גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

המגעים הופסקו: לאומי פרטנרס לא תשקיע 100 מיליון שקל ברייק נדל"ן

ארבעה חודשים לאחר חתימת מזכר ההבנות, הופסקו המגעים להשקעה של 100 מיליון שקל בחברת ההתחדשות העירונית שבשליטת יוסי רייק ואספן ● העסקה נועדה להתבצע לפי שווי של 525 מיליון שקל ולהוות שלב מקדים לקראת הנפקה בבורסה

כותרות העיתונים בעולם

המומחים הפחידו, השווקים רעדו - אז איך מחיר הנפט לא זינק ל-200 דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה מנע ממחיר הנפט לזנק ל-200 דולר, תחקיר הניו יורק טיימס טוען שצה"ל השתמש בפצצות עם זרחן לבן מעל אזורים מאוכלסים בלבנון, ובאיראן מסקרים את הירידה בתמיכה בישראל בעולם • כותרות העיתונים בעולם 

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

כולל וויטקוף: הבכירים בממשל טראמפ שישראל ריגלה אחריהם

דיווח: בארה"ב מזהים עלייה נרחבת בפעילות הריגול של ישראל נגדה ● בחריין: יירטנו טילים וכבט"מים מאיראן • אזעקות הופעלו בגליל המערבי • יועצו של חמינאי: "טראמפ זקוק להסכם זמני כדי לפתוח מחדש את הורמוז" ● בעקבות טעות בזיהוי: חיילים וקצין בצבא לבנון נהרגו; עאון: "הפרה בוטה" ● חילופי מהלומות הלילה: איראן שיגרה כטב"מים לעבר מצר הורמוז, מטוסי קרב אמריקאים הפילו ארבעה מהם ● עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מהנדס עיר אישר הקמת מבנה בשטח של מועצה אחרת. מה קבע ביהמ"ש?

יזם שהציג עסקת מכר כקבוצת רכישה נקנס בכמעט מיליון שקל ● בית המשפט קבע כי טובת קטין גברה על רצון האם לשנות את שם משפחתו לשם אביו ● וגם: מדוע בוטל צו הריסה למבנה בגליל התחתון, למרות שהאישור להקמתו ניתן שלא בסמכות? ● 3 פסקי דין בשבוע

סקוט מוריסון / צילום: Reuters, Darrian Traynor ו־Jonathan Ernst

ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר: "היחסים עם ישראל בצניחה חופשית"

האיש שהנהיג את אוסטרליה בקדנציה הקודמת מבכה את הידרדרות הקשר עם ישראל ("היחסים בצניחה חופשית"), מצר על השנאה הגואה ("שינוי מדיניות יצר רישיון לאנטישמיות") ומתוסכל מעצימת העיניים ● הוא מודה שמדיניות ההגירה באוסטרליה נשחקה, ומוצא פרטנר אצל טראמפ: "עם ביידן יכולת לחזות איך דברים יטופלו. אצל טראמפ זה לא עבד, כי הוא מבקש לשבש מערכות"

אנשי עסקים / צילום: Shutterstock

המחוזי סגר פירצת מס דרמטית לאנשי עסקים. הדרמה וההשלכות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי במציאות הכלכלית הנוכחית אנשי עסקים בינלאומיים יכולים לקיים "שני מרכזי חיים מקבילים" בעוצמה דומה לצורכי מס ● מומחים מזהירים מסיכון ל"כפל מס" ● "ניכרת מגמה בפסיקה להתאים את מבחני התושבות לדפוסי החיים החדשים"

השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן

גל שביתות במערכת המשפט כאות הזדהות עם השופט סולברג

נציגות השופטים הודיעה על קיום אסיפות הסברה בכלל בתי המשפט היום בין השעות 10:00 ל-11:00, בתגובה להתפרעות של מפגינים חרדים מחוץ לביתו של שופט העליון נעם סולברג בשבוע שעבר ● למהלך הצטרף גם ארגון הפרקליטים, המייצג כ-1,100 פרקליטים במגזר הציבורי

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

טראמפ: אתקשר לנתניהו ואומר לו לא לתקוף באיראן

באיראן מאותתים שמבחינתם ה"סבב" נגמר ● טראמפ לרשת פוקס: אני מציע לאיראן - יריתם את הטילים שלכם, זה מספיק. תחזרו לשולחן המו"מ ● צה"ל: חיל האוויר יירט עד כה את כלל הטילים ששוגרו מאיראן ● ראש הממשלה נתניהו מקיים דיון ביטחוני בצל האיומים מאיראן ● ירי מלבנון לעבר שטח ישראל - למרות ההכרזה על "הפסקת האש" החדשה ● הותר לפרסום: סרן שחר גמלא ז"ל ואהד יערי ז"ל נפלו בלבנון ● עדכונים שוטפים

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור שגייסה 200 מיליון דולר להשקעה באג"ח טכנולוגיה

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

הדמיית פרויקט Galleria של עלמדב בטורונטו. בעיגול: המנכ''ל רפי לזר / צילום: מצגת החברה

חוזרת לבורסה: חברת הנדל"ן שחתכה את השווי והשלימה הנפקה

עלמדב, לשעבר אלעד קנדה של יצחק תשובה וכיום בבעלות קבוצת הנדל"ן הקנדית רסטר מנג'מנט, גייסה 340 מיליון שקל לאחר שהתפשרה מול המוסדיים על השווי המבוקש

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים

אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

מתחם הבונקרים Vivos xPoint / צילום: באדיבות WSJ

קהילת הישרדות יוקרתית מתפרקת מבפנים

הם עברו לדרום דקוטה כדי לשרוד את האפוקליפסה במתחם בונקרים "ברמת חמישה כוכבים" ● ועכשיו הם כבר קורעים זה על זה באמצעות תלונות ועדי בית

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

אגזוז בפחות מ־200 שקל מעלי אקספרס: הטריק שיחסוך לכם אלפי שקלים

כוח הקנייה של השקל השתפר משמעותית בחודשים האחרונים אבל הבשורה, כנראה, עדיין לא הגיעה לשוק הרכב והחלפים בישראל ● מטרייד–אין במחיר מחירון ועד לסבסוד במימון הרכישה - אלו ההטבות וההנחות העקיפות שיאפשרו לכם לנצל בכל זאת את השקל החזק

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

התרנגולת מטילת ביצי הזהב של הראל ויזל נאבקת ומקווה שהתפנית תגיע עם המונדיאל

ענקית הספורט הגלובלית נייקי הימרה על מכירות ישירות, פינתה את המדפים למתחרות ואיבדה 65% משוויה מאז השיא ● לריטיילורס של קבוצת פוקס-ויזל, בעלת הזיכיון הרשמי, נייקי יוצרת הפסדים של יותר מ-30 מיליון שקל ברבעון ● כעת היא תולה תקוות במונדיאל, שישמש פלטפורמה להחזיר לפחות חלק מגדולתה ● הכסף מאחורי המונדיאל, פרויקט מיוחד

ברלין. 85% מתושבי העיר שוכרים דירות / צילום: Shutterstock

"יש לי עשרות דירות למכירה, ואף אחד לא מתקשר": מה קורה בשוק בברלין

אחרי שנות גאות, שוק הנדל"ן בברלין מדשדש עם ירידת מחירים של כ–15% בשנתיים האחרונות ● רגולציה קשוחה וחשש מהבחירות בספטמבר מובילים להצפת השוק בנכסים של משקיעים זרים, בעוד העירייה מחריפה את האכיפה נגד חריגות במחירי השכירות

חגי לופסקו / צילום: The Linux Foundation

הישראלי הבכיר בכוכבת השבבים החדשה של וול סטריט: "נחמד שהמשקיעים מהמרים עלינו"

פחות מחודש מאז הנפקת הענק של סרבראס, הישראלי הבכיר בחברה, חגי לופסקו, מדבר בראיון ראשון על המעבר לעמק הסיליקון, על היתרון התחרותי מול אנבידיה ועל עסקת הענק עם OpenAI - ומזהיר: ישראל לא יכולה לבנות על שחזור ההצלחה של הסייבר ב־AI, היא נשארת מאחור

יצחק תשובה ויוסי אבו / צילום: שלמה יוסף

חצי שנה אחרי שאושר: תשובה מבקש מהמדינה הקלות בהסכם יצוא הגז

לגלובס נודע ששותפות ניו מד מבקשת לשנות את מנגנון התמחור של הגז למשק המקומי בעקבות ייסוף השקל ושחיקת הכנסותיה ● במשרד האנרגיה מאותתים שהדרישה, שתייקר את הגז ועשויה ללחוץ כלפי מעלה על תעריף החשמל, תידחה

צילום: Shutterstock

הזמר ישי לוי הלך לעולמו בגיל 63

לוי, מהמוזיקאים המזוהים והמשפיעים ביותר במוזיקה הים-תיכונית בישראל, הלך הלילה לעולמו בגיל 63 • "בכאב בלתי נתפס אנחנו מודיעים על פטירתו של ישי לוי הלילה. אין מילים כרגע", מסרה משפחתו • שר התרבות: "מחלוצי המוזיקה המזרחית בארץ, אומן שהצליח לגעת בלבבות של דורות שלמים"

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

920 מיליון דולר בחודש: זה הסכום שגוגל מתכוונת לשלם ל‑SpaceX

עפ"י הדיווח, SpaceX של אילון מאסק חתמה על עסקה עם גוגל שתניב לה הכנסות של כ‑920 מיליון דולר בחודש, באמצעות אספקה של דאטה סנטר לבינה מלאכותית ● כזכור, בחודש שעבר הודיעה גם אנתרופיק על עסקה שבמסגרתה תעשה שימוש ביכולות של SpaceX