גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעכשיו, מנהלים בתאגיד הם עבריינים פליליים, מעצם העובדה שאינם "מפקחים" על הפרת חוק התחרות

בתיקון החוק השבוע באה לעולם עבירה חדשה, נוספת: מעכשיו, נושא משרה בתאגיד (לא כולל דירקטור) חייב "לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו" ● המפר הוראה זו – דינו מאסר שנה

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יוסי זמיר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יוסי זמיר

שלשום (ג') עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון מרכזי לחוק ההגבלים העסקיים. שינויים מהותיים יש בתיקון, אבל לפניהם - שינו קוסמטי. אמור מעתה: לא "חוק ההגבלים העסקיים", כי אם "חוק התחרות הכלכלית". ובהתאמה: "רשות התחרות", "הממונה על התחרות", "בית הדין לתחרות".

אמנם לא בממונה על התחרות מדובר, אלא בממונה על מניעת פגיעה בתחרות; ולא בחוק התחרות הכלכלית, אלא בחוק למניעת פגיעה בתחרות כלכלית. אבל לא נעסוק בסמנטיקה, שכן בחוק יש שינויים מהותיים שכלל אינם קוסמטיים. אתמקד בהיבט העונשי של תיקון החוק, שיחד עם שינוי הגדרת המונופולין, הוא ההיבט המשמעותי ביותר בו.

הגדרת המגזר העסקי כציבור עברייני

עד תיקון החוק שלשום, חוק ההגבלים העסקיים קבע כי אם תאגיד עבר על הוראות חוק ההגבלים העסקיים, יועמדו לדין הן אלה שהיו מעורבים בעבירה, הן התאגיד עצמו, וגם המנהל האחראי בתאגיד (בדרך-כלל מנכ"ל החברה) - על אף שהוא כלל לא היה מעורב בעבירה ולא ידע עליה. כל זאת מדוע? משעבר התאגיד עבירה הגבלית פלילית, ופגע בתחרות, ונגרם נזק לציבור - הוכתם גם המנהל, שלא דאג לפעול מראש באופן סביר בכדי שהתאגיד יקיים את חוק ההגבלים.

בתיקון החוק משלשום באה לעולם עבירה חדשה, נוספת: מעכשיו, נושא משרה בתאגיד (לא כולל דירקטור) חייב "לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד, או בידי עובד מעובדיו". המפר הוראה זו - דינו מאסר שנה.

ישראל הייתה עד שלשום המדינה הקיצונית ביותר בעולם, בהטלת אחריות פלילית על מנהלי תאגידים בתחום ההגבלים. שלשום היא הפכה לקיצונית עוד הרבה יותר. שימו לב: שלשום הוטלה אחריות הגבלית פלילית ועונש מאסר בצידה על נושאי משרה בתאגיד - לא בגלל שעברו על החוק בעצמם, ואפילו לא בגלל שהתאגיד שהם מנהלים או עובדיו עברו על החוק. לא ולא. אף אחד לא עבר על החוק. התחרות לא נפגעה. הציבור לא נפגע. ובכל זאת, מעכשיו, מנהלים בתאגיד הם עבריינים פליליים, מעצם העובדה שהם לא "מפקחים" כל העת, ולא עושים את "כל הנדרש" כל העת, בכדי לוודא, שהתאגיד ומי מעובדיו, לא יפרו בעתיד את חוק ההגבלים העסקיים - סליחה, את חוק התחרות הכלכלית. אפילו על המלים "באופן סביר" ויתרו כאן.

הסעיף הזה הוא לא המצאה של רשות ההגבלים העסקיים. זו לא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בסעיף כזה בחקיקה הישראלית. למשל, הוראות דומות מופיעות בחוק רישוי עסקים, חוק למניעת מפגעים, חוק הגנת השכר, חוק התקשורת, חוק שירות ביטחון וחוק שמירת הניקיון, אבל שם מדובר בהוראות קנס, לא במאסר. בחוק תחרות אחר, חוק קידום התחרות בענף המזון, כבר מדובר בעונש מאסר של חצי שנה; ועכשיו, בתיקון לחוק ההגבלים - בעונש מאסר של שנה. בתחום התחרות, מסתבר, החקיקה תמיד קיצונית יותר.

בעיניי, מדובר בעבירה פלילית מאוד קיצונית, המחטיאה ציבור נורמטיבי גדול. אין כמעט מנהל שלא ניתן יהיה להעמידו לדין לפי הסעיף הזה, ובכך הוא מהווה חקיקה אשר לתפיסתי סותרת עקרונות בסיסיים של ענישה פלילית במשטר דמוקרטי. אבל מעכשיו זה הדין. והוא מחייב תחת איום של ענישה פלילית, כל מנהל של כל תאגיד, לפקח ולעשות את כל הנדרש כדי לוודא, שהתאגיד שהוא מנהל, לא יעבור בעתיד על הוראות חוק ההגבלים. גם אם שום עבירה לא נעברה ושום נזק לא נגרם.

