גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

אלביט לעובדים: לבחור מכונית רק מרשימה "מערבית"

בעקבות תע"א וצה"ל: גם אלביט מוציאה את הסיניות מהליסינג ● חברת מכשירי תנועה החלה לשווק בישראל את גרסת הפלאג-אין של הקרוס-אובר דיפאל S05, ששווק עד כה בישראל בגרסה חשמלית בלבד ● השבוע בענף הרכב

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

שברה את כל השיאים: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.77 טריליון דולר

היתה זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר אי פעם ● בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? מחקר מצא שרוב ההנפקות יורדות בשלב מסויים מתחת למחיר של יום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

זום גלובלי / צילום: Reuters

שווייץ בדרך לברקזיט משלה? ההצבעה שעלולה לטלטל את היחסים עם אירופה

המונדיאל והנפקת SpaceX יוצאים לדרך • טראמפ חוגג יום הולדת 80 – ומצית סערה משפטית • ושווייץ בדרך למשאל עם היסטורי • שבוע אחד, 4 אירועים דרמטיים ● זום גלובלי

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האזהרה של צבי סטפק למשקיעים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנורות האדומות מהן מזהיר צבי סטפק את המשקיעים ● ההשפעה הצפויה של הסלמה ביטחונית לגל ההנפקות בבורסה בת"א ● חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים ● יפן לקראת ריבית שיא של 31 שנה, וגלי ההדף עלולים להיות מורגשים בוול סטריט ● וגם: מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"אין לי מילים": תעשיית ה־AI בהלם מהחלטת הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק

ההוראה החריגה של ממשל טראמפ לחסום אזרחים זרים מגישה למודלי מיתוס 5 ו־ Fable 5 של אנתרופיק עוררה גל תגובות חריף בתעשיית הבינה המלאכותית ● מומחים מזהירים מתקדים מסוכן, אנתרופיק טוענת שמדובר ב"אי הבנה", ואפילו בכירים לשעבר בממשל מתקשים להבין את המהלך

ליאור פרנקל בשיחה עם ד''ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch / צילום: פרטי

הוא היה נווט קרב, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל, ייסד את פנגו - ואז הקים חברה בגיל 60

עם מי מדברים? ד"ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch ● על מה מדברים? האירוע הטראומתי שגרם לו להקים חברה בגיל 60, ההחלטה לפרוץ דווקא לשוק הסיני והמפגש שהפך את פנגו מסטארט–אפ שנסגר למוצר שכל ישראלי מכיר ● פופקורן

הגרלת הדירות שממחישה את המצוקה של יזמי הנדל''ן / צילום: Shutterstock

אחד מכל חמישה יקבל דירה במתנה? ההגרלה שממחישה את מצוקת יזמי הדירות

הקמפיין הגדול והמתוקשר של חברת אנשי העיר בישר כי מבין 50 הרוכשים הראשונים בפרויקטים שלה במרכז תל אביב, תוגרל דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● רגע לפני סיום מועד המבצע, הוא נדחה, ומתברר כי רק חמישית מהדירות נמכרו

משחק קוג'ו / איור: Shutterstock

איפה באמת נולד משחק הכדורגל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: יש הרבה תביעות בעלות על המצאת הכדורגל, אבל פיפ"א מכירה רק באחת

אומודה 9 פלאג־אין / צילום:  יח''צ

הקרוסאובר שמציג כוח סוס מפלצתי בפחות מ-250 אלף שקל

אומודה 9 פלאג־אין, הקרוס־אובר הגדול של אומודה, מציג עיצוב חיצוני מלוטש אם כי לא לגמרי מקורי, לצד תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב ● הביצועים חזקים והטווח החשמלי מכובד, אבל בפלח ממתינים הרבה מתחרים קשוחים - חלקם מבית

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

טראמפ שוחח עם נתניהו והכריז: "ההסכם ייחתם בקרוב". גורמים באיראן: "הסבירות לאישור היא גבוהה"

טראמפ ונתניהו שוחחו על ההסכם ● גורמים איראנים אמרו למדינות האזור היום כי הושגה הסכמה "עקרונית" על מזכר ההבנות • טראמפ מודיע על ביטול התקיפות המתוכננות באיראן עקב "אישור הנקודות הסופיות בהסכם על ידי על הצדדים המעורבים" ● כוחות צה"ל  השלימו מבצע להשגת שליטה מבצעית במרחב צפון נחל הסלוקי בדרום לבנון • הלוחמים השמידו מאות תשתיות טרור וחיסלו, יחד עם חיל האוויר, כ-50 מחבלים ● עדכונים שוטפים

מייסד ומייסד ומנכ''ל SpaceX אילון מאסק / צילום: ap, Patrick Pleul

איך הנפקת SpaceX תשפיע על החסכונות של הישראלים?

