גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

הבעלים עזבו, המנכ"ל נשאר: האיש שתפר את עסקת אלטשולר שחם וגם יקבע את עתידה

אחרי עזיבת המייסדים, מי שצפוי להוביל את פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם, הוא שותפם הוותיק יאיר לוינשטיין שיגדיל את החזקותיו בחברה אותה הוא מנהל לכ-25% ● האיש שתחתיו הפך אלטשולר שחם לבית ההשקעות עם הפעילות הגדולה בתחום, אך מאז איבד בשנים האחרונות מעל 140 מיליארד שקל, ישנה את כיוון הספינה אליה נכנס לפני שני עשורים?

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

10.9 מיליארד שקל באוגוסט: 2026 היא שנת שיא בהיקפי המשכנתאות

מדוח בנק ישראל עולה כי נמשכת המגמה של מעבר הלווים למסלולים צמודי פריים, ואילו משקל המשכנתאות הבולט והבלון, שמאפיינות מבצעי מימון של יזמים, ירד לשפל הנמוך ביותר מאז סוף 2023

חנן פרידמן / עיבוד: AI, מקור: אורן דאי

מקום 6: המנכ"ל שחתום על שיא היסטורי ברווח - "אני רחוק ממיצוי"

חנן פרידמן הוביל את לאומי לרווח הגבוה בתולדות המערכת הבנקאית וליחס היעילות הנמוך שנרשם בה אי פעם ● הוא מכנה את המגבלה על שכר הבכירים בענף "אפליה", מתייחס לראשונה לעסקת ג'פניקה ומספר איזו תכונה היה ממתן בעצמו כדי להיות מנהל טוב יותר ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

ה-NotebookLM של גוגל. חוויית למידה אינטראקטיבית מתקדמת / צילום: צילום מסך

ההחלטות הקטנות ב-AI שישדרגו לכם את השנה

כדי להפיק את המרב מכלי בינה מלאכותית, צריך לשנות את התפיסה: לא מדובר במנוע חיפוש, אלא בעוזר אישי מיומן ● מניהול התקציב המשפחתי דרך לימוד נושא חדש, ועד הדמיות חללים בשיפוץ

וורן באפט / צילום: ap

העסקה שהוכיחה: טיפ בן 30 שנה של וורן באפט נכון גם בשנת 2026

ברקשייר האת'ווי רכשה בשנת 2016 את חברת פרסיז'ן קאסטפארטס ב-37.2 מיליארד דולר, ולאחר מספר שנים רשמה מחיקת ענק בגללה ● אך כעת, קיים מחסור במוצרים שהחברה מייצרת, ועסקה חדשה בענף משקפת לה שווי אפשרי של כמעט פי 3 ממחיר הרכישה

אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

אבי שמחון מציע: לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40

במועצה הלאומית לכלכלה מציעים לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40 - מהלך שיגדיל את שכר הנטו בכ-500 שקל בחודש בממוצע, אך עשוי להפחית כ-2,000 שקל מקצבת הפנסיה החודשית לאחר הפרישה

יאיר לוינשטיין / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר שחם לקראת פיצול: פרטים חדשים על מתווה העסקה המסתמן

מנכ"ל החברה יאיר לוינשטיין בקבוצה הרוכשת, כאשר על הפרק מכירת פעילות הגמל ● גילעד אלטשולר ורן שחם צפויים להמשיך ולהחזיק בבית ההשקעות

אריק שטילמן / צילום: ענבל מרמרי

ההייטקיסט שנלחם על הקבוצה של המדינה: "מכבי ת"א על סף תהום ויש לי יותר כסף מרקנאטי"

אריק שטילמן כבר כיכב בכותרות עם ראפיד, חברת הפינטק שייסד, ואז ניסה להיכנס להשקעה במכבי ת"א ● בפודקאסט "מגרש עסקי" הוא פותח הכול, מקרב השליטה בקבוצה ("זו בכלל לא שאלה, אנחנו יותר מוכשרים") ועד היריבה הפועל ("הכל מתנהל מתוך פחד מה עופר ינאי יעשה") ● רקנאטי: "שטילמן ממחיש עד כמה הוא רחוק מהבנת האחריות הכבדה הכרוכה בהובלת מועדון כזה"

מבצעי קבלנים (ארכיון) / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ההזדמנות והסכנה של מבצעי 80/20 למשקיעים

הפיתוי לרכוש נכס להשקעה עם הון של עד 20% מערך הנכס, הוביל משקיעי נדל"ן לרכוש דירות במבצע ● אלא שמאחורי ההזדמנות עומדות גם לא מעט סיכונים, שאת חלקם אפשר גם לגדר

עבודה של ג'ואנה בלמונט למותג LOEWE / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הפרמיה של האנושיות: למה מותגי-העל בורחים מ-AI וחוזרים למכחול

בעוד שהשוק ההמוני מאמץ בינה מלאכותית כדי לחסוך בעלויות, מותגי יוקרה כמו דיור, הרמס ושאנל שוברים שמאלה חזק ומשלמים הון לאמנים בשר ודם ● כך נולד סממן הסטטוס החדש ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

אמיל ויינשל / צילום: רמי זרנגר

"התשואות ישתפרו": הבעלים החדש של אלטשולר שחם מדבר לראשונה

לאחר עסקת המיליארד במסגרתה רכשה 'ווישור' את פעילות הגמל והפנסיה של 'אלטשולר שחם', מסמן יו"ר ובעלי החברה אמיל וינשל את היעד הבא: התברגות לצד חמש ענקיות הביטוח של ישראל ● כעת, הוא מתכנן לשחזר את ה"טרנ-אראונד" המוצלח שעשה בחברת 'איילון', מספר על החיפושים אחר בית השקעות, ומסמן את הדרך לסינרגיה עתידית בקבוצה

השקל בכוננות ספיגה, ומה יעשו המניות הדואליות היום

בתוך 36 שעות, שלוש מהכלכלות הגדולות בעולם יפרסמו ריבית, וייתכן שהציפיות יטלטלו את השווקים בתחילת השבוע ● ת"א פותחת שנה עברית חדשה בתקווה לשנה טובה לא פחות; היום קמטק תזנק, אורמת ופאלו אלטו יירדו ● השקל בכוננות ספיגה ● בוול סטריט יש הסכמה גורפת: אי הוודאות תימשך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

בנימין נתניהו ויאיר לפיד/ צילומים: אמיל סלמן-הארץ

הקרב על תקציב הביטחון: לפיד מסרב לפתוח את התקציב ללא קיצוץ בכספים הקואליציוניים

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי יתמוך בתוספת של עשרות מיליארדי שקלים למערכת הביטחון, אך דורש לממן אותה באמצעות ביטול כספים קואליציוניים ● ברקע: תוכנית התעצמות בהיקף של 400 מיליארד שקל וביקורת מצד נגיד בנק ישראל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש פינה משפחה שהתגוררה יותר מעשור ברמת השרון. זו הסיבה

בעקבות תביעת רמ"י, אב ושלושת ילדיו יפונו ממתחם של 30 דונם בשרון בו התגוררו במשך למעלה מעשור ● הבן ניסה להסתיר את חלקו של אביו המנוח בביתו כדי לא לחלוק עם אחיותיו ● וביהמ"ש דחה תביעת אישה לחלוקה לא שוויונית של הפנסיה לאחר הגירושים ● 3 פסקי דין בשבוע

מגדל האשפוז החדש. איפשר למכור למדינה  200 דונם / הדמיה: אדריכלית אורנה פרייפלד, TEMA

"עיר הבריאות": החזון החדש של בית חולים שיבא

המרכז הרפואי הגדול בארץ מתכנן מגה־פרויקט בנייה, שיחבר אותו לשכונות סביבו ● נירית רוזנשטיין, האדריכלית הראשית של שיבא, מסבירה איך סביבת בית החולים תשפיע על המאושפזים: "שתהיה תחושה של חיבור לחיים, של מיקוד בהחלמה ולא רק בטיפול"

מימין: מייסדי בילדוטס: יקיר סודרי, רועי דנון ואביב לייבוביץ' / צילום: איל יצהר

רוכבת על תנופת הבנייה של חוות השרתים: בילדוטס מתקרבת לשווי של מיליארד דולר

בילדוטס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור וניהול אתרי בנייה, נהנית מהמרוץ העולמי להקמת חוות שרתים ומתקני תשתית עבור מהפכת ה-AI ● החברה גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי המוערך ביותר מ-900 מיליון דולר, לאחר ששילשה את הכנסותיה והרחיבה משמעותית את פעילותה בארה"ב

מיאמי. יזמים רואים במנחתי מסוקים תשתית יסוד לעתיד / צילום: Shutterstock

העשירים של מיאמי עוקפים את הפקקים בעזרת מנחתי מסוקים ומעגנים פרטיים

מנחתי מסוקים על גגות ומעגנים למים עמוקים הפכו למתקנים מבוקשים בעיר שבדרום פלורידה, המדורגת כאחת הערים הפקוקות ביותר באמריקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל, והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

על רקע חששות גוברים מבטיחות הבינה המלאכותית: OpenAI לא תצא להנפקה השנה

סם אלטמן הודיע כי OpenAI לא תצא להנפקה השנה, על רקע החששות הגוברים מבטיחות ה-AI, וההנפקה עשויה להידחות עד 2027 ● מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, קרא להאט את פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים וזכה לתמיכת אלטמן ואילון מאסק ● במקביל, גובר הלחץ מצד ממשלות וקהילות גובר לקידום רגולציה ולצמצום הסיכונים של AI, לצד החשש שהאטה מוגזמת תעניק יתרון למדינות אוטוריטריות

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור

כותרות העיתונים בעולם: ישראל סירבה למסור ליוון את קוד המקור של מערכות הנשק הישראליות שהיא רוכשת, האפשרויות של סעודיה מול החות'ים אוזלות, ופלג קיצוני במשטר האיראני פעל לחבל בהסכמות מול ארה"ב ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל