גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בניין ''בית בכפר''. בעיגול: יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר, תמיר לוי

איך עושים אקזיט של מיליארד שקל במזומן על רשת בתי דיור מוגן?

משפחת בלושטיין, שמוכרת את רשת "בית בכפר" לידי חברת הנדל"ן אאורה, מתנהלת הרחק מאור הזרקורים ● מאב המשפחה שהיה איש סודו של ראש המוסד לשעבר, דרך הבית הראשון בכפר סבא ועד לרשת דיור מוגן, שחולשת על אלף יחידות דיור וכבר הפגישה את בני משפחת בלושטיין עם מאות מיליוני שקלים ● וגם: מה מחפשים המשקיעים בתחום? "מדובר בענף דפנסיבי שמייצר הכנסה יציבה, הביקוש אליו רק הולך וגדל"

מנכ''לי מטא, אמזון, גוגל ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

הנתון שמסביר מה מבהיל כל־כך את וול סטריט

חמש ענקיות הטכנולוגיה השקיעו מתחילת השנה 557 מיליארד דולר, יותר מהמזומנים שהפיקו מפעילותן השוטפת ● במקביל לכך ש-S&P שינתה את תחזית הדירוג של מטא לשלילית, מיקרוסופט גייסה 25 מיליארד דולר, ואמזון הציגה תזרים חופשי שלילי ● אחרי הנפילות בוול סטריט, המשקיעים שואלים מתי השקעות הענק ב-AI יתחילו להחזיר את עצמן

לירה טורקית / צילום: Shutterstock, Shutterstock

בחשד לעסקאות פיקטיביות בהיקפי ענק: מנכ"ל הבורסה הטורקית נעצר

במסגרת החשדות נבחן האם מחירי מניות בבורסה באיסטנבול נופחו באופן מלאכותי בעזרת קרנות השקעה מסוימת, מה שהביא למפלה בחודש שעבר

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר נערך לתקציב המשכי: הביטחון לא צפוי להיפגע, המשרדים האזרחיים כן

השבוע יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא לגבי הרכבת הממשלה, אך באוצר כבר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 ● למשרדי הממשלה יהיה קושי להתנהל בתקופה הזו וגם חבילות המיסוי יצטרכו להמתין ● ומה יקרה לגירעון? גלובס עושה סדר

יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"

בצל האתגרים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית, ולצד הערפל וחוסר הוודאות סביב הפלונטר הפוליטי והסיכונים הגאו-פוליטיים - יעל רון בן משה, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, פרשה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס את חזונה ביחס למקום של התנועה בצמיחה של מדינת ישראל ● "יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון - אלה העוצמות שלנו"

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

נפגעתם בפריצה לבייננס? זה יכול להשפיע על חיוב המס שלכם

בורסת הקריפטו כבר הודיעה שתכסה את ההפסדים, אך השאלות הנגזרות מן הפרשה ממשיכות להציף את המשקיעים ● בין היתר, תוהים המשקיעים מהן השלכות המס של האירוע ● רו"ח אייל סנדו, שותף באלמקייס פתרונות מיסוי וחבר ועדת הקריפטו בלשכת יועצי המס, מסביר ● גלובס עושה סדר

כנס צמיחת הקיבוצים יוצא לדרך

כנס גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית שייערך בפעם זו השנה השלישית, עוסק בפוטנציאל של הקיבוצים כמנוע משמעותי לצמיחה כלכלית, טכנולוגית ודמוגרפית בישראל • הכנס יפגיש את בכירי המשק, מנהלי התעשייה והמשק הקיבוצי, יזמים, אנשי פיננסים ומקבלי החלטות במגזר הציבור

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, חשף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס נתונים ראשונים מתוך השנתון ה־22, שטרם פורסם ● שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל עלה מ־20% ב־2009 ל־39% ב־2024, אוכלוסיית הקיבוצים כמעט הוכפלה מאז 2005, ו־64% מהקיבוצים מנהלים כיום את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי. "רשימות ההמתנה במרבית הקיבוצים גדולות מאוד"

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, התייחס בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס לסוגיות הקניין המשקי ושוק האנרגיה בקיבוצים, שלטענתו נמצאים בתוך "ערפל רגולטורי וסטטוטורי ובין הפטיש לסדן" ● מול סוגיות אלה הוסיף אלדר עוד שלושה עוגנים של ודאות

הצהרת יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

סולברג לצד היועמ"שית וראש השב"כ: הבחירות התנהלו בתקינות

על רקע הפרסומים בימים האחרונים על חקירת השב"כ, הבהיר יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג כי היא עדיין בשלב הסמוי וכי מרבית הפרסומים אינם נכונים ● לצד היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, אמר כי נבדקים חשדות למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות, אך אין בחומר הראיות הקיים כדי לערער את תוצאותיהן

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

עומר בראמי / צילום: תמונה פרטית

"עליתי על רכבת הנדל"ן": הכדורגלן לשעבר שהפך את החיסכון לשתי דירות

עומר בראמי רכש את דירתו הראשונה בגיל 21, אחרי שבחן כ־35 דירות בבאר שבע ● חמש שנים לאחר מכן, עם דירה נוספת על הנייר, הוא מסביר מדוע בחר להשקיע דווקא בדירות קטנות - ואיך הוא מתכנן להתמודד עם חשבון המימון שיגיע בעוד ארבע שנים וחצי

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

ד''ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות רשת חכמה, חברת החשמל / צילום: שלומי יוסף

"חברת החשמל לא תהיה חסם לגידול בחוות שרתים בישראל"

ד"ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות רשת חכמה בחברת החשמל, טוען בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: "הגידול בביקושים נסק בבת-אחת", ומכריז: "העולם נמצא במרוץ חימוש לחיבור חוות שרתים לחשמל"

דירה למכירה / צילום: איל יצהר

נתוני האוצר חושפים: כמחצית מהמשקיעים שמכרו דירה בתוך חמש שנים - הפסידו

עפ"י נתוני האוצר, ככל שתקופת ההחזקה בדירה קצרה יותר, כך גדל הסיכון להפסד ריאלי ● באזור הדרום ספגו 62% מהמשקיעים שמכרו בתוך חמש שנים הפסד ריאלי ● מהנתונים עולה כי עליית מחירי הדירות אינה מבטיחה רווח לאחר שקלול האינפלציה

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות יעניק 1,000 שקל להורים לסבסוד חוגי ילדים - אלה הכוכביות

ההטבה, במסגרת מתווה בנק ישראל, מוגבלת למספר של 10,000 החשבונות הראשונים שיגישו בקשה, והיא גם מותנית בהיקף הכנסה ושימוש בכרטיס אשראי ● סקר שערך הבנק מצא כי 91% מההורים בארץ מעידים שהוצאות החוגים מכבידות על התקציב

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

עושה את זה שוב: העיר שחזתה את התוצאות של הבחירות

רחובות ממשיכה להיות העיר שבה דפוס ההצבעה דומה ביותר לזה של כלל המדינה ● חיפה, פתח תקווה ולוד בולטות גם הן בדמיון לתוצאות הארציות, בין היתר בשל עלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית ● הנתונים העירוניים, עם זאת, מסתירים פערים משמעותיים בין שכונות בעלות מאפיינים חברתיים וכלכליים שונים

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות