גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון - ''הארץ''

2.7 מיליון שקל בשנה וחצי: הוצאות מעונות ראש הממשלה נחשפות

הנתונים נמסרו ממשרד רה"מ לבקשת התנועה לחופש המידע ● בין ההוצאות: כ-95 אלף שקל עבור גינון בקיסריה; שני מקרים של החלפת אמבטיה במעון הפרטי ברחוב עזה בירושלים, שעלו יחד כ-27 אלף שקל; והזמנות בוולט בחודש אוגוסט 2025 בסך 2,700 שקל ● מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "מדיניות פזרנית תוך שימוש בכספי ציבור"

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

בדרך לעסקת הענק בשוק האנרגיה: המחלוקות שנפתרו

קרן ג'נריישן מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם ● כעת הצדדים נערכים לבחינת המיזוג בידי הרגולטורים, שמודאגים מהריכוזיות בתחום ייצור החשמל

יועז הנדל, יו''ר המילואימניקים. מסיבת עיתונאים, 07.07.26 / צילום: איל יצהר

מתי ישראל צפויה לאבד את "הרוב הציוני"?

יועז הנדל הזהיר שבעוד 22 שנה בלבד - ישראל עלולה לאבד את הרוב הציוני • גופי המחקר שעוסקים בכך מראים שזה כנראה לא עד כדי כך קרוב • המשרוקית של גלובס

הנדל''ן דחף את האשראי העסקי במשק לשיא של 16 שנה / צילום: Shutterstock

הנתון שהגיע לשיא של 16 שנה, ולמה זו לא בשורה חיובית

נתונים חדשים מצביעים על כך שהאשראי העסקי קפץ ב־15% בתוך שנה - הקצב הגבוה ביותר מאז 2010 - כשהמגמה בולטת במיוחד בקרב הבנקים ● הסיבה המרכזית היא ענף הנדל"ן, שסובל מההאטה חריפה במכירות ונדרש לסכומים גבוהים כדי להמשיך להתגלגל ● הבנקים מצדם מאותתים: אין מקום לדאגה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים נפלו לשפל של מעל חודשיים

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● אנבידיה מיקרון ו-AMD הובילו את הירידות בסקטור השבבים ● מחירי הנפט צנחו, נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-90 דולר לחבית ● בורסת פרנקפורט קפצה בכ-1.3% ● הסוחרים נושאים עיניים לעבר שבוע עמוס בדיווחי רווחים של חברות הענק והחלטת ריבית

בניין וויקס בגלילות / צילום: יוסי כהן

עסקת הענק בגלילות בוטלה: פייבר לא תעבור לקמפוס של וויקס

לאחר שניהלו מגעים מתקדמים לשכירת כ־4,500 מ"ר בקמפוס של וויקס בגלילות, העסקה בין החברות ירדה מהפרק ● פייבר, שחוזה השכירות שלה בתל אביב צפוי להסתיים בקרוב, בחנה מעבר למשרדים גדולים יותר, אך בשלב זה לא ברור אם תשוב למגעים עם וויקס או תפנה לחלופה אחרת

בניין הפניקס / צילום: שרון פאר

הפניקס ברוקרס יוצאת למהלך חדש בתחום ניהול העושר: רוכשת 60% מגורן פמילי אופיס

גורן פמילי אופיס, פועלת מזה שנים בליווי משפחות ולקוחות בעלי הון ● המהלך הנוכחי מהווה צעד משמעותי באסטרטגיית הצמיחה של הפניקס ברוקרס בתחום

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

עוד לא נכנסה לתפקיד וכבר קיבלה מצנח זהב של מיליונים

רגע לפני שינוי השליטה בחברת הנדל"ן, בעל השליטה היוצא כצמן מבקש להקדים את מינויה של קרן כליפה למנכ"לית במקומו ● במידה ותפוטר לאחר העברת השליטה בג'י סיטי לצחי אבו ושותפיו, תזכה כליפה למענק בגובה 200% משכרה השנתי

אילוסטרציה: Shutterstock

"המנצח": מקצוע חדש נולד והוא משתלם במיוחד

דוח חדש של ענקית כוח־האדם השוויצרית Adecco מעריך כי השינוי בשוק העבודה לא יגיע מביטול משרות, אלא מעיצובן מחדש בעידן הבינה המלאכותית ● כך, תפקיד חדש שמתפתח הוא Workforce Orchestrator - מנהל שיצטרך לבחור איפה נדרש שיקול־דעת אנושי ואיפה עדיף להסמיך סוכן AI

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

השיטה החדשה של אוניברסיטת רייכמן ללמד סטודנטים לרפואה

מחקר חדש עשוי לסלול את הדרך לטיפולים חדשניים בהפרעת אישיות גבולית; בית החולים איכילוב חושף חממה חדשה לסטארט־אפים בתחום הבריאות; והפרויקט הישראלי שזכה בפרס אירופי ● השבוע בביומד

דגם של טיל בליסטי איראני בהפגה נגד ישראל  בטהרן (ארכיון) / צילום: ap, Vahid Salemi

