גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אפליקציית וואטסאפ / צילום: Shutterstock

כתבתם צוואה? שימו לב שהתייחסתם לסעיף הזה

הנה נושא שבטח לא חשבתם עליו כשערכתם צוואה: מי יקבל לידיו את הטלפון הנייד שלכם - בו שמורות כל התכתבויות הוואטסאפ, הסרטונים והתמונות שצילמתם, המיילים ועוד ● אז למה בעצם חשוב לכלול בצוואה הוראה באשר לשימוש בתכני הטלפון ע"י היורשים?

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' / צילום: ap, Alex Brandon

שר המלחמה האמריקאי הגסת' על איראן: ארה"ב יכולה להמשיך במצור ככל שיידרש

ארה"ב במתקפה חריגה: טרוריסטים ישראלים, אין לזה הצדקה ● הישגי חמאס - ואזהרת מערכת הביטחון: "צריך תפנית מדינית שתוביל לשינוי מבצעי" ● דיווח: ישראל ולבנון הסכימו על המדינות שישתתפו במנגנון הפיקוח ● בכיר בממשל טראמפ נגד דברי כ"ץ: "ישראל הבהירה באופן חד-משמעי כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון" ● עדכונים שוטפים

שישברק מסאחן פורל / צילום: אסף קרלה

שף שהוא בן לאב בדואי ולאם אנגלייה מבשל את הבית שלו ברמת הגולן - והתוצאה נפלאה

מסעדת "רוז'" במלון פרא שברמת הגולן, שפתוחה לקהל הרחב, מציעה פרשנות מקורית לקלאסיקות מהגליל בלי לאבד את הנשמה

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

החל מהשנה הבאה: לקוחות לאומי יוכלו לסחור במטבעות דיגיטליים

הבנק הודיע כי חתם על שיתוף־פעולה עם גלקסי דיגיטל האמריקאית, שפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים ● הבנק צפוי להיות הראשון בישראל שיציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות קריפטוגרפיים

נהר הריין בגרמניה. מפלסו ירד לשפל היסטורי / צילום: Reuters

"מצר הורמוז של גרמניה": בצורת משתקת את עורק הסחר של אירופה

מפלס נהר הריין בגרמניה ירד לשפל היסטורי, וספינות משא נאלצות לצמצם את המטען או להפסיק לשוט במקטעים מסוימים ● כ־80% מהתנועה הימית בתוך גרמניה עוברת בנהר, והפגיעה בו כבר מייקרת את הובלת הסחורות ואת מחירי הדלק בגרמניה ובשווייץ ● כעת גובר החשש כי המשך הירידה במפלס יקטע את נתיב השיט הרציף לאורך הנהר ויחמיר את הפגיעה בתעשייה ובסחר

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

בלי מיפוי ובלי תשובות על היקף הזיהום: רמ"י הגישה את תשובתה בנוגע לקרקעות הפרטיות בשדה דב

רמ"י הגישה לבית המשפט עדכון בנוגע לבדיקות זיהום הקרקע ברובע שדה דב לקראת הגרלת חלוקת הקרקעות שכבר נדחתה ● "העיכוב זניח" לעומת האפשרות שיתגלה פער משמעותי בהיקף הזיהום בין המתחמים, אמר השופט ● אבל גם העדכון הנוכחי לא מספק את התמונה המלאה לה המתינו מנהלי הקרקעות, והמשמעות: ההגרלה שוב תידחה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בחיוב בהובלת סקטור הביומד; השקל ממשיך להתחזק

יום מסחר ירוק בתל אביב, בהובלת מדד ת"א 90 שרשם את העליות הבולטות ● התוצאות הכספיות סיפקו דחיפה חזקה למניות ניו-מד, דיסקונט ותדיראן ● נופר אנרג'י ואלקטרה נדל"ן זינקו במעל 7%, בעוד אלפא תאו פתחה ברגל ימין את המסחר בתל אביב ●  בזירת המט"ח, השקל המשיך להתחזק והדולר איבד 0.7% מערכו

 

תל אביב / צילום: Shutterstock

העיר שמובילה במכירת הדירות החדשות ושוברת שיא של חמש שנים

שיא של חמש שנים במכירת דירות חדשות בתל אביב דחף את העיר לראש טבלת העסקאות במחצית הראשונה של 2026, בעוד ירושלים הובילה במכירות דירות יד שנייה ● למרות הזינוק המקומי, נתוני הלמ"ס מצביעים על שוק נדל"ן שממשיך לדשדש ומלאי דירות חדש שנותר גבוה במיוחד

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

150% בחצי שנה: מנכ"ל פאלו אלטו קנה מניות בשפל. זה השתלם לו בענק

רכישת המניות בשפל העמידה למנכ"ל ניקש ארורה רווח נקי של כ-16 מיליון דולר תוך חצי שנה • עם הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר, כניסה למדדי ת"א 35 ות"א 125 ושווי המתקרב שטריליון שקל - חברת הסייבר ממשיכה לשבור שיאים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

דיווח: אנתרופיק במגעים לרכישת דקארט הישראלית ב־6 מיליארד דולר

לפי בלומברג, מפתחת קלוד מנהלת מגעים לרכישת חברת ה־AI שהקימו יוצאי 8200 ● אם תושלם, תהיה זו רכישת ענק חריגה עבור אנתרופיק ואחד האקזיטים הגדולים בהייטק הישראלי ● השבוע דווח בכלכליסט כי דקארט "על הכוונת של מאסק", אך הוא הכחיש: "פייק ניוז"

גלידה מאצ'ה של וניליה בשיתוף עם PerfectTed / צילום: יחצ

וניליה נכנסת לטרנד המאצ'ה ותוציא סדרת גלידות בשיתוף עם המותג הבריטי

רשת הגלידריות תשתף פעולה עם שסטוביץ, יבואנית מותג המאצ'ה הבריטי PerfectTed ● בניין שנפגע מטיל איראני בבני ברק ב-2025 נהרס השבוע לקראת הקמת פרויקט מגורים חדש ● סודקסו ישראל מרחיבה פעילות עם לקוחות חדשים לשירותי ההסעדה, ביניהם מזרחי טפחות ● ויצרנית המשאיות הסינית FAW יוצאת בקמפיין השקה בישראל בהיקף של כ-3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

המניה הישראלית שפספסה בדוחות, וצנחה בכ-30% בוול סטריט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט דיווחה על צמיחה של 16% בהכנסות ברבעון השני, אך לא הצליחה להכות את צפי השוק והורידה את התחזיות להמשך ● במקביל, דיווחה על החלפת מנכ"לים ● בינתיים, בוול סטריט מותירים את המלצת הקנייה למניה

הפרסומות לחופשות שהוצעו ליועצי המשכנתאות

המחירון נחשף: כך מתמרצים הגופים החוץ־בנקאיים את יועצי המשכנתאות

טיסות יוקרה לניו יורק ולאס וגאס, תשלום ישיר של עשרות אלפי שקלים ותחרות אגרסיבית על כל לווה: גופי המימון החוץ־בנקאיים מפתים את יועצי המשכנתאות בתמריצים נדיבים ● התוצאה: הלקוחות נדחקים להלוואות יקרות, לפעמים בריבית כפולה ● בענף מודים: "זה יוצר ניגוד עניינים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

בדרך לאקזיט הענק: מפקד 8200 לשעבר והמשקיעים הסדרתיים שירוויחו

לפי דיווח של בלומברג, אנתרופיק בדרך לרכוש את חברת הסטארט-אפ הישראלית דקארט ב-6 מיליארד דולר ● אם העסקה תתממש, היא תהפוך את היזמים הישראלים למיליונרים ותייצר תשואה נאה לכמה מהמשקיעים המוקדמים בחברה: זאב ונצ'רס של המשקיע הסדרתי אורן זאב, המשקיעה הפרטית הישראלית-אמריקאית תילי קליסקי והקרנות סקויה ובנצ'מרק

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל ומייסד שותף של לייטריקס / צילום: אורן לוי

"חברות עם פחות מ-10 מיליון דולר הכנסות לא צריכות לשלם לנו בכלל"

חברת LTX, שנולדה מהפיצול המתוכנן בלייטריקס, משיקה מודל וידאו חדש לאימון רובוטים ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל ד"ר זאב פרבמן על הפעילות ולמי היא תסייע: "רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס לעבוד איתו"

צינור גז בסעודיה / צילום: Reuters, Mohammed Benmansour

בעקבות המלחמה באיראן: ההסתערות על שוק עסקי צינורות הנפט והגז

יותר מ־20 אלף ק"מ של צינורות חדשים נמצאים בדיונים ברקע הסכסוך במצר הורמוז ● מדינות במפרץ הפרסי ובאפריקה גילו את הפוטנציאל, שכבר מניב רווחים: "הביקוש לא צפוי לדעוך"

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מסכמת רבעון: הפדיונות בקניונים עלו, וכמה דירות נמכרו בפרויקט הדגל?

הפדיונות בקניונים שמחזיקה חברת הנדל"ן המניב עלו בכ-11% ברבעון השני, לאחר שברבעון הקודם אלו ירדו בכ-5%, על רקע סגירת הקניונים למשך חמישה ימים במהלך מבצע "שאגת הארי" ● מאז תחילת השיווק בחודש מאי, החברה מכרה 56 דירות בפרויקט PARK 51 בהרצליה, וביולי נמכרו עוד 55 דירות

צילום: איל יצהר

מאות מיליונים למשק: המהפכה שתשפיע על הפקקים בישראל

בשנים האחרונות, חברת נתיבי ישראל פרסה כ-170 רמזורים אדפטיביים, המבוססים על בינה מלאכותית, בניסיון לנתח את הביקוש ולהתאים בזמן אמת למצב בשטח ● גלובס חושף את נתוני היעילות של אותם רמזורים

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

הרווח הנקי של דיסקונט זינק ל-1.2 מיליארד שקל - אך הבנק יחלק פחות דיבידנד מהמתחרים

מדובר בצמיחה של 8% לעומת הרבעון המקביל, כאשר אם מנטרלים את המס המיוחד שהטיל האוצר על הבנקים, היה הרווח הנקי מטפס ב-4% ל-1.3 מיליארד שקל ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 40% מרווחי הרבעון השני

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

איזו מדינה הודיעה שתקים מפעל מל"טים ישראלי בשטחה?

לפי נתוני בנק ישראל באיזה בנק מקבלים 6% ריבית על סגירת פיקדון לשנה • וגם: איזה שפל היסטורי נרשם בשוק המשכנתאות החדשות שניטלו ביולי? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס