גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בדיקת דם / צילום: Shutterstock

בית החולים קפלן: חשד כי נלקחו תרומות דם ממטופלים למחקר ללא הסכמתם

ראש המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי הושעה מתפקידו עד לבירור החשדות למעורבותו ולמעורבות רופאים נוספים ● לפי החשד, נלקחו ממטופלים דגימות דם למחקר ללא הסכמתם, והם טרם עודכנו על כך ● בית החולים פנה למשטרה ועדכן את משרד הבריאות

אוטובוס של חברת תנופה / צילום: ''תחבורה בדרך שלנו''

דן חתמה על הסכם לרכישת חברת תנופה בכ-150 מיליון שקל

דן ותנופה הודיעו לרשות הארצית לתחבורה ציבורית כי העסקה נסגרה באופן רשמי ● עפ"י המסתמן, דן תקבל את המכרזים של תנופה בפרוזדור ירושלים ובשומרון, לרבות האוטובוסים והנהגים שלה ● ברשות הארצית לתחבורה ציבורית מתכוונים לחייב את דן לקנות 100 אוטובוסים חדשים

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: ירקן העלים הכנסות בסך 4.5 מיליון שקל

ירקן ממרכז הארץ נעצר לחקירה ע"י רשות המסים בחשד כי העלים הכנסות מהעסק בהיקף של מליוני שקלים, באמצעות הפקדת חלק מההכנסות בחשבון הבנק של קרוב משפחתו

ASUS ExpertBook A7 / צילום: יח''צ

המחשב העסקי החדש שאסוס רוצה שתקחו לכל מקום

על הנייר, המחשבים העסקיים מזכירים מחשבים צרכניים רגילים, אך הם נבנו לסביבות עבודה שונות ● ב־ExpertBook A7 של אסוס הדגש הוא על ממדים קומפקטיים, אך תג המחיר גבוה בהתאם לקטגוריה

אילוסטרציה: Shutterstock

הדרך לקצבה של עשרת אלפים שקל בפנסיה

הדרך לקצבה חודשית בסכום של לפחות 10,000 שקל, השכר החציוני במשק, עוברת דרך השגת יעדי חיסכון מוגדרים לאורך שנות העבודה ● כך תבדקו היכן אתם עומדים מול הסכום המומלץ לחיסכון, ואם לא - כיצד תוכלו להגדיל אותו ● וגם: כמה "אוכלים" דמי הניהול מהפנסיה שלכם ● גלובס עושה סדר

כבישים פקוקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

כביש 4 נפתח לתנועה, אך עדיין ישנם עמוסים באזור

חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי חסמו את כביש 4, במחלף יבנה, לשני הכיוונים ● אחרי שעה הכביש נפתח לתנועה, אך עדיין קיים עומס ממחלף אשדוד

ג'ון פולסון / צילום: Reuters, Brendan McDermid

״סולידריות עם ישראל״: המיליארדר ג׳ון פולסון מכריז על תרומת ענק לאוניברסיטה העברית

פולסון, שהונו מוערך ב-11.2 מיליארד דולר, התפרסם בזכות הימור נגד שוק המשכנתאות האמריקאי שהניב לו מיליארדים ערב המשבר הפיננסי של 2008 ● התרומה, בהיקף של 250 מיליון דולר, תשמש להקמת פקולטה להנדסה ולקידום מחקר רפואי וטיפול בטראומה ● כהוקרה, קמפוס הר הצופים ייקרא על שמו ועל שם בת זוגו

ישי פולברמכר / צילום:  צילום פרטי

יש לו 9 שנים להגיע למיליון שקל בתיק, והוא לא בונה על פרישה מוקדמת

ישי פולברמכר, בן 31, גילה את שוק ההון לפני כשש שנים, אז הכניס את חסכונותיו למדדים ושכח מהם ● בשנה וחצי האחרונות התחיל להתעמק בהשקעות, אבל אין לו אשליה שהתשואה - 72% עד היום, תאפשר לו פרישה מוקדמת ● המשקיעים החדשים

באמבל / צילום: Shutterstock

עסקת הענק שמלמדת על השווי האמיתי של אפליקציות השידוכים

אפליקציית ההיכרויות באמבל מודיעה השבוע על הסכם למכירתה בעסקה של כ-1.3 מיליארד דולר, דווקא בתקופה בה הכנסותיה ירדו בכ-15%, ושוויה רחוק מהימים בהם נסחרה לפי שווי של מיליארדים ● הדיווחים על העסקה הציתו זינוק של יותר מ-130% ● אז מה רואים הרוכשים שכולנו אולי מפספסים?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

לקראת מבצעי נובמבר: עלי אקספרס משיקה מועדון לקוחות בישראל עם הנחות קבועות

עלי אקספרס משיקה בישראל את מועדון Elite, שאליו יצורפו בחינם ובהזמנה בלבד לקוחות נבחרים על בסיס היסטוריית הרכישות שלהם ● חברי המועדון ייהנו מהנחות נוספות של 5%–8%, מהחזרות חינם בתנאים מסוימים ומשירות לקוחות מסביב לשעון

בתים צמודי קרקע בארה''ב / צילום: Reuters, TNS/ABACA

הפער החריג בין שכירות לקנייה מלמד: שוק הנדל"ן האמריקאי במסלול התרסקות

מחירי הבתים בארה"ב התרחקו מיכולת הקנייה של האמריקאים, והפער בין מחירי הקנייה לדמי השכירות רק מעמיק ● בינתיים, בעלי משכנתאות זולות מעדיפים להישאר במקומם ולא להזרים בתים לשוק ● אלא שבשנים 2029-2032 צפויים מיליוני נכסים נוספים להגיע לשוק, עם הזדקנות דור הבומרס, השלמת גל הבנייה ושחרור "אפקט הנעילה" של המשכנתאות

צוות OpenWeb

עובדי חד-הקרן אופן ווב דורשים: שלמו לנו שכר מקופת החברה או פרקו את החברה

יותר מ-40 מתוך 55 עובדי אופן ווב בישראל דורשים לקבל את שכרם ואת זכויותיהם הסוציאליות מקופת החברה - אחרת יפעלו לפירוקה ● החברה, שבעבר הוערכה בכ-1.3 מיליארד דולר, נקלעה לחובות של 177 מיליון שקל, על רקע ירידה חדה בהכנסות וסכסוך עם קרן החוב ליקווידיטי

כוחות צה''ל ברצועת עזה (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

דיווח: צבא ארה"ב יאמץ טכנולוגיות רפואה שפותחו בשדה הקרב בעזה

רשת פוקס ניוז חשפה דוח של פיקוד הרפואה של צבא ארה"ב באירופה ובאפריקה, המפרט מה הצבא האמריקאי יכול ללמוד מחיל הרפואה של צה"ל ● "מלחמות ישראל ממשיכות לשמש 'מעבדת עולם אמיתי' קריטית שיש הרבה מה ללמוד ממנה, ממש כמו במלחמת 1973", נכתב בדוח

קלפי / צילום: שלומי יוסף

הרווח של המפלגות הגדולות וכוח הסכם העודפים: כך מחולקים המנדטים בבחירות

למה הסכמי העודפים כל־כך חשובים, ומה עומד מאחורי השיטה המתמטית הסבוכה לחלוקת המנדטים? ● לקראת ההליכה לקלפיות, עשינו סדר בחישובים שיעצבו את פני המדינה בשנים הקרובות

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

"עומדת להיות הפתעה": הסוקר שמשוכנע שהוא פענח את הבוחר הישראלי

צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר, ומה הצפי לבחירות?

מערכת הלייזר אור איתן / צילום: דובר צה''ל

בשווי של יותר ממיליארד שקל: יצרנית הלייזר של "אור איתן" בדרך לבורסה בת"א

סיון טכנולוגיות, יצרנית מערכות הלייזרים שעומדת מאחורי מערכת ההגנה שנמסרה לאחרונה לצה"ל, מקדמת הנפקה ראשונית בבורסה בת"א לפי שווי של 1.2-1.8 מיליארד שקל ● המהלך צפוי להציף ערך לבעלי המניות, בהם המייסד ד"ר אייל שקל, גופי השקעה אמריקאים ואלביט

אנליסטים מסמנים את האג''ח הקונצרניות בארה''ב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (באמצעות Gemini)

הזדמנות של "פעם בדור"? אנליסטים מסמנים את האג"ח הקונצרניות בארה"ב

על רקע העלייה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, בנקי השקעות בולטים כמו ג'יי. פי. מורגן, גולדמן זאקס ו-UBS רואים באיגרות החוב הזדמנות - במיוחד בעבור מי שמוטרד מחשיפת יתר לתחום ה-AI ● גם הכלכלן הראשי של מיטב כתב בשבוע שעבר כי "אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה נראות אטקרטיביות כחלופה למניות"

המצאות ישראליות ברשימה של המגזין טיים / צילום: Shutterstock

כלבים שמריחים גידולים סרטניים וכוורות רובוטיות: הישראליות ברשימה היוקרתית של טיים

שלוש חברות ישראליות נכללו ברשימת 100 ההמצאות הגדולות של השנה של מגזין TIME ● סטארט-אפ המפתח זיהוי מוקדם של סרטן באמצעות כלבים ובינה מלאכותית, כוורת רובוטית המנוהלת מרחוק ומערכת שמתגמלת יוצרים על שימוש בתוכן שלהם ביצירות AI