גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ליעד אגמון בקמפיין הפניקס / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מה עושה ליעד אגמון בקמפיין של הפניקס אינווסט?

ליעד אגמון, שמכר את הסטארט-אפ שלו למקדונלד'ס בכ-300 מיליון דולר, מככב בפרסומת של הפניקס ● האוניברסיטה הפתוחה העניקה תואר דוקטור לשם כבוד לאיליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, שהחל ללמוד בה בגיל 13 ● וגם: הקמפיין החדש של עידן אלתרמן וההתרחבות של רשת בייגל קפה ● אירועים ומינויים

זום גלובלי / צילום: גלעד קוולרצ'יק, חיים גולדברג פלאש90

במפרץ קוראים לממשלת אחדות, בקטאר מזהירים מהאופוזיציה: סיקור הבחירות בעולם הערבי

הבחירות בשבוע הבא משמשות כאינדיקטור לעתיד המרחב האזורי ● במצרים שומרים על שפה ניטרלית ● מדינות המפרץ דואגות למשמעות להסכמי אברהם ● ובלבנון מדווחים על "משבר מנהיגותי" ● זום גלובלי

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

שלוש סיבות לירידות החדות בשווקים. לאן עוברים המשקיעים?

חששות סביב הוצאות ההון העצומות של ענקיות הטכנולוגיה, מחירי הנפט המטפסים והלחץ בשוק החוב מהנעשה בצרפת מכבידים על הבורסות ברחבי העולם ● במקביל, המשקיעים חוזרים לחוף המבטחים המסורתי: אג"ח ממשלת ארה"ב

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

המאהב שביקש לרשת את הקשישה ולסלק את הבעל מהדירה

מאות אלפי שקלים שנגבו עבור שיפוץ זניח, רכב לקסוס ב־300 אלף שקל וחשבון בנק שהתרוקן: כך נוצלו בני זוג קשישים בידי אדם שהתקרב אליהם והחתים את האישה על צוואה לטובתו ● בית המשפט פסל את הצוואה, חייב אותו בהוצאות של 250 אלף שקל והורה להעביר את פסק הדין למשטרה

אייל רוזן / צילום: אתר החברה

הוסגר מפורטוגל לישראל: אייל רוזן, החשוד בגניבת מיליונים

עפ"י החשד, רוזן שלח את ידו בכספי חברת גיבוי אחזקות אותה ניהל, תוך שימוש במעשי מרמה מתוחכמים, ובהמשך פעל להלבנת הכספים שמקורם בגניבה ● עוד נטען כי רוזן הסתיר את מעשיו וגרם להכללת פרטים מטעים בדיווחיה של החברה הציבורית למשקיעים ● בשנת 2022 עזב רוזן את ישראל, והמחלקה הבינ"ל בפרקליטות פעלה לאתרו

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

וינטר וזליכה עשויים לאבד מיליונים. מה הסיבה?

פרויקט המטרו התקדם השבוע בצעד משמעותי. מהו? ● בכמה מוצעת למכירה מסעדת אורסולה הפופולרית שביישוב צוקים? ● וגם: באיזו עיר בישראל הכי קשה לקבלנים למכור דירות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אסף חורש ואייב פינקלשטיין, שותפים מנהלים בוינטאג' / צילום: תומר כהן

הברירה הטבעית של ההון סיכון כבר כאן: וינטג' הודיעה כי תשקיע בפחות קרנות

וינטג' מצמצמת את מספר קרנות ההון סיכון שבהן תשקיע ומתמקדת בקרנות מובילות, על רקע התשואות הנמוכות והשינויים הנגרמים מן הבינה המלאכותית ● קרנות ישראליות מתמודדות כיום עם קושי בגיוס הון ועם תחרות גוברת מצד קרנות ענק אמריקאיות להתחרות ולגייס משקיעים

עבודות חפירה בבני ברק. הדרת המארגנים מהשלבים שאחרי רכישת הקרקע / צילום: כדיה לוי

רשות המסים הסתירה נייר "עמדה סודי", אך זה לא עזר לקבלן לקבל הטבת מס

בפסק דין חדש, ועדת ערר משרטטת את גבולות הטבת המס המעניקה החזר של שישית ממס הרכישה ששולם ע"י חברות קבלניות ● נקבע: מחדל של רשות המסים לא מקים זכאות להטבת מס שקבלן לא זכאי לה לפי חוק

צילומים: חיים גולדברג/פול פלאש90, שאטרסטוק

הפוליטיקאים חוקקו את חוק הספאם, ודאגו להחריג את עצמם

חוק הספאם מדלג על הפוליטיקאים ● העסקה שלא צלחה של קוקה קולה ● והעמותות שמופקרות תקציבית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט של מגוריט בתל אביב / צילום: ניב מדידות

במחיר ממוצע של 2.7 מיליון שקל לדירה: העסקאות שמזיזות את השוק הקפוא

מבדיקת גלובס עולה כי על רקע הקיפאון בשוק, רכשו קרנות השכרה לטווח ארוך כ־700 דירות, במחיר ממוצע לדירה של 2.7 מיליון שקל ● מנכ”ל רנט איט: “זה win־win. אנחנו מקבלים דירות בהנחה יפה והיזמים מייצרים לעצמם רווח” ● עדיין מדובר בחלק קטן ממלאי הקבלנים

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: Upwind

דיווח: אפווינד הישראלית סירבה להצעת רכישה ב-4 מיליארד דולר מדאטה דוג

זו הפעם השנייה שהמגעים לא מבשילים לעסקה, לאחר שבשנה שעברה נדונה רכישה בכמיליארד דולר ● אפווינד של עמירם שחר משלימה בימים אלה סיבוב גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של כ-3.8 מיליארד דולר, והיא נחשבת לאחת מחברות הסייבר הישראליות הצומחות בעידן שאחרי מכירת וויז

מימין: ברט שאהין, מנכ''ל Redesign Health; פרופ' איל צימליכמן, נשיא ARC Global וסגן יו''ר Redesign Health; סטיבן קלאסקו, יו''ר הדירקטוריון; ופרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא

ביה"ח שיבא מוכר את פעילות החדשנות הגלובלית שלו בעשרות מיליוני דולרים

הרוכשת היא Redesign Health, המתמחה בהקמת קרנות לתמיכה במיזמים רפואיים ● שיבא יישאר מעורב ב-ARC Global ● מנהל החדשנות בבית החולים, פרופ' איל צימליכמן, ימונה לסגן יו"ר החברה הרוכשת ● מנכ"ל ARC: "נגיע ליותר שווקים, הרשת היא מכפיל כוח גדול"

רני צים / צילום: איל יצהר

רני צים בדרך להחזיר לעצמו את השליטה בחברת מרכזי הקניות

קבוצת חג'ג' תמכור לרני צים 7.5% ממניות החברה תמורת 75 מיליון שקל, בעסקה המשקפת לחברה שווי של מיליארד שקל ● לאחר השלמת העסקה ירדו החזקות חג'ג' לכ־22.16%, ואילו חלקו של צים יעלה לכ־36% ● בנוסף, צים קיבל אופציה לרכישת 7.5% נוספים

מפעל זוגלובק בשלומי / צילום: Studio T

למרות המלחמה: זוגלובק הקימה מפעל בשלומי ב-120 מיליון שקל

הקמת המפעל מאות מטרים בלבד מגבול לבנון התעכבה בכשנה וחצי בשל המלחמה, וכעת הוא צפוי להגדיל את כושר הייצור של זוגלובק ● החברה מחזיקה בנתח של 42% משוק הנקניקיות המצוננות ברשתות השיווק, כשברקע התעניינות מחודשת של הצרכנים ומעבר למוצרים יקרים יותר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אחרי ישראייר וארקיע: גם אל על מקפיאה את הקו למרקש

לאחר שארקיע עצרה את מכירת הכרטיסים וישראייר הקפיאה את תוכנית ההתרחבות, כעת גם אל על דוחה את השקת הקו למרקש לפחות בחודש בשל היעדר האישורים הביטחוניים הנדרשים ● הנוסעים יוכלו לקבל החזר, זיכוי או להחליף יעד ללא עלות

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה היום לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

פאבל פריגוז'ין / צילום: צילום מסך רשתות חברתיות

הפלייבוי שירש את צבא שכירי החרב הידוע לשמצה בעולם

בנו של מייסד קבוצת וגנר המנוח ממשיך להחזיק במעוז באפריקה וגורף הון מסחר בנשק, בסמים ובזהב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

שרת התחבורה מתנגדת לעסקת צים: המתווה לא מגן על האינטרס הלאומי

שרת התחבורה הצטרפה לשר האוצר בהתנגדות למתווה הפיצול של צים והפג-לויד, בטענה כי הוא אינו מבטיח שמירה על יכולות ספנות לאומיות עצמאיות ● המהלך צפוי לחייב הגשת בקשה חדשה ולעכב מחדש את קידום העסקה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, על רקע הסערה בשווקים ברחבי העולם

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% ● מדד ת"א־נפט וגז טיפס על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם, מניות הביטוח איבדו גובה ● כל השווקים המרכזיים בעולם נסחרו באדום, בשל המתיחות הגאופוליטית הגוברת והחששות מפני חידוש המלחמה נגד איראן ● לאלו הצטרפו גם החששות מפני הוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה על AI והמשבר בצרפת