גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון הודיעה שהמנכ"ל אופיר שריד יסיים את תפקידו בשל מחלה

חברת הנדל"ן המניב הודיעה כי שריד יסיים את תפקידו בחברה, לאחר שבתחילת החודש יצא לחופשת מחלה בשל נסיבות רפואיות ● החברה החלה בהליך לאיתור מנכ"ל

שלט של iHerb במחלף השלום בתל אביב / צילום: יח''צ iHerb

חגיגות ה-30 שנה הקפיצו את מכירות iHerb בישראל

נפח הזמנות הישראלים באתר ענקית הבריאות האמריקאית iHerb גדל החודש ביותר מ-30% ● אתר האופנה החזק ביותר באוגוסט: טרמינל X ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין

המזרח התיכון / צילום: Shutterstock

איזו עיר במזה"ת הגיעה למקום הכי גבוה במדד הערים העולמי?

מה זו אפליקציית Muse שהושקה החודש? • למה העסקה לרכישת כאל על ידי קבוצת יוניון-הראל התרסקה? • וגם: וורן באפט הודיע על פרישה מתפקיד יו"ר ברקשייר האת'הווי. באיזו שנה הוא רכש את השליטה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח - ובהן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברה?

תקופת ההסכם של יצרנים ויבואנים תוגבל? כלי רכב חדשים בנמל / צילום: Shutterstock

רשות התחרות בוחנת מגבלות חדשות על יבואני הרכב בישראל

רשות התחרות בודקת את הקשרים בין יצרני הרכב, היבואנים ומפיצי המשנה, ובוחנת אפשרות להגביל נתחי שוק ותקופות זיכיון ● סין מתכננת לרסן את ייצור הרכב ולעודד מיזוגים בין יצרניות ● ובישראל: סקודה משיקה שתי חשמליות חדשות, לקסוס את ה־ES החדשה ו־GAC חשמלית ב־117 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

חברת השבבים מיקרון / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

"שדה הקרב של וול סטריט": כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחסר

הזינוק ביותר מ-230% מתחילת השנה לא שכנע את המשקיעים, ומניית מיקרון עדיין מתומחרת בחסר עמוק ● אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים מעריכים כי השוק טועה: ביקושי ה-AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים

אילוסטרציה: Shutterstock

האם תשואה של 6% נראית באופק? התרחיש שמתחיל להפחיד את השווקים

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים כבר חצתה את רף 5%, שבעבר נחשב לנקודת אזהרה משמעותית ● כעת המשקיעים מתחילים לשאול אם התחנה הבאה היא 6% ● מה הסיכוי שזה יקרה, מה עלול לדחוף את התשואות לשם - ומה זה יעשה לשוק המניות?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

עסקים קטנים בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

רשות המסים דורשת יותר מ־200 מיליון שקל בחזרה מעסקים בצפון

הרשות העבירה כמעט 6 מיליארד שקל בפיצויים לעסקים שנפגעו בצפון בשל המלחמה ● מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי הרשות דורשת 238 מיליון שקל בחזרה בגין פיצויים או מקדמות ● בעלי עסקים זועמים: "עוד מחכים לפיצוי מ'חרבות ברזל', וזה עוד לפני המלחמה באיראן"

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

דירה בשיפוצים / צילום: איל יצהר

שיפוץ של חצי מיליון שקל בדירה חדשה הפך לעתירה מול רשות מסים

בני זוג קנו דירה חדשה ברמת השרון ושיפצו אותה ב־580 אלף שקל ● ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי מרכז קבעה כי הצורך בשיפוץ מאסיבי והשלמות בנייה לא הופכים דירה שנרכשה ל"דירת מעטפת" המזכה במס מופחת

קובי אדרי בקמפיין סנו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המתברגות החדשות במדד הזכורות והאהובות: BYD, סנו ויטבתה

הפרסומת של הפניקס סמארט עם "אשר" (יובל סמו) מתברגת כאהובה ביותר, והפרסומת של בנק לאומי הזכורה ביותר - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● יוצרי התוכן מככבים גם הם: בסנו גייסו את קובי אדרי, וביטבתה - את אורי ורד

הארווי ויינשטיין בבית המשפט במנהטן / צילום: ap, Steven Hirsch

הארווי ויינשטיין נידון ל-15 שנות מאסר במשפט החוזר בניו יורק

בעודו מאחורי סורג ובריח, המפיק ההוליוודי הורשע בתקיפה מינית של עוזרת ההפקה לשעבר מרים היילי בדירתו במנהטן ב-2006 • גזר הדין מגיע לאחר שהרשעתו הקודמת של ויינשטיין בוטלה, ושני משפטים נוספים הסתיימו ללא הכרעה • היילי: "לא פעם הרגשתי כאילו אני זו שעומדת למשפט"

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

המגעים על כספי הסיוע האמריקאים תקועים, בצל בחירות האמצע בארה"ב

במשרד הביטחון ניסו להאיץ השנה את המגעים כשההסכם הנוכחי הוא עד תום 2028 ● ההערכה בירושלים: הטיפול יידחה לאחר בחירות האמצע ● מערכת הביטחון מקדמת מתווה ללא רכש אמריקאי

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"קללת אוקטובר": סטפק צולל למיתוס של שוק המניות

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

רשות המסים ואסף ענבר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

העסקים בצפון גילו שהם צריכים להחזיר פיצויים שקיבלו למדינה ● משבר המים נפתר, אך מעיד על בעיה עמוקה יותר ● ומנכ"ל סולל בונה אולץ לשוב מכנס בברלין בגלל חקירה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

הבית הלבן, ארה''ב / צילום: Shutterstock

בית המשפט הפדרלי הורה לממשל טראמפ לבטל את החרם שהטיל על כמה כלי תקשורת

לאחר שבשבוע שעבר טראמפ שלל את הכניסה לבית הלבן מנציגי CNN, MS NOW ו-Politico, בית המשפט הפדרלי הורה להשיב להם את הגישה ● השופט הפדרלי טימותי קלי: שלילת אישורי העיתונאים נעשתה ללא "הליך הוגן מספק מבחינה חוקתית" ● משרד המשפטים: כלי התקשורת "סיכנו את הביטחון הלאומי"

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות

כ־1.13 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בתקופת החגים, עם יותר מ־100 אלף נוסעים בימי השיא ● העומסים כבר מורגשים: בשבוע האחרון נרשם עיכוב ממוצע של 52 דקות בהמראות, ורק 16% מהטיסות יצאו בזמן ● אלה היעדים המבוקשים והחברות שרשמו את העיכובים הגדולים ביותר