גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Nic Coury

מטא מציגה עוזר אישי שיזמין לכם כרטיסי טיסה. האם הוא שווה את הזינוק במניה?

מטא רשמה מיליוני הורדות עם Muse, עוזר אישי שיכול לנהל יומן, לעשות קניות אונליין ולהזכיר ימי הולדת ● ההצלחה הזניקה את המניה בוול סטריט, אך המומחים מזהירים שהמודל הפיננסי עדיין לא ברור וייתכן שהדרך להכנסות מהמוצר ארוכה

הארווי ויינשטיין בבית המשפט במנהטן / צילום: ap, Steven Hirsch

הארווי ויינשטיין נידון ל-15 שנות מאסר במשפט החוזר בניו יורק

בעודו מאחורי סורג ובריח, המפיק ההוליוודי הורשע בתקיפה מינית של עוזרת ההפקה לשעבר מרים היילי בדירתו במנהטן ב-2006 • גזר הדין מגיע לאחר שהרשעתו הקודמת בוטלה ושני משפטים נוספים הסתיימו ללא הכרעה • היילי: "לא פעם הרגשתי כאילו אני זו שעומדת למשפט"

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע

35 מיליארד שקל וענקיות מכל העולם: מאחורי הקלעים של הצגת המטרו בברלין

יותר מ־250 נציגים מ־20 מדינות הגיעו לאירוע בברלין שבו הציגה נת"ע את מכרז הענק של פרויקט המטרו בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ● בחברה מדגישים כי המלחמה לא פגעה בהתעניינות הבינלאומית ומציעים גידור מלא מפני סיכוני מט"ח

עמירם שחר, סער אנקונינה ועמרי לימור / צילום: עומר גואטה

ב-30 מיליון דולר: אפווינד רוכשת חברת AI סודית

חברת הסייבר של עמירם שחר רוכשת את אג'יס, שהוקמה לפני תשעה חודשים בלבד, בעסקת מניות המוערכת בכ-30 מיליון דולר ● החברה הנרכשת, שטרם רשמה הכנסות או לקוחות, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת סוכני AI ● שני מייסדיה יובילו את מעבדת הבינה המלאכותית החדשה של אפווינד

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ שהמודלים "ברחו לו" לקראת גיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

סיבוב הון חדש לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בהובלת ת'רייב קפיטל של ג'ושוע קושנר וקרן גרינאוקס לחברת הסייבר הישראלית אירגיולר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

אחרי נפילת עסקת כאל: חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי

הראל דיווחה לבורסה במהלך הלילה כי אם החלטת רשות התחרות לגבי העסקה תעמוד בעינה, התוצאה תהיה ביטולה ● בנק דיסקונט צפוי לקבל פיצוי של 135 מיליון שקל, והיתרה לבינלאומי

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

המיליארדים שזרמו והשיא של הביטקוין מאותתים: שוק הקריפטו מנסה להוכיח שהתבגר

מטבע הקריפטו קפץ אל מעבר ל־85 אלף דולר ורשם את הרמה הגבוהה ביותר בשמונת החודשים האחרונים ● לצד כניסה גוברת של משקיעים מוסדיים וזרימות הון מן המערכת הפיננסית המסורתית, נתוני המסחר עשויים להצביע על שינוי בדפוסי הפעילות וכניסת השוק לשלב בוגר יותר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א: מדדי הנדל"ן והביטוח בלטו לרעה

המסחר בתל אביב התנהל בירידות שערים בהובלת מניות הביטוח שמושכות את הבורסה למטה ● מדדי האנרגיה בלטו בירוק נגד המגמה ● כלל בוחנת השקעה בווליו בייס לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● דוראל זינקה ברקע תחזית הכנסות עתק מחוות שרתים ●  מניית נייס זינקה בעקבות המגעים לאקזיט של 2 מיליארד דולר ● הדולר התחזק מול השקל

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן שמואשם במרמה ישלם 30 אלף שקל בכל חודש בהליך פשיטת הרגל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר אורן קובי, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך 6.5 שנים קובי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים 4 כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

רחוב ריג'נט בלונדון / צילום: Shutterstock

עוד 120 ליש"ט לחופשה? המס החדש שמסעיר את בריטניה

ממשלת בריטניה בוחנת לאפשר לראשי הערים באנגליה להטיל מס תיירות על לינות, בדומה למודל הקיים בסקוטלנד ובוויילס ● המס נועד להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות ולחזק את עצמאותן התקציבית, והוא עשוי להניב מאות מיליוני ליש"ט ● היוזמה מעוררת התנגדות בענף התיירות וחשש מעליית מחירי החופשות ומפגיעה בעסקים

יורם אלטמן ואדם פיינברג / צילום: נעה ניר, יח''צ

מיזוג בענף הפרסום: שתי חברות הפוסט-פרודקשן שיפעלו תחת קורת גג אחת

חברות הפוסט־פרודקשן Gravity ו־Shortcut Playground מאחדות כוחות ויפעלו תחת קורת גג אחת, במטרה להציע למותגים ולמשרדי פרסום מעטפת שירותים משלב הרעיון ועד לתוצר המוגמר ● המהלך מגיע על רקע השינויים בענף בעקבות חדירת הבינה המלאכותית והצורך בייצור תוכן בהיקפים גדולים ובזמנים קצרים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

אושר ניהול ייצוגית נגד הבנקים: לא שילמו ריבית על יתרות זכות בעו"ש

הבקשה הוגשה נגד בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, כאשר הנזק הנטען חסר תקדים ומסתכם במיליארדי שקלים ● לטענת התובעים, לאור העלייה המשמעותית של הריבית במשק החל מאפריל 2022, החלטת הבנקים שלא להעניק ריבית על יתרת זכות בעו"ש נגועה בחוסר תום-לב קיצוני

סקוט ראסל / צילום: NiCE

דיווח: נייס במגעים למכירת אקטימייז לקרן הקנדית ברוקפילד בכ-2 מיליארד דולר

ברשת סקיי ניוז דווח כי ענקית ההשקעות הקנדית נמצאת במגעים לרכישת אקטימייז מידי נייס תמורת כ-2 מיליארד דולר ● בחודשים האחרונים פורסם לא פעם שהחברה מבקשת למכור את פעילותה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים, שמבוססת על חברת אקטימייז שנרכשה ע"י נייס ב-2007

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

בממשלה נוטים לאשר דחייה במכירת כאל

הבוקר קרסה סופית עסקת מכירת כאל לקבוצת יוניון של ג'ורג חורש והראל ● בנק דיסקונט, הבעלים, אמור להשלים את מכירת כאל עד אפריל 2027 וצפוי לבקש דחייה מבנק ישראל ומשרד האוצר ● על פי מידע שהגיע לגלובס הנטייה כרגע היא לאשר דחייה שכזו בכפוף למספר בדיקות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

קללה או הכללה: מה מלמדת ההיסטוריה של חודשי ספטמבר ואוקטובר בשווקים

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

מועדון המניות שעשה 32% בשנה מציג 15 בחירות חדשות

אחרי שנה שבה תיק המניות המועדף של מורגן סטנלי עקף את S&P 500 בפער של יותר מ־13 נקודות אחוז, הבנק האמריקאי מרענן את רשימת “Vintage Values” שלו ● 12 מתוך 15 המניות התחלפו – ובין השמות החדשים: אפל, אלפבית וקוקה־קולה

סניף קרפור היפר רעננה / צילום: שירה ספיר

מחליפה הנהלה ונפרדת מהסל של ברקת: השינויים של קרפור בדרך אל הבורסה

כחודשיים לפני ההנפקה המתוכננת, מיכאל לובושיץ עובר לתפקיד יועץ, ענבל הרסון מפרקת את שדרת הניהול וקרפור מסיימת את מיזם "הסל של המדינה" השנוי במחלוקת ● החברה נערכת להנפקה לפי שווי של כ־800 מיליון שקל, לאחר שעברה מהפסד של 190 מיליון שקל - לרווח

עומר נבו, CTO וממייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הישראלי שבלב הפריצות למודלי ה־AI: "עושים טעויות, זה הזמן של התעשייה להתאפס"

גוגל, אנתרופיק, מטא ו־OpenAI דיווחו כי המודלים שלהם ניסו לפרוץ למערכות אמיתיות, לאחר שיצאו מהסביבות שבהן נבדקו ● בראיון לגלובס מסביר עומר נבו, מייסד־משותף של אירגיולר, החברה שמספקת את "ארגז החול" לענקיות ה־AI, איך זה בדיוק קורה - ומדוע תעשייה צריכה לאחד כוחות על־מנת לפתור את הבעיה