גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עמוס שוקן / צילום: אביב חופי

קבוצת הארץ דה מרקר תפטר 35 עובדים

באסיפה שנערכה הערב עם הועד נמסר כי 19 עיתונאים בהסכם קיבוצי יפוטרו בחודש הקרוב והיתר עובדים שאינם בהסכם קיבוצי ● החלוקה הפנימית טרם התבררה אולם על פי הערכות דה מרקר צפוי להיפגע ומחלקת החדשות של הארץ וכן האנגלית ייפגעו פחות ● 5 משרות נוספות יצומצמו ללא פיטורים

קרן יקולב–צור (Dappas), טל שהם (Velocity), אביב שמני ( Limy.AI) / צילום: תמי בר-שי, רועי שיר, שירי גרופר

פיתוחי ה-AI שמנסים להפוך את החיים של אנשי השיווק והפרסום לקלים יותר

הסטארט-אפ Dappas מתמחה באריזות ממותגות לעסקים קטנים ● ב-Velocity מתאימים מודעות פרסום לשיחות שמתנהלות בכלי AI ● וב-Limy מאפשרים למפרסמים לדעת על מה סוכני בינה מלאכותית ממליצים

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

בצהרי היום התפרסם נתון שגרם למשקיעים בת"א לחייך והרגיע את תופי המלחמה

הצהרות הנשיא טראמפ שלחו גלי הדף ברחבי הכלכלה העולמית והקפיצו את מחירי הנפט, אך בבורסה המקומית נרשמת תגובה יחסית מתונה ● כלכלנים ואנליסטים מציינים כי בעוד שבישראל ישנם גורמים שממתנים את ההשפעה השלילית, השווקים צריכים להיות ערוכים לתנודתיות רבה בהמשך הדרך ● וגם: למה מדד הבנקים עולה בניגוד לרוב השוק?

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בעלת מניות באינמוד רוצה לרכוש את החברה בכמיליארד דולר ולהדיח את המנכ"ל

סטיל פרטנרס מציעה לרכוש את החברה לפי מחיר של 16.75 דולר למניה ● מדובר בפרמייה של כ-16% ובכך למעשה נפתח מאבק שליטה חדש על אינמוד

יהודה בן אסאייג, יו''ר הקבוצה; ארי קלמן, מנכ''ל קבוצת מנורה; מיכאל קלמן, מנכ''ל חברת הביטוח / צילום:  יעל צור, נטי לוי

בכירי החברה שמנהלת 420 מיליארד שקל חשודים. המשקיעים דואגים יותר מהרגולטור

בצל הפרשייה הפלילית שבה נחקרים בין השאר בכירי הקבוצה שמנהלת 420 מיליארד שקל, בענף הביטוח והחיסכון כבר מכינים את הקרקע לפתות את לקוחותיה ● גורם בענף: "כל המתחרים יראו ללקוחות את הפרסומים" ● למה רשויות שוק ההון וניירות ערך לא בולטות באירוע?

אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהירידות בבורסה? הכסף שלכם נשחק דווקא במקום שנחשב הכי בטוח

בנק ישראל פרסם שהנכסים הפיננסיים של הציבור הגיעו ל־7.25 טריליון שקל ● אך מאחורי העושר המרשים הזה - כמעט שני שלישים מהכספים שבידי הציבור ישירות שוכבים במזומן ובפיקדונות, ומחביאים סיכון ● אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות כדי שהכסף שלכם באמת יעבוד?

המוסדיים הם הכוח העיקרי שמזיז את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המסר ששלח בנק ישראל, ולאן הולך הדולר?

שער הדולר עולה בימים האחרונים ומתייצב מעל רמה של 3 שקלים ● זאת, כתוצאה מהתלכדות גורמים ובראשם פעילות הגורמים המוסדיים שרוכשים דולרים ● בנק ישראל אמנם התערב בשוק במשורה, אך העביר מסר כי הגישה השתנתה ● מומחים מנתחים: לאן הולכים מכאן

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות / אילוסטרציה: Shutterstock

האם רישום בטאבו הוא סוף פסוק? 3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות

חתימה ללא הסבר, תביעות היסטוריות שהתיישנו ועסקאות עבר שלא נרשמו: בתי המשפט מבהירים מתי הרישום הרשמי במקרקעין יגן עליכם, ומתי המציאות בשטח תגבר על המרשם

מוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: עידן גרוס

מטריקס מרחיבה את הפעילות הביטחונית שלה ורוכשת שליטה בחברת לאור אנרגיה ב-73 מיליון שקל

חברת שירותי ה-IT תרכוש 80% מחברת לאור אנרגיה, אשר עוסקת בתחום המערכות האלקטרו-מכניות ופונה לשוק הביטחוני ● במטריקס ציינו כי עקב הרכישה, תוכל החברה להציע פתרונות מקצה-לקצה החל משלב התכנון ועד לשלבי ההטמעה, השירות והתחזוקה

לוויית עלי חמינאי, היום / צילום: ap

במקביל להלווית ח'אמנאי - פיצוצים בשורת מוקדים באיראן

הפיצוצים נשמעו בדרום-מזרח איראן ● צבא ארה"ב תקף הלילה 90 מטרות צבאיות באיראן - במה שמסתמן כגל התקיפות הרחב ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות ● טראמפ: "זו נקמה על הפצצת ספינות, אם זה יקרה שוב, המצב יחמיר בהרבה" ● באיראן טענו: 14 בני אדם נהרגו בתקיפות, עשרות נפצעו ● משמרות המהפכה שיגרו בתגובה טילים וכטב"מים לעבר מדינות המפרץ  ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

בתי זיקוק בשנגחאי, סין / צילום: Shutterstock

המומחה שמזהיר: "אנחנו בדרך לשינוי סדרי עולם"

"כל מערכת הסחר העולמית נבנתה על המחשבה שהאמריקאים יודעים לאבטח כל נתיב ימי עולמי, ובעצם כך לשמור עליה מתפקדת. הכרה בזכות של מדינה לגבות מכסים בנקודה כל כך אסטרטגית זה שינוי סדרי עולם", אומר ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס ● לדבריו, הסיבה שמחירי הנפט לא קפצו ליותר מ-120 דולר במהלך המלחמה - היא סין

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"השלכות כבדות": למה איראן לא יורה לעבר ישראל?

למרות שיגורי הטילים לעבר מדינות המפרץ וירדן, טהרן נמנעת בשלב זה מעימות ישיר עם ישראל ● מומחים מסבירים: "המשטר מבין שהמחיר יהיה כבד בהרבה" ● שאלת השעה

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

חיסכון רפורמה בחסכונות? אולי עדיף לקרוא לזה מס חדש

הרפורמה בחיסכון רק פוגעת ● מערכות החדשות מותקפות ● ויצרנית השעונים ניצלה את המומנט ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשק במפעל IWI / צילום: כדיה לוי

הצבא שהתחמש ב-1,000 רובים מתוצרת ישראל

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

עפרי פילץ / צילום: אילן בשור

גם אחרי הפסד של חצי מהתיק היא לא ויתרה על מניות בסיכון

עפרי פילץ התחילה להשקיע במניות בגיל 21 ואחרי חודשיים הפסידה 50% מהתיק ● זה לא הפריע לה להמשיך להשקיע במניות בסיכון, וגם לעודד חברות לפתוח תיק השקעות ● במה היא לא תשקיע לעולם, ובאיזה סקטור היא מאמינה בניגוד לטראמפ ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

ביקושי יתר של פי 7: ההנפקה הזו הולכת להתפוצץ

גורמים המעורים בהנפקת הענק הצפויה של SK Hynix אמרו לבלומברג כי היא זכתה לביקושי־יתר של פי 7 לעומת כמות המניות שהיא מתכננת למכור ● אם העסקה תתבצע בהתאם לשער הנעילה של המניה בבורסה בסיאול היום, ההנפקה צפויה להיות אחת הגדולות אי פעם, שנייה רק ל-SpaceX

יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ

המשבר החוקתי: השופטים שלפו סעיף מפתיע - ושלחו מסר חד לכל עובדי המדינה

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת ● בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה ● המשרוקית של גלובס מסבירה