גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מיצג לתמיכה במשטר האיראני בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

לא טילים ולא נפט: הנשק האמריקאי שמכאיב לאיראן

כותרות העיתונים בעולם: הרשת החשאית של איראן באירופה, הנשק הכלכלי של ארה"ב נגד טהרן והדרך שבה חיזבאללה מנסה לשקם את כוחו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אפליקציית מיטב טרייד

ניסיון הפריצה למיטב טרייד: מה הלקוחות צריכים לדעת?

ניסיון הפריצה לאלפי חשבונות במיטב טרייד העלה חששות לא מעטים בקרב לקוחות ומשקיעים ● מה בדיוק קרה שם, מהי האחריות המוטלת על החברה בצל תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ומאילו סיכוני הונאה והתחזות על הלקוחות להיזהר כעת? ● גלובס עושה סדר

הקומה החדשה בקניון הזהב / צילום: מורג ביטן

הקניון הגדול בישראל משיק קומה חדשה

קומת הפלטינום בקניון הזהב, המשתרעת על כ-12 אלף מ"ר, הוקמה בהשקעה של כ-100 מיליון שקל וכוללת כ-30 חנויות ● עם השלמת ההרחבה משתרע הקניון בראשל"צ על שטח כולל של כ-122 אלף מ"ר, ובכך הוא הופך לקניון הגדול בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות בלבד, בעקבות הצהרה של בכיר בפד

ה-S&P 500 ירד בכ-0.2% ● ברקע לירידות: תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב טיפסו, התשואה ל-30 שנה נגעה ברמתה הגבוהה מאז 2002 ● התשואה לשנתיים דווקא ירדה, לאחר שבכיר בפד ציין כי אין דחיפות להעלאות ריבית נוספות - ההסתברות שמתמחרים השווקים להעלאה באוקטובר נחתכה בחדות ● מחירי הנפט איבדו גובה, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 102 דולר לחבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

סמוטריץ' יעמיק את סבסוד הדלק כדי לרסן את המחיר לקראת הבחירות

משרד האנרגיה הודיע הבוקר כי מחיר הדלק יעלה בחצות ל־8.27 שקלים לליטר – שיא של כל הזמנים ● בעקבות זאת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יעמיק את הסבסוד, שכבר עלה לקופת המדינה 268 מיליון שקל, במטרה למנוע את עליית המחיר לקראת הבחירות הקרבות

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

חברת הספנות שפיצחה את השיטה ושטה בהורמוז מתחת לאף האיראני

למרות האיומים, הירי וסגירת עורקי האנרגיה, חברת הספנות סינוקור ומדינות המפרץ מצאו את השיטה לעקוף את המצור ● השיטה: כיבוי מכ"מים והעברת נפט מספינה לספינה ● בינתיים, הסעודים הצליחו להגדיל את היצוא חזרה ל־6 מיליון חביות

איור: גיל ג'יבלי

18 מנדטים על הכוונת: המיזמים ששואפים לשנע מאות אלפי ישראלים מחו"ל לקלפי. עד כמה זה ריאלי?

שורת יוזמות אזרחיות התגייסו לסייע לישראלים תושבי חו"ל להגיע ארצה ולממש את זכות ההצבעה בבחירות ● עם זאת, מי שחלם על "טיסה חינם" נותר מאוכזב ● בעוד שמארגני היוזמות מציגים פעילות א־פוליטית, המהלך מעורר מחלוקת קשה ● מי עומד מאחורי המיזמים, ומה הם מציעים?

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

מאות מימושים: עובדי חברת הסייבר קייטו ייפגשו עם 100 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית השלימה את עסקת הסקנדרי השנייה שלה השנה, כאשר העסקה הקודמת הייתה בהיקף של כ־120 מיליון דולר ● בגיוס האחרון הוערכה קייטו ב־4.8 מיליארד דולר, וכיום עומדות הכנסותיה השנתיות החוזרות על יותר מ־415 מיליון דולר

סקוט ראסל / צילום: NiCE

האם אחרי שנים של אכזבות, מניית הטכנולוגיה הישראלית משנה כיוון?

מאז השפל האחרון בחודש יוני, מניית נייס כבר טיפסה מעל ל־40%, אחרי שנים של ביצועי חסר ● האם מכירת החברה הבת אקטימייז תעלה את נייס על מסלול של צמיחה? ● אנליסטים מעריכים שכן, ואף צופים מהפך בהשפעת ה–AI, שבעבר הפיל את מנייתה והיום מסתמן כמנוע צמיחה

עידן נוריק, אהוד שניאורסון / צילום:  חן גלילי, יח''צ, רועי פלדה

השותפים לשעבר של אהוד ברק בדרך להקמת חברת סייבר חדשה

לגלובס נודע כי מנכ"ל פאראגון עידן נוריק מתכנן להקים חברת סייבר חדשה, כשאליו צפוי להצטרף שותפו אהוד שניאורסון וגם סא"ל מכהן בהליכי שחרור ● החברה העתידית קיבלה התחייבות עקרונית להשקעה מקרן סקויה ומקרן סוויש של עומרי כספי ● ברקע: פאראגון מתכננת לצאת למיזוג ספאק בניו יורק

בנין משרד הבריאות ירושלים / צילום: בר - אל

"סכנה חמורה למטופלים": משרד הבריאות סוגר בית חולים פרטי בת"א

משרד הבריאות גילה בביקורת פתע במרכז הרפואי "מדיקה" ברמת החייל מקרים שבהם בוצעו פעולות רפואיות בניגוד לסמכויות המקצועיות ולהוראות המחייבות • רופאת המחוז הוציאה צו שבמסגרתו הורתה על הפסקת הפעילות עד להודעה חדשה

פרויקט BEYOND גבעתיים על גבול תל אביב / הדמיה: סטודיו 84

עם 78 קומות: המגדל הגבוה בישראל מתחיל להתאכלס, ועירייה אחת תרוויח במיוחד

למרות הנוכחות הבולטת, מגדל BEYOND בגבעתיים מתחיל להתאכלס כשעשרות אלפי מ"ר של משרדים עדיין פנויים ● מומחים מסבירים כיצד המיקום והתחרות משפיעים על קצב האכלוס, ומשוכנעים שהמגדל יתמלא בהמשך ● וגם: כמה תרוויח העירייה מארנונה

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

מגדל והפניקס מובילות את ההשקעות הפרטיות בישראל, אבל הקצב הואט

סך ההשקעות הפרטיות של הגופים המוסדיים ברבעון הראשון עמד על 91 מיליארד דולר, קיטון שנבע מעיכוב במימושים ● ניתוח של ווליו השקעות מתקדמות מצא כי המוסדיים הקטינו במחצית את הקצב ההשקעות בנכסים פרטיים ● בצמרת: מגדל עם השקעות של 23 מיליארד דולר

ספוטיפיי / צילום: Shutterstock

מאות אלפי משתמשים מדווחים על תקלה עולמית בספוטיפיי

יותר מ־200 אלף דיווחים על תקלות בספוטיפיי התקבלו ביותר מ־170 מדינות, בהם כמה מאות בישראל ● משתמשים מדווחים על קשיים בהפעלת האפליקציה, בהשמעת מוזיקה ובחיפוש שירים ● בחברה מסרו כי הם מודעים לבעיות ובודקים אותן

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב''כ לשעבר רונן בר / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש שב"כ לשעבר נגד ראש ממשלה: מהם הסיכויים המשפטיים, ומהו סכום הפיצוי המקסימלי?

ראש השב"כ לשעבר רונן בר מתכנן להגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות האשמותיו סביב האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר ● האם חסינותו של נתניהו תעמוד לו, איך תפעל דוקטרינת "הגלישה מהתפקיד", ומהי תקרת הפיצויים בתביעה?

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

משרד האוצר נגד עסקת צים: "סיכונים מהותיים" וחשש ממעורבות קטאר

האוצר: מבנה העסקה אינו מבטיח שליטה ישראלית אפקטיבית, פיקוח על הבעלות וההנהלה או צי שיתאים לצרכים הלאומיים לאורך זמן ● גם משרד ראש הממשלה הודיע על התנגדותו לעסקה ● מטעם פימי נמסר: "חוות-הדעת גובשה לפני הצגת מלוא פרטי העסקה המעודכנת והמשופרת, שיוגשו באופן מסודר בתוך 45 יום"

מנצחות את השוק? מה קרנות האג''ח האלו לא בהכרח מספרות למשקיעים / צילום: Unsplash, kenny eliason

אל תיפלו בפח של קרנות אג"ח שטוענות שהן מנצחות את השוק

קרנות אג"ח אקטיביות טוענות שהן משיגות תשואה גבוהה ממדד הייחוס, אבל לא פעם התשואות האלה נובעות מסיכונים סמויים

אבו מאזן / צילום: Shutterstock

חזית דרמטית נגד אבו מאזן: חמאס והג'יהאד האיסלאמי סיכמו על ברית עם מוחמד דחלאן

טראמפ: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה יסתיים בקרוב ומחירי הנפט יירדו מהר ● נתניהו: "יש סימנים שלקראת הבחירות אויבינו ינסו לתקוף אותנו"● ראש האופוזיציה דורש פגישה מרובעת: נתניהו, לפיד, ראש השב"כ זיני ויו"ר ועדת הבחירות השופט סולברג. "ברגע שראש הממשלה במדינה דמוקרטית אומר בפומבי שיש איום שעלול לשבש את הבחירות, כל הגורמים המעורבים צריכים לקבל עדכון מלא" ● צה"ל ומג"ב פעלו במהלך הלילה בכפר ג'אלוד שבחטיבת שומרון בעקבות התפרעות של יותר מ-100 ישראלים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אחרי שעות באוויר: איך תפצה אל על את הטסים למיאמי שהוחזרו לישראל?

טיסה LY017 של אל על המריאה היום מנתב"ג בדרכה למיאמי, אך לאחר מספר שעות באוויר הסתובבה ושבה לישראל עקב תקלה בלתי צפויה ● לצד הפיצוי שתעניק החברה, הנוסעים יוכלו לבחור אם לצאת בטיסה חלופית או לקבל החזר כספי ● כמה כסף יקבלו הנוסעים בכל מחלקה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; פאלו אלטו ואלקטרה נדל"ן זינקו, אלביט ירדה

ת"א 35 ננעל ללא שינוי, מדדי הנדל"ן בלטו לטובה ● שינוי כיוון באלקטרה נדל"ן? זינקה ב-10% לאחר שנפלה אתמול ב-16% ● פאלו אלטו זינקה לאחר שחזרה בפער ארביטראז' חיובי מוול סטריט ● אירוע סייבר בזירה המקומית: ניסיון פריצה לחשבונות מיטב טרייד ● השקל שינה כיוון לקראת הנעילה והתחזק בכ-0.5% ל-3.06 שקלים לדולר