גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אורי גושן (מימין) ופרופ' יואב שוהם / צילום: יונתן בלום

"עמדנו עם דמעות בעיניים": מייסדי AI21 מדברים על המשבר - והתפנית

היא נחשבה להבטחת ה-AI הישראלית, אך AI21 שינתה ארבע פעמים את המיקוד העסקי, פיטרה 60% מעובדיה והתמודדה עם עזיבת המייסד אמנון שעשוע ● בראיון מספרים המייסדים שנותרו, יואב שוהם ואורי גושן, על הפרידה הבריאה, הטעויות בדרך והמוצר החדש שזכה לחיבוק מאנבידיה

מדי מים / צילום: Shutterstock

מחיר המים צפוי לעלות ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

מדובר בתוספת של כ-3.5 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות ● ההחלטה התקבלה לאחר דיון במועצת רשות המים, שבחרה לצמצם את ההתייקרות המתוכננת למרות עלייה צפויה של 835 מיליון שקל בעלויות משק המים ● חברי המועצה חלוקים בדעותיהם בין שמירה על יוקר מחיה נמוך לבין הצורך בהשקעות בתשתיות ובהיערכות לגידול האוכלוסייה ולשנות בצורת

נתניהו וטראמפ (ארכיון) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו על הסיוע האמריקאי: "המעבר שמובילים נתניהו וטראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות"

נתניהו על הסיוע האמריקאי: הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד זכה לתמיכה חוצת מפלגות, המעבר שמובילים ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות ● דיווח: תנועות חריגות של כלי שיט איראניים סמוך לכבלי תקשורת תת-ימיים ● נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ●  עדכונים שוטפים

ביטול הפטור על הכנסות משכירות חוזר לשולחן / צילום: Shutterstock

באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון. איזה צ'ופר הם מציעים?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המפץ הגדול" של גינדי הוא המבחן הגדול של בנק ישראל

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● מומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בנק ישראל בתחילת 2025 ● בנק ישראל בעקבות הפרסום בגלובס: "בוחנים עדכון ההנחיות ואף נקיטת צעדים נוספים"

''בראד''. דגש על דגים נאים, בצקים וירקות / צילום: אנטולי מיכאלו

"בראד": שתי נשים מביאות רוח רעננה לעיר המשוועת לבילוי טוב

הבייקרי המצליח "בראד" פתח סניף נוסף בראשל"צ, שהופך בערב לבר יין ● עדן נסים ודניאל אמון עושות שם חיבורים נהדרים בין קונדיטוריה לביסטרו

שילוט אורבני של חברת JCDecaux / צילום: עינב מורינו

מנתיבי איילון ועד לתחנת האוטובוס: המהלך החדש של חברת הפרסום

JCDecaux מרחיבה את פעילותה בישראל ומציעה למותגים פריסת פרסום חוצות רחבה יותר ● ערב הגאלה הראשון של ארגון הידידים של עמותת ש.ק.ל גייס כמיליון שקלים • פרטנר והמכללה האקדמית ספיר משיקות מיזם קולנועי בהובלת הבמאי דורון צברי ● אירועים ומינויים

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

יום חריג: הבורסה עם מחזור של 19.4 מיליארד שקל – השני בגובהו בעשור האחרון. זו הסיבה

עדכון מדדי המניות החצי שנתי התרחש הערב בבורסה בתל אביב • בעקבות זאת, קרנות הסל והקרנות המחקות שינו את אחזקותיהן בהיקף של 14 מיליארד שקל • מחזור המסחר היה שווה ערך ליותר מארבעה ימי מסחר רגילים • טבע ספגה את היצע המכר הגדול ביותר, בעוד פאלו אלטו הובילה את הביקושים כחלק מהמשך כניסתה המדורגת למדד ת"א-35

משרדים בתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות ההייטק משלמות ארנונה נמוכה יותר - אבל מכניסות לעיריות הרבה כסף

ניתוח של מכון גיאוקרטוגרפיה חושף פערים בתעריפי הארנונה לחברות הייטק ולבתי תוכנה בין הרשויות המקומיות, ומראה מדוע תל אביב והרצליה מצליחות לייצר הכנסות גבוהות מעסקים למרות הנחות משמעותיות

טסלה Y החדשה / צילום: יח''צ

האם הטסלה החדשה שווה תוספת של 40 אלף שקל?

טסלה Y החדשה מאיצה ל־100 ב־3.5 שניות, מתנהגת כמו מכונית ספורט ומצוידת במודל AI שמנהל שיחה חופשית בעברית ● במחיר של 334 אלף שקל וממשק נטול מתגים היא לא לכל אחד

ירידות חדות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מזינוק חד ל"פאניקה אמיתית": מה קרה בוול סטריט ב-24 שעות?

לאחר הראלי ברביעי, וול סטריט נצבעה אמש (ה') באדום בוהק: מדד הנאסד"ק צלל ונכנס לטריטוריית תיקון, וענקיות השבבים מחקו טריליוני דולרים משוויין ● ברקע לנפילות: החשש מהשלכות "הגל הכחול" על הקמת חוות שרתים, ורוטציה למניות ערך ● האנליסטים מזהירים מהאטה בהשקעות ה-AI, אך מרגיעים: "התעשייה כאן כדי להישאר, היא פשוט תהפוך ליקרה וריכוזית יותר"

דליה איציק / צילום: רמי זרנגר

לא צריך לרחם על הפוליטיקאים שמצאו את עצמם מחוץ לכנסת

מה עושה הגידור לשקל● חברת דן מג'נגלת ● והפתרון לח"כים שעוזבים את המשכן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוכן של אייפון Duo בסניף של אושר עד / צילום: יח''צ

אושר עד יוצאת למבצע חדש ומאתגר מבעבר

אושר עד תמכור אייפון מתקפל בהנחה של 1,000 שקלים ● האם אסטרטגיית ה"האנטינג", שבמסגרתה הרשת מאתרת עסקאות נקודתיות לרכישת מוצרים מבוקשים בכמויות גדולות, תעבוד גם כאשר מדובר במוצר שעלותו גבוהה יחסית?

זום גלובלי / צילום: AP

איראן שולחת מסר ישיר לאמריקאים: "נהרוג את טראמפ"

באיראן מציבים שלט ענק ומבטיחים לחסל את טראמפ ● בקוריאה הצפונית נרשם ביקור היסטורי ונדיר של שר החוץ השוויצרי ● בברזיל קטטת ענק במשחק כדורגל הסתיימה בשבירת שיא גינס ● ובריטניה סוערת בעקבות שוד נמלים היסטורי ● זום גלובלי

האחים מיכאל ודניאל זלקינד / צילום: ישראל הדרי

האחים זלקינד מתמקדים: מנסים לצאת מסופרגז ולצמצם החשיפה לקרפור

קבוצת אלקו מקדמת מכירת שליטה בחברת הגז הביתי סופרגז, פועלת להנפיק את רשת המזון קרפור ומזרימה הון לאלקטרה נדל"ן ● מניית החברה צנחה בכ–60% מהשיא

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

חברת החשמל סיימה מוקדם: נתיבי איילון לא יחסמו הסופ"ש

לאחר שדווח כי בשל עבודות תשתית של חברת החשמל ייחסמו מקטעים בנתיבי איילון לתנועה לכל סוף השבוע, עודכן כי העבודות הושלמו והנתיבים נפתחו לתנועה ●  שינויים בתנועת הרכבות יחולו בחמישה קווים מרכזיים, וחלקן לא יעצרו בתחנות הרצליה ותל אביב האוניברסיטה ● רכבת ישראל תפעיל מערך היסעים ללא עלות, והתנועה צפויה לשוב לסדרה ביום ראשון לפנות בוקר

אייל רוזן / צילום: אתר החברה

הסגרה מפורטוגל, רצח בנצרת ותעלומה אחת: לאן נעלמו 200 מיליון שקל?

הסגרתו של אייל רוזן, לשעבר מנהל בחברת האשראי גיבוי אחזקות, הזכירה כי אחת מהקריסות הגדולות שידע הסקטור הפיננסי בישראל עדיין רחוקה מסיומה ● יותר מארבע שנים לאחר התפוצצות הפרשה, מעל 200 מיליון שקל טרם אותרו ובשוק חוששים כי רוב הכספים אבודים: "חלק מהלווים נרצחו או ברחו"

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

קרנות הגידור מכרו שבועות לפני כולם? הסימן שהקדים את המפולת בוול סטריט

נאסד"ק 100 צלל בכ־5%, וכ־84% ממניות S&P 500 נסחרו בירידות ● גל המכירות שהחל בשבבים ובתשתיות ה- AI התפשט גם לענקיות הטכנולוגיה, לבנקים, לתעשייה ולמניות הצמיחה ● החשש מהשלכות הבחירות בארה"ב, סימני השאלה סביב תחזיות הרווח ומכירות אגרסיביות של קרנות גידור: חמישה הסברים לטלטלה בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

אדום בוהק בבורסה: ת"א 35 צנח בכמעט 4%; הדולר מזנק

ירידות חדות בבורסה המקומית: ת"א 35 צולל בהובלת מדדי הביטחוניות והטכנולוגיה, שסופגים לחץ עקב השלכות תוצאות בחירות האמצע בארה"ב ● מניות בזק ואדגר עולות בניגוד למגמה בעקבות חתימת מזכר הבנות להקמת חוות שרתים בפתח תקווה ●  אל על נופלת לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות ● בשוק המט"ח, הדולר עולה ל-3.18 שקלים ● וגם: ענקית ההשקעות שמעריכה שהניצחון הדמוקרטי בבחירות יעניק לפד מקום לעוד ארבע העלאות ריבית