גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הטאלנט האולטימטיבי בעידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

המומחיות לא מתה, רק שינתה צורה. זה הטאלנט האולטימטיבי בעידן ה-AI

הנגישות הגוברת לכלי AI מטשטשת את היתרון של ידע בסיסי ומיומנויות כלליות ● דווקא במציאות הזו מתחדד הערך של מומחים שיודעים להפעיל שיקול־דעת, לחבר בין תחומים ולפתור בעיות מורכבות

גלית בן נאים, סגנית לכלכלן הראשי / צילום: שלומי יוסף

המחוז שבו בוטלו כ־700 עסקאות בשוק הדיור, אך קצב הבנייה ממשיך לגדול

סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים, חושפת כי מאות עסקאות לרכישת דירות חדשות בדרום בוטלו - נתון שמקפיץ את מלאי הדירות הלא מכורות באזור לשיא של מעל 11 אלף ● למרות הצטברות המלאי והצניחה במכירות, התחלות הבנייה אינן מאטות

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים

הבית הלבן ביקש הבהרות לאחר שסוכני AI של OpenAI ניגשו למידע מאתרי ממשל פדרליים וניסו לאסוף נתונים נוספים ● לפי הרשויות והחברה לא נחשף מידע לא ציבורי, אך האירועים מעוררים מחדש חשש מהתנהגות בלתי צפויה של מודלים מתקדמים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו''ר אוניברסיטת רייכמן / צילום: יהושע יוסף

"קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"

שיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר אוניברסיטת רייכמן ● על איך הוא מנגיש השכלה גבוהה בשכר לימוד של 100-50 אלף שקל בשנה, החזית מול האוניברסיטאות והמימון שלא קיבל לבית הספר לרפואה: "שערורייה שמעלה לי את הטורים"

חברת SK hynix על מסכי הבורסה / צילום: ap, Ahn Young-joon

שתי החברות שטלטלו את הכלכלה הקוריאנית מייצרות לה בעיה חדשה

קוריאה הדרומית גילתה שיש לה בעיה חדשה - חוסר בחשמל מונע משתי ענקיות השבבים במדינה להגביר ייצור ● בזמן שהממשלה מחפשת פתרונות, החברות שוקלות לפתוח מפעלים במדינות אחרות ● ואיך כל זה ישפיע על מעמדה כמעצמת שבבים

דגן רונן (מימין) ונועם בוסידן / צילום: רמי זרנגר

המועדון הסגור של ההייטק: "גם עם 40 אלף שקל נטו בחודש אנשים מחפשים הוזלות"

רכישת בית השקעות, עסקאות רכב, זרוע נדל"ן שמוכרת כ-1,000 דירות בשנה ואפילו רשת גני ילדים ● מייסדי הייטקזון נועם בוסידן ודגן רונן הפכו אותו ממועדון צרכנות לאימפריה מתרחבת ● "אנחנו מדלגים על גוזרי הקופון כדי להשיג הנחות", הם אומרים בראיון ● אבל האם זה בהכרח המגזר שצריך את זה?

משפחת פראוור בטיול בתאילנד / צילום: באדיבות המשפחה

משפחות ישראליות נוהרות לתאילנד: "אנשים שוברים קרן השתלמות"

עשרות אלפי משפחות ישראליות נהגו בעבר לפקוד את יעדי הכול כלול בטורקיה ● תאילנד, שיזמה מהלכים לעודד ישראלים להגיע, הפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש ונגיש יותר ● מה ההוצאה הממוצעת של ישראלים לעומת שאר העולם, על מה מוציאים את הכסף, ועל כמה עומד הפער בין טיסה ישירה לקונקשן?

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

סחורה לוהטת: הבכירים שעוזבים את הבנק ומרוויחים הרבה יותר מהמנכ"ל שלו

בשנים האחרונות עשו את דרכם שורה של בכירים בבנקים לחברות מתחומי הפיננסים והנדל"ן, תוך שהם נהנים מתגמול גבוה בהרבה ● "אם הגעת למעמד של מנהל בבנק, אתה מביא המון ידע שאתה יכול ליישם בחוץ", אומר גורם מתוך המערכת ● מה עומד מאחורי רשימת העוזבים המתארכת, וכיצד משפיע חוק שכר הבכירים על יכולת הבנקים לגייס טאלנטים

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

הנתק הדרמטי של איראן מהעולם: "הכול קרה בתוך שבועות"

"אירוע חמור" בבסיס המפציצים בבריטניה: חשודים נעצרו בגין חוק חומרי הנפץ ● "הטיה אנטי-ישראלית": BBC הציג מחבלים כעיתונאים ● הוול סטריט ג'ורנל מפרסם כמה הלחץ של ארה"ב על איראן אפקטיבי, וכיצד שותפות סחר של טהרן שבמשך שנים המשיכו את הקשרים מתנתקות ממנה ● דיווח: המאבטח של איסמאעיל הנייה קיבל אזרחות בבריטניה - וכעת מואשם בתכנון פיגועים באירופה ● עדכונים שוטפים

מפגינים במדריד. מחאת ענק נגד משבר הדיור בספרד / צילום: ap

פונתה אחרי 70 שנה בדירה, והציתה מחאת ענק בספרד

אישה בת 87 ממדריד פונתה מדירתה לאחר שקרן השקעות שרכשה את הנכס העלתה את שכר הדירה מ־500 ל־2,650 אירו בחודש ● המקרה הצית מחאת ענק בספרד, בה דורשים המפגינים הגנה על שוכרים ואיסור על פינוי ללא דיור חלופי ● המקרה מתרחש על רקע משבר דיור חריף במדינה, המתמודדת עם מחסור של מאות אלפי דירות

יושבים בסוכה. ה''איך'' הוא חלק מהמשמעות / צילום: גל חמו

לשבת לארוחת ערב בסוכה, בדיוק כמו שנולאן התכוון

המם "כמו שנולאן התכוון" כבר מזמן חרג מגבולות הקולנוע והפך לדרך לתאר חוויה בגרסתה האידיאלית ● במקביל, כוכבת המוזיקה ליי־ווי מעודדת את מעריציה לצאת מהמסכים ולחוות תרבות בעולם האמיתי ● שני הטרנדים משקפים געגוע לחוויות שבהן לא רק התוכן חשוב, אלא גם הדרך שבה חווים אותו. ואיך כל זה קשור לסוכה?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה קיבלה חצי מדירת הורי הגרוש, המשפחה ערערה. מה קבע ביהמ"ש?

שכנים שלא תיקנו את הנזילה בדירה הסמוכה למרות פסק דין חויבו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט ● אישה קיבלה מחצית מדירת הורי בעלה לאחר שבית המשפט הכיר בהבטחה שניתנה לה, אף שלא הייתה בכתב ● וחברת שמירה לא הצליחה לעצור חילוט של 100 אלף שקל, לאחר שהמועצה המקומית טענה להפרות בתנאי ההעסקה ● 3 פסקי דין בשבוע

הדפסה ביתית של פסלון / צילום: Reuters, Oriental Image

למה לקנות כשאפשר להדפיס? לאומת "עשה זאת בעצמך" יש פתרון לכל דבר

הדפסת תיקונים במדפסת תלת־ממד יכולה להיות קלה וזולה יותר מרכישת מוצרים ביתיים חדשים

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

"הפכנו ליוניקורן כתום, אלה סכומים שלא חלמתי עליהם"

לפני חצי שנה עשה אתר יד2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות שני חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

הפגנה תמיכה בחות'ים בתימן / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

טיל מאלי אקספרס: כך החות'ים מצליחים לבנות נשק בלי עזרה איראנית

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של בלומברג חושף שהחות'ים מקבלים חלקי טילים במשלוחים מסין, ניתוח ב-Foreign Affairs טוען כי הסדר האמריקאי במזרח התיכון הגיע לקיצו, ולמה באירלנד כל כך לא אוהבים את ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אסף רפפורט בתוכנית ''פגישה עם רוני קובן'' / צילום: צילום מסך מאתר התאגיד

אסף רפפורט: "קיבלתי מעטפה שהיה כתוב בה 30 מיליארד דולר. ישר אמרתי לא"

בראיון ראשון לתקשורת הישראלית זה שנים, סיפר מנכ"ל וויז אסף רפפורט לרוני קובן על הלילה שבו החליט לוותר על הצעה של 23 מיליארד דולר מגוגל, ההצעה הבאה שכבר עמדה על 30 מיליארד דולר - וכמה כסף נשאר לו מהאקזיט ● על רכישת רשת 13 אמר: "התקשורת החופשית נמצאת תחת מתקפה", ועל הוצאת כספי וויז מישראל לאחר הרפורמה המשפטית: "זו הייתה החלטה עסקית נכונה בדיעבד"

יוחאי עבאדי, מנכ״ל חברת Pcentra / צילום: נועם אבירם

מסיירת צנחנים למנכ"לות בגיל 27: המסלול הלא שגרתי וההחלטה הגורלית של יוחאי עבאדי

"כתלמיד היה לי מאתגר. היו לי בעיות קשב וריכוז קשות. היו מוציאים אותי מהכיתה. בסוף אבא אמר לי: זה או בית הספר או עבודה בבננות. איכשהו סיימתי עם בגרות" ● שיחה קצרה עם יוחאי עבאדי, מנכ"ל חברת Pcentra, מפעילת שירות רב־קו אונליין בישראל

דורון בלשר; אור עופר, עידו גל / צילום: ניר סלקמן, איל יצהר, Keren Haberberg

קאמבק של מיליארד דולר: ריסקיפייד מזנקת בוול סטריט לשיא של 5 שנים

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● חברת הפינטק הישראלית חצתה שוב את רף מיליארד הדולרים בעקבות זינוק דו-ספרתי במניה ● מניית סימילרווב צוללת לאחר הכרזה מוקדמת מהצפוי על מנכ"ל חדש ● וגם: אורמת תזכה למימון של עד 35 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי לקידום פרויקטים גיאותרמיים בנבאדה וביוטה

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

דו־משפחתי בקריית אתא / צילום: אילן קדוש

כמה עלה צמוד קרקע עם 5 חדרים ונוף פתוח בצפון?

ברחוב האשל בשכונת גבעת רם בקריית אתא נמכר צמוד קרקע דו־משפחתי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 140 מ"ר על שני מפלסים, על מגרש בשטח של 260 מ"ר, תמורת 2.45 מיליון שקל ● המתווכת: "השוק היום הוא של קונים, ויש הזדמנויות - מי שחכם מנצל את המצב וסוגר עסקה טובה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון