גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

צחי אבו מוכר תוכניות לחצי מתחנת כוח עתידית, בשווי של מאות מיליוני שקלים

ארי נדל"ן ואבני ספירים מוכרות מחצית מתחנת הכוח המתוכננת "אורות יצחק" לרפק ● אם הפרויקט יאושר ויוקם, שוויו צפוי להגיע לכ-1.1 מיליארד שקל

עמית גל, הממונה על שוק ההון / צילום: כדיה לוי

עמית גל נגד הקיצוץ בפנסיה: "לא תמיד חוסכים מספיק, ואסור לערער את המערכת"

בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס, הממונה על שוק ההון הזהיר מפני מהלכים שעלולים לערער את מערכת הפנסיה הישראלית, והתריע כי ישראלים רבים עדיין אינם חוסכים די לגיל הפרישה

אייל דה פאו / צילום: תמר מצפי

יו"ר חדשות 13 פורש, ומחלוקת על עשרות אלפי שקלים נחשפת

לגלובס נודע כי אייל דה פאו התפטר מתפקיד יו"ר חדשות 13 בעקבות לחץ מצד הרשות השנייה - זאת על רקע תשלומים עודפים שקיבל בניגוד לכאורה למגבלות התגמול החדשות שנכנסו לתוקף ב-2026 ● הרשות בוחנת אפשרות לדרוש את החזרת הכספים ששולמו ביתר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית: אין תשתית שיש בה כדי להשפיע על תוצאת הבחירות

בהרב-מיארה: "אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומֵחַדֵש שטרם הוצג, הוא ייבחן ויטופל כדין"

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים שמאחורי מבול האקזיטים: מכונת הכסף של סוכנויות הביטוח

סוכנויות הביטוח הן כבר מזמן לא עסק אפור, אלא אחד התחומים הכי חמים בשוק ההון ● גלובס חושף את הנתונים מאחורי תור הזהב של הענף: מהמוסדיים שרכשו עשרות סוכנויות רק מתחילת השנה, דרך הרווחיות יוצאת הדופן ועד להערכות להיקף עסקאות מצטבר של חצי מיליארד שקל ב־2026 ● בשוק מעריכים שזו רק תחילתה של המגמה, אך יש גם מי שמזהיר: "זה עלול להגיע למחוזות של קרטל"

תומר רבא''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: כדיה לוי

תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"

"ישראל היא כלכלה די ייחודית, שוק מפותח אבל עם לא מעט מאפיינים של שוק מתפתח", אמר תומר ראב"ד בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● "יש משקיעים זרים מתוחכמים שראינו נכנסים לבורסה ולא היו פה לפני עשור: בלקרוק, פידליטי - הם רואים מבעד לטרנד. בסוף לישראל אין הרבה מתחרות" ● על שוק הסלולר: "שוק חבוט, בעייתי, שעבר המון רפורמות"

המנוח נישל את הבנות, אבל לא חתם על הצוואה. מה קבע ביהמ"ש?

בעלי דירה שהפכו מקלט, חדר הסקה וגינה לשטח פרטי חויבו לפנותם, למרות השקעתם הכספית ● בית המשפט קבע כי הודעה במייל אינה מספיקה למימוש אופציה על מגרש באילת ● וגם: נדחתה בקשה לקיום צוואה שנועדה להדיר שש בנות מהירושה ● 3 פסקי דין בשבוע

הצפות בקדימה צורן, היום / צילום: כבאות והצלה לישראל

יישובים נצורים וגשמי שיא: הממשלה מתעכבת כבר שנים בטיפול בתשתיות הניקוז

גשמים עזים גרמו להצפות נרחבות ברחבי הארץ, הותירו יישובים נצורים והביאו לחסימת כבישים ● למרות אזהרות חוזרות ונשנות, הטיפול בתשתיות הניקוז מתקדם באיטיות, ורק לאחרונה גובשה מתודולוגיה ארצית להתמודדות עם סיכוני שיטפונות ● דוחות מבקר המדינה חושפים ליקויים בהיערכות הרשויות המקומיות, פערים במימון והיעדר פיקוח על עבודות הניקוז

ד''ר נדין בודו-טרכטנברג ושמעון אוליאל בשיחה משותפת עם שי שלו בכנס לראות מעבר לטרנד / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד לשעבר: "לעקוף סנקציות עם קריפטו? שם נמצאים סוחרי הסמים וסוחרי האיברים"

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, תקפה בכנס "לראות מעבר לטרנד" את הרעיון שהעלה נתניהו, שלפיו ישראל תוכל לעקוף סנקציות בינ"ל באמצעות קריפטו: "התחום היחיד שעוקף שם סנקציות הוא תת-עולם שחור באמת" ● שמעון אוליאל מאלטשולר שחם גמל ופנסיה: "בתעשיות הביטחוניות מאיימים על חרמות - ובסוף ההזמנות מגיעות"

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס לראות מעבר לטרנד / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "משקיעי בובת הלבובו הרוויחו 700% או הפסידו 30%, מה שקבע זה התזמון בתוך הטרנד"

מו"ל גלובס פתחה את כנס "לראות מעבר לטרנד" והמחישה באמצעות הסקווישי ולבובו את חשיבות מועד הכניסה להשקעה ● עוד התייחסה בר און לשאלת הבועה בבינה המלאכותית, לייצוג נשים בכנס ולתפקידה של העיתונות

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מדינות המפרץ יוצאות למאבק בריגול האיראני

כותרות העיתונים בעולם: מדינות המפרץ מפרסמות את ההישגים שלהן מול ניסיונות ריגול איראני, בטורקיה חוששים מהסלמה במלחמה בין איראן, ישראל וארה"ב, והאם טראמפ חשש לאשר את הסכם הסיוע לישראל מול קונגרס דמוקרטי? • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

תאונה בנתיבי איילון הבוקר (א') / צילום: דוברות מד''א

17 פצועים בתאונה באיילון דרום: נהג מיניבוס ניסה להיכנס לנת"צ והתנגש בקיר

נהג ההסעות נפצע קשה לאחר שניסה לעבור דרך עמודי ההפרדה והחליק לתוך קיר בטון סמוך למחלף רוקח ● בין הפצועים: נערה בת 17 במצב בינוני ו-15 נוסעים שנפצעו קל ● עומס תנועה כבד מורגש באזור

ירושלים. מה צפוי בשנת 2050? / צילום: Shutterstock

נתוני האוצר חושפים את העיר שבה משקיעי הנדל"ן הפסידו פחות

רק 27% מהמשקיעים בירושלים שמכרו דירה תוך 5 שנים רשמו הפסד ריאלי, לעומת 47.5% בממוצע הארצי ● 63% ממכירות המשקיעים בבירה ב-2025 היו של דירות שהוחזקו מעל 20 שנה - השיעור הגבוה בארץ ● באוצר מצביעים על אופק השקעה שונה - בעוד בדרום ממהרים לממש קצר כדי לקטוע הפסדים, בירושלים המשקיעים מעדיפים להמתין

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

פרשת סלייס: חקירת המשטרה תקועה, אלפי חוסכים מחכים לכספים שהעבירו

במסגרת הפרשה שנחשפה בשנת 2023, נוידו קופות גמל מסלייס בהיקף מיליארד שקל לקרנות זרות, ואלפי ישראלים איבדו את כספי החיסכון ● ביהמ"ש קבע כי הפרשה לא זוכה להתייחסות מספקת מצד גורמי אכיפת החוק ● גלובס חזר לנפגעי הפרשה ובדק מה עשו הרשויות עד היום

מליאת הכנסת, 8.7 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

רשמית: נשיא המדינה יטיל את המנדט להרכבת הממשלה על גדי איזנקוט

אחרי מצעד נציגי הסיעות שעלו לבית הנשיא, ובתום "בירורים נוספים במהלך סוף השבוע" - הרצוג הודיע על הטלת המנדט ● איזנקוט הוזמן לבית הנשיא, למעמד המיוחד שיתקיים מחר בערב ● מרגע קבלת המנדט יהיו לאיזנקוט 4 שבועות להקים ממשלה חדשה ● הקריאה של נתניהו לאחדות - והביקורת של מפלגת ישר: "הוא היסטרי, זה ספין"

עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית, מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

עדי שחף, מזרחי טפחות: "ההשקעות הגדולות בתשתיות AI לא הופכות את התחום לבועה"

מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי טפחות מעריך בכנס "לראות מעבר לטרנד" כי הגידול בחוב הממשלתי ובמימון תשתיות ב-AI יכתיב את הכיוון בשוקי המניות בשנה הקרובה ● לדבריו, הבינה המלאכותית עשויה להוריד מחירים בעתיד, אך בטווח הקצר היא דווקא צפויה להעלות אותם ● בישראל הוא צופה צורכי גיוס של כ-200 מיליארד שקל ב-2027

הבניין ברחוב בני רייך 4 בשכונת קריית השרון בנתניה / צילום: אריק מירובסקי

דירה בנתניה נמכרה ב־15% פחות מהמחיר הממוצע בסביבה

דירת 5 חדרים בנתניה נמכרה ב־2.48 מיליון שקל, במחיר של 20 אלף שקל למ"ר ● מחיר זה הוא אחד מהנמוכים ביותר שבוצעו במגדלים הללו, אך גם בסביבה הקרובה, שם מחירי דירות כאלו מגיעים לכ־3 מיליון שקל בממוצע

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אודי ניסן / עיבוד: פרטי

החוקר שחוזה: כך ייראה שבוע העבודה בעידן ה-AI

שיחה עם: פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ● על גודל הפער בתשלום למדינה בין חרדים ללא-חרדים, האדישות בציבור ליוקר המחיה והתחזית לקיצור שבוע העבודה - בגלל ה-AI

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

זו הייתה אחת ההבטחות הגדולות של אילון מאסק. היא הוכתרה ככישלון

מאסק הבטיח לייצר 250 אלף סייברטראקים בשנה, אבל הטנדר העתידני אחראי כיום לכ־1% בלבד מהייצור של טסלה ● אחרי שנים של מכירות מאכזבות, תקלות ומחירים שהאמירו, החברה נערכת לסיום ייצורו לטובת מונית אוטונומית ● ובזמן שהמתחרה ריביאן מעוררת מחדש את עניין המשקיעים, מה השתבש באחת ההבטחות הגדולות של טסלה?