גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ביל גייטס / צילום: ap

"מיליארד מתים": האזהרה החריגה של ביל גייטס על ה-AI

על רקע שורת תקריות בטיחות והאזהרות המתרבות מפני קצב התפתחות הבינה המלאכותית, מייסד מיקרוסופט קורא להדק את הפיקוח והרגולציה על התחום ● גייטס מזהיר מהשילוב בין כלים מתקדמים לגורמים בעלי כוונות זדוניות, בזמן שבכירי התעשייה חלוקים בשאלת הסיכונים והצורך להאט את המרוץ

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

אייר אינדיה בדרך לתביעה ייצוגית על ביטול הטיסות לישראל לאחר מתקפת הכטב"מים מאיראן

בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה, לאחר שקבע כי קיימת אפשרות סבירה שהיא לא עמדה בחובותיה לפי חוק שירותי תעופה ● הסיבה: לא סיפקה לנוסעים שירותי סיוע ולא הציעה כרטיסי טיסה חלופיים לאחר שהפסיקה את הטיסות לישראל וממנה באפריל 2024 • מנגד אייר אינדיה טוענת: לא ניתן לחייב חברות לספק טיסות חלופיות בכל תנאי ובכל מחיר

דן פרנס, מנכ''ל קרסו נדל''ן / צילום: שלומי יוסף

קרסו נשארה בלי הקבלן המבצע בפרויקט הירושלמי

לפי הדיווח של קרסו, בשבועות האחרונים הפסיקה החברה הקבלנית נטע ליפשיץ את העבודות בפרויקט "יובל הצעירה" בירושלים באופן חד־צדדי, ובהמשך הודיעה כי לא תוכל להמשיך בביצוען ● בעקבות זאת, ב־26 בספטמבר מסרה לה קרסו הודעת סילוק יד ● בקרסו מציינים כי מספר קבלנים כבר הביעו נכונות עקרונית להשלים את הפרויקט

הפגנות מחאה נגד ישראל בהולנד / צילום: Reuters, Anadolu

עד 6 שנות מאסר: מה עומד מאחורי המהפך ביחס של הולנד לישראל

אכיפה מחמירה בשדה התעופה, עונשי מאסר לחורגים וסיכון רחב לכלכלה הישראלית ● הולנד, שנחשבה בעבר לתומכת ישראל ויעד אטרקטיבי לתיירים, הפכה לחלוצה באיסור מוחלט על מוצרי התנחלויות ● כך המלחמה בעזה שינתה את הפוליטיקה ההולנדית

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

אנבידיה יוצאת למהלך היסטורי של 150 מיליארד דולר

יצרנית השבבים הודיעה כי תגדיל את תוכנית רכישת המניות העצמית שלה ב־150 מיליארד דולר לסכום של 235 מיליארד - התוכנית הגדולה ביותר בתולדות אנבידיה ואי־פעם בוול סטריט ● המנכ"ל ג'נסן הואנג: "הצמיחה מונעת משינוי שמתרחש פעם בדור"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

הגרעין חוזר לשולחן: ההצעה של טראמפ לאיראן

באיראן מתעקשים: "המו"מ לא הועיל, הדרך לרסן את טראמפ - המשך חסימת הורמוז"  ● דיווח: רה"מ ביקש מנשיא האמירויות להכחיש שהתריע לו לפני ה-7 באוקטובר ● בצל חילופי המהלומות, החות'ים מאיימים בהרחבת בנק המטרות נגד סעודיה ● דיווח: שיחת הטלפון הבהולה שמנעה את פיגוע הענק בבריטניה - והחשד: איראן קשורה ● דיווח: איראן נדרשת להתגמש בגרעין - ודורשת התחייבות שישראל לא תתקוף ● ראש המודיעין המצרי הזהיר את נתניהו ימים לפני הטבח ● עדכונים שוטפים

השימוש ב-AI מגיע לשוק הרכב / אילוסטרציה: Shutterstock

גרוק כבר מדבר עברית בטסלה. מי הבא בתור?

גרוק מדבר עברית בטסלה, ג'מיני נכנס לרנו ואלקסה לב.מ.וו: הצ'אטבוטים משתלטים במהירות על תא הנהג ● המדריך המלא למה זה נותן, איפה זה עדיין מקרטע, ממה להיזהר ומה לשאול את היבואן לפני הקנייה

צוות OpenWeb

חד הקרן מתל אביב שכמעט והנפיק - מבקש הקפאת הליכים

אופן ווב, שהגיעה בשיאה לשווי של 1.5 מיליארד דולר והכינה את הקרקע להנפקה, מבקשת הקפאת הליכים בשל חוב של 20 מיליון דולר לקרן ליקווידיטי • החברה טוענת כי הקרן הקפיאה את חשבונותיה וסיכלה את ניסיונותיה להשיג מימון ולהימכר, וכי בכך הובילה אותה לחדלות פירעון ● במייל לעובדים, המנכ"ל האשים את הקרן: "פעולותיה היו מכוונות, ולתפיסתנו, דורסניות"

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

סמנכ"לית השיווק של יד2: באחת מכל ארבע מודעות מורידים מחיר

לפני חצי שנה עשה אתר יד2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות שני חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

"משהו תמיד נשבר בסוף" - האזהרה משוק האג"ח

תשואות האג"ח בארה"ב כבר נסחרות בשיאים של עשרות שנים, אך ממשיכות בדרכן כלפי מעלה, בעיקר בגלל זעזוע האנרגיה העולמי והחששות מאינפלציה עיקשת ● עלייה מהירה בתשואות קדמה לרבים מהאסונות הכלכליים ב-50 השנה האחרונות, ואנליסטים מנסים להעריך כמה גבוהות עליהן להיות כדי ששוק המניות יתחיל להינזק

מימין: רונן עקביה ורום שחר / צילום: עזרא לוי

בית וגג לא מסתפקת במרכז: "בת גלים בחיפה זו שכונה ששנים חיכתה לבום"

שלוש שנים לאחר שמשפחת שחר נכנסה לחברת בית וגג, המנכ"ל רונן עקביה והדירקטור רום שחר מספרים בראיון לגלובס על הפנייה למגה־פרויקטים מחוץ לגוש דן: "זו חברה שהולכת לבנות בחיפה בבת־אחת יותר ממה שהיא בנתה עד היום מצרפית בכל המקומות"

תורים בנתב''ג (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף

תשאירו את הרכב בבית: ההודעה החריגה של נתב"ג

רש"ת עדכנה היום כי החניונים בשדה התעופה בתפוסה מלאה ● מדי יום במהלך סוכות צפויים לעבור בנתב"ג מעל 90 אלף נוסעים

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

"חיפושים פוגעניים": משרד החוץ מזהיר את הטסים לאמסטרדם, ומגרש דיפלומטיים הולנדים

בעקבות הסנקציות המחמירות במיוחד שנכנסו לתוקף בהולנד נגד מוצרי ההתנחלויות, ובעקבות מה שנראה כאכיפה קפדנית ואף פוגענית, משרד החוץ הודיע על סילוק הדיפלומטים ההולנדים הפועלים מול הרשות הפלסטינית מישראל ● צעד דומה בוצע מול בריטניה בזמן האחרון

עידן נוריק, אהוד שניאורסון / צילום:  חן גלילי, יח''צ, רועי פלדה

השותפים לשעבר של אהוד ברק בדרך להקמת חברת סייבר חדשה

לגלובס נודע שמנכ"ל פאראגון עידן נוריק מתכנן להקים חברת סייבר חדשה, כשאליו צפוי להצטרף שותפו אהוד שניאורסון וגם סא"ל מכהן בהליכי שחרור ● החברה העתידית קיבלה התחייבות עקרונית להשקעה מקרן סקויה וקרן סוויש של עומרי כספי ● ברקע: פאראגון מתכננת לצאת למיזוג ספאק בניו יורק

איור: גיל ג'יבלי

18 מנדטים על הכוונת: המיזמים ששואפים לשנע מאות אלפי ישראלים מחו"ל לקלפי. עד כמה זה ריאלי?

שורת יוזמות אזרחיות התגייסו לסייע לישראלים תושבי חו"ל להגיע ארצה ולממש את זכות ההצבעה בבחירות ● עם זאת, מי שחלם על "טיסה חינם" נותר מאוכזב ● בעוד שמארגני היוזמות מציגים פעילות א־פוליטית, המהלך מעורר מחלוקת קשה ● מי עומד מאחורי המיזמים ומה הם מציעים?

ראש השב''כ רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, מעיין טואף / לע״מ

רונן בר משיב לנתניהו: אלה שקרים, אגיש נגדו תביעת דיבה

ראש השב"כ לשעבר הודיע כי ינחה את עורכי דינו לתבוע את ראש הממשלה בעקבות ההאשמות שהטיח בו בנוגע לליל 7 באוקטובר • בר דורש לחשוף את המסמכים ולוח הפגישות של נתניהו עם גורמי ביטחון וגורמים זרים, ומתכוון לזמן לעדות גם את אנשי לשכתו • "הזהרתי אותו מאסון ממשמש ובא, הוא התעלם מההתרעות"

אילוסטרציה: Shutterstock

"שערוריה": בית הדין הכריח חברה לשלם פיצויי עתק לעובד. כך היא הגיבה

ביה"ד חייב מעסיקה לשלם לעובד שעבד אצלה 52 ימים בלבד, וחלה ארבע שנים לאחר מכן, 890 אלף שקל בשל אובדן פנסיית נכות - זאת לאחר שהמעסיקה לא העבירה כספים לקרן פנסיה במשך תקופת ההעסקה הקצרה - והביאה לקטיעת הרצף הפנסיוני של העובד ולכך שלא יהיה זכאי לקצבת נכות בהמשך ● ב"כ המעסיקה: "סעד שערורייתי, נערער"

דיוויד רובינשטיין / צילום: ap, Julia Nikhinson

בן 77, מיליארדר ועדיין עובד: "לא רוצה לרדת מהבמה"

דיוויד רובינשטיין, מייסד ענקית ההשקעות קרלייל ובעל קבוצת הבייסבול בולטימור אוריולס, אומר שהוא ורבים מחבריו בני דור הבייבי־בום עובדים כיום קשה כמו לפני עשור או שניים: "אנחנו לא רוצים לרדת מהבמה" • וגם: העצה שלו לצעירים בעידן ה-AI

אילוסטרציה: Shutterstock

צו עיכוב הליכים לסוכנות רכבי היוקרה שנקלעה לחובות של 97 מיליון שקל

ביהמ"ש הוציא צו עיכוב הליכים ל-45 ימים לסוכנות רכבי היוקרה ביי אנד דרייב שבבעלות אורי דגמי ויצחק מאיה, זאת לאחר שהגיעה למשבר תזרימי חריף ● המהלך נועד לאפשר לחברה לגבש עסקה למכירת מתחם הפעילות שלה בנתניה תמורת 51 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט בהובלת הנאסד"ק; תשואות האג"ח בשיא של 19 שנה

וול סטריט ננעלה בירידות שערים, במרכז העניינים בולטות מניות מטא ואנבידיה; מדד הפחד (VIX) זינק ● האג"ח ל-10 שנים טיפס לרמת שיא של 19 שנה ● לאחר יום מסחר תנודתי, הברנט ננעל בעלייה קלה סביב 105.28 דולר לחבית ● הביטקוין השלים רצף ירידות של 5 ימים, הארוך מזה 4 חודשים ● פדרל ריזרב הבהיר כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית לא צפויה לבלום את לחצי האינפלציה בטווח הקרוב