גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

תקלה עולמית בג'מיני / צילום: Shutterstock

תקלה עולמית בג'מיני: משתמשים אינם מצליחים להשתמש בשירות

הצ'אטבוט של גוגל הפסיק להגיב עבור משתמשים רבים ברחבי העולם במגוון פלטפורמות ● החברה הודיעה כי זיהתה פתרון וכי הוא נמצא בתהליך הפצה, אך טרם מסרה מועד לחזרה מלאה של השירות לפעילות

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

לאחר הסדרי חוב ותספורות: גדי דנקנר שב לבורסה עם חברת התחדשות עירונית

דנקנר, שהוביל בעבר את החברות אלרן השקעות ואלרן נדל"ן שקרסו עם חובות גדולים, ינסה לגייס אג"ח לחברת דנקנר קנלוב, שבה הוא שותף עם אינטרגמא הבורסאית ויו"ר פסגות ● תמורת הנפקת החוב תשמש להעמדת הון עצמי לפרויקטים ולפירעון הלוואות בריבית של 10%

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

דוראד מסירה חסם מרכזי ומחוללת תפנית במרוץ להקמת תחנת הכוח החדשה

בעלת מניות המיעוט אדלטק הסירה את התנגדותה, ודירקטוריון דוראד, המסוכסך בדרך כלל, אישר פה אחד הקמת מגה–פרויקט ב–3 מיליארד שקל ● בכך עוקפת תחנת הכוח את ריינדיר של קרן ג'נריישן במרוץ על הרישיון האחרון, כשברקע כבר מתלקח סכסוך על דמי השכירות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Luis M. Alvarez

התסכול של טראמפ ממשיכת הזמן של איראן

"הולכים לתקוף אותם חזק מאוד - היום": טראמפ באיום חריף ● לפי בכיר אמריקאי, ההסכם עדיין מונח על השולחן, אבל "הנשיא מוכן לגרום לאיראנים לשלם מחיר אם ימשיכו לגרור רגליים" ● הצנזורה התירה לפרסם כי זוהתה פגיעה של חלק מטיל איראני בבסיס רמת דוד ● מחשש שטראמפ יבלום: צה"ל פועל נגד הזמן" בלבנון - ביירות בינתיים מחוץ לתחום ● צבא ארה"ב תקף באיראן 20 יעדים בשלושה גלי תקיפה ● עדכונים שוטפים

תומר פפר, איתן זינגר, אילן סיגל, קרן שתוי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר, אילן סיגל, יוני רייף

המנכ"לים והמנכ"ליות של החברות הגדולות במשק מהמרים: איזו נבחרת תיקח את המונדיאל?

ספרד, פורטוגל, צרפת או בכלל ארגנטינה? המנהלים הבכירים מציגים את ההימורים שלהם על הנבחרת הזוכה במונדיאל 2026, שנפתח השבוע, ומנמקים את הבחירה ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט בהובלת מניות השבבים, הישראליות שמזנקות

נאסד"ק עולה ב-0.6% ● אינטל מזנקת לאחר שדרוג המלצה; סקטור השבבים מתאושש מהגל האחרון של המימושים ● ריבית הבנק האירופי עלתה מ-2% ל-2.25% ● ארה"ב: אינפלציית המחירים ליצרן זינק ל-6.5%, מעל הצפי ושיא של כארבע שנים ● נפט מעל 90 דולר: טראמפ מאיים להשתלט על מוקד יצוא הנפט המרכזי של איראן

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר כמשל: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מוול סטריט בהפסד

חברת הפינטק הישראלית עשויה להימכר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● זו רק דוגמה למגמה רחבה יותר: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מח”ש עוברת לשר המשפטים: מה קובע החוק החדש ומה הסיכוי שייפסל?

ברוב של 43 תומכים מול 39 מתנגדים הכנסת אישרה הלילה את החוק להעברת מח”ש מהפרקליטות למשרד המשפטים, והתנועה לאיכות השלטון כבר עתרה נגד המהלך ● מה קובע החוק, מהם החששות שמעלים מתנגדיו, ומה הסיכוי שבג”ץ יתערב? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

באופן חריג: בית המשפט הורה בצו זמני לפנות בני 90 לצורך פרויקט פינוי בינוי

בעל דירה והוריו בני ה-90 יחויבו לחתום על הסכם פינוי בינוי בבית שמש, כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים ● הפרויקט מצוי סמוך למקום נפילת טיל מאיראן, אירוע שבו נהרגו תשעה בני אדם ● נקבע כי "הנזק הכלכלי שייגרם לתובעים גבוה עשרות מונים מהנזק שייגרם לנתבעים"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

אחרי 35 שנה: חיים כצמן רוצה לוותר על השליטה בג'י סיטי

חברת האחזקות נורסטאר שדרכה שולט כצמן בחברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי, שפועלת בעיקר בחו"ל, מעוניינת למכור את רוב החזקותיה בחברה ולרדת משליטה ● המטרה: הקטנת מינוף והנפקה של חברות בנות מבלי להיקלע ל"פירמידה" ● כצמן מחפש "רוכש אסטרטגי"

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

הוגש כתב אישום נגד יונתן אוריך בפרשת ה"בילד"

כתב האישום נגד יונתן אוריך, הוגש בגין גניבת מידע סודי ורגיש במיוחד ממערכות אמ"ן, ופרסומו בכלי תקשורת זר, לאחר שהצנזורה פסלה את פרסומו ● וזאת במטרה להשפיע על השיח הציבורי בנושא הטיפול בסוגיית החטופים ● בקשת הפרקליטות להרחקת אוריך מלשכת רה"מ נדחתה

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התותח הישראלי בדרך לחברת הנשק החמה בעולם

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חרדים מפרי סדר חוסמים כבישים / צילום: דוברות המשטרה.

גיהינום בכבישים: פקקי ענק בגוש דן בשל מחאת החרדים העצומה והופעות הענק

הפלג הירושלמי הודיע על עליית מדרגה, והוציא הסעות עם אלפי מפגינים למרכז הארץ ● גורם בפלג לחדשות 12: "בג"ץ שבר את כללי המשחק. החסימות הכבדות שתראו היום הן רק פרומיל קטן ממה שמתוכנן בהמשך" ● במקביל, אייל גולן, עומר אדם ובן צור יקיימו הופעות בשלושה מוקדים בגוש דן, אליהם צפויים להגיע כ-80 אלף איש ● התוצאה: שיבושים קשים בתנועה ופקקים חריגים משעות הצוהריים

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל נחלש זה היום השמיני ברציפות. אלו הסיבות

בעיקר הירידות בוול סטריט אבל לא רק ● בעקבות הייסוף החד של השקל, בנק ישראל חזר לאחרונה להתערב בשוק המטבע, לאחר שאף אותת על הורדת ריבית נוספת ● ובארה"ב, שוק האג"ח מאותת ליו"ר החדש שיש להעלות ריבית, היום האינפלציה שם צפויה לזנק לשיא של 3 שנים

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב משוכנעים: המלחמה באיראן נכנסת לשלב חדש ומסוכן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השלב החדש של המלחמה באיראן, הסכנה לארגון אופ"ק אם מצר הורמוז ייפתח, והשינוי הדרמטי שחיזבאללה עבר בשנתיים האחרונות • כותרות העיתונים בעולם 

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

חד הקרן סייארה קופץ לשווי של 12 מיליארד דולר בגיוס ענק

חסרת הסייבר סייארה, אחד מחדי הקרן הצומחים בסייבר הישראלי, מודיעה היום על סיבוב מימון ענק נוסף בן 600 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 12 מיליארד דולר

עלייה במספר התביעות לפינוי שוכרים / איור: גיל ג'יבלי

השוכר הפסיק לשלם ולא מתפנה. מה אפשר לעשות?

מספר התיקים שנפתחו נגד דיירים שלא משלמים את שכר הדירה ומסרבים להתפנות שובר שיאים בשנים האחרונות ● מומחים מסבירים מה אפשר לעשות וכמה זמן באמת לוקח הליך הפינוי המזורז, ומזהירים: "הסרבנים מתורגלים, הם מותחים את סדרי הדין עד הקצה"

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת מטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

ארדואן שלף ציפורניים וחשף את עומק האיום של טורקיה על המזרח התיכון

טורקיה הפכה לאיום הגדול ביותר על המדינות הפרו־מערביות במזרח הים התיכון, ולא רק על ישראל ● לפי מכון SIPRI, טורקיה מייצאת כ־1.8% מתוך כלל הסחר הבינלאומי באמל"ח (פי 6 מאיראן) ותקציב הביטחון שלה גבוה פי 5.5 ● הפתרון לאיום הטורקי לא נמצא בישראל, אלא כנראה דווקא בארה"ב

הריסות בעיר צור לאחר תקיפת צה''ל החודש / צילום: Reuters, Aziz Taher

בין ישראל לחיזבאללה: לבנון נמצאת על סף מלחמת אזרחים

על ממשלת לבנון מופעל לחץ מצד ארה"ב, ישראל וחלקים נרחבים מהציבור להתעמת עם חיזבאללה ● אך גורמים צבאיים מזהירים: "אנחנו יודעים איך יתחיל ניסיון לפרק את חיזבאללה מנשקו בכוח צבאי, אבל לא כיצד יסתיים"