גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מוטי קופרלי / צילום: יחצ

האיש החזק ברשת חצי חינם נחשף לראשונה, והוא לא אוהב את זה בכלל

סכסוך שפרץ בין בעלי רשת הקמעונאות המצליחה חצי חינם חושף מערכת יחסים עכורה ורוויית אמוציות בין מוטי קופרלי, בעל השליטה והאיש החזק ברשת, לבתו של זקי שלום ז"ל, שותפו להקמתה ● גורם בשוק: "חבל שזה יקלקל, כי חצי חינם היא אווזה שמטילה ביצי זהב"

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה

דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בכפר נבטיה אל-פוקא שבדרום המדינה ● מוג'תבא חמינאי אינו מצליח להשתלט על סערת המחלוקת בצמרת ● כבר בימים הקרובים עשוי חמינאי לאותת על הכיוון שאליו הוא הולך ● דיווחים ערביים: צה"ל תוקף בארטילריה בדרום רצועת עזה ● בכירים במערכת הביטחון: להימנע מהסלמה בעזה - "מעדיפים להתמקד באיראן" ● עדכונים שוטפים

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

משווי של מיליארד שקל ל־50 מיליון: חקירת FBI הקריסה את מניית אלארום

הרשויות האמריקאיות חוקרות את הקשר של חברת איסוף הנתונים הישראלית לשימוש זדוני שנעשה לכאורה ברשתות אותן היא מפעילה ● אלארום דיווחה כי נתפסו דומיינים המשויכים לחברת הבת, וכי השיבושים בפעילותה עשויים להשפיע לרעה על פעילותה ועל תוצאותיה הכספיות

רחפן מדגם ''ינשוף ירוק''. ללא GPS וללא יכולת אוטונומית / צילום: אקדמיית קומה

המדינה שמכינה את אזרחיה למלחמה - עם רחפן ששוקל פחות מ־100 גרם

בטייוואן נערכים לתקיפה סינית ב-2027, ומאות אזרחי המדינה כבר נכנסו לקורס הכשרה ראשון מסוגו - להטסת רחפנים למטרות הגנה אזרחית ● אזרחים ידווחו למרכזי חירום מקומיים: "כשלכל שכונה יש יכולות משלה, המדינה מתפקדת כאורגניזם עם אינספור תאים"

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

מוג'תבא חמינאי ביקש להשתתף בהלוויה של אביו – וסורב

דיווח: סבב המשא ומתן הבא בין ארה"ב לאיראן ייערך ביום שבת הבא בפקיסטן ● ישראל מעריכה: מועצת השלום תכריז תוך חודשים שחמאס מפר את ההסכם ● מסע הלווייתו של עלי חמינאי נכנס  ליומו השני ● לוחם במילואים נפצע קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים 

מטוס ישראייר / צילום: באדיבות ישראייר

המטוסים האמריקאים מתפנים מנתב"ג, אז למה ישראייר עדיין משתמשת בהם כתירוץ?

לאחרונה התבשרנו שכ-20 מטוסים אמריקאים מתפנים מנתב"ג, ובכך הוסר החשש מביטול טיסות החודש ● אלא שגם אחרי שהחשש הוסר, מתברר כי יש מי שמשתמש במטוסים האמריקאים כתירוץ לדחיית טיסות

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הממשלה הודיעה שלא תציית לפסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה: "אין לכם סמכות"

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק ● השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ● ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13"

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית, וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת החוק עברה בתחילת בקריאה ראשונה, והיא צפויה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי ● ההצעה צפויה להקשות על פתיחה בחקירה נגד בכירים בשלטון

הלוגו של גולדמן זאקס בקומת המסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) / צילום: Reuters, Andrew Kelly

בכיר בגולדמן זאקס: מיליונים יצטרכו להחליף עבודה

ראש צוות כלכלה עולמית במחלקת המחקר של גולדמן זאקס אמר בפודקאסט של בנק ההשקעות כי הוא צופה שכ-9% מכוח העבודה בארה"ב ייפלטו בעקבות אימוץ ה-AI בכל רחבי הכלכלה ● אבל יש גם בשורות טובות

תחזוקה רכבי פלאג־אין נחשבת למורכבת ויקרה בהשוואה לרכב חשמלי / צילום: Shutterstock

1 מכל 4 רכבים חדשים: מה כדאי לדעת לפני שרצים לקנות דגמי פלאג־אין

רכבי הפלאג־אין, המשלבים מנוע בנזין ומנוע חשמלי, רשמו במחצית הראשונה של 2026 צמיחה של מאות אחוזים בנתח השוק ● הפלח נחשב ל"טוב שבכל העולמות", אך בטווח הארוך מחכים לקונים עלויות טיפולים גבוהות, התיישנות טכנולוגית מואצת וסיכון לשחיקת מחיר המשומשות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה המוסלמית שמשדרגת את חיל האוויר בסיוע ישראלי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מהודו ועד יוון: מנכ"ל משרד הביטחון מציג את החזון לשיתוף-פעולה ביטחוני חדש נגד איראן, אלבניה משיקה בית ספר חדש לטיסה בסיוע אלביט, ובכירים בלבנון מטילים ספק בהסכם עם ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

האם וול סטריט בדרך למפולת? האינדיקטור של וורן באפט והנתון שלא נראה 155 שנה

בעוד הבורסה האמריקאית ממשיכה לשבור שיאים, מתחת לפני השטח מצטברים איומים שמזכירים את ימי בועת הדוט קום ● עם מינוף ברמה חסרת תקדים, תמחור מנותק מהמציאות, גל אינפלציה חדש שמתודלק ע"י מהפכת ה־AI ופצצת זמן פיננסית שמגיעה מכיוון יפן - הכלכלנים מזהירים: כשהכול נראה מושלם מדי, כל זעזוע מאקרו קטן עלול להוביל לתיקון כואב

הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם את בתה בבית המשפט

קומת מרתף של עמותה ששימש כבית לחיילים בודדים בת"א סווג כמגורים - והארנונה הופחתה ב־230 אלף שקל בשנה • העליון אישר לרכבת ישראל לחלט ערבויות של כ־50 מיליון שקל • וביהמ"ש קבע: בת יחידה שוויתרה על ירושת אביה לא תוכל לחזור בה בחלוף חמש שנים ● 3 פסקי דין בשבוע

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הסיכון שבהחלטת הריבית מחר, והמניות שיובילו את מרוץ ה-AI בשנה הבאה

זרם הכותרות מהזירה הגאו-פוליטית נחלש, ומיקוד המשקיעים עובר לנתונים היסודיים של השוק ולעונת הדוחות שבפתח ● מדד הביטחוניות בת"א רשם את השבוע החזק ביותר שלו מאז "שאגת הארי" ● ריבית בנק ישראל צפויה לרדת מחר, אך איזה מסר יעביר הנגיד לגבי ההמשך? ● וגם: בעיצומה של התנודתיות בתחום ה-AI, ב-UBS מסמנים את חמש המניות שיובילו ב-2027 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי