גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

משכנתא / איור: Shutterstock

אחרי שלושה חודשי ירידה, הפיגורים במשכנתאות שוב מטפסים

הפיגורים בתשלומי המשכנתאות עלו ל-4.23 מיליארד שקל בספטמבר ● היקף המשכנתאות החדשות היה נמוך יחסית לחודשים הקודמים והסתכם ב-8.66 מיליארד שקל עקב חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה ● המשקיעים נטלו את המשכנתאות הגבוהות ביותר, בממוצע של 1.26 מיליון שקל

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

שולחן אירוח במוצאלה, מוצא / צילום: באדיבות מוצאלה

גבינות עזים, סחלבים וג'ין סתווי בחגיגת אוכל כפרית בין ההרים

ארוחת בוקר שלמה על פוקצ'ה, סדנת אלכוהול משובח וזיכרונות עטופים בבצק מנחם ● ביקור אצל האנשים מאחורי הסירים בפסטיבל מטה יהודה

שירה לב עמי / צילום: יריב אלישע

הבכירה לשעבר בשירות המדינה משיבה אש: "הראו לי את הדלת ממניעים לא מקצועיים"

ראשת מערך הדיגיטל הלאומי סיימה 15 שנה בשירות הציבורי עם הישגים, לצד טעם מר: השר ברקת לא האריך את כהונתה, בעימות פומבי ● בראיון פרישה, שירה לב עמי מסבירה למה "הדחתה" משקפת את מצב הפקידות הציבורית, ומה נאלצה להמציא ברומן שכתבה על תפקוד הממשלה ב־7 באוקטובר

סקר הסקרים: נתניהו או אייזנקוט? למי יש סיכוי גדול יותר להרכיב ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הנתונים מגלים מי המועמד שיחזיק ביתרון עד פתיחת הקלפיות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

מיזוג ראשון בשוק אספקת החשמל: סופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג’י

ספקית החשמל הביתי תשלם עד 25 מיליון שקל תמורת תיק הלקוחות של המתחרה, שצפוי להגדיל את הכנסותיה ב־130 מיליון שקל בשנה ● כעת הענף שבו החברות מתקשות להגיע לרווחיות מצטמצם משבע שחקניות לשש ● האם זה תחילתו של גל מיזוגים?

קידוח לויתן / צילום: אלבטרוס

דליה גוררת את ניו מד ורציו לבוררות בינלאומית בלונדון על עסקת הגז מלוויתן

דליה פנתה לבית הדין לבוררות בלונדון בדרישה להכריז על ביטול עסקת הענק ממאגר לוויתן על ידי ניו מד ורציו כחסר תוקף ● לטענת דליה, תנאי ההסכם התקיימו במלואם עם קבלת אישור רשות התחרות, בעוד שבשוק מעריכים כי מדובר בטקטיקה אגרסיבית של המוכרות לפתיחת החוזה והעלאת מחירים לאור ביקושי השיא לגז

יועז הנדל / צילום: איל יצהר

המילואימניקים והכלכלית: לאלץ מכירת מאגרי גז ולהפסיק לפגוע ביבואנים

במפלגת המילואימניקים-כלכלית מביאים את הגז כדוגמה לתחום שבו יש לפרק מונופולים, וסבורים כי שחרור חסמי יבוא יסיר חלק מהעיוותים בשוק המט"ח ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

צילום: Shutterstock

אני ישיר, משמע אכפת לי: אמפתיה נוסח ישראל

ד"ר תמר קנה־שליט, אנתרופולוגית שחוקרת את השיח הפסיכולוגי בחברה, הצטרפה כתלמידה לשלושה בתי ספר למאמנים וגילתה שהתחום שעלה לישראל מארה"ב קיבל טוויסט מקומי ● המילה "דוגרי" אולי יצאה מהאופנה, אבל תרבות הישירות חזקה מתמיד, היא אומרת לגלובס ● למה ישראלים תופסים אמת בפרצוף כגילוי אמפתיה?

זום גלובלי / צילום: גלעד קוולרצ'יק, חיים גולדברג פלאש90

במפרץ קוראים לממשלת אחדות, בקטאר מזהירים מהאופוזיציה: סיקור הבחירות בעולם הערבי

הבחירות בשבוע הבא משמשות כאינדיקטור לעתיד המרחב האזורי ● במצרים שומרים על שפה ניטרלית ● מדינות המפרץ דואגות למשמעות להסכמי אברהם ● ובלבנון מדווחים על "משבר מנהיגותי" ● זום גלובלי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אחרי ישראייר וארקיע: גם אל על מקפיאה את הקו למרקש

לאחר שארקיע עצרה את מכירת הכרטיסים וישראייר הקפיאה את תוכנית ההתרחבות, כעת גם אל על דוחה את השקת הקו למרקש לפחות בחודש בשל היעדר האישורים הביטחוניים הנדרשים ● הנוסעים יוכלו לקבל החזר, זיכוי או להחליף יעד ללא עלות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, על רקע הסערה בשווקים ברחבי העולם

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% ● מדד ת"א־נפט וגז טיפס על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם, מניות הביטוח איבדו גובה ● כל השווקים המרכזיים בעולם נסחרו באדום, בשל המתיחות הגאופוליטית הגוברת והחששות מפני חידוש המלחמה נגד איראן ● לאלו הצטרפו גם החששות מפני הוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה על AI והמשבר בצרפת

מפעל זוגלובק בשלומי / צילום: Studio T

למרות המלחמה: זוגלובק הקימה מפעל בשלומי ב-120 מיליון שקל

הקמת המפעל מאות מטרים בלבד מגבול לבנון התעכבה בכשנה וחצי בשל המלחמה, וכעת הוא צפוי להגדיל את כושר הייצור של זוגלובק ● החברה מחזיקה בנתח של 42% משוק הנקניקיות המצוננות ברשתות השיווק, כשברקע התעניינות מחודשת של הצרכנים ומעבר למוצרים יקרים יותר

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

קמפיין ישראכרט / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תקציב הפרסום של ישראכרט עובר דירה

תקציב הפרסום של חברת כרטיסי האשראי נאמד בכ–25 מיליון שקל, והחלפת המשרד נעשית כחלק מהרצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת ● דוד פתאל השיק את מלון היוקרה The Yacht באירוע רב משתתפים, ובית האופנה משכית קיים את תצוגת הסתיו-חורף בגשר יהודית מעל נתיבי איילון ● אירועים ומינויים

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכנסות של כ-840 מיליון דולר: מאגר הגז לוויתן צפוי לשבור שיא הרבעון

הכנסות מאגר לוויתן ברבעון השלישי צפויות להגיע לשיא על רקע מחירי הנפט הגבוהים והרחבת יכולת יצוא הגז למצרים, כך לפי הערכות ● המדינה צפויה ליהנות מכ־200 מיליון דולר בעוד שגם מאגר תמר עשוי לרשום רבעון חזק בהמשך ● הביקוש הגובר לגז בישראל צפוי להאיץ את הידלדלות המאגרים

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

משבוע הבא: חברת התעופה שמשיקה קווים חדשים לישראל

יונייטד מרחיבה את פעילותה בישראל עם טיסות לשיקגו ולוושינגטון, שיצטרפו לקו ניו יורק ולתוכנית לחידוש הטיסות לסן פרנסיסקו במרץ ● התרחבות התחרות בקווים לארה"ב כבר מתבטאת במחירים, עם ממוצע של כ־1,223 דולר לטיסה לניו יורק בנובמבר וצפי לירידה מתחת לאלף דולר בתחילת 2027

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

דיווח: ויזה במגעים לרכישת פיירבלוקס הישראלית ב-2.5 מיליארד דולר

ענקית התשלומים ויזה בוחנת רכישת ענק נוספת בישראל, חודשים לאחר שהודיעה על רכישת חברת הפינטק ביוקאץ' ב־2.4 מיליארד דולר ● כעת מדובר במגעים לרכישת פיירבלוקס, המפתחת תשתיות לניהול נכסים דיגיטליים ● החברה מכחישה את הדיווחים