גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מבעבע של יקב ספרה. המשך טבעי לעיסוק בלבנים / צילום: אלעד ברמי

לא סתם חיקוי חיוור: הייננים המקומיים הבינו את הפוטנציאל המבעבע בישראל

החום הישראלי נשמע כמו סתירה לייצור יין מבעבע בשיטה המסורתית ● למרות זאת, החיפוש אחר שפה שתבטא את הכרמים והאקלים המקומיים הניבו בועות מסקרנות שמתאימות מאין כמותן ללוות ארוחה קיצית

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה

דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בכפר נבטיה אל-פוקא שבדרום המדינה ● מוג'תבא חמינאי אינו מצליח להשתלט על סערת המחלוקת בצמרת ● כבר בימים הקרובים עשוי חמינאי לאותת על הכיוון שאליו הוא הולך ● דיווחים ערביים: צה"ל תוקף בארטילריה בדרום רצועת עזה ● בכירים במערכת הביטחון: להימנע מהסלמה בעזה - "מעדיפים להתמקד באיראן" ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

קפיצת המדרגה של צחי אבו: קונה את השליטה בחברה של חיים כצמן

ארי נדל"ן תרכוש 26% מחברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן תמורת 661 מיליון שקל - מחיר המשקף פרמיה של 30% על השוק ● המהלך כולל אופציה להגדלת הנתח והתחייבות לגיוס הון של מיליארד שקל

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: חמאס שוקל לוותר על השלטון בעזה

ברקע הקיפאון ביישום השלב השני של ההסכם, וכשהדיווחים על סיכויים לתמרון של צה"ל ברצועה הולכים וגוברים - ארגון הטרור שוקל להכריז על סיום שלטונו האזרחי בעזה ● חיזבאללה מנסה לשקם את כוחו בדרום לבנון ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה - כך מעריכים במערכת הביטחון ● צה"ל: עשרות אזרחים ישראלים ניסו לחצות את הגבול לשטח סוריה ● עדכונים שוטפים

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוטי קופרלי / צילום: יחצ

האיש החזק ברשת חצי חינם נחשף לראשונה, והוא לא אוהב את זה בכלל

סכסוך שפרץ בין בעלי רשת הקמעונאות המצליחה חצי חינם חושף מערכת יחסים עכורה ורוויית אמוציות בין מוטי קופרלי, בעל השליטה והאיש החזק ברשת, לבתו של זקי שלום ז"ל, שותפו להקמתה ● גורם בשוק: "חבל שזה יקלקל, כי חצי חינם היא אווזה שמטילה ביצי זהב"

גלעד בר אדון / צילום: באדיבות חברת מוריה

אחרי שנה וחצי בלי: מנכ"ל חדש לחברת נגה

לגלובס נודע כי גלעד בר אדון הוא זה שיעמוד בראש החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל ● זאת, לאחר שנה וחצי ללא מנכ״ל מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

הורדת הריבית הצפוייה היום תיתן רוח גבית לבורסה הבוקר ● מנגד, המניות הדואליות חוזרת לת"א בפערי ארביטרז' שליליים ● הרוטציה בוול סטריט: המניות הקטנות מובילות את המדדים ● סיטי: מחיר הנפט עשוי לרדת ל-60 דולר עד סוף השנה ● המדד החדש שנופל לשפל ושולח אות אזהרה לשוק ה-AI ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

תלושים מזויפים הועברו לחברה / אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions

זייפו חתימות של נושאי משרה בעיריית ת"א, וחברת הנדל"ן נפלה קורבן למרמה

חברת מגדל טופ נדל"ן מבקשת מביהמ"ש להורות לבנק לאומי למסור פרטי זיהוי של חשבון שהעבירה אליו 3.8 מיליון שקל, וזאת בטענה למרמה ותלושים מזויפים שהועברו אליה במסווה שמדובר בעיריית ת"א ● לטענת החברה, משגילתה שהשוברים מזויפים, וכשביקשה מלאומי פרטים על בעל החשבון, היא סורבה בטענה שמדובר בחיסיון בנקאי ● בנק לאומי: החברה התובעת התרשלה התרשלות חמורה לאחר שקיבלה הודעה ממקור לא מאומת

מיכלית נפט / צילום: Reuters, stringer

מחיר הנפט צנח ב-43% מהשיא, ומייצר לשוק בעיה חדשה

בארבעת החודשים האחרונים חווה שוק הנפט עליות מחירים היסטוריות ● ואז הגיע המהפך: מצר הורמוז נפתח, ארה"ב משחררת מיליוני חביות ממאגרי החירום וסין מפסיקה לקנות נפט - ומחירי הזהב השחור נופלים ● איך יתמודדו יצואניות הנפט?

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

רחפן נוסעים של קנדו. חזון המכוניות המעופפות / צילום: Cando Drones ודור פזואלו

לקראת ההנפקה: מדוע נתקע חלום המוניות המעופפות של רמי לוי ומשרד התחבורה

חברת הרחפנים של רמי לוי, קנדו דרונס, שבדרך לבורסה שואפת לקדם בישראל "מוניות מעופפות" ● אלא שהמיזם שלה הוקפא בשל המלחמה ומגבלות רגולטוריות ● בנוסף, כלי הטיס שעליו מבוסס המיזם טרם זכה לרישוי בארץ

הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האוצר: הרפורמה בהנחות בארנונה פוגעת משמעותית בהכנסות הרשויות, בעיקר החלשות

ניתוח של מבנה ההנחות החדש מראה כי התווספו יותר משקי בית זכאים, וכי היקף ההנחות כמעט הוכפל – בעוד הרשויות ייאלצו להתמודד עם פגיעה של ממש בהכנסות ● אגף הכלכלן הראשי באוצר: "קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות"

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת החוק עברה בתחילת בקריאה ראשונה, והיא צפויה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי ● ההצעה צפויה להקשות על פתיחה בחקירה נגד בכירים בשלטון

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית, וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

אריאל כהן (משמאל) ואילן טוויג ממייסדי נאבן / צילום: נאבן

200% בשלושה חודשים: נאבן זינקה לשווי של 6.5 מיליארד דולר

מניית החברה שפיתחה פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות צללה לאחר הנפקתה בוול סטריט, אך לאחרונה הציגה קאמבק מרשים בעקבות דוחות חזקים והטמעת AI בעסקיה

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ, אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע