גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

לאחר שהגיע להסכם עם איראן: טראמפ מנחית מכה על הנפט הרוסי

על פי דיווח ברויטרס, ארה"ב ניהלה מבצע חשאי להעברת חביות נפט דרך הורמוז • בתוך כך, טראמפ מטיל מחדש סנקציות על רוסיה ● ולראשונה באמריקה הלטינית - חקיקה נגד מילת נשים ● זום גלובלי

בכמה נמכרה דירת גן עם חצר ענקית בתל אביב? / צילום: עידן ישר

שבוע על המדף וביקור אחד בנכס: בכמה נמכרה דירת גן בתל אביב

במזרח תל אביב נמכרה דירת גן בת שלושה חדרים, בשטח בנוי של 98 מ"ר עם גינה בשטח של 90 מ"ר, תמורת 4.25 מיליון שקל ● הדירה עמדה על המדף שבוע בלבד ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

פיתה טיקו / צילום: לימור ארליכמן

הפודטראק בקיבוץ שמגיש פיתות שף חלומיות עם תכולה מפתיעה בכל יום

קטיף דובדבנים מול החרמון, שף שיוצר פיתות מופלאות בחורשה, יקב שמארח הופעות ומעיין שרק המקומיים מכירים ● יום ברמת הגולן

ארקפוקס אלפא T / צילום: יח''צ

רמי לוי נכנס לשיווק רכב: המותג הסיני BAIC יימכר בסניפים

המיזם המשותף של רמי לוי ודלהום מוטורס יוצא לדרך עם רכבי ARCFOX חשמליים שכבר נמצאים בארץ, עם מסירה בתוך 48 שעות • בהמשך צפויים להצטרף דגמי פנאי, שטח וטנדרים ● חלק מהדגמים עדיין ממתינים לתקינה אירופית מלאה וצפויים להגיע תחילה במסגרת יבוא מוגבל של עד 400 כלי רכב בשנה

דונלד ומלאניה טראמפ בחגיגות יום הולדתו ה־80 / צילום: Reuters, Sipa USA

אביו הציל אותו מקריסה כלכלית שוב ושוב. אז למה טראמפ טוען שהוא התחיל מאפס?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: נשיא ארה"ב משווק את עצמו כמי שצמח מהלוואה צנועה, אבל הוא נזקק להרבה יותר מכך

מכירה בתירוש. ''קבענו מחירי שיא לאומנים'' / צילום: תירוש

מה מניע את מחירי האמנות? הצצה אל מאחורי הקלעים של בית המכירות תירוש

בבית המכירות הפומביות תירוש נערכים למכירה השנתית בסוף החודש ● המנכ"ל אמיתי חזן מספר על החזרה לאומנים הגדולים כמו רובין וגוטמן ("חשבנו שיאבדו ביקוש, והם פתאום התרוממו"), על האקס פקטור שיכול להשפיע על מכירה שלמה ("פרסום השם של דנקנר שינה את התמונה") ואיך גול אחד הקפיץ הצעה במאה אלף דולר

תל אביב. ''הדירה בנורדאו הושכרה תוך חמש שעות'' / צילום: Shutterstock

אות אזהרה ממדד מאי: הקיפאון ברכישות והמשבר בהייטק מתדלקים את השכירות

התרחקות המשקיעים, הקיפאון בשוק הרכישה והביקוש הקשיח לממ"דים פוגעים בהיצע של דירות להשכרה ● גל התייקרויות נוסף עלול להגיע לקראת הקיץ

ד''ר עמית בן-קיש, ד''ר טל דוד, ופרופ' רועי עוזרי / צילום: יונתן בלום

החברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה

קוואנטום ארט נוסדה על ידי שלושה מדענים עם מטרה אחת - לייצר את המחשב הקוונטי הבא ● המחשב צפוי להיות מושק בשנה הבאה, ובחברה צופים ממנו הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ● המקום השני ברשימת הסטראט-אפים המבטיחים של גלובס

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה, בצל ביטול שיחות איראן-ארה"ב בשווייץ

וול סטריט התאוששה אתמול מגל הירידות שבא בעקבות החלטת הריבית הניצית בארה"ב, הנאסד"ק זינק בכ-2%; היום לא יתקיים מסחר בניו יורק ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 80 דולר לחבית

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

אושרי לוגסי, מנכ''ל משותף באונדס (OAS) / צילום: אונדס

מנכ"ל אונדס, החברה שמזעזעת את השוק הביטחוני, מדבר לראשונה

אחרי סדרת רכישות שהזניקה את שווי החברה הביטחונית ל־4.75 מיליארד דולר, תא"ל (במיל') אושרי לוגסי חושף את האסטרטגיה מאחורי המהלכים שמטריפים את המתחרות ● בריאיון ששודר בכנס TECH IL הוא מסביר מדוע הוא לא חושש מ"השתלטות אמריקאית", ואיך בכוונתו להפוך את שדה הקרב לרובוטי, מהיר וזול

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

שי קלפר.  האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה / צילום: דובר צה''ל

"במסלול להיות רמטכ"ל": האלוף שלוחץ על הכפתור האדום של המשק

לא מעט ביקורת נמתחה על פיקוד העורף במלחמה - מזמני ההתרעה, דרך דיווחי שווא ועד החלטות על פעילות המשק ● מקורבים מספרים כי העומד בראשו, האלוף שי קלפר, הוא מפקד משימתי והישגי, עם סכין בין השיניים ● אבל האם מי שהגיע משדה הקרב הוא מה שהאזרחים צריכים ברגע האמת?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

פרויקט הנדל"ן בשווי 5 מיליארד דולר של ג'ארד קושנר נתקל במציאות האלבנית

פרויקט אתר נופש יוקרתי באלבניה מצית את "מהפכת הפלמינגו", מעורר חקירה רשמית ואזהרה מצד האיחוד האירופי

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ולמה היא חושבת שהיא עלולה להיחתך בחדות, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

עץ מנגו / צילום: Shutterstock

הכירו את MANGOS: הטרנד החדש שסוחף את וול סטריט

מטא, אנבידיה, אנטרופיק, OpenAI ו־SpaceX עומדות במרכז טרנד השקעות חדש ● אך חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בעיקר במיתוג שיווקי, מה גם שהקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, סיכון בפני עצמו

מהו שיר הנושא בסרט ''קופה ראשית''? / צילום: צילום מסך

מהו שיר הנושא בסרט "קופה ראשית"?

איזה חג חילוני נחגג מדי שנה ב־16 ביוני בדבלין, מה הבונוס שקיבל כובש השער הקטארי במשחק מול שווייץ, ועל שם מי קרויה גבעת אולגה? ● הטריוויה השבועית