ורבעי אמיתות שכידוע גרועים משקרים. בשנתיים שניהלתי באופן בלעדי את הקבוצה, גייסתי כ-30 מליון שקל, רובם בהלוואות לזמן ארוך והקדמת תשלומים מספקים כמו אריאל שיינמן שהסכים להקדים תשלומים על חשבון העתיד. בתקופתי שולמו כל המשכורות בזמן , לא חזר אף צ'ק, וכל הספקים קיבלו את כספם, ותך כדי כך הפועל סיימה את השנה הראשונה במקום שלישי, את השנה השנייה במקום רביעי, השתתפה בשנים הללו בליגה האירופית, ובשנת 2012/13 עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית.
"כשהגעתי אל הפועל, היא הייתה קבוצה ללא עתיד, ובשיניים הצלחתי להעניק לה שנתיים של ניהול תקין והישגים ספורטיביים, כל זאת בהתנדבות ללא קבלת שכר או הוצאות. המפרקים שמונו ככונסים והבטיחו להבריא את הפועל פעלו בחוסר מקצועיות, ברשלנות ומתוך פניקה והביאו ללא שום הצדקה לפירוקה של הפועל ולירידתה לליגה הלאומית.
"אמיר כבירי, מני וייצמן ואני מתכוונים לתבוע את המפרקים על סך עשרות מיליוני שקלים על הנזק שהם גרמו למועדון ולנו. יש בכוונתנו להציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורם באופן שיחשוף את המניעים האמיתיים של המפרקים שנובעים מתאוות-בצע ופרסום".
מעופר אורליצקי נמסר בתגובה: "מפרק הפועל תל-אביב זיהה בעופר אורליצקי וברשות לבקרה תקציבית 'כיס עמוק' ומקור למילוי קופת הפירוק, ומשכך סימן אותו כמטרה לדוח עוד בטרם בדק את העובדות. אורליצקי הוא מרואי החשבון המובילים בישראל, וכל פעולותיו נעשו במקצועיות. תפקידו של יו"ר הרשות לבקרה תקציבית הוא לבקר את תקציבי הקבוצות בהתאם לכללים המקצועיים. אין זה מתפקידו ומסמכותו לבדוק מעשים לא חוקיים שבוצעו, ככל שבוצעו בקבוצה".
בתגובתו של אמיר כבירי לדוח המפרקים צוין: "שגיתי, ידעתי שיש חובות, אבל לא נחשפתי לממדיהם, ולא שיערתי שהם בהיקף שהתברר לי רק בנובמבר 2016. כבר הודיתי בפומבי בעבר: לא ערכתי בדיקת נאותות כפי שאני נוהג בעסקיי הרבים. בדיעבד, כמובן, זו הייתה טעות, אולם בנקודת הזמן ההיא, מאי 2015, לא היו בפניי הנתונים שיש בפניי היום. באותה תקופה הובהר לי כי אין ברשותי הזמן הדרוש לבצע בדיקה שכזו, שכן חרב הפירוק ריחפה מעל צווארו של המועדון. הוצגו בפניי נתונים לגבי מצבו הכלכלי של המועדון, ונתתי אמון באנשים אלה, אשר הצהירו בפניי בצורה ברורה שעתיד המועדון מוטל על כתפיי. וכך, החלטתי שאני עושה את הצעד מתוך מחויבות ואידאולוגיה.
"לא קיבלתי החלטה עסקית מושכלת, מכיוון שלא ראיתי ואיני רואה במועדון עסק. חשוב להדגיש כי המשמעות של התעקשות על בדיקת נאותות מקיפה ויסודית במאי 2015 הייתה אחת משתיים: או שהמועדון לא היה שורד עד שהבדיקה הייתה מסתיימת ומתפרק - או שבדיקת הנאותות הייתה מגלה את מצבו העגום של המועדון, וגם אז היה צורך להגיש בקשה להקפאת הליכים.
"בסיכומו של יום, הרגש גבר על הדעת. לא הקשבתי לעצת עורכי דיני, שהתריעו על בחירתי לסמוך על הנתונים שהוצגו בפניי. מעבר לאותם חובות, למועדון היו התחייבויות על חשבון הכנסות עתידיות ששועבדו ולמעשה היו משתקות את כל פעילות הקבוצה ומחלקת הנוער, חובות והתחייבויות שאותם המשכתי לגלות עד יומי האחרון במועדון.
"נכון להיום, השקעותיי במועדון מסתכמות ב-62,084,246 שקל.
"היו טעויות בדרך, אין בכך ספק. סדרי העדיפויות לא תמיד היו נכונים, וייתכן שכיום דברים היו נעשים אחרת. אני מרגיש שלם עם עצמי ויודע שעשיתי כל מה שביכולתי. תמיד הייתי כן כלפי עצמי וכלפיכם, וכך אמשיך להיות כל חיי. אלחם על צדקתי בכל כוחי".
מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "ההתאחדות לכדורגל בכלל והוועדה להעברת זכויות בפרט פעלו לכל אורך הדרך על-פי החוק ועל-פי התקנון. אף מופע תקשורתי, מביך וחסר שחר ככל שיהיה, מצד המפרקים וקרן ליברה, המבקשים לעשות הון מפירוק המועדון, לא ישנה זאת".
