גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך

עמית הראל. מנכ''ל ZEEKER / צילום: אריק סולטן

בגיל 20 היו לו ארבע מכוניות במחסן. היום הוא מוביל מותג רכב עם 2,500 מסירות בשנה

"בצומת מול אולם התצוגה של סיאט היו הרבה תאונות. אז הכנתי ערכה עם מסמכים לביטוח, שמשכה את הנהגים למשרד שלי. הגשתי להם קפה, ועל הדרך מכרתי להם רכב" ● שיחה קצרה עם עמית הראל, מנכ"ל מותג הרכב החשמלי ZEEKR

אמיר שלכט, יקי פייטלסון, נדב צפריר / צילום: איל יצהר, תומר פולטין, מנש כהן

מבחן הדוחות של ענקיות הסייבר: ורוניס וצ'ק פוינט במרכז העניין בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● בצ'ק פוינט מחפשים סימני התאוששות לאחר האזהרות של האנליסטים; בורוניס ממתינים להתפתחויות בסוגיית המכירה; וגם: מי המניה הישראלית שקופצת בעקבות המלצה חמה?

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

המנכ"לית שעשויה לסיים את הקדנציה לפני שכיהנה יום אחד בתפקיד

לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הנדל"ן ג'י סיטי כי תמנה את קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית, במקום חיים כצמן ● אלא שהעברת השליטה הצפויה והתוכניות של צחי אבו וכידן דהרי להוביל את ג'י סיטי בדרך חדשה, מעלים סימני שאלה לגבי מימוש המינוי

מערכת היירוט פטריוט, המוצבת באיחוד האמירויות / צילום: Reuters

חוסר במיירטים או תרגיל? למה ארה"ב השהתה את התקיפה באיראן

ארה"ב עצרה את סבב התקיפות האיראן לפחות לשני לילות השבוע ● בשטח מנסים להבין: האם מדובר בניסיון לחזור למו"מ, בחוסר בטילי פטריוט או בתרגיל הטעיה מתוחכם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה תשלם לגרוש שלה 180 אלף שקל. זו הסיבה

בית המשפט הורה לאח לפנות את הדירה ששכר מאחיו לאחר שדחה טענות לזכויות בע"פ בנכס ● חברת נדל"ן תפצה רוכשי קרקע חקלאית לאחר שהציגה להם מצג מוטעה לגבי סיכויי הבנייה ● וגם: אם תשלם 180 אלף שקל לגרושה לאחר שנקבע כי סיכלה את הקשר בינו לבין ילדיה • 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: Shutterstock

המכ"ם ביוון נפל, ונתב"ג בדרך לכאוס

תקלה במערכת המכ"ם של בקרת התעבורה האווירית ביוון צפויה לגרום לעיכובים בטיסות בין ישראל לאירופה, בעיקר בקווים העוברים מעל אזור כרתים ● המכ"ם תוקן, אך בחברות התעופה הישראליות נערכים לעיכובים של כשעתיים בשל הזמן שהיה תקול

קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

מצלמת Find X9 Ultra / צילום: יחצ

Find X9 Ultra: מחיר של 6,000 שקל בעיקר על מצלמה

"סמארטפון הצילום" החדש של OPPO מציע חיישן 200 מגה־פיקסל, מסך מרהיב וסוללת ענק, שמתחרים ראש בראש באייפון ובגלקסי ● מנגד, משקל כבד, עומס אפליקציות מותקנות מראש ועיבוד AI אגרסיבי לתמונות - פוגמים בחוויית הפרימיום

הרצוג, זיני וסולברג בבית הנשיא / צילום: חיים צח / לע״מ

זיופים ופייק ניוז הם רק ההתחלה: השיבושים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה

הבחירות בעידן הבינה המלאכותית חושפות את הדמוקרטיה הישראלית לאיומים שלא הכירה ● ולמרות המאמצים של המוסדות הממלכתיים, גם הבעיות המסורתיות לא לגמרי נעלמו ● המשרוקית של גלובס עם מפת האיומים על טוהר הבחירות

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

נחשף בגלובס: חברת השבבים הישראלית היילו נמכרת בהפסד צורב

סטארט-אפ השבבים נחשב להבטחה גדולה וסחף משקיעים מפורסמים כמו עידן עופר, גיל אגמון ורקפת רוסק עמינח ● גלובס חשף לפני שבועיים כי החברה תימכר בנזיד עדשים, לאחר שביצעה גם פיטורים אגרסיביים והלילה יצאה ההודעה הרשמית - הרוכשת מיקרוצ'יפ - חברת שבבים שנסחרת בנאסד"ק

רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: איזנקוט נוטל את ההובלה על חשבון הליכוד, אך הרכבת הממשלה עדיין לא בהישג יד. למעט בסקר אחד

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המדריך שכל משקיע צריך להכיר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה סיכמה מחצית מצוינת וגלובס עושה סדר בשוק מוצרי החיסכון ● הראל הפכה לאחד הגופים הפופולריים בתחום הגמל להשקעה ● מיקרוסופט ירדה ב-17% מתחילת השנה - אך בתי השקעות מסמנים אותה בתור מניה מועדפת ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען: תיקי ההשקעות של הישראלים לא מפוזרים מספיק

מצעד הגאווה בברלין, אתמול / צילום: ap, Markus Schreiber

בתום קרב עם השוטרים: נורה למוות המפגע האיסלמיסטי מברלין


לפי הדיווחים, קצת אחרי השעה 22:00 אתמול, רכב מסחרי לבן דרס במכוון חוגגים שהתכנסו כחלק מהחגיגות באירועי מצעד הגאווה המתקיימים בסוף השבוע בברלין • לפחות אישה אחת נהרגה ועוד 16 בני אדם נפצעו, חלקם במצב קריטי ● התקרית חשודה כפיגוע טרור איסלמי

שלטי מאנדיי בטיימס סקוור בפברואר / צילום: נאסד''ק

פוטרתם ממאנדיי? התעשייה האווירית קוראת לכם

רשות החברות הממשלתיות קוראת למפוטרי מאנדיי לבחון הזדמנויות תעסוקה בתעשיות הביטחוניות ● חברת הליסינג והשכרת הרכב אלדן משיקה עיצוב מחדש ● וסלקום משיקה שיתוף-פעולה עם שירות הסטרימינג HBO Max ● אירועים ומינויים

השלד לקוטג' במושב כפר ורבורג / צילום: עידן גרוס

במושב איכותי ומבוקש מצאנו עסקת נדל"ן נדירה

שלד לקוטג' בשטח של כ־290 מ"ר, על מגרש בשטח של חצי דונם במושב כפר ורבורג, נמכר תמורת 4.1 מיליון שקל ● לפי הערכות, כדי להשלים את הבנייה יש להשקיע 2.2 מיליון שקל

ניב סרנה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי חודשיים בלבד בתפקיד היו"ר: ניב סרנה מונה למנכ"ל ניו-מד אנרג'י במקום יוסי אבו

סרנה, שנכנס לתפקיד יו"ר ניו-מד אנרג'י ב-1 ביוני, יחליף את יוסי אבו, המשמש כמנכ"ל החברה ב-15 השנים האחרונות, כבר בתחילת השבוע הבא ● קודם לכן שימש סרנה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק בשותפות שדה הגז הטבעי תמר

הבניין ברחוב חריף 28-30 / צילום: סמדר כלאב

פרויקט ההתחדשות העירונית החליף ידיים. מה צריך לעשות?

בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר מיזמי ההתחדשות העירונית שבהם היזם התחלף במהלך הביצוע ● חברות גדולות ובעלות חוסן פיננסי רוכשות פרויקטים או נכנסות כשותפות ● מה המשמעות עבור הדיירים, ואיך הם יכולים להגן על עצמם בתקופה שבה התמורות במגמת ירידה?

דן בן שמואל, מנכ''ל בנדיקט / צילום: דרור עינב

התחיל כמלצר בבנדיקט והפך למנכ"ל הקבוצה תוך 13 שנים: "זה מפעל חיי"

בינואר האחרון מונה דן בן שמואל למנכ"ל קבוצת מסעדות בנדיקט, הכוללת כ-20 סניפים ומתבססת על פורמט של ארוחות בוקר גם בלילה ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מדבר על רפורמת עסקי המזון, רשתות שמתומחרות בעשרות מיליונים, בעיית הפרוטקשן ומריבות המסעדנים, וגם נזכר בימים שניהל את סניף רוטשילד המיתולוגי שפעל 24/7: "גרתי שם עם שק שינה, רק בכיפור הייתי בבית. אנחנו עוד נחזור למודל הזה, כי הוא נכון למותג"

צ'יי טאי-וון, יו''ר תאגיד SK / צילום: ap

גירושי המאה: יו"ר תאגיד הענק ישלם לגרושתו 644 מיליון דולר

בית המשפט העליון של דרום קוריאה קבע כי יו"ר תאגיד השבבים SK ישלם לגרושתו סכום עתק ● עם זאת, מדובר בסכום מופחת ביחס למה שנקבע במקור