גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

שדה סולארי. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: Shutterstock, AP-Mark Schiefelbein

טראמפ הטיל מחיר מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. החברות בתחום ישלמו

נוסף על מכס של 15% על רכיבי פוליסיליקון, הצו קובע מחיר מינימום שייקר את הרכיבים בכ–40%, כדי לחזק את התעשייה האמריקאית מול סין ● הצעד צפוי להעלות את עלויות ההקמה בארה"ב, אך היזמיות הישראליות מדווחות שצבר הפרויקטים שלהן כבר מכוסה בציוד שהוזמן מראש

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

"לא סוף העבודה, אלא תחילתו של עידן": צוקרברג מסמן את עתיד ה-AI

בעודו דוחה את תרחישי האבטלה ההמונית שמלווים את מהפכת ה-AI, מייסד מטא, מארק צוקרברג, טוען כי בינה מלאכותית תרחיב דווקא את היכולות האנושיות ותייצר צמיחה כלכלית ● החברה עצמה פיטרה עשרות אלפי עובדים בשנים האחרונות כדי להפנות משאבים והשקעות למרוץ ה-AI

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת ביומד חדשה בדרך לת"א. בנאסד"ק היא עלתה מעל 550% בשנתיים

חברת הטיפול לסרטן אלפא תאו נסחרת כיום בוול סטריט בשווי של 1.2 מיליארד דולר ● המנכ"ל, עוזי סופר: "גברה משמעותית ההתעניינות של המשקיעים הישראלים בחברה"

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

עברו את משוכת ההסתדרות: אוניות הענק בדרך לנמל אשדוד

ההסתדרות, הנהלת תעבורה ימית אשדוד ונציגות העובדים חתמו על הסכם קיבוצי שיסדיר את עבודת הנתבים עם אוניות באורך של עד 400 מטר ● המהלך יאפשר לנמל אשדוד לקלוט אוניות ענק, ובהמשך עשוי לסלול את דרכן גם לנמל חיפה ● המהלך צפוי לתרום לייעול שרשרת האספקה, לחיזוק התחרותיות של נמלי ישראל ולחיזוק הרציפות התפקודית של המשק הישראלי

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל מגייסת 15 מיליארד דולר

ענקית השבבים מנצלת את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● המנייה יורדת במסחר בוול סטריט

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

מאנדיי סיפקה תחזית מאכזבת. וכמה יעלו פיטורי הענק?

חברת התוכנה הישראלית רשמה הכנסות של 364.6 מיליון דולר ורווח של 1.48 דולר למניה, שניהם מעל הצפי ● עם זאת, התחזית לרבעון השלישי נמוכה מציפיות האנליסטים ומצביעה על האטה נוספת בצמיחה ● התוצאות מתפרסמות לאחר שרק לאחרונה החברה הודיעה על פיטורי כ-620 עובדים ● המניה נופלת במעל 10% בפתיחת המסחר בוול סטריט

מפגין איראני מחזיק בתמונה של מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Francisco Seco

השינויים בצמרת האיראנית - והניסיון של המשטר להוכיח שמוג'תבא חי

ניסיונות ההוכחה של טהרן חושפים את המצב האמיתי: "מנהיג בשלט רחוק" ● לטענת הגוף שינהל את עזה, ישראל מקיימת את מתווה 15 הנקודות מצד אחד, ומנגד מכחישה זאת באופן פומבי ● איראן מקשיחה עמדות ודורשת ויתורים נוספים מארה"ב, אך במקביל סובלת ממשבר כלכלי חמור ● רה"מ והרמטכ"ל כבר נכחו בדיונים שבהם נדונו נסיגות נקודתיות בעזה - עד שנתניהו הודיע: "דוחים את תוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום" ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שריף בחתימת ההסכם היום / צילום: Reuters, Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office

ברית הגנה מוסלמית חדשה משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

סעודיה, פקיסטן וטורקיה חתמו על הסכם להקמת "נאט"ו מוסלמית" ושר החוץ הטורקי הכריז שמצרים עשויה להצטרף בהמשך ● שיתוף הפעולה צפוי לבלום את התוכנית להנעת סחורות בין הודו לאירופה דרך ישראל ואת הרחבת הסכמי אברהם

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

האוצר מחמיר את נוסחת המס הירוק: אלפי דגמי רכב עלולים להתייקר מינואר 2027

משרד האוצר פרסם נוסחה מעודכנת לחישוב הטבות המס הירוק: דגמים רבים עשויי להתייקר בינואר באלפי שקלים

בלג'י סריניוואסן / צילומים: רויטרס, DAVID DEE DELGADO, AP, Matt Rourke

מייסד הייטק רצה להקים מדינה חדשה. מדינה קיימת עמדה בדרכו

בלג'י סריניוואסן עזב את עמק הסיליקון והקים חממה למדינות חדשות בעיר רפאים באסיה, עד שהממשלה סגרה את המיזם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נפלה המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

הנפקת קלטורה / צילום: Nir Arieli

רכישות ומוצר חדש: המניה הישראלית המנומנמת שעלתה ב־35% בתוך יממה

חברת הווידאו הוותיקה, קלטורה, שאיבדה 86% לאחר ההנפקה, זינקה בחדות בעקבות השקת מוצר AI ודוחות שעקפו את הציפיות ● האם רכישת החברות שביצעה והכניסה לעולם האווטארים החזותיים יפיחו בה חיים מול ענקיות כמו סינתזיה ואנבידיה, או שמדובר בהתלהבות מוקדמת

בנייה. העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיעה ל־1.8־2.2 מיליארד שקל בשנה / צילום: Shutterstock

נתונים חושפים: ליקויי בנייה התגלו ברוב מכריע של הדירות החדשות

העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיע ל־2.2 מיליארד שקל בשנה, כך לפי ניתוח של חברת לעד הנדסה ● לפי הממצאים, ב־97% מהדירות נמצאו ליקויי ריצוף, וב־94% נמצאו ליקויי אינסטלציה

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

המיליונים שתשלם שיכון ובינוי אנרגיה כדי לשמר את בכיריה עד המכירה

חברת האנרגיה מבקשת להעניק מענק של כמעט 7 מיליון שקל למנהליה הבכירים כדי שימשיכו בעבודתם עד להשלמת המיזוג עם פאוורג'ן ● בנוסף, יוקדם מועד הבשלת אופציות בשווי גבוה יותר שניתנו לאותם בכירים

אודליה משה אוסטרובסקי / צילום: רמי זרנגר

המשנה למנכ"ל כאל תיפרד מהחברה רגע לפני ההכרעה על עתידה

המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הלקוחות העסקיים והשותפים, אודליה משה אוסטרובסקי, תסיים את תפקידה לאחר שנתיים שבהן כיהנה גם כמנכ"לית דיינרס ● זאת לאחר פרישת סמנכ"לית משאבי האנוש, על רקע מתיחות בצמרת כאל

בנקים בישראל

גם אחרי הורדת הריבית: באיזה בנק עדיין תקבלו פיקדון שנותן 6% בשנה?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על פיקדונות לחצי שנה עד שנה ירדה ביולי ל־3.59%, לעומת 3.94% באפריל ● הפערים בין הבנקים משמעותיים, והריבית על הפיקדונות נעה בין 2.9% ל־6% ● בזמן שהפחתות הריבית מתגלגלות במהירות לפיקדונות, במשכנתאות הירידה מתונה יותר

סניף של רשת Sephora / צילום: Reuters, BELGA PHOTO MARIUS BURGELMAN

ספורה לא תגיע לארץ: "זו עסקת ריסייל חד־פעמית למוצרים שייצורם הופסק"

החגיגות בישראל לקראת הגעתה של רשת הביוטי הבינלאומית ספורה היו מוגזמות ● בעקבות ההכרזה המדוברת, במטה הבינלאומי מתכננים להבהיר כי לספורה אין כוונה להגיע בקרוב לישראל, וכי מדובר במכירה זמנית של מוצרים מצומצמים מהמותג הפרטי

מסחר במניות / צילום: Shutterstock

אקסלנס טרייד משיקה שירות חדש: המלצות השקעה אישיות ישירות לאפליקציה

לקוחות עם תיק של 20 אלף שקל ומעלה יקבלו המלצות קנייה, מכירה ושינוי הרכב התיק, המבוססות על ניתוח תיק ההשקעות ומחקרי צוות ההשקעות ● הלקוח יחליט אם לאשר את הפעולה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%

הגירעון שוב הפתיע לטובה בזכות הכנסות הממשלה ממסים ● עמד ב-12 החודשים האחרונים ועד לחודש יולי על 3.3% תוצר ● זאת ביחס ליעד הגירעון בסוף השנה של 4.9% תוצר