גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

WIZ / צילום: WIZ

הבכיר שעוזב את Wiz ועובר לענקית הטכנולוגיה

סמנכ"ל התפעול של Wiz, דאלי ראג'יץ', מונה לסמנכ"ל הכנסות ראשי (CRO) ב-OpenAI ● המינוי מגיע ברקע התרחבות מואצת בשוק הארגוני והגעה לכ-2 מיליון עסקים ● אחד ממייסדי Wiz תיאר בעבר את הצטרפותו של ראג'יץ': "הגעתו הייתה אירוע תרבותי לא פשוט"

עבדול אל־סייד. אמר אחרי פיגוע בבית כנסת ש''אנשים פגועים פוגעים באנשים'' ועורר זעם / צילום: ap, Paul Sancya

הניצחון במישיגן הוכיח: הדמוקרטים כבר לא יכולים להתעלם מהקיצוניים במפלגה

ניצחונו של עבדול אל־סייד בפריימריז במישיגן, לצד הצלחות נוספות של האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, מוכיח שהשמאל הקיצוני כבר לא רק בשוליים ● מביטול המשטרה והסנאט ועד עצירת הסיוע הביטחוני לישראל, התנועה העולה כופה סדר יום חדש על הנהגת המפלגה - ומעמיקה את הקרע עם המצביעים והתורמים היהודים

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

אם האנליסטים צודקים, מדד S&P 500 בדרך לשבור שיא היסטורי - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנקי ההשקעות הגדולים החלו להעלות את התחזיות שלהם למדד S&P 500 - אם הציפיות יתממשו, המדד יסיים את השנה עם תשואה דו־ספרתית בפעם הרביעית ברציפות ● מנהל ההשקעות שמסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות ● ביטוח לאומי מפרסם את המספרים מאחורי תוכנית "חיסכון לכל ילד" ● וגם: כמה באמת עולה השקעה בקרנות הגידור בנאמנות?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

רנדל ליין, העורך הראשי לשעבר בפורבס / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בעולם העיתונות הכלכלית: עורך פורבס פוטר, לאחר שקיבל במתנה 6 מיליון דולר

לפי דיווח בניו יורק טיימס, רנדל ליין, העורך הראשי של מגזין פורבס, פוטר מתפקידו בחודש שעבר, אחרי שקיבל את הסכום ממייסד של חברה שעשתה עסקים עם המגזין ● מקורב לליין אמר שליין ראה בתשלום כמתנה בתמורה לייעוץ שסיפק למייסד לאורך השנים ● ליין עבד בפורבס במשך קרוב ל-16 שנים, וקרוב לעשור כעורך ראשי

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב? / צילום: Shutterstock

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב?

היכן נמצא נהר הביוביו, מה מקור המשחק סולמות ונחשים ובאיזו סדרת אימה לומדת הדמות המרכזית באקדמיית נוורמור? ● הטריוויה השבועית

אבי שומר בסניף של צומת ספרים / צילום: אלירן אביטל

אבי שומר הודיע על סידור המדפים מחדש, והקפיץ את ענף הספרות. האם המתחרים ילכו בעקבותיו?

השבוע שיגר המנכ"ל והבעלים המשותף של "צומת ספרים" מכתב שבו הודיע כי הרשת תסנן את הספרים שהיא מוכרת, גם בהתאם לאופן המימון שלהם - על ידי הוצאה ממוסדת או הכותב עצמו ● הביקורות בענף לא איחרו להגיע, בעיקר על המעמד שהרשת לוקחת לעצמה, ועל הפגיעה בסופרים חדשים ● שומר לגלובס: "דווקא קיבלתי פידבקים חיוביים מהמו"לים. הם ואני מבינים שאנחנו עושים פה משהו חיובי"

להפקיד מיליון שקל בשנה, וליהנות מהיתרונות של קרן השתלמות

קרן השתלמות אומנם מציעה הטבות מס משתלמות במיוחד, אך הן כפופות לתקרת הפקדה שנתית של כ-20.5 אלף שקל ● אלא שלעתים יש לה יתרונות נסתרים, שהופכים גם הפקדה של סכומים גבוהים יותר למשתלמת במיוחד ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

לירן רוטר / צילום: פרטי

הזוג שמכר את הבית ועבר לשכירות כדי לקנות 14 דירות

לירן וקרן רוטר הרגישו שהמסלול הישראלי הקלאסי - עבודה, משכנתא וילדים קטנים - לא מתאים להם, וחיפשו מסלול חדש ● קורס להשקעות בארה"ב פתח בפניהם דלת שעזרה להם לייצר את השינוי שחיפשו

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי בנתוני האינפלציה היום בישראל?

