גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

משכנתא / איור: Shutterstock

אחרי שלושה חודשי ירידה, הפיגורים במשכנתאות שוב מטפסים

הפיגורים בתשלומי המשכנתאות עלו ל-4.23 מיליארד שקל בספטמבר ● היקף המשכנתאות החדשות היה נמוך יחסית לחודשים הקודמים והסתכם ב-8.66 מיליארד שקל עקב חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה ● המשקיעים נטלו את המשכנתאות הגבוהות ביותר, בממוצע של 1.26 מיליון שקל

ברקליס / צילום: Shutterstock

הבינה המלאכותית כבר נושכת: בנק ברקליס יקצץ 5,000 משרות

הבנק הבריטי יפחית כ־5% מכוח העבודה שלו, לאחר שכבר ביטל כ־1,000 משרות, ואת יתר הקיצוצים ישלים עד סוף השנה ● הרווח ברבעון השלישי עלה ב־12% ל־2.3 מיליארד ליש"ט, אך החמיץ את תחזיות האנליסטים על רקע חולשה במסחר באג"ח

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אחרי ישראייר וארקיע: גם אל על מקפיאה את הקו למרקש

לאחר שארקיע עצרה את מכירת הכרטיסים וישראייר הקפיאה את תוכנית ההתרחבות, כעת גם אל על דוחה את השקת הקו למרקש לפחות בחודש בשל היעדר האישורים הביטחוניים הנדרשים ● הנוסעים יוכלו לקבל החזר, זיכוי או להחליף יעד ללא עלות

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

הטעות של טהרן בנוגע לבחירות האמצע בארה"ב

כותרות העיתונים בעולם: בגרמניה סגרו סניף של בנק סאדראט האיראני והקפיאו את נכסיו. האם אירופה מצטרפת למאבק בטהרן? ● בחירות האמצע בארה"ב לא בהכרח יבלמו את הקו התקיף של טראמפ ● ודוח חדש חושף זינוק בשיח הקיצוני בישראל לקראת הבחירות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל   

המחאות בצרפת / צילום: Reuters

נזקי עתק ומתיחות גוברת: צרפת חוששת מסוף שבוע אלים נוסף

נזקי המהומות בצרפת צפויים לחצות את רף 1.2 מיליארד האירו, וכ-3,000 עסקים נפגעו ● בתי המשפט גוזרים עונשים מקלים על המעורבים בביזה ובאלימות, בעוד תשואות האג"ח הממשלתיות הגיעו לשיא של יותר משני עשורים ● לקראת סוף השבוע הקרוב, בעלי עסקים מתבצרים מחשש להתחדשות המהומות

קידוח לויתן / צילום: אלבטרוס

דליה גוררת את ניו מד ורציו לבוררות בינלאומית בלונדון על עסקת הגז מלוויתן

דליה פנתה לבית הדין לבוררות בלונדון בדרישה להכריז על ביטול עסקת הענק ממאגר לוויתן על ידי ניו מד ורציו כחסר תוקף ● לטענת דליה, תנאי ההסכם התקיימו במלואם עם קבלת אישור רשות התחרות, בעוד שבשוק מעריכים כי מדובר בטקטיקה אגרסיבית של המוכרות לפתיחת החוזה והעלאת מחירים לאור ביקושי השיא לגז

''מפגש הדייגים'' / צילום: ספיר פארמן

סוף סוף יש על שפת הכנרת מסעדת דגים מצוינת

"מפגש הדייגים" בעין גב מגישה דגים מהכנרת באווירת טברנה משוחררת ● מומלץ לבוא בשקיעה למרפסת ולתת לנוף לעשות את כל השאר

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מבטחים תיקנס ב-256 אלף שקל בשל עיכוב בדיווח על אירוע אבטחה

הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי מנורה מבטחים הפרה את חובת הדיווח המיידי על אירועי אבטחה חמורים, לאחר שדיווחה באיחור של למעלה משבועיים על אירוע שבו נחשף מידע אישי של מבוטחים לסוכן ביטוח שלא היה מורשה לעיין בו

מוגתבא חמינאי / צילום: AP

צי מכליות הצללים של איראן נותר ללא נפט לאחר חודשים של מצור אמריקאי

לאיראן היו מיליוני חביות נפט גולמי על מכליות במימי אסיה, שסיפקו לה זרם הכנסות קבוע. כעת מלאי הנפט הזה אזל

מפעל זוגלובק בשלומי / צילום: Studio T

למרות המלחמה: זוגלובק הקימה מפעל בשלומי ב-120 מיליון שקל

הקמת המפעל מאות מטרים בלבד מגבול לבנון התעכבה בכשנה וחצי בשל המלחמה, וכעת הוא צפוי להגדיל את כושר הייצור של זוגלובק ● החברה מחזיקה בנתח של 42% משוק הנקניקיות המצוננות ברשתות השיווק, כשברקע התעניינות מחודשת של הצרכנים ומעבר למוצרים יקרים יותר

GAC AION UT / צילום: יח''צ

במחיר של משומשת בת 3 תקבלו רכב זריז ומאובזר

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הנושאים האלה משפיעים על כולנו, אבל בבחירות לא דיברו עליהם. עד עכשיו

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק ● מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות ● מי בעד יבוא חופשי, מה דעתן על מיסוי משקיעי נדל"ן - וכמה מהן בעד רפורמה בשוק ההון? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

ג'נסן הואנג עוקץ את אינטל: "להם היו עשרה מנכ"לים, לנו רק אחד"

במפגש סגור עם עיתונאים בברלין, השווה מנכ"ל אנבידיה בין היתר את סגנון הניהול והתפיסה העצמית של החברה לזו של אינטל והציג את מנוע ההכנסות הצומח הבא שלה: תוכנה להפעלת סוכני AI ● הואנג העריך כי הבינה המלאכותית תיצור מקומות עבודה רבים, אך כשנשאל על גורלם של עובדים שמשרותיהם עלולות להיעלם, השיב: "עסקים חדשים נוצרים ועסקים ותיקים נעלמים. זה טבעו של העולם"

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

ביחד: כל המילים הנכונות, בלי מקור תקציבי

המפלגה בראשות בנט מבטיחה לעודד הייטק, לחזק לימודי ליבה ומבטיחה הטבות ליזמים שיבנו מתחמים לשכירות ● כיצד תתמודד עם הזינוק בתקציב הביטחון ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נפל ב-2.6%, מטא ב-7%

את הירידות הובילו מניות הטכנולוגיה, מניות הצריכה זינקו ● מטא חשפה התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות ● מודרנה צונחת לאחר הדלפה לכאורה נתונים על חיסון הסרטן של החברה ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב נופלת בחדות ● הפער בין התשואות על אג"ח ממשלת צרפת וגרמניה ל־10 שנים התרחב לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2011

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

צילום: Shutterstock

אני ישיר, משמע אכפת לי: אמפתיה נוסח ישראל

ד"ר תמר קנה־שליט, אנתרופולוגית שחוקרת את השיח הפסיכולוגי בחברה, הצטרפה כתלמידה לשלושה בתי ספר למאמנים וגילתה שהתחום שעלה לישראל מארה"ב קיבל טוויסט מקומי ● המילה "דוגרי" אולי יצאה מהאופנה, אבל תרבות הישירות חזקה מתמיד, היא אומרת לגלובס ● למה ישראלים תופסים אמת בפרצוף כגילוי אמפתיה?

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

במשרד הבריאות מודים: זינוק בתלונות על התארכות זמני המתנה בעקבות רפורמת התפתחות הילד

המשרד פרסם את דוח נציבות קבילות הציבור לשנת 2025 ● אף שהדוח אינו כולל תלונות בנוגע לרפורמה שנכנסה רק בתחילת השנה הנוכחית, בנציבות כבר מזהים "עלייה משמעותית" בהיקף התלונות לאור ביטול ההחזרים על טיפולים פרטיים ● בגלובס נחשף החודש כי מנכ"ל המשרד בר סימן טוב הודה שזמני ההמתנה לא יתקצרו וכי אין כוונה לפרסם את הנתונים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB/Ole Berg-Rusten

רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר בשל הטלטלה בשוק האג"ח

קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם, שבשנים האחרונות הסיטה השקעות מחברות ישראליות, ייחסה את ההפסד העצום לביצועים הגרועים של שוק האג"ח ברבעון ● הקרן הודיעה בחודשים האחרונים כי תפנה יותר משאבים לתחום המניות ואף תסיט השקעות מאג"ח ממשלתי אמריקאי

פאבל פריגוז'ין / צילום: צילום מסך רשתות חברתיות

הפלייבוי שירש את צבא שכירי החרב הידוע לשמצה בעולם

בנו של מייסד קבוצת וגנר המנוח ממשיך להחזיק במעוז באפריקה וגורף הון מסחר בנשק, בסמים ובזהב