תרופה / צילום: שאטרסטוק
חברי ועדת סל התרופות (ועדת הסל להרחבת סל הבריאות) פירסמו כעת את רשימת התרופות והטכנולוגיות שייכנסו לסל הבריאות של 2019, בתקציב כולל של 460 מיליון שקל - תרופות שישרתו כ-70 אלף איש. הבדיקות שאושרו ישרתו אוכלוסיות נרחבות. 40 מיליון שקל נוספים הן עבור תרופות שייכנסו במדורג, על חשבון תקציב הסל מ-2020. יותר ממחצית מהתקציב (55%) - 255 מיליון שקל - הוא עבור תרופות לטיפול בסרטן - מגמה שאפיינה את הסל בשנים האחרונות, לבד מאשתקד.
לרשימה המלאה של התרופות שנכנסו לסל התרופות
בחודשיים האחרונים חברי הוועדה, בראשות מנהל בית החולים איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' רוני גמזו, סיננו רשימה של 770 תרופות וטכנולוגיות בעלות של יותר מ-3 מיליארד שקל ל-107 תרופות בלבד. אל הישורת האחרונה של הדיונים הגיעו 200 תרופות, בעלות של יותר מ-2 מיליארד שקל.
עם התרופות והטכנולוגיות לטיפול בסרטן שנכנסו לסל, נמנה טיפול חדשני בהנדסה גנטית (CAR-T) לחולי סרטן בלוטת הלימפה (מסוג תאי b גדולים) ולחולי לוקמיה ALL חוזרת בגילי 25-3. טכנולוגיית CAR T אוספת מחולים תאים של מערכת החיסון, בראשם תאי T המסוגלים להרוג תאי סרטן, ומהנדסת אותם גנטית כך שיבטאו קולטן מיוחד לזיהוי תאי הסרטן בגוף החולה. תאים אלה מוזרקים לחולה ומופעלים לתקיפת התאים הסרטניים.
עוד נכנסו תרופות חדשות לסרטן הדם (לוקמיה), לימפומה מיאלומה נפוצה (של תאי הפלסמה, המצויים במח העצם), סרטן הכבד, סרטן עור מסוג מלנומה, סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן הכליה וסרטן שלפוחית השתן, סרטן הריאה וסרטן צוואר הרחם (בהן תרופות מתקדמות ביולוגיות ובאימונותרפיה - הפעלת מערכת החיסון לתקיפת תאי הסרטן).
בין התרופות האימונותרפיות שנכנסו לסל: אופדיבו למלנומה (סרטן עור), בשלב מתקדם. מטרת הטיפול האימונותרפי הוא למנוע את הישנות המחלה, כאשר ישנם כ-150 חולים בשנה שנחשבים כבעלי סיכון מוגבר להישנותה. תרופות נוספות שאושרו לטיפול במלנומה בשלב מתקדם: טפינלאר ומקיניסט. שלושתן דורגו בידי האיגוד האונקולוגי כחשובות ביותר. עלות שלוש התרופות למלנומה: כ-33 מיליון שקל בשנה. נכנסה לסל גם התרופה האימונותרפית אופדיבו לסרטן כליה גרורתי. יש כ-900 חולים בסרטן כליה בשנה. עלותה - כ-16 מיליון שקל בשנה. מדובר בפעם הראשנה שבה הטיפול האימונותרפי שניתן בסל התרופות מתרחב לסוגי סרטן שאינם מלנומה. עוד נכנסו לסל: התרופות קיפרוליס, נינלארו ואמפליסיטי לקו טיפולי מתקדם לחולי מיאלומה (סרטן דם במח העצם) וכן רבלימיד לחולי מיאלומה שמצויים לפני או אחרי השתלת מח עצם.
תרופות נוספות בתחום הסרטן שנכנסו לסל: קסקלי וורנציו - טיפול הורמונלי לסרטן שד מתקדם והתרופה אבירטרון לסרטן ערמונית גרורתי, רגיש להורמונים. כמו כן, הורחבו בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם לנשים בגילי 35-30 (כיום הבדיקה ניתנת לסל לגילי 55-35) ואושר מזון ייעודי לחולי סרטן לילדים עד גיל 13. כן נכנסה לסלמלדיקה לנשאות לגן BRCA לחולים עם סרטן שד או לבלב. לא נכנסה לסל התרופה אברקסן לטיפול בסרטן לבלב גרורתי, אשר עשויה להאריך את חיי החולים בכמה חודשים. זאת מכיוון שמחקרים לא הצביעו על יעילותה במידה מספקת.
בין התרופות והטכנולוגיות הנוספות שאושרו עבור מחלות נוספות: רסויטה - טיפול ל-34 ילדים חולים במחלת רככת העצמות; פיאות לחולים הסובלים ממחלה אוטואימונית הגורמת להתקרחות; נוגדי קרישה חדשים (פרדקסה, אליקוויס, קסרלטו) - טיפול מציל חיים ומונע שבץ או קרישי דם עבור חולים שעומדים בסיכון לשבץ - מדובר בקהל יעד של כ-13 אלף איש, בעלות של 37 מיליון שקלים; התרופה אלאריס לטיפול בקדחת ים תיכונית (FMF) - מחלה דלקתית תורשתית, שתשרת כ-200 חולים; התרופה דופיקסנט לחולי אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) בינוני עד חמור אחרי טיפול קודם; והתרופות ביקטרווי וג'ולוקה לטיפול בנשאי HIV. אושרו גם תרופות למחלות נדירות, בהן קולבאם למחלה גנטית נדירה לחולה אחד בישראל בעלות של מיליון שקל בשנה (1.067 מיליון).
סך הכל, עלותן של התרופות האונקולוגיות שנכנסו לסל כאמור 255 מיליון שקל, כ-100 מיליון מתוכם עבור מחלות סרטן הדם, תרופות שישרתו אלפי חולים; תרופות למחלות ריאות בעלות של כ-20 מיליון שקל, שישרתו כ-100 חולים, תרופות למחלות נדירות כמו רככת העצמות, בעלות של כ-30 מיליון שקל, טכנולוגיית "פלאש" לניטור סוכר בחולי סוכרת סוג 1 - המשך התשלום משנה שעברה - בעלות של 20 מיליון שקל; תרופות לגמילה מעישון בעלות של כ-3 מיליון שקל ובדיקות סקר ראייה לפעוטות בגנים (173 אלף ילדים), בעלות של יותר מ-2 מיליון שקל. טכנולוגיית "פלאש" לניטור סוכר לא נכנסה לסל השנה עבור סוכרת סוג 2.
"הסל השנה היה משימה בלתי אפשרית"
בשעות האחרונות לפעילותה של ועדת הסל התגלעו מחלוקות וויכוחים בין החברים, ואלה נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה. יו"ר הוועדה, פרופ' גמזו, התייחס לקושי הרב בפעילות הוועדה השנה ואמר: "הסל השנה היה משימה בלתי אפשרית. במקום לדבר על הדברים שנכנסו, צריך הפעם לדבר על התרופות שלא נכנסו - תרופה לחולי סכרת בדרוג הראשון של הרופאים, פרוצדורה לחולי סרטן המוח בעדיפות גבוהה של האיגוד האונקולוגי, הרחבת הזנים בחיסון הHPV המומלץ על ידי מומחי בריאות הציבור ותרופות למחלות רשתית העין". גמזו הודה כי "אני לא מרגיש שלם עד הסוף עם המשימה שהוטלה עליי".
עוד אמר גמזו: "יש תרופות שהיו בסכומים גבוהים, גבוהים מדי. שלא עברו. עם כל הקושי. זה מסר חשוב לחברות התרופות. גם במחלות מורכבות וקשות - לא נעביר תרופות במחירים דמיוניים".
ד"ר אסנת לוקסנבורג, מרכזת ועדת הסל מאז ייסודו לפני יותר מ-20 שנה וראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, אמרה גם היא כי "השנה הייתה מורכבת וקשה במיוחד. לשמחתנו היו טכנולוגיות רבות שהן פריצות דרך ומאפשרות את הטיפול המתקדם ביותר בחולים בישראל אך בצידן היו עלויות מאד גבוהות שהגיעו כד למעלה מ-3 מיליוני שקל למטופל. הדבר הפך את דיוני הועדה למורכבים וקשים עד מאד שהייתה צריכה להתכנס לתקציב מוגדר".
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דחף להוספת עוד 40 מיליון שקל לתקציב הוועדה ברגע האחרון, ואמר על כך: "לצערי תקציב הסל אף פעם לא מספיק לכל הצרכים, אבל אני חייב להדגיש את ההישג שלנו בתוספת משמעותית שקיבלנו לסל וזה הודות לשיתוף הפעולה שלנו עם מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנים עברו". עוד אמר ש: "אני מתכוון לדרוש בהסכם הקואליציוני הבא הגדלת סל התרופות ל-700 מיליון שקל". מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוסיף: "האתגר שעמד בפניכם השנה היה מהקשים ביותר שידעה ועדת הסל. יש לנו מחויבות לדאוג לכך שהמסגרת שתעמוד בפניכם בשנה הבאה תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי ותאפשר מתן מענה לצרכים שהולכים ועולים. בר סימן טוב הודה לגמזו וללוקסנבורג וכן לטל מורגנשטרן, מחטיבת הטכנולוגית הרפואיות, שעבדה לצד לוקסנבורג בריכוז הוועדה, על כך ש"דאגה להנגיש לכם את המידע העדכני ביותר על מנת שתוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר".
בין התרופות שלא נכנסו לסל השנה: בדיקת סקר CT למעשנים וטיפול מונע להידבקות בנגיף ה-HIV לאנשים המועדים להידבקות (PrEP) - למשל לבני זוג בריאים של נשאי הנגיף. בדיקה שעלותה כ-9 מיליון שקל. על כך אמרו בוועד למלחמה באיידס: "בעוד שבמקומות רבים בעולם הוא מונגש במימון ציבורי ומביא לירידה של עשרות אחוזים בהדבקות חדשות בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה, במדינת ישראל הוא איננו מונגש דיו. על משרד הבריאות למצוא בהקדם דרכים למימון ציבורי של טיפול זה, בין היתר באמצעות מימון ישיר עבור אלה הזקוקים לו". באגודה למלחמה בסרטן בירכו על הכנסת תרופות רבות לטיפול בסרטן, אך ציינו בנוגע לתרופות שנשארו מחוץ לסל בשל יוקרן: "אנו קוראים לראש הממשלה ושר האוצר לבצע עדכון שנתי קבוע של כ-2% מעלות סל הבריאות. על תקציב ועדת הסל, להיות במגמת צמיחה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים, הזדקנות האוכלוסייה ולגידול באוכלוסיית החולים והמחלימים הנמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה נוספת".
סרטן הוא גורם המוות מספר 1 בישראל, עם כ-11 אלף ישראלים שמתים מהמחלה בשנה. סך הכל כרבע ממקרי המוות בישראל נגרמים בשל תחלואה מסרטן. גורמי המוות הבאים הם מחלות לב (14%), מחלות זיהומיות (6%), וסוכרת ומחלות כלי דם ושבץ - 5% עבור שניהם. מדי שנה כ-30 אלף איש מאובחנים בישראל עם סרטן - מהשיעורים הגבוהים ב-OECD יחסית לאוכלוסיה (שיעור המיתות דווקא נמוך בהשוואה בינלאומית).