גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

סימנים של משבר: גל מכירות חריג של איגרות חוב ממשלתיות בעולם

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ובמדינות מפותחות רבות אחרות מזנקות לגבהים חדשים, מה שדוחף בנקים מרכזיים לכיוון של העלאות ריבית, ובמקביל מפעיל לחץ שלילי על שוקי המניות ● מה עומד מאחורי המגמה וכיצד בעולם מתמודדים מול המצב? ● גלובס עושה סדר

אוטובוסים חשמליים של TST / צילום: TST

לא רק בישראל: חברת האוטובוסים דן כובשת את פורטוגל

חברת TST שבהחזקת קבוצת דן ב-51%, המפעילה את התחבורה הציבורית במטרופולין ליסבון מאז שנת 2022, דורגה ראשונה בסקר שביעות רצון נוסעים ● במקביל, בימים אלו משלימה החברה מעבר להחלפת כלל צי האוטובוסיים לחשמליים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את הצפיות ברבעון, מזנקת במסחר המאוחר

החברה עקפה את תחזיות האנליסטים הן השורת ההכנסות והן בשורת הרווח ● המניה זינקה ב-146% מאז כניסתה לת"א והיא החברה הגדולה בבורסה בשווי 920 מיליארד שקל ● מחיר היעד הממוצע של האנליסטים נמוך ממחיר השוק

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

החברה שביטלה פיטורים של 8,000 עובדים - והלקח

מארק צוקרברג ביקש להפוך את מטא לחברה שבה צוותים קטנים נעזרים בסוכני בינה מלאכותית ומייצרים יותר עם פחות עובדים ● אלא שהנתונים הפנימיים הצביעו על עלייה בתקלות ובזמן הטיפול בהן, בעוד שביעות־הרצון של העובדים צנחה ● אחרי שפיטרה כ־8,000 עובדים במאי, החברה ביטלה גל קיצוצים נוסף שתוכנן לנובמבר

הפרויקט ברחוב שלונסקי / הדמיה: אסף פרץ

בזכות המטרו: אושרה חריגה ממגבלת הגובה בפרויקט בת"א, אך מספר החניות יקוצץ

פרויקט התחדשות עירונית בנאות אפקה קיבל אישור לחרוג ממגבלות הגובה שקבעה הוועדה המקומית לשכונה - בגלל הקרבה לתחנת מטרו עתידית

אוטובוסים / צילום: כדיה לוי

בירושלים מרוצים, בת"א פחות: מה חושבים הישראלים על התחבורה הציבורית?

סקר חדש של הלמ"ס מציג תמונה מעורבת של דעות הישראלים על התחבורה הציבורית בישראל: שיעור המעריכים בחיוב את תפקוד האוטובוסים ירד לעומת לפני עשור, בעוד שהרכבת דווקא זוכה להערכה גבוהה יותר ● כמחצית מבני ה־20 ומעלה נסעו באוטובוסים בשנה החולפת, ו־44% השתמשו ברכבת ● ובכל זאת, 62% מהישראלים מגיעים לעבודה ברכב הפרטי

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון קנה מניות דלק רכב בכ־200 מיליון שקל. אלה המוכרים

אחרי הצניחה במניה, בעל השליטה ביבואנית הרכב רכש 10% ממניותיה מידי אלטשולר שחם, אנליסט ואחרים

גבול ירדן / צילום: ap, Raad Adayleh

לא איראן: המהלך הישראלי האפשרי שמטריד את ירדן

כותרות העיתונים בעולם: חיל הים הגרמני בדק טיל בליסטי של התעשייה האווירית, האם האסטרטגיה החדשה של טראמפ תוביל מלחמת סבבים מול איראן, ובירדן חוששים מסיפוח של איו"ש ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: AI GEMINI

חברת הסייבר אפווינד מזנקת לשווי של 4 מיליארד דולר בגיוס ענק

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הדוחות מגלים: כמה דירות באמת נמכרו בשדה דב והצרות הנוספות של היזמים

הפרויקטים ברובע, שנועד להיות "הכי היפה במרכז", רשמו במחצית הראשונה של השנה ירידה חדה בעסקאות, ובדמרי אף חתכו את המחיר למ"ר בכ־7% ● היזמים מגדילים את תקציבי השיווק, מגייסים מפורסמים ומציעים מבצעים - בעוד סוגיית זיהום הקרקע ממשיכה להטריד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בניגוד למגמה העולמית: עליות חדות בבורסה בת"א. מי המניות המובילות?

המדדים המרכזיים בבורסה המקומית נסחרים בעליות שערים חדות בהובלת סקטור הנדל"ן והבנייה בעקבות החלטת בנק ישראל ● השקל מוסיף להיחלש ● מניית אמפא מובילה את העליות; פאלו אלטו מרכזת עניין בעקבות פרסום דוחות חזקים ועלייה בתחזיות ● דיסקונט: הפחתת ריבית נוספת תהיה רק לאחר הבחירות ● מחירי הנפט והשווקים הגלובליים מגיבים לחששות מההסלמה הגיאופוליטית ומעליית תשואות האג"ח בעולם

תקיפה אמריקאית באיראן (ארכיון) / צילום: Reuters, U.S. Central Command

טראמפ איים, האיראנים הודיעו: "פתחנו במתקפת נגד"

אחרי שטראמפ איים "להכות בעוצמה" באיראנים שתקפו בסיסים אמריקאים בירדן ובאמירויות - החל צבא ארה"ב בגל תקיפות במרחב מצר הורמוז ● איראן בתגובה: "ארה"ב הולכת להצטער" ● מוקדם יותר היום פרסמה שגרירות ארה"ב בירושלים הודעה: "אמריקאים הנמצאים כעת במזרח התיכון נדרשים להיות מודעים לאפשרות של ביטולי טיסות וסגירת המרחב האווירי" ● מקורות בעזה חושפים פרטים נוספים על התקרית החריגה שאירעה הבוקר ברצועה ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

הפניקס, מגדל וווישור זכו במכרז הביטוח הממשלתי, שנחשב לגדול מסוגו בישראל ומוערך בכ־400 מיליון שקל ● לראשונה, ההסדר יכלול גם את כלי הרכב של משרתי הקבע בצה"ל ● ווישור צופה הכנסות של כ־65 מיליון שקל בעקבות הזכייה, ומנייתה עולה בכ־2%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

"אין ארוחות חינם": הנגיד בראיון על הורדת הריבית, והאזהרה לממשלה

בראיון לגלובס, פרופ' אמיר ירון מסביר מה עומד מאחורי החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות, וגם מותח ביקורת על כוונת הממשלה לשריין את תוכנית הרכש הצבאי בסך 400 מיליארד שקל לשנים קדימה ● "אין דבר כזה שאין מגבלת תקציב - זה יבוא לידי ביטוי בהמשך במיסוי או בהקטנת הוצאות אזרחיות אחרות"

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זרנגר

השחקנית החדשה בשוק הגמל מציגה חודש חלש בתשואות. הסיבה מפתיעה

חברת הביטוח איילון גייסה 1.2 מיליארד שקל בתוך פחות מחודש לפעילותה החדשה בשוק הגמל, אך את חודשה הראשון היא צפויה לסיים עם תשואה של כ־0.7% בלבד, לעומת כ־1.1% בענף ● הסיבה: רוב הכסף הגיע במחצית השנייה של אוגוסט, כשהשוק כבר היה בעליות, ולא הספיק להיכנס להשקעה

אודי אוסטר ודניאל אלמוג, מייסדי AITAN / צילום: שני צדיקריו

אחיו של המייסד נפל בלבנון, החברה נקראה על שמו - וכעת גייסה 41 מיליון דולר

חברת הדיפנס־טק הישראלית AITAN, שפעלה עד כה בשם eyesAtop, מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לשליטה ולתיאום בין רחפנים וכלים בלתי מאוישים ● את הסבב הובילו Deep33 ו־Dell Technologies Capital, והוא מביא את סך ההון שגייסה החברה ל־54 מיליון דולר

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

תוספת של 4 מ"ר לדירה שנפגעה מטיל איראני: מה יקבל מהמדינה מי שימכור

כל דייר במתחם שנפגע רשאי לבחור באפשרות "למכור" את דירתו ליזם שיבצע את הליך ההתחדשות של המתחם, בהליך המתבצע לראשונה ● כדי לאפשר את ה־Buyout, נערכו שומות מקרקעין ראשונות שיקבעו את מחירי הדירות במתחמים ● בדקנו כיצד נקבעת השומה עבור דירה שנפגעה, ואילו אלמנטים משפיעים על החישוב

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

"פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל

העיתון הכלכלי הנחשב קורא במאמר מערכת להטיל סנקציות מקיפות על ההתנחלויות ולהשעות את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי ● בכך מצטרף ה"פייננשל טיימס" למדינות כמו אירלנד, ספרד ובלגיה הדורשות בעקביות להשעות את ההסכם בשנתיים האחרונות

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

לאחר הפשרה עם רמי לוי: עובדי ורטיקל פילד פנו לבית המשפט בבקשת חדלות פירעון

העובדים לשעבר בחברת ורטיקל פילד מבקשים צו לפתיחת הליכים נגד סטארט־אפ האגרו־טק, בטענה לחובות שכר ופנסיה של מאות אלפי שקלים ולחובות נוספים לספקים

אמזון / צילום: Shutterstock

תביעת המיליארדים נגד אמזון שוב שמה את עסקי הפרסום שלה במוקד

הרגולטורים בארה"ב טוענים כי אמזון השתמשה במשך שנים במנגנון סמוי שהעלה את מחירי הפרסום במכרזים וגרף לכאורה מיליארדי דולרים על חשבון מפרסמים ● החברה מכחישה את ההאשמות וטוענת כי השינויים דווקא הוזילו את העלויות עבור לקוחותיה