גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מפגינים במדריד. מחאת ענק נגד משבר הדיור בספרד / צילום: ap

פונתה אחרי 70 שנה בדירה, והציתה מחאת ענק בספרד

אישה בת 87 ממדריד פונתה מדירתה לאחר שקרן השקעות שרכשה את הנכס העלתה את שכר הדירה מ־500 ל־2,650 אירו בחודש ● המקרה הצית מחאת ענק בספרד, בה דורשים המפגינים הגנה על שוכרים ואיסור על פינוי ללא דיור חלופי ● המקרה מתרחש על רקע משבר דיור חריף במדינה, המתמודדת עם מחסור של מאות אלפי דירות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

נדב בלילה מסתער על עוד חוות שרתים שתעלה יותר ממיליארד שקל

לגלובס נודע כי הקרקע באזור התעשייה אלון תבור נרכשה תמורת 83 מיליון שקל, לאחר שקבוצתו של בלילה כבר רכשה 40 דונם במתחם ● הקמת חוות השרתים, בהספק של 50 מגה-וואט ובשיתוף דוראל ואמפא, צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל ולהניב לחברות הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב, השקל נחלש ב-1%; אלקטרה נדל"ן נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ● שבוע המסחר בעולם נפתח ברגל שמאל: מחירי הנפט ותשואות האג"ח בארה"ב ממשיכים לטפס, החוזים בניו יורק אדומים ● המסחר יתקיים השבוע במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות

שמואל שילה, יו''ר סקופ / צילום: יח''צ

חברת המתכות שנסקה ביותר מ־100% בשנה והפכה את הבעלים שלה למיליארדר

מניית חברת המתכות הוותיקה סקופ נסקה בשנה האחרונה במעל 100%, הודות לשיפור בתוצאות ורכישת פעילות בארה"ב ● הנהנה המרכזי - הבעלים שמואל שילה, ששווי החזקתו תפח לכ־1.5 מיליארד שקל ● שורה של גופים מוסדיים שהשקיעו במניה אשתקד כבר מורווחים פי 2

מזכ''ל חיזבאללה נעים קאסם / צילום: ap, Bilal Hussein

החשש: חיזבאללה ינסה להצית את הגזרה בתקופה הקרובה

בצל דחיית ההצעה האיראנית, בכירים איראנים מאיימים כי "לכל צעד אמריקאי - קבענו תגובה נחרצת" ● "אירוע חמור" בבסיס המפציצים בבריטניה: חשודים נעצרו בגין חוק חומרי הנפץ ● "הטיה אנטי-ישראלית": BBC הציג מחבלים כעיתונאים ● הוול סטריט ג'ורנל מפרסם כמה הלחץ של ארה"ב על איראן אפקטיבי, וכיצד שותפות סחר של טהרן שבמשך שנים המשיכו את הקשרים מתנתקות ממנה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אירופה ירוקה, החוזים בוול סטריט אדומים: הנפט והתשואות מזנקים

עליות רוחביות באירופה: הקאק והפוטסי מובילים את המגמה החיובית ● הלחץ בוול סטריט גובר: החוזים יורדים, תשואת האג"ח ל-10 שנים מעל 5.22% ● זינוק במחירי האנרגיה: הברנט מתקרב ל-109 דולר לחבית אחרי שטראמפ דחה את הצעת איראן לפתיחת מצר הורמוז● אנבידיה נגד הכיוון עם בייבק היסטורי; חולשה בולטת בסקטור השבבים והתעופה ● השקל בשפל של חודשיים מול הדולר; ירידות חדות בזהב ובביטקוין

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל נופל לשפל של כחודשיים. אלו הסיבות

הרחבת פערי הריבית, המתיחות במזרח התיכון והתחזקות הדולר בעולם תומכות במטבע האמריקאי בטווח הקצר ● עם זאת, עודף החשבון השוטף ויתרות המט"ח בישראל עשויים להגביל את הפיחות בשקל

בנימין נתניהו / צילום: אוליבייה פיטוסי-הארץ

דיווח: רה"מ ביקש מנשיא האמירויות להכחיש שהתריע לו לפני ה-7 באוקטובר

בצל חילופי המהלומות, החות'ים מאיימים בהרחבת בנק המטרות נגד סעודיה ● דיווח: שיחת הטלפון הבהולה שמנעה את פיגוע הענק בבריטניה - והחשד: איראן קשורה ● דיווח: איראן נדרשת להתגמש בגרעין - ודורשת התחייבות שישראל לא תתקוף ● ראש המודיעין המצרי הזהיר את נתניהו ימים לפני הטבח ● דיווחים פלסטיניים: פורעים יהודים הציתו רכב וריססו כתובות נקמה על בית בכפר דיר אבו משעל, מצפון לרמאללה ● עדכונים שוטפים

השימוש ב-AI מגיע לשוק הרכב / אילוסטרציה: Shutterstock

גרוק כבר מדבר עברית בטסלה. מי הבא בתור?

גרוק מדבר עברית בטסלה, ג'מיני נכנס לרנו ואלקסה לב.מ.וו: הצ'אטבוטים משתלטים במהירות על תא הנהג ● המדריך המלא למה זה נותן, איפה זה עדיין מקרטע, ממה להיזהר ומה לשאול את היבואן לפני הקנייה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

הפעם זה יחזיק? אייר אינדיה חוזרת לישראל

אחר שלל ביטולים ודחיות, חברת התעופה ההודית צפויה לחזור לישראל ב-1 בדצמבר ולהפעיל 5 טיסות שבועיות ● הקו של אייר אינדיה יהיה בשלב זה הקו היחיד שמחבר באופן ישיר בין ישראל להודו

מימין: רונן עקביה ורום שחר / צילום: עזרא לוי

בית וגג לא מסתפקת במרכז: "בת גלים בחיפה זו שכונה ששנים חיכתה לבום"

שלוש שנים לאחר שמשפחת שחר נכנסה לחברת בית וגג, המנכ"ל רונן עקביה והדירקטור רום שחר מספרים בראיון לגלובס על הפנייה למגה־פרויקטים מחוץ לגוש דן: "זו חברה שהולכת לבנות בחיפה בבת־אחת יותר ממה שהיא בנתה עד היום מצרפית בכל המקומות"

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הפלונטר הפוליטי שמשאיר את ענקיות ההייטק בערפל רגולטורי

לפי מנגנון המס הגלובלי, תאגידי הענק חייבים לשלם לפחות 15% מס - מהלך שאישורו מתעכב בארץ ● החשש: יגרום לבריחת כספים

עומסי תנועה בכניסה הדרומית לנתב''ג (ארכיון) / צילום: תמונה פרטית

חידת נתב"ג: עם 20 אלף חניות, איך נגמר המקום?

רשות שדות התעופה קראו אתמול לנוסעים לא להגיע עם רכב - אחרי שהחניונים הציבוריים היו בתפוסה מלאה ● מערך החניה בנתב"ג הוא הגדול בישראל ומהגדולים בעולם עם כ-20 אלף מקומות חניה ● אז איך זה שבכל זאת אין מקום בחניון, ולמה דווקא עכשיו?

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

נדחתה על הסף ייצוגית נגד טריא בטענה להערכת שווי מוטעית

ביהמ"ש המחוזי קבע כי הנזק הנטען בעקבות מיזוג לוזון נדל"ן עם טריא ב-2022 הוא נזק לחברה ולא לבעלי המניות באופן אישי, ולכן יש לברר את הטענות במסגרת תביעה נגזרת ולא בתביעה ייצוגית ● בנוסף נקבע כי המבקשות לא הוכיחו עילת תביעה אישית בגין פרט מטעה בדיווחים לציבור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה קיבלה חצי מדירת הורי הגרוש, המשפחה ערערה. מה קבע ביהמ"ש?

שכנים שלא תיקנו את הנזילה בדירה הסמוכה למרות פסק דין חויבו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט ● אישה קיבלה מחצית מדירת הורי בעלה לאחר שבית המשפט הכיר בהבטחה שניתנה לה, אף שלא הייתה בכתב ● וחברת שמירה לא הצליחה לעצור חילוט של 100 אלף שקל, לאחר שהמועצה המקומית טענה להפרות בתנאי ההעסקה ● 3 פסקי דין בשבוע

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

אנבידיה יוצאת למהלך היסטורי של 150 מיליארד דולר

יצרנית השבבים הודיעה כי תגדיל את תוכנית רכישת המניות העצמית שלה ב־150 מיליארד דולר לסכום של 235 מיליארד - התוכנית הגדולה ביותר בתולדות אנבידיה ואי־פעם בוול סטריט ● המנכ"ל ג'נסן הואנג: "הצמיחה מונעת משינוי שמתרחש פעם בדור"

קורקינטים של אינוקים / צילום: זיו קורן

קורקינטים של אינוקים יימכרו ברשתות של אלקטרה מוצרי צריכה

מותג הקורקינטים החשמליים הישראלי אינוקים ייכנס לכ-200 סניפים של קבוצת אלקטרה מוצרי צריכה, בהם סניפי מחסני חשמל ושקם אלקטריק ● עד כה התבססה פעילות המותג בעיקר על מכירות אונליין וערוצי מכירה ייעודיים ● היקף הפעילות במסגרת ההסכם מוערך בעשרות מיליוני שקלים

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

עסקה גדולה לקרן אלומה: רוכשת חברה בת של OPC ב-272 מיליון שקל

הקרן שמובילים אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש, תרכוש את "או.פי.סי. מבוזרות", ותצרף אותה ל"סופרגז טבעי" שרכשה לפני חודשיים, במטרה להפוך את זרוע האנרגיה החדשה שלה, אלומנרג'י, לזרוע עם EBITDA שנתי של 75 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

נורה אדומה: שני סימנים שעלולים לבשר על טלטלה בשווקים

בנק אוף אמריקה מצביע על שילוב שעלול להקדים מעבר חד של המשקיעים למצב Risk Off: זינוק בתנודתיות בשוק האג"ח לצד חולשה במניות הפיננסים ● זאת בזמן שהמשקיעים עדיין ממשיכים להזרים סכומי עתק לשוק המניות

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

הפגישה הדרמטית עם רשות התחרות: מאחורי פיצוץ הסכם הגז בין ניו־מד לדליה

בסוף השבוע הודיעה ניו־מד על ביטול עסקת הענק, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר ● יומיים קודם לכן הציבה בפניה רשות התחרות את התנאים לאישור, וההערכות הן שההודעה נועדה לרכך את המגבלות החדשות ● מדובר בשעת מבחן למנכ"ל החדש של ניו־מד - ניב סרנה