גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ג'ון טרנוס, מנכ''ל אפל החדש / צילום: צילום מסך אתר אפל

רבעון ראשון למנכ"ל אפל החדש ג'ון טרנוס: מכה את התחזיות, מאכזבת באייפד ובסין

אפל עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות בגובה של 114.48 מיליארד דולר שמשקפות צמיחה של 12% ● ההכנסות ממכירות בסין פספסו את תחזיות האנליסטים, ומכירות האייפדים התכווצו במעל 10% ● המניה תחילה ירדה במסחר המאוחר, אך עברה להיסחר ביציבות

הבניינים הישנים בשכונת דורה בנתניה / צילום: מתן סימון

המאבק על התמורות: מתי עירייה יכולה להגביל את הדיירים?

פסק דין של המחוזי בעניין פרויקט פינוי־בינוי בנתניה גרם לעירייה להסיר את התנגדותה לתמורות המוגדלות שקיבלו הדיירים - עד 40 מ"ר לכל דירה ● מה ניתן ללמוד מהמקרה על פרויקטים אחרים?

דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Evan Vucci

טראמפ יאבד את השליטה בקונגרס? התרחיש שמפחיד את השווקים

יוקר המחיה מכביד על טראמפ, והתחזיות מצביעות על אפשרות שהדמוקרטים ישתלטו על שני בתי הקונגרס ● נתוני העבר מראים שכשיש נשיא רפובליקאי, רוב לדמוקרטים בשני הבתים הוא התרחיש שמניב את התשואה הנמוכה ביותר למניות

מגדל דניאל בתל אביב / הדמיה: 3 division

יזם הייטק צרפתי רכש שתי קומות בתל אביב תמורת כ-120 מיליון שקל

יזם הייטק יהודי־צרפתי, המתגורר בפריז, רכש שתי קומות במגדל דניאל בתל אביב של קבוצת יוסי אברהמי ● משרד הפרסום מקאן ת"א ממנה לראשונה משנה למנכ"לית אתי עבדי ● ועו"ד שמואל סנראי, היועץ המשפטי של NSO, מצטרף למשרד הרצוג ● אירועים ומינויים

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: Reuters

בזכות ה-AI: ההכנסות של פלנטיר זינקו בכמעט 100% ליותר מ-2 מיליארד דולר ברבעון

חברת ה-AI עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות בגובה 2.31 מיליארד דולר ● החברה העלתה גם את תחזיתה לשנת 2026 המלאה וסיפקה תחזית אופטימית לרבעון הרביעי של השנה

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ומערכת SAMP/T NG של יורוסאם / צילום:  תע''א,  רויטרס-Benoit Tessier

7 מיליארד דולר על הכף: מי תזכה - ישראל או צרפת?

כ־7 מיליארד דולר עומדים על הפרק במכרז הגנה אווירית בשווייץ, שבו מתחרות מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ו־SAMP/T NG הצרפתית ● ברקע, מקרון ממשיך להצר את צעדי החברות הישראליות בתערוכות הביטחוניות בפריז ● מה עלול לסכן את הזכייה במכרז?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

"החל ממחר נחל בנקיטת צעדים": ארקיע בדרך לסכסוך עבודה?

איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים שלח היום מכתב התראה טרם הכרזה על סכסוך עבודה לנציג בעלי החברה, אבי חורמרו, ולמנכ"ל עוז ברלוביץ' והודיע כי ממחר יחלו בנקיטת צעדים נגדם ● "עולה חשש כי בכוונתם להטיל את מחיר כשלי הניהול על כתפי העובדים", כך נכתב ● בנוסף מאיימים הכותבים, שלא במפורש, על שביתה

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג נכנסת לבולגריה: רוכשת 7 נכסים תמורת 223 מיליון אירו

חברת המרכזים המסחריים מרחיבה את פעילותה באירופה, באמצעות רכישת נכסים שחלקם מצויים בהקמה, וצפויים לייצר NOI שנתי של כ-16.8 מיליון אירו ● המהלך מגיע כחלק מהתרחבותה של ביג מעבר לים, בדגש על מדינות הבלקן ומזרח אירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות הריכוזיות במיוחד שמציעות יותר מדי מהדבר הטוב

סוג חדש של קרנות סל (ETF) מרכז חלק גדול עוד יותר מכספי המשקיעים במניות המובילות

אילוסטרציה: Shutterstock

ההורים עוזרים במשכנתא? בנק ישראל מבהיר: רק מחצית מהכנסתם תובא בחשבון

בנק ישראל מצמצם את האפשרות של הורים לסייע לילדיהם במימון רכישת דירה באמצעות הצטרפות למשכנתא ותשלום ההחזרים החודשיים ● לפי הבהרה חדשה, הבנקים יוכלו להכיר רק במחצית מהכנסתו הפנויה של קרוב משפחה שאינו בעל זכויות במקרקעין, גם אם הוא נושא במלוא תשלומי המשכנתא

איור: גיל ג'יבלי

הנתון החריג שהופיע בצרפת והשאלה: האם החשש ממשבר חוב מוגזם?

ההפגנות ברחובות פריז הן רק קצה הקרחון של משבר כלכלי ופוליטי מורכב ● מרווח התשואות בצרפת זינק מול גרמניה ושבר שיא של 15 שנה ● ומה הסיכויים של צרפת לעמוד באתגרים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

"הצמיחה החזקה אי פעם": טאואר בדרך להכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה

יצרנית השבבים הישראלית עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי וסיפקה תחזית אופטימית להמשך השנה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר מצהיר: "נכנסים לשלב הצמיחה החזק בתולדות החברה" ● מנוע הצמיחה המרכזי - תחום הסיליקון פוטוניקס, שצפוי לזנק פי 5 מקצב ההכנסות של 2025 ● למרות המספרים החזקים, המניה צללה במסחר בתל אביב ובוול סטריט

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג הנדל"ן הגדול יצא לדרך, והשווי התכווץ בעשרות אחוזים

הבוקר הושלם המיזוג בין ישראל קנדה ואקרו, שסיימה את דרכה כחברה ציבורית בבורסה בתל אביב ● שווי החברה הממוזגת עומד הבוקר על כ-5.5 מיליארד שקל בלבד, בעוד שבעת הכרזת המיזוג, בפברואר האחרון, הוא הוערך בכ-10 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ בראיון: לא ממהר לחדש את המלחמה עם איראן. "משתקים להם את הכלכלה"

איראן מכשירה את הקרקע למלחמה: "מכות מחרידות בנשק חדש" ● דיווח: החשש מחידוש המלחמה גרם לתושבים בדאחיה בביירות לשנות את מקום מגוריהם ● טראמפ: אני הולך לקרוא למצר הורמוז "מצר טראמפ" ● עדכונים שוטפים

מחירי ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

דגמי הרכב הגניבים שמחיר הביטוח שלהם זינק בניגוד למגמה

עפ"י נתוני Wobi, מחירי הביטוח המקיף רשמו ברבעון האחרון ירידה של 4% והשלימו ירידה של 13% בשנה האחרונה ● מחירי הביטוח של יונדאי אלנטרה ויונדאי סונטה עלו, ובאילו דגמים הביטוח ירד?

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

חובות של כ-14 מיליון שקל: קבוצת המסעדות שמבקשת הקפאת הליכים

קבוצת אבידן, המפעילה שבעה ברים ומסעדות בת"א ובמרכז, הגישה בקשה לעיכוב הליכים למשך 45 ימים, בניסיון להגיע להסדר עם נושיה ● בין הגורמים למשבר: הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל ממסעדת שף שנפתחה ברוטשילד ונסגרה בתוך חודשים ● במסגרת ההסדר המוצע, חלק מהנושים צפויים לקבל 10%-20% בלבד מחובם, בעוד שהקבוצה מבקשת להמשיך להפעיל את המסעדות ולשמור על כ-250 מקומות עבודה

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

צה"ל מקים זרוע חדשה לבינה מלאכותית ולמערכות רובוטיות

כחלק ממהלך רחב להרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב, צה"ל מקדם הקמת זרוע חדשה לבינה מלאכותית ולמערכות בלתי מאוישות ● "יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב", אמר הרמטכ"ל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק וה-S&P 500 ננעלו באדום; הקריסה באינטל נמשכה, מניות השבבים ירדו לשפל של חצי שנה

הנאסד"ק ירד בכ-1.1% בהובלת מניות השבבים ● המשקיעים נערכו לבחירות האמצע בארה"ב ● מחירי הנפט צנחו בשל אופטימיות לעסקה מול איראן ● תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בארה"ב ירדו לשפל של כחודשיים ● מניית אורקל נפלה לאחר הכרזה על גיוס הון ענק ● עסקת ענק: מארוול רוכשת את יצרנית הרכיבים האופטיים לומנטום - שתי המניות נפלו במסחר ● צ'ק פוינט וטאואר איבדו גובה אחרי הדוחות

שרוליק דבורסקי ואדם סיטון, מייסדי טיילורמד / צילום: מישל קלייר גבינט

טיילורמד הישראלית נמכרת בכ-250 מיליון דולר

קרן GrowthCurve Capital רוכשת את השליטה בחברת טיילורמד, שפיתחה מערכת שעוזרת לחולים בארה"ב במימון טיפולים רפואיים וכך מהווה ערוץ לחברות התרופות לתקשר איתם ● שרוליק דבורסקי, מייסד ומנכ"ל החברה: "מה שקרה לנו בעצם לא היה אמור לקרות"

אילוסטרציה: Shutterstock

המניות שצנחו בעד 70% והמסר של השוק

התרסקות של עד 70% במניות של חברות גדולות ודוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה מוכיחים: הסבלנות של וול סטריט מתחילה לפקוע ● במקום הבטחות להכנסות עתידיות משירותי AI, המשקיעים עוברים יותר ויותר למניות שנחשבות דפנסיביות ולחברות עם תזרים מוכח ● וגם: איך הפכה אפל למרוויחה הגדולה?