גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דגם של טיל בליסטי איראני בהפגה נגד ישראל  בטהרן (ארכיון) / צילום: ap, Vahid Salemi

איך איראן הצליחה להפוך את הטילים שלה למדויקים וקטלניים יותר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הפסקת האש לצד חוסר המוערבות של ישראל במתקפה האחרונה אפשרו לאיראן לשדרג את הטילים שלה, הפנטגון מחפש כלי נשק זולים ומהירים, והאטלנטיק מסקר את השפל בפופולריות של ראש הממשלה נתניהו בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם    

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

מס הגודש מתקרב: פרטנר זכתה במכרז שיכניס לה עשרות מיליוני שקלים

קבוצת התקשורת פרטנר נבחרה לספק את תשתיות התקשורת לפרויקט מס הגודש הלאומי במטרופולין גוש דן ● הפרויקט, שצפוי להתחיל בשנת 2028, מוגדר כזיכיון ארוך-טווח, כך שתקופת ההפעלה עבור פרטנר נאמדת בכשני עשורים לפחות

לינקדאין / אילוסטרציה: Shutterstock

מהגרי לינקדאין: הבכירים הכי מנוסים בשוק - והכי שקופים בו

20 שנות קריירה - ופרופיל ריק ● מה גילינו אחרי מאות שיחות עם מנהלי שיווק בכירים, ולמה החסם האמיתי הוא לא הזמן

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 21.07.26 / צילום: Reuters, Ammar Awad

כמה גדלה הריסת הבתים הלא חוקיים תחת בן גביר?

בתקופת כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי אכן גדלה משמעותית הריסת הבתים הלא חוקיים בנגב ● אבל לא צריך לגמד עד כדי כך את המצב בתקופת הממשלה הקודמת ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מניה אחת מושכת מטה: הירידות בת"א שוב החריפו לקראת הנעילה

שידור חוזר מאתמול: הירידות בתל אביב החרפו בסיום; ת"א 35 צנח ב-1.6% ● הלחץ בבורסה המקומית גבר עם פתיחת המסחר השלילית בוול סטריט ● מדד הקלינטק צלל ב-3.5%, ומניות השבבים חטפו מכה קשה, בעוד הביומד בלט לחיוב ● אופקו הלת' זינקה בכ-33% לאחר הדוחות, והדולר טיפס

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

משקיעי הריטייל בת״א הסתערו על מניית פאלו אלטו, והכפילו את הכסף

עוד בטרם כניסתה למדדים בשבוע הבא ריכזה מניית הסייבר עניין רב בת"א, עם מחזור יומי ממוצע של 8.5 מיליון שקל, הכפלת מחיר המניה מאז נרשמה למסחר ושווי המהווה 30% משוק המניות כולו ● הבורסה: "הכניסה למדדים תציב אותה בליגה אחרת מבחינת ביקושים וסחירות"

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

עוד לא נכנסה לתפקיד וכבר קיבלה מצנח זהב של מיליונים

רגע לפני שינוי השליטה בחברת הנדל"ן, בעל השליטה היוצא כצמן מבקש להקדים את מינויה של קרן כליפה למנכ"לית במקומו ● במידה ותפוטר לאחר העברת השליטה בג'י סיטי לצחי אבו ושותפיו, תזכה כליפה למענק בגובה 200% משכרה השנתי

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

בדרך לעסקת הענק בשוק האנרגיה: המחלוקות שנפתרו

קרן ג'נריישן מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם ● כעת הצדדים נערכים לבחינת המיזוג בידי הרגולטורים, שמודאגים מהריכוזיות בתחום ייצור החשמל

אילוסטרציה: Shutterstock

האזהרה של סטפק: פרמיית הסיכון כמעט נעלמה מאג"ח החברות האלה

משקיעים רבים מצפים שאג"ח קונצרניות יניבו להם תשואה עודפת משמעותית על אג"ח ממשלות בתנאים דומים ● לכך מוביל הסיכון הטמון בהן, שמצדיק תוספת תשואה - אבל האם התוספת שניתנת היום מוצדקת? ● ואיך תשפיע עליית התשואות לפדיון באג"ח ממשלות בעולם?

מדובר בצמצום רשת הביטחון בפנסיה / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

באוצר דוחפים: פחות כסף לפנסיה, יותר לנטו

באוצר הקימו לאחרונה צוות לבחינת הפרשות החובה לפנסיה ● בין הסיבות: הגדלת הצריכה כדי לסייע לסגירת הבור התקציבי שנפער במלחמה ● לגלובס נודע שגורמים בכירים דוחפים לצמצום שיעור ההפרשות הפנסיוניות ● הצעד יגדיל בטווח הקצר את שכר העובדים בכל חודש, אך הוא כרוך בסיכון כלכלי בזמן שתוחלת החיים עולה

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

העסקה נחתמה: קרן ג’נריישן תרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה

לאחר שגברה על הצעתה של קיסטון, קרן ג'נריישן תרכוש את פעילות האנרגיה של שיכון ובינוי בעסקה של עד 4.5 מיליארד שקל, שתחזק משמעותית את מעמדה בשוק החשמל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט, דאו ג'ונס עלה ב-1%, מניות השבבים שוב נפלו

אפל חצתה במהלך המסחר לזמן קצר את רף 5 טריליון הדולר בשווי שוק, השניה אי-פעם ● עונת הדוחות: קוקה-קולה מעלה את התחזית, בואינג הציגה שיפור מעודד בתזרים המזומנים ● ישראליות: אינוויז צנחה, סולאראדג' וטאואר ירדו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; טבע זינקה ב-10%, שו"ב אנרגיה קפצה

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● טבע זינקה בחדות אחרי הדוחות ● שו"ב אנרגיה קפצה אחרי חתימת עסקת המכירה מול קרן ג'נריישן ● המסחר התנהל ברקע הירידות החדות במניות השבבים, המתקפה האיראנית בירדן והעלייה החדה במחירי הנפט ● הערב: החלטת הריבית של הפד, התחזיות חלוקות ● וגם: האם דוחות ענקיות הטכנולוגיה ירגיעו את חששות ה-AI?

לא הכול או כלום: כך תמחזרו רק את הרכיב היקר במשכנתא שלכם

תנאי השוק הפכו מסלולים משתנים שנלקחו בריבית אפסית ליקרים בהרבה ממה שמציעים הבנקים כיום ● אבחון נכון של תיק המשכנתא, נכונות למחזור חלקי והשתחררות מתפיסות ישנות לגבי הריבית שכבר שולמה יכולים לחסוך הון ● כך תדעו מתי באמת מומלץ למחזר את ההלוואה ● המחשבון 

נמל רוטרדם, הולנד. בקרוב יהיו פחות סחורות מישראל / צילום: Reuters, Piroschka Van De Wouw

הולנד העבירה חוק נגד סחר עם ישראל, והחריגה חברת ענק

חוק חדש שעבר בהולנד לחרם על מוצרי התנחלויות, כולל רמת הגולן, עשוי לפגוע ביחסי המסחר של המדינה האירופית עם ישראל, ואף לשמש כמדריך למדינות נוספות ששוקלות חרם דומה ● מה כולל החוק, כמה יקבל מי שיעבור עליו, ולמה בוקינג הוחרגה?

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

הרבעון הטוב בתולדותיה לא הספיק, והמניה צנחה ב-15%

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום-קוריאנית SK Hynix הציגה זינוק של מאות אחוזים בהכנסות וברווח התפעולי, על רקע הביקוש לשבבי AI מתקדמים של אנבידיה וענקיות הענן ● למרות זאת, התוצאות היו נמוכות מתחזיות האנליסטים, והמניה רשמה את אחת הירידות החדות שלה בשנים האחרונות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

עננת הזיהום בשדה דב: רוכשי דירות בפרויקטים כבר מכניסים סעיפי ביטול

המשרד להגנת הסביבה דורש מעיריית ת"א לעצור עבודות בשדה דב, מחשש לסיכון בריאותי כתוצאה מהימצאות מזהמים ● במקביל לחילופי האשמות בין הגופים, מומחים מזהירים מכאוס רגולטורי, בזמן שרוכשים חדשים דורשים להכניס סעיפים לשחרור מהיר מהחוזה עקב זיהום

ליאת קידר פייגין / צילום: אייל טואג

המהלך החדש של קימברלי קלארק בישראל

קימברלי קלארק משנה את מבנה פעילותה בישראל, Gett משיקה שירות מוניות עם בוסטר, וקבוצת toMix פותחת מועדון הופעות חדש בתל אביב ● אירועים ומינויים

רגליו של פראן טורס במונדיאל / צילום: צילום מתוך חשבון האינסטגרם של אנדר ארמור

המונדיאל הסתיים, עכשיו כוכבי הכדורגל גוזרים את הקופון

אנדר ארמור, דורדאש ואמריקן איגל הם רק חלק מהמותגים בינלאומיים שמגייסים את כוכבי המונדיאל לקמפיינים חדשים, ומנסים להפיק את המרב מרגע השיא שלהם

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

סופית: נופר רוכשת כמחצית מתחנת הכוח הפוטנציאלית ריינדיר לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל

נופר תרכוש מהפניקס ומחמישה בעלים פרטיים 47.5% מהתחנה שטרם קמה ואף טרם נסגרה פיננסית ● נופר גם צפויה לחתום עם קרן ג'נריישן על אופציה לרכישת כל תחנת ריינדיר במקרה שהדבר יידרש בידי הרגולטור