עידן עופר מתחייב שלא לפעול בתחום התקשורת בישראל במשך 25 שנים כתנאי לקבלת רישיונות לייצור חשמל. עופר מוכר את החזקותיו ברשת כחלק מהליך המיזוג של הערוץ עם ערוץ עשר, ולאחר מכן יישאר ללא החזקות תקשורת בכלי תקשורת כלשהו. ההתחייבות של עופר ניתנה במסגרת מתווה מוסכם שאליו הגיע עם ועדת הריכוזיות כחלק מהמהלך להפחתת הריכוזיות הכלל-משקית של הקבוצה.
בכך למעשה, הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, יכולה לרשום לעצמה ניצחון גדול: הוצאת אחד מבעלי ההון החזקים במשק הישראלי משוק התקשורת. הלפרין ניצלה סיטואציה שבה עופר רצה מאוד את הרישיון לחשמל, והצליחה לכפות עליו התחייבות חסרת תקדים של 25 שנה. קשה לזכור רגולטור שהצליח תמרן מישהו לכזאת התחייבות. כשמדובר באדם שיש לו לא רק עסקים חובקי תחומים אלא גם תדמית כוחנית, מדובר בהישג גדול שבעתיים גם מבחינת המסר הרחב יותר שיוצא מוועדת הריכוזיות.
בנוסף, המתווה שהושג סולל לה את האפשרות לאשר את המיזוג בין רשת לערוץ עשר יותר בקלות.
עם זאת, אין סיבה לרחם על עופר, כי גם הוא זוכה להישג גדול - רישיון נחשק בתחום האנרגיה שצפוי להכניס לו מיליוני דולרים. זאת בניגוד להחזקות בתקשורת, שכסף גדול לא יגיע מהן, גם אם הערוץ הממוזג רשת ועשר יתברר כהצלחה מוחצת. כי החזקות בתקשורת הן קצת כמו בעלות על קבוצת כדורגל: סממן של כוח, נכס להתהדר בו, הוכחה על שייכות למועדון מסוים. הרווח, אם הוא קיים, עקיף: ההגנה שהוא מקנה לבעלים בתוך כלי התקשורת שלו עצמו והיכולת להשפיע עד גבול מסוים גם בתחומים אחרים - אם כי בשנים האחרונות, על רקע עוד ועוד חקירות הנסובות סביב החיבור הון-שלטון-תקשורת, היכולת להשפיע הולכת ומתפוגגת.
מבחינת הערוץ הממוזג אין למעשה להחלטת ועדת הריכוזיות השפעה: עופר ממילא לא אמור היה להיות בין בעלי המניות שיישארו בו - זה היה ברור מהרגע הראשון. בעלי השליטה בערוץ צפויים להיות בעלי המניות של ערוץ עשר, כך שבמובן הזה אין הרבה דרמה.
גם מי ששמח על הוצאתו של בעל הון מתחום שכל-כך משפיע על התודעה הציבורית כמו ערוץ טלוויזיה, צריך לזכור שמדיה - בעיקר טלוויזיה - היא עדיין משחק של בעלי הון גדולים, וכך זה יהיה גם לאחר המיזוג וחלוקת המניות החדשה. בכל ערוצי הטלוויזיה מחזיקים גם כעת בעלי הון, ולא אנשי איכות השלטון. חלקם, למשל, בעלי המניות של קשת שתהיה בקרוב הבעלים היחיד של חברת החדשות הגדולה בישראל. יש להם השפעה יומיומית על הצרכן, אולי אפילו יותר מזאת שהייתה לעידן עופר. גם בערוץ הממוזג לא נותרים כעת כבעלי מניות אנשים אנונימיים וחלשים: לא בטוח שעוצמתו של לן בלווטניק למשל ועוצמת עסקיו בשוק הישראלי פחותים מאלה של עידן עופר.
ולא פחות חשוב: כדי לשלוט בערוץ טלוויזיה, לא בהכרח חשוב מי בעל השליטה. ולראיה - לאיש אין ספק שאם איש העסקים אלי עזור אכן ייכנס בסופו של דבר כבעל מניות לערוץ הממוזג, הוא יהיה דומיננטי בניהול ללא קשר לכמות המניות שיחזיק, אשר תעמוד כפי הנראה על 4.99%. אבל עם המניות שלו ועם שותפים נוספים שמאמינים בו והולכים אחריו, הוא יכול להגיע ל-25% ממניות הערוץ הממוזג ולהיות דומיננטי הרבה יותר מכפי שהיה עופר.
הקטליזטור להתנעת שיחות המיזוג
הבעלות של עידן עופר ברשת היוותה עבורו משקולת עסקית זה תקופה ארוכה, לאחר שהממונה על ההגבלים וועדת הריכוזיות חסמו בפניו את האפשרות להתפתח בשווקים נוספים המשיקים לפעילותו, שאינם קשורים כלל לתחום התקשורת.
ב-7 באוגוסט 2017 המליצה ועדת הריכוזיות לרשות החשמל לא להקצות לחברת צומת אנרגיה בע"מ שנשלטת על-ידי עופר רישיון מותנה לייצור חשמל, משיקולים של ריכוזיות כלל-משקית. רשות החשמל קיבלה את המלצת ועדת הריכוזיות ולא אפשרה לקבוצה לקבל את הרישיון המבוקש.
למעשה, הנחישות של עופר לצאת מתחום התקשורת הייתה הקטליזטור המשמעותי להתנעת שיחות המיזוג של רשת עם ערוץ עשר.
בשלבים הראשונים נראה היה כי רשת היא זאת שתהיה בעלת השליטה בערוץ הממוזג, וזה גם היה המתווה שאישרה הממונה לאחר שהחילה על ערוץ עשר את דוקטרינת הפירמה הכושלת וקבעה כי אין לו תקנה ללא מיזוג. אולם בסופו של דבר דווקא בעלי ערוץ עשר יחזיקו במניות השליטה בערוץ הממוזג, ובעלי המניות של רשת - בעיקר אודי אנג'ל - יחזיקו בחלק הקטן יותר. הסיטואציה כפי שנוצרה הביאה ללא מעט הרמת גבות בתעשייה שתמכה מאוד בהחלטת המיזוג של הלפרין. החלטת ועדת הריכוזיות היום נותנת לה נקודת זכות חשובה בפרשה סביב היכולת לנצל את המצב לכדי התחייבות שהריכוזיות בארץ תקטן, לפחות מול קבוצת עופר.
בהתאם למתווה שסוכם בין הצדדים, רק לאחר שהקבוצה תמכור את מלוא זכויותיה ברשת במנגנון Fix It First, ועדת הריכוזיות לא תייעץ נגד הקצאות לקבוצת עופר בתחום ייצור החשמל ב-8 השנים הבאות, כל עוד ההספק הכולל המותקן שבידי הקבוצה לא הגיע לגבול שייקבע בעמדת רשות ההגבלים העסקיים ביחס לתחרות הענפית.
בהודעה לבורסה ששלחה היום חברת או.פי.סי אנרגיה נכתב: "במסגרת המתווה להרחבת פעילות הקבוצה בתחום ייצור החשמל מבחינת ריכוזיות כלל-משקית, נקבע תנאי שעניינו השלמת מכירת החזקות קבוצת עידן עופר ברשת מדיה בע"מ בהתאם לקבוע במתווה, לצד ג' בלתי קשור, שאינו גורם ריכוזי ושאינו מר אהוד אנג'ל, אשר זהותו תאושר על-ידי ועדת הריכוזיות טרם השלמת המכירה. בנוסף נקבעו תנאים שעניינם הגבלת החזקה בגורם בעל השפעה בתחום התקשורת והעיתונות הכתובה בידי עידן עופר, תאגידים בשליטתו ותאגידים המוחזקים על ידו בשיעור העולה על 5%".
יחד עם זאת, בחברה הבהירו כי "נכון למועד זה טרם התקיימו התנאים כאמור, ואין ודאות באשר להתקיימותם. בנוסף, פרויקט צומת (תחנת הכוח שהקבוצה רוצה להקים - עב"ל) כפוף לתנאים מקדימים שונים אשר טרם התקיימו במועד זה, ובכללם קבלת רישיון ייצור מרשות החשמל והבטחת יכולת הוצאת חשמל מאתר הפרויקט... החברה ממשיכה לפעול על-מנת להביא להתקיימות התנאים ולביצוע פעילויות נוספות, וזאת במטרה לקדם את פרויקט צומת לקראת סגירה פיננסית, אולם ודאות כי פרויקט צומת יושלם, תלויה, בין היתר, בגורמים שאינם בשליטת החברה".
התועלת למשק עולה על הפגיעה בריכוזיות
הוועדה נימקה את הסכמתה למתווה בכך שהשפעתה החיובית של יציאת הקבוצה מתחום התקשורת על הריכוזיות עולה לאין-ערוך על הגידול בריכוזיות כתוצאה מההתרחבות שתתאפשר לקבוצה במסגרת המתווה בתחום החשמל: "רשת היא אחד מגופי התקשורת הגדולים והמשפיעים במשק - ערוץ רשת 13 הוא אחד משני הערוצים המובילים בישראל, ושידורי החדשות שהוא משדר הם הנצפים ביותר. תחום התקשורת הוא ענף חריג במידת ההשפעה הפוטנציאלית שיש לו ביצירת כוח מיקוח מול קובעי המדיניות, ובהקלה על הפעלתו של כוח מיקוח באמצעות שימוש מושכל בדיווח התקשורתי. השפעה זו מתעצמת כשמדובר בהחזקה בכלי תקשורת כה מרכזי.
"יתרה מזאת, להחזקה בכלי תקשורת השפעה רוחבית שמגבירה את כוח המיקוח שגורמים ריכוזיים עשויים להפעיל באמצעות החזקות בתחומי תשתית חיונית ובכלל, והיא מתעצמת ככל שהגורם ריכוזי יותר, על אחת כמה וכמה כשהיא מופעלת בידי הקבוצה הריכוזית ביותר במשק. מכאן שמכירת רשת תקטין מאוד את כוח המיקוח וההשפעה של הקבוצה ואת רמת הריכוזיות הכלל-משקית שלה. התועלת הכלל-משקית שיש להקטנה זו עולה לאין-ערוך על הפגיעה בריכוזיות הכלל-משקית שעשויה להיגרם מהתרחבות הקבוצה בתחום החשמל - התרחבות מוגבלת כאמור".
עוד הוסיפה הוועדה כי יציאתה של קבוצת עופר מרשת ומתחום התקשורת היא יציאה מוחלטת מתחום שלקבוצה פעילות משמעותית בו, והיא משמשת בו שחקן דומיננטי ביותר, בעוד שהתרחבות הקבוצה בתחום החשמל אינה חדירה לתחום חדש אלא רק התרחבות בתחום שבו היא פועלת במשך שנים.