גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר במשק עולה בקצב מהיר. מי נשאר מחוץ לממוצע?

הביקוש לג'וניורים בהייטק התכווץ, צעירים רבים נשארים מחוץ למעגל העבודה, וכרבע מיליון עובדים פשוט "נעלמו" ● השכר הממוצע במשק עלה אומנם ב־7%, אבל בפועל זה כמעט לא מורגש בכיס ● למה זה קורה, וכמה המלחמה השפיעה על הנתונים?

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

אחרי שהשכר הגיע למאות אלפי שקלים: הרבנות תרחיב את הכשרת השוחטים

מועצת הרבנות אישרה חידוש מיידי של הבחינות המעשיות לשוחטים ומסלול להסמכה זמנית של ראשי צוותים, לאחר שהמחסור בכוח אדם הקפיץ את עלויות הכשרות הבשר המיובא ● עם זאת, השפעה על המחיר לצרכן לא מובטחת, ותלויה בירידת עלויות היבואנים

עוה''ד האמריקאי מרטין אדלמן / צילום: מצגת החברה

חבר מועצת השלום של טראמפ מביא את עסקי הנדל"ן שלו לבורסה בת"א

פישר ברדרס, שאחד מבעליה הוא עורך הדין האמריקאי מרטין אדלמן, מקורבו של נשיא ארה"ב, תנסה לגייס 100 מיליון דולר בהנפקת אג"ח - זאת חרף הכשלים האחרונים בחברות נדל"ן זרות בת"א

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

נתניהו וקושנר לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. עכשיו הם מנסים לקנות זמן

כותרות העיתונים בעולם: פגישתם של ג'ארד קושנר וראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים הסתיימה בהתקדמות מועטה בלבד, המלחמה בהורמוז החזירה את הפיראטים לסומליה, וגם: השאלה האם מחירי הנפט הגבוהים יישארו עמנו אל תוך שנת 2027 הפכה לציר המרכזי סביבו מעריכים כלכלנים את ההשלכות העתידיות של הלחימה במצר הורמוז • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות נגד רשות המים: מהלכים אימים על דירקטוריון מקורות, חשש לאיתנותה הפיננסית של החברה

שינוי במנגנון התגמול של מקורות מביא להחרפת המתח בין רשות המים לבין מקורות ורשות החברות ● רשות החברות ומקורות טוענות שהשינוי יחליש את מצבה הפיננסי של החברה, בעוד שרשות המים טוענת שהם דווקא משפרים את תזרים המזומנים שלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: ארה"ב שוקלת לצמצם נוכחות צבאית במפרץ

בארה"ב יבצעו ניתוח רשמי ויבחנו אם משתלם להם לשקם את הבסיסים האמריקנים שנפגעו במלחמה - או פשוט לעזוב אותם • בין המהלכים שנבחנים: העברת כוחות לישראל, למרות החשש האמריקני מריגול ● נשיא ארצות הברית אמר קודם לכן בסוף השבוע שיכריז בקרוב על מצר הורמוז כשטח אמריקני • מנגד, הבכיר האיראני קאליבאף מבהיר כי הורמוז לא ייפתח עד ליישום ההתחייבויות האמריקניות ומאותת על חזרת "הזירה הצבאית" ● שר החוץ הסורי: "זכותנו להשתמש באנרגיה גרעינית למטרות שלום" • עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ שיגר מסר לאיראן - ומאיים להפציץ את עומאן

טראמפ איים על משטר האייתוללות: "הם שחקני פוקר טובים אבל מתים"; הוא שיגר איים מפתיע גם לעומאן: "אם הם יפריעו לנו - נפציץ אותם" ● גורם רשמי במועצת השלום: "הפגישה של קושנר עם נתניהו הייתה פורייה מאוד - סיכמנו על מתווה להמשך הדרך ● בכיר איראני לרויטרס: טהרן החליטה לעבור ממצב של מדיניות הגנתית למצב של מדיניות התקפה מלאה • עדכונים שוטפים 

רחפנים של אונדס / צילום: מצגת החברה

לאחר שצירפה את ראש המוסד: רכישה משמעותית ראשונה לאונדס בבורסה בת"א

זוללת החברות הביטחוניות מארה"ב ממשיכה במסע הרכישות שלה בישראל: קונה פעילות של ארן מו"פ לפי שווי של 100 מיליון שקל בעסקת מניות ● הרווח למוכרת – 75 מיליון שקל

נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

יזמים עמדו אצלו בתור, עכשיו הוא צריך להשכין שלום. מאחורי המעבר המסקרן בתעשיית המחשוב הישראלית

מי שהיה אחד מאדריכלי מהפכת ה-AI בישראל, מתמנה כעת לעמוד בראש מיקרוסופט ישראל, בדיוק כשהחברה נאבקת על אחיזתה בממשלה ובמערכת הביטחון

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

אבסורד ביג: מכנים את הנכס בגלילות "המשמעותי ביותר", ולא חושפים מספרים

קבוצת המרכזים המסחריים סוגרת את המחצית הראשונה של 2026 עם עלייה בהכנסות, שמסתכמות ב–1.37 מיליארד שקל, אך ירידה של כ–9% ברווח הנקי לעומת אשתקד ● דמי השכירות באשדוד צמחו משמעותית ברבעון השני, והשריפה בפתח תקווה "לא תפגע בפתיחה ב–2029"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מאיים להפיץ את עומאן, תוקף את דרום קוריאה: טראמפ מחשב מסלול מחדש

ההחלטה לקצר את התרגיש השנתי של ארה"ב עם קוריאה היא האחרונה בשורת "עונשים" של טראמפ לבנות בריתו

שאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות

שאול מרידור, בעבר ראש אגף התקציבים וכיום מועמד ברשימת ישר, מפגין פעלתנות רבה ברשת ● בין מטע הליצ'י בגליל לבין מחלקת הטואלטיקה בסופר, הוא שולף לא מעט נתונים ● מרידור לא תמיד מדייק, אבל לפחות הוא מעלה לשיח סוגיות כלכליות חשובות

מחלקת בשר בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

מחירי העוף קפצו בעשרות אחוזים, ובממשלה בלמו יבוא שאושר רק לפני חצי שנה

משרד החקלאות חזר בו מההחלטה לאשר לחברת בלדי לייבא מוצרי עוף מברזיל, חצי שנה בלבד לאחר מתן האישור ● עבור החברה מדובר במכה לא פשוטה: המהלך אמור היה להגדיל את הכנסותיה ב-15%-10% בשנה ● בינתיים הצרכנים ייאלצו להמשיך להתמודד עם מחירים גבוהים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

חמשת הבנקים הגדולים יוצאים למאבק משפטי נגד ההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז

הבנקים הגישו ערר לבית הדין לתחרות נגד החלטת הממונה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז וכן נגד ההוראות שנקבעו בתחום הפיקדונות ● בענף מעריכים כי ההליך המשפטי עשוי להימשך אף שנתיים ● מה יתרחש בתקופת הביניים עד להכרעה, ומהם הסיכויים לביטול ההחלטה?

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות המידע שברשותה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: תושב אשקלון חדר למחשבים של עשרות חברות ואסף חומר רגיש

לאחר חקירה סמויה בלשי יחידת הסייבר להב 433 עצרו תושב אשקלון בחשד להחדרת נוזקה לעשרות חברות במשק הישראלי ● בית המשפט האריך את מעצרו עד 23 באוגוסט

אריאל מולדובן, סמנכ''ל השקעות בית ההשקעות פסטרנק שהם / צילום: תמר מלין-Lookbetter

התשקיף חשף: שיאן השכר בבית ההשקעות והבונוסים לבעלי השליטה

פסטרנק שהם נערכת להנפקה וחושפת את שכר בכיריה, ויש הפתעות ● קרסטס פותחת פופ־אפ ראשון בישראל עם סידני סוויני כפרזנטורית ● אופיס דיפו חוזרת לאילת אחרי חמש שנים ● גוגל, טבע, ג'וינט וארגון קליר סקיי יחלקו פרס חדשנות לארגונים ועמותות בתחום בריאות הנפש ● אירועים ומינויים

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Alex Brandon

בנק לאומי גילה מה קורה כשמתלוננים למטא על מתחזים, ותובע 26 מיליון ש'

בנק לאומי תובע 26 מיליון שקל מענקית הרשתות החברתיות, בטענה ל"תופעה רווחת" במסגרתה פרסומי הונאה ממומנים עולים בפלטפורמה של מטא ויוצרים מצג כוזב כאילו מדובר בפרסומים מטעם הבנק ● לטענת לאומי, מטא גרפה לכיסה כספים רבים מפרסומים אלה, "תוך עצימת עיניים לכך שמדובר בפרסומים בלתי לגיטימיים ומזיקים"

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

המנכ"ל הודה: "רצינו להיות במקום אחר, התוצאות לא טובות"

המכירות בחנויות הזהות של נייקי ממשיכות לרדת - ברבעון השני הן ירדו בכ-9.5%, לאחר ירידה חדה של 17.7% ברבעון הראשון ● ריטיילורס ציינה כי הפגיעה במכירות נייקי קוזזה בחלקה באמצעות השתתפות של נייקי העולמית בהוצאות התפעול וכן באמצעות הטבות בתנאי הרכש