גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון מציג: מחלוקת חריפה ופלפולים משפטיים על פירוש חוק

פסק דין עקרוני בנושא היטל השבחה עורר מחלוקת חריפה בין השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף מצד אחד לבין השופט הטרי אלכס שטיין, שנחלקו בשאלה מהי הדרך הראויה לפרש את החוק ● בעוד ששטיין סבר כי פרשנות חוק צריך שתתבסס בראש ובראשונה על לשון החוק - גרוסקופף וברק-ארז סברו כי בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, נאמנות לתכלית החוק גוברת

פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
פרופ' אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון, שניתן אתמול (ג'), עשה סדר בשאלה רבת שנים בעולם התכנון והבנייה בנושא היטל השבחה וקבע כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה לא רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה המקורי, וזאת להבדיל ממתן היתר לשימוש חורג מתוכנית.

בשל אופייה העקרוני של השאלה, התבקש אף היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדה מטעמו, שהתקבלה בסופו של דבר, ואשר סברה כי לא ניתן לגבות היטל השבחה כאמור.

למרות ההלכה החדשה והעובדה ששלושת שופטי ההרכב הגיעו לאותה התוצאה, הסיפור האמיתי שעומד מאחורי פסק הדין, מצוי בין השיטין ואיננו קשור כלל להיטל השבחה.

עניינו, במחלוקת עתיקת יומין בבית המשפט, שעלתה והתגבשה גם במקרה זה במהלך כתיבת חוות-הדעת של השופטים (כולם פרופסורים, אגב) והיא: מהי הדרך הראויה לפרש את החוק - ובמקרה הנוכחי את סעיף 1(א)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה - כאשר המחוקק לא דייק בלשונו.

למרות שהגיעו לאותה תוצאה נחלקו השופטים בשאלה מהי הדרך הנכונה להגיע אליה. האם להיצמד ככל האפשר ללשון החוק ("פרשנות צרה ודווקנית") - כפי שסבר השופט הטרי ביותר בבית המשפט העליון אלכס שטיין (שנחשב למינוי אליו דחפה שרת המשפטים איילת שקד) או - שיש צורך במקרה כזה לקרוא לתוך מילות החוק את התכלית והמהות שעומדים מאחורי החיקוק המורה על היטל ההשבחה (דברים שברך-כלל לא כתובים בסעיף). כלי פרשני-משפטי זה נקרא גם "פרשנות תכליתית", והוא מאפשר לשופט היושב בדין להביע עמדות החורגות לעתים ממשמעותן הטבעית והצרה של מילות החוק.

במילים אחרות, מחלוקת השופטים מהווה ביטוי לשתי עמדות שונות המצויות בבית המשפט העליון בקשר לפרשנות החוק: הראשונה, הנחשבת אקטיביסטית יותר ומזוהה עם שנות כהונתו כנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, נותנת את הבכורה לתכלית החקיקה אל מול לשון החוק. השניה, לעומתה, שמרנית יותר, "טקסטואלית" יותר, ודוגלת בחיפוש אחר התשובה במילות החוק תחילה ורק אח"כ וכאופציה משנית בלבד להיזקק לתכלית החוק.

השורה התחתונה של פסק הדין קבעה ככלל (למעט חריגים שטרם נקבעו) כי עיריית תל-אביב, לא תוכל לגבות היטל השבחה מבעליהם של 6 נכסים במתחם "יד חרוצים" בעיר, שקיבלו היתר לשימוש חורג מהיתר הבנייה שניתן להם. זאת, סייג בית המשפט, להבדיל מהתרת שימוש חורג מתוכנית המקימה חבות בהיטל השבחה .

אולם, נימוקיהם של השופטים הם אלה שעמדו בחזית. מכיוון שעלתה מהם (למרות הנימוס המתבקש) מחלוקת קשה בשאלה מהו המשקל שיש לתת לגישת הפרשנות תכליתית בפסיקה כאשר ניתן לכאורה להבין מלשון החוק עצמו את התשובה.

שטיין: פרשנות חוק צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק

השופטת ברק-ארז שכתבה את פסק הדין העיקרי של דעת הרוב קבעה כי "ההצדקה לחיוב בהיטל קמה כאשר בעל מקרקעין מתעשר כתוצאה מפעולה תכנונית המשנה את המצב התכנוני שקדם לה. לעומת זאת, כאשר מדובר בפעולה של רישוי, דהיינו מתן היתר למימוש תכנון קיים, מבלי לשנות את מערך הזכויות במקרקעין - לא מתקיימת ההצדקה לחיוב בהיטל".

בפסק דינה נדרשה השופטת ברק-ארז לתורת הפרשנות התכליתית וציינה שאף עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה התבססה אף היא על פרשנות כאמור של הוראות חוק התכנון והבנייה.

בהתאם קבעה כי "כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה, תכליתו של החיוב בהיטל השבחה היא הגשמת עיקרון הצדק החלוקתי, במובן זה שמי שנהנה מפעולות התכנון שביצעה הרשות במימון ציבורי יחלוק את התעשרותו עם הקהילה שבקרבה הוא יושב".

