גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נגמרו המאווררים בחנויות, בריטניה / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim

גל החום שובר שיאים. למה האירופאים מעדיפים לא להתקין מזגנים למרות הכול

דירות הפכו למלכודת חום, מסילות רכבת נפגעו, המאווררים אזלו מהחנויות, ותושבי אירופה מחפשים פתרונות יצירתיים להתמודד עם הטמפרטורות שוברות השיאים ● בברלין הפעילו מכת"זית לקירור התושבים, וממשלת צרפת יצא בתוכנית חירום

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת ענקיות הטכנולוגיה; הנאסד"ק זינק במעל 2%

"שבע המופלאות" התאוששו מהצניחה בשבוע שעבר, אלפאבית וטסלה הובילו את העליות ● גם מניות השבבים התאוששו, בסיומו של יום תנודתי; מניות שבבי הזיכרון התקשו להתרומם ● בורסות אירופה ננעלו בירידות קלות ● מחירי הנפט טיפסו, מחיר הזהב שוב ירד לכיוון ה-4,000 דולר לאונקיה

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

איך יכול להיות שהקניון הגדול בישראל שווה כה מעט?

מגדל מוציאה את האחים גינדי מקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה המשקפת שווי של 2 מיליארד שקל ● משה גינדי: "נחזור לעסקי הבנייה. אנחנו יכולים להרוויח יותר" ● ברקע: המתנה להחלטת הממונה על התחרות אם לאשר מכירת מחצית מהקניון למליסרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, אך סיכמה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.3%, אך צנח ביוני בקרוב ל-9% - הירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2023 ● המסחר בת"א קיבל רוח גבית מהנעילה הירוקה בניו יורק אמש ומהרגיעה במפרץ הפרסי ● מניות הטכנולוגיה הושפעו לחיוב מהריבאונד הגלובלי בסקטור השבבים וסיימו את היום בירוק; גם המניות הביטחוניות קפצו ● מנגד, מניות הביטוח והבנקים נותרו מאחור

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

מתוך הסרטון של משרד המשפטים / צילום: צילום מסך

"מעליב": הסרטון שמסעיר את מערכת המשפט

סרטון של נציבות תלונות הציבור על שופטים מעורר זעם במערכת המשפט, וזאת לאחר שמוצגות בו דוגמאות להתנהלות שעלולה להיות לא הוגנת מצידם של שופטים ● גורם במערכת המשפט: "התשדיר הפשטני והמעליב הזה פוגע במעמד השופטים ובמעמדו של בית המשפט"

דני אבדיה

דני אבדיה מרחיב את שיתוף הפעולה עם אל על

שחקן ה-NBA הישראלי מרחיב את שיתוף הפעולה עם חברת התעופה דרך מותג החלבון שלו, רשת הדיור המוגן של קבוצת עזריאלי תגיע לראשון לציון ואילו בנק מזרחי טפחות וכאל מחדשים את ההסכם האסטרטגי ביניהם ● אירועים ומינויים

מליאת הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת

בקואליציה חיכו לרגע האחרון, ושורה של הצעות חוק כלכליות שגובשו לאורך זמן רב עלולות להיתקע ולא להגיע להצבעה ● מדובר בין השאר על הסדרת ענף קרנות הגידור בנאמנות והקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ● מה הסיכויים שהחקיקה תושלם בכנסת הנוכחית?

ים המלח / צילום: Unsplash, Dave Herring

שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח

ארבע שנים לאחר המועד שנקבע, המשרד להגנת הסביבה טרם הגיש לממשלה את הדוח שאמור לשמש בסיס לגיבוש מדיניות לשיקום ים המלח, כך עולה מדוח מבקר המדינה ● המבקר מתריע גם מפני הזנחת הטיפול בבולענים, עיכובים בפיתוח תשתיות תיירות והיעדר הכרעה בין חלופות השיקום, בזמן שהמדינה מקדמת מכרז חדש לניצול משאבי ים המלח

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מכה לדוראד: רשות התחרות מתנגדת להרחבת תחנת הכוח הפרטית באשקלון

רשות התחרות פרסמה שהיא ממליצה לרשות החשמל לא לאשר את הקמת תחנת הכוח דוראד 2 ● התנגדות זו מצטרפת למשבר הפנימי בין בעלי המניות ומטילה ספק ביכולתה של התחנה להשיג את אחד מארבעת האישורים להקמת תחנות כוח חדשות

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

עוד צעד לכיוון רשת חברתית: וואטסאפ משיקה שמות משתמש

וואטסאפ משיקה רשמית אפשרות ליצירת שמות משתמש ייחודיים ● השירות יאפשר להתכתב עם אנשים חדשים ללא חשיפת מספר הטלפון האישי ● מטא הטמיעה שכבת אבטחה לבקרת סינון מוגברת מפני משתמשים פוגעניים

ישראל מובילה עולמית בעושר בנכסים פיננסיים / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

מדד העושר של הבנק השוויצרי UBS מציב השנה את ישראל במקום ה-18 ● ככלל, יש בישראל 195 אלף מיליונרים בדולרים, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אמנון שעשוע טוען: הצלחנו להכות את מהירות העיבוד של אנבידיה

חברת הסטארט-אפ doubleAI של פרופ' אמנון שעשוע תשיק בחודשים הקרובים מודל שפה חדש לפיתוח קוד ● לדברי שעשוע, ב-doubleAI האיצו פי 3.5 את אחת מספריות התוכנה של אנבידיה, ואגב כך איתרו תקלות רבות שלא אותרו קודם לכן, באמצעות שיטת אימון המודלים החדשה שלו

אילוסטרציה: Shutterstock

חוקר ישראלי גילה: גורמי הסיכון הלא מוכרים של שבץ מוחי

ד"ר פיוטר מליקוב החל לחקור את הקשר בין מיגרנה לשבץ מוחי לאחר שאשתו לקתה בו ● מחקר שפרסם עם חוקר אמריקאי מצא גורמי סיכון שרופאים לא מודעים אליהם כלל ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש  

ג'יי די ואנס ומרקו רוביו / צילום: AP - Jacquelyn Martin, אבי אוחיון-לע''מ

רוביו מול ואנס: המאבק על נשיאות 2028 התחיל במזרח התיכון

שני בכירים בממשל טראמפ, מרקו רוביו וג'יי.די ואנס, מחזיקים בתפיסות מנוגדות לתפקידה של ארה"ב בסדר הגלובלי ● מאחורי אי ההסכמות נמצא המרוץ לשליטה במפלגה ביום שאחרי טראמפ ● והנשיא? הוא יתמוך במי שיביא לו הישגים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

באוצר השיקו תוכנית סיוע של 1.6 מיליארד דולר להייטק. למה תשלום מס בדולר נותר בחוץ?

שר האוצר הודיע כי יאמץ את המלצות הצוות לבחינת מענה לענף ההייטק, אך לא יאפשר באופן גורף תשלום מסים בדולרים ● בין הסיבות: המדיניות המוניטרית תושפע

גל עמית, יו''ר רשות שוק ההון וספי זינגר, יו'' רשות ני''ע / צילום: מארק ניימן-לע''מ, יוסי כהן

הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל

פרטים חדשים על הצגת הרפורמה בגדולה במוצרי החיסכון: לגלובס נודע כי תקרת הפטור ממס תעמוד על 200 אלף שקל בלבד ותהיה אחידה בקופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות ● זאת, בניגוד להטבה הנוכחית בגמל להשקעה, שיכולה להגיע אף למיליוני שקלים ● רשות שוק ההון צפויה להביע התנגדות

אורית שלום בג / צילום: שי פרנקו

סכסוך בצמרת חצי חינם: בתו של זקי שלום תובעת את שותפיה

השותפות ארוכת-השנים שמאחורי אימפריית חצי חינם מגיעה לבית המשפט:אורית שלום-בג טוענת לקיפוח, ניהול בלתי תקין והסתרת מידע בחברת הנדל"ן קופרלי ושלום השקעות ● במוקד גם טענות על חובות של מאות מיליוני שקלים, מחלוקות סביב מינוי מנכ"ל ואירוע אלים בין הצדדים

פריגו / צילום: Shutterstock, Piotr Swat

הקריסה במניית פריגו לאחר שנמחקה מת"א: למוסדיים נחסך הפסד כבד

כ-4.5 שנים לאחר שנמחקה מהמסחר בבורסה המקומית ונפרדה מעסקיה בישראל, התדרדרה חברת התרופות, ולאחרונה אף הדיחה את המנכ"ל ● פסגות: "הקריסה הייתה תהליך ארוך והדרגתי"