גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

פיצוץ במפעל אינטל בקריית גת. 3 פצועים קשה

שריפה פרצה במפעל, על פי הערכות המשטרה, בשל פיצוץ בלון גז ● 3 פצועים במצב קשה עם כוויות פונו לביה"ח סורוקה ● מטעם המשטרה וכבאות והצלה נמסר כי מדובר באירוע נקודתי שנמצא בשליטה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

שר האוצר סמוטריץ': "העסקה לרכישת מסוקי אפאצ'י היא שגיאה"

לדברי שר האוצר, "יש עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י שצריך לחתום עליה היום. אני חושב שהעסקה הזו היא שגיאה" ● דבריו של סמוטריץ' מגיעים לאחר שהממשלה אישרה היום רכש ביטחוני דחוף בהיקף של מיליארד שקל לרכישת מסוקי אפאצ'י לצה"ל, כשמרבית הכסף יוקצה מתוכנית החומש של החברה הערבית

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זרנגר

עסקת כאל: איילון בוחנת רכישה בשל הערכה שסיכוייה מול הרגולטור משופרים

איילון, כשחקן קטן בענף הביטוח, מעריכה שסיכוייה מול רשות התחרות טובים משל קבוצת יוניון-הראל ● מה שלא ברור כעת הוא השווי לפיו כאל עתידה להימכר - מעריכים כי הוא נמוך מאשר העסקה שנפלה לפני כחודש ● בסבירות נמוכה, יש גורמים שמעריכים כי יש עדיין סיכוי שעסקת יוניון-הראל תקום לתחיה

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

מה גרם לקריסת הבניין בתל אביב, והאם היו סימני אזהרה?

הבניין שקרס בנחלת בנימין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים לפני כשנתיים, לאחר שעבר עבודות שיקום ● כעת מתברר כי באתר הבנייה לא מונה מנהל עבודה כנדרש בחוק, ובמשרד העבודה בודקים אם העבודות שבוצעו במקום הובילו לקריסה ● מה ידוע על נסיבות הקריסה, ומה יידרש כדי לחדש את הבנייה? ● גלובס עושה סדר

מיצג בחוף הים בתל אביב לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר / צילום: ap, Oded Balilty

מראים סולידריות: ב-7 באוקטובר נרשמה ירידה גורפת במחזורי הקניות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הירידות הבולטות ביום השנה למתקפת חמאס היו בענפי האופנה והמסעדות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

ג'יי.פי מורגן פספס, גולדמן זאקס הפתיע: מה קרה בדוחות הראשונים של העונה

רכבת הרים בפתיחת עונת הדוחות: ג'יי.פי מורגן התאושש מפספוס נדיר בזכות תחזית ריבית אופטימית; המנכ"ל ג'יימי דיימון מצמצם את רכישת המניות ומזהיר משינויים בכלכלה • גולדמן זאקס ניפץ את התחזיות עם זינוק בהכנסות ממסחר במניות, בעוד שוולס פארגו הציג תמונה מעורבת • וגם: האם ה-AI יבריח לבנקים את הפיקדונות?

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

מפעל אירופי ראשון למערכות התרעת לייזר: מניית אלביט מזנקת ביותר מ-7%

החברה הבת של אלביט בשבדיה תקים כבר בשנה הבאה מרכז ייצור ראשון באירופה למערכות התרעת לייזר, והמניה חוזרת לשווי של יותר מ-100 מיליארד שקל ● האנליסט ליאור וידר: "צעד שמעביר את אלביט מסטטוס של ספקית זרה לשחקנית אירופית מקומית"

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

כמה זמן תחכו על הקו? חברות הביטוח והפנסיה שעונות מהר, ואלו שלא

לפי מדד השירות לשנת 2025 של רשות שוק ההון, ילין לפידות בראש במהירות המענה, ואילו חברת הראל בולטת לרעה ● ואיך דורגו חברות הביטוח ובתי ההשקעות במדד שביעות-הרצון?

תחנת דלק / אילוסטרציה: Shutterstock, OH_HO

המשפחה שמכרה תחנת דלק בת 100 שנה בכ-32 מיליון שקל

משפחה אנונימית, רבקה נוימן ושני בניה, מכרה את תחנת הדלק במתחם נחשון, הפועלת עוד מימי המנדט הבריטי, לדלק ישראל ודלק נכסים ● הרוכשות מתכננות להקים במקום מתחם מסחר והסעדה לצד המשך פעילות התדלוק ● הערכות: הרכישה משקפת תשואה שנתית של 8.5% לקונים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בגיל 85, המדען שעומד מאחורי אחת התרופות הישראליות המצליחות במהלך מפתיע

האם נוטלי תרופות הרזיה בסיכון גבוה לזיהומים בניתוחים? ● מה מחפש פרופ' חזי ברנהולץ, מפתח התרופה הכימותרפית המצליחה דוקסיל, בחברת נקסטייג' הבורסאית ● ולמה אחת המנכ"ליות המבטיחות בתעשיית הביוטק, תלמידתה של כלת הנובל פרופ' ג'ניפר דודנא, לא מצליחה לגייס כסף לניסוי? ● השבוע בביומד

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

המבנה שקרס בת"א הוגדר בעבר כבניין מסוכן. למה העירייה הסירה אותו מהרשימה?

המבנה ברחוב נחלת בנימין לא היה מאוכלס ועמד בפני שיפוץ, ולא דווח על נפגעים ● מספר צמתים באזור נחסמו ● עיריית ת"א: "בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים, ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו, והתיק נסגר בשנת 2024"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

יעבירו את השליטה? יוניון-הראל ודיסקונט במתווה חדש לעסקת כאל

בניסיון להוריד את יוניון של משפחת חורש משליטה בקבוצה להחזקה של פחות מ-50%, ובכך להשיג את אישור רשות התחרות, דיסקונט בוחן את הכנסתה של שותפתו קרן גלטין האמריקאית לעסקה ● בנוסף עלה שמה של קרן סנטרברידג' כמחזיקה אפשרית

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר

אמנון שעשוע: "בזמן שהמדינה מתלבטת איך להשקיע ב-AI, היזמים מצביעים ברגליים"

פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ו-doubleAI, בכנס ה-Journey: "ה־AI מחייב השקעות מסיביות, ולכן רבים מהיזמים הישראלים מקימים את החברות שלהם בארה"ב, שם מרוכז הכסף הגדול" ● "אני מאמין שישראל חייבת לגבש אסטרטגיה חכמה להשקעת משאבים, מתוך הבנה שעידן ה-AI דורש סדרי גודל אחרים של השקעה כספית"

דירה למכירה. זינוק במס של מאות אלפי שקלים למשפרי דיור / צילום: שלומי יוסף

הדד־ליין הגיע והמחיר יורד: מוכרי דירות מתפשרים כדי להימנע ממס של מאות אלפים

בעקבות דחיות מס שניתנו במלחמה ומסתיימות בקרוב, בחודשים הקרובים ייאלצו אלפי משפרי דיור לבחור האם להתפשר על מחיר הדירה הישנה - או לאבד את הטבת המס ל"דירה יחידה" ● מדובר בתוספת 8% מס רכישה, כ־200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעתים גם בחיוב מס שבח ● בשטח כבר מדווחים על מוכרים שמורידים מחיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד המחירים בארה"ב הפתיע לרעה, התשואות מזנקות והחוזים נופלים

האינפלציה בארה"ב זינקה בספטמבר ל-3.7%, ומדד הליבה עלה מעל התחזיות ל-2.6% ● בעקבות הנתונים: תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים מזנקת ל-5.31% וההסתברות להעלאת ריבית קפצה ל-45% ● במקביל, מניית בנק אוף אמריקה צוללת בטרום-מסחר לאחר קנס ענק, ומורגן סטנלי עוקף את התחזיות ● אלון מאסק נגד חברות השבבים: "המחירים סחטניים" ● מחיר הנפט האמריקאי מטפס

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל?

מדד המחירים לצרכן צפוי לרדת בספטמבר ב-0.3%-0.4%, בעיקר בשל הוזלת הטיסות והדלק, אך קצב האינפלציה השנתי דווקא צפוי לעלות ● הפחתת מס הבלו על הדלק צפויה לפוג ימים ספורים לאחר הבחירות, ומחירי הדלק עלולים לשוב ולהתייקר ● למרות הירידה הצפויה במדד, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו בשבוע הבא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן עונה לאיום ולועגת: "טראמפ עצבני ומשותק"

טראמפ איים הלילה על איראן: "ננחית עליה מכה קשה - כבר די נמאס לנו" ● בעיתונים באיראן מזהירים מכוחה של טהרן להשפיע על עורקי האינטרנט העולמי ● רויטרס: איראן החלה להשתמש בטקטיקות התקפיות חדשות נגד כלי שיט במצר הורמוז ● צה"ל חיסל מפקד בחמאס שהיה מעורב בהחזקת חטופים ● דיווח: החות'ים תקפו את מטה חברת הנפט הסעודית ארמקו; פועלים לייצר גרסה מקומית של הטיל הבליסטי האיראני לטווח בינוני ● עדכונים שוטפים

ראש השב''כ לשעבר רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, מעיין טואף - לע''מ

רונן בר הגיש תביעת דיבה בהיקף 3 מיליון שקל נגד רה"מ נתניהו

ראש השב"כ לשעבר רונן בר טוען בתביעתו כי השב"כ התריע שוב ושוב במהלך 2023 מפני מתקפה אפשרית של חמאס ואף הגיש המלצות לסיכולה, אולם רה"מ התעלם מכך ● עוד הוא טוען כי נתניהו אחראי למדיניות ההכלה, השקט ומימון ההתעצמות של חמאס, לה התנגד בר ● נתניהו בתגובה ברשת X: "רונן בר אומר שלא היה לו את מספר הטלפון שלי... יכולת מייד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון"

האייפון המתקפל מגיע לישראל. מתי זה קורה, וכמה הוא יעלה?

המכירה המוקדמת של האייפון המתקפל הראשון של אפל תיפתח בישראל ביום שישי, 16 באוקטובר, בשעה 15:00 ● המכשיר כולל מסך חיצוני בגודל 5.4 אינץ' ומסך פנימי בגודל 7.6 אינץ', גוף טיטניום ועמידות למים ולאבק ● ומה טווח המחירים?

תרגיל של חיילים דנים בגרינלנד, אוגוסט האחרון / צילום: Reuters, Tim Barsoe

הנוסחה הנורדית לשגשוג כלכלי בעולם מסוכן ומפולג

שבדיה ודנמרק משקיעות סכומי עתק בביטחון, מחזקות את הקשרים ביניהן ועם אירופה ומרחיבות את קשריהן מעבר לארה"ב ● המהלכים האלה כבר נושאים פרי