גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

סמי תורג'מן, יו''ר חברת נגה לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

הבכיר לשעבר שגייס צחי נחמיאס למאבק ברשות החשמל

מגה אור גייסה את יו"ר נגה לשעבר סמי תורג'מן כיועץ, בזמן שרשות החשמל עצרה את חלוקת הרישיונות לחוות שרתים ובוחנת מחדש את הקריטריונים • במרכז אי-הוודאות: בקשת החברה לחיבור של 1 גיגהוואט במתחם אליאנס בחדרה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א: ת"א 90 טיפס ב-1.5%, סקטור התקשורת זינק; הדולר מתקרב ל-3 שקלים

מדד ת"א 35 צמצם ירידות וננעל בעלייה קלה, הבנקים התחזקו ב-2% • מטריקס זינקה בלמעלה מ-11% בעקבות דוחות חזקים וסחפה את מניות התוכנה ● ביג ואורבניקה קפצו ברקע התוצאות • מנגד, סקטור הטכנולוגיה ומניות השבבים העמיקו ירידות בהשפעת הוול סטריט

משקיע העל טוען: תחזיות הרווח שגויות, היכונו לירידות בשווקים / צילום: צילום: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

משקיע העל מזהיר ממפולת: "אלה שלוש המילים המסוכנות בעולם ההשקעות"

ליאון קופרמן נחשב אחד המשקיעים הפסימיים כיום בוול סטריט, וכעת הוא חוזר עם אזהרה חדשה ● לדבריו, ארה"ב בסכנת מיתון, והאינפלציה עלולה להחזיר אותנו למשבר משנות ה-70 ● וגם: מה הן שלוש המילים המסוכנות ביותר לעולם ההשקעות?

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: תמר מצפי

מהגולן לליטא: הדרוזים עצרו את פרויקט הרוח בגולן והסבו הפסד עצום ליזמים

לאחר שהחברה הבת אנרג'יקס דיווחה על מחיקה של 185 מיליון שקל משווי הפרויקט, מעדכנת אלוני חץ על מעבר להפסד כבד ברבעון השני, גם בשל ירידת ערך קרקעות בבריטניה

שר התפוצות עמיחי שיקלי. פרסום ברשת איקס, 02.08.26 / צילום: רמי זרנגר

הסכם אוסלו עבר בזכות מפלגות ימין קטנות?

מפלגות ימין חדשות מתחממות על הקווים, אבל השר עמיחי שיקלי טען שתרחיש כזה כבר הביא בעבר ל"קטסטרופה" ● עד כמה מדויק התקדים ההיסטורי שרבים בליכוד מנופפים בו? ● המשרוקית של גלובס

מחלקת בשר בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

מחירי העוף קפצו בעשרות אחוזים, ובממשלה בלמו יבוא שאושר רק לפני חצי שנה

משרד החקלאות חזר בו מההחלטה לאשר לחברת בלדי לייבא מוצרי עוף מברזיל, חצי שנה בלבד לאחר מתן האישור ● עבור החברה מדובר במכה לא פשוטה: המהלך אמור היה להגדיל את הכנסותיה ב-15%-10% בשנה ● בינתיים הצרכנים ייאלצו להמשיך להתמודד עם מחירים גבוהים

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

אחרי שהשכר הגיע למאות אלפי שקלים: הרבנות תרחיב את הכשרת השוחטים

מועצת הרבנות אישרה חידוש מיידי של הבחינות המעשיות לשוחטים ומסלול להסמכה זמנית של ראשי צוותים, לאחר שהמחסור בכוח אדם הקפיץ את עלויות הכשרות הבשר המיובא ● עם זאת, השפעה על המחיר לצרכן לא מובטחת, ותלויה בירידת עלויות היבואנים

ד''ר שמואל חרל''פ ז''ל / צילום: כפיר זיו

הלך לעולמו שמואל חרל"פ, מבכירי אנשי העסקים והפילנתרופיה בישראל

ד"ר שמואל חרל"פ, שנפטר הבוקר בגיל 82, עמד במשך עשרות שנים בראש כלמוביל, קבוצת הרכב הגדולה בישראל ● לצד פעילותו העסקית, ניהל יחד עם אשתו ענת פעילות פילנתרופיה ענפה שכללה תרומות במאות מיליוני שקלים

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

באופן חריג: אישה תקבל זכויות בחברה ובפטנט שנרשמו על שם אחיו של בעלה

בית המשפט קבע כי חרף הרישום הפורמלי על שם אחיו של הבעל, שני האחים היו שותפים שווים בחברת הטכנולוגיה ובפטנט שפיתחה, ולכן הזכויות ייכללו בחלוקת הרכוש בין בני הזוג

הכניסה למכון דוד של רפאל בקריית ים / צילום: דוברות רפאל

העירייה דרשה מרפאל 1.2 מיליארד שקל. בית המשפט פסק אחרת

המחוזי בחיפה קיבל את עתירת רפאל נגד עיריית קריית ים וביטל דרישת תשלום של כ־1.2 מיליארד שקל בגין היטלי פיתוח במתחם "מכון דוד" ● לצד זאת, ביהמ"ש הורה לעירייה לבחון מחדש את התחשיבים ולערוך, ככל שיידרש, דרישת תשלום חדשה ומתוקנת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מפולת באג"ח ובמניות השבבים גררה את וול סטריט לירידות

קרן הסל על מניות השבבים איבדה 5%, קמטק וטאואר נפלו ב-9% ● החרפה במכירות החיסול של אגרות חוב בעולם הזניקה את תשואת האג"ח ל-10 שנים של ארה"ב לרמה הכי גבוהה מאז תחילת 2025 ● מחירי הנפט ממשיכים לטפס, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר מעל 90 דולר לחבית ● נעילה שלילית באירופה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ת"א תחפש כיוון בפתיחה לנוכח חוסר הוודאות בשווקים בעולם ● מניות השבבים הדואליות יעיבו על הפתיחה, אלביט תאזן ● בין המדווחות היום: עזריאלי, מנועי בית שמש וכלל ביטוח ● ירידות באסיה בהובלת מניות השבבים; החוזים בניו יורק יציבים ● בנק אוף אמריקה,מזהיר את המשקיעים: "הכול חוץ מאג"ח" ● טריליון דולר בחלל: גולדמן זאקס מסמן את יעד ההשקעות הבא ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אתר SHEIN / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בשווי: שיין מאבדת גובה לקראת הנפקה בהונג קונג

ענקית האופנה המקוונת נערכת להנפקה בהונג קונג לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר בלבד - כרבע מהשווי שלפיו גייסה הון לפני ארבע שנים ● הירידה החדה בשווי משקפת את ההאטה בצמיחה, את העלייה בעלויות הסחר ואת הקשחת הרגולציה בשווקים המרכזיים של שיין - ובמיוחד בארה"ב

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

נתניהו וקושנר לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. עכשיו הם מנסים לקנות זמן

כותרות העיתונים בעולם: פגישתם של ג'ארד קושנר וראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים הסתיימה בהתקדמות מועטה בלבד, המלחמה בהורמוז החזירה את הפיראטים לסומליה, וגם: השאלה האם מחירי הנפט הגבוהים יישארו עמנו אל תוך שנת 2027 הפכה לציר המרכזי סביבו מעריכים כלכלנים את ההשלכות העתידיות של הלחימה במצר הורמוז • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר במשק עולה בקצב מהיר. מי נשאר מחוץ לממוצע?

הביקוש לג'וניורים בהייטק התכווץ, צעירים רבים נשארים מחוץ למעגל העבודה, וכרבע מיליון עובדים פשוט "נעלמו" ● השכר הממוצע במשק עלה אומנם ב־7%, אבל בפועל זה כמעט לא מורגש בכיס ● למה זה קורה, וכמה המלחמה השפיעה על הנתונים?

האם למחירי הנדל''ן יש עוד לאן לרדת / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הנדל"ן חטפו, אבל הקונים חוזרים. ומה צפוי למחירי הדירות?

נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה בישרו על עלייה מסוימת במחירי הדיור ובמכירות, אחרי שנתיים קשות בענף ● מניות הנדל"ן בבורסה חוטפות בחודשים האחרונים, והמדד הענפי נחתך בכמעט שליש מהשיא האחרון ● האם מדובר בהזדמנות, או שהמחירים ימשיכו לרדת?

מאבטח בכניסה לקניון (ארכיון גלובס) / צילום: תמר מצפי

עוברים את גיל 70 וממשיכים לעבוד: הנתונים שמאחורי התעסוקה בגיל השלישי

יוקר המחיה, תוחלת החיים והפנסיה הנמוכה דוחפים עובדים רבים להישאר בשוק העבודה גם בעשור השמיני לחייהם ● פילוח נתוני עשרות אלפי עובדים חושף פערים מגדריים דרמטיים לטובת הגברים, נאמנות למקום העבודה הנוכחי ומיעוט בולט של עובדים מבוגרים בהייטק ● המספרים של שוק העבודה בישראל

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: תושב אשקלון חדר למחשבים של עשרות חברות ואסף חומר רגיש

לאחר חקירה סמויה בלשי יחידת הסייבר להב 433 עצרו תושב אשקלון בחשד להחדרת נוזקה לעשרות חברות במשק הישראלי ● בית המשפט האריך את מעצרו עד 23 באוגוסט

מארק וולטר / צילום: Reuters, Kirby Lee

רשת העסקאות הנסתרות שסיבכה את הבעלים של הדודג'רס בחקירה פדרלית

תחת לחץ מצד חוקרים ורגולטורים, המיליארדר מארק וולטר ממהר לפרק את ההימורים שביצע ולהציל את אימפריית הספורט והפיננסים שלו

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מטריקס צמחה אך נפגעה מהשקל; הצמיחה באורבניקה נשענה על שטחים ולא על מכירות

שתי החברות מדווחות על קפיצה חדה ברווח הנקי ברבעון השני - 36% במטריקס ו-70% באורבניקה-הודיס • במטריקס, התחזקות השקל חתכה יותר מחצי מצמיחת ההכנסות ● באורבניקה-הודיס הצמיחה נשענת על פתיחת סניפים, בעוד המכירות בחנויות הקיימות בירידה