גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

מימין: שימעי הורטיג, אורן הולצמן, דניאל בראל / צילום: אמדוקס, Matt Monfredi, שלומי יוסף

אודיטי זינקה, אמדוקס ו-REE בשפל: חדשות השבוע מהחברות הישראליות בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • אודיטי טק קופצת מעל 13 דולר חרף השיבושים באינסטגרם ● אמדוקס בשפל של 6 שנים, אך האנליסטים מציגים מחיר יעד אופטימי ● ו-REE נופלת לשווי של פחות מ-7 מיליון דולר תחת הערת "עסק חי"

כולם מדברים על המהפך באופוזיציה ולא שמים לב לנתון הבעייתי באמת

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: איזנקוט עוקף את בנט ומתקרב לנתניהו, אבל רוב הסקרים מלמדים שלאף אחד מהצדדים אין ממשלה

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה / צילום: יחצ - רפי דלויה -

הבורר הכריע: עיריית רעננה תשלם מיליונים לחברה מקבוצת שיכון ובינוי

פסק הבוררות קובע כי עיריית רעננה תשלם לחברת ריקטק כ־10 מיליון שקל ותשיב לה ערבות בסך כ־3.4 מיליון שקל ● הרקע: טעות משותפת בנתוני המכרז

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

גילעד אלטשולר, ממייסדי אלשטולר שחם, ויוסי לוי, ממייסדי בית ההשקעות מור / צילום: איל יצהר, יח''צ

מהפך: מור עוקף את אלטשולר שחם והופך לגוף השני בגודלו בתעשיית הגמל

בית ההשקעות מור עקף באופן רשמי את אלטשולר שחם בהיקף הנכסים המנוהלים, והפער צפוי לגדול בחודשים הבאים ● עוד בענף: מיטב כבר מייצר פער בצמרת של 40 מיליארד שקל ● מנגד, אנליסט וילין לפידות רושמים את החודש הגרוע ביותר שלהם אי-פעם באובדן כספים למתחרים. אלטשולר איבד בשנה האחרונה 30 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 12.5 מיליארד שקל

צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

אנשים באיראן. סנקציות לא משפיעות על הממשל, אבל פוגעות באזרחים / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ארה"ב מסלימה את הלוחמה הכלכלית. אויביה אינם נרתעים

איראן, רוסיה וקוריאה הצפונית שולטות באמנות ההתחמקות מסנקציות אמריקאיות

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

פרויקט הנדל"ן בשווי 5 מיליארד דולר של ג'ארד קושנר נתקל במציאות האלבנית

פרויקט אתר נופש יוקרתי באלבניה מצית את "מהפכת הפלמינגו", מעורר חקירה רשמית ואזהרה מצד האיחוד האירופי

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

חברת הטילים של אהרון פרנקל רוצה להנפיק בנאסד"ק

יוויז'ן מעמק חפר, שבשליטתו המלאה של פרנקל, צפויה להגיש בחודש הקרוב תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי מוערך של 3-3.5 מיליארד דולר

בג''ץ דן בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

נשיא העליון יצחק עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"

בג"ץ דן היום במשך 9.5 שעות בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● נשיא העליון יצחק עמית: "הד.נ.א השיפוטי עלול להשתנות, וזאת הסכנה העיקרית. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים; כשהתיקון ייכנס לתוקף, זה יקרה פי ארבעה" ● לפי התיקון לחוק, חברי לשכת עוה"ד יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייכנסו משפטנים שייבחרו בידי פוליטיקאים

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

רחוב הרצל, נהריה / הדמיה: סטודיו אייקו

עם מרפסת גג ובריכה: בכמה נמכר פנטהאוז בנהריה

הפנטהאוז בן 5 חדרים בשטח של 155 מ"ר בנוי, עם מרפסות בשטח של 107 מ"ר ובריכה ● באותו הבניין נמכר גם מיני-פנטהאוז בשטח של 153 מ"ר בנוי

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר יואב קליין ורס"ל ניר בן ארי נפלו בדרום לבנון

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון; משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שי קלפר.  האיש שלוחץ על כפתור החירום של המדינה / צילום: דובר צה''ל

"במסלול להיות רמטכ"ל": האלוף שלוחץ על הכפתור האדום של המשק

לא מעט ביקורת נמתחה על פיקוד העורף במלחמה - מזמני ההתרעה, דרך דיווחי שווא ועד החלטות על פעילות המשק ● מקורבים מספרים כי העומד בראשו, האלוף שי קלפר, הוא מפקד משימתי והישגי, עם סכין בין השיניים ● אבל האם מי שהגיע משדה הקרב הוא מה שהאזרחים צריכים ברגע האמת?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%