גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

סניף של רשת ג'פניקה / צילום: תמר מצפי

בשיאו של גל ההשקעות במסעדות הגיעו הרימונים על ג'פניקה. האם השוק יאבד תיאבון?

​תחום המסעדנות עמד לאחרונה במרכז גל השקעות, ואז הגיעו הרימונים על ג'פניקה ● האם הענף שגופים פיננסיים זיהו בו אפסייד משמעותי ימשיך לככב - או שאולי שדים מהעבר, כמו חשש מתנודתיות ואירועי פרוטקשן, ירחיקו ממנו שוב את הגופים הגדולים? ● "זה יכול לקרות באותה מידה גם בסניף של סופר או באתר בנייה של קבלן, אז עכשיו שופרסל או תדהר לא יהיו חברות ציבוריות?"

ד''ר ספי מנדלוביץ' / צילום: רמי זרנגר

ד"ר ספי מנדלוביץ': "מספר בני ה-75 ומעלה יכפיל את עצמו עד 2040"

הוא מונה לתפקיד במהלך מגפת הקורונה, עבר שלוש מלחמות והוביל את הרפורמות הכי מטלטלות בענף - מקיצור הסטאז' ועד הטמעת מקצוע "עמית רופא" ● כעת, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ' מסביר בראיון פרישה למה מערכת חזקה בחירום חייבת להיות חזקה בשגרה, איך נערכים למחסור ברופאים, וכיצד שינה מהיסוד את יחס המערכת לרופאים פוגעים מינית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב: מדד ת"א-35 ירד כ-1%; השקל התחזק מול הדולר

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת הביומד והבנייה ● מניות השבבים לחצו את השוק בשעות אחה"צ אך מיתנו את הירידות בנעילה; מנגד, מדד הביטוח בלט לחיוב ● הפניקס הזניקה את עזריאלי וג'נריישן ● אחרי הדיווחים שעסקת ג'י סיטי בסכנה, מניית חברת הנדל"ן המניב נחלשה ● עובדי רפא משבשים את העבודה במפעל במחאה על שלא תוגמלו בהנפקה ● השקל מתחזק מול הדולר

דדי ברנע / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

התפקיד החדש של ראש המוסד היוצא דדי ברנע

ברנע מצטרף לחברה הביטחונית אונדס ויכהן כנשיא גלובלי וכיו"ר החברה ● לפי אונדס, ברנע ייקח חלק מרכזי בהובלת ההתרחבות הגלובלית של החברה, בפיתוח האסטרטגיה הטכנולוגית ובחיבור בין החברות והמערכות בקבוצה ● המניה מזנקת בעקבות הדיווח

בני שטיינמץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse

המיליארדר מכר וילה בארסוף ב-27 מיליון שקל, ואז הגיעה רשות המסים

בני שטיינמץ ומשפחתו מנהלים מאבק משפחתי נגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין נתניה לחייב אותם במס שבח של מעל 4 מיליון שקל בגין מכירת וילה בארסוף ● הטענה העיקרית: החיוב לפי מס חברות נובע מפרשנות שגויה

ראש ממשלת הודו, מודי, בכנסת עם ראש הממשלה נתניהו, השנה / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

רובים וחימושים: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה

דוח חדש של אמנסטי חושף כי מאז ה־7 באוקטובר הועברו לישראל אלפי משלוחי אמל"ח מהודו ● מאחורי הזרם הזה עומדות התעשיות הביטחוניות, שהעבירו בשנים האחרונות ידע וייצור לתת־היבשת ● בכך הן הפכו את אחת הלקוחות הגדולות שלהן - לחלק משרשרת האספקה

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

78 שנה: עם אפס פרסומות, החברה הביטחונית שהפכה לסמל לאומי

בלי קמפיינים נוצצים או מוצרים על המדף, רפאל שומרת על מעמד יוצא דופן בתוך ישראל ומחוצה לה ● יגאל דמרי מסביר למה תוצאות בשטח חשובות יותר ממאמץ תדמיתי ● מדד המותגים

צילום: Reuters, USA TODAY Network

כולם רצים ל-AI? תסתכלו מה עושים בעלי העניין בחברת הבנייה שאיבדה 60% משוויה

מניות של חברות הפועלות בתחומים שהמשקיעים נטשו טומנות לעתים הזדמנויות חדשות, ומי כמו בעלי עניין באותן חברות יודעים זאת בזמן הנכון ● המקרה המייצג של Builders FirstSource, שבעליה חזר לקנות מניות לאחר שבפעם הקודמת שעשה זאת ראה תשואה של פי 13

לאופולד אשנברגר / איור: גיל ג'יבלי

מינוף של 400%: הנפילה של ילד הפלא של עולם ההשקעות

בגיל 19 לאופולד אשנברנר סיים בהצטיינות תואר בקולומביה, כתב מאמר שקיבל חשיפה בינלאומית, והעיד על עצמו שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את עתיד הבינה המלאכותית בבירור ● בחודש יולי הקרן שלו איבדה 67%, והוא נאלץ למכור חלקים רבים ממנה בדיסקאונט

מהתחנות הפרטיות הגדולות בישראל. תחנת רמת חובב / אילוסטרציה: יוסי וייס

בעלויות צולבות, ביקושי שיא ועסקת ענק שמשנה את התמונה בשוק החשמל

עסקת הענק בשוק החשמל הפרטי מאלצת את החברות הגדולות להפריד כוחות ולמכור החזקות מרכזיות, עקב דאגה גוברת ברשות החשמל מעוצמת הריכוזיות ● אלא שמול החשש מפגיעה בתחרות עומדת מציאות מורכבת: הזינוק בצריכת החשמל והצורך בתשתיות ענק מחייבים דווקא את גיוס השחקנים הקיימים להקמת התחנות הבאות

אסטרהזנקה / צילום: Reuters, REUTERS

ענקית תרופות בשווי 400 מיליארד דולר? המגעים למיזוג שמרעידים את ענף הפארמה

הדיווחים על שיחות ראשוניות למיזוג בין אסטרזניקה ל־BMS מסעירים את שוק התרופות, כאשר השילוב בין השתיים עשוי לייצר ענקית בשווי של כ־400 מיליארד דולר ● אלא שבין משוכות ההגבלים העסקיים, בשוק כבר מזהירים: "מגה־מיזוגים הורגים חדשנות וגמישות"

מספר המחזיקים ב־9 דירות ומעלה קפץ / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רק לא לשלם מס גבוה: כמה אנשים בישראל מחזיקים ב-9 דירות

נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים מגמה מפתיעה ● בזמן שמרבית הציבור מתרחק מהשקעות נדל"ן, ציבור מצומצם של "אספני דירות" מסתער ● כלל האצבע: בעלות על 10 דירות והשכרתן נחשבת להכנסה מעסק וממוסה בהתאם, אולם לעתים גם פחות מכך

מפעל חברת רפא בהר חוצבים בירושלים / צילום: באדיבות חברת רפא

לאחר האקזיט של קרן פימי: עובדי רפא רוצים תגמול על ההנפקה

עובדי חברת התרופות הוותיקה רפא משבשים את פעילות המפעל בירושלים, בתגובה לכך שלא זכו לתגמול בגין הנפקתה בבורסה בחודש שעבר, לפי שווי של 1.55 מיליארד שקל

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025

מניתוח של נתוני הלמ"ס שנערך באוניברסיטת ת"א עולה כי מספר הישראלים שעזבו את המדינה לשלושה חודשים ומעלה בשנת 2025 ממשיך את המגמה של נתוני שיא בתחום ההגירה: 90,922 ישראלים עזבו במהלך השנה, לעומת מספר דומה ב-2024 ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "רבים מחכים לראות מה יקרה בבחירות"

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיקוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock

הסכנות שאורבות לרוכשי רכבים סיניים

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, וההצפה הזו מורידה את המחירים, אך גם מביאה איתה סיכונים ארוכי-טווח ● מהחשש מ"מותגים יתומים" ועד למחסור בחלקים וצניחת ערך מהירה - כך תיערכו לעידן של "שוק רכב סיני"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

גל החסימות בוואטסאפ מתחדש: ישראלים נוספים מדווחים על הגבלת הגישה

בשבועיים האחרונים ישראלים רבים דיווחו על כך שחשבון הוואסטאפ שלהם נחסם בלי שום סיבה ברורה - ובשעות האחרונות גל החסימות התחדש ● לפי שעה לא ברור מדוע זה קורה, ולפי בדיקת גלובס אין מדובר בגל חסימות ברחבי העולם, אלא בישראל ● באיגוד האינטרנט הישראלי קוראים לציבור לגבות כבר עכשיו מידע חשוב בוואטסאפ ולהשתמש במקביל באפליקציות נוספות

טל ענבר / איור: גיל ג'יבלי

התחיל באינטל, צמח מלמטה: זה מנכ"ל אפל ישראל החדש

שינויים בצמרת ענקית הטכנולוגיה: מנכ"ל אפל ישראל, רוני פרידמן, פורש לאחר תשע שנים ● יוחלף על ידי מנהל קבוצת השבבים והאחסון, טל ענבר ● ענבר ימשיך לנהל את תחום הסיליקון במקביל לניהול המרכז המקומי

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

נפילה של 5%: למשקיעים יש מסר ברור לחיים כצמן

אחרי הדיווחים שעסקת ג'י סיטי בסכנה, מניית חברת הנדל"ן המניב יורדת בתל אביב ● נורסטאר, שבשליטת חיים כצמן שהנכס המרכזי שלה הוא השליטה בג'י סיטי, נופלת בחדות ● נראה שהמשקיעים משדרים מסר ברור לחיים כצמן, המייסד והבעלים: אנחנו רוצים את העסקה