מה כולל אותו "פיקוח", ומהו "כל הנדרש" בכדי לוודא זאת? יש קצת פסיקה שאפשר ללמוד ממנה, וגם מניסיון מהעבר בתחום ההגבלים. אפשר להניח כי הרבה מאוד תאגידים ימצאו את עצמם מנהיגים תוכניות אכיפה הגבליות. אלה היו עד היום בגדר אופציה לתאגיד, "פוליסת ביטוח" למנהלים למקרה (לעתים הלא סביר) שהתאגיד יפר בעתיד את חוק התחרות הכלכלית - אבל כנראה שתפקידה עכשיו מתרחב.

מה עוד צריך יהיה מנכ"ל החברה לעשות כדי שלא להסתכן באישום פלילי ועונש מאסר של שנה בצידו? ימים יגידו.

קנסות חסרי תקדים בצד המינהלי

תיקון החוק שעבר שלשום, הקפיץ את תקרת הקנס המינהלי המרבי שאותו רשאית הממונה על התחרות להטיל, עלפי שיקול דעתה, מ-25 מיליון שקל, ל-100 מיליון שקל, על כל הפרה של חוק התחרות הכלכלית, והכול עד 8% ממחזור התאגיד.

בשנים האחרונות המחוקק הישראלי התאהב בקנסות המינהליים. אלה קנסות המוטלים על האזרח, וגם על תאגידים, בלי מעורבות של בית משפט. על-פי הגיונם, כפי שהוסבר בחקיקה שהנהיגה ענישה מינהלית בישראל, הם מאזנים בין העובדה שהעונש קל יחסית, ובין הקלות שבה ניתן להטילו.

במילים אחרות: מצד אחד, מדובר בהליך מינהלי שבו לנאשם אין באמת שום הגנות מאלה שמעניק ההליך הפלילי. בשונה מההליך המשפטי, באכיפה מינהלית אין שני צדדים, קטגור ונאשם, הבאים בפני שופט עצמאי ובלתי תלוי: כאן הקטגור (הרגולטור), הוא בעצמו השופט והמעניש. בנוסף, שלא כמו שופט, לרגולטור, שאמנם נועץ בוועדה לעניין זה, יש עניין משל עצמו בהליך זאת, בין היתר משום שמעמדו מתחזק ככל שהקנסות שהוא מטיל גבוהים יותר. לרגולטור, המתמנה על-ידי שר או הממשלה, לתקופה קצובה ולא עד גיל הפנסיה, גם אין עצמאות וחסינות מהתערבות פוליטית במידה המוקנית לשופט.

מצד שני, כך לפחות אמור היה להיות, וכך קורה בתחומי משפט אחרים, הנאשם נהנה מכך שהעונש קל יחסית: קנס בסכום סביר, בלי הרשעה פלילית, בלי רישום פלילי, ובלי הליך משפטי פלילי שהוא מבזה, פומבי, ארוך ויקר.

אלא שכאן התהפך סולם הענישה על ראשו. העונש המינהלי שאפשר להטיל על תאגיד, כבד לאין שיעור מהעונש הפלילי שהתאגיד חשוף לו. הקנס המינהלי בתחום התחרות, גבוה עכשיו דרמטית מהקנס שניתן להטיל על תאגיד בהליך הפלילי. מה גם שמכיוון שרשות ההגבלים מפרקת מכלול מעשים שלם לכדי הפרות חוק נפרדות, קל לפרוץ את התקרה של 100 מיליון שקלים.

שאלה מעניינת היא - לאן יוביל גובהו החריג של הקנס. עד היום, עמדת משרד המשפטים ורשות התחרות היא כי בענישה המינהלית, אין דרישה להוכחה מעבר לספק סביר, אין דרישה ליסוד נפשי, אין חזקת חפות, אין הגנות, אין דיני ראיות ואין כללי פרוצדורה. האם בתי המשפט יקבלו כמובן מאליו עולם חדש זה, שבו רגולטור יכול להטיל קנסות גבוהים עשרות מונים מאלה שיכול להטיל שופט. זאת, בהליך שבו אין לנאשם שום זכות? ספק רב, לדעתי. וגם כאן, ימים יגידו.

אין ספק כי תיקון החוק הוא הישג משמעותי לממונה ולרשות. נדרשת עבודה אינסופית ומאמצים גדולים כדי לעשות בחוק כלכלי מרכזי שינוי גדול כל-כך. אבל קשה לי להתלהב מהחמרת הענישה בתיקון החוק. לא חסרים בישראל רגולטורים לא יעילים, חסרי כלים, שאינם אוכפים את החוקים החשובים שעליהם הם הופקדו. והנה, דווקא רשות ההגבלים העסקיים (בשמה החדש, רשות התחרות) - גוף מקצועי, נמרץ ואפקטיבי, וזה זמן הרגולטור הכלכלי החזק ביותר בישראל - קיבלה שלשום מהכנסת היוצאת סמכויות פליליות ומינהליות חסרות תקדים ומרחיקות לכת.

ניסיון העבר מלמד כי בסיומה של תקופת מעבר, השימוש שתעשה הרשות בסמכויות החדשות, יהיה נמרץ. על ראשו של מי ייפול ראשון הגרזן החדש?

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים