גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעכשיו, מנהלים בתאגיד הם עבריינים פליליים, מעצם העובדה שאינם "מפקחים" על הפרת חוק התחרות

בתיקון החוק השבוע באה לעולם עבירה חדשה, נוספת: מעכשיו, נושא משרה בתאגיד (לא כולל דירקטור) חייב "לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו" ● המפר הוראה זו – דינו מאסר שנה

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יוסי זמיר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יוסי זמיר

שלשום (ג') עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון מרכזי לחוק ההגבלים העסקיים. שינויים מהותיים יש בתיקון, אבל לפניהם - שינו קוסמטי. אמור מעתה: לא "חוק ההגבלים העסקיים", כי אם "חוק התחרות הכלכלית". ובהתאמה: "רשות התחרות", "הממונה על התחרות", "בית הדין לתחרות".

אמנם לא בממונה על התחרות מדובר, אלא בממונה על מניעת פגיעה בתחרות; ולא בחוק התחרות הכלכלית, אלא בחוק למניעת פגיעה בתחרות כלכלית. אבל לא נעסוק בסמנטיקה, שכן בחוק יש שינויים מהותיים שכלל אינם קוסמטיים. אתמקד בהיבט העונשי של תיקון החוק, שיחד עם שינוי הגדרת המונופולין, הוא ההיבט המשמעותי ביותר בו.

הגדרת המגזר העסקי כציבור עברייני

עד תיקון החוק שלשום, חוק ההגבלים העסקיים קבע כי אם תאגיד עבר על הוראות חוק ההגבלים העסקיים, יועמדו לדין הן אלה שהיו מעורבים בעבירה, הן התאגיד עצמו, וגם המנהל האחראי בתאגיד (בדרך-כלל מנכ"ל החברה) - על אף שהוא כלל לא היה מעורב בעבירה ולא ידע עליה. כל זאת מדוע? משעבר התאגיד עבירה הגבלית פלילית, ופגע בתחרות, ונגרם נזק לציבור - הוכתם גם המנהל, שלא דאג לפעול מראש באופן סביר בכדי שהתאגיד יקיים את חוק ההגבלים.

בתיקון החוק משלשום באה לעולם עבירה חדשה, נוספת: מעכשיו, נושא משרה בתאגיד (לא כולל דירקטור) חייב "לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד, או בידי עובד מעובדיו". המפר הוראה זו - דינו מאסר שנה.

ישראל הייתה עד שלשום המדינה הקיצונית ביותר בעולם, בהטלת אחריות פלילית על מנהלי תאגידים בתחום ההגבלים. שלשום היא הפכה לקיצונית עוד הרבה יותר. שימו לב: שלשום הוטלה אחריות הגבלית פלילית ועונש מאסר בצידה על נושאי משרה בתאגיד - לא בגלל שעברו על החוק בעצמם, ואפילו לא בגלל שהתאגיד שהם מנהלים או עובדיו עברו על החוק. לא ולא. אף אחד לא עבר על החוק. התחרות לא נפגעה. הציבור לא נפגע. ובכל זאת, מעכשיו, מנהלים בתאגיד הם עבריינים פליליים, מעצם העובדה שהם לא "מפקחים" כל העת, ולא עושים את "כל הנדרש" כל העת, בכדי לוודא, שהתאגיד ומי מעובדיו, לא יפרו בעתיד את חוק ההגבלים העסקיים - סליחה, את חוק התחרות הכלכלית. אפילו על המלים "באופן סביר" ויתרו כאן.

הסעיף הזה הוא לא המצאה של רשות ההגבלים העסקיים. זו לא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בסעיף כזה בחקיקה הישראלית. למשל, הוראות דומות מופיעות בחוק רישוי עסקים, חוק למניעת מפגעים, חוק הגנת השכר, חוק התקשורת, חוק שירות ביטחון וחוק שמירת הניקיון, אבל שם מדובר בהוראות קנס, לא במאסר. בחוק תחרות אחר, חוק קידום התחרות בענף המזון, כבר מדובר בעונש מאסר של חצי שנה; ועכשיו, בתיקון לחוק ההגבלים - בעונש מאסר של שנה. בתחום התחרות, מסתבר, החקיקה תמיד קיצונית יותר.

בעיניי, מדובר בעבירה פלילית מאוד קיצונית, המחטיאה ציבור נורמטיבי גדול. אין כמעט מנהל שלא ניתן יהיה להעמידו לדין לפי הסעיף הזה, ובכך הוא מהווה חקיקה אשר לתפיסתי סותרת עקרונות בסיסיים של ענישה פלילית במשטר דמוקרטי. אבל מעכשיו זה הדין. והוא מחייב תחת איום של ענישה פלילית, כל מנהל של כל תאגיד, לפקח ולעשות את כל הנדרש כדי לוודא, שהתאגיד שהוא מנהל, לא יעבור בעתיד על הוראות חוק ההגבלים. גם אם שום עבירה לא נעברה ושום נזק לא נגרם.

מה כולל אותו "פיקוח", ומהו "כל הנדרש" בכדי לוודא זאת? יש קצת פסיקה שאפשר ללמוד ממנה, וגם מניסיון מהעבר בתחום ההגבלים. אפשר להניח כי הרבה מאוד תאגידים ימצאו את עצמם מנהיגים תוכניות אכיפה הגבליות. אלה היו עד היום בגדר אופציה לתאגיד, "פוליסת ביטוח" למנהלים למקרה (לעתים הלא סביר) שהתאגיד יפר בעתיד את חוק התחרות הכלכלית - אבל כנראה שתפקידה עכשיו מתרחב.

מה עוד צריך יהיה מנכ"ל החברה לעשות כדי שלא להסתכן באישום פלילי ועונש מאסר של שנה בצידו? ימים יגידו.

קנסות חסרי תקדים בצד המינהלי

תיקון החוק שעבר שלשום, הקפיץ את תקרת הקנס המינהלי המרבי שאותו רשאית הממונה על התחרות להטיל, עלפי שיקול דעתה, מ-25 מיליון שקל, ל-100 מיליון שקל, על כל הפרה של חוק התחרות הכלכלית, והכול עד 8% ממחזור התאגיד.

בשנים האחרונות המחוקק הישראלי התאהב בקנסות המינהליים. אלה קנסות המוטלים על האזרח, וגם על תאגידים, בלי מעורבות של בית משפט. על-פי הגיונם, כפי שהוסבר בחקיקה שהנהיגה ענישה מינהלית בישראל, הם מאזנים בין העובדה שהעונש קל יחסית, ובין הקלות שבה ניתן להטילו.

במילים אחרות: מצד אחד, מדובר בהליך מינהלי שבו לנאשם אין באמת שום הגנות מאלה שמעניק ההליך הפלילי. בשונה מההליך המשפטי, באכיפה מינהלית אין שני צדדים, קטגור ונאשם, הבאים בפני שופט עצמאי ובלתי תלוי: כאן הקטגור (הרגולטור), הוא בעצמו השופט והמעניש. בנוסף, שלא כמו שופט, לרגולטור, שאמנם נועץ בוועדה לעניין זה, יש עניין משל עצמו בהליך זאת, בין היתר משום שמעמדו מתחזק ככל שהקנסות שהוא מטיל גבוהים יותר. לרגולטור, המתמנה על-ידי שר או הממשלה, לתקופה קצובה ולא עד גיל הפנסיה, גם אין עצמאות וחסינות מהתערבות פוליטית במידה המוקנית לשופט.

מצד שני, כך לפחות אמור היה להיות, וכך קורה בתחומי משפט אחרים, הנאשם נהנה מכך שהעונש קל יחסית: קנס בסכום סביר, בלי הרשעה פלילית, בלי רישום פלילי, ובלי הליך משפטי פלילי שהוא מבזה, פומבי, ארוך ויקר.

אלא שכאן התהפך סולם הענישה על ראשו. העונש המינהלי שאפשר להטיל על תאגיד, כבד לאין שיעור מהעונש הפלילי שהתאגיד חשוף לו. הקנס המינהלי בתחום התחרות, גבוה עכשיו דרמטית מהקנס שניתן להטיל על תאגיד בהליך הפלילי. מה גם שמכיוון שרשות ההגבלים מפרקת מכלול מעשים שלם לכדי הפרות חוק נפרדות, קל לפרוץ את התקרה של 100 מיליון שקלים.

שאלה מעניינת היא - לאן יוביל גובהו החריג של הקנס. עד היום, עמדת משרד המשפטים ורשות התחרות היא כי בענישה המינהלית, אין דרישה להוכחה מעבר לספק סביר, אין דרישה ליסוד נפשי, אין חזקת חפות, אין הגנות, אין דיני ראיות ואין כללי פרוצדורה. האם בתי המשפט יקבלו כמובן מאליו עולם חדש זה, שבו רגולטור יכול להטיל קנסות גבוהים עשרות מונים מאלה שיכול להטיל שופט. זאת, בהליך שבו אין לנאשם שום זכות? ספק רב, לדעתי. וגם כאן, ימים יגידו.

אין ספק כי תיקון החוק הוא הישג משמעותי לממונה ולרשות. נדרשת עבודה אינסופית ומאמצים גדולים כדי לעשות בחוק כלכלי מרכזי שינוי גדול כל-כך. אבל קשה לי להתלהב מהחמרת הענישה בתיקון החוק. לא חסרים בישראל רגולטורים לא יעילים, חסרי כלים, שאינם אוכפים את החוקים החשובים שעליהם הם הופקדו. והנה, דווקא רשות ההגבלים העסקיים (בשמה החדש, רשות התחרות) - גוף מקצועי, נמרץ ואפקטיבי, וזה זמן הרגולטור הכלכלי החזק ביותר בישראל - קיבלה שלשום מהכנסת היוצאת סמכויות פליליות ומינהליות חסרות תקדים ומרחיקות לכת.

ניסיון העבר מלמד כי בסיומה של תקופת מעבר, השימוש שתעשה הרשות בסמכויות החדשות, יהיה נמרץ. על ראשו של מי ייפול ראשון הגרזן החדש?

עוד כתבות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"