גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: OPC אנרגיה

מכרז רשות החשמל: רק 5% מהחשמל המוזל יגיע למשקי הבית

מבין ספקי החשמל הביתיים, רק סלקום אנרג'י זכתה בהקצאה במכרז ● הזוכה הגדולה במכרז היא OPC ומקורות זכתה בחשמל מוזל לשימוש עצמי ● תחנות הכוח מונעות הגז יוכלו למכור לספקים רק משנת 2027

גבי רוטר ושרון טל, בפאנל משותף בהנחיית ד''ר לירון שופן / צילום: כדיה לוי

"לא מייצרים חיבור דרך פוסט באינסטגרם": כך הופכים מוצר אופנה למותג

מה גורם לצרכנים לחזור שוב ושוב לאותו מותג? שרון טל, המעצבת הראשית של משכית, וגבי רוטר, יו"ר קבוצת קסטרו, הסבירו בפאנל "אייקונים לא יוצאים מהאופנה", בהנחיית ד"ר לירוי שופן בכנס MAD של גלובס מדוע אותנטיות, מורשת וחוויה עדיין מנצחות גם בעידן הרשתות החברתיות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "האתגר החדש של מותגים הוא שילוב בין אמון לרלוונטיות"

בכנס MAD של גלובס אמרה בר און: "מנסים להסיט אותנו לכל כיוון אפשרי, אבל אנחנו לוקחים את הסיכון עם האני מאמין שלנו. אנחנו לא עושים שורט על המשק הישראלי, אבל אנחנו גם לא להקת המעודדות שלו" ● לדברי מו"ל גלובס, "אנחנו מדברים לחמישה דורות במקביל"

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

היום הגרוע בתולדות IBM: ממה השוק חושש, ואילו מניות דווקא הרוויחו?

אזהרת רווח לרבעון השני של IBM הקריסה את המניה ● בחברה טענו כי ברקע עומדים הסטת תקציבים לשבבי זיכרון ואבטחת סייבר ובשוק תהו עד כמה מדובר במגמה רוחבית ● ויש גם מניות שהרוויחו

עצב הוואגוס / אילוסטרציה: Shutterstock

ריסטרט לגוף דרך האוזן? מה אומרים מאות מחקרים על עצב הוואגוס

המלצות ויראליות לגירוי עצב הוואגוס כבשו את הרשת, ולא במקרה ● מאות מחקרים חדשים רואים בו מפתח לטיפול בשלל מחלות - מדמנציה ועד לב ודיכאון ● מה המדע יודע, ומה עדיין לא ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים

החוק המקפיא מעצרי עריקים חרדים עבר אמש במליאת הכנסת ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים ● עם אישור החוק הוגשו נגדו ארבע עתירות בטענה לאפליה ולפגיעה בעיקרון השוויון ● כעת הוציא בג"ץ צו ארעי המקפיא את כניסתו של החוק לתוקף ● נקבע כי דיון בעתירות יתקיים בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב

קרן כספית או פיקדון בבנק: מה יותר משתלם כשהריבית יורדת

הריביות יורדות, האינפלציה התקררה, וחלק מהשיקולים בבחירת חיסכון סולידי משתנים ● מדוע הקרנות הכספיות עדיין כדאיות יותר מרוב הפיקדונות, ומה כדאי לכם לדעת לפני שמנסים לשחזר את התשואה שהשגתם בשנה שעברה? ● המחשבון 

תשלום ראשון של מענק העבודה יועבר מחר לכ־130 אלף זכאים / צילום: Shutterstock

130 אלף עובדים יקבלו מחר מענק של אלפי שקלים מהמדינה. מי זכאי?

רשות המסים תחל מחר בהעברת התשלום הראשון של מענק העבודה לשנת 2025 לזכאים, בסכום כולל של כ־260 מיליון שקל ● הזכאות למענק נקבעת לפי מבחני הכנסה ונתונים משפחתיים, והבקשות ממשיכות להיות מוגשות באופן מקוון באתר הרשות

לוגו IBM מוצג על הצג בוול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

מחיקה של 69 מיליארד דולר: כשענקית המחשבים גילתה שהלקוח עבר לחומרה

אזהרת רווח שבוע לפני הדוחות הכתה בהלם את השוק ושלחה את ענקית הטכנולוגיה הוותיקה IBM לצלילה יומית של 25% ● הסיבה: לקוחות מסיטים תקציבים לרכישת תשתיות בינה מלאכותית, על חשבון המערכות המסורתיות של החברה ● אנליסטים: התקווה טמונה במחשוב קוונטי

הזמר והיוצר עברי לידר, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

"גם בעולם מאוד מסחרי - בסוף האמת מנצחת": עברי לידר בשיחה פתוחה על הצלחה לאורך זמן

עברי לידר וערן גפן, מנכ”ל G^Team, שוחחו בכנס MAD של גלובס על המתח בין אותנטיות למסחריות, על ההחלטה לצאת מהארון בתחילת הקריירה, על ההימורים המקצועיים ועל האופן שבו בונים מותג שנשאר רלוונטי לאורך שנים

הילה ברון, צביה אורנשטיין קסן, ישי מנדיל, נגה בנר־סוארי, ניצן יהלי אלטר, מתי יהב / צילומים: סם יצחקוב, רפי דלויה, רמי זרנגר, פייבר, יח''צ

מהומור עצמי עד אימפקט אמיתי: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את המהלכים החזקים שהובילו המתחרים בשנה החולפת - חלק שני ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים היום

הקונגרס של ארצות הברית / צילום: Shutterstock

המכה שישראל עלולה לחטוף הערב בקונגרס בארה"ב

מדובר במהלך שככל הנראה ייכשל בשל הרוב הרפובליקני, אך עצם העלאתו להצבעה והיקף התמיכה שהוא צפוי לקבל, ממחיש את השינוי שעובר על המערכת הפוליטית האמריקאית בכל הנוגע לישראל

מתי יהב, נהר זמורה ולירן ליברמן בפאנל משותף בהנחיית סופי מלניק אמיתי

"לא לבעלי לב חלש": האם אפשר לייצר מורשת בהייטק הישראלי?

בפאנל במסגרת כנס MAD של גלובס, דנו המשתתפים בשאלה - האם אפשר לייצר לגאסי בהייטק הישראלי? ● המשתתפים הסכימו כי "ככל שעוברות השנים המסרים צריכים להיות יותר משוכללים, יותר בגובה העיניים"

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

המהלך של איראן לפרוץ את המצור - והאיום על צירים קריטיים

צבא ארה"ב הודיע שפתח בגל תקיפות נוסף באיראן ● דוברת ממשלת איראן: יותר מ-30 אזרחים נהרגו בתקיפות צבא ארה"ב בימים האחרונים ● טראמפ: נתקוף את תחנות הכוח והגשרים של איראן ● גורמים אמריקאים: "התקיפות - להסרת איומים"; במשמרות המהפכה איימו שלא יחזרו לשולחן המו"מ ● עדכונים שוטפים

מיכל תמרי, סמנכ''לית שיווק בתנובה, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה: "מותג לגאסי לא נמדד בעבר שלו, אלא בכמה הוא רלוונטי"

בכנס MAD של גלובס טענה מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה, כי "מותגי לגאסי צריכים להיזהר מהתרפקות על העבר" ● לדבריה, בין תנובה לצרכנים נוצרה מערכת יחסים לאורך השנים, שבמסגרתה נוצרות גם ציפיות ומחויבויות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות הרזיה, והחברה שמסמנת את הלהיט הבא בשוק

ענקית הפארמה נובו נורדיסק חתמה על הסכם עם חברה המפתחת שתל עם תרופות GLP-1, כדי להתמודד עם בעיית הנשירה מהטיפול ● מנתחים פלסטיים מדווחים על תלונה חוזרת – הרזיה באוזניים, וזו לא רק בעיה אסתטית ● וגם: חברה ישראלית קיבלה 8 מיליון אירו כדי לקדם את התרופה שלה לאחד הזיהומים הנפוצים בבתי חולים ● השבוע בביומד

יצחק תשובה וצחי נחמיאס / צילום: יונתן בלום, ורד

המהלך הפיננסי שהציף ליצחק תשובה ערך של חצי מיליארד שקל ביום

חלוקת מניות דלק ייזום כ"דיבידנד בעין" לבעלי המניות של קבוצת דלק, חשפה לציבור את השווי של תמלוגי מאגר לוויתן ● בד־בבד, דיסקונט הכריזה השקעות על מהלך דומה, שנועד לקרב את בעליה לנכס המרכזי שלה - מניות השליטה בחברת גב־ים ● והן לא היחידות

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

ישראל מלאה בעורכי דין. איך זה שכמעט אין בה שופטים?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס

באי הכנס / צילום: ענבל מרמרי

שומרים על המורשת: התמונות והמפגשים של כנס MAD

בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום בישראל נפגשו בכנס MAD השנתי של גלובס כדי לדון בסוד ההצלחה של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● כך זה נראה בתמונות

מייסדי Oak, שי מורג וטל מרום / צילום: עומר הכהן

שי מורג משיק חברת סייבר חדשה עם גיוס סיד של 60 מיליון דולר

Oak, החברה החדשה של יזם הסייבר הישראלי, מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ● החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל