גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

תמונה מתוך הסרטון ששיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו ברשתות החברתיות / צילום: צילום מסך מרשת איקס

לקראת הבחירות: זינוק בדיפ פייק בתעמולה

בתחילת השבוע האחרון חל זינוק חד ורציף שהוביל לשלושה ימי שיא רצופים שבהם נרשם מספר קבוע וגבוה במיוחד של 35 פריטי תוכן שזוהו כדיפ פייק מדי יום ● ה־AI שמאחורי הבחירות, מדור חדש

הנפקת ורוניס בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק OMX

ורוניס מצטרפת לשנה היסטורית בסייבר הישראלי. מי תהיה האקזיט הגדול הבא?

4 עסקאות ענק נחתמו השנה למכירת חברות סייבר ישראליות, בסכום מצטבר של יותר מ־71 מיליארד דולר ● האחרונה שבהן דווחה בסוף השבוע האחרון – מכירת ורוניס לחברת proofpoint ● בשוק מעריכים שתור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ומנסים לסמן את האקזיט הבא

אייל פסו, תומר וינגרטן, יוס (יוסף) שירן / צילום: גאוזי, יח''צ, עינת לברון

מחיקת ערך של 98% בשנתיים וחצי: גלגל ההצלה האחרון של גאוזי

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • חברת הסייבר של תומר וינגרטן ירדה ביום שישי בצל גיוס אג"ח של 1.25 מיליארד דולר וחשש להתקררות הסקטור ● מניית גאוזי איבדה כ-98% מהנפקתה, כעת המנכ"ל איל פסו מוביל הזרמת 7 מיליון דולר כדי להשאיר את החברה באוויר ● גם: הקרע בגרעין השליטה הפיל את מניית אבן קיסר

המחאה הפכה לעימות אלים. מילאנו / צילום: Reuters, Anadolu

גל האלימות מתפשט באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים

מאות אלפים יצאו בסוף השבוע לרחובות בצרפת במחאה על יוקר המחיה והקיצוצים ● ההפגנות הידרדרו לעימותים קשים, הצתות, ביזה ומאות עצורים ● במקביל: הפגנות סולידריות בברלין ובריסל, לצד מהומות אלימות במילאנו שהובילו לסגירת עסקים ולבריחת תיירים

נשיא צרפת עמנואל מקרון / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

מקרון הבטיח להציל את צרפת מהקיצונים. במקום זאת, הוא העלה אותה באש

שנים של שיתוק פוליטי, ממשלות מתחלפות ופרלמנט מפולג הותירו את צרפת ללא הנהגה אפקטיבית, בעוד האלימות והמחאה עוברות מהפרלמנט אל הרחובות

אנליסטים מסמנים את האג''ח הקונצרניות בארה''ב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (באמצעות Gemini)

הזדמנות של "פעם בדור"? אנליסטים מסמנים את האג"ח הקונצרניות בארה"ב

על רקע העלייה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, בנקי השקעות בולטים כמו ג'יי. פי. מורגן, גולדמן זאקס ו-UBS רואים באיגרות החוב הזדמנות - במיוחד בעבור מי שמוטרד מחשיפת יתר לתחום ה-AI ● גם הכלכלן הראשי של מיטב כתב בשבוע שעבר כי "אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה נראות אטקרטיביות כחלופה למניות"

משכנתא / איור: Shutterstock

למרות חגי תשרי: היקף המשכנאות בספטמבר - 8.66 מיליארד שקל

היקף המשכנתאות באוקטובר צפוי לעלות, בין היתר בשל בקשות שהטיפול בהן נדחה בעקבות החגים ● עלייה של 12% בהיקף המשכנתאות לדיור נרשמה מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והיקפן הכולל הגיע ל-88.3 מיליארד שקל ● הלוואות הבלון והבולט ממשיכות לרדת באיטיות ומהוות כ-13% מסך המשכנתאות

תצוגת הטסלה המעופפת בטקסס / צילום: Reuters

מקדמה של 176 אלף שקל: התנאים להגעת הטסלה המעופפת לישראל

הצגת הרודסטר של טסלה, כשהיא מתהפכת 180 מעלות באוויר, היממה את העולם ● מה תהיה העלות של הגרסה המתקדמת ביותר, הקשיים ברגולציה, ואיך ניתן להזמין את הרכב כבר מעכשיו?

פרויקט ''יובל הצעירה'' בירושלים. החברה היזמית נותרה ללא קבלן מבצע, לאחר שהעבודות הגיעו לכ־80% השלמה הנדסית / צילום: 3DVISION

הקבלן עזב, היזם נשאר עם האחריות: המשבר בנדל"ן פוגש את אתרי הבנייה

בתקופה האחרונה נרשמו כמה מקרים שבהם קבלני ביצוע הודיעו על הפסקת פעילות בזמן העבודות, ובחלק מהמקרים אף פנו להליכי חדלות פירעון ● מה קורה לפרויקט שקבלן המבצע שלו מפסיק לפעול, מה יכול לעשות היזם וכיצד יושפעו הרוכשים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה״ב דונלד טראמפ בבית הלבן, ארכיון / צילום: מעיין טואף / לע״מ

טראמפ מביע תמיכה בנתניהו: "אם לישראל יהיה מנהיג אחר אמריקה תצטרך לבצע את העבודה בעצמה"

אחרי שבמשך שבועות ארוכים נמנע הנשיא מלהביע תמיכה באחד המועמדים - פרסם הנשיא פוסט תמיכה ברה"מ ● הוא מציין את הפעולות של נתניהו נגד איראן: "אם לישראל יהיה מנהיג אחר - אמריקה תצטרך לעשות את העבודה בעצמה" ● הוא מכנה אותו "אמיץ" ו"מבריק": "זה השותף שארה"ב דורשת" ● נתניהו הודה לו "על התמיכה והעבודה המשותפת"

המצאות ישראליות ברשימה של המגזין טיים / צילום: Shutterstock

כלבים שמריחים גידולים סרטניים וכוורות רובוטיות: הישראליות ברשימה היוקרתית של טיים

שלוש חברות ישראליות נכללו ברשימת 100 ההמצאות הגדולות של השנה של מגזין TIME ● סטארט-אפ המפתח זיהוי מוקדם של סרטן באמצעות כלבים ובינה מלאכותית, כוורת רובוטית המנוהלת מרחוק ומערכת שמתגמלת יוצרים על שימוש בתוכן שלהם ביצירות AI

בדיקת דם / צילום: Shutterstock

בית החולים קפלן: חשד כי נלקחו תרומות דם ממטופלים למחקר ללא הסכמתם

ראש המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי הושעה מתפקידו עד לבירור החשדות למעורבותו ולמעורבות רופאים נוספים ● לפי החשד, נלקחו ממטופלים דגימות דם למחקר ללא הסכמתם, והם טרם עודכנו על כך ● בית החולים פנה למשטרה ועדכן את משרד הבריאות

אוטובוס של חברת תנופה / צילום: ''תחבורה בדרך שלנו''

דן חתמה על הסכם לרכישת חברת תנופה בכ-150 מיליון שקל

דן ותנופה הודיעו לרשות הארצית לתחבורה ציבורית כי העסקה נסגרה באופן רשמי ● עפ"י המסתמן, דן תקבל את המכרזים של תנופה בפרוזדור ירושלים ובשומרון, לרבות האוטובוסים והנהגים שלה ● ברשות הארצית לתחבורה ציבורית מתכוונים לחייב את דן לקנות 100 אוטובוסים חדשים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

שבוע אחרי הזיהום החריג: מפעל גדיב של בזן חוזר לעבוד

שבוע לאחר זיהום הבנזן החריג שהוביל להפסקת עבודות התחזוקה בגדיב ולפינוי זמני של שני בתי ספר בחיפה, המשרד להגנת הסביבה אישר לבזן לחדש את העבודות בכפוף לתוכנית פיקוח מחמירה ולמנגנוני עצירה במקרה של עלייה בריכוזי המזהם

זירת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Ted Shaffrey

זינוק של 20% בחצי שנה: סקטור הפארמה מרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים

האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה השבוע במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ–2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב ● בזמן שמהמרי השורט גרפו למעלה מ–32 מיליארד דולר על הנייר, הפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר ● המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות, ששברו שיאים

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

שחר צפריר, שותף מנהל בקרן TLV Partners / צילום: עומר הכהן

המשקיע גילה: חברה ישראלית השתמשה בטלוויזיה שלו במשך שנתיים

משחק חינמי שאחד מילדיו של שחר צפריר הוריד לטלוויזיה בסלון אפשר לחברת ברייט דאטה הישראלית להשתמש בחיבור האינטרנט שלו במשך כשנתיים, גם כשהמכשיר לא היה בשימוש ● צפריר מספר לגלובס כיצד גילה את הפעילות בעזרת קלוד, ומדוע הופתע מהקשר לחברה שבה השקיעה בעבר הקרן שבה עבד ● מנכ"ל ברייט דאטה, אור לנצ'נר: "אנחנו לא רואים שום דבר שקורה במכשיר"

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל לאומי נגד חיוב לשלם ריבית על העו"ש: "אי הזמינות של הכסף שווה כסף"

בפוסט מפורט ברשת X, מנכ"ל בנק לאומי מתייצב נגד הדרישה לחייב את המערכת הבנקאית בתשלום ריבית גורפת על יתרות העו"ש ● פרידמן: "הכסף בעו"ש זמין ללקוח בלחיצת כפתור, ואי-הזמינות של הכסף בפיקדון היא זו ששווה כסף" ● ההפתעה של הדיון: בוט הבינה המלאכותית Grok מגיח בתגובות עם עקיצה על התחרות מעבר לפינה מצד בנק 'אש'

מלון גלי כנרת / צילום: יח''צ - רוני בלחסן

ניצחון לישראל קנדה: ביה"ד קבע כי רשות המסים חרגה מסמכותה כששללה פיצוי ממלון גלי כנרת

בית הדין לענייני פיצוי נזק עקיף קיבל את הערר של חברת ישראל קנדה וקבע כי רשות המסים חרגה מסמכותה כאשר שללה מהחברה את הזכאות לפיצוי בגין נזקי מלחמת "חרבות ברזל"