גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

"פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל

העיתון הכלכלי הנחשב קורא במאמר מערכת להטיל סנקציות מקיפות על ההתנחלויות ולהשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי ● בכך מצטרף ה"פייננשל טיימס" למדינות כמו אירלנד, ספרד ובלגיה הדורשות בעקביות להשעות את ההסכם בשנתיים האחרונות

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר ישראלי: אם נדרש לפעול - נתקוף תשתיות לאומיות ואנרגיה באיראן

אחרי הירי לעבר ירדן וההסלמה במפרץ, בישראל נערכים לאפשרות שהמערכה תתרחב • התיאום עם ארה"ב נמשך באופן הדוק במקביל ללחץ הצבאי והכלכלי על טהראן • בצבא מעדכנים תוכניות מבצעיות • בכיר ישראלי: "מהלומת הנגד תהיה נגד תשתיות לאומיות" ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

תוצאות חיוביות לנוגדן שפיתחה טבע כטיפול בחולי צליאק

חברת התרופות מדווחת על הצלחה בניסוי שלב 2a בנוגדן TEV '408 לטיפול בצליאק, שמציג גם תוצאות מעודדות במחלת העור ויטיליגו ● בטבע מעריכים את פוטנציאל המכירות לצליאק לבדו ב-1.5-2 מיליארד דולר ● המניה תחילה הגיבה בעלייה במסחר בתל אביב, אך בהמשך ננעלה ללא שינוי

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

עסקאות ב-800 מיליון אירו: היצוא הביטחוני הגרמני לישראל מזנק

גרמניה אישרה במחצית הראשונה של 2026 יצוא ביטחוני לישראל בכ־800 מיליון אירו ● חלק גדול מן הסכום מיוחס ככל הנראה לצוללת אח"י דרקון ולפרויקטים ימיים משותפים ● שיתוף הפעולה בתחום הצוללות צפוי להימשך בעשור הקרוב, עם שלוש צוללות נוספות

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

החברה שביטלה פיטורים של 8,000 עובדים - והלקח

מארק צוקרברג ביקש להפוך את מטא לחברה שבה צוותים קטנים נעזרים בסוכני בינה מלאכותית ומייצרים יותר עם פחות עובדים ● אלא שהנתונים הפנימיים הצביעו על עלייה בתקלות ובזמן הטיפול בהן, בעוד שביעות־הרצון של העובדים צנחה ● אחרי שפיטרה כ־8,000 עובדים במאי, החברה ביטלה גל קיצוצים נוסף שתוכנן לנובמבר

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

לאחר הפשרה עם רמי לוי: עובדי ורטיקל פילד פנו לבית המשפט בבקשת חדלות פירעון

העובדים לשעבר בחברת ורטיקל פילד מבקשים צו לפתיחת הליכים נגד סטארט־אפ האגרו־טק, בטענה לחובות שכר ופנסיה של מאות אלפי שקלים ולחובות נוספים לספקים

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ הרובוטיקה של אביגדור וילנץ ומהנדסי אפל הגיע לשווי של 1.6 מיליארד דולר

סטארט־אפ הרובוטיקה Lyte, שהוקם בידי יוצאי אפל ומנוהל על ידי אחד ממייסדי פריימסנס, אלכסנדר שפונט, השלים סבב גיוס של 165 מיליון דולר הכולל גיוס הון ישיר של 107 מיליון דולר וקווי אשראי ● בין המשקיעים:  יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, פידליטי ואטריידס

אופיר דהן / צילום: אסתר שכטמן

בגיל 16 קנתה מניות מקדונלד'ס ודיסני ועם הרווחים מימנה חתונה והון עצמי לבית

אופיר דהן החלה להתעניין בשוק ההון בגיל התיכון, והשקעה של 2,500 שקל במניות של המוצרים שאהבה הניבה מאות אחוזים מאז ושימשה לאירועים הגדולים בחייה ● אבל מבחינתה ההשקעה היא לא המטרה אלא כלי "לביטחון ושליטה בעתידי הכלכלי"

טקס הנפקת שיין בבורסה בהונג־קונג / צילום: Reuters, Zhang Xiangyi/China News Service/VCG

לשיין היו 4.4 מיליארד סיבות להזדרז עם ההנפקה

לצד מכירת המניות השבוע, ענקית האופנה המהירה שיין נמנעה מתשלום של מיליארדי דולרים למשקיעים מוקדמים

מתחם ה־BBC בבני ברק / צילום: Shutterstock

השכנים מתנגדים להקמת אולפנה במגדל המשרדים היוקרתי: "מחטף"

מרבית בעלי הזכויות במגדל Mytower בבני ברק פנו לבית המשפט נגד הכוונה להקים בקומה ה־13 אולפנה לכ־87 תלמידות, ובשבוע שעבר ניתן צו מניעה זמני נגד פתיחתה ● לטענתם, המהלך מנוגד להסכמי המגדל, לייעודו ולהוראות התכנון, ועלול לפגוע בשווי הנכסים: "המגדל יהפוך לפיל לבן" ● הנתבעים לא מסרו תגובה

אוטובוסים / צילום: כדיה לוי

בירושלים מרוצים, בת"א פחות: מה חושבים הישראלים על התחבורה הציבורית?

סקר חדש של הלמ"ס מציג תמונה מעורבת של דעות הישראלים על התחבורה הציבורית בישראל: שיעור המעריכים בחיוב את תפקוד האוטובוסים ירד לעומת לפני עשור, בעוד שהרכבת דווקא זוכה להערכה גבוהה יותר ● כמחצית מבני ה־20 ומעלה נסעו באוטובוסים בשנה החולפת, ו־44% השתמשו ברכבת ● ובכל זאת, 62% מהישראלים מגיעים לעבודה ברכב הפרטי

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון קנה מניות דלק רכב בכ־200 מיליון שקל. אלה המוכרים

אחרי הצניחה במניה, בעל השליטה ביבואנית הרכב רכש 10% ממניותיה מידי אלטשולר שחם, אנליסט ואחרים

מיכל ברוורמן- בלומנשטיק / צילום: יוסי זליגר

מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ ישראל מיכל ברוורמן-בלומנשטיק עוזבת את תפקידה

לאחר שש וחצי שנים, מיכל ברוורמן-בלומשטיק עוזבת את תפקידה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ● היא הצטרפה למיקרוסופט לפני 13 שנים כדי להקים ולהוביל את קבוצת האבטחה בענן של החברה בישראל, ובהמשך הייתה שותפה להקמת חטיבת אבטחת הענן וה-AI של מיקרוסופט העולמית ● החברה טרם הודיעה על מחליף

בית חולים שיבא תל השומר / צילום: תמר מצפי

דיון על בניית אלפי דירות ופגייה הידרדר לקרב האשמות בין בכירי האוצר

מחלוקת באוצר תוקעת פינוי קרקע של שיבא לבניית אלפי יח"ד והקמת פגייה ● בדיון סוער הטיחה החשבת הכללית בממונה על התקציב: ייעץ בעבר לשיבא על אותו הסכם שברצונו לבחון מחדש • ממשרד האוצר: "הדברים שכביכול נאמרו הוצגו באופן מגמתי ולא נכון"

אמזון / צילום: Shutterstock

תביעת המיליארדים נגד אמזון שוב שמה את עסקי הפרסום שלה במוקד

הרגולטורים בארה"ב טוענים כי אמזון השתמשה במשך שנים במנגנון סמוי שהעלה את מחירי הפרסום במכרזים וגרף לכאורה מיליארדי דולרים על חשבון מפרסמים ● החברה מכחישה את ההאשמות וטוענת כי השינויים דווקא הוזילו את העלויות עבור לקוחותיה

דרכון טורקי / צילום: Shutterstock

מנגנון הצללים שמאפשר לפעילים טורקים עוינים להיכנס לישראל

טורקיה מנפיקה דרכונים המאפשרים להיכנס ולצאת מישראל ללא ויזה - על אף הדרישה לכך ● השיטה משרתת עשרות פעילים פרו־פלסטיניים מדי שנה לפעול בארץ

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

נתיב חדש באיילון ייפתח בקרוב. מתי תגיע האגרה?

השלב השני של פרויקט "הנתיבים המהירים", בין תל אביב לראשון לציון, צפוי להיפתח בתקופת החגים ● כיום הנתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית ושאטלים, ובהמשך ייפתחו גם לרכב פרטי עם 3 נוסעים ומעלה ללא תשלום ● רכבים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בנתיבים תמורת אגרה משתנה, שתיקבע לפי עומסי התנועה ומספר המקטעים • גלובס עושה סדר

פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

האנליסט שמעריך: שווי פאלו אלטו בדרך לנפץ את תקרת הטריליון שקל

החברה בעלת השווי הגבוה בת"א פרסמה דוחות חזקים, שעקפו את התחזיות, וצופה המשך צמיחה ● ג'פריס מעניק למניית ענקית אבטחת הסייבר מחיר יעד הגבוה ב־24% ממחיר השוק - אליו הגיעה לאחר שהכפילה את שווייה מתחילת השנה

שקד מורג וגיא פלג באולפן 103fm / צילום: צילום מסך מחשבון ה-X של רדיו 103fm

השיעור שקיבל גיא פלג, המחיר ששילמה שקד מורג

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את השיימינג שעבר גיא פלג אחרי שהאיץ בטכנאית רדיו עם מוגבלות להשתתף בשידור ● המשבר טופל בשידור המשותף, אבל במחיר אאוטינג לטכנאית

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים: "הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול. כנראה שבשנה הבאה יהיה צריך להביא כסף מתקציב המדינה"

על רקע הגירעון והוצאות המלחמה, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', בוחן את הרחבת מקורות ההכנסה ● בין השאר הציע אהרונוביץ' בפורום Duns 100 השנתי כי יש לבחון את הדברים החל ממס נסועה על כלל הרכבים ועד חובת דיווח על הכנסות משכר דירה ● אהרונוביץ': "חובת דיווח על השכרת דירות יכולה להביא עוד כ-1.5 מיליארד שקל למדינה"