גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עו''ד יוסי שגב ז''ל / צילום: איל יצהר

המאבק על פנטהאוז היוקרה והכרעת העליון: מעו"ד צמרת נדרש סטנדרט גבוה

עו"ד יוסי שגב ז"ל רכש דירת יוקרה בלב תל אביב ותבע מיליוני שקלים על ליקויים ופערים בין המצג הראשוני וההדמיות למה שקיבל בפועל ● המאבק המשיך לאחר מותו והסתיים השבוע בהפסד, כשהעליון דחה את רוב הטענות ושלח מסר לעורכי דין בכירים

האטה ממושכת בקצב הצמיחה של התעסוקה בענף ההייטק / צילום: Shutterstock

לא רק ג'וניורים: זינוק חד במספר מחפשי העבודה בהייטק

דוח חדש של שירות התעסוקה מצביע על שינוי במאפייני שוק העבודה בענף ההייטק ● אף שמספר המועסקים בענף ממשיך לעלות, קצב הגיוסים נבלם, ושיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה כמעט שולש מאז 2022 ● במקביל, הדוח מצא מתאם בין התרחבות השימוש בבינה מלאכותית לבין העלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר בקרב עובדי תוכנה

מלון הנסיכה באילת / צילום: ויקימדיה

אחרי למעלה מעשור: האם המלון הנטוש באילת יחזור לפעילות?

חברת איירפורט סיטי הודיעה כי בכוונתה להקים, יחד עם מנכל"ית פתאל לשעבר אביה מגן, רשת ניהול מלונות חדשה ● במסגרת המהלך מתוכננת בין היתר גם הפעלה מחודשת של מלון הנסיכה באילת, שעמד נטוש במשך יותר מעשור

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י בדרך לביטול: הממשלה הסכימה להחזיר את הדיון לוועדת האיתור

הממשלה הסכימה להמלצת שופטי בג"ץ כי מינויו של מנהל רשות מקרקעי ישראל יהודה אליהו יבוטל, והליך המינוי ייבחן מחדש ע"י ועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה ● עד לקבלת החלטה חדשה וסופית ימונה ממלא-מקום למנהל רמ"י, כאשר ניתן יהיה למנות את אליהו כמ"מ

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעל מיליארד דולר: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח גם ביוני

בנק ישראל חשף כי במהלך חודש יוני נרכשו דולרים בהיקף של כמיליארד דולר, וזאת "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" ● בחודש שעבר היה שינוי כיוון חד בשקל, שנחלש מ-2.8 שקלים לדולר ל-3 שקלים

בכירי קבוצת דלק / צילום: תמונה פרטית

בכירי קבוצת דלק נפרדים מגבי לסט

יושבי ראש ומנכ"לי דלק לדורותיהם - כולל הבוס יצחק תשובה - נפרדו השבוע מגבי לסט שמילא שורה של תפקידים בקבוצה, באירוע שנערך במיט בר בהרצליה ● עומר אדם משתף פעולה עם אל על במהלך חדש, ברותם שני מציינים 30 שנות פעילות והשגריר מייק האקבי בפעילות לא שגרתית ● אירועים ומינויים

צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית

סקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כיצד העמדה הפוליטית משפיעה על הציון שמקבלת הכלכלה ועל השאלה האם כדאי להשקיע בארץ ● מעבר למספרים, הדוח מציף חשש מקיטוב חברתי ובודק מהו הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט / צילום: כדיה לוי

מכירה עיוורת בראייה צלולה לחלוטין: המהלך של גיל שויד שהשוק הצליח לפספס

מייסד צ'ק פוינט גיל שויד קיבל במרץ 2025 החלטה אחת, שהתבררה בדיעבד כבעלת משמעות כלכלית של כ־100 מיליון דולר להונו האישי ● מדובר בשינוי דפוס המכירה של מניות שהומרו מאופציות שקיבל, אבל רוב המשקיעים פספסו את הפואנטה שבהקדמת המימוש ● מאחורי הגרפים, מדור חדש

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מקרון הרחיק ישראלים מתערוכה ביטחונית אך וייטנאם התעקשה לפגוש אותם

חברות ישראליות הצליחו למשוך תשומת לב מצד לקוחות בינלאומיים, למרות צמצום משמעותי בהשתתפות הישראלית בתערוכה ● ישראל מחזקת את שיתוף הפעולה עם מדינות אסיה־פסיפיק, שהפכו ליעד יצוא מרכזי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

רשת 13 לממשלה: אין לכם סמכות שלא להכיר במועצת הרשות השנייה

במכתב ששלחה רשת 13 היא תוקפת את החלטת הממשלה שלא להכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה ולפעול בניגוד להחלטת בג"ץ ● פסק הדין של בג"ץ איפשר למועצה היוצאת לפעול, ובין היתר לבחון את עסקת המכירה של רשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

מנהל ההשקעות שבטוח: אלו המניות שחובה להחזיק בתיק

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה, מסביר מדוע התקופה הקרובה "מעניינת במיוחד", אך מזהיר מתנודתיות ומניתוח מניות ברשתות החברתיות ● ממליץ על "המניות הגדולות והמובילות שהוכיחו את עצמן" ומסמן שתי הזדמנויות בת"א

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

בית השנהב. בעיגול: נוחי דנקנר / צילום: יוסי זמיר, תמר מצפי

איך נראה הנכס האחרון של נוחי דנקנר, ומה הסיכוי להפוך את המשרדים הישנים לדירות חדשות

בניין המשרדים הוותיק בבירה עומד למכירה ושווה לטענת דנקנר 420־500 מיליון שקל ● דנקנר מחזיק בנכס יחד עם אחותו, ובעת המכירה יצטרך לשלם היטל השבחה ● לבניין יש תוכנית השבחה, אולם לא יהיה קל לממש אותה נוכח היצע המשרדים הגבוה בירושלים

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים, חותך את הסרט האדום בחניכת מרכז הפיתוח החדש בבאר שבע / צילום: אנבידה

תגייס מאות עובדים: אנבידיה חונכת את מרכז המו"פ החדש בבאר שבע

ענקית השבבים חנכה היום באופן רשמי את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בבאר שבע, שמשתרע על פני כ־3,000 מ"ר ● דמי השכירות מוערכים בכ-2.5 מיליון שקל בשנה לחוזה של כ-10 שנים ● במרכז מועסקים כיום יותר מ־150 עובדים, ובחברה מתכננים להרחיב את הפעילות באמצעות גיוס של מאות עובדים נוספים

פרויקט של אשטרום מגורים להשכרה, מההשקעות האחרונות של מגדל. בעיגול: ארז מגדלי, משנה למנכ''ל ומנהל השקעות מגדל / צילום: אול אין, ניקולה וסטהפל

בהשקעה של 2.5 מיליארד שקל: מה הוביל את מגדל לסגור 4 עסקאות נדל"ן בשבוע

עם מבול עסקאות לרכישת קניון בראשל"צ, פרויקטי דיור להשכרה ארוכת-טווח ונתח מחברת ייזום, מבססת קבוצת הביטוח את מעמדה כאחת ממשקיעות הנדל"ן הגדולות בארץ ● מנהל חטיבת ההשקעות של מגדל: "זה לא קפריזה אלא חלק מהאסטרטגיה שלנו. אנחנו לא נכנסים להשקעות מתוך הנחה שצפויה עליית מחירים אגרסיבית"

מה ההשלכות של הפרת פס''ד, ומה בג''ץ החליט? / אילוסטרציה: Shutterstock

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?

הממשלה הודיעה כי לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה, אף שבג"ץ קבע כי היא רשאית להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי ● מה בדיוק נפסק, מדוע טוענת הממשלה שההחלטה סותרת את החוק, והאם ניתן לאכוף את פסק הדין באמצעות הליך ביזיון בית המשפט? ● המשרוקית מסבירה

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע מדווחת על תוצאות מעודדות בניסוי ומתקדמת עם הנוגדן לטיפול במחלת העור ויטיליגו

החברה הודיעה כי הנוגדן שמפתחת החברה לטיפול במחלה, TEV-'408, הדגים שיפור בפיגמנטציה של העור בקרב המטופלים, כאשר מחציתם דיווחו על שיפור ניכר או ניכר מאוד במצבם

מוצרי קוסמטיקה / צילום: יח''צ

המבצעים של ענף הקוסמטיקה הובילו לזינוק של 20% במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב ענפי הצריכה רשמו ביצועים חלשים, למעט הקוסמטיקה ומוצרי הספורט

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

שתי חברות ישראליות בדרך לעסקת ענק של מיליארד דולר

לפי גורמים המעורים בפרטים, חברת הסייבר הישראלית מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת אואזיס סקיוריטי ● מסתמן כי רובה המוחלט של התמורה בעסקה ישולם במזומן, וחלק קטן ממנה ישולם במניות של סייארה

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

שופטי בג"ץ: אי-ציות לביהמ"ש עשוי להביא להסרת חסינות; לוין: "אחרוני הדיקטטורים"

שופטי בג"ץ השיבו להחלטת הממשלה שלא לציית לפסק הדין בעניין מועצת הרשות השנייה, והזהירו כי כאשר נבחרי ציבור פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות, קיימים מקרים שבהם החסינות האישית לא תחול ● בתגובה, שר המשפטים יריב לוין תקף את שופטי בג"ץ, כינה אותם "אחרוני הדיקטטורים" ואמר כי הם "מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק"