גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מקררים בסופרמרקט בצרפת לאחר מתקפת הטרור האחרונה באוקטובר / צילום: ap, Teresa Suarez

נזק של מיליונים: גל נוסף של התקפות סייבר על מערכות קירור בסופרמרקטים באירופה

גל חדש של מתקפות סייבר פגע במערכות הקירור של עשרות סופרמרקטים בבלגיה, בהולנד ובשבדיה וגרם להתחממות המקררים עד ל-70 מעלות ולהשמדת סחורה בשווי מאות אלפי אירו ● המתקפות מגיעות לאחר אירועים דומים בצרפת, בהם נפגעו מאות חנויות, ונגרמו נזקים של מיליונים ● זהות התוקפים עדיין אינה ידועה

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מתקן חדש לחיל התותחנים: אלביט חתמה על חוזה של 600 מיליון שקל עם משרד הביטחון

החוזה נחתם ל־15 שנה במהלך שנועד לשפר את הכשרת הלוחמים והמפקדים, לקצר זמני הסמכה ולחסוך בעלויות באמצעות סימולטורים ותשתיות טכנולוגיות ● ההסכם מצטרף להתרחבות פעילותה הבינלאומית של אלביט, הכוללת שיתופי־פעולה בארה"ב וחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS ורקטות לאזרבייג'ן

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט נערכת לשבוע נפיץ: כך המשקיעים מנסים להגן על עצמם

המשקיעים דרוכים אחרי הטלטלה במניות הטכנולוגיה ולקראת בחירות האמצע בארה"ב, ומחירי הביטוח מפני ירידות בשווקים קופצים

דליה קורקין, מנכ''לית ושותפה בחברת עמל ומעבר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

דליה קורקין, מנכ"לית עמל ומעבר: "15% מהאוכלוסייה שלנו עברה את גיל מאה"

דליה קורקין, מנכ"לית ושותפה בקבוצת עמל ומעבר, שממעטת להתראיין בתקשורת, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על הדרך שעשתה מגזברית בקיבוץ עני לניהול חברה שהונפקה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל ● על המשבר הכלכלי בקיבוצים: "כל שבוע הייתי צריכה לחפש את הדרך להביא כסף ולשרוד" ● ועל המעבר לבורסה: "אחריות עצומה כלפי המדינה וכלפי המשקיעים"

אילוסטרציה: Shutterstock

המניות שצנחו בעד 70% והמסר של השוק

התרסקות של עד 70% במניות של חברות גדולות ודוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה מוכיחים: הסבלנות של וול סטריט מתחילה לפקוע ● במקום הבטחות להכנסות עתידיות משירותי AI, המשקיעים עוברים יותר ויותר למניות שנחשבות דפנסיביות ולחברות עם תזרים מוכח ● וגם: איך הפכה אפל למרוויחה הגדולה?

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

מתקן נפט בסעודיה / צילום: ap, Amr Nabil

איראן בצד אחד, סעודיה מנגד: ענקיות היצוא לא מוצאות פתרון למשבר הנפט

באיראן צנחו ההכנסות מנפט ב־44% באוקטובר לעומת הממוצע החודשי במחצית הראשונה של השנה, וארה"ב מתייצבת כמפיקה ויצואנית הנפט המובילה בעולם על חשבון ענקיות המפרץ ● בינתיים, מחיר הנפט מאמיר

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

עושה את זה שוב: העיר שחזתה את התוצאות של הבחירות

רחובות ממשיכה להיות העיר שבה דפוס ההצבעה דומה ביותר לזה של כלל המדינה ● חיפה, פתח תקווה ולוד בולטות גם הן בדמיון לתוצאות הארציות, בין היתר בשל עלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית ● הנתונים העירוניים, עם זאת, מסתירים פערים משמעותיים בין שכונות בעלות מאפיינים חברתיים וכלכליים שונים

הפגנה על משבר הדיור בליסבון / צילום: ap, Armando Franca

הפגנות הענק מתפשטות באירופה: מהומות בגרמניה ומיליארד אירו נזק בצרפת

אירועי המחאה והאלימות מתפשטים בערי אירופה ● בד בבד, בעלי העסקים חוששים מהמשך ההתפרעויות ומפגיעה בעונת הקניות לקראת חג המולד, שאחראית ל־40% מהכנסות החנויות בצרפת, למשל ● הרשויות מאשימות קבוצות קיצוניות בניצול המחאות לביזה והצתות

הסנטורית הדמוקרטית היילי סטיבנס לצד המועמד הרפובליקאי מייק רוג'רס / צילום: ap, Jose Juarez

חברת הקונגרס הדמוקרטית תמכה במועמד הרפובליקאי. הסיבה: ישראל

כותרות העיתונים בעולם: חברת הקונגרס ממישיגן החליטה לתמוך במועמד הרפובליקאי, ארגון קנדי המייצג כ־3 מיליון עובדים החליט לסרב לטפל במשלוחי נשק לישראל, ופרשן ביטחוני מזהיר מפני המחיר של המלחמות המתמשכות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Evan Vucci

טראמפ יאבד את השליטה בקונגרס? התרחיש שמפחיד את השווקים

יוקר המחיה מכביד על טראמפ, והתחזיות מצביעות על אפשרות שהדמוקרטים ישתלטו על שני בתי הקונגרס ● נתוני העבר מראים שכשיש נשיא רפובליקאי, רוב לדמוקרטים בשני הבתים הוא התרחיש שמניב את התשואה הנמוכה ביותר למניות

הצהרת יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

סולברג לצד היועמ"שית וראש השב"כ: הבחירות התנהלו בתקינות

על רקע הפרסומים בימים האחרונים על חקירת השב"כ, יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג הבהיר כי החקירה עדיין בשלב הסמוי, וכי מרבית הפרסומים אינם נכונים ● לצד היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, אמר סולברג כי נבדקים חשדות למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות, אך בחומר הראיות הקיים אין כדי לערער את תוצאותיהן

אילוסטרציה: Shutterstock

בחירות ה־AI הראשונות הסתיימו. מה למדנו מהן?

המפלגות התחרו על הפיד באמצעות תמונות וסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית • לא תמיד מי שפרסם יותר זכה לתהודה רבה יותר ● המשרוקית של גלובס

מערכת כיפת ברזל (ארכיון) / צילום: דוברות משרד הביטחון

העסקה הבאה של רפאל? המדינה המפתיעה שמתעניינת במיירטי כיפת ברזל

בצל הלחימה המתמשכת באוקראינה ובמזרח התיכון, בכירים ביטחוניים באוסטרליה אמרו בדיון בפרלמנט כי ברצונם להעמיד מערך הגנה משופר מפני טילים עד תחילת העשור הבא ● המיירטים שבהם מתעניינים האוסטרלים אינם מיירטי טמיר שמיוצרים בישראל, כי אם כאלה שמיוצרים בארה"ב בשיתוף ריית'און האמריקאית

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

באי הכנס / צילום: תמר מצפי

תמונות ורגעים מכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס

הכנס, הנערך זו השנה השלישית, שם דגש על מיצוי הפוטנציאל של המרחב הכפרי, דיור והתחדשות, תעשייה וחקלאות מתקדמות, טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת, לצד תפקידם של הקיבוצים בשיקום הצפון והעוטף ● וגם: הנוכחים נהנו מהופעה של הזמרים דורית ראובני  וחנן יובל