גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

משחק בסקווישים / אילוסטרציה: Shutterstock

הסקווישי מציג: מהלהיט של השנה לסיוט בטיחותי

הצעצוע הרך והצבעוני שסחף ילדים בארה”ב וגם בישראל הפך לאחת מתופעות הצריכה הגדולות של השנה ● אלא שתחקיר Business Insider חושף אלפי דיווחים על דליפות, ריחות כימיים, כוויות ואפילו התפוצצויות

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המומחה שמזהיר: "תשואות הענק בבורסה מאחורינו" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

נהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א" ● המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI ● המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית ● וגם: למה הפד העלה ריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

הפגנה נגד מפלגת הימין הקיצוני AfD, לאחר הניצחון בסקסוניה־אנהלט / צילום: Reuters, Christian Mang

7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי

בלב הפוליטיקה האירופאית עומדת שורה של נושאים חדשים, הכוללת הגירה, זהות לאומית ואקלים ● בזמן שבמפלגות הקיצון הפופוליסטיות מטיבים למנף את הנושאים הבוערים, וכך זכו בבחירות הכלליות בשבדיה השבוע ובבחירות למדינת המחוז בסקסוניה־אנהלט בגרמניה, מפלגות המרכז הותיקות נותרות מאחור ● והחשש הגדול: תנועת המטוטלת הפוליטית עשויה להפוך למהירה ולחדה הרבה יותר

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

סירי המשופרת כבר פה. האם אפל עומדת בציפיות?

ענקית הטכנולוגיה משיקה את מערכת ההפעלה iOS 27, שהחידוש העיקרי בה נוגע ליכולות הבינה המלאכותית של סירי ● לצד זאת היא מציעה שדרוגי ביצועים, אך לא סוגרת את כל הפערים מול גוגל

צילום: Shutterstock

הילדים משתוללים? אל תאשימו את הסוכר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש סיבות טובות להגביל את הסוכר אצל ילדים. היפראקטיביות היא לא אחת מהן

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

רגע לפני העסקה: הסטות הכספים הגדולות מאלטשולר שחם נמשכו

אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים למתחרים • כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, בעוד מיטב ירד למקום השני ● איילון מופיעה לראשונה בטבלאות, ומגדל בדרך לעקוף את מנורה מבטחים בהיקף הנכסים המנוהלים • וברקע, עסקת ווישור מציבה סימן שאלה כפול: כיצד ייראה שיתוף הפעולה העתידי בפעילות הגמל של איילון ואלטשולר שחם החדשה?

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

המדינה שרכשה מישראל נשק במיליארדים ולוטשת עיניים לטכנולוגיה נוספת

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פי.ג'יי. סיטנפלד ומתקן הכליאה באשלנד, קנטקי / צילומים: Al Behrman AP, John Flavell

לא הבנתי עד כמה הייתי מכור לטלפון שלי, עד שנכנסתי לכלא

פוליטיקאי לשעבר מסינסינטי כותב על האירוניה שבפרידה הכפויה מהמכשיר שלא הפסיק לצפצף

קמפיין מתחזה לגופים מוסדיים במטרה להפיל משקיעים / צילום: Shutterstock

אזהרה: חשבונות פיקטיביים מנסים להתחזות לגלובס ברשתות החברתיות

מספר חשבונות פיקטיביים מתחזים לעיתון גלובס ביממה האחרונה ומציעים המלצות על מניות ותשואות עתק ● מדובר במגמה הולכת וגוברת של הונאות פיננסיות שמטא לא נותנת להן מענה ● אנו מטפלים בנושא מול מטא ● אנא שימו לב לסימני האזהרה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

תושב החוץ מכר, המשפחה מירושלים קנתה: בכמה נמכר בית פרטי בשדרות?

בשכונת נאות הנביאים בשדרות, נמכר בית בן 4 חדרים בשטח בנוי של 106 מ"ר עם חצר בשטח של 110 מ"ר, תמורת 1.5 מיליון שקל ● "שדרות הפכה לעיר מאוד מבוקשת, גם למגורים וגם על ידי משקיעים. יש הרבה עסקאות ומגיעים אליה אנשים מכל הארץ" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

אירופה בכוננות: המסדרון הצר שעלול להפוך לזירת עימות עם רוסיה

אזהרות חריגות מצד מנהיגים באירופה ומידע מודיעיני על צעדים אפשריים מצד מוסקבה מגבירים את הדריכות ביבשת ● במוקד החשש נמצא מסדרון סובאלקי, רצועה יבשתית באורך של פחות מ־100 ק"מ בין פולין לליטא, שהשתלטות רוסית עליה עלולה לנתק את המדינות הבלטיות משאר חברות נאט"ו ● במקביל, בלארוס פתחה בתרגיל צבאי סמוך לאזור

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

צילומים: יח''צ

גל של רכבי פרימיום סיניים בדרך לישראל. איך הם יתקבלו

התנהגות הצרכנים בשוק הרכב הישראלי שמרה על יציבות לאורך עשורים עם נאמנות לקומץ מותגים מובילים, שמרנות בסוגי ההנעה ומבצעים ● אלא שהשיטפון הסיני שינה אותה מקצה לקצה כש־6 מתוך עשרת המותגים הנמכרים בישראל מתחילת השנה הם סיניים ● אם לשפוט על פי הנעשה בשוק הסיני עצמו, זו רק ההתחלה

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

פרשת ההונאה בטורקיה היא בדיוק מה שארדואן חיכה לו

פרשת ההונאה הבינלאומית בטורקיה מספקת לנשיא הסחת דעת מושלמת מקריסת הבורסה המקומית, מהמבוכה האזורית מול החות'ים ומגל המעצרים החריג במדינה ● אף שישראלים מהווים רק כ-5% מהחשודים בפרשת הקריפטו, המשטר מיהר למתג אותה כ"רשת הונאה ישראלית" וחרץ את דינם של המעורבים מראש ● בטווח הקצר צפוי משטר ארדואן להפוך את העצורים לקרקס תקשורתי משפיל, ובהמשך עשוי למנף את מעצרם כדי לסחוט מישראל שחרור של בכירי חמאס

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

רפאל מאשרת את חשיפת גלובס: בדרך לעסקת ענק בצ׳כיה

רפאל אישרה את חשיפת גלובס על המגעים להרחבת עסקת מערכת ההגנה האווירית ספיידר בצ׳כיה, שנחתמה במקור עבור ארבע סוללות ● התוכנית צפויה להתפתח למערך הגנה לאומי משולב, עם יכולות נגד טילים בליסטיים וכטב”מים ומערכות מבוססות לייזר ● שתי הסוללות הראשונות מהעסקה המקורית כבר נמצאות בצ׳כיה

צילום מסך של אתר ההגרלות ''דירה בהנחה''

משרד השיכון סגר זמנית את אתר "דירה בהנחה"

האתר נסגר לצורך איתור חרדים שמצויים בסטאטוס של המתנה, לאור החלטת בג"ץ והנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיהן חרדים שלא שירתו בצה"ל אינם זכאים להשתתף בהגרלות ● לפי שעה, לא ברור מתי האתר ייפתח שוב

ריאד, בירת סעודיה / צילום: Shutterstock, Mohammed younos

מתקפה של החות'ים על סעודיה: שרפת ענק בנמל התעופה הראשי

דיווחים בסעודיה: מתקפה של החות'ים על נמל התעופה בריאד, שרפת ענק ועצירת טיסות ● ראש מערך הביטחון של איראן בריאיון לאל-ג'זירה: קטאר העבירה לארה"ב את התנאים של איראן לסיום המלחמה, ממתינים לתשובתו של טראמפ ● 2 לוחמים נפצעו קל מפיצוץ בדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה ● טראמפ הכריז: "ארה"ב שולטת ביטחונית בגרינלנד" ● דיווח בוושינגטון פוסט: מותם של ארבעה חיילים אמריקאים לפחות הושמט מהדיווחים הרשמיים של הפנטגון במהלך המלחמה עם איראן