גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

סטטיק ופרטנר לוקחים את הדאבל של הפרסומות הזכורות והאהובות

חברת התקשורת שבשבוע שעבר כיכבה "רק" בפסגת הזכירות, מובילה השבוע גם באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המאבק על טיסות הישראלים ממשיך לככב, והפעם פליי קארד ופלייאול מתברגות עם רמת אהדה דומה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת ת"א; מדד הביטוח נפל ב-2%, פאלו אלטו ב-6%

למרות שנסחר ברוב היום בירידות, מדד ת"א 35 התאושש לקראת הנעילה ● מדד הטכנולוגיה נחלש, פאלו אלטו נופלת ביותר מ-7% ● בוול סטריט, אלפאבית איכזבה בשורת הרווח וצוללת במסחר, בעוד מיקרוסופט ניפצה תחזיות בזכות הענן ● מחירי הנפט נסוגים בצל דיווחים על התנעת מגעים דיפלומטיים

אוניה בשירות צים הותקפה בים השחור על ידי כשב"מים, וטבעה

האוניה, שיצאה מנמל חיפה, הותקפה אתמול והוטבעה בים השחור ● הצוות חולץ ללא פגע, אך כל המכולות על הספינה טבעו ● המתקפה משקפת מגמה גוברת והולכת של זליגת הלחימה הרוסית-אוקראינית למדינות שכנות

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין בחודש שעבר / צילום: ap

למרות ההבטחות: האיחוד עדיין אינו מציע לקנדה הצטרפות כ"חברה שותפה"

היוזמה להעמקת הקשרים בין קנדה לאיחוד האירופי נתקלה בהתנגדות פנימית, בעיקר מצד גרמניה ● המהלך נעצר בשל מחלוקות על הגדרת מעמדה של קנדה והשלכותיו הכלכליות והביטחוניות

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

יו"ר ועדת הבחירות סולברג הנחה את ראש השב"כ זיני לפתוח בחקירה בחשד לשוחד בחירות מצד קטאר

קטאר בתגובה ראשונה לפרשה: "מכחישים את הטענות" • זיני החזיק במידע המודיעיני על האפשרות להעברת הכספים עוד טרם הבחירות - אך לא עדכן את הוועדה • בשב"כ הגיבו: "אין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם" • ועדת הבחירות המרכזית בתגובה לדרישה לכנס את נשיאות הוועדה: "למיטב ידיעתנו אין שחר לטענות בדבר פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות" • זיני עדכן אישית את נתניהו, איזנקוט ולפיד

מימין: לירן ליברמן, מייסד ומנכ''ל HUMANZ, מעיין שריג, סמנכ''לית תקשורת ושותפויות במטא ישראל וסיגלית הורן גלפרין, מנכ''לית איגוד השיווק הישראלי / צילום: טל שאמי

חצי טריליון דולר בשנה: המספרים והאלגוריתמים של כלכלת המשפיענים

בכנס המשפיענים של איגוד השיווק הישראלי ו־HUMANZ דנו השבוע בענף שצפוי לגלגל חצי טריליון דולר ב־2027, ובשאלה מה עדיין מבדל יוצרי תוכן אנושיים בעידן הבינה המלאכותית • וגם: קרן רוטשילד תשקיע 2.5 מיליון שקל בפתרונות AI לסטודנטים ● אירועים ומינויים

איתי דנקנר, מנכ''ל חברת החדשות של רשת 13 / צילום: באדיבות חדשות 13

קשת פנתה בבקשה דחופה לצו מניעה: מנעו את מינויו של איתי דנקנר כמנכ"ל חדשות 13

דנקנר מתכנן להיכנס לתפקידו כמנכ"ל חדשות 13 כבר בשבוע הקרוב, זאת בטרם סיום ארבעה חודשים של צינון כפי שמוזכר בהסכם העסקתו בקשת, הקובע תקופת צינון של ארבעה חודשים ממועד סיום העבודה ● קשת דורשת לאכוף את ההסכם ולאסור עליו ועל רשת 13 להתחיל בהתקשרות עד ל-4 במרץ 2027.

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

בעקבות הניסיון לרסק את טיסת פליי דובאי: חובת דיווח 48 שעות מראש על הצוות במטוס

בעקבות המחדל שנחשף בניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, בישראל מחמירים את נהלי הדיווח ● חברות התעופה יחויבו להעביר את פרטי אנשי הצוות 48 שעות לפני ההמראה לישראל, כדי לאפשר לגופי הביטחון זמן לאיתור איומים חריגים

בחינות להסמכת רואי חשבון בבנייני האומה בירושלים / צילום: ליאור מזרחי

55% בלבד מהנבחנים עברו את בחינות מועצת רואי החשבון במועד אביב 2026

בקרב הנבחנים שניגשו לראשונה לבחינה אחוזי המעבר היו גבוהים יותר ● בוגרי הקריה האקדמית אונו הובילו את דירוג מוסדות הלימוד עם 93% הצלחה ● המכללה למינהל דורגה בתחתית עם 22% בלבד ● הבחינה נערכה במתכונת החדשה בעקבות הרפורמה בלימודי החשבונאות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; אלפאבית מחקה היום כחצי טריליון דולר משוויה

נאסד"ק ירד ב-1.4% ● רוטציה של המשקיעים ממניות הטכנולוגיה למגזרים אחרים בשוק ● מיקרוסופט תנפיק אג"ח בהיקף של 25 מיליארד דולר ● דרמה באירופה: לאגארד תפרוש מוקדם מה-ECB ● עסקת ענק לדורדאש ואינסטקארט ● ענקית התרופות אלי לילי הכתה את התחזיות בזכות זינוק במכירות התרופה להרזיה

יו''ר הכנסת, ח''כ אמיר אוחנה ויו''ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט / צילום:  נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לא רק סמל: זאת הסיבה שבגוש איזנקוט דורשים להחליף את יו"ר הכנסת

עוד בטרם תוקם הממשלה, אחת הקריאות שמושמעות כלפי הגוש שמוביל גדי איזנקוט היא החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ● מה דרוש כדי לבצע מהלך שכזה, כמה פעמים בתולדות המדינה היו יושבי ראש שלא השתייכו למפלגת השלטון ומה חשיבות התפקיד במשחק הפוליטי? ● המשרוקית של גלובס

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

על רקע פניית סולברג לזיני: האם אפשר לבטל את תוצאות הבחירות?

מה קורה כשמתגלה התנהלות לא חוקית, האם זה יכול לעצור את השבעת הכנסת, ומתי זה קרה בעבר? ● בדקנו את הוראות החוק ואת התקדימים ההיסטוריים ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Kwiyeon Ha

חשד לריגול: אשת עסקים המקורבת למנכ"ל אנבידיה העבירה מידע לסין

לפי תחקיר הניו יורק טיימס, סוכנויות המודיעין האמריקאיות גילו כי בכירה בחברת מרכזי נתונים מסינגפור, שקיימה קשרים קרובים עם מנכ"ל אנבידיה, העבירה מידע למודיעין הסיני ● הנשיא טראמפ עודכן בממצאים לפני כשנה, אך בחר שלא לפעול ● באנבידיה מכחישים כי הועבר מידע רגיש וטוענים שמדובר בקשרים עסקיים שגרתיים

גריל של Nine / צילום: ניין מוצרי צריכה

אחרי שבעה חודשי המתנה: סופרגז פאוור נכנסת לשוק הקמעונאי

סופרגז פאוור פועלת להשלמת רכישת השליטה ביבואנית המותגים ניין, בעסקה שהיקפה עשוי להגיע לכ-30 מיליון שקל ● לגלובס נודע כי החברה מתכננת להתרחב גם לתחום מחממי המים בגז ● שוק הגרילים בישראל מגלגל כ-350 מיליון שקל בשנה, ובתחום הטאבונים נמכרו אשתקד כ-15 אלף יחידות ● ברקע: שבעה חודשים חלפו מאז ההכרזה על העסקה ועד לקבלת אישור רשות התחרות

זום גלובלי / עיבוד: Reuters

זינוק של 25% בתוך שלושה חודשים: חשבון המלחמה באיראן תופח

ארה"ב מעדכנת כי הוצאות המלחמה באיראן זינקו ל־47 מיליארד דולר ● אתיופיה רוכשת מטוסי קרב מתקדמים מרוסיה ומגבירה את המתיחות ביבשת ● והמותג "הלו קיטי" נקלע ללב הסכסוך בין יפן לסין ● זום גלובלי

שוק הדיור. הגרלות הדירות לא הביאו ירידות מחירים / צילום: Shutterstock

תשע משימות חירום: סדר היום של הממשלה הבאה בשוק הדיור

מהכשלים בהגרלות הדיור והתחבורה המקרטעת, דרך עודף התכנון ועד המינויים התקועים ברמ"י ובמוסדות התכנון ● אלו האתגרים שדורשים שידוד מערכות עמוק ומדיניות חדשה, ולא עוד פתרונות מדף

תותחי שדה רוסיים שנלקחו כשלל ממצרים במלחמת סיני / צילום: לע''מ

המלכודת המוניטרית שהוציאה את הבריטים מסואץ: 70 שנה למלחמת סיני

70 שנה למבצע קדש, ומערכה אחת שלו כמעט נשכחה מהזיכרון הישראלי - הכלכלית ● בריטניה רצתה להשאיר כוחות באזור התעלה אבל נזקקה לדולרים כדי להגן על שער הליש"ט, ובוושינגטון סגרו את הברז ● איך ישראל הענייה הייתה מוגנת יותר מפני אותו מנוף לחץ?

ספינת התענוגות האודיסי עוגנת בנמל בקמבודיה / צילום: ap

הם מכרו את כל רכושם כדי לחיות על ספינת תענוגות וכעת הם תקועים בקמבודיה

ספינת התענוגות אודיסי הבטיחה לנוסעיה מסע שיימשך שנים, אך החברה המפעילה אותה נקלעה לקשיים כספיים בעקבות הזינוק במחירי הדלק בשל העימות עם איראן

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ: על הממשלה להסביר מדוע לא יבוטל חוק התקשורת למרות הפגמים לכאורה בחקיקה

בג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה לשר התקשורת שלמה קרעי ולממשלה להסביר מדוע אין לבטל את חוק התקשורת, בשל טענות שהחקיקה נעשתה בהליך לא תקין ● בשלב הראשון יכריע בית המשפט אם הפגמים בהליך לבדם מצדיקים את ביטול החוק

רכב היברידי / צילום: Shutterstock

"המס הירוק" מתקרב לסוף הדרך? באוצר בוחנים החלפת מנגנון ההטבה על זיהום מופחת

משרד האוצר שוקל לבטל את הטבת המס הירוק, בטענה שהיא מיצתה את מטרתה ועלותה למדינה גבוהה, במיוחד לנוכח העלייה ברכישת רכבי פלאג־אין והייבריד ● מרצדס השיקה בישראל את ה־C קלאס המחודשת ● יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה באמצעות מותגים סיניים, ובוחנות כניסה לשווקים ולתחומים חדשים • השבוע בענף הרכב