גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מה עשו החסכונות שלכם / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

המהפך של יולי בגמל: מסלול אחד הציג תשואה חיובית. וזאת הסיבה

המסלול המנייתי והכללי סיימו חודש נוסף עם תשואה שלילית של 0.9% ו-0.5% לנוכח התנודתיות בשווקים ● למרות הירידות בארה"ב, מסלול ה- S&P 500 רשם תשואה חיובית של 2.5%, הודות להתחזקות בשקל, ובניגוד למגמה

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

65 דקות בממוצע: נתב"ג סוגר שבוע עם עיכובים חריגים

יותר מ-70% מההמראות היום לא יצאו בזמן, כך על פי "מד העומס של נתב"ג" ● ברקע העיכובים, שילוב נסיבות חריג: 30 מטוסי תדלוק אמריקאיים בנוסף לתקלות במערכות בקרה אווירית באירופה ועומסי הקיץ ● ברשות שדות התעופה מתנצלים בפני הנוסעים על "תחושות התסכול וחוסר הוודאות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: אמזון זינקה ביותר מ-15%

לאחר יום מסחר תנודתי, וול סטריט ננעלה בעליות ● מדד הקוספי בקוריאה רשם את יום המסחר הטוב בתולדותיו (17.9%+) ברקע זינוק בסקטור השבבים ● פוטסי ננעל בירידה של 0.2% ● אפל צוללת ביותר מ-9% ● נפט הברנט מעל 88 דולר לחבית ● הזהב נחלש

וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות; מיקרוסופט זינקה ב-15% ושברה שיא היסטורי

נאסד"ק זינק ב-2.5%, מניות השבבים זינק במעל 7% ● ישראליות: צ'ק פוינט אכזבה בדוחות, נפלה במסחר ● הכלכלה האמריקאית צמחה ב-1.5%, נמוך מהתחזיות ● היין היפני זינק בכ-2% מול הדולר, הערכה: התערבות ממשלתית ● הריבית בבריטניה נותרה ללא שינוי ● תשומת הלב של המשקיעים עוברת לדוחות של אפל ואמזון הלילה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

אפל הכתה את התחזיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר

החברה עקפה את התחזיות הן בשורת הרווח ובשורת ההכנסות ● הכנסות האייפון הסתכמו ב- 54.25 מיליארד דולר, מעל התחזיות ● הכנסות האייפד והשירותים היו מעט מתחת לציפיות ●  זהו הדוח האחרון של טים קוק כמנכ"ל אפל

אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה ניתן לתקן את נזקי העישון לאחר גמילה?

יש צעדים שמעשנים לשעבר יכולים לנקוט כדי לזרז את התאוששות הגוף, אך נראה כי לפחות חלק מהנזק הוא בלתי הפיך

מקדונלדס / צילום: ap, Richard Drew

מדד הביג מק: ישראל מזנקת למקום השני בעולם

מחיר ההמבורגר הפופולרי של מקדונלד'ס בישראל עלה בתחילת השנה מ-20 ל-23 שקל, ובמקביל התחזק השקל מול הדולר ● השילוב הקפיץ את ישראל שישה מקומות במדד של "האקונומיסט" ● אלא שהדירוג מספר סיפור מורכב יותר מיוקר המחיה בארץ

תא''ל (במיל') דרור קשתי / צילום: בן יצחקי

התא"ל שמציג: להשתחרר מצה"ל בגיל 47 ולהקים סטארט-אפ

הוא איבד את אמו למחלת הסרטן כשהיא בת 44 ● התגייס ל־8200, שירת לצד מייסדי WIZ והחל לטפס בסולם הדרגות עד שמונה לראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל ● אחרי השחרור הקים חברה לזיהוי פרצות בזמן אמת, והיום הוא נותן לאסף רפפורט פייט מהאזרחות ● שיחה קצרה עם תא"ל (במיל') דרור קשתי, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ הסייבר Sweet

סוחרים בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

ההימור הכושל והחילוץ: הדרמה שמאחורי העליות אמש בוול סטריט

קרן הגידור הממונפת של לאופולד אשנברנר, שנחשבה לכוכבת של מהפכת ה-AI, נקלעה למשבר בעקבות הימורים כושלים על מניות הבינה המלאכותית ● אבל אמש, מניות בקרן זינקו לאחר שהתבררה רכישת הפוזיציות הממונפות בידי סיטדל

ארגונים משקיעים בבינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

ארגונים משקיעים מיליונים בבינה מלאכותית, אבל מי מחזיק בקלף המנצח?

אחת האשליות של ארגונים היא ההנחה שהטמעת AI יוצר עבורם יתרון בשוק, אלא שבפועל היא בעיקר משפרת ביצועים ● מה באמת מייצר יתרון תחרותי כשאותה הטכנולוגיה זמינה לכולם?

חיילים אוקראינים מפעילים כטב''מים בשליטה מרחוק, השבוע / צילום: ap, Andrii Marienko

אוקראינה הצליחה לפתח בשלושה חודשים מיירט לכטב"מים מאיראן

אוקראינה חשפה מיירט חדש שפותח בתוך שלושה חודשים בלבד כדי להתמודד עם כטב"מי השאהד הרוסיים ● ארה"ב חוזרת לרכוש מיירטי פטריוט מדור ישן בשל מחסור במלאים ● וטורקיה מבקשת סיוע אמריקאי לפיתוח מטוס הקרב קאאן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שימפנזה. התגובה היא מראה של עצמנו / צילום: Shutterstock

הניסוי שגילה: מה קורה לשימפנזה שרואה קריסטל דמוי יהלום

מחקר חדש ביקש לבדוק כיצד שימפנזים מגיבים לסוגים שונים של סלעים ואבנים ● אלה התעלמו מאבני חול וגילו עניין כמעט אובססיבי בקריסטלים גאומטריים ● הנימוק אבולוציוני: הקריסטל דמוי היהלום הוא בעצם אשליה הישרדותית

בראנץ' בלוטם דרעי ביסטרו בייקרי / צילום: נוי דבורה

השף שעבר לגליל כדי למצוא שקט - ופתח ביסטרו מיוחד במינו

בתוך היישוב שכניה פגשנו אנשים שמגשימים חלומות ● הייטקיסט שבונה גיטרות חשמליות, צלם שחוגג במעבדת ליקרים צבעונית ושף שמציג מנעד מפתיע של טעמים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ: ישראל מרוצה, אף אחד לא חשב שחמאס יפורק מנשקו

הנשיא התייחס לפרטי ההסכם לעזה: "זה צעד גדול למזרח התיכון" ● דיווח: נתניהו לא יתנגד להסכם, לא צפויה נסיגה לפני הבחירות ● במקביל: איראן טוענת שתקפה בכטב"מים בסיסים אמריקאיים בכווית, צה"ל השמיד מנהרות בבופור, וההסכם בקהיר צפוי להיחתם בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שתי שאלות מכריעות לפני פרישה: כל מה שצריך לדעת על אנונה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

לאופולד אשנברנר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עלייה מטאורית, נפילה פתאומית: הכירו את הצעיר שכל וול סטריט מדברת עליו

צעיר בן 25 בשם לאופולד אשנברנר הוא השם שכל וול סטריט מדברת עליו בסוף השבוע ● הכירו את הגאון שהיגר מגרמניה, הציג חזון מטלטל על מהפכת הבינה המלאכותית, עשה תשואה של 1,000% בשנתיים ואז איבד את מרבית הכסף

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

פתיחים בארוחת אופן טייבל / צילום: אלון ולנסי

פחות מ-400 שקל לזוג: זו אחת הארוחות המשתלמות בתל אביב

היד הטובה של אסף גבאי ניכרת בצלחת בשה ויוי: בישול שנשען על טכניקות קלאסיות, לא אוכל מורכב מדי, פשוט מנות ביסטרו טובות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

למכור נכס ואז לקנות אותו במחיר כפול: המהלך החריג של מנורה

חברת הביטוח והפיננסים רוכשת חזרה 5% מפעילות הפנסיה והגמל שלה מידי קבוצת אלייד תמורת 249 מיליון שקל, במה שמשקף לפעילות שווי של כ-5 מיליארד שקל ● לפני ארבע שנים רכשה אלייד של יצחק סוארי את הנתח תמורת 129 מיליון שקל, והיא תמשיך להחזיק ב-5% מהפעילות

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירוק בהובלת מניות הביומד והבנייה

המסחר בתל אביב ננעל בעליות כמעט בכל המדדים בהובלת הביומד ●בסיכום החודשי, מגמה מעורבת, מניות הבנקים זינקו ב-9.2% והנפט והגז קפצו ב-8.3% ● של מוכרת את חלקיה באפרודיטה תמורת עד 720 מיליון דולר ● ראלי חסר תקדים באסיה: הקוספי קפץ ב-17.9%