גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ירון זליכה ויועז הנדל / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, יועז הנדל

אחוז החסימה הוא לא המבחן היחידי של וינטר, הנדל וזליכה

הרשימות החדשות שמתמודדות בבחירות, ובעיקר אלו שמובילים עופר וינטר, יועז הנדל וירון זליכה, נדרשו לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן את המרוץ ● אלא שבניגוד למפלגות הוותיקות, אם יקבלו פחות מ־1% מהקולות, הן יידרשו להתמודד עם כאב ראש פיננסי לא קטן

המכתב שהופץ בפייסבוק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין של עיריית חיפה

האם הרגלי השינה בחיפה משפיעים על הבחירות?

מכתב מסתורי מבן גוריון על סגירת הקלפיות בחיפה לא יאוחר מהשעה 22:00 בלילה בבחירות 1952, עורר סערה ברשתות ● אלא שאז התברר: מדובר בקמפיין לעידוד הצבעה של העירייה ● המשרוקית מסבירה

קרפור, צרפת / צילום: Shutterstock

"מצב חסר תקדים בצרפת": קרפור חתכה את התחזית בגלל המהומות

ענקית הקמעונאות הצרפתית מעריכה כי הפגיעה ברווח התפעולי שלה עשויה להגיע ל-200 מיליון אירו, בשל הנזקים הישירים לחנויות, הירידה בתנועת הקונים, צמצום שעות הפעילות והעלייה בהוצאות האבטחה ● על רקע הורדת התחזיות, מניית קרפור איבדה הבוקר כ-12% במסחר בפריז

מנכ''ל ריינאייר מייקל אולירי / צילום: ap, Virginia Mayo

"בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה": האזהרה של מנכ"ל ריינאייר

כתוצאה מהמלחמה עם איראן ועליית מחיר הנפט: מנכ"ל חברת הלואו קוסט ריינאייר טוען כי מחירי הטיסות באירופה צפויים לזנק בשיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה ● חברות הלואו קוסט רגישות יותר לתנודות במחירי הדלק, ולכן צפויות להיפגע מהן יותר

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

ג'נריישן גייסה חוב של מעל מיליארד שקל למימון רכישת שו"ב אנרגיה

כדי לממן את העסקה, ג'נריישן הנפיקה סדרת אג"ח חדשה אותה מכרה לגופים מוסדיים, כאשר היקף הגיוס עומד על 1.16 מיליארד שקל ● הריבית נקבעה על 3.48%, שיעור נמוך יחסית לחוב קונצרני, אך היא תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן עד 2039

פרופ' אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, מעיד במשפט נתניהו / צילום: חיים גולדברג, פלאש90

מנדלבליט במשפט נתניהו: ביקשתי לעצור את הקשר של המשטרה עם בן כספית

ביום הרביעי לעדותו במשפט נתניהו אישר היועמ"ש לשעבר כי ביקש לעצור את הקשר עם בן כספית: "הייתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור, כספית מפעיל את המשטרה" ● אתמול, ביום עדותו השלישי, העיד מנדלבליט כי רה"מ לא הוזהר בחקירה שהוא חשוד בעבירת שוחד

מטה סטרייפ בסן פרנסיסקו / צילום: Shutterstock

דרוש: מנכ"ל מקומי לחברה גלובלית בשכר של יותר מ-100 אלף שקל לחודש

חברת התשלומים האירית־אמריקאית סטרייפ מגייסת מנהל שיוביל את הפעילות בישראל, ירחיב את צוות המכירות ויעבוד מול בנקים ורגולטורים ● טווח התגמול השנתי מגיע לכ־1.84 מיליון שקל ברוטו, אך עשוי לכלול עמלות ובונוסים התלויים בעמידה ביעדים

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

היום שאחרי הפרישה: מה יעשה בני גנץ?

אחרי ההודעה על פרישה מהמרוץ לכנסת, עולה השאלה מה יהיה הצעד הבא של יו"ר כחול לבן ● עוד לפני כניסתו לפוליטיקה השתלב גנץ בעולם העסקי, כיהן בתפקידים בחברות והשקיע בסטארט־אפים - כעת ייתכן שיחזור אליו

סואלה ברוורמן, שרת הפנים הבריטית לשעבר / צילום: Reuters, Anadolu

"הממשלה הבריטית בחרה בחמאס, בצעדות השנאה ובאסלאמיסטים"

שרת הפנים הבריטית לשעבר, סואלה ברוורמן, הודחה לאחר שיצאה בחריפות נגד מה שכינתה "מצעדי השנאה" נגד ישראל ברחובות לונדון ● כעת, בעקבות מעברה למפלגת Reform UK, המתחרה מימין בשמרנים, ועם יציאת ספרה החדש, היא מדברת בראיון לגלובס על הכשל של המשטרה מול האסלאם הקיצוני, המוסר המעוות של ממשלת הלייבור והקשר הישיר בין ההגירה ההמונית לעלייה באנטישמיות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ בברלין, אמש / צילום: Reuters

בעשרות מיליארדי דולרים: המהלך של אנבידיה לכיבוש שוק ה-AI האירופי

אנבידיה הציגה השקעות והתחייבויות בהיקף של קרוב ל־10 מיליארד דולר לתמיכה בחברות ובמוסדות באירופה, בעוד מדינות היבשת מבקשות להגדיל את עצמאותן בתחום הבינה המלאכותית ● מחר יישא ג'נסן הואנג את הנאום המרכזי ב־ GTC בברלין, כשברקע שאלות על עלויות ה־AI ואבטחת הסוכנים ● בין המציגות בכנס: דקארט, VAST Data ו־WEKA

רביב ברוקמאייר / צילום: ענבל מרמרי

מניית תומר מזון חוזרת להיסחר: רביב ברוקמאייר ייכנס לתפקיד היו"ר

חודשיים אחרי שמנייתה הפסיקה להסחר בבורסה המקומית בעקבות חשש לאי-סדרים, מניית חברת המזון שבה למסחר ● ברוקמאייר, שכיהן בעבר כמנכ"ל ויסוצקי, מגה וגולף יחליף את בעל השליטה דורון קימלוב שימשיך לכהן כמנכ"ל

צוללת בלתי מאוישת מתוצרת ISE / צילום: אלביט מערכות

אלביט מסתערת על שוק הצוללות הבלתי מאוישות

אלביט רכשה חברת רובוטיקה ימית מקנדה ומחזקת את פעילותה בתחום הכלים הצוללים הבלתי מאוישים, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים בשוק הביטחון הימי

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock

לפני שהתשלום יורד בחדות: האם כדאי למהר להתקין גג סולארי?

טיוטת החלטה של רשות החשמל קובעת כי התשלום עבור חשמל מגגות סולאריים ביתיים חדשים יופחת בחדות החל מ־2027 ● מה יעלה בגורל מי שכבר התקין, מהן המשמעויות של מודל השוק החדש וכיצד הקיצוץ בסבסוד צפוי להשפיע על כיס הצרכנים? ● גלובס עושה סדר

שוטרים מול חנות סגורה של לואי ויטון במילאנו / צילום: ap, Luca Bruno

בירת האופנה של אירופה בכוננות ביזה: ורסצ'ה ולואי ויטון מרוקנים חלונות ראווה

מילאנו במצב חירום בעקבות גל ביזה ואלימות שהתפשט מצרפת וכוון נגד חנויות היוקרה ● בעוד שבפריז הנזקים נאמדים ביותר ממיליארד אירו, והרשתות המסחריות נרתמות לאיתור הסחורה הגנובה, באיטליה מזהירים מנזק כלכלי ופוליטי כבד, ומקדמים עוצר ומעצרים מנהליים

שלומי פוגל + אסי שמלצר - בעלים של מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

יותר מ-100 מיליון דולר: העסקה שנרקמת בין רפאל ומספנות ישראל לקפריסין

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ירושלים לניקוסיה מעמיק • אחרי הדיווח על רצון קפריסאי לרכוש את כיפת ברזל, מסתמנת עסקת ענק לאספקת כלי שיט ממספנות ישראל המצוידים במערכות נשק של רפאל ● מניית מספנות ישראל מגיבה ● העסקה מצטרפת לשורת הצלחות של התעשיות הביטחוניות באירופה

העברת העסק אצל המשפחות העשירות בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף את האתגר של המשפחות העשירות בעולם

מחקר חדש מצביע על כך שהיעדר יורשים מתאימים וחוסר מוכנות של הדור הבא הם גורמים מרכזיים בהחלטה למכור עסקים משפחתיים ● מחלוקות בין בני המשפחה והקשר הרגשי לעסק מקשים על קבלת החלטות, ולעיתים מכירה נשקלת כדי לשמור על האחדות המשפחתית ● גם לאחר המכירה, המשפחות נדרשות להסכים כיצד לנהל ולשמר את ההון המשותף לאורך הדורות

נטפליקס (בעיגול: טד סרנדוס, מנכ''ל נטפליקס) / צילום: Reuters, USA TODAY Network

נטפליקס עקפה את צפי הרווח, אך התחזית מאכזבת. המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 12.87 מיליארד דולר, ובכך עמדה בתחזיות האנליסטים, שעמדו על 12.88 מיליארד דולר ● בשורת הרווח למניה דיווחה נטפליקס על 0.87 דולר, מעל לתחזיות האנליסטים ● צופה הכנסות של 13.44 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, פחות מהצפי

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

שפיר הנדסה יצרה עושר דמיוני של 10 מיליארד שקל לאחים שפירא

שפיר הנדסה סיכמה על מכירת פעילות חלוקת הגז הטבעי שלה לאלייד תמורת 230 מיליון שקל, אולי בדרך להשתלטות על בית הזיקוק באשדוד ● נסחרת בשווי של כ-15 מיליארד שקל, הרבה מעל יתר חברות התשתיות ● וגם: העושר הדמיוני שנוצר לארבעת האחים שפירא

אתר של המטרו / צילום: הלית ינאי־לויזון

המטרו מתקדם: זו התחנה הראשונה שקיבלה אישור להתחיל בעבודות

מינהל התכנון אישר לראשונה היתר להתחלת עבודות על תחנה של המטרו - תחנת פארק אריאל שרון ● התחנה ממוקמת בשטח פתוח, במרחק של כ-230 מטר מאזור וכ-350 מטרים מגנות

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

אם כל החברות: מה עומד מאחורי כוונות המיזוג בין טסלה ל-SpaceX

אחרי שבוע של ספקולציות, הלילה זה הפך לרשמי: אילון מאסק חשף תוכנית למיזוג בין טסלה ל-SpaceX בחברה אחת, שתשלב רכבים מעופפים וטכנולוגיות חלל, ותיווצר לפי הערכות בשווי של כ־3.5 טריליון דולר