גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

פחות אוטומטיים, יותר מס אמת: הפסיקות ששינו את היטל ההשבחה בתשפ"ו

בתי המשפט וועדות הערר חזרו השנה לשאלות היסוד בקביעת היטל השבחה ולניסיון למסות את ההתעשרות כפי שהיא באמת

מזמינים כמה אופציות לחופשות ומבטלים / צילום: Shutterstock

הגישה הישראלית: מזמינים כמה חופשות במקביל - ואז מבטלים

הצורך בגמישות הוביל כ-31% מהישראלים שהזמינו חופשה בבוקינג במהלך ספטמבר לבצע לפחות ביטול אחד של הזמנה, ומגמה דומה נרשמה גם באתר אגודה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

גיא נתן מארח את יקירה שחר, רון רבינוביץ', דור אליגולא ויניב פגוט / צילום: שלומי יוסף

בכירי שוק ההון מזהירים מהשקעות ה-AI: "התמחורים הם אירוע שלא ראינו כמותו"

במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, התקיים פאנל שהעלה את השאלה האם הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית מייצר בועה חדשה בשוק ההון, והיכן נמצאות הזדמנויות ההשקעה של השנים הקרובות?

צילומים:  רויטרס - KCNA, Lucien Libert

הטיל החדש שמכסה את כל ארה"ב, אוסטרליה והמזרח התיכון

קים ג'ונג און מציג טיל שמגיע עד ללב ארה"ב • משרד האוצר האמריקאי קונס את בנק אוף אמריקה ב־1.21 מיליארד דולר על הלבנת הון • ובצרפת האקרים החריבו מקררים ב־700 סופרמרקטים ● זום גלובלי

פיליפ פרוסט / צילום: תמר מצפי

אופקו הודיעה שתמכור נכסים נוספים מרשת המעבדות תמורת 722 מיליון דולר. המניה זינקה בחדות

חברת ההשקעות בביומד רכשה את רשת המעבדות Bioreference ב-2015 תמורת 1.47 מיליארד דולר במניות אופקו כדי לקדם את בדיקה להערכת אגרסיביות של סרטן הערמונית באמצעות בדיקת דם ● הרכישה נחשבה תחילה לכישלון כאשר הכנסות הבדיקה לא התרוממו, אך בתקופת הקורונה רשת המעבדות פרחה כשהציעה בדיקות קורונה

רם גב מבנק הפועלים / צילום: שלומי יוסף

בכיר בבנק הפועלים: "אולי המשקיעים מניחים שגם המשבר הבא ייראה כמו הקודם"

רם גב, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של בנק הפועלים, התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לסיכונים שניצבים בפני המשק הישראלי, והזהיר מפני השלכות הגידול בהוצאות הביטחון והלחץ על התקציב ● לדבריו, ההתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשברים קודמים עלולה גם ליצור שאננות בקרב המשקיעים

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון (ארכיון גלובס) / צילום: ט. ג. הפקות

כמה חוות שרתים יוקמו? הפגישה המכרעת ביום ראשון

בשבוע הבא מליאת רשות החשמל תתכנס להכריע בנוגע למדיניות הקמת חוות שרתים ● חוות השרתים נחשבות לנכס אסטרטגי, אך גם מהוות משקולת על משק החשמל

עופר ינאי / צילום: שלומי יוסף

עופר ינאי, מנכ"ל נופר: "מנגנון התגמול שלי הוא כמו של אילון מאסק, נגיע לשווי של 16 מיליארד שקל עוד לפני 2028"

בראיון שהתקיים במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, מנכ"ל נופר אנרג'י מדבר על הדרך שעבר עם החברה, על הרכישות ועל תחום האנרגיה המתחדשת בכלל ● "ה-AI הוא טרנד כל כך גדול ועוצמתי, שהוא משפיע על כל הכלכלה. אנחנו צריכים לקחת את נכסי האנרגיה שלנו, ולייצר דברים בעולמות ה-AI", אמר ינאי

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב / צילום: רמי זרנגר

הכלכלן הראשי של מיטב על מצב השווקים: "40 שנה לא ראינו דבר כזה"

לקראת עונת הדוחות שנפתחה השבוע בארה"ב, אלכס זבז'ינסקי ממיטב מתייחס בשיחה עם גלובס לציפיות האנליסטים, לריכוזיות של ענקיות הטכנולוגיה ולהשפעות של הוצאות העתק בתחום ה-AI ● הוא גם מצביע על פער חריג בין הפסימיות לגבי הכלכלה האמריקאית לאופטימיות לגבי שוק המניות, שלדבריו לא נראה בעשורים האחרונים

גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

תחרות גוברת וחשש מהדחה מהמדד: "הסערה המושלמת" שמעיקה על גילת

חברת התקשורת הלוויינית הגיעה לפני חצי שנה לשיא של 5 שנים, אך מאז צנחה בכ־60% ומחקה יותר מ-700 מיליון דולר מהשווי ● גריעה מתקרבת ממדד ת"א 90 ורכישה של חטיבת הלוויינים של קומטק, שבעצמה מתאוששת מקשיים, מעוררות חשש בקרב המשקיעים

יהודה אליהו, ממלא מקום מנכ''ל רמ''י / צילום: תמונה פרטית

כץ החליט להאריך בשלושה חודשים את כהונת מ״מ מנהל רמ״י

אחרי שזימן את יהודה אליהו לשימוע לקראת הפסקת כהונתו, שר השיכון הודיע כי החליט להשאירו בתפקיד ופנה לנציב שירות המדינה לקבלת עמדתו ● ההארכה המבוקשת היא לשלושה חודשים או עד למינוי מנהל קבוע, לפי המוקדם

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

ד''ר דן הרמן / צילום: פרטי

החוקר שנתן שם לפחד של דור שלם, ועכשיו נלחם על הקרדיט

ד"ר דן הרמן זיהה את תופעת הפחד מהחמצה, המוכרת כ־FOMO, עוד לפני עידן הרשתות החברתיות, אבל הקרדיט על טביעת המונח ניתן למישהו אחר ● בריאיון הוא מסביר כיצד הפחד הזה מנהל זוגיות, קריירה ועסקים, ומציע להפוך אותו ממלכודת רגשית לכלי שמסייע לבחור נכון יותר בין שפע ההזדמנויות

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

אפקט הבחירות בבורסה: ירידות לפני הקלפי, זינוק ביום שאחרי

לפי יחידת המחקר של הבורסה, האי־ודאות פוגעת בשוק בעיקר בחודשים שלפני יום הבוחר, אבל ההיסטוריה מלמדת כי התמחור השלילי אינו מחזיק מעמד ● נכון לעכשיו, המשקיעים מתמחרים חוסר ודאות ואפילו חוסר הכרעה בבחירות

השכר בהייטק / צילום: Shutterstock

השכר החציוני בהייטק זינק בכ-30% בתוך 4 שנים. על כמה הוא עומד?

ארקיע הודיעה על ביטול הקו החדש אותו השיקה רק לאחרונה. להיכן היא הייתה צפויה לטוס? ● תחנת דלק בת 100 שנה נמכרה בסכום גבוה. מה הסיבה לכך? ● וגם: איזו עיר עקפה את תל אביב וירושלים במכירות של דירות חדשות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

משרד הבריאות פרסם תוכנית תכנון כוח-אדם ברפואה שתיושם עד 2035

מטרת התוכנית היא להגיע לשנת 2035 עם מספר ידוע מראש של רופאים בכל תחומי ההתמחות השונים ובפיזור גאוגרפי מתוכנן מראש, וזאת באמצעות תוכנית תמריצים לכל הגורמים במערכת

אילוסטרציה: Shutterstock

רכשו כלה בברזיל והשליכו אותה לרחוב אחרי 30 שנה. מה קבע ביהמ"ש?

הוריו של גבר עיוור נסעו לברזיל ואיתרו שם צעירה שהסכימה להינשא לו ולעבור לישראל בהסתמך על הבטחה להסדר כלכלי ● מה קרה כשבני הזוג נפרדו כעבור 30 שנה?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר נסחר בשיא של חצי שנה מול השקל. אלו הסיבות

הפתעת האינפלציה בארה"ב שלחה גלי הדף לשוק המט"ח המקומי, והקפיצה את הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל ● הירידות החדות בנאסד"ק מאלצות את הגופים המוסדיים למכור שקלים ולרכוש דולרים לגידור ● בבנק הפועלים מזהירים משינוי מבני בכלכלה הישראלית שמחליש את המטבע ● ומי החברות בבורסה שדווקא גוזרות קופון מהמגמה?

משתתפים בפסטיבל דור ההשקעות / צילום: יותם ירקוני

הדור החדש: אלפי משתתפים בפסטיבל דור ההשקעות

יותר מ-4,500 משתתפים השתתפו בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס ● המשקיעים הצעירים נחשפו באירוע, בהובלת גיא נתן, לשורה של מנכ"לים ובכירים במשק

מימין: ג'ף בזוס, יוהאן אליאש וביל גייטס / עיבוד: Evan Agostini, Alex Brandon, Thanassis Stavrakis - AP

מאחורי מסע הרכישות השקט של המיליארדרים

אלכס קארפ, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג משקיעים מאות מיליוני דולרים ברכישת אלפי דונמים של יערות, שטחים חקלאיים ואחוזות מבודדות ● בין הגנה מפני אינפלציה, מסחר בקרדיט פחמן, ניסויי טילים ומקלטי יום הדין - המיליארדרים מגלים מחדש את הערך של האדמה ● כך הפכה הקרקע לנכס אסטרטגי