גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תל אביב סוגרת שבוע מסחר אדום. מניות השבבים והטכנולוגיה נחתכו במיוחד

מניית טאואר נופלת 7.2% ומובילה את הירידות ● ת"א 35 ירד מעל 10% מהשיא האחרון שלו, גם ת"א 90 ות"א 125 בתיקון ● הדולר מזגזג סביב רף ה-3 שקלים ● לצד ההשפעה העולמית, הבורסה המקומית מתמודדות גם עם הירידות החדות ביותר מאז אוקטובר 2023

חנות איידיגיטל של אייקון גרופ / צילום: אמנון חורש

אפל מייקרת את מחשבי המק והאייפדים. מה צפוי בישראל?

ענקית הטכנולוגיה העלתה בעשרות עד מאות דולרים את מחירי דגמי ה-MacBook וה-iPad, על רקע הזינוק בעלויות הזיכרון והאחסון ● היבואניות בישראל צפויות לקבל בימים הקרובים את המחירון המעודכן. הערכה בשוק: השקל החזק עשוי למתן את העליות ● האם גם האייפון הבא יהיה יקר יותר?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

תקרית חריגה בדרום לבנון: מחבל השליך רימון לעבר כוח צה"ל באזור יארון, ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל

התקרית המבצעית התרחשה בשעות הערב בתוך "הקו הצהוב" בדרום לבנון; הלוחמים הגיבו בירי וחיסלו את המחבל ● דיווח: ישראל בדרך לנסיגה חלקית מדרום לבנון ● האו"ם מקפיא את פינוי הספינות לאחר תקיפת מכלית ● ספינת משא נפגעו על ידי כטב"ם איראני במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"בשל ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה": אל על משהה טיסות למוסקבה

בשל ההסלמה בלחימה והאירועים התעופתיים האחרונים באזור, אל על הודיעה על השהיית הטיסות למוסקבה בימים הקרובים ● החברה תבחן מחדש את המצב בשבוע הבא, ובינתיים תציע לנוסעים חלופות ● זו הפעם השלישית שאל על עוצרת את פעילות הקו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמרמז על צפי להחמרה משמעותית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מיליוני ישראלים ינשמו לרווחה: כ-20 מטוסים אמריקאיים יפונו מנתב"ג

לאחר שבועות של חשש ממחסור במקומות חניה למטוסים וביטולי טיסות, כ-20 מטוסים של חיל האוויר האמריקאי יעזבו את נתב”ג בימים הקרובים ● בהמשך מתוכנן פינוי נוסף לקראת עומסי אוגוסט

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הסינים משבשים את המעבר של רכבי הממשלה למודל ליסינג

לגלובס נודע כי הוחלט לאחרונה על דחיית התוכנית של מינהל הרכב הממשלתי באוצר למעבר צי הרכב הממשלתי לליסינג ● ההערכה בענף היא כי ההקפאה קשורה לניסיון לצמצם כלי רכב מתוצרת סין בצי על רקע לחץ אמריקאי ● משרד האוצר: "הנושא נמצא בבחינה ● השבוע בענף הרכב

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה תוספים, למטה מאפים: המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת"א עד כה

אחרי חודש שיא בשוק ההנפקות, הניבה מניית גלעם של קרן פימי, כמו גם חברות הנדל"ן בסט ועלמדב, תשואות דו ספרתיות למשקיעים ● המאכזבות: "הנפקת השנה" תדהר, שבה איבדו המשקיעים עד כה כ-10%, ורוסטיק בייקרי שצנחה בלא פחות מ-23% מאז החלה להיסחר בת"א

טנק לאופרד של KNDS / צילום: Reuters, Sven Hoppe

המרוויחים האנונימיים מרכישת הענק של ממשלת גרמניה

גרמניה מגבירה את השליטה בסקטור הביטחוני במדינה, ותרכוש מניות בענקית הביטחונית KNDS, במיליארדי אירו ● בין המרוויחים: עשרות יורשים אנונימיים של מייסדי החברה

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018-2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

מנהל ההשקעות שעשה את המעבר המדובר של השנה: "בשוק עולה מחפשים סיפורים, בשוק יורד חוזרים למכפילים"

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

כותרות העיתונים בעולם

ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באיטליה הכחישו, אך מזכ"ל נאט"ו טען שרומא אישרה לארה"ב להוציא טיסות משטחה בימים הראשונים למבצע מול איראן, המשטר האיראני מציג תמיכה גם מצד צעירים ונשים ללא חיג'אב, ובלבנון חוששים להעניק מחסה לשיעים ובורחים מכפריהם ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: Shutterstock

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

מייסדי Stratos Ventures, דניאל פוזיילוב ורותם יהודה קקון / צילום: Emma Sayag

ממיאמי לתל אביב: הקרן המקושרת שמביאה את הגנרלים האמריקאים לישראל

קרן ההון סיכון Stratos Ventures כבר גייסה 50 מיליון דולר מתוך יעד של 80 מיליון, ומבטיחה לחבר סטארט־אפים ישראליים למקבלי ההחלטות ולגופי הרכש הביטחוניים בארה”ב – באמצעות רשת קשרים הכוללת בכירי CIA לשעבר, גנרלים אמריקאים ושותפים מתעשיית ההייטק

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

הפיל שבמאזני הבנקים: כמה זמן אפשר לגלגל את חובות הנדל"ן

הגבלת השכר לבכירי הבנקים הכחידה את המנהלים ששורדים עשרות שנים והגבילה את החשיבה שלהם לטווח קצר יותר, כך שהדגש הוא על הריבית, בעוד שהחוב תופח ● כשהנדל"ן והבנקים יורדים בבורסה ביחד, אולי בשוק מתחילים להפנים שהם שניהם באותה סירה

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

פלטפורמת ChatGPT. בעיגול: סם אלטמן / צילום: שאטרסטוק, AP-Kevin Wolf

סם אלטמן מכניס את הפרסום לתוך ChatGPT. איך זה עובד? הצצה מקרוב

בחודשים האחרונים מתנהל פיילוט סגור לשילוב מודעות בתוך ChatGPT, ובין הסוכנויות שמשתתפות בו נמנית גם דנטסו ישראל ● נכון לעכשיו ניתן לפרסם רק במדינות דוברות אנגלית, באמצעות באנרים פשוטים יחסית בתחתית השיחה, אבל קפיצת המדרגה הבאה נמצאת מעבר לפינה

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

מיקרון ניפצה את תחזיות האנליסטים; המניה זינקה במסחר המאוחר

מיקרון עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, וזינקה במעל 7% במסחר המאוחר ● הדריכות בקרב המשקיעים לקראת הדוחות של מיקרון הייתה גבוהה במיוחד, על רקע גל המכירות שפקד בימים האחרונים את מניות השבבים ● המניה עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-700%, ולפני כחודש עקפה שווי שוק של טריליון דולר

שברולט בלייזר / צילום: יח''צ

שוקלת טונות ועולה 390 אלף שקל: החשמלית האמריקאית שאי אפשר לפספס

שברולט בלייזר, הנציגה האמריקאית החדשה בפלח רכבי הקרוס־אובר החשמליים, מפגינה עיצוב אגרסיבי ויוצא דופן, ממדים רציניים ותא נוסעים מאובזר ומרווח ● במחיר הזה יש מתחרים חזקים יותר, אבל בלי הקסם האמריקאי המחוספס