גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מהי העיר בה התושבים בישראל הכי מרוצים מהעירייה שלהם? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר התושבים בישראל הכי מרוצים מהעירייה שלהם?

מה זו אפליקציית Muse שהושקה החודש? • למה העסקה לרכישת כאל על ידי קבוצת יוניון-הראל התרסקה? • וגם: וורן באפט הודיע על פרישה מתפקיד יו"ר ברקשייר האת'הווי. באיזו שנה הוא רכש את השליטה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלה הנתונים

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון הודיעה שהמנכ"ל אופיר שריד יסיים את תפקידו בשל מחלה

חברת הנדל"ן המניב הודיעה כי שריד יסיים את תפקידו בחברה, לאחר שבתחילת החודש יצא לחופשת מחלה בשל נסיבות רפואיות ● החברה החלה בהליך לאיתור מנכ"ל

סוכה בבניין / צילום: תמר מצפי

השכן בנה סוכה שחוסמת את החניה. מה אפשר לעשות?

המפגש בין חופש הדת והמסורת לבין הזכות לקניין, נוחות ומניעת מטרדים בבית המשותף או במרחב הציבורי והאישי מעורר לא מעט שאלות, ובהן: האם אפשר לבנות סוכה בכל מקום שרוצים? מה אפשר לעשות אם הסוכה מפריעה לגישה לחניה או למדרכה, והאם כל השכנים יכולים להשתמש בסוכה שנבנתה בחצר המשותפת? ● גלובס עושה סדר

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

הפג-לויד וקרן פימי הגישו הצעה משופרת לרכישת צים. מה היא כוללת?

הפג-לויד ופימי הגישו לממשלה הצעה משופרת לרכישת צים, הכוללת התחייבות להפעלת קו ישיר לאסיה, חיזוק "מניית הזהב" והשארת פעילות הספנות והידע המקצועי בישראל ● במסגרת ההצעה יוגדל גם מספר הימאים הישראלים, צים ישראל תחזיק בצי מכולות עצמאי ותיהנה מגישה לצי העולמי של הפג-לויד

זלמן שובל / צילום: שלומי יוסף

בגיל 96, זלמן שובל רוצה להציל את מערכת הבריאות בישראל. ויש לו תוכנית

הרופאים הישראלים עוזבים, הרופאים היהודים באמריקה מתחילים לחשוש לעתידם, והשגריר לשעבר מזהה הזדמנות לחבר בין שתי התופעות ● בדרך הוא חוזר לימים שבהם היה שגריר ומזהיר מפני האנטישמיות משני צדי המפה הפוליטית ● וגם: מה הוא חושב על פרשת מלי וליאל יהלומי, שהביאה את בנק ירושלים שבשליטת משפחתו לכותרות?

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ לקרעי: חתום על המינויים שפסלת למועצת התאגיד בתוך שבוע

שופטי בג"ץ הפכו את הצווים על תנאי למוחלטים והורו לשר התקשורת שלמה קרעי לחתום בתוך שבעה ימים על מינויים של ארבעה חברי מועצה לתאגיד השידור הציבורי ● השופטים דחו את נימוקיו של השר נגד המועמדים, והגדירו אותם כ"טיעוני קש" ● כך לדוגמה קבעו כי השתתפות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית אינה עילה לפסילה ● נקבע אף כי כהונתו של המנכ"ל גולן יוכפז תוארך

שפע, נדיבות ושמחת אכילה. לולוליש / צילום: אפיק גבאי

יוצאים מהסרט, פותחים שולחן: תחנות החובה הטעימות ביותר בחיפה

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי שיתקיים בחיפה בחול המועד סוכות מזמין את המבקרים לגלות את הסצנה הקולינרית התוססת בעיר, ממאפי שמרים בבת גלים ועד ארוחות טעימות בשוק תלפיות

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן פושט הרגל טוען שהקים עסק חדש, כתבה מזויפת מגלובס ניסתה לקדם אותו

כתבה מזוייפת המתחזה לעמוד שער של עיתון גלובס פורסמה החודש בטוויטר תחת שמו של אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, ובה הכותרת: "האיש שמכר קרקעות במאות מיליונים בישראל בונה עכשיו פלטפורמה גלובלית" ● לאחר פניית גלובס לקובי לקבלת תגובה - הכתבה נמחקה מהעמוד

רשות המסים ואסף ענבר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

העסקים בצפון גילו שהם צריכים להחזיר פיצויים שקיבלו למדינה ● משבר המים נפתר, אך מעיד על בעיה עמוקה יותר ● ומנכ"ל סולל בונה אולץ לשוב מכנס בברלין בגלל חקירה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

מייק פיי ודן אמיגה, מייסדי איילנד / צילום: Antonio Delucci

חד הקרן איילנד מתל אביב מודיע על גיוס הון שישי - והשווי קופץ ל-6.4 מיליארד דולר

איילנד מגייסת 400 מיליון דולר לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר ● החברה מרחיבה את פעילותה מעבר לדפדפן הארגוני ומאיצה את המאבק על נתחי השוק בסייבר הארגוני ובאבטחת ה-AI

הרברט ריימונד מקמאסטר / צילום: Shutterstock

היועץ לשעבר של טראמפ מזהיר: "אם המטרה להביא את איראן למו"מ - נתאכזב שוב"

הרברט ריימונד מקמאסטר שימש כיועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ בקדנציה הקודמת ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא שובר שתיקה וחושף כיצד מתקבלות ההחלטות ● הוא מודה שיש מחסור משמעותי במיירטים, חושף שהנפט ממשיך לצאת מהמפרץ ומסביר את המדיניות הכלכלית: "טראמפ שואף שארה"ב תהיה אלטרנטיבה לסין"

צילומים: AP- Ben Curtis,  רויטרס - Denis Balibouse, שאטרסטוק

קרבות עזים באתיופיה מאיימים לגרור את כל אפריקה למלחמה

מלחמה באתיופיה מתחדשת ומאיימת על המשטר והאזור כולו ● תמונה מחויכת אחת של נשיאת ונצואלה עם טראמפ מציתה סערה פוליטית ● והמיליארדר ההודי שמתכנן את אחת ההנפקות הגדולות בלונדון בשנים האחרונות ● זום גלובלי

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

סחורה לוהטת: הבכירים שעוזבים את הבנק ומרוויחים הרבה יותר מהמנכ"ל שלו

בשנים האחרונות עשו את דרכם שורה של בכירים בבנקים לחברות מתחומי הפיננסים והנדל"ן, תוך שהם נהנים מתגמול גבוה בהרבה ● "אם הגעת למעמד של מנהל בבנק, אתה מביא המון ידע שאתה יכול ליישם בחוץ", אומר גורם מתוך המערכת ● מה עומד מאחורי רשימת העוזבים המתארכת, וכיצד משפיע חוק שכר הבכירים על יכולת הבנקים לגייס טאלנטים

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות

כ־1.13 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בתקופת החגים, עם יותר מ־100 אלף נוסעים בימי השיא ● העומסים כבר מורגשים: בשבוע האחרון נרשם עיכוב ממוצע של 52 דקות בהמראות, ורק 16% מהטיסות יצאו בזמן ● אלה היעדים המבוקשים והחברות שרשמו את העיכובים הגדולים ביותר

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

"קללת אוקטובר": סטפק צולל למיתוס של שוק המניות

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

בתום מסחר תנודתי, וול סטריט ננעלה ביציבות; מניות נביוס ומטא זינקו

נאסד"ק ללא שינוי, דאו ג'ונס בירידה קלה ● משרד האוצר האמריקאי רכש היום אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בהיקף של 4 מיליארד דולר, פחות מתקרת הרכישה ● מטא השיקה משקפי מציאות מדומה ● נביוס קיבלה העלאת המלצה ● הבורסות באירופה ננעלו בירידות