בית חולים איכילוב/ צילום: תמר מצפי
אם הזדמנתם בתקופה האחרונה לחדרי המיון בבתי החולים סורוקה, איכילוב או הלל יפה, ייתכן מאוד שמי שבדק וטיפל בכם היה לא רופא, וגם לא אחות, אלא "עוזר רופא" (Physician Assistant), מקצוע חדש שנכנס לישראל בשלוש השנים האחרונות. רוב מוחץ מקרב עוזרי הרופא הם פרמדיקים, שכדי להתקדם ולעבוד כעוזרי רופא עברו קורס של כשנה במשרד הבריאות.
בזמן שבישראל מדובר במעין "ניסוי", בארה"ב ובמדינות נוספות כמו קנדה, אוסטרליה, אנגליה והולנד, עוזר רופא הוא מקצוע לכל דבר זה עשרות שנים, ובוגריו הם בדרך כלל בעלי תואר שני בתחום. כך, אם בארה"ב יש כיום 36 עוזרי רופא ל-100 אלף איש, בישראל יש בערך עוזר רופא אחד לאותו מספר אנשים. סך הכול, כמאה עוזרי רופא הוכשרו כאן בשנים האחרונות.
מה היה קורה אם היו בישראל עוזרי רופא רבים יותר? בהחלט סביר להניח שהמחסור הגדול ברופאים ובאחיות - אלפים שחסרים במערכת הבריאות כיום - היה מורגש פחות וחריף פחות, וגם התורים היו מתקצרים.
עדיין לא מקצוע, לפי החוק
אחת מאותן עוזרות רופא חדשות היא ליאת מזרחי, 43, שעבדה כפרמדיקית במד"א במשך שש שנים. הקריטריונים לקבלה לקורס הם ניסיון כפרמדיק במשך 5 שנים לפחות, תואר ראשון כלשהו, או מי שמגיע מחו"ל כעוזר רופא. מועמדים אפשריים נוספים הם בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא עברו את בחינות הרישוי בישראל.
"אמבולנס זה מוגבל ומיציתי את זה", מספרת מזרחי, שעובדת כיום כעוזרת רופא במרכז לרפואה דחופה (מיון) בבית החולים הלל יפה. "הלכתי על זה בלי לדעת יותר מדי. מנהל המיון כאן תומך בנו ונותן גב. קיבלנו הרבה הרשאות לפעולות וסמכויות, אז זה עובד". מה עושה עוזר רופא? "במיון אנחנו עושים כל מה שרופא בכיר עושה, חוץ מלחתום על שחרורים או על אשפוזים. אנחנו מקבלים את החולים, מזמינים את כל הבדיקות שצריך, עוקבים אחריהם ורושמים תרופות, אבל הרופא הוא זה שחותם על המרשם".
בעוד שהרופאים וההסתדרות הרפואית (הר"י) תומכים בעוזרי הרופא ובפיתוח הפרופסיה החדשה, דווקא מכיוון האחיות וההסתדרות שלהן, עולות לא מעט התנגדויות. לדברי עוזר רופא ששוחחנו עמו, בבית החולים מאיר בכפר סבא, למשל, עוזרי הרופא עזבו את בית החולים בגלל חיכוכים ומאבקים מול האחיות, ש"עשו להם את המוות". במיון בהלל יפה, אומרת מזרחי, "הרופאים מקבלים אותנו נהדר, מחבקים, רואים בנו כאחד מהם. עם האחיות היה קשה בהתחלה, והיום אין חיכוכים והכול בסדר".
אבל לא הכול ורוד בגזרת עוזרי הרופא. כמו המקצוע פרמדיק, גם עוזר רופא לא רשום כמקצוע באגף לרישוי מקצועות, וזאת, לפי משרד הבריאות, כיוון שהדבר כרוך בהליך של חקיקה ראשית שעלול להימשך אפילו עשר שנים. ב-2013 קבעה ועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות אז, פרופ' רוני גמזו, שיש מקום לקדם את מקצוע עוזר הרופא בישראל בשני תחומים עיקריים: רפואה דחופה (חדרי מיון) והרדמה. בסופו של דבר, קודם רק האפיק של חדרי המיון, על רקע התנגדות של איגוד המרדימים לשילובם של העוזרים בתחום ההרדמה.
סמכויותיו של עוזר הרופא עוגנו בתקנות הרופאים, המצויות בפקודת הרופאים, שהוא החוק המגדיר את מקצוע הרופא בישראל, לצד מקצועות נוספים שהם תחת פיקוחו. "עוזר רופא הוגדר כעיסוק, לא מקצוע. זה עיסוק חדש במערכת וכדי לקדם אותו מהר, יכולנו לעשות את זה רק דרך התקנות", אומרת ד"ר עידית סגל, סגנית ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות.
בעוד לפי המודל האמריקאי עוזרי רופא משתלבים במגוון מחלקות בבתי חולים, כמו קרדיולוגיה ואורתופדיה, וגם בקהילה, בישראל, כדי שהדבר יוכל לקרות משרד הבריאות צריך להרחיב את גבולות הגזרה דרך התקנות. באוניברסיטת בן גוריון ובמוסדות נוספים מעוניינים להשיק תואר שני לעוזר רופא, צעד שמשמעותו הסדרת המקצוע כך שיחויב בתואר שני אקדמי. אבל עד שהמקצוע לא יורחב ויוסדר בתקנות, ויוקצו לו עוד מאות תקנים, לרבות בקהילה - קידום התארים האלה פשוט לא יכול לקרות (ראו מסגרת). מתי המקצוע יוסדר? לפי ההערכות, בשנתיים-שלוש הקרובות.
בארה"ב, לשם השוואה, 70% מעוזרי הרופא הם בעלי תואר שני במקצוע, והם עובדים במגוון רחב של תחומים ברפואה: 20% מהם ברפואת משפחה; 18% במחלקות כירורגיות; 13% ברפואה דחופה ועוד 9% בתחומים כמו קרדיולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ואונקולוגיה.
"האחיות שמות מקלות בגלגלים"
בשורה התחתונה, 100 עוזרי רופא שעובדים כיום בבתי החולים כפופים להסתדרות האקדמאים (מח"ר) של ההסתדרות הכללית, כך שבניגוד לרופאים ולאחיות שנהנים מארגון עובדים חזק העומד מאחוריהם ודואג לתנאיהם, עוזרי הרופא מופקרים יחסית. שכרם השעתי הוא כ-40 שקל בשעה, נמוך משכר האחיות. אופק הקידום שלהם מוגבל, ונכון להיום הם לא יכולים אפילו לגוון את העבודה שלהם, שכן היא תחומה אך ורק לחדרי מיון. "ברגע שנרחיב את המקצוע למודל האמריקאי, ששם רואים עוזרי רופא בכל תחומי הרפואה, לעוזרי הרופא יהיו יותר אופציות. לשם אנחנו שואפים", אומרת סגל. "ההסתדרות הרפואית פתוחה לזה, והאחיות פחות. הן מעדיפות לקדם את עצמן. בארה"ב יש מקום לכולם".
"התנאים שלנו לא מספיק טובים. כבר כפרמדיקים התרגלנו להיות 'מוכים', לא לעמוד על שלנו ולא להרים ראש", אומרת מזרחי, שבעצמה מתכוונת לפנות בקרוב ללימודי השלמה ברפואה, ובכך לעבור למסלול מקצועי אחר. "רוצים אותנו בכל מחלקה, בקרדיולוגיה, באורתופדיה. הרופאים ובתי החולים מאוד מרוצים מאיתנו, כי אנחנו אנשי מקצוע איכותיים עם המון ניסיון, וגם עולים פחות למערכת. מה שתוקע את קידום המקצוע זה רק פוליטיקה".
"המקצוע שלנו נבנה טלאי על טלאי, קימבנו אותו, והוא לא מקודם בגלל מלחמות אגו שנעשות על גבנו. ברגע שייהפך לאקדמי, כוח המשיכה והמעמד שלו יתחזקו דרמטית", אומר אבי בקשט, עוזר רופא במיון של בית החולים השרון (השייך למרכז הרפואי בילינסון) בפתח תקוה. בקשט עבד במשך 12 שנים כפרמדיק במד"א. כשהוא אומר "מלחמות אגו", הוא מכוון לחסמים שמגיעים בעיקר מצד הסתדרות האחיות והאחיות עצמן.
"הן לא מוכנות לקבל בקשות מעוזרי רופא, שמות מקלות בגלגלים. במקום להבין שהאחד לא בא על חשבון האחר, אלא שאלה שני עולמות שונים ששזורים זה בזה, ועוזר הרופא הוא מגשר הכרחי - רק מקשים עלינו. כרגע אני נעול במיון. אנחנו מתקדמים עקב בצד אגודל, ויש לי האוויר ואורך רוח. אבל אם המצב יישאר כמו שהוא, אנשים ייכנסו וייצאו מהמקצוע כמו בדלת מסתובבת. המקצוע הזה לא קרוב למימוש הפוטנציאל שלו".
"אני מאמין בעוזרי רופא, כי יש כאן פוטנציאל גדול להפחתת עומסים במערכת הבריאות בעלויות יותר נמוכות", אומר ד"ר גיל פייר, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל רופאים במרכז הרפואי איכילוב. פייר עמד בראש הוועדה המייעצת לעניין עוזרי רופא, יחד עם פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא. "הניסיון שלנו באיכילוב מאוד חיובי, ואני מקווה שהמקצוע יתפתח לתחומים נוספים, למשל טיפול וסיוע לחולים עם מחלות כרוניות ועוד, דבר שעוזרי רופא עושים מצוין".
פתרון לשחיקה של רופאים
ד"ר אורן וכט, פרמדיק בהכשרתו וראש התואר הראשון לרפואת חירום (פרמדיקים) באוניברסיטת בן גוריון, אומר ש"מה שעוזרי הרופא עושים היום בחדרי המיון הוא חלק קטן מאוד מסט היכולות שלהם. העובדה שעוזרי רופא לא קודמו לתחום ההרדמה היא פספוס, כי יש מחסור אדיר במרדימים. בגלל המחסור הזה לא מבצעים ניתוחים בזמן. נדרשות 11-15 שנים כדי להכשיר רופא מומחה. למה שעוזרי רופא לא יסייעו בפרוצדורות שהם מאוד מיומנים בהן? האיגודים המקצועיים נלחמים במקצוע, במקום לשלב ידיים ולהבין שיש מספיק חולים לכולם. שהמומחה יתעסק בקצפת של הרפואה. הוא לא צריך לעשות הכול".
וכט חולק על גישת משרד הבריאות שלפיה אין חשיבות לעיגון של מקצוע בחקיקה ראשית, בהשוואה לתקנות. "המקצוע חייב להיות מוסדר בחקיקה ראשית. במקום לאבד פרמדיקים צעירים ומוכשרים למקצועות אחרים ולמדינות אחרות, למה לא לתת להם, ולעוד אחרים, לבחור במקצוע הזה ולהישאר בארץ? זה יקרה דרך ההכרה בו כמקצוע ראוי ומכובד. צריך לשבור את הקיבעון המחשבתי. היום כשמגיע עוזר רופא למטופל, הוא אומר: 'מה זה עוזר רופא? תביאו לי את הרופא האמיתי'. עוזר רופא צריך להיתפס כמקצוע לחיים".
ועוד אומר וכט, "הרגולטור לא צריך להעביר הכשרות מקצועיות. הכשרה למקצוע חייבת להגיע דרך האקדמיה, כמו ברפואה, סיעוד, תזונה או פיזיותרפיה".
לפי וכט, אם המקצוע יתבסס וייתפס כיוקרתי, תצטמצם גם התופעה הנרחבת של ישראלים שלומדים ברפואה בחו"ל, בחלק מהמקרים בבתי ספר שרמת הלימודים בהם לא מספיק גבוהה, כמו במדינות שעלו לכותרות באחרונה בהקשר הזה - ארמניה ומולדובה. לפי החלטת משרד הבריאות, לא יוכרו לימודי הרפואה של מי שהחלו ללמוד בארמניה אחרי פברואר 2016. "לו מקצוע עוזר הרופא היה כבר מבוסס כאן ומלווה בשכר ראוי, הערכה מקצועית ומסלול אקדמי, החבר'ה האלה היו יכולים ללמוד כאן במסגרת אקדמית מוכרת ומפוקחת".
קידום המקצוע של עוזר-רופא הוא קריטי בעיני פרופ' רבקה כרמי, הנשיאה היוצאת של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לא רק בגלל המחסור ברופאים, אלא כי הוא יכול לטפל בבעיה החמורה של שחיקה בקרב רופאים.
בסקר שנעשה באחרונה במשרד הבריאות, נמצא שרופאים הם בעלי המקצוע השחוקים ביותר במערכת, ואחריהם האחיות. לפי כרמי, "מחקרים הראו ש-40% מזמנו של רופא כלל לא מוקדש לרפואה. הוא עוסק בפעולות מנואליות שלא בהכרח דורשות רופא, כמו פעולות כירורגיות קטנות, ובהרבה ביורוקרטיה. כל אלה מעייפות את הרופא, וזה בא על חשבון היכולת להקדיש זמן לחולה, להסתכל לו בעיניים.
"צריך להפסיק לחשוב על בעיית המחסור ברופאים כבעיה שתיפתר דרך עוד בתי ספר לרפואה ועוד תקנים, ולהתחיל לחשוב יצירתית והוליסטית". כרמי מספרת שהאוניברסיטה רצתה לפתח תוכנית לימודים ל"עוזר רופא" כבר לפני 15 שנה, "אבל זרקו אותנו מכל המדרגות. היו התנגדויות מצד משרד הבריאות, ומצד ארגוני האחיות והרופאים. כל הסיפור הזה הוא פוליטי לגמרי. היינו כבר צריכים להיות אחרי 3-4 מחזורים של 'עוזר-רופא'. לצערי זה לא קרה. אולי בעתיד".
האחיות: "עוזרי הרופא מוזמנים לעשות הסבה"
מהסתדרות האחיות נמסר בתגובה: "הטיפול המקצועי בחולים המגיעים לחדר המיון קובע אחריות ברורה ברצף הטיפולי לרופאים ולאחיות. בשום שלב, גם על פי נוהלי משרד הבריאות הישראלי, אין מתווך בהעברת ההנחיות בין הרופא לאחות.
"הסתדרות האחיות מגבה באופן מוחלט את האחיות בחדרי המיון שלא מאפשרות לחרוג מנהלים ונורמות שנועדו לשמור על רמת טיפול ראויה, גם בעת הזאת כאשר יש עומסים בלתי נסבלים על עבודתן. ככל שעוזר רופא מעוניין להתקדם מקצועית ולבצע את עבודת האחיות, הרי שהוא מוזמן למסלול להסבה מקצועית בבתי הספר לאחיות להשלמת לימודי סיעוד של 4 שנים והתמחות על בסיסית שתאפשר לו עבודה במחלקות השונות בבתי החולים. לא ניתן יד בשום אופן לפגוע ברמה המקצועית של האחיות ובטיפול הראוי בחולים".
התוכנית לתואר שני של עוזר רופא: "אנחנו מוכנים"
התוכנית לתואר שני לעוזר רופא באוניברסיטת בן גוריון קיבלה באחרונה את אישור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בכפוף ל"הסדרת התחום במשרד הבריאות". המשמעות היא, שרק אחרי שהמקצוע יורחב לפעילות בעוד מחלקות בבתי חולים ולקהילה, ויוקצו לו תקנים בהתאם, התוכנית תוכל להיפתח. "התוכנית מוכנה לצאת לדרך", אומר דיקאן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' עמוס כץ. "יש לנו היכולות והסילבוסים. אבל לא נפתח אותה עד שלא נדע שלבוגרים שלנו יש עבודה, בתנאי שכר הולמים". התוכנית כוללת חמישה סמסטרים, וצפויה לכלול כ-30-40 סטודנטים במחזור. "הרמנו את הכפפה. אנחנו מוכנים", אומר כץ.