גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בתל אביב בעקבות נתוני האינפלציה; דוראל וטאואר קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.3% ● מדדי הקלינטק והטכנולוגיה הובילו את העליות ● סנטימנט חיובי גם באירופה, מניות השבבים בוול סטריט התאוששו ● השקל התחזק מול הדולר ● הפד צפוי להעלות את הריבית הערב, טראמפ לא יאהב את זה ● תשואת האג"ח בארה"ב בשיא של 19 שנה - מה וורן באפט חושב על זה ● וגם: ג'נסן הואנג מסמן את התחום הבא שיזנק עם מהפכת ה-AI

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

מועצת הרשות השנייה אישרה: ערוץ רשת 13 יימכר לאסף רפפורט

אחרי תקופה של אי־ודאות סביב עתיד הערוץ, עסקת העברת השליטה ברשת 13, שנחשפה בגלובס, קיבלה אור ירוק ● קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט תרכוש את השליטה באמצעות קרן מריט ● במסגרת האישור נקבעו מנגנוני שקיפות ובקרה שנועדו למנוע השפעה בלתי ראויה על התכנים

מדד מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד מחירי הדירות מדדה, השכירות מעיקה, ומוכרי היד שנייה מורידים מחירים

מחירי השכירות ממשיכים להעיק על השוכרים ועל מדד המחירים לצרכן, והלמ"ס השיקה החודש מדד מחירים חדש לדירות יד שנייה ● מה אומרים המדדים, איך משפיע המדד החדש על המדד הכללי, ואילו מחוזות מורידים את ירידות המחירים? ● גלובס עושה סדר

אופיר קרני, מנכ״ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

ב-180 מיליון שקל: דן תחבורה רוכשת את מסיעי שאשא

דן תחבורה חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברת ההיסעים מסיעי שאשא תמורת 180 מיליון שקל ● מסיעי שאשא נחשבת לאחת החברות הגדולות בתחום ההיסעים ובין לקוחותיה נמנים משרד הביטחון, חברת החשמל וחברות ממשלתיות ● החברה מפעילה כ־200 כלי רכב ומגלגלת מחזור שנתי של כ־200 מיליון שקל

חודש אוגוסט היה מוצלח למדי לחוסכים לטווח ארוך בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

"שוק המניות מתקשה לתפקד כך": מאחורי החודש שהפתיע והדרמה באג"ח

קרנות ההשתלמות הניבו באוגוסט 1.4% והמנייתיות 2.4% הודות לראלי בוול סטריט ● בדרך למכירתו: אלטשולר שחם ניצל את החשיפה הגבוהה לחו"ל ותפס את ההובלה החודשית ● תשואות האג"ח בארה"ב מאותתות למנהלי ההשקעות לצנן התלהבות בחודשים הבאים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר

אין ודאות שהביקושים ימשיכו ברמות השיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: קונסורציום מחקר ופיתוח בתחום הבנייה בהיקף של 60 מיליון שקל

קונסורציום RSTPCS יוצא לדרך בהשקעה של כ־60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות וחומרי בנייה חדשניים ● המאגד, בהובלת שפיר ובשיתוף חברות ואקדמיה, שואף להפחית חומרי גלם, משקל ועלויות תחזוקה בענף הבנייה● וגם: שופרסל זכתה במכרז על 20 דונם ברמת הנגב תמורת 15 מיליון שקל, להקמת מרכז מסחר, תעסוקה ומלון

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד מעלה את הריבית ב-0.25% - לראשונה מזה שלוש שנים

לאחר תקופת המתנה של יותר משלוש שנים שבה לא התרחשה העלאת ריבית, הפדרל ריזרב מעלה את הריבית ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00% ● המהלך מונע מזינוק מחירי הנפט וממדד מחירים חם באוגוסט ● בפד מאותתים: עוד העלאת ריבית השנה ● תשואות האג"ח מזנקות לשיא של כמעט שני עשורים, והיו"ר וורש מבהיר: "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת"

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הנתונים חושפים: 8 חברות בלבד אחראיות לרוב המכירות בשוק הנדל"ן הישראלי

סקירות אגף הכלכלן הראשי באוצר מהחודשיים האחרונים הראו כי כחמישית מתזרים המזומנים של הקבלנים הגיעה משמונה חברות, על אף שבשוק פועלים מאות יזמים ● הנתון מלמד על המצוקה של קבלנים קטנים, שנותרים עם נתח זעיר מהתזרים על רקע גל הקריסות בענף

יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה?

לפי הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו בחודש שעבר מהארץ ● נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם ● יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

השם שסומן כמועמד מוביל למנהל המו"פ הבא של מיקרוסופט ישראל

לגלובס נודע כי אוהד יאסין בן ה־47, המשמש כיום כסגן נשיא במיקרוסופט העולמית, עשוי להחליף את מיכל ברוורמן־בלומנשטיק שפורשת מתפקידה

תומכים של החות'ים בתימן נוסעים ברכב טויוטה / צילום: ap, STR

הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של הטיימס עוסק בדרכים שבהן אפשר לחזות פריצת מלחמה, מלזיה מעכבת מכולות שבדרך לישראל, ובמפלגה הדמוקרטית מתנגדים לעסקת הנשק הגדולה עם ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ

בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר

סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר ליאור דוד־פור, חושב שיעד הגירעון לא יושפע כתוצאה מהכוונה לפרוץ את התקציב עבור תוספת למערכת הביטחון כפי שנחשף בגלובס, כל עוד תהיה עד 19 מיליארד שקל ● עם זאת, תוספות של מאות מיליארדים יחייבו העלאות מסים: "צריך לעשות עוד צעדי התאמה"

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

סופר בטקסס, ארה''ב. רמת המחירים עדיין גבוהה / צילום: ap, LM Otero

האמריקאים מרוויחים יותר, אבל מרגישים עניים יותר

ההכנסה החציונית הריאלית בארה"ב עלתה ב-2.6% ב-2025 לשיא של כל הזמנים, כך לפי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין ● אלא שהמחירים נשארו גבוהים, האינפלציה שוב מתחממת והסקרים מצביעים על פסימיות גוברת לגבי יוקר המחיה ● הפער בין נתוני המאקרו לחוויה של משקי הבית צפוי להפוך לסוגיה מרכזית לקראת בחירות האמצע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

איראן במוקד: טראמפ ייפגש עם מנהיגי מדינות המפרץ

בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ביום שלישי הבא טראמפ צפוי לקיים פגישה עם מנהיגי מדינות המפרץ, ולדון בצעדים הבאים במלחמה עם איראן ● לטענתו, קיבל מסרים ישירים מאיראן: "הם רוצים לעשות עסקה, נראה איך זה יתפתח" ● בישראל חוששים שהמשבר בין סעודיה לחות'ים ידחק אותם להסכם, כזה שישאיר את ישראל לבד במערכה מול החות'ים ● עדכונים שוטפים

נפט / צילום: Shutterstock

כך מגיב השוק להעלאת הריבית, וגם: הדיבידנד של מיקרוסופט מסדר לה אפסייד של 22%

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: מגמה מעורבת באסיה, החוזים מאותתים על התאוששות בניו יורק ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות בהובלת הדאו ג'ונס לאחר שוורש אותת על העלאת ריבית נוספת השנה ● מחירי הנפט התקררו לאחר שממשל טראמפ ניסה להרגיע את החששות מאספקת האנרגיה ● וגם: הדיבידנד של מיקרוסופט הופך אותה לאטרקטיבית מתמיד: במורגן סטנלי צופים זינוק של 22%

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?