גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל, מתוך ניסוי לדו-שימוש בקרקע חקלאית / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

נפתר סכסוך בן 35 שנה שיפתח 120 אלף דונם לסולארי מעל חקלאות

רמ"י הודיעה על הסדרת כ-120 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שיהיה ניתן לבנות מעליהן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית - זאת כחלק מפתרון סכסוך בין המושבים בנגב שנמשך מאז 1991 ● ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: "זו בשורה ענקית למושבי הנגב אחרי חוסר ודאות של שנים"

בלג'י סריניוואסן / צילומים: רויטרס, DAVID DEE DELGADO, AP, Matt Rourke

מייסד הייטק רצה להקים מדינה חדשה. מדינה קיימת עמדה בדרכו

בלג'י סריניוואסן עזב את עמק הסיליקון והקים חממה למדינות חדשות בעיר רפאים באסיה, עד שהממשלה סגרה את המיזם

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

מאבקי שליטה ללא הפסקה: מה עובר על חיים כצמן

מאורמת, דרך א. דורי ועד נורסטאר וג'י סיטי - איש העסקים הוותיק ידע בשני העשורים האחרונים מספר עימותים ומאבקים שמהם יצא לא פעם בשן ועין ● כל זאת בזמן ששווייה של חברת הנדל"ן ג'י סיטי, מפעל חייו, הולך וקטן ● לאחר פיצוץ העסקה למכירת השליטה בחברה לידי צחי אבו, בשוק תוהים עד כמה כצמן באמת רוצה למכור, והאם ימצא קונה חדש לעסקיו

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

קצב של 75 מיליון דולר לשנה: הקפיצה ברווחי מועדון הנוסע המתמיד

מועדון הלקוחות של אל על הפך עבורה לביצת זהב, עם שיעורי רווח של חברת הייטק ● במחצית הראשונה של השנה הציג המועדון רווח של 38 מיליון דולר - זינוק של 22% ● העברת התפעול של כרטיס האשראי פליי קארד לידי ישראכרט, עשויה להניח תשתית לקפיצת מדרגה נוספת בעסקיו

שלומי בן חיים, רוברט אנטוקול, אמיר פנוש / צילום: ג'ייפרוג, יח''צ אוהד רומנו, נטי לוי

עונת הדוחות בוול סטריט: המניות הישראליות שמזנקות, וזו שאיבדה שליש מערכה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● דוח התעסוקה החלש בארה"ב הרחיק את חששות הריבית והזניק את המדדים המובילים לשבוע הטוב ביותר מאז אפריל ● בעונת הדוחות: פלייטיקה צללה בכשליש מערכה בעקבות תחזית חלשה ● ג'יי פרוג עקפה את התחזיות וזינקה ● וסיוה קפצה בעקבות שיתוף-פעולה אסטרטגי בסין

כטב''ם מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UVISION

בזכות הנשק הישראלי: המדינה שהפכה למובילה בדרום אמריקה

ארגנטינה מטמיעה חימושים משוטטים ישראליים, שמקדמים אותה למעמד טכנלוגי מוביל בדרום אמריקה ● סינגפור שילבה טילי Blue Spear מתוצרת ישראל בספינת מלחמה חדשה ומתקדמת ● וטייוואן מפתחת כלי שיט בלתי מאוישים מבוססי בינה מלאכותית של חברה אמריקאית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ייקוב צימרמן / צילום: Simons Foundation ,מתוך ויקיפדיה

כוכב-העל במתמטיקה שחושש מבינה מלאכותית, ובכל זאת הצטרף לאחרונה ל־OpenAI

ג'ייקוב צימרמן זכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם המתמטיקה. כעת הוא עובד על הבעיה החשובה ביותר בקריירה שלו

לינדזי קלנסי / צילום: ap, Greg Derr/The Patriot Ledger

המשפט שמטלטל את ארה"ב: למה לינדזי קלנסי רצחה את ילדיה?

לינדזי קלנסי רצחה את שלושת ילדיה ואחר-כך ניסתה להתאבד ● כעת מתנהל בארה"ב משפט הרצח שסובב סביב שאלה אחת: למה היא עשתה את זה? ● בעוד טענת התביעה היא שמדובר ברצח בכוונה תחילה, בהגנה טוענים כי מדובר בפסיכוזה שאחרי לידה ● מה זו פסיכוזה אחרי לידה, איך אפשר לזהות אותה, ומה עושים?

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע''מ

"צה"ל עור ועצמות": נתניהו פותח את תקציב הביטחון, והממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים

דרישת נתניהו לפתוח את התקציב ולהתחייב על תוספת של 400 מיליארד שקל לביטחון, כפי שנחשף בגלובס, לוותה בדיון סוער ● ההתנגדות של סמוטריץ', גורמי המקצוע שנותרו מחוץ לתמונה ותגובת בנק ישראל: מאחורי הקלעים של הישיבה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ: "מורידים פרופיל בעניין איראן, מצבה הכלכלי גרוע מאוד"

לפי גורמים אמריקאים, אם ארה"ב תצליח לשמור על תוכנית הגרעין האיראנית תחת שליטה והתנועה במצר הורמוז תחודש, טראמפ צפוי להיות נכון יותר להאריך את הפסקת האש הנוכחית ללא הגבלת זמן ● באיראן מציבים דרישות ולועגים לטראמפ: "אילצנו לסגת במהירות" ● להצניע סממנים ישראליים: אזהרת מסע ליוון בעקבות מחאות ● בזמן המצור הימי: צבא ארה"ב הודיע כי איפשר ל-30 ספינות לשוט לאיראן "מטעמים הומניטריים" ● עדכונים שוטפים

אורן פרנק / צילום: יוטיוב

אורן פרנק, ממייסדי טוקספייס ולשעבר מנכ"ל מקאן, הלך לעולמו

פרנק, מהדמויות הבולטות בענף הפרסום בישראל ומי שהקים עם אשתו רוני את חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס, נפטר בגיל 61, פחות משנה אחרי שאובחן עם סרטן המוח ● אשתו ספדה לו: "הוא נלחם בסרטן כמו שהוא חי את חייו, באלגנטיות האופיינית לו, בקבלה מעוררת השראה, בלי דרמה"

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

הבן שרף את הראיות במנגל: נעצר חשוד בעבירות מס בהיקף 29 מיליון שקל

רשות המסים עצרה תושב רחובות בחשד לעבירות מס ומע"מ בהיקף של כ-29 מיליון שקל, ובהן ניהול חברות קש שבאמצעותן הפיץ וקיזז חשבוניות פיקטיביות ● עפ"י החשד, החשוד נמלט למלון בחדרה והמשיך לנהל משם את פעילותו, תוך שבנו ניסה להשמיד ראיות ומסמכים הקשורים לחקירה ● עורך דינו של החשוד: "הוא דוחה מכל וכל את הטענות"

האם הבחירות טובות לתיק ההשקעות / אילוסטרציה: שלומי יוסף

יש ארבעה תרחישים פוליטיים ליום שאחרי הבחירות. איזה מהם יועיל במיוחד לתיק ההשקעות?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי בחירות הבורסה בת"א נוטה לעלות, אך חוסר היציבות הפוליטי עלול לשנות את התמונה ● עד כמה חשובה זהות הקואליציה, או ששוק ההון צמא בעיקר לוודאות? המומחים ממפים את התרחישים לקראת ההליכה לקלפיות, ומסמנים סקטורים שעשויים להרוויח ● וגם: מדוע דעות פוליטיות הן "מתכון להפסד כסף בשוק ההון"

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

לא רק כיפת ברזל: המערכות הישראליות שקונה איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם: בישראל חוששים מתרחיש שבו טורקיה תקבל מטוסי F-35 מהדור החמישי, אבל באיסטנבול כבר חושבים על מטוסי העתיד מהדור השישי; קרוב משפחה של חמינאי פועל בגלוי לגיוס תומכים להפלת הרפובליקה האסלאמית; ובמפרץ - כיפת ברזל היא אפילו לא קצה הקרחון בקשר הביטחוני בין ישראל לבין איחוד האמירויות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

המדינה מנסה לסיים את סאגת צים: דיון מכריע בתחילת ספטמבר הקרוב

המדינה מקדמת הכרעה בעסקת מכירת צים להפג-לויד ופימי: רשות החברות הציבה אולטימטום לגופים השונים לקראת מרתון דיונים ושימוע בספטמבר ● בתווך: רוב מסתמן בממשלה נגד העסקה והאשמות חריפות מצד קרן פימי על חוות-הדעת של רשות הספנות

שמן לטיגון / צילום: Shutterstock

חברת הפודטק הישראלית שזכתה בחוזה בארה"ב

ביונד אויל, שפיתחה פתרון לחידוש שמן טיגון משומש, תטמיע את הטכנולוגיה ב־14 סניפי סופרמרקטים בארה"ב ● וגם: Toys R Us משקיעה כ־2 מיליון שקל בסניף קונספט ברעננה ● אירועים ומינויים 

כך תדעו אם ההנחה שאתם מקבלים באמת משתלמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קונים דירה חדשה מקבלן? כך תדעו אם ההנחה שקיבלתם משתלמת

הנחה אמיתית על דירה אינה נמדדת מול מחיר המחירון, אלא מול מחיר השוק ומחיר המינימום שבו היזם מוכן למכור ● בדיקת עסקאות דומות, הטבות המימון וכוח המיקוח של הרוכש עשויים להבחין בין מבצע שיווקי לעסקה משתלמת

נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שריף בחתימת ההסכם היום / צילום: Reuters, Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office

ברית הגנה מוסלמית חדשה משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

סעודיה, פקיסטן וטורקיה חתמו על הסכם להקמת "נאט"ו מוסלמית" ושר החוץ הטורקי הכריז שמצרים עשויה להצטרף בהמשך ● שיתוף הפעולה צפוי לבלום את התוכנית להנעת סחורות בין הודו לאירופה דרך ישראל ואת הרחבת הסכמי אברהם