גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בחירות בארה''ב / צילום: Reuters, Eric Lee

מהסקרים ועד שוקי התחזיות: ארבעה נתונים לקראת בחירות האמצע בארה"ב

היום יכריעו האמריקאים מי ישלוט בקונגרס בשנתיים האחרונות לכהונתו של דונלד טראמפ ● מספר קטן יחסית של מרוצים צמודים מושך תשומת לב מיוחדת, ועשרות מיליוני אמריקאים כבר הצביעו מוקדם

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

הטבת המס שכדאי לבעלי דירות להכיר

האטה במכירות וירידות מחירים שלחו קרוב לחצי ממשקיעי הדירות לטווח קצר למכור בהפסד ריאלי ● דיווח נכון מאפשר לקזז את ההפסד מול רווחים בשוק ההון ולחסוך עשרות אלפי שקלים

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: Reuters

בזכות ה-AI: ההכנסות של פלנטיר זינקו בכמעט 100% ליותר מ-2 מיליארד דולר ברבעון

חברת ה-AI עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות בגובה 2.31 מיליארד דולר ● החברה העלתה גם את תחזיתה לשנת 2026 המלאה וסיפקה תחזית אופטימית לרבעון הרביעי של השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות שרשמו פדיונות חריגים החודש והסיבה

תעשיית הקרנות סיכמה חודש חיובי, אך הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות חריגים של 3.2 מיליארד שקל ● בשוק מסבירים שהסיבה לכך היא שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בת"א ואי־הוודאות הפוליטית ● וגם: הקרנות הכספיות שמרוויחות מעמדת ההמתנה בשוק

רביב כרמי, מנכ''ל אפסילון מקבוצת הפניקס / צילום: סטודיו פולית

מנהל ההשקעות שמזהה הזדמנות קנייה ומזהיר מסקטור אחד

רביב כרמי, מנכ"ל אפסילון מקבוצת הפניקס, "פגע" אשתקד עם המלצות שהובילו לעליות של יותר מ־30% ● כעת הוא עדיין אופטימי, מעריך שהשוק בארה"ב זול יחסית ומזהה בו הזדמנות במניות טכנולוגיה שאיבדו עשרות אחוזים ● ומדוע הוא מתרחק ממניות האנרגיה המסורתית?

תור להצבעה מוקדמת באלסקה / צילום: ap, Lindsey Wasson

מס על מיליארדרים והקלות לבעלי בתים: ההכרעות הכלכליות בקלפיות בארה"ב

מס של 5% על הון המיליארדרים בקליפורניה, קרן השקעות ממשלתית שתאפשר לבטל מסים במיזורי והקלות לבעלי בתים בפלורידה במחיר של מיליארדים לרשויות ● לצד בחירת הפוליטיקאים, האמריקאים יכריעו גם בניסויים כלכליים מרחיקי לכת ● מי ירוויח, ומי ישלם?

הפגנת עובדי ארקיע

“שחררו את ארקיע”: העובדים מפגינים נגד ההנהלה

עשרות עובדי ארקיע מפגינים מול מטה החברה בבני ברק, על רקע כוונת הבעלים, האחים נקש, לדלל את החזקות העובדים בחברה מכ-20% כיום ● המחאה מגיעה לאחר דיווחים על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה, ובצל חשש העובדים מפגיעה בזכויותיהם ובביטחונם התעסוקתי ● באיגוד העובדים מזהירים מפני צעדים ארגוניים וקוראים להנהלה לפתוח במשא ומתן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אפל ופלנטיר יורדות, מניות השבבים עולות

ירידות באירופה ● ענקית רכיבי הרכב הגרמנית שפלר הודיעה על פיטורי אלפי עובדים ● Drax מזנקת ברקע תוכנית להקמת דאטה סנטר באנגליה בהשקעת ענק ● באסיה נרשמו ירידות חדות בקוריאה

דגם של טיל בליסטי איראני בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

דובר משרד החוץ של קטאר: "יש התפתחויות בשיחות המו"מ, אנחנו מקווים שיהיה אפשר להגיע להסכם"

במשמרות המהפכה טוענים כי הפילו שני רחפנים מסוג לוקאס מעל עיר הנמל בנדר חמיר ● בכיר אמריקני: מטוס קרב השמיד משגר טילים באי קשם לאחר שמשמרות המהפכה שיגרו ממנו טיל נגד מטוסים ● במקביל, קטאר ממשיכה במאמצי התיווך ● טראמפ בריאיון לפוקס: "אולי נצטרך לתקוף את הר המכוש ● דיווחים שוטפים

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

"יש פה פשיעה סביבתית חמורה": החשד שמאחורי מפגע הריח בראשון לציון

תושבים בראשון לציון מדווחים על ריח חריף ובחילות, וכעת מסתמן כי מקור המפגע הוא כנראה פסולת של דלק ושמן שנשפכה שלא כחוק לביוב ● מומחים מזהירים מפני השפעות בריאותיות אפשריות וקוראים למצות את הדין עם האחראים

ראש עיריית ראשל''צ, רז קינסטליך / צילום: תמר מצפי

התעלומה בראשון לציון: "מצאנו את המקור לריח החריף שהטריד את התושבים"

ראש העירייה רז קינסטליך הודיע כי פסולת דלק ושמן שנשפכה לשוחת ביוב במערב העיר היא ככל הנראה הגורם למטרד הריח • פיקוד העורף והמשרד להגנת הסביבה לקחו דגימות מהמקום, ובימים הקרובים יבוצעו שטיפות מיוחדות • בעירייה יערכו חקירה כדי לברר מי אחראי למפגע • "מקווה שסיימנו את התעלומה הגדולה (והמסריחה)", כתב קינסטליך ברשתות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ: סיכמתי עם נתניהו על עצירת הסיוע האמריקאי לישראל

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוא ונתניהו סיכמו על הפסקת הסיוע הכספי האמריקאי לישראל, אך לא פירט אם מדובר במהלך מיידי או בתום הסכם הסיוע הנוכחי ב-2028 ● כיום עומד הסיוע הביטחוני השנתי על 3.8 מיליארד דולר במסגרת מזכר ההבנות בין המדינות

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

6,000 רכבים ביום: כמה חוסכים "הנתיבים המהירים" באיילון?

פרויקט "הנתיבים המהירים" שהובילה חברת נתיבי איילון בהשקעה של 8 מיליארד שקל יצא לדרך לפני כחצי שנה, וכעת ניתן ללמוד כמה אנשים משתמשים בו וכמה הוא חוסך ● אלו הנתונים

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט וגלעד יעבץ, היו''ר / צילום: טל שחר

אנלייט בהכנסות שיא, ושוב מעלה תחזיות

הכנסות אנלייט צמחו ב-40% ברבעון השלישי ל-231 מיליון דולר, והחברה מעלה את תחזית ההכנסות השנתית בפעם השנייה ברציפות ● פעילות החברה כספקית חשמל בישראל הכפילה את עצמה והניבה 56 מיליון דולר ברבעון ● במקביל, החברה מתרחבת בתחום האגירה באירופה ונהנית ממחירי החשמל הגבוהים

מיכל רוזנבוים ורן ונגרקו. מועמדים לתפקיד מנכ''ל איגוד הבנקים / צילום: יח''צ, כדיה לוי

שכר של עד 4 מיליון שקל בשנה: המועמדים למנכ"ל איגוד הבנקים

בהמשך להודעתו של איתן מדמון על תוכניתו לפרוש מהתפקיד עד סוף השנה, פניות לא פורמליות כבר נעשו לכמה מועמדים אפשריים להחליפו ● בין השמות שעל הפרק: עו"ד מיכל רוזנבוים, שנחשבת מועמדת מובילה לאחר שכיהנה כמנהלת רשות החברות הממשלתיות, ובעלת ניסיון עשיר בתחומי הרגולציה והכלכלה; ורן ונגרקו, לשעבר סגן היועץ המשפטי באיגוד

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

תרופות הדגל של טבע סידרו לה רבעון חיובי ושיפור בתחזית ההכנסות

חברת התרופות עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, והציגה הכנסות של 4.4 מיליארד דולר ● טבע גם העלתה את תחזיתה לשנת 2026 המלאה ● המניה מטפסת במסחר המוקדם בוול סטריט

מונה חשמל / צילום: Shutterstock

ההודעה שקיבלו אלפי לקוחות שעברו ספק חשמל: אתם חייבים מאות שקלים

פער בין הערכות חברת נגה הממשלתית לבין קריאת האמת של חברת החשמל מוביל לחיובים או זיכויים בדיעבד של עד אלף שקל בחודש ● הבעיה רלוונטית לבעלי מונים ישנים שאינם "חכמים", ובספקיות מתוסכלים: "הלקוחות לא מבינים ומאשימים אותנו, המוניטין נפגע" ● נגה: "אין מדובר בחיוב נוסף אלא בהתחשבנות מתקנת"

מנחם גינדי, מנכ''ל משותף בגינדי החזקות / צילום: איל יצהר

גינדי מציעה לדחות תשלום של 900 אלף שקל בעשר שנים. כמה שווה ההטבה?

גינדי החזקות מציעה לדחות חלק מהתשלום עד עשר שנים אחרי קבלת המפתח, ללא ריבית והצמדה לרוכש ● בדירת חמישה חדרים שמוצעת ב-4.2 מיליון שקל, המקדמה עומדת על 840 אלף שקל ● מה שווה הדחייה, ומה קורה כשההלוואה מגיעה לפירעון?

מלבורן, אוסטרליה. ניסיון לרסן את המחירים / צילום: Shutterstock, Shuang Li

המדינה שהעלתה את הריבית לשיא של 18 שנה

הבנק המרכזי של אוסטרליה העלה את הריבית ברבע אחוז ל-4.85%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008 • זו העלאת הריבית החמישית מתחילת השנה, על רקע אינפלציה עיקשת שמסרבת להתמתן • ההחלטה התקבלה ברוב דחוק יחסית

ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Marco Iacobucci

מלכודת דבש איטלקית: המדינה שפיתתה את עשירי אירופה מציגה כעת "מס יציאה"

תקנה חדשה שכלולה בהצעת התקציב לשנה הבאה של ממשלת איטליה, מטילה צל כבד על הטבות המס שקיבלו בעבר מיליונרים שהיגירו למדינה ● לפי ההצעה אם הם יעזבו את המדינה, הם ישלמו מס על הרווחים הלא ממומשים של עסקיהם ● בשנה שעברה בלבד היגרו לאיטליה כ־3,600 מיליונרים