מדד המחירים לצרכן ביולי צפוי לעלות ב־0.2%-0.3% ולהוריד את האינפלציה השנתית ● למרות זאת, בנק ישראל עשוי שלא להוריד ריבית, בשל גורמים שעלולים להעלות את האינפלציה, כמו עליות מחירי הנפט והתייקרות הדיור ● רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציע לא להסתפק בשורה התחתונה בלבד

הנחות בביטוח לתקופה מוגבלת / צילום: Shutterstock

הסוף ל״הנחות״ בביטוחי החיים? ההנחיה החדשה שמשנה את הכללים

טיוטת חוזר שפרסמה רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון נועדה לשים קץ להנחות של עשרות אחוזים אותן מעניקות חברות הביטוח ללקוחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, כדי לעודד הצטרפות ● "עשוי להשפיע על שיקול דעתו במעמד ההצטרפות ולהטותו מקבלת החלטה מושכלת", כותבים ברשות

כשהמשרד הוא לא רק משרד / צילום: Shutterstock

כשהמשרד נכנס הביתה, הלקוחות רואים אתכם אחרת. למי זה עלול להזיק?

יותר ויותר בעלי מקצוע מחליפים את מרכז העיר והמגדלים במשרד ביתי בו הם גם נפגשים עם לקוחות ● מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מגלה שהבחירה הזו משפיעה על הרושם שהלקוחות מגבשים והציפיות שלהם - עוד לפני שנאמרה המילה הראשונה

דורון קמפל / צילום: יונתן בלום

האיש שתכנן לחסל את סדאם חוסיין - והיום רוצה להגן עליכם ברחובות

היזם הסדרתי דורון קמפל רוצה לחדור לשוק הישראלי עם חברת בונד, שמשתמשת בסוכנים דיגיטליים כדי להילחם בפשע ● מי שהיה כסגן מפקד סיירת מטכ"ל מספר בראיון בלעדי לגלובס על אבטחת מיליוני עובדים באפל ובוולמארט, האקזיטים בכ־820 מיליון דולר והאחריות שהוא נושא מאז אסון צאלים ב'

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל מהמר על 6 מניות חדשות

ארבע שנים אחרי שמחק השקעה של יותר מ־400 מיליון דולר, ביל אקמן חוזר לנטפליקס - הפעם כשהוא משוכנע שהחברה ניצחה במלחמת הסטרימינג ● "שווי החברה משקף הנחה משמעותית"

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

פינוי בינוי לפרויקט אביב בחפץ חיים בנחלת יצחק בתל אביב / צילום: רונן אטדגי

איזה שינוי מקודם במתווה התמורות של פינוי-בינוי?

לפי נתוני בנק ישראל באיזה בנק מקבלים 6% ריבית על סגירת פיקדון לשנה • וגם: איזה שפל היסטורי נרשם בשוק המשכנתאות החדשות שניטלו ביולי? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

הנתון יוצא הדופן שיכול לבשר על מערכת בחירות חריגה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: אין חדש? אולי זה בדיוק החידוש

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כ"ץ: סמכויות האכיפה האזרחית ביו"ש יעברו מצה"ל למשטרה

צה"ל יתחקר את אירועי קוסרה ● וושינגטון מזהירה מ"צעדים שלא נעשו מעולם"; צבא ארה"ב איבד 45 מל"טים בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר ● תצפיתניות בעוטף מזהירות מזיהוי מחבלים בקו הצהוב: "מרגישות כמו ב-6 באוקטובר" ● קושנר ימריא לשיחות עם המתווכים בקהיר; הרצוג קורא להרחבת הסכמי אברהם ● עדכונים שוטפים

אייפון / צילום: Shutterstock

האם בקרוב נראה אייפון מתקפל? עושים סדר בשמועות

לקראת האירוע השנתי של אפל בספטמבר, כלי התקשורת הבינלאומיים והאנליסטים הבכירים מציפים את הרשת בהערכות, הדלפות ודיווחים ● איך ייראו השדרוגים של אייפון 18, שצפוי לכלול שלושה מכשירים? צללנו לדיווחים

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

מאחורי תוכנית ההימלטות של מלי וליאל: ההכנות שבוצעו לקראת ההימלטות והשיחה המסתורית לקונסוליה

שבוע לאחר שנותק עמן הקשר בווינה, מלי וליאל יהלומי אותרו בדרום אמריקה בתום מבצע מודיעיני חובק עולם שנוהל מסביב לשעון • האם והבת תכננו את ההימלטות במשך חודש, טשטשו עקבות ומחקו איכונים, כך עולה מחקירת משטרת ישראל ● מה עמד מאחורי תוכנית הבריחה של מלי וליאל יהלומי שאותרו בארגנטינה?