גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בניין להב 433 / צילום: גלובס

21 אזרחים ומשרתי קבע נעצרו בחשד להונאת ענק בעבודת בעזה

העבודות שלגביהן התעורר החשד בוצעו במהלך לחימה עצימה ברצועת עזה, לאחר שבעקבות התעצמות הלחימה, נדרש צה"ל לסיוע מחברות אזרחיות ● העצורים מובאים לחקירה בלהב 433, ובהמשך היום יובאו להארכת מעצר

הר חוצבים / צילום: עמותת הר חוצבים

תמורת 650 מיליון דולר: חברת האופטיקה הירושלמית הוותיקה שנמכרת

חברת האופטיקה והלייזר הישראלית אופיר אופטרוניקס, שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה המקומית, נמכרת לחברת הטכנולוגיה האמריקאית TTM ● על פי ההערכות, העסקה בוצעה על בסיס מכפיל 10 על הרווח השנתי של החברה הפועלת מפארק ההייטק בהר חוצבים

רפי סער ראש עירית כפר סבא / צילום: שלומי יוסף

החשד לשוחד בכפר סבא: רפי סער ורעייתו יישארו במעצר עד יום חמישי

בית משפט האריך את מעצרם של ראש עיריית כפר סבא רפי סער ורעייתו מיטל, שלפי החשד קיבלו כספים במזומן בתמורה להטיית מכרזים, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית ושיפוץ מוסדות ● המשטרה טוענת כי אספה ראיות הקושרות גם את סער לפרשה, אך כי רעייתו מיטל היא זו שהייתה בקשר עם הקבלנים וקבעה את סכומי הכסף שהועברו

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

החברה החדשה של אמנון שעשוע נכנסת לזירת כלי הפיתוח מבוססי AI

המנוע החדש של doubleAI לא מתחרה ישירות בכלי כתיבת הקוד של הענקיות אנתרופיק ו-OpenAI, אלא נועד לייעל את פעילות החומרה בזמן אמת ולהוזיל את עלויות החישוב

מסעדת פרם אורסולה בצוקים בערבה התיכונה / צילום: שרדהה דניאל נצר

המסעדה בערבה מוצעת למכירה ב-350 אלף שקל: "זה משחק הישרדותי. התעייפתי"

בעלי מסעדת אורסולה בצוקים מבקשים 350 אלף שקל תמורת המקום והציוד, ומתכננים לסיים את פעילותם בתחילת 2027 • שרדהה דניאל נצר, מבעלי המסעדה: "אי אפשר להחיל על מסעדן בערבה את אותם תנאים שחלים על מסעדן בתל אביב. עסקים כמוני מרימים ידיים ואומרים די"

הרחובות הבוערים בפריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת בוערת והחוב מזנק - אז למה היא מדורגת מעל ישראל?

מאות אלפים הפגינו בצרפת על רקע משבר פוליטי וחוב ציבורי שמתקרב ל־120% מהתוצר ● בתוך כחודש כמעט הוכפל מחיר ביטוח החוב הצרפתי, וכעת הוא גבוה מזה של ישראל ● למרות זאת, סוכנויות דירוג האשראי ממשיכות להעניק לצרפת דירוג גבוה יותר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

בורסות אירופה נסחרות באדום; מניות השבבים הפילו את הבורסה בסיאול

בורסת פרנקפורט יורדת בכ-0.7% ● למרות הריבאונד בוול סטריט - בורסת סיאול נפלה בקרוב ל-4% בהובלת מניות השבבים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 110 דולר לחבית ● היום יפורסמו דוחות נטפליקס, מחר ידווחו מטא וטסלה ● וגם: הכלכלן הראשי של מיטב כותב בסקירתו השבועית - מניות הטכנולוגיה התנתקו לחלוטין מיתר הסקטורים בוול סטריט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן

ראש הממשלה יבקר באסדה כחלק ממסע הבחירות ● הפעם האחרונה שביקר בה היה בעת החניכה שלה ב-2019

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון מצטרף למרוץ לרכישת כאל מידי דיסקונט

בעל השליטה בדלק רכב הביע התעניינות ברכישת מניות חברת האשראי, אך ההערכות הן שירצה לרכוש אותן לפי שווי נמוך יותר בין היתר, בשל ההתרחשויות בשנה האחרונה, בה איבדה כאל את מועדון "פלייקארד" ●  ככל הנראה, השווי ינוע בין 3.2 ל-3.5 מיליארד שקל, אם כי מדובר במגעים ראשוניים

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל לא משנה ריבית לפני בחירות? ההיסטוריה מספרת סיפור אחר

ימים ספורים לפני הבחירות, מדד ספטמבר הנמוך מהצפוי מספק לכאורה סיבה להפחתת ריבית נוספת ● בדיקת 12 מערכות בחירות מאז 1999 מגלה כי בשבע מהן שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות ● מה בשוק מעריכים שיקרה הפעם?

אתר של המטרו / צילום: הלית ינאי־לויזון

המטרו מתקדם: זו התחנה הראשונה שקיבלה אישור להתחיל בעבודות

מינהל התכנון אישר לראשונה היתר להתחלת עבודות על תחנה של המטרו - תחנת פארק אריאל שרון ● התחנה ממוקמת בשטח פתוח, במרחק של כ-230 מטר מאזור וכ-350 מטרים מגנות

בניין מגורים עם גג סולארי / צילום: וולטה סולאר

רשות החשמל הכריעה: התשלום על חשמל מגגות סולאריים יפחת דרמטית

רשות החשמל מפרסמת טיוטה לקיצוץ הדרגתי בתעריפי החשמל המובטחים ליצרנים סולאריים קטנים ובינוניים החל מ-2027 ● המטרה: לצמצם את הסבסוד שמייקר את חשבון החשמל הכללי, ולעבור למודל שוק מול ספקים פרטיים ● התעריף המובטח לגגות קטנים צפוי לרדת ל-35.5 אגורות לקוט"ש ב-2030, ומשך ההסכם יתקצר ● גגות קיימים ימשיכו ליהנות מהתנאים הנוכחיים

יצחק פרנק

ברן דיווחה בערב על עזיבת המנכ"ל, ולמחרת על כניסה לתחום חדש

קבוצת ההנדסה רוכשת מידי ורידיס 40% מהחברה המפעילה את מתקן התפלה באשקלון ב-54 מיליון שקל ● השתיים מתמודדות יחד במכרז לתפעול והרחבת המתקן ל-25 שנים נוספות

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה

קורוויב מתחום הדאטה סנטרס צנחה ב־24% בשבוע האחרון / צילום: Shutterstock

התנודות במניות הבינה המלאכותית מזכירות למשקיעים: הפעם זה לא שונה

ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית עדיין לא הוכיחו שהן חסינות מפני הבעיות שאפיינו בעבר מיזמי ענק, כמו הקמת מסילות רכבת ותשתיות האינטרנט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

בעקבות ביטול הקו ליפן: תביעה ייצוגית נגד ארקיע

נוסעים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארקיע בטענה ששיווקה טיסות לטוקיו ללא האישורים הנדרשים וביטלה בהמשך את הקו ● לטענת התובעים, החברה הפרה את זכויות הצרכנים, לא הציעה חלופות כנדרש והחזיקה בכספי הלקוחות ● הנזק הנטען עומד על 6,000 שקל לכל נוסע ● ארקיע: "החברה דוחה מכל וכל את הטענות"

אוטובוסים חשמליים של חברת דן / צילום: דן תחבורה

לאחר רכישת תנופה: זה מה שמתכננת חברת דן בשומרון

חברת דן רכשה את חברת תנופה, שמספקת תחבורה ציבורית בפרוזדור ירושלים והשומרון תמורת 150 מיליון שקל ● העסקה ממתינה לאישור הרגולטור, אך הצדדים שואפים להתחיל את הפעילות כבר בינואר 2027