גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסערות הפוליטיות ייתנו את אותותיהן בשווקים

הסימנים הכלכליים הטהורים עוד סבירים כעת, אך החשש הוא מה שקורה לנבחרים

מסחר תנודתי ומושפע מפוליטיקה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מסחר תנודתי ומושפע מפוליטיקה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה כ-20 שנה שצוות המחקר של IBI מפרסם תחזיות לשנה הקרובה, ובכל שנה נדמה שבשנה שעברה זה היה קל יותר. אולי זה קסם החוכמה בדיעבד. זה עבד לא רע בעשור האחרון, כשהמוטיבים העיקריים שמלווים אותנו היו יציבים למדי - הריבית נמוכה, הכסף זול, הכלכלה יציבה, האבטלה נמוכה, יוקר המחיה מטריד, אבל האינפלציה נמוכה, מחירי הנדל"ן ומניות הטכנולוגיה מדאיגים, אבל קשה לראות אותם צונחים. כשזו הייתה הסביבה התחזית, היא הייתה קלה יחסית. 

ב-2018 הריבית התחילה לעלות, קצת. לא נראה שזאת תגובה להתחממות המשק האמריקאי או הישראלי ולא ציפייה לאינפלציה שתצא משליטה, אלא יותר כלי להוצאת האוויר מבועות ספציפיות. עושה רושם שזה עזר. שוק המניות האמריקאי המנופח הוציא קצת אוויר וכך גם שוק הנדל"ן הישראלי.

העלאה מתונה של הריבית טובה לנו כמשקיעים - היא מייצרת תשואה בהשקעות הסולידיות. העלאה מתונה של הריבית טובה לבנקים המרכזיים, שמקבלים קצת יותר אורך במושכות המשק. אבל, היא פחות טובה לפוליטיקאים, שרוצים להציג צמיחה ושצריכים להתמודד עם החזר ריבית בסביבה של גירעון גדל. היא פחות טובה לגופים וחברות, שיצטרכו למחזר חובות זולים בעוד שנה-שנתיים.

מלחמה בין פוליטיקאים לנגידי בנקים מרכזיים אינה דבר חדש, אבל כשהיא יוצאת מדפי העיתונות הכלכלית למדיה החברתית - ייתכן שההשפעות יהיו שונות. קל לקשור את הריבית הבסיסית במשק ליוקר המחיה, ולכן יחסית קל לייצר מסרים פופוליסטיים, שאולי טובים לכלכלה לטווח קצר, אך בעייתיים לטווח ארוך. התופעה הזו מתעצמת כשנבחרי הציבור יכולים לצייץ ככל העולה על רוחם, אבל עובדי הציבור מוגבלים ביכולת התגובה.

בעשור האחרון ההשפעה של הפוליטיקה על שוק ההון התחזקה. ההנחה הרווחת היא שלכל ממשלה לוקח שנתיים-שלוש לפחות עד שרואים שינוי בכיוון התקדמות המשק, אבל שהניהול היומיומי השוטף יהיה מקצועי וראוי, בלי קשר לזהות הפוליטית של הקברניט ליד ההגה. כתוצאה מכך בעבר לא הגיב שוק ההון בחדות לשינויים בהנהגה. המשקל של הסייקלים העסקיים ושל אירועים גלובליים היה גדול מהמשקל של אירועים בפוליטיקה המקומית. זה נכון בארה"ב ונכון גם בישראל.

התגובה לבחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ב-2016 הייתה אולי סנונית שמבשרת שינוי. משקיעים העריכו שכהונתו תיטיב עם השווקים הפיננסיים - והנבואה הזו הגשימה את עצמה בטווח הקצר. הורדת מיסי החברות והבטחות לחיזוק התעשייה אפשרו למשקיעים לקטוף פירות שהבשילו מהר. שנתיים אחר כך התהליכים הללו מיצו את עצמם ואנחנו מתחילים את 2019 בחוסר ודאות לגבי התהליכים הפוליטיים.

בישראל עשויה להיות לתהליך הבחירות השפעה בטווח הקצר דומה לזו שראינו בארה"ב וברזיל - מתאם בין מובילות בסקרים של מפלגות ימין כלכלי ומדדי המניות הראשיים.

בתוך כך רעשי רקע של תהליכים פוליטיים בעולם ייתנו את הטון בשווקים הגלובליים ומתוך כך גם אצלנו - ברקזיט, אפודים צהובים, פליטים וטרור באירופה, יציבות ממשלתו של טראמפ בארה"ב סנקציות ומלחמות הסחר מול שאר העולם טומנים הבטחה לשוקי מניות תנודתיים מבעבר.

נראה ש-2019 מתחילה כשהכלכלה יציבה כפי שהייתה. מה שהשתנה זו ההשפעה התודעתית של הציוצים הפוליטיים על השווקים. מה שלרגע נראה כקוריוז ב-2016, שזכה לשם Trump Trade, קיבל פרספקטיבה מטרידה בשבועות האחרונים של 2018.

נראה ש-2019 תהיה שנה טובה לגולשים שמחפשים גלים גבוהים. שהסערות שיעוררו אותם יהיו בעיקר סערות פוליטיות ופחות סערות של כלכלה טהורה.

הכותבת היא יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" ● הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית, לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

הדוח שחושף: קצב גיוסי ההון בישראל עדיין לא מדביק את העולם

חברות בינה מלאכותית הן הכוח המשמעותי ביותר בחזית ההשקעות בישראל, אך שיעור ההשקעות בהן עדיין נמוך ביחס למגמות העולמיות - כך לפי דוח חדש למחצית הראשונה של 2025 של מכון המחקר RISE Israel בשיתוף חברת המידע IVC ● לצד ההתחזקות של הבינה המלאכותית, הסייבר ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי

הבניין ברחוב יוכבד שבחיפה / צילום: סתיו ליבנה

תמ"א 38 ללא תמ"א: החברה ביצעה את הפרויקט אך לא חיזקה את הבניין

פרויקט חיזוק ותוספת דירות בחיפה הסתבך, ובמסגרת הליך בוררות בין החברה לדיירים התברר כי בוצעו בו ליקויי בנייה רבים ● במרכזם: עבודה לקויה שבפועל לא חיזקה את המבנה מפני רעידות אדמה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-1.5%, מדד הביטוח זינק ב-3.9%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.1% בלבד ● ירידות נרשמות גם בבורסות ברחבי העולם, לאחר שדוחות חזקים במיוחד של חברת התוכנה פלנטיר חידדו את חששות המשקיעים מפני הערכות שווי קיצוניות בוול סטריט ● וגם: האם חברת השבבים שזינקה ב-100% השנה בדרך לראלי חדש?

סמ''ר איתי חן ז''ל / צילום: דובר צה''ל

החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל הושב הלילה לישראל

עם חזרתו של איתי חן ז"ל, כל חברי "צוות פרץ" שנלחם על בסיס נחל עוז ובהם תומר ליבוביץ' ז"ל סרן דניאל פרץ ז"ל ומתן אנגרסט - שבו לגבולם ● הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים. יש מידע מסוים על מיקומם של לפחות ארבעה נוספים ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים: "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק, ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות-הרצון של המטופלים?

למרות העומסים, התפוסה החריגה והמצב הביטחוני הקשה בדרום, בית החולים סורוקה מוביל את סקר חוויית המטופל של משרד הבריאות עם 85% שביעות-רצון - הציון הגבוה ביותר מבין בתי החולים הגדולים ● המנצח של הסקר כולו הוא בית החולים לניאדו, עם שיעור שביעות-רצון של 88% ● וגם: אילו בתי חולים נמצאים בתחתית הרשימה?

סקויה / צילום: Shutterstock, T. Schneider

עוד טלטלה בקרן סקויה: השותף הבכיר ביותר עוזב

שותפי הקרן הודיעו כי רולוף בותה, השותף הבכיר בסקויה,יעזוב אותה לאחר 22 שנה ● בקרן לא הסבירו את הסיבה לעזיבתו של בותה, אך ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען כי כמה משותפיו העלו תהיות לגבי סגנון המנהיגות שלו, וכי הוא התבקש לפרוש

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום: גוגל קיבלה אישור רגולטורי מרכזי לרכישת וויז

משרד המשפטים האמריקאי סיים את בדיקת ההגבלים העסקיים לעסקה הגדולה בתולדות אלפאבית ● עם זאת, הבדיקות בעולם נמשכות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות באירופה; ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הדאקס יורד בכ-0.3% ● הניקיי נפל בכ-2.3%, מניית סופטבנק צנחה ב-10% ● וול סטריט ננעלה בירידות חדות אמש, על רקע חששות מפני הערכות שווי קיצוניות ואזהרות של מנכ"לים בכירים בוול סטריט מפני תיקון קרוב בשווקים ● הביטקוין צנח לזמן קצר מתחת לרף ה-100 אלף דולר ● בין החברות שצפויות לדווח היום: טבע, קוואלקום, למונייד וטאבולה

בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים

החקירה נגד בכירים בהסתדרות ממחישה את היקף ההשפעה הכלכלית שיש לגוף הוותיק ● לצד תקציבים של יותר ממיליארד שקל בשנה, להסתדרות יש נכסים בתחום הנדל"ן, החינוך, הפיננסים והתרבות - שחלקם עדיין לא חשופים לציבור

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל Fiverr / צילום: שלומי יוסף

אחרי שהודיעה על חזרה למצב סטארט-אפ: דוחות טובים לפייבר ברבעון השלישי

פייבר, המפתחת זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים למעסיקים, דיווחה על רווח מתואם של 24.4 מיליון דולר - גידול של 23% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● לפני כחודשיים החברה הודיעה על תוכנית להתאמת מבנה החברה לעידן ה-AI, אשר כלל פיטורים של 250 עובדים

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

חברת התעופה שתחדש בשנה הבאה את טיסותיה לישראל

החזרה של אייר אינדיה נחשבת משמעותית וחשובה, משום שהיא מחברת את ישראל לנמל תעופה עם קישוריות ליעדים רבים למזרח ● החל מ-1 בינואר 2026, אייר אינדיה תפעיל חמש טיסות שבועיות בקו ת"א-דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך בממוצע כחמש וחצי שעות

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נפלה?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מבקר המדינה בביקורת על הקבינט הכלכלי של סמוטריץ' במלחמה: "הפגין אוזלת-יד"

המבקר אנגלמן מותח ביקורת קשה על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר סמוטריץ', שאמור היה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול המלחמה - אך "הפך לכלי ריק" ● במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל; נושאים כמו המשבר בצפון, המחסור בעובדים והסיוע לעסקים לא טופלו במסגרתו; סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו, ונתניהו כלל לא נדרש לנושא

טורביורן טורנקוויסט / צילום: Reuters

עשה את עסקת חייו: המיליארדר שצפוי לרכוש את אימפריית הנפט הרוסית

בצל הסנקציות על רוסיה, הסוחר השוודי טורביורן טורנקוויסט הגיע לעסקה פורצת דרך לרכישת נכסי לוקאויל בחו"ל ● העסקה, שעשויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, מרחיבה את שליטתו בשוק הנפט - ומחזירה למוקד את קשריו הישנים עם הקרמלין

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; פלנטיר נפלה ב-8%, אנבידיה ב-4%

נאסד"ק ירד ב-2% ● מייקל בארי פתח פוזיציית שורט על אנבידיה ופלנטיר, אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר בתגובה: "מטורף" ● מנכ"לי גולדמן סאקס ומורגן סטנלי: משקיעים צריכים להיערך לירידה של מעל 10% בשוקי המניות ● קרן העושר הריבונית של נורווגיה הודיעה כי תצביע נגד חבילת השכר הענקית של אילון מאסק ● לראשונה מזה 5 חודשים, הביטקוין ירד מתחת ל-100 אלף דולר ● הדולר בשיא של חצי שנה

''מס זוקמן, שאלה של צדק''. הפגנה בפריז / צילום: Reuters, Tom Nicholson

מסים חדשים על "מולטי־מיליונרים" - המדינות האירופיות שבוחנות צעדים דרסטיים

צרפת נאבקת לסגור את הגירעון ומוותרת על רפורמות דגל לטובת מסים חדשים ופשרות פוליטיות - כולל שיתוף־פעולה מפתיע עם לה־פן והימין ● גם בריטניה שוקלת צעדים דרמטיים, בהם "מס יציאה" למולטי־מיליונרים, בניסיון נואש לאזן תקציב מנופח בלי לפגוע בצמיחה

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס