גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

שר החוץ הגרמני, יוהאן ואדפול / צילום: RALF HIRSCHBERGER

קרב באיחוד האירופי: גרמניה מנסה לטרפד הטלת סנקציות על ההתנחלויות

גרמניה הודיעה שכל החלטה של האיחוד האירופי על הגבלת סחר עם התנחלויות מחייבת הסכמה פה-אחד של המדינות החברות ● הדרישה מקטינה משמעותית את הסיכוי לאישור הצעד ● כמה מדינות באירופה, ובהן אירלנד, ספרד והולנד, מקדמות צעדים עצמאיים להגבלת הסחר עם התנחלויות

ניתוח חברה - כפרית / צילום: יח''צ

חוסן מקומי, צמיחה עולמית: ההזדמנות שטומנת חברת התעשייה הקיבוצית

חברת התרכיזים לתעשיית הפלסטיקה התאוששה מהפגיעה הכואבת ב־7 באוקטובר, ורצה הלאה לגיוון הפעילויות ותחומי ההתמחות שלה ולהתרחבות גלובלית מסקרנת ● כיצד היא מגדרת מפני התחזקות השקל, והאם המהלכים שלה הם יותר משינויים קוסמטיים? ● ניתוח חברה, מדור חדש

הנפקת Bending Spoons בנאסדק / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החברה יוצאת הדופן שמקבלת מיליון מועמדים לעבודה ודוחה 99.9% מהם

יותר קשה להתקבל לבנדינג ספונז, בעלת AOL, מאשר להרווארד

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

פימי שוברת שיאים: הקרן השמינית גייסה 1.75 מיליארד דולר

הקרן הגדולה בישראל הגדילה את יעד הגיוס המקורי ב-250 מיליון דולר, לאחר שקיבלה ביקושים גבוהים ● סך ההון שמנהלת פימי עלה ליותר מ-6 מיליארד דולר

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים תרמה להפחתת תעריף החשמל בכ־6.2% בין השנים 2020–2025 ולשיפור בזמינות התחנות ● עם זאת, המחקר מזהיר כי מחסור בתחנות חדשות ותחרות מוגבלת מאפשרים ליצרנים פרטיים ליהנות מרווחיות גבוהה על חשבון הצרכנים.

תקיפות באיראן, ארכיון / צילום: ap, Vahid Salemi

סוכנות הידיעות אירנא: פיצוצים נשמעו באזור בנדר עבאס שבדרום איראן

דיווח: אחרי התקיפה בצנעא - החות'ים שיגרו טילים לעבר נמל תעופה בסעודיה ● ארה"ב הודיעה - המצור הימי על איראן יחל מחר ב-23:00 ● בתום שנים של לחצים: ממשלת בריטניה הכריזה על משמרות המהפכה כארגון טרור ● דיווח: חילופי אש במצר הורמוז ופיצוצים בבושהר ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א פתחה את השבוע ביציבות; מדד נפט וגז זינק במעל 2%

ת"א 35 ננעל ללא שינוי, מדד נפט וגז בניגוד למגמה ● הדולר עלה לרמה של 3.02 שקלים ● מחירי הנפט לא מגיבים להודעת טראמפ - "אנחנו משתלטים על מצר הורמוז", לויד'ס: פרמיות הסיכון לביטוחי מעבר בהורמוז צפויות לעלות בחדות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו היום?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

עופר בנגל( (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

חברת התוכנה רדיס מפטרת רבע מהעובדים בישראל

רדיס, שבשיאה הוערכה ביותר מ־2 מיליארד דולר וגייסה מאות מיליוני דולרים ממשקיעים כמו סופטבנק וטייגר גלובל, מפטרת כ־80 עובדים מתוך כ־300 עובדים המועסקים בארץ

המייסדים: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן / צילום: יח''צ

רבע מהעובדים יפוטרו: חברת התוכנה המבטיחה של ההייטק מתרחקת מישראל

רדיס, מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם ההייטק הישראלי, הודיעה על פיטורי 27% מהעובדים בישראל - כך נחשף באתר גלובס ● מאז הקמתה לפני 15 שנה, שני המייסדים עזבו, ובראשה עומד מנכ"ל אמריקאי ● מנגד, בחברה מדגישים כי מרכז הפיתוח בארץ הוא עדיין הגדול בעולם

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב הודיעה: המצור הימי על איראן יחל מחר בשעה 23:00

על רקע המתיחות הגוברת עם איראן, טראמפ הכריז על חידוש הסגר הימי על איראן במצר הורמוז והציג את ארה"ב כמי שתבטיח את חופש השיט באזור ● בינתיים, מחירי הנפט עולים ובשווקים נערכים להמשך אי־הוודאות

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

אילו הטבות מסתתרות אצל יזמי הנדלן / איור: Shutterstock

לא מבצעי מימון: השיטות החדשות לעידוד הרוכשים לחזור לשוק הנדל"ן

הקיפאון בשוק הנדל"ן מוביל את היזמים לשכלל את ההטבות שניתנות לקונים, ותנאי תשלום נוחים כבר ממש לא מספיקים ● "ככל שהאתגרים בענף יימשכו, סביר שיותר יזמים ינסו להציע פתרונות שנוגעים בכאב התזרימי של הרוכשים בצורה אמיתית ולא מלאכותית"

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה OpenAI בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

יונתן קולבר, אלפרד אקירוב, שמואל חרל''פ / צילום: ענבל מרמרי, כדיה לוי, כפיר זיו

אנשי העסקים שמציגים: פגישה עם איזנקוט וערבות של מיליון שקל

מבט ברשימות הערבים למפלגות החדשות מגלה את אותם אנשי עסקים שמתייצבים בכל מערכת בחירות מחדש - פעם לצד גנץ, פעם לצד סער והפעם עם איזנקוט או בנט ● אלפרד אקירוב ושמואל חרל"פ לא לבד: התורמים הסדרתיים שמנווטים מיליוני שקלים מדברים

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

פיטורים וסגירת סניפים: כך על פי הערכות ייראה המיזוג בבנק דיסקונט

כפי שנחשף בגלובס, דיסקונט - הבנק הפחות יעיל במערכת - מתניע מהלך למיזוג מרכנתיל שבבעלותו, כדי "לשפר את היעילות ואת הגמישות התפעולית" ● בעבר טען דיסקונט כי הדבר אינו עומד על הפרק ● במרכנתיל מועסקים כ-1,500 עובדים, והוא מפעיל 74 סניפים

פוטין, מנהיג רוסיה וג'ינפינג, מנהיג סין / צילום: Reuters, China Daily CDIC

הפורום החשאי בין סין לרוסיה נחשף, ואיתו תוכנית שצריכה להטריד את המערב

תחקיר ה"דר שפיגל" הגרמני, "אינסיידר" האירופי ו"לה מונד" הצרפתי, חושף את עומק מערכת היחסים בין רוסיה לסין ● בין היתר, דנו המדינות בדרך לשבש את השימוש בסטארלינק של אילון מאסק ופיתוח מערכות הגנה אוויריות שיתחרו עם חץ הישראלית