SpaceX של אילון מאסק צפויה להתחיל את יומה הראשון בבורסה בשווי של 1.8 טריליון דולר ● בינתיים, החברה תיכנס מיידית לנאסד"ק אבל תיאלץ לחכות לפני שתגיע ל-S&P 500 ● עם עוד 2 הנפקות ענק שבדרך, ההרכב של המדדים הגדולים בוול סטריט משתנה ● "כשהמניות הללו ייכנסו, הן יוחזקו בתיקי הפנסיות של כולם"

נודי בחמאת סחוג ועגבניות / צילום: יעל יצחקי

הרבה יותר מג'חנון ומרק רגל: "דיוואן" נותנת במה למטבח תימני עדכני, מסקרן ועם טוויסט

המטבח התימני העדני רווי ההשפעות כמעט לא זוכה לייצוג במסעדנות המקומית הגבוהה. המקום החדש בפרדס חנה עושה כבוד למסורת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מהיכן מגיעים עשרות המיליארדים להנפקת הענק של SpaceX

ענקית החלל גייסה לפי שווי של טריליונים, למרות התשקיף שחשף הוצאות עתק והפסדים בשורה התחתונה ● מה המשמעות של השליטה האבסולוטית של מאסק, ואיך תשפיע הכניסה הצפויה של המניה למדדים המובילים על כספי הפנסיה של הציבור? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

אלשיה סילברסטון ב''דם אירי''. חוזרת להיות ילדה צילום: באדיבות יס

הסדרה בכיכובה של אלישיה סילברסטון מעלה שאלות על מה שעובר בדם

"דם אירי" דרמת מתח חדשה מגוללת את סיפורה של עורכת דין שמקבלת חבילה מסתורית מאביה שמשנה את חייה ● הסדרה בוחנת מחדש איך היחס כלפי האמת והסתרתה לצד התורשה מההורים יכולה לעצב או להרוס חיים

חומוס נאמן / צילום: אופק פטל

בפרבר מנומנם בשרון מצאנו מסעדה סודית, שהפכה למוקד עלייה לרגל

סדנאות שזירת פרחים לנשים בלבד, מדיטציית צלילים ייחודית, בית אמנות מכושף וחומוסייה שגם הקינוחים בה אגדיים ● יום קסום בהוד השרון

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

איבד את הקסם והתשוקה? מדוע חיים כצמן מוותר על השליטה בחברה שהקים

נורסטאר, שבאמצעותה שולט חיים כצמן בחברת המרכזים המסחריים ג'י סיטי, דיווחה כי בכוונתה למכור את רוב מניותיה, ומחפשת לצורך זה "רוכש אסטרטגי" ● לידר: "המכירה צפויה לסייע בפירעון התחייבויותיה הפיננסיות של נורסטאר, שתיהנה מהשפעה מהותית, אך ללא שליטה"

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התותח הישראלי בדרך לחברת הנשק החמה בעולם

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות / צילום: AI GEMINI

שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות

תחזית התקציב החדשה של האוצר מקדימה את קריסת הביטוח הלאומי ל־2029 ומציתה מחדש את הקרב הכלכלי הגדול של המשק ● בעוד הרפורמות שהקלו על קשישים ונכים מסומנות כסיבה להתרוקנות הקופה, מומחים מתארים משבר מבני עמוק בהרבה ● הם מזהירים מפני העתיד: "תגיעו לגיל פרישה ויגידו לכם - אתם זכאים, אבל כסף אין"

שבוע הספר העברי. חוגג 100 השנה / צילום: אולה ופבל דיברוב

מהמיתוס של חנה סנש ועד יחסים אובססיביים: המלצות סופרים לשבוע הספר

אחרי שצל כבד ריחף מעליו, נפתח שבוע הספר העברי ● יניב איצקוביץ, נועה סוזנה מורג, אשכול נבו, שרי שביט, נטעלי גבירץ, שהרה בלאו ושחר קמיניץ בהמלצות קריאה נפלאות

איציק שנידובסקי, מנכ''ל אנליסט / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שניצל זינוק של 540% כדי למכור מניות

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט, מכר היום בעסקה מחוץ לבורסה מניות בהיקף 8 מיליון שקל ● הוא מכר מניות בסכום כולל של 13 מיליון שקל בשנה האחרונה וממשיך להחזיק במניות בשווי של 16 מיליון שקל