גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אחד הפרויקטים של מ.אביב, מרכז בליליוס, אזור התעשייה תלפיות בירושלים / צילום: מצגת החברה

ב־81.4 מיליון שקל: מ. אביב רוכשת את תרחיש ונכנסת לשותפות עם קן התור

מ. אביב תשלם עד 81.4 מיליון שקל עבור רכישת תרחיש וזכויות בפרויקטים של קן התור, ותיכנס לשותפות בצבר התחדשות עירונית הכולל כ־4,430 יחידות דיור בערים מרכזיות, חלקן בשלבי קידום מתקדמים

כביש חוצה ישראל / צילום: תמר מצפי

הוועדה פסלה את המינוי: חוצה ישראל נותרת ללא מנכ"ל

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מועמדותו של גיא לויאן למנכ"ל בפועל של חוצה ישראל, בשל ניגוד עניינים הנובע מכהונתו במקביל כיועמ"ש החברה, והותירה אותה ללא מנכ"ל ● הוועדה הציעה לשקול מינוי של אחד מחמשת הסמנכ"לים האחרים, על רקע אי־בהירות בנוגע להסדרת הסמכויות המשפטיות בחברה ● ברקע עומדת אפשרות למיזוג חוצה ישראל עם נתיבי ישראל, שצפוי שלא להתקדם לפני הבחירות

ChatGPT / אילוסטרציה: Shutterstock

מעכשיו גם אצלנו: הפרסום בצ'אט GPT הגיע לישראל

תשעה חודשים אחרי שהחלה את פיילוט הפרסום בארה"ב, מערכת הפרסום של ChatGPT מתרחבת גם לישראל ● החל מאתמול יכולים מפרסמים להריץ קמפיינים המיועדים לקהל הישראלי, והמודעות ישולבו בשיחות בהתאם להקשר ולכוונת המשתמש ● חברות ישראליות כבר התנסו בפלטפורמה בחו"ל, וכעת השוק המקומי נפתח לסוכנויות ולמותגים

התקן החדש שיקבע מהו שטח דירה / אילוסטרציה: Shutterstock

מה השטח האמיתי של דירה? התקן החדש שיעשה סדר

מועצת שמאי המקרקעין אישרה את תקן 9.1 שנועד ליצור שיטה אחידה למדידת שטח דירה ולצמצם הבדלים בין מדידות של אותו נכס ● התקן מבהיר כיצד יחושבו בין היתר קירות משותפים, עליות גג ומחסנים, ומחליף את תקן 9.0 שהיה בתוקף מאז 2006

נמל אילת ריק

לנמל אילת לקח חודשים להתאושש אחרי 7 באוקטובר. עכשיו הוא עלול להתמודד עם מכה חדשה

לאורך המלחמה נמל אילת הושבת לחלוטין בעקבות המצור שהטילו החות'ים על באב אל-מנדב • בחודשים האחרונים הוא החל להתאושש בדרכים עקיפות, אך הוא עדיין רחוק שנות אור מהשיא - וכעת, האיום של החות'ים על המצר מאיים להשבית אותו שוב

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

על סף חתימה: עסקת הענק של רפאל בצ'כיה

לגלובס נודע כי רפאל נמצאת על סף חתימה עם צ'כיה למכירת מערכות הגנה אווירית מדגם ספיידר, ומערכות שליטה ובקרה ● העסקה, שצפויה להניב לחברה הישראלית מיליארדים נוספים, תתווסף למכירת ספיידר לרומניה תמורת כשני מיליארד אירו, שנסגרה לפני כשלושה חודשים ● בניגוד לרומניה, לצ'כיה כבר יש ארבע מערכות ספיידר

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

עם קפיצה של 15%: המניה ששברה שיא והצו'פר למנכ"ל

הבורסה חתמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, אחרי שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ● בבורסה ממשיכים להציב יעדי צמיחה שאפתניים, אותם הם צופים כי ישיגו באמצעות המשך הקריצה למשקיעים הזרים והגברת האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים ● המנכ"ל בן זאב, שחתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל

לירה טורקית / צילום: Shutterstock

משבר אמון בטורקיה: הבורסה באיסטנבול צללה והמסחר הושהה

גל משיכות של כ־129 מיליארד לירות מאחת הקרנות הגדולות בבורסה הטורקית "פוסולה פורטפוי", חשף סדקים בשוק ההון הטורקי, והותיר את המשקיעים מול אחד הימים הקשים ביותר בבורסה באיסטנבול בשנה האחרונה

דימות הצטברות חלבונים אצל חולה אלצהיימר. הסריקות הימניות מייצגות מוח של חולה / צילום: ap, Evan Vucci

המנגנון שהסתתר מהחוקרים: פריצת דרך אפשרית בחקר האלצהיימר

מחקר שפורסם מצביע על מנגנון חדש באלצהיימר, שעשוי לאפשר טיפול יעיל גם בשלבים מתקדמים של המחלה ● הגילוי עשוי לתת הזדמנות לפיתוח של תרופות חדשות

ברלין / צילום: Shutterstock

בברלין קוראים לציבור לענוד מגן דוד - וזו הסיבה

כותרות העיתונים בעולם: נורבגיה רוצה להטיל עונש מאסר על מי שירכוש מוצרים מאיו"ש, כ-125 אלף תימנים נאלצו לברוח משטחים שנכבשו על ידי החות'ים, ובברלין מנסים לעודד את תושבי העיר לענוד מגן דוד כתמיכה בקהילה היהודית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אבי שמחון / צילום: קובי גדעון, לע''מ

יש לישראל מערכת פנסיה שנחשבת לאחת המוצלחות בעולם. אז למה לחרב

ההצעה שלא תיאמן לצעירים: לא לחסוך ● מה לומדים בשוק מעסקת אלטשולר שחם ● ועל מה לא מדברים במשרד הביטחון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: AP - Sunday Alamba

המדינה ששברה שיא במספר האנשים שהגיעו לגיל מאה

עיירה בקליפורניה מוצעת למכירה, לאחר שכבר נמכרה בעבר ● ממשלת איטליה מבטלת אגרת רכב לקראת הבחירות. המחיר לקופת המדינה: כ־2 מיליארד דולר ● ויפן חוצה שיא עולמי של בני 100 על רקע משבר דמוגרפי חריף ● זום גלובלי

דגנית קרמר / צילום: ינאי יחיאלי

חברת התקשורת עברה ידיים וממנה מנכ"לית חדשה

דגנית קרמר מונתה למנכ"לית הוט מובייל ● קרמר, לשעבר משנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, תוביל את החברה תחת בעלי השליטה החדשים

מרוקו - מרקש / צילום: דובי זכאי

הישראליות חוזרות למרקש: מה קורה למחירי הטיסות?

בחודש שעבר, אחרי כמעט שלוש שנים במהלכן לא היו טיסות ישירות בקו ת"א-מרקש, חזרה לראשונה ארקיע לקו ● עד אמצע נובמבר יחלו לפעול בקו גם ישראייר וארקיע, ולאחר מכן גם סאן דור תיכנס ● יש לציין כי למרות חזרת הטיסות הישירות, הזמינות עדיין מוגבלת בחלק מהימים

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

העסקה שתשנה את המזרח התיכון: מטוסי החמקן בדרך לסעודיה

העסקה הביטחונים עם סעודיה כוללת 48 מטוסי F-35, בהיקף כולל של כ-24.3 מיליארד דולר ● סקר מפתיע מגלה שפחות מ-10% מהעזתים תומכים בעימות מזוין עם ישראל ● טראמפ צפוי לקיים פגישה עם מנהיגי מדינות המפרץ בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ביום שלישי הבא, ולדון בצעדים הבאים במלחמה עם איראן ● בישראל חוששים שהמשבר בין סעודיה לחות'ים ידחק אותם להסכם שישאיר את ישראל לבד במערכה מול החות'ים ● עדכונים שוטפים

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

איראן השתלטה על טכנולוגיה ביטחונית אמריקאית. עכשיו היא תעתיק אותה

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שמואל ורשבסקי / צילום: יריב כץ

שמואל ורשבסקי יקבל פרס מפעל חיים מטעם ברנד אקדמי

שמואל ורשבסקי, ממייסדי אדלר חומסקי, יקבל פרס מפעל חיים בתחרות Israel Brand Award על תרומתו רבת־השנים לעולם המיתוג והפרסום ● קמפיין "קו אדום" של בית הנשיא למאבק בחרם ובבריונות זוכה להתגייסות רחבה של חברות וגופים מסחריים, בהובלת AppsFlyer ● וגם: יוניון מוטורס הודיעה על שורת מינויים בכירים, שייכנסו לתוקף בתחילת 2027 ● אירועים ומינויים