גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הצנזורה מעכבת פרסום אייטם של כתב גלובס ללא הסבר

גלובס מביא לידיעת הציבור החלטה חריגה של הצנזורה לעכב עד להודעה חדשה פרסום כתבה, ללא נימוק ביטחוני שניתן להתמודד עמו ● זהו מקרה נוסף שבו מתעוררות שאלות בנוגע לאחידות מדיניותה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שתי החברות הישראליות שהציגו צמיחה דו־ספרתית ברווח הנקי

חברת המינרלים ICL עקפה את תחזית האנליסטים ודיווחה על גידול של כ-35% וכ-17%, ברווח הנקי המתואם ובמכירות, בהתאמה ● דלתא גליל כמעט הכפילה את הרווח הנקי שלה, בשל החזר מכס מהרשויות בארה"ב, אך גם בנטרולו הציגה גידול של מעל 20% בשורה התחתונה

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

רשות התחרות אישרה את עסקת המכירה של הוט מובייל

הרשות אישרה את עסקת המכירה של חברת הסלולר לדלק ישראל, קיסטון ולאומי פרטנרס, לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל ● דלק ישראל וקיסטון יחזיקו ב-40% מחברת הסלולר, בעוד לאומי פרטנרס תחזיק ב-20% ● מכיוון שלמשתתפות בעסקה אין עיסוקים נוספים בתחום התקשורת והסלולר, אישור המיזוג התבצע במהירות יחסית

יו''ר בזק, תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

נמצאה החברה שמרוויחה מאיומי החות'ים: בזק מאמינה שישראל תהפוך לגשר יבשתי לתעבורת האינטרנט למזרח

סך ההכנסות של בזק ברבעון השני עלה ב־1.4% בלבד לכ־2.17 מיליארד שקל, והרווח הנקי ההשוואתי זינק ב־38% ● החברה תחלק דיבידנד של 515 מיליון שקל ● היו"ר תומר ראב"ד: "הסיפור של החות'ים משפיע עלינו לחיוב מאוד. חלק מהצורך בתעבורת התקשורת העולמית הוא לעקוף את האזור של הים האדום ולעבור דרך ישראל"

שדרות. בולטת במספר המכרזים בגל הנוכחי / צילום: Shutterstock

"גל" מכרזים עם כ־7,500 יח"ד ייסגר השבוע - כולם מחוץ לאזורי הביקוש

12 מכרזים ישווקו כולם ביום רביעי, ואין ביניהם אף לא מכרז אחד באחת מארבע הערים הגדולות, או בלב אזורי הביקוש ● המכרזים הבולטים: 2,868 יח"ד בשדרות, כ־1,500 באופקים, כ־620 בצפת

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

המחווה של טראמפ לאיראן - וההתקדמות בסוגיית מצר הורמוז

צה"ל תוקף בלבנון: "חיזבאללה הפר את הפסקת האש" ●  בכיר במשרד החוץ האמריקאי: סבב השיחות בין ישראל ללבנון ברומא הסתיים ויחודש מחר בבוקר ● ישראל מתעדכנת על המו"מ בין ארה"ב ואיראן בעקיפין - ושומרת על דריכות: "המרחק בין שלום ומלחמה קרוב אצל טראמפ" ● דיווחים ערביים: סעודיה תוקפת כעת את החות'ים בצנעא ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס עקפה את התחזיות, אך המשקיעים מאוכזבים; יורדת במסחר

הכנסות נייס צמחו ל-782 מיליון דולר, מעל ציפיות האנליסטים, הודות להמשך הצמיחה בענן ובפתרונות הבינה המלאכותית ● השחיקה ברווח, ירידה בצמיחת ההכנסות מענן ותחזית חלשה אכזבו את המשקיעים - והמניה יורדת בת"א ובוול סטריט ● בלקרוק חדלה להיות בעלת עניין בחברה

מייקל ברי / צילום: Reuters, Nancy Kaszerman via ZUMA Wire

השוק בשיא, מייקל ברי בשורט: "אנחנו קרובים למפולת בסגנון 1987"

בוול סטריט חוגגים שיאים, אבל "ביג שורט" מחכה למפולת ומזהיר מקריסה אפשרית בסגנון 1987 ● כשהוא מהמר על ירידות בפלנטיר, אנבידיה ומיקרון, לא רק המוניטין שלו עומד למבחן - גם הכיס שלו

מסלולים בעלי שם דומה - הרכב השקעות שונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקעה בדולרים הפכה לשקלים. החוסכים לא ידעו

רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון באה להגביר אחידות במסלולי הגמל, הפנסיה וההשתלמות ● בפועל, מסלולים בעלי שם דומה כללו הרכב השקעות שונה - שהתבטא גם בתוצאות שהשיגו ● כעת מגדל ומיטב משנות מדיניות השקעה במסלולים שזכו לתשואה נמוכה ואיבדו כספים

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

במהירות של 8,700 קמ"ש: רקטה של SpaceX התרסקה על הירח

זו לא הפעם הראשונה שבה שאריות של פעילות בני האדם בחלל מתנגשות בירח, והתופעה מתחילה להוות בעיה ● כתוצאה מההתנגשות, ענן של אבק ושברי סלע יועף מעל פני הירח, אם כי מכדור הארץ קשה לראות זאת ללא טלסקופ עוצמתי

וואלה

אחרי חודשים של משבר: סבב פיטורים נוסף בוואלה

לאחר חודשים של מתיחות בין ההנהלה לנציגות העובדים, הושגו הסכמות על תוכנית הצמצומים: עד שבעה עובדים יסיימו את העסקתם, שניים ישובצו בתפקידים אחרים, וההנהלה התחייבה שלא לבצע פיטורי צמצום נוספים בקרב העיתונאים בשבעת החודשים הקרובים

סם אלטמן ודריו אמודיי / צילום: ap, Franck Robichon, Markus Schreiber

כשל נוסף: מודלי בינה מלאכותית של OpenAI ואנתרופיק יצאו מ"ארגז החול"

OpenAI דיווחה כי במהלך בדיקות סייבר, מודל שלה חרג מסביבת הניסוי וביצע פעולות לא מורשות באינטרנט ● גם מודלים של אנתרופיק הצליחו לצאת מ"ארגז החול", לגשת למערכות אמיתיות ואף לנסות לבצע פעולות זדוניות ● החברות מדגישות כי האירועים התרחשו בתנאי ניסוי מיוחדים ונבעו משילוב של כשלים טכניים והגדרות שגויות

איור: Shutterstock

עלייתן של חברות מיליון הדולר שמעסיקות עובד אחד בלבד

כלי בינה מלאכותית מקלים על יזמים להקים חברות לבדם, ורבים מהם ממשיכים להפעיל אותן כך גם כשהן צומחות

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

המוסדיים יצחקו אחרונים? סימד עשויה למכור את מחנות הקיץ מעל לערכם בספרים

חברת סימד הולדינגס הקורסת מדווחת כי ייתכן שעבור המוסדיים בארץ, שהיו הגופים העיקריים שהשתתפו בגיוס 620 מיליון שקל בסדרת אג"ח בודדה שלה, תיתכן תפנית חיובית מפתיעה בפרשה

יציאת כספים מסיבית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פדיונות של 10 מיליארד שקל: קרן סל אחת מטלטלת את התעשייה הפסיבית

כבר חודשים שקרנות הסל הישראליות סופגות פידיונות חריגים הנובעים מקרן "אינדקס בנקים ישראל" של IBI ● הסיבה: שינוי במדיניות של מנהל הקרן

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

למרות שיפור ברבעון השני: סולאראדג' צוללת במעל 20% בשל תחזית הכנסות מאכזבת

ענקית האנרגיה הישראלית צופה הכנסות של 310–340 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי - נמוך משמעותית מתחזיות השוק ● הדיווח מחק חמישית משווי המניה, על אף גידול של 20% בהכנסות ברבעון החולף וחזרה לרווחיות תפעולית שלא לפי כללי החשבונאות המקובלים ● המנכ"ל שוקי ניר: "מסמנים אבן דרך חשובה בהתאוששות"

חמי פרס ואדם סינגולדה בהנפקת טאבולה בנאסד''ק / צילום: טאבולה

זו שזינקה מעל 40% במהלך יום המסחר, וזו שמתרסקת: הרבה זמן לא ראינו יום כזה למניות ישראליות בוול סטריט

סולאראדג' וטאבולה צוללות בכ-25% עקב תחזיות מאכזבות ושחיקה בתזרים המזומנים, בעוד קאלטורה מזנקת בלמעלה מ-30% הודות לצמצום ההפסדים ולביקושים למוצרי ה-AI ● עונת הדוחות של הישראליות בוול סטריט מדגישה שוב את התנודתיות החריפה

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500

חשבון X עצמאי נתן לסוכן הבינה המלאכותית של אנתרופיק לנהל תיק השקעות של 50 אלף דולר במטרה להשיג תשואה גבוהה ממדד S&P 500 ● כעת טוענים מפעילי הפרויקט כי התיק הניב תשואה של 19% מאז מרץ, וכי משקיעים כבר מעתיקים את העסקאות שלו בהיקף של כ-27 מיליון דולר

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

היקרה בהיסטוריה: הצוללת אח"י דרקון נמסרה לישראל

בעיכוב של שנה מספנות טיסנקרופ השלימו את מסירת אח"י דרקון לחיל הים, הצוללת הגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה ● עלות הכלי מוערכת בכ-550 מיליון אירו, והוא מהווה חלק ממערך צוללות שימשיך להתבסס על היצרנית הגרמנית גם בעשור הקרוב

צחי סולטן, יו''ר דיסקונט חיתום, המתווך בעסקה / צילום: איל יצהר

המתווך שאיבד עמלה של 10 מיליון שקל בעסקה שהתפוצצה

בעקבות ביטול העברת השליטה בחברת הנדל"ן ג'י סיטי, פספסה דיסקונט חיתום של צחי סולטן עמלה המוערכת בעד 10 מיליון שקל ● מנגד הבטיחה לעצמה המנכ"לית המיועדת קרן כליפה שכר ומצנח זהב חלומיים