גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

רחוב בן יהודה, תל אביב / צילום: איל יצהר

הפסיקה שעשויה להשפיע על מאות מרתפים בתל אביב

בית המשפט דחה עתירה של בעלת נכס במרכז תל אביב שביקשה לקבל היתר שימוש למגורים במרתף שנמצא מעל הקרקע ● נקבע כי אם הנכס הוגדר כ"מרתף" בהיתר הבנייה המקורי - חלה עליו תוכנית המרתפים העירונית האוסרת שימוש למגורים

השריפות בצרפת / צילום: Reuters, Mohamad Salaheldin Abdelghani Alsayed

שריפת הענק בצרפת: 162 נעצרו בחשד להצתות

גלי חום קיצוניים ויובש ממושך מלבים שריפות ענק בצרפת שהגיעו כבר לפאתי העיר בורדו ● מאות אלפי תושבים ותיירים פונו מבתיהם, אלפי כבאים נאבקים בלהבות, והביקורת על היערכות הרשויות הולכת וגוברת בעקבות הקיצוץ הממשלתי בתקציב כיבוי האש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

התנאי לפגישת נתניהו-טראמפ: "אל תגיע בידיים ריקות"

טראמפ: "נותן מעט זמן למו"מ עם איראן; אם זה לא יצליח, נחזור ללחימה עצימה" ● יורטו שני כטב"מים ששוגרו לעבר ישראל וזוהו בגבול ירדן ● נתניהו המריא לוושינגטון ● בעיתונות האיראנית חוגגים את הפסקת התקיפות - ולועגים לטראמפ: "ארה"ב נסוגה" ● בצה"ל מדגישים כי חוסר תיאום עם המתיישבים ביו"ש מסיט כוחות מסיכול טרור ● עדכונים שוטפים

עדכון תוכנה ברכב / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרמטר שרוכשי רכב כמעט לא בודקים ועשוי להשפיע על השווי שלו

כלי הרכב של ימינו הופכים דומים יותר ויותר לסמארטפונים, ותלויים בעדכוני תוכנה של היצרן כדי לשמור על תקינות, רלוונטיות וערך לאורך זמן ● אבל לא כל היצרנים מעניקים את אותה תמיכה, במיוחד לא לרכב שכבר עברו שנים מאז יצא מהמפעל ● מה כדאי לבדוק לפני שקונים?

קמפוס מיקרוסופט בהרצליה / צילום: איל יצהר

מיקרוסופט חושפת פלטפורמת סייבר חדשה, ומרכז הפיתוח הישראלי בלב המהלך

החברה מציגה את Project Perception, מערכת חדשה המבוססת על סוכני בינה מלאכותית, ולצדה מודל AI ייעודי ראשון למשימות סייבר ● המהלך, שחלק משמעותי ממנו מיוחס למו"פ הישראלי, נועד להתמודד עם מתקפות המבוססות על בינה מלאכותית ולחזק את התחרות של מיקרוסופט מול ענקיות הסייבר

עמית לנג, יוסי אלמלם, עופר ינאי / צילום: מקורות, דוד מוסקוביץ, נעם גלאי

תשתיות לוהטות: שלוש עסקאות רכישה נחתמו בבורסה ביום, והמניות מטפסות

חברת רימון רוכשת את השליטה באינטר תעשיות בפרמיה של 17% על מחיר השוק, ומכוונת לחוות השרתים ● אקרשטיין מתרחבת בתחום החיפויים באמצעות אקו קיר, ואילו נופר מגדילה את אחיזתה באלומיי ● יום סוער של מיזוגים ורכישות הקפיץ את מניות הענף בבורסה

אילוסטרציה: shutterstock

הכנסת תצביע היום על חוק שיאפשר המשך השקעה בקרנות גידור בנאמנות

ענף הגידור בנאמנות, שיצא לדרך באפריל 2023 ומנהל כבר כ־6 מיליארד שקל, פועל כיום מתוקף הארכה שנייה ואחרונה של הוראת שעה, וללא חקיקה, בקרוב הייתה נשקפת סכנה להשקת קרנות חדשות ואולי גם לאלה הקיימות ● עם זאת, חוק כלכלי חשוב אחר נעדר מסדר יומה של הכנסת - החוק להקמת רשויות מטרופוליניות

הוד השרון / צילום: Shutterstock

בשל ניגוד עניינים: אישור התוכנית לבניית 9,000 דירות בהוד השרון נדחה שוב

חוקר ההתנגדויות בתוכנית "נוף ירקון" הודיע על סיום תפקידו לאחר שהתברר כי הוא מצוי בקשרי עבודה עם אחת השמאיות שהגישו חוות דעת ● המהלך צפוי לעכב שוב את התוכנית להקמת 9,000 דירות חדשות, המקודמת זה כשלושה עשורים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ מסמן את היעד הבא באיראן ומבהיר: "עדיין רוצה עסקה"

בכיר אמריקאי: ישראל ולבנון ידונו בשבוע הבא על הרחבת "אזורי הפיילוט" בדרום לבנון  ● ראש הממשלה נתניהו נחת בארה"ב לקראת פגישתו עם הנשיא טראמפ וטקס האשכבה של הסנטור לינדזי גרהאם ● טראמפ: "נכה באיראן במלוא העוצמה, אבל נראה איך זה ייגמר. כרגע מתנהלות שיחות ידידותיות" ● עדכונים שוטפים

בית קפה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

בעקבות ט' באב: בתי הקפה והמסעדות של ירושלים רשמו צניחה בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות דו-ספרתיות ברוב הענפים, בעיקר בשל מנהגי תשעת הימים

תומר פפר / צילום: גני רוחלין

"המתחרים בפאניקה": מנכ"ל תן ביס משיק כרטיס הטבות חדש

בשנה החולפת התעצמה התחרות על כרטיסי ההטבות לעובדים, וכעת מגיע תור תן ביס, עם כרטיס קאשבק והנחות גם בחופשות ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל מדוע המהלך מגיע רק כעת, ולמה הוא לא מודאג מהמתחרים - וולט ("אנחנו נותנים פייט") וסיבוס ("הם בפאניקה")

המהדורה המרכזית של חדשות 12 / צילום: חדשות 12

בפעם השנייה בתוך חודש: דלתות בניין חדשות 12 נופצו - והונח מכתב איומים

המכתב הונח בכניסה: "בסוף מישהו ימות" • למרות התיעוד מהאירוע הקודם: לא נעצר עד כה חשוד • חדשות 12: "ממשלת ישראל ושר התקשורת צריכים לחדול מהשתלחויות מסיתות נגד התקשורת החופשית, שמובילות גם למעשים" • איזנקוט, גולן וליברמן פרסמו הודעות גינוי: ‏זו מתקפה על הדמוקרטיה

נמל פוג'יירה / צילום: Reuters, Amr Alfiky

ויתרו על הורמוז: איחוד האמירויות בונה על נמל מחוץ למצר

לאיחוד האמירויות יש יתרון מהותי על פני מדינות המפרץ האחרות - נמל הנמצא מחוץ למפרץ הורמוז ● כעת האמרתים מתכננים להרחיב את תשתיות הנמל, בלי להזכיר את האיום האיראני

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

כפי שנחשף בגלובס: סייארה רוכשת את אואזיס סקיוריטי במיליארד דולר

שתי חברות הסייבר הישראליות חתמו על הצהרת כוונות לקראת עסקת רכישה, שבמסגרתה צפויה סייארה לצרף אליה את אואזיס סקיוריטי ● המהלך נועד לשלב אבטחת מידע, זהויות לא־אנושיות וסוכני AI בפלטפורמה אחת, על רקע העלייה בשימוש בסוכני בינה מלאכותית בארגונים

נשיא איחוד האמירויות בן זאיד / צילום: ap, Kamran Jebreili

לא רק נמלים: האמירויות בוחנות הרחבה של תוכנית הגרעין

איחוד האמירויות הקימה את תוכנית הגרעין האזרחית שלה תחת מגבלות מחמירות ● אם סעודיה תקבל הסכם מקל יותר עם ארה"ב, המונופול הוותיק שלה בתחום יישבר, ותחרות חדשה תחל בין שתי המעצמות האזוריות

הנדל''ן דחף את האשראי העסקי במשק לשיא של 16 שנה / צילום: Shutterstock

הנתון שהגיע לשיא של 16 שנה, ולמה זו לא בשורה חיובית

נתונים חדשים מצביעים על כך שהאשראי העסקי קפץ ב־15% בתוך שנה - הקצב הגבוה ביותר מאז 2010 - כשהמגמה בולטת במיוחד בקרב הבנקים ● הסיבה המרכזית היא ענף הנדל"ן, שסובל מההאטה חריפה במכירות ונדרש לסכומים גבוהים כדי להמשיך להתגלגל ● הבנקים מצדם מאותתים: אין מקום לדאגה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים נפלו לשפל של מעל חודשיים

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● אנבידיה מיקרון ו-AMD הובילו את הירידות בסקטור השבבים ● מחירי הנפט צנחו, נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-90 דולר לחבית ● בורסת פרנקפורט קפצה בכ-1.3% ● הסוחרים נושאים עיניים לעבר שבוע עמוס בדיווחי רווחים של חברות הענק והחלטת ריבית

ארז קופטש / צילום: נעומי רויטברג

מנהל ההשקעות שבטוח: זה הסקטור החבוט שהפך להזדמנות

ארז קופטש, מנהל תחום מניות ישראל בחברת הביטוח הכשרה, בטוח ששוק ההון מפספס את העובדה שאנחנו עומדים בפני דפלציה בארה"ב, ולכן הריבית שם תרד ● מציע להאריך מח"מ באג"ח, ובנוסף מספק המלצה על שלושה סקטורים שנמצאים בתמחור אטרקטיבי בת"א

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

עוד סימן אזהרה לבועה: משלמים יותר על אותה מניה בשווקים שונים

הפער הגדול בין מניית SK Hynix הנסחרת בארה"ב לבין זו הנסחרת בדרום קוריאה לא אמור להתקיים

יועז הנדל, יו''ר המילואימניקים. מסיבת עיתונאים, 07.07.26 / צילום: איל יצהר

מתי ישראל צפויה לאבד את "הרוב הציוני"?

יועז הנדל הזהיר שבעוד 22 שנה בלבד - ישראל עלולה לאבד את הרוב הציוני • גופי המחקר שעוסקים בכך מראים שזה כנראה לא עד כדי כך קרוב • המשרוקית של גלובס