גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון מציג: מחלוקת חריפה ופלפולים משפטיים על פירוש חוק

פסק דין עקרוני בנושא היטל השבחה עורר מחלוקת חריפה בין השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף מצד אחד לבין השופט הטרי אלכס שטיין, שנחלקו בשאלה מהי הדרך הראויה לפרש את החוק ● בעוד ששטיין סבר כי פרשנות חוק צריך שתתבסס בראש ובראשונה על לשון החוק - גרוסקופף וברק-ארז סברו כי בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, נאמנות לתכלית החוק גוברת

פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון, שניתן אתמול (ג'), עשה סדר בשאלה רבת שנים בעולם התכנון והבנייה בנושא היטל השבחה וקבע כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה לא רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה המקורי, וזאת להבדיל ממתן היתר לשימוש חורג מתוכנית.

בשל אופייה העקרוני של השאלה, התבקש אף היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדה מטעמו, שהתקבלה בסופו של דבר, ואשר סברה כי לא ניתן לגבות היטל השבחה כאמור.

למרות ההלכה החדשה והעובדה ששלושת שופטי ההרכב הגיעו לאותה התוצאה, הסיפור האמיתי שעומד מאחורי פסק הדין, מצוי בין השיטין ואיננו קשור כלל להיטל השבחה.

עניינו, במחלוקת עתיקת יומין בבית המשפט, שעלתה והתגבשה גם במקרה זה במהלך כתיבת חוות-הדעת של השופטים (כולם פרופסורים, אגב) והיא: מהי הדרך הראויה לפרש את החוק - ובמקרה הנוכחי את סעיף 1(א)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה - כאשר המחוקק לא דייק בלשונו.

למרות שהגיעו לאותה תוצאה נחלקו השופטים בשאלה מהי הדרך הנכונה להגיע אליה. האם להיצמד ככל האפשר ללשון החוק ("פרשנות צרה ודווקנית") - כפי שסבר השופט הטרי ביותר בבית המשפט העליון אלכס שטיין (שנחשב למינוי אליו דחפה שרת המשפטים איילת שקד) או - שיש צורך במקרה כזה לקרוא לתוך מילות החוק את התכלית והמהות שעומדים מאחורי החיקוק המורה על היטל ההשבחה (דברים שברך-כלל לא כתובים בסעיף). כלי פרשני-משפטי זה נקרא גם "פרשנות תכליתית", והוא מאפשר לשופט היושב בדין להביע עמדות החורגות לעתים ממשמעותן הטבעית והצרה של מילות החוק.

במילים אחרות, מחלוקת השופטים מהווה ביטוי לשתי עמדות שונות המצויות בבית המשפט העליון בקשר לפרשנות החוק: הראשונה, הנחשבת אקטיביסטית יותר ומזוהה עם שנות כהונתו כנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, נותנת את הבכורה לתכלית החקיקה אל מול לשון החוק. השניה, לעומתה, שמרנית יותר, "טקסטואלית" יותר, ודוגלת בחיפוש אחר התשובה במילות החוק תחילה ורק אח"כ וכאופציה משנית בלבד להיזקק לתכלית החוק.

השורה התחתונה של פסק הדין קבעה ככלל (למעט חריגים שטרם נקבעו) כי עיריית תל-אביב, לא תוכל לגבות היטל השבחה מבעליהם של 6 נכסים במתחם "יד חרוצים" בעיר, שקיבלו היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה שניתן להם. זאת, סייג בית המשפט, להבדיל מהתרת שימוש חורג מתוכנית המקימה חבות בהיטל השבחה .

אולם, נימוקיהם של השופטים הם אלה שעמדו בחזית. מכיוון שעלתה מהם (למרות הנימוס המתבקש) מחלוקת קשה בשאלה מהו המשקל שיש לתת לגישת הפרשנות תכליתית בפסיקה כאשר ניתן לכאורה להבין מלשון החוק עצמו את התשובה.

שטיין: פרשנות חוק צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק

השופטת ברק-ארז שכתבה את פסק הדין העיקרי של דעת הרוב קבעה כי "ההצדקה לחיוב בהיטל קמה כאשר בעל מקרקעין מתעשר כתוצאה מפעולה תכנונית המשנה את המצב התכנוני שקדם לה. לעומת זאת, כאשר מדובר בפעולה של רישוי, דהיינו מתן היתר למימוש תכנון קיים, מבלי לשנות את מערך הזכויות במקרקעין - לא מתקיימת ההצדקה לחיוב בהיטל".

בפסק דינה נדרשה השופטת ברק-ארז לתורת הפרשנות התכליתית וציינה שאף עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה התבססה אף היא על פרשנות כאמור של הוראות חוק התכנון והבנייה.

בהתאם קבעה כי "כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה, תכליתו של החיוב בהיטל השבחה היא הגשמת עיקרון הצדק החלוקתי, במובן זה שמי שנהנה מפעולות התכנון שביצעה הרשות במימון ציבורי יחלוק את התעשרותו עם הקהילה שבקרבה הוא יושב".

השופטת ברק-ארז הודתה כי חוות-דעת אינה מבוססת באופן בלעדי על לשון החוק, וזאת לדבריה, משום שהיא "אינה מגדירה באופן מפורש כי המונח "שימוש חורג" המופיע בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק נוגע אך ל'שימוש חורג מתוכנית'". יחד עם זאת, ברק-ארז מסבירה כי כפי שהובהר הן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והן בעמדת היועץ, חוות-דעתה "מבוססת על גישת הפרשנות התכליתית, הנוהגת בפסיקה בדיני המס בכלל ובנושא של היטל השבחה בפרט".

מנגד, השופט שטיין, בדעת יחיד, הגיע לאותה התוצאה, וקבע כי "החבות לשלם היטל השבחה קמה רק במקרים של הרחבת זכויות השימוש במקרקעין, להבדיל ממימוש זכויות קיימות".

"אני מגיע למסקנה זו בהישען על לשון החוק ולא רק בהתבסס על תכליתו של היטל השבחה כמקדם צדק חלוקתי", אומר שטיין, ומראה מעט מהסיבות שגרמו ככל הנראה לשרת המשפטים איילת שקד לדחוף למינויו לעליון.

שטיין לא מסתפק בכך ומאזכר חוות-דעת של שופט בית המשפט העליון בארה"ב המנוח אנטונין סקאליה אשר נחשב לשופט שמרן ביותר ו"טקסטואל" המרבה להיצמד ללשון החוק ולהסתייג ממתן פרשנות מרחיבה למילים.

בהתאם מדגיש שטיין כי מקום שניתן להיצמד ללשון החוק יש תחילה לעשות זאת: "פרשנות חוק אשר נצמדת ככל שניתן ללשונו עדיפה בעיניי על פרשנות תכליתית רחבה מכמה בחינות, שלא כאן המקום לפרטן. אציין בקצרה כי יתרונותיה של פרשנות טקסטואלית - אשר תרה אחר משמעות ההוראה החקוקה כעניין של עובדה אמפירית - כוללים את קיומו של רצון המחוקק, הקפדה על ההפרדה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, הגברת הוודאות במערכת המשפט, וכן כיבוד זכויות והגנה על אינטרס ההסתמכות של האזרחים".

"פרשנות כאמור צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק, ורק כאשר זו איננה ברורה ראוי שהפרשן יביא בחשבון את תכלית החוק וההיסטוריה החקיקתית", כותב שטיין.

לא נשארים חייבים: ברק-ארז וגרוסקופף מגיבים

בתגובה לדברים שכתב השופט שטיין בפסק דינו בכלל ולנושא עיקרון הפרדת הרשויות וכיבודן בפרט השיבה השופטת ברק-ארז (וסיימה בעקיצה), בין היתר כי: "אינני שותפה לדעה כי פרשנות לשונית מבוססת על קביעת "עובדה אמפירית". אין בידינו כלי מדידה המאפשר אגרגרציה (התלכדות - מ' ש') של כוונותיהם של חברי בית המחוקקים, ובמקרים רבים כלל לא ניתן לדעת מה סבר כל אחד ואחד מהם בעת שצירף את קולו להצבעה שתמכה בחוק. מקובל עלי כמובן שפרשנותנו צריכה להיות פרשנות נאמנה, המכבדת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הוודאות המשפטית, אך עקרונות אלה אינם 

מיוחדים לגישה הפרשנית המוצעת על-ידי חברי, אלא מהווים מושכלות יסוד גם של גישת הפרשנות התכליתית".

השופט גרוסקופף הצטרף לפסק דינה של השופטת ברק-ארז, ונקט עמדה חריפה יחסית בכל הקשור לחוות-דעתו של השופט שטיין. גרוסקופף ציין כי המקרה הנדון הוא דווקא "דוגמא מובהקת לחולשתה של הפרשנות הלשונית, ולחוסר האפשרות להסתפק בה בבואנו לפרש חוקים". לדבריו, נימוקיו של השופט שטיין מהווים פלפולים פרשניים נוכח העובדה שפרשנות רגילה של המילים הייתה אמורה להוביל דווקא לקבלת ערעור העירייה ולחיוב בהיטל השבחה.

למרות זאת, השופט גרוסקופף מצטרף לתוצאה שהגיעו שני השופטים האחרים, אך יחד עם זאת מבהיר באיזה צד של המתרס הוא נמצא והיכן "נאמנותו" בכל הקשור לשאלה כיצד יש לפרש את לשון החוק (השופט גרוסקופף צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון ב-2035) - "בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, מקובל עלינו כי יש להעדיף את הפרשנות המשרתת את הגיון החוק על פני הפרשנות התואמת באופן דווקני את לשונו. כך נהגנו ביחס לפרשנות חוקים בעבר - וכך ראוי כי ננהג ביחס לפרשנות חוקים גם בעתיד".

את המערערת עיריית תל-אביב ייצגו עורכי הדין הראלה אברהם אוזן, ניר בראונשטיין ואוהד אדיר; את המשיבים בעלי הנכסים ייצגו עורכי הדין ברק טל-אור, עדי מוסקוביץ, שאול קרן-גיל ו אביעד שוב ; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד רן רוזנברג.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק