גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושווייץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שימעי הורטיג, תומר וינגרטן ויוני אסיא / צילום: אמדוקס, סנטינל וואן, איטורו

המניה שעלתה 26% מהשפל ועדיין "נראית כמו מציאה"

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● הדוחות עקפו, אך התחזית חתכה: הסיבה לנפילה של סנטינל וואן ● הדירקטור הוותיק באיטורו מימש מניות במיליונים - והאנליסטים שממשיכים להאמין ● וגם: מניית אמדוקס קפצה ב-26% מהתחתית: האם מדובר ב"מציאה" שתמשיך לטוס?

הראל ויזל וניר הורוביץ / צילום: דימה טליאנסקי

המהפך של טרמינל איקס: במקום למכור מותגים של אחרים, קונים אותם

טרמינל איקס הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של קבוצת פוקס, עם קפיצה של כ־20% במכירות הרבעון ל־161 מיליון שקל ● הנתונים מוכיחים כי האסטרטגיה לרכישת מותגים עצמאיים, שאחראים לכמעט רבע מהכנסות החברה, הוכיחה את עצמה ● מה היעדים הבאים שהמנכ"ל מסמן?

מלון אריאה באילת / צילום: Shutterstock

מלונות אסטרל תבעה לקבל החזר דמי שכירות בזמן שיפוץ - וחויבה ב־400 אלף שקל הוצאות

ההסכם בין אסטרל ובין החברות המשכירות לה את מלון אריאה באילת לא כלל ביטול מפורש של הפטור מדמי השכירות בתקופת השיפוצים, אולם ביהמ"ש העניק משקל מכריע למושג "התחייבות מוחלטת" ופסק כי ההיגיון העסקי וכוונת הצדדים גוברים על הנאמר בחוזה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

המנגנון הסודי של אנבידיה: רשת העסקאות שמאחורי הרבעון המוצלח

לצד דוחות שיא ושווי שחוצה את ה־5 טריליון דולר, מתחת לפני השטח אנבידיה הופכת למממנת הפעילה ביותר בשוק הבינה המלאכותית ● מהשקעות עתק בסטארט־אפים ועד הלוואות וערבויות ללקוחותיה הגדולים: כך עובד המנגנון הפיננסי שמתדלק את מכירות החברה

שלמה רודב ורוני גת / צילום: יח''צ, תמר מצפי

האקזיט בתפוגן ומכירת משקאות ברצועה הקפיצו את רווחי קרור של רודב וגת

חברת המשקאות יפאורה סבלה ברבעון השני מירידה בהכנסות בעקבות העיתוי של פסח והשבתה של קווי ייצור, שקוזזה באופן חלקי ממכירה של מוצריה לרצועת עזה ● מכירת תפוגן הקפיצה את הרווח הנקי ב-65%

תדלוק בתחנת דלק / צילום: ap, Marta Lavandier

בעקבות התייקרות הדלק: המהלך שמקדם סמוטריץ’

בעקבות הזינוק במחיר הדלק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה לקדם הפחתה של מס הבלו ● באוצר מגבשים כעת את גובה ההוזלה ואת המנגנון שיאפשר לה להיכנס לתוקף בתוך ימים ● ברקע: עלייה במחירי הבנזין בעולם וזינוק של כ־50% במרווח הזיקוק

וורן באפט / צילום: ap

בגיל 96, באפט ממשיך להגיע 5 ימים בשבוע למשרד. מה בכל זאת השתנה?

וורן באפט, שחוגג היום את יום הולדתו ה־96, עדיין מעורב בהשקעות, למרות שעזב השנה את תפקיד מנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא מגיע בכל יום לעבודה ● מה בכל זאת השתנה, ואיך מגיבים לכך בשוק?

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

לאחר צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין: בית הדין בהאג נאבק על קיומו

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב טוענת שבנק מצרי סייע לאיראן לעקוף סנקציות באמצעות עסקאות של כ־1.8 מיליארד דולר דרך סניפיו באמירויות; ביה"ד הפלילי הבינ"ל מתמודד עם לחץ מצד ארה"ב ומדינות נוספות בעקבות צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין; וארה"ב חידשה את אזהרת המסע לישראל ברמה 3 ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

איסלנד / צילום: Shutterstock

תושבי איסלנד דחו במשאל עם שיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי

מספירת הרוב המכריע של הקולות במשאל העם באיסלנד עולה כי יש רוב למתנגדי חידוש השיחות עם האיחוד האירופי ● לפי התוצאות הכמעט-סופיות, מחנה ה"לא" קיבל 52.5% מהקולות, לעומת 47.5% למחנה ה"כן"

הדירה ברחוב נעמי ברמת השרון / צילום: יונתן וליאור בר

שלושה בתים למכירה, אותו בניין ופערים של יותר מחצי מיליון שקל

העסקה הגבוהה ביותר בעיר בדירת יד שנייה מתחילת השנה: דופלקס 4 חדרים ברחוב נעמי ברמת השרון נמכר במחיר המשקף כ-35-36 אלף שקל למ"ר ● השכונה מתאפיינת בפער בין דירות ישנות לחדשות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט חוגג היום 96 ועדיין מגיע כל יום למשרד. כך הוא מושך בחוטים

מגיע למשרד כל יום, עדיין בוחר חברות השקעה, אבל מאמין גדול במחליפו - גרג אייבל ● וורן באפט חוגג יום הולדת 96, ובחנו כיצד נראתה השנה של ברקשייר האת'ווי לאחר עזיבתו את תפקיד המנכ"ל ● איזה מניות רכשו, אילו מכרו, ומי ההשקעות הגדולות?

שותפי קרן ווליו LBH - מימין: שמעון בן חמו, עופר לינצ׳בסקי ויאיר אפרתי / צילום: טניה שיין

הראל ויזל וגד פרופר שותפים: המרוויחים המפתיעים ממיזוג הנדל"ן של דן

אחרי שמכרה את פעילות התחבורה של דן ברווח של למעלה ממיליארד שקל, קרן ווליו־LBH בדרך להצפת ערך נוספת באמצעות מיזוג פעילות הנדל"ן של דן עם דוניץ ● לא רק הקרן תיהנה מהעסקה שתניב לה פי 5 על הכסף, אלא גם שורת בעלי הון כמו הראל ויזל, דוד פתאל וגד פרופר

קובי הבר, מנכ''ל ביטוח ישיר מקבוצת איי.די.איי / צילום: כפיר סיון

מנכ"ל ביטוח ישיר יסיים את תפקידו בחברה לאחר שמונה שנים

מנכ"ל ביטוח ישיר קובי הבר הודיע לדירקטוריון החברה על כוונתו לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים ● ביטוח ישיר היא החברה הגדולה בישראל בתחום רכב רכוש

ישי רוט, מנכ''ל קבוצת שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

הנדל"ניסט שמגלה: הסיבה שאני לא קונה לבת שלי דירה בישראל

ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל הנדסה, מסביר מדוע החברה מעדיפה פרויקטים ביקנעם, בעכו ובחיפה ומתרחקת מתל אביב ● וגם: למה הוא קורא להוריד את מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים, ואיך זה קשור לדירה של הבת שלו?

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת סוגת כמשל: "דאטה זו בוננזה שיכולה לדחוף מתחרים החוצה"

בשנים האחרונות נכנסה סוגיה נוספת לתמונה כשבאים לבחון עסקת מיזוג: מי מחזיק במידע על הלקוחות ● דוגמה בולטת היא המיזוג בין סוגת לספקית המידע סטורנקסט, שנפלה בגלל החשש שהגישה למידע תפגע בתחרות ● טובי האריס, ראש מחלקת השווקים ברשות התחרות, מסבירה בראיון לגלובס מדוע דאטה הפך למרכיב קריטי כשבאים לאשר עסקת מיזוג: "זה הנפט והזהב של הכלכלה החדשה"

פרופ' ענת בן דוד, מובילת מיזם ''זה ב-AI'' / צילום: תמיר נוי

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מהיום תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב־AI בתעמולה

הפגנות בונצואלה / צילום: Reuters, IMAGO/Mario Flores

הסכם היסטורי? ייקח זמן עד שהנפט מונצואלה יחלחל לכלכלה האמריקאית

בסוף השבוע הכריז טראמפ על הסכם שישלב בין עתודות הנפט בונצואלה ליכולות ההפקה האמריקאיות ● עם זאת, בשוק לא מאמינים שמחירי הדלק בארה"ב יירד בקרוב ● ברמה הפוליטית, טראמפ משתמש בהודעה לשלוח מסר לאיראן

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

כ-70% מרוכשי הדירות שביטלו עסקה בת"א לא רכשו דירה אחרת

בעוד היתרי הבנייה ממשיכים לעלות, בדיקת משרד האוצר מגלה כי רוב רוכשי הדירות שביטלו עסקאות בתל אביב בטענה לאי-קיום תנאי מתלה, לא חזרו לרכוש דירה אחרת

אוהד אלקבץ, סגן הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר

בכיר באוצר טוען: בממוצע אין מחסור במורים, ו"צריך לבטל את הלימודים בשישי"

אוהד אלקבץ, הממונה על עובדי ההוראה באגף השכר באוצר, הוא מי שיוביל את המו"מ על הסכם השכר מול ארגוני המורים ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ביטול הלימודים בשישי הכרחי כדי להוריד עומס מהמורים, מזהיר מפני סחרור שכר במשק ומסתייג מהעברת ההעסקה לרשויות המקומיות ● וכמה הוא משלם על גני ילדים?