איך איראן הצליחה להפוך את הטילים שלה למדויקים וקטלניים יותר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הפסקת האש לצד חוסר המוערבות של ישראל במתקפה האחרונה אפשרו לאיראן לשדרג את הטילים שלה, הפנטגון מחפש כלי נשק זולים ומהירים, והאטלנטיק מסקר את השפל בפופולריות של ראש הממשלה נתניהו בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

עלייה של 109% בחמישה חודשים: מי הרוויחו מהקפיצה של פאלו אלטו בת"א

עוד בטרם כניסתה למדדים בשבוע הבא ריכזה מניית הסייבר עניין רב בת"א, עם מחזור יומי ממוצע של 8.5 מיליון שקל, הכפלת מחיר המניה מאז נרשמה למסחר ושווי המהווה 30% משוק המניות כולו ● הבורסה: "הכניסה למדדים תציב אותה בליגה אחרת מבחינת ביקושים וסחירות"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים הגדולים בראש, אבל מתחרה מפתיע מתברג גבוה

הציבור נהנה מהקמפיינים המשעשעים של הבנקים, אך נצרב מהמשכנתא והריבית על הפיקדונות ● האם רפורמות חדשות וכניסת מתחרים לתחום יצליחו להוביל למהפך? ● וגם: מאחורי ההצלחה המפתיעה של הקמפיין של בנק יהב ● מדד המותגים של גלובס

ליאת קידר פייגין / צילום: אייל טואג

המהלך החדש של קימברלי קלארק בישראל

קימברלי קלארק משנה את מבנה פעילותה בישראל, Gett משיקה שירות מוניות עם בוסטר וקבוצת toMix פותחת מועדון הופעות חדש בתל אביב ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

הכנסת תצביע היום על חוק שיאפשר המשך השקעה בקרנות גידור בנאמנות

ענף הגידור בנאמנות, שיצא לדרך באפריל 2023 ומנהל כבר כ־6 מיליארד שקל, פועל כיום מתוקף הארכה שנייה ואחרונה של הוראת שעה, וללא חקיקה, בקרוב הייתה נשקפת סכנה להשקת קרנות חדשות ואולי גם לאלה הקיימות ● עם זאת, חוק כלכלי חשוב אחר נעדר מסדר יומה של הכנסת - החוק להקמת רשויות מטרופוליניות

פגישת טראמפ–נתניהו / צילום: Reuters, מעיין טואף, לע''מ

בישראל מבשרים: טראמפ לא דרש נסיגות בסוריה ובלבנון

בכיר אמריקאי: ישראל ולבנון ידונו בשבוע הבא על הרחבת "אזורי הפיילוט" בדרום לבנון  ● בסביבת רה"מ אומרים: הפגישה עם טראמפ הייתה טובה מאוד, שני המנהיגים חזרו על המחויבות המשותפת למנוע נשק גרעיני מאיראן ● טראמפ: "נכה באיראן במלוא העוצמה, אבל נראה איך זה ייגמר. כרגע מתנהלות שיחות ידידותיות" ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

רשות המסים בוחנת מחדש את הרפורמה שהצליחה יותר מדי

חוק הרווחים הכלואים, שנחשב לגולת הכותרת של הממשלה הנוכחית והניב מיליארדים, פוטר ממס חברות הרוכשות קרקע ובונות עליה אך ממסה בחומרה נדל"ן מניב ● הקבלנים מתריעים מפני עיוותים שנוצרו - בעיקר בענף המשרדים ● לקראת חוק ההסדרים הקרוב, בדרגי המקצוע שוקלים פתרונות שיאפשרו הקלות

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

חגיגת רווחים סעודית-קטארית: מאחורי מימוש הענק בהפניקס

קרן אפיניטי שמוביל ג'ארד קושנר, מכרה רבע ממניותיה בחברת הביטוח תמורת כמיליארד שקל לידי מוסדים אמריקאים ● בצל הזינוק במניית הפניקס, הקרן שגייסה כספים מסעודיה וקטאר מורווחת 3.4 מיליארד שקל "על הנייר" על ההשקעה שביצעה לפני כשנתיים

אילוסטרציה: Shutterstock

השותפות בקרקע פורקה. למי שייכות זכויות בנייה עודפות בעקבות הריסת מבנה?

שני שותפים החזיקו קרקע בחלקים שווים ברמת גן במשך שנים, ועל חלק ממנה הקים אחד השותפים בית צמוד קרקע ● כאשר פורק השיתוף, עלתה השאלה - למי שייכות זכויות הבנייה לאחר שצמוד הקרקע ייהרס?

עומסים בנתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

חוששים מעיכובים בנתב"ג? אלה היעדים "הבטוחים" ביותר

שתי תקלות בשבוע, 30 מתדלקים אמריקאים והפוגה במלחמה ששולחת את הישראלים לחופשה בחו"ל ● אוסף של אירועים גרם לסערה מושלמת בנתב"ג ועיכובי שיא בהמראות ● היעד שמוביל בטיסות המדייקות הוא אבו דאבי עם 25 דקות עיכוב בממוצע בלבד. ומי אחריו ברשימה?