גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

33 שנים בישראל: במקדונלד'ס עדיין מחפשים זכיין חדש

שנתיים וחצי לאחר שרכשה את פעילות מקדונלד'ס בישראל מידי הזכיין עמרי פדן, החברה העולמית עדיין מחפשת זכיין חדש, בעוד ההנהלה הוותיקה ממשיכה לנהל את הרשת ● במקביל, מקדונלד'ס מתמודדת עם היחלשות הביקוש בארה"ב וצניחה במניה, ומשיקה תוכנית צמיחה בהיקף של 8.5 מיליארד דולר בניסיון להחזיר את הלקוחות

מזמינים כמה אופציות לחופשות ומבטלים / צילום: Shutterstock

הגישה הישראלית: מזמינים כמה חופשות במקביל - ואז מבטלים

הצורך בגמישות הוביל כ-31% מהישראלים שהזמינו חופשה בבוקינג במהלך ספטמבר לבצע לפחות ביטול אחד של הזמנה, ומגמה דומה נרשמה גם באתר אגודה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אילוסטרציה: Shutterstock

רכשו כלה בברזיל והשליכו אותה לרחוב אחרי 30 שנה. מה קבע ביהמ"ש?

הוריו של גבר עיוור נסעו לברזיל ואיתרו שם צעירה שהסכימה להינשא לו ולעבור לישראל בהסתמך על הבטחה להסדר כלכלי ● מה קרה כשבני הזוג נפרדו כעבור 30 שנה?

פרויקט השכרת דירות לטווח ארוך / צילום: שלומי יוסף

גם בניינים שלמים על הפרק: מאות דירות נקנו בהנחה של 20%

בזמן שהיזמים במצוקה בשל שוק הנדל"ן הקפוא, קרנות הדיור להשכרה רוכשות עשרות דירות ובהנחות משמעותיות ● מה היתרונות והסיכונים עבור היזמים ומה בכל זאת היתרונות לשוכרים?

iPhone Duo / צילום: apple

רוצים אייפון מתקפל? רק 500 מכשירים מגיעים לישראל

לגלובס נודע, כי לקראת פתיחת המכירה המוקדמת של ה־iPhone Duo, אפל הקצתה לישראל כ־500 מכשירים בלבד בגל ההשקה הראשון ● המלאי צפוי להתחלק בין כלל היבואניות, רשתות השיווק ומפעילות הסלולר, מה שעשוי להוביל למחסור מיידי ולזמינות של עשרות יחידות בודדות אצל כל משווקת

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

בפעם השישית ברציפות: ענקית השבבים מציגה רווח שיא ברבעון

הביקוש לשבבי בינה מלאכותית ממשיך לדחוף את TSMC ● הרווח הנקי זינק בכ־69% ברבעון השלישי, וההכנסות הגיעו לכ־46.4 מיליארד דולר ● התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, על רקע החששות בשווקים מבועת AI

עופר ינאי / צילום: שלומי יוסף

עופר ינאי, מנכ"ל נופר: "מנגנון התגמול שלי הוא כמו של אילון מאסק, נגיע לשווי של 16 מיליארד שקל עוד לפני 2028"

בראיון שהתקיים במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, מנכ"ל נופר אנרג'י מדבר על הדרך שעבר עם החברה, על הרכישות ועל תחום האנרגיה המתחדשת בכלל ● "ה-AI הוא טרנד כל כך גדול ועוצמתי, שהוא משפיע על כל הכלכלה. אנחנו צריכים לקחת את נכסי האנרגיה שלנו, ולייצר דברים בעולמות ה-AI", אמר ינאי

פסל השור של בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock, Chansak Joe

השוק השורי בוול סטריט בן ארבע: ההיסטוריה מעודדת, האג"ח מדאיגות

מדד S&P 500 זינק ב־118% בארבע השנים האחרונות ● ההיסטוריה מלמדת שכל השווקים השוריים שחגגו "יום הולדת" רביעי המשיכו לעלות לאחריו ● ריכוזיות וציפיות גבוהות בתחום ה–AI, לצד תשואות האג"ח, מאיימים לקלקל את החגיגה ● וגם: מה וורן באפט באמת חושב על נתוני העבר

נמל ולנסיה בספרד / צילום: Shutterstock

ארה"ב גובה "תג מחיר" מספרד בעקבות החרם על ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב הכריזה על סנקציות נגד ספינות ספרדיות אחרי שמדריד מנעה מספינות אמריקאיות עם נשק לישראל לעגון בשטחה, החשב הכללי של עיריית ניו יורק לא ירכוש אג"ח של ישראל, והמו"מ בממשלה המקומית בברלין תקוע בגלל היחס כלפי ישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מיכאל בנוולגי מנכ''ל הראל פיננסים / צילום: גבע טלמור

שחקן חדש בתחום הטרייד: הראל תציע שירותי מסחר בני"ע

חברת הביטוח והפיננסים הגישה באחרונה בקשה להתקבל כחבר בבורסה לני"ע, במטרה להתחיל להציע שירותי מסחר בני"ע ● ברקע, מהפכת הריטייל והתחזקות השחקנים החוץ בנקאיים בתחום, שנהנה אשתקד מהצטרפות של 200 אלף חשבונות חדשים

אריאל כהן, מנכ''ל נאבן / צילום: טריפאקשנס

הנפקה, נפילה וקאמבק: נאבן הישראלית מצטיידת בקו אשראי של כרבע מיליארד דולר

שווי חברת הטכנולוגיה, הפועלת בתחום הנסיעות העסקיות, עלה בכ-200% מהשפל השנה, ועומד על כ-6 מיליארד דולר ● בג'פריס רואים במחיר המניה "נקודת כניסה אטרקטיבית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

החוזים על הנאסד"ק נופלים בחדות; מניות השבבים חוזרות לשוק דובי

אחרי הירידות החדות בוול סטריט אמש, מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ממשיכות לאבד גובה ● גם בורסות אסיה ננעלו בירידות חדות ● מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע לרעה ורשם את העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז 2022 ● אחרי שזינקו אתמול בעקבות מדד המחירים לצרכן, תשואות האג"ח הממשלתיות נופלות לשפל של כמה שבועות ● ירידה קלה במחירי הנפט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד S&P 500 ונאסד"ק רשמו את יום המסחר הגרוע ביותר שלהם מזה שלושה חודשים

ירידות חדות בוול סטריט: הנאסד"ק צלל, וה-S&P 500 איבד מעל ל-1% וקטע רצף של 53 ימים ללא נסיגה משמעותית ● ה-CPI עלה ל-3.7%, הגביר חששות מהעלאת ריבית נוספת והזניק את תשואות האג"ח לשיא ● מניות ה-AI צללו מחשש לבועת חובות, בעוד מניות הפארמה ריכזו ביקושים ● ברקשייר השלימה רצף נדיר של 10 ימי עליות ● BOF איבד מערכו לאחר קנס של 1.2 מיליארד דולר ופספוס תחזיות ● מחירי הנפט בעלייה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר נסחר בשיא של חצי שנה מול השקל. אלו הסיבות

הפתעת האינפלציה בארה"ב שלחה גלי הדף לשוק המט"ח המקומי, והקפיצה את הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל ● הירידות החדות בנאסד"ק מאלצות את הגופים המוסדיים למכור שקלים ולרכוש דולרים לגידור ● בבנק הפועלים מזהירים משינוי מבני בכלכלה הישראלית שמחליש את המטבע ● ומי החברות בבורסה שדווקא גוזרות קופון מהמגמה?

אתר הבנייה ברחוב הרכסים ברמת גן שקרס (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה

בהתאחדות הקבלנים דורשים: לדחות כניסה לתוקף של תקנות הבטיחות החדשות

התאחדות הקבלנים דורשת לדחות את אכיפת תקנות הבטיחות החדשות, שאמורות להיכנס לתוקף ביום ראשון ולהרחיב את האחריות גם למזמיני עבודה, בטענה שהמדינה טרם השלימה את התשתיות, ההנחיות והכשרת כוח האדם הנדרשים ליישומן

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

איראן הנחתה את חיזבאללה: תיערכו לעימות אזורי בקרוב

חיזבאללה קיבל לאחרונה הנחיות מאיראן להעלאת רמת הכוננות הצבאית שלו לרמות מתקדמות, כך ע"פ דיווח בלבנון ● הממשלה תצביע על הארכת המצב המיוחד בעורף עד אחרי הבחירות: "סבירות גבוהה שתתרחש תקיפה על אוכלוסייה אזרחית" ● דיווח: ישראל בולמת את הקמת בסיס הכוח הבינלאומי של "מועצת השלום" בעזה ● עדכונים שוטפים

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל?

מדד המחירים לצרכן צפוי לרדת בספטמבר ב-0.3%-0.4%, בעיקר בשל הוזלת הטיסות והדלק, אך קצב האינפלציה השנתי דווקא צפוי לעלות ● הפחתת מס הבלו על הדלק צפויה לפוג ימים ספורים לאחר הבחירות, ומחירי הדלק עלולים לשוב ולהתייקר ● למרות הירידה הצפויה במדד, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו בשבוע הבא

מסוק אפאצ'י / צילום: Shutterstock

המסוק שעשה היסטוריה בגרסה משודרגת: האפאצ'י החדש של צה״ל

ישראל חתמה על עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י ● מדובר בגרסה החדשה ביותר של המסוק שחתום על מספר מבצעים היסטוריים במזרח התיכון ● מה מייחד אותו, ומה כוללת העסקה? גלובס עושה סדר

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

הכנסות מאימון מתחרים ושווי מתחת ל־1.5 טריליון דולר? סימני השאלה בהנפקת אנתרופיק

מפתחת קלוד הציגה הכנסות של 16.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, אך קצב הצמיחה הואט ● לפי דה אינפורמיישן, חלק מהמשקיעים סבורים שיש להנמיך את ציפיות השווי, אולי אף לפחות מ־1.5 טריליון דולר ● אנתרופיק חשפה כי 5% עד 7% מהכנסותיה מגיעים משימוש במודלים שלה לאימון מודלים מתחרים

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

משרד הבריאות פרסם תוכנית תכנון כוח-אדם ברפואה שתיושם עד 2035

מטרת התוכנית היא להגיע לשנת 2035 עם מספר ידוע מראש של רופאים בכל תחומי ההתמחות השונים ובפיזור גאוגרפי מתוכנן מראש, וזאת באמצעות תוכנית תמריצים לכל הגורמים במערכת