גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

דיווח: שני גופי מחקר מאשימים חברת פרסום ישראלית בסיוע לריגול אחר משתמשים

לפי דיווח ברויטרס, שני גופי מחקר טוענים כי חברת Discover-Tech הישראלית ניצלה מערכות פרסום דיגיטלי למעקב אחר גולשים ברחבי העולם ולסיוע בהפצת תוכנות ריגול ● החוקרים קושרים את פעילותה לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו ולפריצה ל-45 מחשבים של רשת אל-ג'זירה ● גוגל וקומקאסט הודיעו כי חסמו את החברה מפלטפורמות הפרסום שלהן

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

השכונות שבהן המימוש של התחדשות עירונית איטי במיוחד

נתונים חדשים מגלים כי כמעט במחצית מהשכונות בישראל, שיעור המימוש של מיזמי התחדשות עירונית אינו עולה על 10%

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

אל על ודוראל נכנסות לראשונה למדד ת"א 35, ומי יוצא?

עשרת הימים הקובעים הגיעו לסיומם, והקרב על השינויים במדד הבכיר הוכרע: חברת התעופה וחברת האנרגיה המתחדשת עושות היסטוריה ומבטיחות את כרטיס הכניסה למדד הדגל • מנגד, דמרי, שופרסל וקנון נפרדות ממנו, העדכון עצמו יתרחש בסוף המסחר ב-5 בנובמבר

אירוע השקה בווייקו, טקסס, ארה''ב, ב-15 באוקטובר 2026 / צילום: Reuters, Tesla

אילון מאסק מציג: מכונית מעופפת

"הרודסטר המעופפת" של אלון מאסק הושקה במופע רועש בטקסס ● המקדמה למזמינים היא 250 אלף דולר אבל המחיר הסופי עדיין לא ידוע

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: מניות הבנייה קפצו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● סקטור הטכנולוגיה הוביל את הירידות, על רקע הסנטימנט השלילי בארה"ב ● אלקטרה נדל"ן ואופקו זינקו בחדות ● השקל נחלש מול הדולר מתחזק ושערו חצה את רף ה-3.10 שקלים ● וגם: למה ב-RBC ממליצים לנטוש את מניות ה-AI לטובת סקטור הבריאות?

אלפרד אקירוב / צילום: אבישג שאר ישוב

אקירוב בגיל 85: "אני לא יכול לצאת לפנסיה - זה יעשה אותי חולה"

אלפרד אקירוב בן ה-85 ממשיך להיאבק על השליטה בכלל ביטוח, שהשקעתו בה כבר שווה יותר מ-3 מיליארד שקל ● בראיון בלעדי לגלובס הוא מסביר את המניע למחוק את אלרוב מהבורסה, מודה שטעה בהתנגדותו לרכישת מקס, מגלה כמה שוות הקרקעות שלו בהרצליה ומתעקש להזהיר: "הבחירות הן אירוע שיכול למחוק את המדינה"

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

30 קומות ריקות: משרדי עורכי הדין וענקיות ההייטק עזבו, ואין מי שיחליף אותם

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מ־TOHA2 ועד BEYOND - ענקיות ההייטק ומשרדי עורכי הדין נוהרים לגורדי השחקים החדשים והנוצצים ● אלא שגל המעברים מותירי מאות אלפי מ"ר ריקים בבניינים הוותיקים ומציף אתגר מורכב לשוק הנדל"ן המניב: למלא מחדש את הדור הקודם של המשרדים

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; תשואות האג"ח ירדו

נאסד"ק עלה ב-0.1%, דאו ג'ונס עלה ב-1% ● מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע לרעה ורשם את העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז 2022 ● אחרי שזינקו אתמול בעקבות מדד המחירים לצרכן, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו ● ירידה קלה במחירי הנפט

האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה, האינפלציה נחלשה: האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות?

הקרנות הכספיות צמחו בחדות ומנהלות כבר כ–217 מיליארד שקל, אבל התנאים שהפכו אותן לאטרקטיביות השתנו ● מצפי התשואות, דרך שחיקת יתרון המס ודמי הניהול שעלולים להטעות - ארבעה דברים שכדאי מאוד לבדוק לפני שבוחרים קרן כספית

מטוס של ארקיע / צילום: יח''צ

ארקיע ביטלה קו חדש שרק הושק. לאן היא כבר לא תטוס?

ארקיע הודיעה על ביטול הקו החדש אותו השיקה רק לאחרונה. להיכן היא הייתה צפויה לטוס? ● תחנת דלק בת 100 שנה נמכרה בסכום גבוה. מה הסיבה לכך? ● וגם: איזו עיר עקפה את תל אביב וירושלים במכירות של דירות חדשות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

תחרות גוברת וחשש מהדחה מהמדד: "הסערה המושלמת" שמעיקה על גילת

חברת התקשורת הלוויינית הגיעה לפני חצי שנה לשיא של 5 שנים, אך מאז צנחה בכ־60% ומחקה יותר מ-700 מיליון דולר מהשווי ● גריעה מתקרבת ממדד ת"א 90 ורכישה של חטיבת הלוויינים של קומטק, שבעצמה מתאוששת מקשיים, מעוררות חשש בקרב המשקיעים

פתיחת שולחן ב''סיח'' / צילום: נדב יהלומי

השיפודיה מדרום תל אביב שמציעה אוכל מקורי ומנות מעלפות

כמעט שנה אחרי שנפתחה זמנית, השיפודייה הדרום–תל אביבית תוקעת דגל, עם אוכל מקורי, מנומק ואג'נדה שלא מכבידה על הצלחת

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

במערב זיהו: טהרן מבצעת מהלכים צבאיים חדשים וקיצוניים

רה"מ ורוביו שוחחו, בישראל סבורים: תקיפה באיראן חייבת לכלול גם תשתיות אנרגיה ● חיזבאללה קיבל לאחרונה הנחיות מאיראן להעלאת רמת הכוננות הצבאית שלו לרמות מתקדמות, כך ע"פ דיווח בלבנון ● הממשלה תצביע על הארכת המצב המיוחד בעורף עד אחרי הבחירות: "סבירות גבוהה שתתרחש תקיפה על אוכלוסייה אזרחית" ● דיווח: ישראל בולמת את הקמת בסיס הכוח הבינלאומי של "מועצת השלום" בעזה

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

משרד הבריאות פרסם תוכנית תכנון כוח-אדם ברפואה שתיושם עד 2035

מטרת התוכנית היא להגיע לשנת 2035 עם מספר ידוע מראש של רופאים בכל תחומי ההתמחות השונים ובפיזור גאוגרפי מתוכנן מראש, וזאת באמצעות תוכנית תמריצים לכל הגורמים במערכת

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

"בנינו את החברה כמעט בלי כסף": מייסד ומנכ"ל ורוניס על הדרך לעסקת הענק

ורוניס נמכרת ל-Proofpoint תמורת 6.3 מיליארד דולר, ופייטלסון בטוח שהחברה הממוזגת תגיע ל-ARR של 5 מיליארד דולר ותבנה דומיננטיות בשוק ● בראיון לגלובס הוא דוחה את הטענה להחמצה, ומבטיח שהעסקה מוכוונת צמיחה גם עבור העובדים בישראל ●"את ורוניס בנינו כמעט בלי כסף", הוא מספר על המסע

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

חברת הסייבר הישראלית ורוניס נמכרת ב-6.3 מיליארד דולר

פרופוינט האמריקאית רוכשת את ורוניס בפרמיה של 16% על מחיר הנעילה בוול סטריט היום ● ורוניס, שהוקמה ב-2004, מעסיקה 2,800 עובדים, אלף מתוכם בישראל

גיא נתן מארח את יקירה שחר, רון רבינוביץ', דור אליגולא ויניב פגוט / צילום: שלומי יוסף

בכירי שוק ההון מזהירים מהשקעות ה-AI: "התמחורים הם אירוע שלא ראינו כמותו"

במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, התקיים פאנל שהעלה את השאלה האם הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית מייצר בועה חדשה בשוק ההון, והיכן נמצאות הזדמנויות ההשקעה של השנים הקרובות?

טעינה של רכב פלאג–אין / צילום: יח''צ

כך יתבצע צמצום הטבות המס על רכבי פלאג-אין

משרד האוצר יבחן את ההשפעה הסביבתית והאנרגטית של רכבי הפלאג-אין בישראל כחלק מההיערכות לצמצום הטבות המס עליהם ● כלמוביל משיקה פרויקטים בבולגריה וברומניה ● והחשמליות החדשות שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב