גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

פולימרקט / צילום: Shutterstock

הבחירות הישראליות בפולימרקט: המחקר שמראה כמה קל להטות את הכף

מחקר חדש חושף כי מספר קטן של משתמשים בפולימרקט מחזיק במרבית סכום הימורי הבחירות בישראל ומגביר את החשש למניפולציה של השוק ● באחד המקרים, שני ארנקים הקפיצו את מחיר החוזים מ־0.7 ל־6.65 סנט

מצביעה בקלפי, היום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

באירופה מדברים על דמוקרטיה, בעולם הערבי לא מצפים לשינוי

כותרות העיתונים בעולם: בעוד בתקשורת האירופית ממסגרים את הקלפיות כמשאל עם על אופייה של המדינה וטבח ה-7 באוקטובר, בארה"ב מנתחים את ההשלכות הכלכליות של המלחמה, ובעיתונות הערבית משוכנעים שזהות רה"מ לא תביא שום תפנית בסוגיה הפלסטינית • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מנסור עבאס ויוסף ג'בארין / צילום: כדיה לוי, דוברות הכנסת

הזרעים נטמנו בבחירות הקודמות? כך התארגנו המפלגות הערביות להישג היסטורי

הפיצול בבחירות 2022 דווקא החזיר מצביעים לקלפיות, אך גם הותיר קולות רבים מחוץ לכנסת ● הפעם חד"ש, תע"ל ובל"ד התאחדו, רע"ם שמרה על עצמאותה - והתוצאה המסתמנת: כוח שיא למפלגות הערביות ● המשרוקית של גלובס 

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איך גשם משפיע על הצבעה, וכמה פתקים אפשר לשים במעטפה?

הפתק הלבן הוא לא מחאה, הסעיף בחוק שקובע את צבע המעטפה, היכן התחבורה הציבורית בחינם, ופרק הזמן שיכול לעבור עד שיפורסמו התוצאות הרשמיות • 11 עובדות על יום הבחירות שאולי לא הכרתם • המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, תמר מצפי

מדגמי הטלוויזיה: תסבוכת פוליטית והפתעה אחת משמעותית

ערוצי הטלוויזיה פרסמו את המדגמים, שמאותתים על שיוון בין שני הגושים (ללא המפלגות הערביות) או יתרון קל לגוש נתניהו ● המפלגות הערביות עם נתון נדיר של 18-19 ● 5.69 מיליון ישראלים הצביעו עד השעה 22:00, שיעור הצבעה של כ-77.7% ● החלה ספירת קולות האמת ● עדכונים שוטפים

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק ממדד S&P 500 הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

בין ערוץ 14, שמעניק לגוש נתניהו 60 מנדטים, לכאן 11 ולחדשות 13 שמעניקים לו 50 בלבד: מדגמי הבחירות מציגים פערים גדולים בהערכת כוחם של הגושים והמפלגות ● הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בכל המדגמים, אך אף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים ● מה מסביר את ההבדלים בין הערוצים, איך אספו את הנתונים ועד כמה אפשר לסמוך על התוצאות הראשוניות?

כוחות צה''ל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כלכלה בהמתנה: הסיכון בפלונטר תקציבי בכנסת החדשה

המדגמים מצביעים על ירידה בכוחה של הקואליציה, ובמערכת הפוליטית כבר נבחנים תרחישים שונים להרכבת הממשלה הבאה • בינתיים, ממשלת המעבר תידרש להכריע אם לקדם תקציב ביטחון חדש, בעוד שורה של רפורמות והחלטות כלכליות ממתינות להקמת ממשלה יציבה

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א-35 ות"א-125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1.7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

מה קורה בפולימרקט? איזנקוט מוביל, אך המומנטום שלו נחלש

לאחר חודשים שבהם הוביל יו"ר ישר! בפער ניכר, שוק ההימורים הבינלאומי פולימרקט מציג צמצום פערים: נתניהו מתחזק ל-30%, אך איזנקוט מוביל עם כ-50% ● על רקע זה, הערכות כי המו"מ הקואליציוני והיעדר הכרעה בין הגושים הם שיכריעו את הזהות של ראש הממשלה הבא

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מיליארדי שקלים ממתינים ברשות המסים: כך תממשו את זכאותכם עד סוף השנה

ב־1 בינואר תתיישן שנת המס 2020 ואיתה הזכות לדרוש החזרים ● ברשות המסים מדווחים כי כ־90% מהבקשות מסתיימות בהחזר כספי בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק ● מי עשוי להיות זכאי, ממה מומלץ להיזהר, ואיך בודקים את הזכאות בבטחה לפני הגשת הדוח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפי תוצאות המדגמים: גם סמוטריץ' סבל מ"קללת שר האוצר"

ממוצע המדגמים מעניק לציונות הדתית חמישה מנדטים בלבד - ירידה לעומת 2022 ● בכך, מצטרף בצלאל סמוטריץ' ליאיר לפיד, משה כחלון ואביגדור ליברמן, שמפלגותיהם איבדו מכוחן לאחר שעמדו בראש משרד האוצר ● המשרוקית של גלובס 

עופר הקניון הגדול, היום / צילום: רז גדעוני

ההוצאות מזנקות, הקניונים מתמלאים: כך הישראלים מבלים ביום הבחירות

יום השבתון לרגל הבחירות הביא לזינוק של 37.5% בהוצאות באשראי לעומת הבחירות הקודמות ● נתוני ישראכרט חושפים כי הרכישות בבתי הקפה, במסעדות ובחנויות האופנה זינקו, בעוד הקניות באונליין ירדו ב-44% ● בביג מדווחים על יותר מחצי מיליון מבקרים ברחבי הארץ, ובקניוני עופר נרשמה עלייה של 30% בתנועת הקהל לעומת הבחירות הקודמות

ערוצים 11,12,13,14 לקראת יום הבחירות / צילום: צילומי מסך

עשרות מיליוני שקלים ביום אחד: האם ההשקעה בבחירות משתלמת לערוצים?

ערוצי הטלוויזיה הגדולים נערכים לייצר חוויית צפייה אינטנסיבית, עתירת טכנולוגיה ודרמה ביום הבחירות לכנסת, אך הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי הצפייה במשדרים ● בדקנו מה הם מתכננים הפעם כדי להטות שוב את הכף לטובתם

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

עסקת הקוונטום הגדולה אי-פעם: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר

העסקה שמסמנת את כניסת ענקיות הטכנולוגיה למרוץ הקוונטי מציבה במרכז את הסטארט-אפ הישראלי שפיתח מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים ● קלאסיק משמשת מאות לקוחות אקדמיים ועשרות חברות, בהן BMW ו-HSBC, וכעת היא תהפוך למרכז הפיתוח הקוונטי של אינטל ● הקרנות אנטרי קפיטל ו-Team8, וכן הפניקס והמייסדים צפויים להרוויח מהאקזיט מיליוני עד מאות מיליוני דולרים

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל

אינטל מהמרת על תחום המחשוב הקוונטי ורוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Classiq ב-2.2 מיליארד דולר ● מה עומד מאחורי המהלך, איך הגיבו המשקיעים, מה הקשר למערכת הביטחון בארה"ב, וכמה הרוויחו המוסדיים?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

הבורסה אישרה: אופציות ליו"ר ולמנכ"ל והלוואת שימור של מיליונים

האסיפה הכללית של הבורסה אישרה הענקת אופציות ליו"ר יוג'ין קנדל ולמנכ"ל איתי בן זאב ● בנוסף, אושרה לבן זאב הלוואת שימור של 3.5 מיליון שקל, שנועדה לעודד את הישארותו בתפקיד, אך תנאי ההחזר שלה לא פורטו בדיווח

מצביעים בירושלים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

נתניהו: "עלינו להקים ממשלה ימנית לאומית"; איזנקוט: "הציבור הכריע בעד שינוי"

בתום 31% מספירת הקולות: גוש נתניהו עם 59 מנדטים, גוש השינוי עם 46 • שיעור ההצבעה הגיע ל-77.7%, הגבוה ביותר מאז 1999 • עדכונים שוטפים

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בעקבות מדגמי הבחירות: השקל מצמצם את התחזקותו מול הדולר

השקל מתחזק מול הדולר ב-1% בעקבות פרסום מדגמי הבחירות, שמראים כי לאף גוש אין רוב של 61 מנדטים ● מוקדם יותר היום, השקל זינק בשיעור חד של כ-2% ושבר לזמן קצר את רף ה-3.02 שקלים

מאחורי הסכמי העודפים / אילוסטרציה: Shutterstock

הסכמי העודפים בין המפלגות: שלב הדילים נכנס לפעולה

10 מפלגות חתמו על הסכמי עודפים, שעשויים להעניק לחלק מהן מנדט נוסף ● מיהם הצמדים, ואיך מחשבים מי יקבל את תוספת הקולות? ● גלובס עושה סדר