גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

מיזוג ראשון בשוק אספקת החשמל: סופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג’י

ספקית החשמל הביתי תשלם עד 25 מיליון שקל תמורת תיק הלקוחות של המתחרה, שצפוי להגדיל את הכנסותיה ב־130 מיליון שקל בשנה ● כעת הענף שבו החברות מתקשות להגיע לרווחיות מצטמצם משבע שחקניות לשש ● האם זה תחילתו של גל מיזוגים?

קלפי / צילום: Shutterstock

כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: נהוג לחשוב שאנו פוקדים את הקלפי כל שבועיים, אך התמונה המלאה יותר מורכבת

הפגנה בעד דיור בר השגה בברלין, בחודש שעבר / צילום: Shutterstock

הלאמה, פיקוח על שכר הדירה והעלאת מסים: הקואליציה החדשה בברלין מתכוונת להילחם בבעלי הדירות

מפלגת השמאל חוזרת להנהגת בירת גרמניה עם הבטחה אחת ברורה לבוחרים: להוריד את מחירי השכירות בכל מחיר, גם אם זה אומר עימות חזיתי עם הממשלה הפדרלית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

100 מ"ר, ארבעה חדרים וממד: בכמה נמכרה הדירה בחיפה?

דירת 4 חדרים בשטח של כ־100 מ"ר בחיפה נמכרה תמורת 1.25 מיליון שקל אחרי כחודש על המדף ● המתווך: "יש ביקוש חזק לדירות ממוגנות בעיר"● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

וינטר וזליכה עשויים לאבד מיליונים. מה הסיבה?

פרויקט המטרו התקדם השבוע בצעד משמעותי. מהו? ● בכמה מוצעת למכירה מסעדת אורסולה הפופולרית שביישוב צוקים? ● וגם: באיזו עיר בישראל הכי קשה לקבלנים למכור דירות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

מוגתבא חמינאי / צילום: AP

צי מכליות הצללים של איראן נותר ללא נפט לאחר חודשים של מצור אמריקאי

לאיראן היו מיליוני חביות נפט גולמי על מכליות במימי אסיה, שסיפקו לה זרם הכנסות קבוע. כעת מלאי הנפט הזה אזל

צילום: Shutterstock

אני ישיר, משמע אכפת לי: אמפתיה נוסח ישראל

ד"ר תמר קנה־שליט, אנתרופולוגית שחוקרת את השיח הפסיכולוגי בחברה, הצטרפה כתלמידה לשלושה בתי ספר למאמנים וגילתה שהתחום שעלה לישראל מארה"ב קיבל טוויסט מקומי ● המילה "דוגרי" אולי יצאה מהאופנה, אבל תרבות הישירות חזקה מתמיד, היא אומרת לגלובס ● למה ישראלים תופסים אמת בפרצוף כגילוי אמפתיה?

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

ביחד: כל המילים הנכונות, בלי מקור תקציבי

המפלגה בראשות בנט מבטיחה לעודד הייטק, לחזק לימודי ליבה ומבטיחה הטבות ליזמים שיבנו מתחמים לשכירות ● כיצד תתמודד עם הזינוק בתקציב הביטחון ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

איראן "הגבירה משמעותית" מאמצים לפגיעה בבכירים אמריקאים

המודיעין האמריקאי מגלה כי התוכניות האיראניות להתנקש בחיי נציגים במזרח התיכון וברחבי העולם הגיעו לשלבים מתקדמים ● בכירים אמריקאים: המידע המודיעיני הוא אחת הסיבות לצמצום אנשי השגרירויות ● מחשש לתקיפות מחודשות של החות'ים: ארה"ב מעדכנת את אזהרת המסע לישראל ● בכיר איראני: לא נאפשר לכלי שיט צבאיים אמריקאים להיכנס למפרץ הפרסי "בשום תנאי לעולם" ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת״א 35 סוגר שבוע שלילי. ומי הסקטור שהוסיף 4.5%

המסחר בת"א ננעל בירידות שערים בהובלת מניות השבבים שנגררו מטה בעקבות וול סטריט • בסיכום שבועי, המגמה מעורבת: ת"א 35 נחלש, אך ת"א 90 זינק בזכות סקטורי הנדל"ן והבנייה • בגזרת החברות: קרן פימי מציעה לרכוש 50% ממיטרוניקס, תחנת הכוח דליה גוררת את שותפויות לוויתן לבוררות בלונדון, וסופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י • הדולר נחלש קלות ונסחר סביב 3.105 שקלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

דיווח: אחרי הסנקציות הבריטיות - שינוי המדיניות בישראל והתמיכה בארגנטינה

נתניהו קבע כי ישראל תתמוך בדרישה של ארגנטינה לקיים שיחות על הריבונות שחלה באיי פוקלנד ● השינוי בעמדה הישראלית מגיע אחרי הסנקציות שהבריטים הטילו על התנחלויות בישראל

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

קיבוץ יזרעאל / צילום: מיטל וייזברג

פימי תשתלט על מיטרוניקס לפי שווי של 200 מיליון שקל בלבד

קרן פימי בראשות ישי דוידי הגישה הצעה להשקעה של 200 מיליון שקל במיטרוניקס, שתקנה לה 50% מהחברה ותדלל את חלקו של בעל השליטה הנוכחי, קיבוץ יזרעאל, לכ-28% ● מניית יצרנית הרובוטים לבריכות מזנקת בתגובה ב-20%, העסקה מגיעה לאחר שמצבה העסקי של החברה הדרדר משמעותית והוביל לקריסת השווי משיא של 9 מיליארד שקל ב-2021 למאות מיליונים בודדים כיום

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

ראש הממשלה אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

פיטורים של מעל עשרת אלפים עובדים הוכרזו רק השבוע

ברקליס, אמריקן אקספרס, וולוו ו־eBay הודיעו השבוע על תוכניות לקיצוץ של כ־12 אלף משרות ברחבי העולם ● הסיבות נעות מהתייעלות באמצעות בינה מלאכותית ועד להיחלשות הביקוש ולארגון מחדש - ובחלק מהמקרים, הפיטורים מגיעים לצד תוצאות כספיות חזקות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נפל ב-2.6%, מטא ב-7%

את הירידות הובילו מניות הטכנולוגיה, מניות הצריכה זינקו ● מטא חשפה התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות ● מודרנה צונחת לאחר הדלפה לכאורה נתונים על חיסון הסרטן של החברה ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב נופלת בחדות ● הפער בין התשואות על אג"ח ממשלת צרפת וגרמניה ל־10 שנים התרחב לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2011

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו? האמירה של נתניהו שעוררה סערה

ראש הממשלה נתניהו התייחס בראיון לערוץ 10 לאפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל, וסיפק אמירה שהעלתה לא מעט תהיות ● אבישי עובדיה, מומחה לקריפטו: "זו הדרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות"

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה? / צילום: Shutterstock

מהו קצב ההתקדמות הממוצע של חילזון הגינה?

מה היה תפקידו הפיקודי הראשון של בני גנץ בצה"ל, מה משותף לסרטים "בחזרה לעתיד 2" ו"בלייד ראנר", ומתי התרחשה הטיסה הראשונה לארץ ישראל? ● הטריוויה השבועית