גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הפנטגון חושף: אלה ההפסדים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה מול איראן

לפי מסמך רשמי של הפנטגון, ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה באיראן הביאו להוצאות בסך 33.4 מיליארד דולר ולאיבוד של כ־30 מל"טים גדולים ● מעבר לכך, במזכירות ההגנה האמריקאית מודים כי המלחמה אתגרה אותם מאוד בהיבט כלכלת החימושים ויצרה "צווארי בקבוק" בשרשראות האספקה

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון בפסיקה תקדימית שתעלה לקבלנים מיליונים

הרכב של 3 שופטי העליון הפך את הכרעת המחוזי וקבע כי הדירות המוגרלות בפרויקט מחיר למשתכן בבית שמש לא עומדות בתנאים לקבלת פטור מאגרת בנייה ● הפסיקה התקדימית משליכה על שורת תביעות להשבת אגרות בסכום מוערך של מאות מיליוני שקלים

אולם תצוגה של שלמה NEW / צילום: יח''צ

בהשקעה של 15 מיליון שקל: קבוצת שלמה משיקה רשת מכירת רכב חדשה

קבוצת שלמה משיקה רשת חדשה של מרכזי סחר תחת השם "שלמה NEW" ● הערכות בענף: עשויים לשמש בעתיד כתשתית לפעילות יבוא רכב

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ביל אקמן מהמר על טיפול לונג'ביטי חדשני להצלת הראייה של בתו

מה גרם לנובו נורדיסק לוותר על ה"נורדיסק" בשמה ● פולין ורומניה מסרבות לשלם לפייזר על חיסוני קורונה שהזמינו ● ה־FDA אישר טיפול חדשני לבתו של המיליארדר ביל אקמן ● והחברה הישראלית שפיתחה תחבושת ייחודית מדווחת על הצלחה בניסוי ● השבוע בביומד

חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock

פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, במהלך שעשוי להותיר לעובדים עוד כ־500 שקל בחודש ● אלא שההקלה בטווח הקצר עלולה לעלות ביוקר: קצבת הפנסיה העתידית עשויה להיחתך בכ־2,000 שקל בחודש ● ובזמן שביטוח לאומי מתמודד עם משבר, דווקא החיסכון שנועד להבטיח את ההכנסה בגיל הפרישה עלול להישחק

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

זה כבר הפך לתופעה: המנכ"ל השכיר הלך הביתה, הבעלים זז לקדמת הבמה

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך-כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"

גילעד אטשולר ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב, ערן ירדני

145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה

אחרי שאיבדו שני שלישים משווי השיא ונאלצו לראות את המתחרים חוגגים בראלי חסר תקדים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם החליטו לחתוך עם אקזיט של מיליארד שקל ● מה התוכניות של הרוכשת, מי צריך לאשר את המהלך, ואילו שינויים צפויים לכ־2 מיליון חוסכים ולמאות עובדי אלטשולר שחם

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap

סטארט-אפ הצילום של הישראלי זיו אתר נמכר ל-OpenAI ביותר מ-300 מיליון דולר

לפי "וול סטריט ג'ורנל", מפתחת ChatGPT רכשה את Glass Imaging, שהקימו שני יוצאי אפל ומפתחת טכנולוגיית AI לשיפור איכות הצילום בסמארטפונים ● עוד לפי הדיווח, התוכניות לטכנולוגיה הנרכשת עדיין אינן ברורות, אך הרכישה מצטרפת למאמצי OpenAI לפתח מכשירים לצרכנים עם מעצב האייפון ג'וני אייב

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

יותר גדולה מהיכל מנורה: "הארנה של ישראל" יוצאת למכרז

בעיר לוד יוזמים את בנייתה של ארנה בהשראת O2 בלונדון, שתכלול כ-20 אלף מקומות ותכניס לה עד 200 מיליון שקל בשנה ● היקף ההשקעה נאמד ביותר ממיליארד שקל במודל פרטי-ציבורי

הסכנה לאנושות מהבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

חוקר נוסף עוזב, הפעם מגוגל דייפמיינד ומזהיר גם הוא: "ל-AI יש פוטנציאל להרוג את כולנו"

בילאל צ'וגטאי, שעבד כחוקר בגוגל דיפמיינד ועסק בין היתר במציאת דרכים להבטיח שמערכות AI יפעלו בהתאם לכוונות בני האדם, פרסם ברשת X כי התפטר והוא מזהיר כי יכולות הבינה המלאכותית מתקדמות מהר יותר מהיכולת לשלוט בהן ● בכך הוא מצטרף לחוקרים נוספים המתריעים מפני סכנה לאנושות וקורא להאט את הפיתוח ולהגביר את השקיפות

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח, לע''מ

הדוחות הכספיים של המדינה חושפים: קופת הפיצויים לנזקי המלחמה התרוקנה

דוח החשבת הכללית באוצר מעלה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף השנה שעברה שולמו מקרן מס רכוש פיצויים בסך 37 מיליארד שקל ועוד 5 מיליארד שקל אחרי המלחמה באיראן ● לפי הדוח, בקופה נותרו כ־2 מיליארד שקל בלבד ● וגם: שיא התשלומים לנפגעי פעולות איבה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

שתי עסקאות החזירו צבע למניית ארית: "יעמיקו נוכחות בשווקים אסטרטגיים"

עסקה בהיקף כ־16 מיליון דולר עם לקוחה בהודו תגדיל בטווח הקצר את התפוקה במפעל בשדרות º זכתה גם במכרז לאספקת מרעומי ארטילריה בצפון אמריקה

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

שלוש החלטות ב־36 שעות: הכלכלות הגדולות מאותתות על שינוי כיוון הריבית

בתוך 36 שעות יפרסמו ארה"ב, בריטניה ויפן את החלטות הריבית שלהן ● המלחמה במזרח התיכון, הזינוק במחירי האנרגיה והתחדשות האינפלציה החזירו את העלאות הריבית לשולחן ● מהן התחזיות, איך יגיב טראמפ, ועד כמה ישפיעו ההחלטות על השקל?

יאיר שני, מנכ''ל משותף בסיגמא-קלריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א"

יאיר שני, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות סיגמא-קלריטי, מעריך שאין שווקים זולים ומציאות: "אפשר לקבל בבורסה 9%-10% בשנה, אבל גם פחות" ● הוא לא מתרגש מאירועים גאו-פוליטיים, כן משוכנע בתרומת ה-AI, ומציין גם לאילו שימושים שלה משתלם להיחשף

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

קמפיין של אלטשולר שחם / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עסקת אלטשולר שחם-ווישור: מה יקרה לתקציבי הפרסום?

עסקת אלטשולר שחם–ווישור עשויה לערבב מחדש גם את שוק הפרסום: תקציבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מונחים על הכף, ובינתיים המשרדים הגדולים שמטפלים במותגים מחכים לראות אם תבוצע סינרגיה בין החברות ● וגם: פתאל מרחיבה את הפעילות ביוון ורוכשת מלון שני באתונה ב-25 מיליון אירו ● אירועים ומינויים

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן שיתפרסם היום?

מדד המחירים לצרכן באוגוסט צפוי לעלות בחדות ב־0.7%־0.9% ולהעלות את האינפלציה השנתית • המדד צפוי לחדד את הדילמה סביב תוואי הורדת הריבית בהמשך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

לקראת נעילה בתל אביב: הירידות מתעמקות, סקטור האנרגיה מתרסק

הסנטימנט השלילי בעולם והסערה בסקטור השבבים נותנים את אותותיהם בתל אביב ● מניות האנרגיה מובילות את המגמה האדומה, כאשר גם מדדי הקלינטק והביטוח בולטים בירידות ● מנגד, אלקטרה נדל"ן ומדד הביומד שוחים נגד הזרם ורושמים עליות ● מניית נקסט ויז'ן מרכזת עניין בעקבות המלצות קנייה ● מה צפוי במדד המחירים בישראל היום? ● וגם: ענק ההשקעות שמפחית חשיפה לוול סטריט ברקע החששות להאטה ב-AI

ספינות אמריקאיות במצר הורמוז, ארכיון / צילום: ap, Altaf Qadri

סירות איראניות ניסו לגנוב כלי שיט בלתי מאויש של ארה"ב - והופצצו בטילים

ארה"ב חשפה לראשונה: הצבנו נשק מתקדם "לשליטה בחלל" ● לפי דוח של המפקח על הפנטגון, המלחמה בין ארה"ב לאיראן עלתה לארה"ב יותר מ-33 מיליארד דולר והובילה למחסור בתחמושת ● מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן: "אל תיתנו למסרים הסותרים של נשיא ארה"ב להסיח את דעתכם" ● בעיר ג'דה שבסעודיה הופעלו התרעות מחשש לירי טילים של החות'ים ● דיווחים שוטפים

התחרות של מוכרי המשומשות: כלי רכב סיניים חדשים, זולים ומשוכללים יותר / צילום: Shutterstock

מנסים למכור רכב אחרי 3 שנים? כנראה תפסידו יותר כסף ממה שחשבתם

במשך עשרות שנים נהגו רוכשי הרכב בישראל להחליף את הרכב שלהם כל שלוש שנים בממוצע ● אולם השילוב של אחריות יצרן מורחבת, ירידת ערך מוקדמת ותחרות סינית משנה את כללי המשחק ● האם להקדים את המכירה, להישאר עם הרכב או אפילו למשוך עד סוף חייו?