גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

יו"ר נתיבי איילון יודח? יש כבר מי שמתכוון להחליף אותו

אלכס דן מנסה לגבש רוב בדירקטוריון כדי להחליף את דוד אם יודח בשבוע הבא ● אחרי תחקיר "המבקר" בחדשות 12, שבו נטען לניפוח הניסיון המקצועי של יו"ר נתיבי איילון עידן דוד, ברשות החברות הממשלתיות דורשים ממנו תשובות עד 22 בספטמבר • הרשות: מסירת פרטים בלתי מדויקים עלולה להוביל לאי־מינוי ואף להליכים פליליים ● דוד נכנס לתפקיד ביולי שעבר, בתמיכתו של השר הממונה דוד אמסלם

שמואל ורשבסקי / צילום: יריב כץ

שמואל ורשבסקי יקבל פרס מפעל חיים מטעם ברנד אקדמי

שמואל ורשבסקי, ממייסדי אדלר חומסקי, יקבל פרס מפעל חיים בתחרות Israel Brand Award על תרומתו רבת־השנים לעולם המיתוג והפרסום ● קמפיין "קו אדום" של בית הנשיא למאבק בחרם ובבריונות זוכה להתגייסות רחבה של חברות וגופים מסחריים, בהובלת AppsFlyer ● וגם: יוניון מוטורס הודיעה על שורת מינויים בכירים, שייכנסו לתוקף בתחילת 2027 ● אירועים ומינויים

מערכת הסוואה של ספקטרל איקס / צילום: שי ודניאל רז

עסקה עם נאט"ו: ספקטרל איקס תספק מערכות הסוואה בכ-35 מיליון שקל

חברת הדיפנס-טק מקיסריה חתמה על עסקה לאספקת עשרות מערכות הסוואה מתקדמות למדינה אירופית ● הניסיון שנרכש בצה"ל ואיומי הרחפנים באוקראינה מזניקים את הביקוש הגלובלי למוצריה

הראל שפירא, גבריאל מגנזי, חן שפירא / איור: גיל ג'יבלי

בצעד חריג: בית המשפט שלל את הווטו של בעל מניות ומינה דירקטורית חיצונית

חברת שפיר הנדסה המחזיקה בשליטה על אברות תעשיות וגבי מגנזי, המחזיק במניות המיעוט, השתמשו בזכות וטו כדי לבלום מינוי דירקטורים חיצוניים ● השופט מצא כי אין בחוק פיתרון למבוי סתום, ופסל את הווטו של מגנזי כדי להוציא את החברה מקיפאון

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

האתר יקרוס? ארקיע מציעה הלילה 50% הנחה לנוסעים בסוכות

ארקיע תציע הלילה, למשך תשע שעות, 50% הנחה על מאות כרטיסי טיסה לחול המועד סוכות, למגוון יעדים באירופה ● במבצע דומה בעבר אתר החברה קרס למשך שעות ● ולמי שיכול לחכות: בדיקה מגלה כי מיד אחרי החגים מחירי הטיסות צונחים בעשרות אחוזים, ובחלק מהיעדים ביותר מ־70%

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

אפקט העושר לא הביא לרכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

ירידה של 10% בקצב האכלוס: הערים שמובילות בהיצע הדירות שבבנייה

תל אביב עקפה את ירושלים והובילה את התחלות הבנייה בישראל עם 7,611 דירות בשנה האחרונה, ואחריה ירושלים וחיפה ● למרות היקף גבוה של היתרי בנייה והתחלות בנייה, גמר הבנייה ירד ב-9.7% ברבעון השני ● השלמת הפרויקטים ומסירת הדירות מתעכבות מסיבות של מחסור בכוח אדם וטכנולוגיות בנייה

אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה / צילום: תמר מצפי

נתניהו מבקש לזמן את מנדלבליט להעיד במשפטו לפני הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לזמן לעדות במשפטו את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט למשך שבעה ימי עדות ● מנדלבליט היה זה שהורה על העמדתו לדין של נתניהו ● לטענת ההגנה, מנדלבליט לא אישר לפתוח בחקירה כנדרש בחוק יסוד הממשלה

לירה טורקית / צילום: Shutterstock

משבר אמון בטורקיה: הבורסה באיסטנבול צללה והמסחר הושהה

גל משיכות של כ־129 מיליארד לירות מאחת הקרנות הגדולות בבורסה הטורקית "פוסולה פורטפוי", חשף סדקים בשוק ההון הטורקי, והותיר את המשקיעים מול אחד הימים הקשים ביותר בבורסה באיסטנבול בשנה האחרונה

חנות נעלי רוקפורט / צילום: תמר מצפי

אוריג'ינלס תשלם מעל 3 מיליון שקל בעקבות פגיעה ביבוא האישי של רוקפורט

לפי רשות התחרות, היבואנית הרשמית בישראל סייעה לחסימת גישת ישראלים לקנייה באתר האמריקאי של רוקפורט, תוך כדי הפנייתם לאתר המקומי שהיה יקר יותר ● המקרה מצטרף לשורת צעדי אכיפה נגד פגיעה ביבוא המקביל והאישי

דגנית קרמר / צילום: ינאי יחיאלי

חברת התקשורת עברה ידיים וממנה מנכ"לית חדשה

דגנית קרמר מונתה למנכ"לית הוט מובייל ● קרמר, לשעבר משנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, תוביל את החברה תחת בעלי השליטה החדשים

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

חילוקי דעות בוול סטריט: מדוע "השור" הגדול אד ירדני חותך את תחזית ה-S&P 500?

זינוק האג"ח ל-5% מוביל את בכירי האסטרטגים לחשב מסלול מחדש לאחר חודשים של אופטימיות שיא ● אד ירדני ווולס פארגו חותכים את היעד ל-S&P 500 ● טום לי מ-Fundstrat שומר על אופטימיות: "התיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות" ● גולדמן זאקס חושפים כי השקעות ה-AI מניעות כמחצית מצמיחת הרווחים של כלל המדד

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכרעת ועדת דיין: למרות הביקוש מצד חוות השרתים, יצוא הגז יישאר על כנו

שנתיים וחצי לאחר פרסום מסקנות הביניים, הוועדה קבעה כי מגבלת יצוא הגז לא תשתנה, למרות הזינוק בביקוש מחשמל לחוות שרתים והתנגדות חריפה של משרד האוצר • חיפוש הגז הבא ממשיך להתעכב, וההגשה נדחתה ל-2027

ברלין / צילום: Shutterstock

בברלין קוראים לציבור לענוד מגן דוד - וזו הסיבה

כותרות העיתונים בעולם: נורבגיה רוצה להטיל עונש מאסר על מי שירכוש מוצרים מאיו"ש, כ-125 אלף תימנים נאלצו לברוח משטחים שנכבשו על ידי החות'ים, ובברלין מנסים לעודד את תושבי העיר לענוד מגן דוד כתמיכה בקהילה היהודית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

נעמה אלשיך / צילום: שי בראל

המנכ”לית החדשה של יאנגו דלי: "בקרוב נכריז על שיתופי פעולה ומהלכים חדשים"

נעמה אלשיך, שכיהנה בתפקידה האחרון כמשנה למנכ"ל שופרסל אמיגה (הזרוע המוסדית של שופרסל) תיכנס לתפקיד המנכ"לית של יאנגו דלי ותנסה להרחיב את פעילות החברה בשוק משלוחי הסופר המהירים ● המינוי מגיע בתקופה שבה שוק משלוחי המזון והסופר באונליין בישראל עובר שינוי משמעותי ● אלשיך: "המטרה היא להחזיר את יאנגו דלי למעמד של שחקן מרכזי בשוק"

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

איזו עיר שואפת לבנות את מתחם ההופעות הסגור הגדול ביותר בישראל?

איזו מניה ביטחונית ישראלית החלה לקבל השבוע סיקור של גופי השקעות בינלאומיים? ● לפי הלמ"ס, מה קרה למחירי דירות יד שנייה ברבעון השני של השנה? ● וגם: במה הודתה היזמת הישראלית עילית רז, מייסדת ומנכ"לית הסטארט־אפ ג'ונקו? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

זום גלובלי / צילום: AP - Sunday Alamba

בפחות ממחיר דירה: עיירה שלמה בארה”ב מחפשת קונה ב־1.1 מיליון דולר

עיירה בקליפורניה מוצעת למכירה, לאחר שכבר נמכרה בעבר ● ממשלת איטליה מבטלת אגרת רכב לקראת הבחירות. המחיר לקופת המדינה: כ־2 מיליארד דולר ● ויפן חוצה שיא עולמי של בני 100 על רקע משבר דמוגרפי חריף ● זום גלובלי

תל אביב / צילום: Shutterstock

במקום הראשון במזרח התיכון: העיר הישראלית שמטפסת בדירוג העולמי

תל אביב דורגה במקום ה־34 מתוך 1,000 ערים במדד העולמי של Oxford Economics, לאחר שטיפסה 12 מקומות משנה שעברה ● תעשיית הטכנולוגיה, ריבוי הסטארט־אפים ושיעורי ההשכלה הגבוהים בעיר עומדים מאחורי הדירוג, אך מחירי הדיור והמצב הביטחוני מכבידים עליו ● לדירוג התברגו גם חיפה וירושלים, במקומות ה־144 וה־179 בהתאמה