גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

הורדה או עמדת המתנה? מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל

הוועדה המוניטרית עומדת היום בפני הכרעה מורכבת: הורדת ריבית שלישית ברציפות או עצירה לצורך מעקב ● הנתונים המקומיים התומכים בהפחתת ריבית נתקלים ברוח גבית ניצית בעולם ובסיכונים פיסקליים ● האנליסטים חלוקים, ובשווקים נערכים לתגובה חדה בכל תרחיש

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

רשות הספנות בעמדה רשמית נגד מכירת צים: "לא שומרת על האינטרסים הלאומיים"

מנהל רשות הספנות והנמלים צדוק רדקר שיגר הבוקר מכתב לשרים הרלוונטיים והפציר בהם להתנגד למכירת צים לחברת הפג-לויד הגרמנית ● ​"עמדת הרשות נותרה חד-משמעית – העסקה אינה מחזקת את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל"

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

רשות ני"ע הטילה עיצומים כספיים על אפיטומי מדיקל; החברה תערער

אפיטומי מדיקל ובכיריה נקנסו בעקבות קביעת רשות ני"ע כי דיווחי החברה מסוף 2023 כללו פרטים מטעים ברשלנות, הנוגעים להסכם הפצה עם נסטלה ● החברה מתכוונת כעת לשווק את התרופה שלה בארה"ב ובישראל באופן עצמאי

נשיא סין שי ג'ינפינג (משמאל), ונשיא קירגיזסטן סאדיר ג'פארוב / צילום: Reuters, Kyrgyz Presidency

ממצרים להודו וארה"ב: מנהיג סין פתח בסיבוב חובק עולם

מוועידת הפסגה ופגישות פרטיות עם פוטין בקירגיזסטן, ועד הביקור הצפוי בבית הלבן ● אחרי שנה בה אירח מעל 20 מנהיגים בסין, שי ג'ינפינג החל בסבב ביקורים עולמי ● היכן הוא יבקר ומה הוא מנסה להשיג?

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

לאחר צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין: בית הדין בהאג נאבק על קיומו

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב טוענת שבנק מצרי סייע לאיראן לעקוף סנקציות באמצעות עסקאות של כ־1.8 מיליארד דולר דרך סניפיו באמירויות; ביה"ד הפלילי הבינ"ל מתמודד עם לחץ מצד ארה"ב ומדינות נוספות בעקבות צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין; וארה"ב חידשה את אזהרת המסע לישראל ברמה 3 ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסיבות שדחפו את בנק ישראל להפחתת ריבית בפעם השלישית ברציפות

הבנק המרכזי החליט על הורדת הריבית מרמה של 3.5% ל-3.25%, בין היתר, לנוכח התמתנות האינפלציה אל מתחת לטווח יעד יציבות המחירים ● לפי הצהרת הוועדה המוניטרית, ההחלטה נועדה להמריץ את המשק שעדיין נמצא מתחת לקו המגמה במגוון תחומים ● ההחלטה מגיעה למרות המתיחות הגאופוליטית הגוברת, וכאשר בארה"ב ובמדינות נוספות ברחבי העולם דווקא נרשמות ציפיות גוברות להעלאות ריבית

מה צפוי בשווקים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זה החודש הכי גרוע בוול סטריט, אבל בתל אביב התמונה אחרת לגמרי

חודש ספטמבר ידוע לשמצה בוול סטריט בתור חודש של ירידות ● מחקר מסביר כי יש קשר בין פתיחת שנת הלימודים לתנודתיות הזו ● ובינתיים בתל אביב נראה שלא שמעו על "אפקט ספטמבר", ובכמעט מחצית מהמקרים הוא אף הניב תשואה גבוהה מהממוצע

קינן ממן, מנכ''ל קשת טעמים / צילום: יח''צ

מנכ"ל קשת טעמים מכוון לבורסה ועוקץ את המתחרים: "אנחנו לא קורעים את הכיס"

רשת הסופרמרקטים, שמונה 26 סניפים, החלה לבחון את היערכותה להנפקה - אף שאין לה צורך תזרימי לגייס הון ● בראיון לגלובס, אומר המנכ"ל קינן ממן כי החברה שואפת להגיע לשווי של מיליארד שקל וחושף את תוכניות ההתרחבות להמשך

איור: Shutterstock

העליון: היעדר שיתוף בנכס אחד עשוי להשליך על גורלו של נכס אחר בגירושים

דירת המגורים של בני הזוג הייתה רשומה על שם הבעל, אולם שני בני הזוג גרו בה והשקיעו בשיפוץ; לאישה הייתה דירה נוספת שירשה מאמה ● העליון הבהיר כי התנהלות בני הזוג מלמדת על כוונת שיתוף, ודחה את טענות הבעל לבעלות בלעדית בדירה

חברת הביגוד הסינית Shein / צילום: Shutterstock

מסחר תנודתי בהונג קונג: שיין מחקה כמעט את כל הירידות ביום המסחר הראשון

ענקית האופנה המהירה שיין צללה בכ-9% בפתח המסחר בבורסת הונג קונג, אך התאוששה בהמשך ונסחרת בירידה קלה של כ-0.1% בלבד ● שווי החברה נקבע על 26.5 מיליארד דולר - רבע משווייה בשיא ● ברקע: מכשולים רגולטוריים, תחרות מול Temu וטיקטוק ומעבר להפסד ברבעון הראשון

הראל ויזל וניר הורוביץ / צילום: דימה טליאנסקי

המהפך של טרמינל איקס: במקום למכור מותגים של אחרים, קונים אותם

טרמינל איקס הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של קבוצת פוקס, עם קפיצה של כ־20% במכירות הרבעון ל־161 מיליון שקל ● הנתונים מוכיחים כי האסטרטגיה לרכישת מותגים עצמאיים, שאחראים לכמעט רבע מהכנסות החברה, הוכיחה את עצמה ● מה היעדים הבאים שהמנכ"ל מסמן?

כבאים אוקראינים עובדים בזירת פגיעה של רחפן נפץ רוסי / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

רחפני נפץ, איומים והצתות: באירופה חוששים שרוסיה מגבירה את הלהבות

סדרת ניסיונות תקיפה בגרמניה בעזרת רחפני נפץ מניחות במרכז הבמה את החששות של אירופה מזליגת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה לשטח שלהן ● הממשלה הגרמנית צפויה להכריז על שורת צעדים חריפים בתגובה, בעוד ארה"ב מנסה להנמיך את הלהבות

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

"הכי מעצבן שיש": ההודעה שהרגיזה את שליחי וולט

וולט שינתה את הכללים שחלים במקרה שבו שליח כבר אישר משלוח אך לאחר מכן ביקש לוותר עליו ולהחזיר אותו למערכת, או במצב שבו לקוח ממתין למשלוח שאושר ובסופו של דבר לא סופק ● השליחים טוענים כי מדובר בעדכון לא הוגן, שפוגע ביכולת שלהם לבטל טיפול בהזמנות שמתעכבות שלא באשמתם

מזכ''לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. איפה הכסף, 103FM, 23.08.26 / צילום: איל יצהר

כמה מורים חסרים למערכת החינוך?

500 או 31 אלף? שנת הלימודים בפתח, ולאוויר נזרקים מספרים שונים על המחסור במורים ● בדקנו מה עומד מאחורי כל אחד מהם ● המשרוקית של גלובס

גבריאל טרבלסי, יו''ר ובעלים GT נדל''ן / צילום: תמיר חסון

עסקת נדל"ן בגליל: GT נדל"ן רכשה את קניון ראש פינה ב-48.5 מיליון שקל

החברה שבשליטת גבריאל טרבלסי תרכוש מאשטרום נכסים את המרכז המסחרי בראש פינה תמורת 48.5 מיליון שקל ● ב-GT נדל"ן מעריכים כי השבחת הנכס תגדיל את ה-NOI מכ-3 מיליון לכ-5 מיליון שקל בשנה

נזקי השיטפונות בנפאל

שישה ימים אחרי אסון השיטפונות בנפאל: ישראלית נוספת מוגדרת נעדרת

ישראלי נוסף עדיין נעדר באזור הגבול עם טיבט, לאחר שהקשר עם קבוצת המטיילים שבה שהה נותק בעקבות השיטפון

אביב שפירא / צילום: באדיבות XTEND

חברת הרובוטיקה מישראל שמגיעה לוול סטריט לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

חברת הרחפנים הישראלית אקסטנד תחל להיסחר ביום שישי בניו יורק תחת הסימול XTND, לאחר מיזוג עם חברה אמריקאית ● החברה, שהחלה כמיזם גיימינג והוסבה למענה ביטחוני, גייסה 152 מיליון דולר - בין המשקיעים גם אריק טראמפ ● המנכ"ל אביב שפירא: "ציון דרך משמעותי במסע שהתחיל בישראל"

קרן כליפה / צילום: ויקטור לוי

המוסדיים מערימים קשיים על תגמול המיליונים של מנכ"לית ג׳י סיטי

חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי החליטה להסיר מסדר היום של אסיפת בעלי המניות את אישור התגמול המיוחד לקרן כליפה, המנכ"לית הנכנסת, בעקבות התנגדות מוסדיים ● בשוק טענו מוקדם יותר החודש כי המהלך היווה אחד הגורמים לפיצוץ עסקת הענק למכירת ג'י סיטי לידי צחי אבו

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

פעם עמדו בתור למניות שלהן, היום בחברות הגיימינג מסובך יותר למצוא קונים

במשך שנים המשקיעים התקשו למצוא בעלי מניות שמוכנים להיפרד ממניות החברה הפרטית מון אקטיב, אך כעת התמונה התהפכה ● לגלובס נודע כי משקיעים מוקדמים פונים לשוק כדי למכור, אך מתקשים לייצר עסקאות ● ברקע: קשיים בחברות נוספות בענף משחקי המובייל

תערוכה של אנדוריל. בעיגול: עמיקם נורקין / צילום: shutterstock, דובר צה''ל

מסתמן: עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, ינהל את פעילות אנדוריל בישראל

האלוף במיל' עמיקם נורקין נבחר להוביל את הפעילות המקומית של ענקית הדיפנס־טק, וצפוי להעמיק את העבודה מול מערכת הביטחון והתעשיות הישראליות ● במקביל, לגלובס נודע שהחברה מנהלת סבב גיוס ענק: היקפו הגיע נכון להיום לכ־10 מיליארד דולר, והוא טרם נסגר