גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שלמה אליהו / צילום: נאו מדיה

בגיל 90 שלמה אליהו הופך למנכ"ל זמני של מגדל אחזקות

חצי שנה לאחר שחברת הביטוח מגדל טרם מצאה מחליף ליוסי בן ברוך - אליהו, הבעלים של החברה, ימונה למנכ"ל זמני

פרופ' ענת אלון־בק / צילום: איל יצהר

הישראלית מאחורי התביעה נגד הניו יורק טיימס: "כשלא מפקחים על סיקור מוטה - יש פגיעה במשקיעים"

העיתון נאלץ לבצע תיקונים והבהרות נוכח טענות לסיקור אנטי־ישראלי ותלונות של עובדת לשעבר, המניה צנחה ב־11% ביומיים ובעלי מניות דורשים להיכנס לעובי הקורה ● בריאיון לגלובס טוענת פרופ' ענת אלון־בק, שמייצגת אותם, כי הדיון אינו רק על סיקור - אלא על האחריות של תאגיד ציבורי לשמור על מוניטין ואמינות

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נוסעים אל הדאבל: הפניקס סמארט בפסגת הזכורות והאהובות של השבוע

אחרי שבועיים כפרסומת האהובה ביותר, חברת הביטוח מובילה גם במדד הזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת למותג הניקיון טאצ', שעלה בקמפיין משעשע עם הפרזנטורית מירן בוזגלו ומשפחתה

מפגין שורף דגל ישראל בהפגנה בניו יורק / צילום: Shutterstock

סחף מסוכן: האנטישמיות בצפון אמריקה עברה ממעשי קצה אל לב המיינסטרים

ירי לעבר בתי כנסת, אלימות בחצרות בתי הספר והסתה ממוסדת במסדרונות האקדמיה כבר אינם אירועים נקודתיים בשולי החברה ● הנתונים החדשים, התיקים המשפטיים והעדויות הקשות חושפים מציאות יומיומית מאיימת עבור הקהילות היהודיות בארה"ב ובקנדה ● כשההנהגה מגמגמת והמוסדות מעניקים רוח גבית, הפחד הופך לחלק מהשגרה והשיח הפומבי מאבד כל רסן

מלון נורמן / צילום: נועם פריסמן

הישראלים שמככבים בדירוג המלונות של המזרח התיכון

דיוויד קמפינסקי ת"א ודה נורמן דורגו בין 12 המלונות המובילים במזרח התיכון ל־2026 ● תושבי הדרום והעוטף יוכלו לרכוש כרטיסים מוזלים להופעה של שלמה ארצי בפארק אשכול, ביוזמת קרן רש"י ו־toMix ● וקניון הזהב משיק קומה חדשה בהשקעה של 100 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הגירעון בספטמבר עדיין נמוך מהיעד, אבל באוצר לא ממהרים לחגוג

הגירעון התקציבי נותר ללא שינוי ועמד גם בספטמבר על 3.2% תוצר, לעומת יעד של 4.9% תוצר • הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בספטמבר בכ-47 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 6% לעומת אשתקד • אך באוצר מזהירים: המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב גידול גבוה יותר בהוצאות

מתחם הזיכרון של מסיבת הנובה ברעים / צילום: Shutterstock

המענה לשורדי הנובה: המעטפת קיימת, הליווי עוד חסר

הממשלה הקימה מערך ייעודי לשורדי המסיבות בדרום, ורוב סעיפי ההחלטה כבר קודמו ● אבל מאגר המידע עדיין לא זמין לשורדים, והדרך בין הזכויות, הטיפולים והליווי נותרה מורכבת ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המעטפת לשורדי המסיבות מ־7 מאוקטובר

''לוס טאקוס'' / צילום: דוד מויאל

העולים ממקסיקו סיטי ייבאו לישראל מטבח אסלי ושמח

לוס טאקוס היא מזללת אוכל רחוב שבה אוכלים טאקוס בידיים, מתלכלכים ונהנים - בלי להתאים לחך הישראלי (מלבד כשרות)

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

למה המטה לביטחון לאומי צריך הנחיה לדאוג לביטחון הלאומי

למה במל"ל זקוקים להנחיה ● מה הבינו האמריקאים על הפעלת לחץ ● ומה חשבו בשוק על הרכישות של גולדמן זאקס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אי תשלום פנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

המעסיק ששילם כמיליון שקל לעובד של חודשיים והמסר החד-משמעי של בית הדין

חברה שלא הפקידה לפנסיה במשך 52 ימי עבודה חויבה לשלם לעובד לשעבר 890 אלף שקל ● בית הדין קבע כי הזכאות להפקדות מתחילה ביום העבודה הראשון, גם אם העובד עוזב לפני שחלפו 90 יום ● מומחים מזהירים: גם העסקה קצרה עלולה להוביל לחשיפה כספית כבדה

בוחרים קרן השתלמות לפי טבלת התשואות? בדקנו אם זה עובד

תשואות העבר משפיעות על הבחירה שלנו בקרנות השתלמות ● בדקנו 12 נקודות בחירה החל ב־2010: גם חלק ממובילות העבר מצאו את עצמן בחצי התחתון של הטבלה, ורק בארבע מהבחירות המובילה היכתה את ממוצע המתחרות בחמש השנים הבאות ● אז לפי מה כן בוחרים? ● המחשבון 

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock, Dmitriy Feldman svarshik

בצל סערת פליי דובאי: כמה ישראלים טסו לאמירויות בספטמבר?

בספטמבר עברו בנתב"ג 2.27 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות – עלייה של 14.8% לעומת אשתקד ● החברות הישראליות הטיסו 1.2 מיליון נוסעים, ויוון הייתה היעד המוביל ● איחוד האמירויות דורגה חמישית מבין המדינות המבוקשות ● ומה צפוי לפליי דובאי?

מחשב קוונטי בתערוכה בברצלונה / צילום: Shutterstock, davide bonaldo

"רגע ChatGPT על סטרואידים": מניות הקוונטום מנסות להתאושש מקיץ קשוח

למרות הירידות החדות במניות המחשוב הקוונטי, בבנק אוף אמריקה מתארים את התחום כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● בבנק מעריכים כי לוח הזמנים לאימוץ מסחרי של הטכנולוגיה התקצר דרמטית, והוא לפני פריצה ● האם מניות הקוונטום על סף זינוק בשנת 2027?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מתקפת בזק של שלושה ימים: תוכנית התקיפה באיראן שגיבש הפנטגון

בניו יורק טיימס דווח כי בכירים אמריקאיים דנו באפשרות למערכה קצרה שתתמקד במאגרי הטילים והכטב"מים של איראן ● ארה"ב הזהירה את אזרחיה במזרח התיכון מפעולות של החות'ים ואיראן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; דוניץ צללה, נובה וטאואר איבדו גובה

ת"א 35 ירד בכ-0.2%, מדד ת"א 90 טיפס בכ-0.6% ● דוניץ צללה בחדות במחזור מסחר ענק ● נקסט ויז'ן התאוששה מעט לאחר שאיבדה קרוב לרבע מערכה בתוך יומיים ● פי.סי.בי רוכשת את Gorilla Circuits בארה"ב לפי שווי פעילות של 120 מיליון דולר ● אחרי השיאים בוול סטריט: ג'יי.פי מורגן טוען שהמניות עמידות לעלייה בתשואות

אנשים מתמגנים בחניון בעת התקפת טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל סכסוך שכר: פיצויי מלחמה שהגישו אלפי אזרחים תקועים

כ־10,000 עררים של אזרחים ועסקים, בהיקף כספי של כ־5 מיליארד שקל, ממתינים להכרעה ● יושבי ראש ועדות הערר וחבריהן הודיעו על הפסקת עבודתם בטענה כי רשות המסים מגבילה את שעות העבודה המשולמות עבור כל תיק ● במשרד האוצר טוענים כי כבר אושרה הגדלת מכסת השעות וקוראים לוועדות לחדש את פעילותן

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

אחרי שעתיים של חסימות: כביש 4 נפתח לתנועה

מפגינים מהפלג הירושלמי חסמו כבישים על רקע מעצרי עריקים חרדים בימים האחרונים • כביש 4 והחסימות בירושלים נפתחו לתנועה

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חלוקת רכוש בגירושים / אילוסטרציה: Shutterstock

הבעל זכה בדירה בהגרלה לפני הנישואים, אך בית הדין קבע: היא שייכת לשניהם

הבעל טען כי הזכייה בהגרלת "מחיר למשתכן" לפני החתונה הופכת את הדירה לרכושו בלבד, אך בית הדין הרבני קבע כי הזכייה אינה שקולה לבעלות • גם הצהרת האישה לבנק כי אין לה דירה אחרת לא שינתה את התוצאה, והבעל ישלם לה 12 אלף שקל הוצאות משפט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה שלילית בוול סטריט: הנאסד"ק צלל; מניות השבבים גררו את השוק מטה

וול סטריט ננעלה בירידות שערים בהובלת סקטור הטכנולוגיה ● מדד השווי השווה ב-S&P 500 דווקא ננעל בירוק ● אכזבה מנתוני ההכנסות של OpenAI שלחה גלי הדף לסקטור השבבים וה-AI ● סקטור האנרגיה זינק; הנפט זינק בצל המתיחות במזרח התיכון, אך מיתן את העליות לקראת הנעילה ● תביעות האבטלה הראשוניות ירדו מתחת לתחזיות ● פאלאנטיר נגדית למגמה בטכנולוגיה ומזנקת בעקבות שדרוג מגולדמן סאקס