גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

לקראת כריית המנהרות: זה הצעד שיקרה בחודש הבא במטרו

לאחר שנים של תכנון והיערכות, פרויקט המטרו עולה שלב: בחודש הבא תחל הקמת פיר השילוח הראשון שממנו תשוגר מכונת ה-TBM לחפירת מנהרות קו M2 ● הקו יחבר בין פתח תקווה, גבעת שמואל, בני ברק, גבעתיים, תל אביב וחולון, וצפוי לשרת יותר מחצי מיליון נוסעים מדי יום

חייל אוקראיני מתכונן לתקיפה בגבול רוסיה / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

דרך לחימה חדשה מתגבשת. האם מדובר באבולוציה או במהפכה?

צבאות ברחבי העולם מתמודדים עם קצב מסחרר של התפתחויות טכנולוגיות ועם הלקחים ממלחמת אוקראינה ומהמלחמה במפרץ הפרסי

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

טראמפ מאותת: נאפשר לאוקראינה לייצר מיירטי פטריוט באופן עצמאי

המהלך נועד לחזק את ההגנה האוקראינית מפני מתקפות הטילים הרוסיות ● טראמפ וזלנסקי נפגשו בשולי פסגת נאט"ו באנקרה ●  הנשיא האמריקאי אף רמז כי ארה"ב עשויה לרכוש כטב"מים מתוצרת אוקראינה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט: הדאו ג'ונס צנח ב-1.1%, הנאסד"ק נעל בירוק

חשש מסיום הפסקת האש במזרח התיכון הזניק את הברנט לקראת 78 דולר לחבית ● מגמה מעורבת בוול סטריט: הדאו ג'ונס ננעל בנפילה ● פרוטוקול הפד חושף: חילוקי דעות עמוקים בצמרת הבנק לגבי גורל הריבית בארה"ב ● הלחץ האינפלציוני מקפיץ את תשואות האג"ח בארה"ב, והשווקים מגדילים את ההימורים על העלאת ריבית של הפד ● ענקיות הטכנולוגיה מממנות את מרוץ ה־AI באג"ח ● אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון סיניים ומבקשת מוושינגטון אישור להרחיב את הרכש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מתווה הפיצוי לחברות התעופה נחשף: אל על עשויה למצוא את עצמה בחוץ

טיוטת הצעה שהגיעה לידי גלובס מגלה כי מענק הטיסות ריקות יותנה באיסור חלוקת דיבידנדים לשנה ובהזרמת הון מצד הבעלים ● החברות הציבוריות ייאלצו לבחור בין קבלת הסיוע לבין תגמול המשקיעים - בעוד התקציב שיוקצה רחוק מלכסות את הפסדי המלחמה

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל; ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל / צילום: Studio Alterego, יח''צ, סטודיו דינו

מה עומד מאחורי מהלך ההשקעה הכפול של לאומי פרטנרס בעסקת הוט מובייל

במסגרת העסקה לרכישת חברת הסלולר, צפוי לאומי להעמיד הלוואה של 700 מיליון שקל שתשמש להחזר חוב למוכר, פטריק דרהי ● בד־בבד ירכוש הבנק באמצעות זרוע ההשקעות שלו, לאומי פרטנרס, 20% מהוט מובייל ושיעור דומה במניות דלק ישראל, שמובילה את עסקת הרכישה

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

בעקבות התקיפות בהורמוז: ארה"ב מחזירה את הסנקציות על איראן, הנפט מזנק

גורם אמריקאי הזהיר כי פעולותיה של איראן במצר הורמוז הן "בלתי מתקבלות על הדעת" וכי הן ייענו בצעדי תגובה ● הנפט מזנק ב-4% ● "צעד לא רציונלי מצד ארה"ב", אמר ברט אריקסון, שותף ב־Obsidian Risk Advisors, חברת ייעוץ סיכונים

צילום: Shutterstock, charnsitr

נעילה אדומה בוול סטריט: מניות השבבים צללו, ספייס אקס נפלה

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● קבלת-פנים צוננת לספייס אקס במדד נאסד"ק 100 ● התוצאות הכספיות של סמסונג הציתו חששות שהגאות במניות השבבים מתפוגגת ● DeepSeek מפתחת שבב בינה מלאכותית משלה ● מיקרוסופט הודיע על פיטורי 4,800 עובדים ● בעקבות התקיפות בהורמוז: ארה"ב מבטלת את היתר הנפט לאיראן, מחיר הנפט מזנק

סניף של רשת פריימרק / צילום: Reuters

שמלה ב-16 דולר לשטיח האדום: כך מתכננת פריימרק לכבוש את אמריקה

רשת האופנה הזולה מאירלנד פותחת עשרות סניפים בארה"ב, ורק החודש מתוכננים עוד שניים ● אפילו שרה ג'סיקה פרקר גויסה לביסוס הפעילות, אך האם זה יפצה על ההיחלשות באירופה?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת; מדד הבנקים טיפס בניגוד ליתר השוק

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה מזערית, ת"א 90 השיל מערכו כ-1% ● המסחר התנהל על רקע ההסלמה במזרח התיכון, הבורסות בניו יורק ובאירופה נחלשו ● מחירי הנפט טיפסו במעל 4% ● נאייקס דיווחה על אירוע סייבר בחשבון ענן של אחת מחברות הבת; מסרה כי האירוע נבלם ● אאורה איבדה גובה לאחר שדיווחה על נתוני מכירות דירות ● המניה נופלת, החלום באוויר: בתי ההשקעות מהמרים על אפסייד גדול בספייס אקס

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

"אי־אפשר להסתיר לנצח": חרושת שמועות לגבי מצבו של מוג'תבא חמינאי מציפה את איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היחידה שמאיימת לחסל את מנהיגי לבנון, ארדואן מנצל את ההסלמה במזרח התיכון וגורף הישגים בפסגת נאט"ו, והלווית חמינאי מעוררת אי־נוחות בקרב תושבי איראן ● כותרות העיתונים בעולם   

רכב קרוס-אובר טיגו מתוצרת צ'רי מוטורס / צילום: יח''צ

דרך יבואנים שונים: קבוצת הרכב שהשתלטה על השוק הישראלי

נתוני מחצית 2026 מראים שהמותגים הסיניים זינקו ל-43% ממסירות הרכב, אך צלילה לעומק מגלה כי קבוצת צ'רי לבדה אחראית ליותר ממחצית מהחגיגה ● איך הצליח יצרן אחד, עם מותגים כמו צ'רי, ג'אקו ואומודה, לעשות בשלוש שנים מה שלקח לקוריאניות שני עשורים, ואיך היבואנים הישראלים הפכו לראש החץ שלו באירופה?

אתר בנייה (אילוסטרציה) צילום: Shutterstock

פינוי מחזיקים ושחרור תוכנית שנתקעה 15 שנה: 2 החלטות משמעותיות בענף הנדל"ן

בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר את פינוי מתחם בקעת קנאים ואימץ את עמדת רמ"י ● ועדת הערר המחוזית מרכז קבעה כי אין לעכב תוכניות נקודתיות בשל תכנון כוללני שטרם הבשיל ● ההחלטות צפויות להשפיע על עשרות הליכי פינוי ותוכניות בנייה נוספות

דונלד טראמפ ורג'פ טאיפ ארדואן במפגש באנקרה / צילום: Reuters, Umit Bektas

היממה הדרמטית הזכירה לעולם: המלחמה במזרח התיכון לא קרובה לסיום

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לפסגת נאט"ו באנקרה ופתח ביממה שהחזירה את המלחמה באיראן למרכז הבמה ● במפרץ, האמירות של טראמפ הופכות למעשים: רצף הפצצות סגרו פעם נוספת את מצר הורמוז, והקפיצו את מחירי הנפט ● לאן הולכים מכאן?

כריכת הספר ''לא סקיצה''

הדרך להצלחה של אנדי וורהול הישראלי

גדעון עמיחי הוא ללא ספק הקריאייטיב הגדול והמוכשר ביותר שהוציא מקרבו ענף הפרסום בישראל ● ספרו החדש מציג סקיצות ששלח למגזין הנודע "ניו יורקר" בעת שהותו בארה"ב, לאחר שהשלים בהצטיינות את לימודיו בבצלאל - ושלא התקבלו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

מהגדולות בהיסטוריה: יצרנית השבבים הדרום־קוריאנית מנפיקה בנאסד"ק

SK Hynix, יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית, מתכוננת להנפקת ענק בנאסד"ק: החברה מבקשת לגייס 28.1 מיליארד דולר לפי שווי של כ־1.2 טריליון דולר ● המסחר במניה צפוי להתחיל ביום שישי הקרוב במה שעשוי להפוך לאחת מהנפקות הטכנולוגיה הגדולות בהיסטוריה

מרין לה פן / צילום: ap, Harry Nakos

לה פן אחרי ההקלה בעונש: "אין תסריט שבו אני לא מועמדת לנשיאות צרפת"

מנהיגת מפלגת "האיחוד הלאומי" מהימין הצרפתי מרין לה פן הודיעה כי היא מתכוונת לערער על פסק הדין שגזר עליה שנת מאסר לבית הדין העליון של צרפת ● לדבריה, בסופו של דבר "העם הצרפתי הוא שיחליט" אם הרשעתה בשחיתות תפגע בסיכוייה להפוך לנשיאת צרפת

מה צפוי בשקל-דולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כמעט כל עסק חמישי בישראל מדווח: נפגענו מצניחת הדולר

סקר חדש של הלמ"ס ובנק ישראל מעלה כי כ-20% מהעסקים נפגעו מהיחלשות הדולר בחצי השנה האחרונה, בעיקר בענפי ההייטק והפיננסים ● רק 3% מהמשיבים דיווחו שהושפעו לטובה, ויתר העסקים לא הושפעו משמעותית

שי רקנאטי ואודי רקנאטי / איור: גיל ג'יבלי

אודי רקנאטי חוזר למרכז הבמה: האיש שמכר את אי.די.בי משתלט על מכבי ת"א

תמורת 50 מיליון דולר ששולמו עבור מניות משפחת פדרמן, הפכו אודי רקנאטי ובנו שי, שהוביל את המהלך, לבעלי שליטה במכבי ת"א כדורסל ● מדובר בעוד מהלך מפתיע של איש העסקים, שבעבר עזב את עסקי המשפחה וחזר - רק כדי למכור אותם