השופטת ברק-ארז הודתה כי חוות-דעת אינה מבוססת באופן בלעדי על לשון החוק, וזאת לדבריה, משום שהיא "אינה מגדירה באופן מפורש כי המונח "שימוש חורג" המופיע בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק נוגע אך ל'שימוש חורג מתוכנית'". יחד עם זאת, ברק-ארז מסבירה כי כפי שהובהר הן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והן בעמדת היועץ, חוות-דעתה "מבוססת על גישת הפרשנות התכליתית, הנוהגת בפסיקה בדיני המס בכלל ובנושא של היטל השבחה בפרט".

מנגד, השופט שטיין, בדעת יחיד, הגיע לאותה התוצאה, וקבע כי "החבות לשלם היטל השבחה קמה רק במקרים של הרחבת זכויות השימוש במקרקעין, להבדיל ממימוש זכויות קיימות".

"אני מגיע למסקנה זו בהישען על לשון החוק ולא רק בהתבסס על תכליתו של היטל השבחה כמקדם צדק חלוקתי", אומר שטיין, ומראה מעט מהסיבות שגרמו ככל הנראה לשרת המשפטים איילת שקד לדחוף למינויו לעליון.

שטיין לא מסתפק בכך ומאזכר חוות-דעת של שופט בית המשפט העליון בארה"ב המנוח אנטונין סקאליה אשר נחשב לשופט שמרן ביותר ו"טקסטואל" המרבה להיצמד ללשון החוק ולהסתייג ממתן פרשנות מרחיבה למילים.

בהתאם מדגיש שטיין כי מקום שניתן להיצמד ללשון החוק יש תחילה לעשות זאת: "פרשנות חוק אשר נצמדת ככל שניתן ללשונו עדיפה בעיניי על פרשנות תכליתית רחבה מכמה בחינות, שלא כאן המקום לפרטן. אציין בקצרה כי יתרונותיה של פרשנות טקסטואלית - אשר תרה אחר משמעות ההוראה החקוקה כעניין של עובדה אמפירית - כוללים את קיומו של רצון המחוקק, הקפדה על ההפרדה בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, הגברת הוודאות במערכת המשפט, וכן כיבוד זכויות והגנה על אינטרס ההסתמכות של האזרחים".

"פרשנות כאמור צריך שתתבסס, בראש ובראשונה, על לשון החוק, ורק כאשר זו איננה ברורה ראוי שהפרשן יביא בחשבון את תכלית החוק וההיסטוריה החקיקתית", כותב שטיין.

לא נשארים חייבים: ברק-ארז וגרוסקופף מגיבים

בתגובה לדברים שכתב השופט שטיין בפסק דינו בכלל ולנושא עיקרון הפרדת הרשויות וכיבודן בפרט השיבה השופטת ברק-ארז (וסיימה בעקיצה), בין היתר כי: "אינני שותפה לדעה כי פרשנות לשונית מבוססת על קביעת "עובדה אמפירית". אין בידינו כלי מדידה המאפשר אגרגרציה (התלכדות - מ' ש') של כוונותיהם של חברי בית המחוקקים, ובמקרים רבים כלל לא ניתן לדעת מה סבר כל אחד ואחד מהם בעת שצירף את קולו להצבעה שתמכה בחוק. מקובל עלי כמובן שפרשנותנו צריכה להיות פרשנות נאמנה, המכבדת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הוודאות המשפטית, אך עקרונות אלה אינם 

מיוחדים לגישה הפרשנית המוצעת על-ידי חברי, אלא מהווים מושכלות יסוד גם של גישת הפרשנות התכליתית".

השופט גרוסקופף הצטרף לפסק דינה של השופטת ברק-ארז, ונקט עמדה חריפה יחסית בכל הקשור לחוות-דעתו של השופט שטיין. גרוסקופף ציין כי המקרה הנדון הוא דווקא "דוגמא מובהקת לחולשתה של הפרשנות הלשונית, ולחוסר האפשרות להסתפק בה בבואנו לפרש חוקים". לדבריו, נימוקיו של השופט שטיין מהווים פלפולים פרשניים נוכח העובדה שפרשנות רגילה של המילים הייתה אמורה להוביל דווקא לקבלת ערעור העירייה ולחיוב בהיטל השבחה.

למרות זאת, השופט גרוסקופף מצטרף לתוצאה שהגיעו שני השופטים האחרים, אך יחד עם זאת מבהיר באיזה צד של המתרס הוא נמצא והיכן "נאמנותו" בכל הקשור לשאלה כיצד יש לפרש את לשון החוק (השופט גרוסקופף צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון ב-2035) - "בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, מקובל עלינו כי יש להעדיף את הפרשנות המשרתת את הגיון החוק על פני הפרשנות התואמת באופן דווקני את לשונו. כך נהגנו ביחס לפרשנות חוקים בעבר - וכך ראוי כי ננהג ביחס לפרשנות חוקים גם בעתיד".

את המערערת עיריית תל-אביב ייצגו עורכי הדין הראלה אברהם אוזן, ניר בראונשטיין ואוהד אדיר; את המשיבים בעלי הנכסים ייצגו עורכי הדין ברק טל-אור, עדי מוסקוביץ, שאול קרן-גיל ו אביעד שוב ; ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד רן רוזנברג.

עוד כתבות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה; מניית בית זיקוק אשדוד קופצת ב-5%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.4% ות"א 90 מאבד מערכו 0.6% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר