גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אנשים ישנים בתחנת בן גוריון (ארכיון) / צילום: נת''ע

אילו עסקים יהיו פתוחים היום, וכיצד תפעל התחבורה הציבורית

על רקע ההנחיות החדשות של פיקוד העורף להחמרה בכל הארץ, אלפי עסקים נותרים בשלב זה בבלבול, והדיונים על המשך הפעילות בנתב"ג נמשכים ● אילו עסקים יכולים לפתוח על רקע ההנחיות החדשות, האם נתב"ג עדיין פתוח, ומה לגבי התחבורה הציבורית? ● גלובס עושה סדר

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

מייסדי A Security. מימין: יוסי תורתי, עומר גל, ויובל יצחקוב / צילום: עומר הכהן

הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

הסטארט-אפ A Security נחשף היום לראשונה עם הודעה על שני גיוסי הון שמאחוריהם כמה מהמשקיעים והיזמים של וויז ● המייסד יוסי תורתי מזהיר מהדור החדש של מתקפות הסייבר: "התוקפים האנושיים יוצאים מהתמונה, ובמקומם נכנסים סוכני AI שתוקפים במהירות ויוצאים בבת-אחת" ● וגם: חברת פוינט פייב מודיעה על גיוס שלישי לפי שווי חברה של כ-500 מיליון דולר

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה

רונן מנחם: "סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. תלוי אם מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל" ● כלכלני תמיר פישמן: "ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות" ● מודי שפריר מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר ● רפי גוזלן: טראמפ רוצה להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן (ארכיון) / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים מאיראן: מי חייב לבוא לעבודה ומה עם נתב"ג?

פיקוד העורף סגר את מערכת החינוך בכל הארץ, אך הותיר את מקומות העבודה פתוחים ● איזה הורים זכאים להקלות, ומה לגבי הטיסות? ● גלובס עושה סדר

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

טראמפ: אתקשר לנתניהו ואומר לו לא לתקוף באיראן

באיראן מאותתים שמבחינתם ה"סבב" נגמר ● טראמפ לרשת פוקס: אני מציע לאיראן - יריתם את הטילים שלכם, זה מספיק. תחזרו לשולחן המו"מ ● צה"ל: חיל האוויר יירט עד כה את כלל הטילים ששוגרו מאיראן ● ראש הממשלה נתניהו מקיים דיון ביטחוני בצל האיומים מאיראן ● ירי מלבנון לעבר שטח ישראל - למרות ההכרזה על "הפסקת האש" החדשה ● הותר לפרסום: סרן שחר גמלא ז"ל ואהד יערי ז"ל נפלו בלבנון ● עדכונים שוטפים

אנשי עסקים / צילום: Shutterstock

המחוזי סגר פירצת מס דרמטית לאנשי עסקים. הדרמה וההשלכות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי במציאות הכלכלית הנוכחית אנשי עסקים בינלאומיים יכולים לקיים "שני מרכזי חיים מקבילים" בעוצמה דומה לצורכי מס ● מומחים מזהירים מסיכון ל"כפל מס" ● "ניכרת מגמה בפסיקה להתאים את מבחני התושבות לדפוסי החיים החדשים"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

יצחק תשובה ויוסי אבו / צילום: שלמה יוסף

חצי שנה אחרי שאושר: תשובה מבקש מהמדינה הקלות בהסכם יצוא הגז

לגלובס נודע ששותפות ניו מד מבקשת לשנות את מנגנון התמחור של הגז למשק המקומי בעקבות ייסוף השקל ושחיקת הכנסותיה ● במשרד האנרגיה מאותתים שהדרישה, שתייקר את הגז ועשויה ללחוץ כלפי מעלה על תעריף החשמל, תידחה

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

יחגוג החודש יום הולדת, דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נערך ליום ההולדת ה־80 שלו, ושום מלחמה לא תעצור אותו

בניגוד לסבבים קודמים בין ישראל לאיראן שבהן הנשיא האמריקאי לא חשש מלהשתמש בשפה מאיימת, דווקא בהסלמה הנוכחית הוא נקט גישה פייסנית יותר ● להבעות השלום של טראמפ יש הסבר: הלחימה במזרח התיכון מתנגשת עם מספר אירועים בארה"ב, בהם יום הולדתו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים התאוששו

הנאסד"ק טיפס בכ-0.9% ● מדד השבבים של פילדלפיה, שצנח במעל 10% ביום שישי האחרון, זינק במעל 5%, בהובלת מיקרון ומארוול ● אינטל קפצה בחדות לאחר דיווח על מגעים בינה לבין גוגל ואנבידיה ● סרבראס המריאה בכ-20% בעקבות גל של המלצות קנייה ● מחירי הנפט רשמו עליות קלות ● הביטקוין טיפס, לאחר שסטרטג'י הודיעה כי רכשה בשבוע שעבר מטבעות בשווי 101 מיליון דולר

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

וויקס עדכנה כלפי מטה את תחזית ההכנסות; המניה נפלה

בחברת האינטרנט עדכנו את התחזית בעקבות פיטורי הענק ובעקבות האטה בצמיחת עסקי הפרטנרים של וויקס ● קצב החיסכון השנתי ממהלך הרה-ארגון יהיה 150 מיליון דולר ● המניה נפלה במסחר בוול סטריט לשפל של מעל תשע שנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי במסצ’וסטס קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● החברה שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג’ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה”ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● במקביל, תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

עו''ד גיא גיסין / צילום: איל יצהר

מלכודת חברות ה-BVI: המרחק שיקשה על גביית החוב של סימד

הנושים של חברת מחנות הקיץ הקורסת מבקשים לתפוס שליטה על נכסיה, וברשות ני"ע בוחנים אפשרות הסגרת בעלי השליטה לארץ ● אלא שהמרחק ורישומה של סימד באיי הבתולה עלולים להקשות

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

אבולה בדרך לישראל? הנה מה שצריך לדעת

משרד הבריאות נערך לאפשרות של הגעת אבולה לישראל, לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בינלאומי ● עד כמה המחלה מדבקת, למה ההתפרצות הנוכחית בעייתית במיוחד, והאם יש סיבה לחשוש מהגעת הנגיף לישראל? ● גלובס עושה סדר

מימין: עדי סופר־תאני, מטא; מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מיקרוסופט / צילום: רמי זרנגר, דוברות משרד האוצר, נתנאל טוביאס

"האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים

בפגישה טעונה, שנערכה בזום וללא נוכחות השר סמוטריץ', הביעו באוצר נכונות למספר מהלכים שיקלו על חברות ההייטק שנפגעו מצניחת הדולר ● עם זאת, יוזמות כמו הפחתת ארנונה או הקלות בנקודות זיכוי במס ירדו מן השולחן ● סמוטריץ' צפוי להצטרף למפגש הבא

טיל איראני שנפל הבוקר באזור יהודה ושומרון / צילום: ap, Mahmoud Illean

מומחים מעריכים: זו הסיבה שאיראן החליטה לשבור את הכלים דווקא עכשיו

בצל מה שנראה כהתחדשות המלחמה עם איראן, עולה השאלה מדוע טהרן החליטה לתקוף את ישראל וגם כיצד יגיב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● לאן טראמפ חותר, איך יושפע המו"מ עם איראן, ואיך משפיע המונדיאל?