גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון מציג: מחלוקת חריפה ופלפולים משפטיים על פירוש חוק

פסק דין עקרוני בנושא היטל השבחה עורר מחלוקת חריפה בין השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף מצד אחד לבין השופט הטרי אלכס שטיין, שנחלקו בשאלה מהי הדרך הראויה לפרש את החוק ● בעוד ששטיין סבר כי פרשנות חוק צריך שתתבסס בראש ובראשונה על לשון החוק - גרוסקופף וברק-ארז סברו כי בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, נאמנות לתכלית החוק גוברת

פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון, שניתן אתמול (ג'), עשה סדר בשאלה רבת שנים בעולם התכנון והבנייה בנושא היטל השבחה וקבע כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה לא רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה המקורי, וזאת להבדיל ממתן היתר לשימוש חורג מתוכנית.

בשל אופייה העקרוני של השאלה, התבקש אף היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדה מטעמו, שהתקבלה בסופו של דבר, ואשר סברה כי לא ניתן לגבות היטל השבחה כאמור.

למרות ההלכה החדשה והעובדה ששלושת שופטי ההרכב הגיעו לאותה התוצאה, הסיפור האמיתי שעומד מאחורי פסק הדין, מצוי בין השיטין ואיננו קשור כלל להיטל השבחה.

עניינו, במחלוקת עתיקת יומין בבית המשפט, שעלתה והתגבשה גם במקרה זה במהלך כתיבת חוות-הדעת של השופטים (כולם פרופסורים, אגב) והיא: מהי הדרך הראויה לפרש את החוק - ובמקרה הנוכחי את סעיף 1(א)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה - כאשר המחוקק לא דייק בלשונו.

למרות שהגיעו לאותה תוצאה נחלקו השופטים בשאלה מהי הדרך הנכונה להגיע אליה. האם להיצמד ככל האפשר ללשון החוק ("פרשנות צרה ודווקנית") - כפי שסבר השופט הטרי ביותר בבית המשפט העליון אלכס שטיין (שנחשב למינוי אליו דחפה שרת המשפטים איילת שקד) או - שיש צורך במקרה כזה לקרוא לתוך מילות החוק את התכלית והמהות שעומדים מאחורי החיקוק המורה על היטל ההשבחה (דברים שברך-כלל לא כתובים בסעיף). כלי פרשני-משפטי זה נקרא גם "פרשנות תכליתית", והוא מאפשר לשופט היושב בדין להביע עמדות החורגות לעתים ממשמעותן הטבעית והצרה של מילות החוק.

במילים אחרות, מחלוקת השופטים מהווה ביטוי לשתי עמדות שונות המצויות בבית המשפט העליון בקשר לפרשנות החוק: הראשונה, הנחשבת אקטיביסטית יותר ומזוהה עם שנות כהונתו כנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, נותנת את הבכורה לתכלית החקיקה אל מול לשון החוק. השניה, לעומתה, שמרנית יותר, "טקסטואלית" יותר, ודוגלת בחיפוש אחר התשובה במילות החוק תחילה ורק אח"כ וכאופציה משנית בלבד להיזקק לתכלית החוק.

השורה התחתונה של פסק הדין קבעה ככלל (למעט חריגים שטרם נקבעו) כי עיריית תל-אביב, לא תוכל לגבות היטל השבחה מבעליהם של 6 נכסים במתחם "יד חרוצים" בעיר, שקיבלו היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה שניתן להם. זאת, סייג בית המשפט, להבדיל מהתרת שימוש חורג מתוכנית המקימה חבות בהיטל השבחה .

אולם, נימוקיהם של השופטים הם אלה שעמדו בחזית. מכיוון שעלתה מהם (למרות הנימוס המתבקש) מחלוקת קשה בשאלה מהו המשקל שיש לתת לגישת הפרשנות תכליתית בפסיקה כאשר ניתן לכאורה להבין מלשון החוק עצמו את התשובה.

שטיין: פרשנות חוק צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק

השופטת ברק-ארז שכתבה את פסק הדין העיקרי של דעת הרוב קבעה כי "ההצדקה לחיוב בהיטל קמה כאשר בעל מקרקעין מתעשר כתוצאה מפעולה תכנונית המשנה את המצב התכנוני שקדם לה. לעומת זאת, כאשר מדובר בפעולה של רישוי, דהיינו מתן היתר למימוש תכנון קיים, מבלי לשנות את מערך הזכויות במקרקעין - לא מתקיימת ההצדקה לחיוב בהיטל".

בפסק דינה נדרשה השופטת ברק-ארז לתורת הפרשנות התכליתית וציינה שאף עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה התבססה אף היא על פרשנות כאמור של הוראות חוק התכנון והבנייה.

בהתאם קבעה כי "כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה, תכליתו של החיוב בהיטל השבחה היא הגשמת עיקרון הצדק החלוקתי, במובן זה שמי שנהנה מפעולות התכנון שביצעה הרשות במימון ציבורי יחלוק את התעשרותו עם הקהילה שבקרבה הוא יושב".

השופטת ברק-ארז הודתה כי חוות-דעת אינה מבוססת באופן בלעדי על לשון החוק, וזאת לדבריה, משום שהיא "אינה מגדירה באופן מפורש כי המונח "שימוש חורג" המופיע בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק נוגע אך ל'שימוש חורג מתוכנית'". יחד עם זאת, ברק-ארז מסבירה כי כפי שהובהר הן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והן בעמדת היועץ, חוות-דעתה "מבוססת על גישת הפרשנות התכליתית, הנוהגת בפסיקה בדיני המס בכלל ובנושא של היטל השבחה בפרט".

מנגד, השופט שטיין, בדעת יחיד, הגיע לאותה התוצאה, וקבע כי "החבות לשלם היטל השבחה קמה רק במקרים של הרחבת זכויות השימוש במקרקעין, להבדיל ממימוש זכויות קיימות".

"אני מגיע למסקנה זו בהישען על לשון החוק ולא רק בהתבסס על תכליתו של היטל השבחה כמקדם צדק חלוקתי", אומר שטיין, ומראה מעט מהסיבות שגרמו ככל הנראה לשרת המשפטים איילת שקד לדחוף למינויו לעליון.

שטיין לא מסתפק בכך ומאזכר חוות-דעת של שופט בית המשפט העליון בארה"ב המנוח אנטונין סקאליה אשר נחשב לשופט שמרן ביותר ו"טקסטואל" המרבה להיצמד ללשון החוק ולהסתייג ממתן פרשנות מרחיבה למילים.

בהתאם מדגיש שטיין כי מקום שניתן להיצמד ללשון החוק יש תחילה לעשות זאת: "פרשנות חוק אשר נצמדת ככל שניתן ללשונו עדיפה בעיניי על פרשנות תכליתית רחבה מכמה בחינות, שלא כאן המקום לפרטן. אציין בקצרה כי יתרונותיה של פרשנות טקסטואלית - אשר תרה אחר משמעות ההוראה החקוקה כעניין של עובדה אמפירית - כוללים את קיומו של רצון המחוקק, הקפדה על ההפרדה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, הגברת הוודאות במערכת המשפט, וכן כיבוד זכויות והגנה על אינטרס ההסתמכות של האזרחים".

"פרשנות כאמור צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק, ורק כאשר זו איננה ברורה ראוי שהפרשן יביא בחשבון את תכלית החוק וההיסטוריה החקיקתית", כותב שטיין.

לא נשארים חייבים: ברק-ארז וגרוסקופף מגיבים

בתגובה לדברים שכתב השופט שטיין בפסק דינו בכלל ולנושא עיקרון הפרדת הרשויות וכיבודן בפרט השיבה השופטת ברק-ארז (וסיימה בעקיצה), בין היתר כי: "אינני שותפה לדעה כי פרשנות לשונית מבוססת על קביעת "עובדה אמפירית". אין בידינו כלי מדידה המאפשר אגרגרציה (התלכדות - מ' ש') של כוונותיהם של חברי בית המחוקקים, ובמקרים רבים כלל לא ניתן לדעת מה סבר כל אחד ואחד מהם בעת שצירף את קולו להצבעה שתמכה בחוק. מקובל עלי כמובן שפרשנותנו צריכה להיות פרשנות נאמנה, המכבדת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הוודאות המשפטית, אך עקרונות אלה אינם 

מיוחדים לגישה הפרשנית המוצעת על-ידי חברי, אלא מהווים מושכלות יסוד גם של גישת הפרשנות התכליתית".

השופט גרוסקופף הצטרף לפסק דינה של השופטת ברק-ארז, ונקט עמדה חריפה יחסית בכל הקשור לחוות-דעתו של השופט שטיין. גרוסקופף ציין כי המקרה הנדון הוא דווקא "דוגמא מובהקת לחולשתה של הפרשנות הלשונית, ולחוסר האפשרות להסתפק בה בבואנו לפרש חוקים". לדבריו, נימוקיו של השופט שטיין מהווים פלפולים פרשניים נוכח העובדה שפרשנות רגילה של המילים הייתה אמורה להוביל דווקא לקבלת ערעור העירייה ולחיוב בהיטל השבחה.

למרות זאת, השופט גרוסקופף מצטרף לתוצאה שהגיעו שני השופטים האחרים, אך יחד עם זאת מבהיר באיזה צד של המתרס הוא נמצא והיכן "נאמנותו" בכל הקשור לשאלה כיצד יש לפרש את לשון החוק (השופט גרוסקופף צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון ב-2035) - "בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, מקובל עלינו כי יש להעדיף את הפרשנות המשרתת את הגיון החוק על פני הפרשנות התואמת באופן דווקני את לשונו. כך נהגנו ביחס לפרשנות חוקים בעבר - וכך ראוי כי ננהג ביחס לפרשנות חוקים גם בעתיד".

את המערערת עיריית תל-אביב ייצגו עורכי הדין הראלה אברהם אוזן, ניר בראונשטיין ואוהד אדיר; את המשיבים בעלי הנכסים ייצגו עורכי הדין ברק טל-אור, עדי מוסקוביץ, שאול קרן-גיל ו אביעד שוב ; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד רן רוזנברג.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"