גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הנד רולז בביז'ו של אייל שני / צילום: עמוד האינסטגרם

פרחים בהריסות וסושי בשקיעה: בחפירות רחוב תל-אביבי גילינו עולם חדש

בין החליפות למרפסות של אלנבי לגמנו לימונדת תות-דבש בכורסת וינטג', התמכרנו לפודינג פטל, אספנו גלויות מפעם וחיפשנו עקבות של קולנוע מיתולוגי ●
חגית אברון תופרת יום 

בייננס / צילום: Shutterstock

אחרי פריצת המיליארדים: סמנכ"ל הכספים של בייננס מתפטר

קייזר נג, סמנכ"ל הכספים של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, יעזוב את תפקידו לאחר יותר מחמש שנים בחברה ● העזיבה מגיעה כשבוע לאחר מתקפת הסייבר הגדולה בתולדות ענף הקריפטו, שבמהלכה נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי 6.3 מיליארד דולר

Headphone (1) Pro של Nothing / צילום: יח''צ

האוזניות שמאיימות על המותגים החזקים בשוק

חברת Nothing הבריטית השיקה את Headphone (1) Pro, היקרות ביותר שלה בסגמנט "אוזניות קשת", בניסיון להציע חוויית פרימיום של ממש ● תג המחיר נמוך במאות שקלים מחלק מהמתחרות בקטגוריה, אבל יש כמה חסרונות

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

היום שאחרי המפולת: נאסד"ק התאושש וננעל בעליות של יותר מ-1%

שוק העבודה האמריקאי הוסיף 165 אלף משרות באוקטובר - הרבה מעל הצפי ● אירופה ננעלה בירידות, יפן נכנסה לטריטוריה של שוק דובי ● בורסות אסיה צנחו הבוקר בהמשך לאתמול, שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שנרשם במדדים המובילים בארה"ב מאז אפריל 2025

טסלה Y החדשה / צילום: יח''צ

האם הטסלה החדשה שווה תוספת של 40 אלף שקל?

טסלה Y החדשה מאיצה ל־100 ב־3.5 שניות, מתנהגת כמו מכונית ספורט ומצוידת במודל AI שמנהל שיחה חופשית בעברית ● במחיר של 334 אלף שקל וממשק נטול מתגים היא לא לכל אחד

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה: מכונת הכסף של סוכנויות הביטוח נחשפת

סוכנויות הביטוח הן כבר מזמן לא עסק אפור, אלא אחד התחומים הכי חמים בשוק ההון ● גלובס חושף את הנתונים מאחורי תור הזהב של הענף: מהמוסדיים שרכשו עשרות סוכנויות רק מתחילת השנה, דרך הרווחיות יוצאת הדופן ועד להערכות להיקף עסקאות מצטבר של חצי מיליארד שקל ב־2026 ● בשוק מעריכים שזו רק תחילתה של המגמה, אך יש גם מי שמזהיר: "זה עלול להגיע למחוזות של קרטל"

שדה התעופה הבינלאומי החדש Binh Gia, בויאטנם / הדמיה: קודווליו

החברה הישראלית שתגן על שדה תעופה בווייטנאם מפני רחפנים

חברת קודווליו הישראלית נבחרה לתכנן את מערך האבטחה של שדה תעופה חדש בווייטנאם, שההשקעה בהקמתו נאמדת בכ־7.5 מיליארד דולר ● במקביל, חברה בת של רפאל זכתה בחוזה של 84.5 מיליון אירו לאספקת טילי נ"ט לפינלנד ● וגם: בריטניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון ל־3% מהתוצר עד 2030 ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ריאד, בירת סעודיה / צילום: Shutterstock, SaudiArabiaPhotography

סעודיה: יורט טיל בליסטי שהחות'ים שיגרו למזרח הממלכה

היועץ לביטחון לאומי של איראן איים בתגובה הרסנית אם ארה"ב תפתח במלחמה ● ארדואן שוחח בטלפון עם נשיא ארה"ב טראמפ ואמר כי יש לפתור את המתיחות בין ארה"ב לאיראן בדרכים דיפלומטיות ● שישה חשודים נעצרו בידי כוח צה"ל בחשד למעורבות בתקיפה, בעקבות דיווח על יידוי אבנים באזור חוות מצודת דוד ביו"ש ● עדכונים שוטפים

איור של מטופלי ד''ר מסמר בפריז / איור:  Wellcome Collection - Desrais, Claude Louis

הרופא הוכח כשרלטן, אבל הוא הבין על המוח משהו שמותגים שוכחים

בשיא עידן הנאורות, עשירי פריז עמדו בתור כדי לקבל טיפול נטול ביסוס מדעי ● אנשי המקצוע הצליחו להוכיח את השרלטנות, אבל בדרך פספסו שיעור מותגי שרלוונטי גם בימינו ● האלגוריתם האנושי

המנוח נישל את הבנות, אבל לא חתם על הצוואה. מה קבע ביהמ"ש?

בעלי דירה שהפכו מקלט, חדר הסקה וגינה לשטח פרטי חויבו לפנותם, למרות השקעתם הכספית ● בית המשפט קבע כי הודעה במייל אינה מספיקה למימוש אופציה על מגרש באילת ● וגם: נדחתה בקשה לקיום צוואה שנועדה להדיר שש בנות מהירושה ● 3 פסקי דין בשבוע

המתחרים החדשים של רמי לוי / צילום: Shutterstock

המנהל שפוטר משופרסל והירקן שקנה רשת: המתחרים החדשים של רמי לוי

חסיד גור שמצא במשבר הזדמנות, חקלאי שהפך לבעל רשת ויזם שהתחיל בדוכן שווארמה: יותר ויותר שחקנים מבקשים לבנות אימפריות קמעונאות ● הם רוכשים סניפים במאות מיליוני שקלים ומנסים לנגוס בנתח של הרשתות הגדולות ● מה מושך אותם לענף צפוף שבו שולי הרווח נמוכים, ומי יצליח לשרוד?

טלפון ברבי, פקשוט מארז נוסטלגיה של עלית, פפסי / צילום: Mattel + HMD, סטודיו שטראוס, Shutterstock

רבותיי, הנוסטלגיה חוזרת: הסיבה שמותגים מנסים לשחזר את העבר

בזמן שהכול הופך דיגיטלי יותר, משהו מפתיע קורה בזירת המותגים: לוגואים ישנים חוזרים, אריזות רטרו צצות על המדפים וטלפונים מתקפלים זוכים לחיים חדשים ● מאחורי גל הנוסטלגיה מסתתר הצורך האנושי במשהו מוכר ויציב בעולם שמשתנה במהירות

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

עו''ד מיכה גדרון / צילום: תמר מצפי

"השפל בשוק הדיור פסיכולוגי: השאלה מי ימצמץ ראשון, הקונים או הקבלנים"

עו"ד מיכה גדרון פרש לאחרונה מתפקידו כיו"ר הוועדה המחוזית מרכז ● בראיון פרישה הוא מעריך כי מחירי הדירות צפויים לזנק מחדש ברגע שהרוכשים יפסיקו להמתין ומזהיר מפני עיוות הארנונה שיוצר מיליוני מטרים של תעסוקה מיותרת

הבניין ברחוב בני רייך 4 בשכונת קריית השרון בנתניה / צילום: אריק מירובסקי

דירה בנתניה נמכרה ב־15% פחות מהמחיר הממוצע בסביבה

דירת 5 חדרים בנתניה נמכרה ב־2.48 מיליון שקל, במחיר של 20 אלף שקל למ"ר ● מחיר זה הוא אחד מהנמוכים ביותר שבוצעו במגדלים הללו, אך גם בסביבה הקרובה, שם מחירי דירות כאלו מגיעים לכ־3 מיליון שקל בממוצע

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי

חברת דירוג האשראי הבינלאומית אישררה את הדירוג ברמה A, עם תחזית יציבה ● ההחלטה מגיעה חצי שנה לאחר האשרור הקודם, על רקע הסיכונים הביטחוניים והלחצים על תקציב המדינה

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Reuters

אחרי כיבוש הקונגרס: האם וושינגטון צפויה להיכנס לעידן של שיתוק וחקירות?

איבוד הרוב בבית הנבחרים ובסנאט יעמיד מכשול בפני המדיניות הכלכלית של הממשל, יאיים בהשבתות תקציביות ויסבך את ניהול המלחמה באיראן ● מומחים מזהירים: הלחץ על טראמפ יגבר, והשינויים הפנימיים במפלגה הדמוקרטית עשויים לחלחל גם ליחסי ארה"ב-ישראל

קשר רגשי והפחתת תחושת הבדידות יכולים לתרום לחוויית השינה / צילום: Shutterstock

אנשים אוהבים לישון עם הכלב שלהם, אבל האם באמת ישנים איתו טוב יותר?

מחקרים חדשים מנסים לברר באמצעות חיישני תנועה האם השינה לצד חברנו הפרוותי פוגעת באיכות השינה - או דווקא תורמת לתחושת הביטחון והרוגע ● התשובה, מתברר, מורכבת

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

הסכסוך מחריף: "כאן" מגנה את אילה חסון, והיא משיבה: “תגובת התאגיד שקרית”

העימות בין אילה חסון להנהלת תאגיד השידור הציבורי החריף בסוף השבוע, לאחר שהתאגיד גינה את התבטאויותיה והעניק גיבוי למנהל החדשות ליאור לנדנברג • חסון פרסמה צילום מסך מהתכתבות עמו, שלטענתה מוכיח כי נדרשה להקריא נוסח התנצלות שהוכתב לה כתנאי לחזרתה לשידור • בתאגיד דוחים את הטענות ומבהירים כי בין הצדדים הוחלפו טיוטות של נוסח ההתנצלות