גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מתחם מסיבת הנובה ברעים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"ניצול ציני של הכאוס והשכול": 7 שנות מאסר לבוזז אתר הנובה

רם שאהין הורשע כי גנב שתי מערכות הגברה יקרות מאתר מסיבת הנובה ברעים, יומיים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023 ● דניאל חסון, שניסה למכור את הציוד הגנוב, נידון ל-40 חודשי מאסר ● הציוד שנגנב, בשווי של כ-800 אלף שקל, היה בבעלות מתן ליאור ז"ל, שנרצח במסיבה לאחר שפעל בעוז לחילוץ נפגעים

המשפחות השכולות לא מימשו מאות מיליוני שקלים מנכסי יקיריהן / אילוסטרציה: GEMINI

הערכות: מאות מיליוני שקלים של נופלים נותרו נעולים בחשבונותיהם

מיזם שחר, מערך חינמי שמסייע למשפחות שכולות לצלוח את הבירוקרטיה הסבוכה כדי להגיע לכספים שהותירו יקיריהן, הוקם להנצחת רס"ן שחר בוזגלו ז"ל שנפל בעזה ● "החזון הוא לפתוח את עולם הפיננסים לאנשים", אומר המייסד

ג'נסן הואנג מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

עובדי חברת השבבים שנמכרה לאנבידיה במיליארדים טוענים: העסקה לא חוקית - ויש גם זווית ישראלית

שני עובדי גרוק לשעבר, שמחזיקים במניות החברה, טוענים כי החברה נמכרה בהליך לא חוקי ● לטענת התובעים, גרוק נמכרה ללא הצבעת בעלי מניות כנדרש, וללא תהליך תחרותי שהיה יכול להעלות את מחיר החברה ● כך עובדת השיטה החדשה בעמק הסיליקון

מטוסים של בריטיש איירווייז / צילום: Shutterstock

חברת תעופה נוספת חוזרת לישראל. זה התאריך שבו תחדש את הטיסות

בריטיש איירווייז הודיעה כי תחדש את טיסותיה לישראל ב-25 באוקטובר ותפעיל טיסה יומית אחת בקו תל אביב-לונדון ● בכך היא מצטרפת לשורה של חברות תעופה זרות שהודיעו על כוונתן לחזור לפעילות בארץ

בנק דיסקונט / צילום: מץ 76

דיסקונט יתמזג עם מרכנתיל: הערכה - עד 550 עובדים יפרשו וסניפים ימוזגו

דיסקונט מתכנן להשלים את מהלך המיזוג, ככל שיתקבלו האישורים הנדרשים, כבר במהלך 2027 ● המהלך יכלול בטווח הארוך פרידה ממאות עובדים, מרכנתיל יישמר כמותג בנקאי ● לאחר נפילת עסקת כאל, התעניינות מחודשת ברכישתה ע"י גורמים מישראל

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

הבטיח דירה לאשתו בפרידה. העיכוב ברכישה יעלה לו כמיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי לפי הסכם הממון שנחתם, על הבעל לרכוש לאישה דירה חדשה והוא אינו יכול להעביר לה דירה שברשותו בשרון ● האישה תקבל דירה בשווי 4.2 מיליון שקל בתוספת ריבית מיום הפרישה לפני שלוש שנים

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

בתום המיון המוקדם: 19 קבוצות יתמודדו במכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל

מכרזי האינפרא 1 של המטרו: נת"ע הודיעה כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ-31 חברות, עברו את הליך המיון המקדים ● הקבוצות מגיעות מהודו, מסין, מארה"ב, מיוון, מדרום קוריאה ומצרפת ● גם חברות ישראליות ייקחו חלק במכרז, ביניהן אלקטרה, דניה סיבוס, מנרב ועוד

עגלה חכמה של A2Z Cust2Mate / צילום: A2Z Cust2Mate

עגלות חכמות ושטחי פרסום: מיזוג משמעותי בענף הריטייל מדיה

חברת A2Z Cust2Mate רוכשת את חברת הדיה תמורת 15 מיליון דולר ● הרכישה נועדה לשלב את טכנולוגיית העגלות החכמות של Cust2Mate, שטחי הפרסום הדיגיטליים שלה בחנויות ויכולות המדידה שלה, עם מערך המכירות, קשרי המפרסמים ויכולות ביצוע הקמפיינים של הדיה

דיסוננס בשוק המניות הישראלי / צילומים: שגיא מורן, Shutterstock, שלומי יוסף, משרד הביטחון

פרדוקס בבורסה: מדד ת"א 125 עלה יפה השנה, אבל רוב המניות בו דווקא ירדו

למרות שאחד ממדדי הדגל של ת"א עלה בשיעור דו־ספרתי, רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית ומספר המניות שירדו בבורסה מתחילת השנה כפול מאלו שעלו ● המומחים חלוקים בפרשנות לתופעה, בין "עדות לשבריריות השוק" לבין "היופי בשוק שיש בו סלקטיביות"

זירת ניסיון החיסול של איציק בר-מוחא בירושלים / צילום: מד''א

מיהו איציק בר-מוחא: מהבנק למסחר ועד לניסיון החיסול עם בנו

יעד החיסול היום בירושלים הוא העבריין הבכיר איציק בר-מוחא, שנפצע בפיצוץ מטען באורח קשה יחד עם בנו בן ה-13 ● בר-מוחא הוא אחד השמות המוכרים בעולם התחתון, לאחר עשרות שנים של פעילות ומאסרים ארוכים, ועד היום הוא נחשב ליעד מודיעיני של המשטרה

מייסדי Bridgewise / צילום:  רמי זרנגר

במקום אקזיט: הסטארט-אפ שעובד עם אילון מאסק בדרך לבורסה בתל אביב

ברידג'ווייז, המפתחת מערכות AI לניתוח מידע פיננסי, בוחנה הנפקה בבורסה ● לראשונה מזה זמן רב שחברה טכנולוגית מגובת הון סיכון מעוניינת להגיע לבורסה ולא מחפשת להימכר ● מאז הקמתה גייסה כ־35 מיליון דולר והיא עובדת עם הרשת החברתית X ובעליה אילון מאסק

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

בדיקת הדם של חברת גרייל קיבלה המלצה חיובית מוועדה מייעצת של ה־ FDA ● מדוע סיימה פוליפיד הישראלית את הסכם השיווק שלה באירופה ● והחממה החדשה והמסקרנת של אלביט, אוניברסיטת בר־אילן וקרן aMoon ● השבוע בביומד

סניף ארומה בכפר עזה. הנצחה לעובדי הרשת, חברים ולוחמים / צילום: תמר בן זקן

"מחברים את הקהילה מחדש": העסקים שקמו בעוטף אחרי המלחמה

הם יצאו להילחם, איבדו חברים, פונו מהבתים - אבל אז החליטו לחזור, לתקוע יתד וגם להביא פריחה כלכלית לאזור ● אלה לוי-וינריב ביקרה בעסקים החדשים שהוקמו דווקא בעוטף - מהלוחמת שפתחה רשת כושר קרבי לנערות ועד המיזם הקולינרי הסמוך למשטרת שדרות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות באירופה; מחירי הנפט ותשואות האג"ח בארה"ב מטפסים

בורסת פרנקפורט יורדת בכ-0.5% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת, הקוספי נפל בכ-2% ● וול סטריט טיפסה אמש לשיאים חדשים ● דיווח של בלומברג על התגברות התקיפות האיראניות על מכליות בהורמוז דוחף מעלה את מחירי הנפט ● וגם: למרות השיאים בניו יורק, בגולדמן זאקס מזהירים: ה-S&P 500 כבר לא משקף את מצבו האמיתי של השוק

רכב למכירה באושר עד / צילום: אושר עד

הנחה של יותר מאלף שקל על אייפון. המבצע החדש של אושר עד ולמה היא עושה את זה

אושר עד הובילה את טרנד מכירת האייפונים בסופר, וכעת מציעה את דגם ה־256GB  בהנחה של יותר מאלף שקל ממחיר השוק ● כך רשתות השיווק נוקטות בטקטיקת ״לוס לידר״ ומוכרות מוצרים מבוקשים במחיר נמוך ובמלאי מוגבל כדי למשוך לקוחות ולהגדיל את הקניות בסניף

חן גולן, מנכ''ל נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

מימוש ענק של פידליטי זעזע את מניית נקסט ויז'ן, אך היו"ר טוען: "איתות חיובי"

חן גולן, יו"ר יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, מתייחס למכירת המניות של קרן ההשקעות האמריקאית פידליטי בהיקף של כ-450 מיליון דולר: "קיבלנו את זה בהפתעה, כמו כל השוק"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

הכלכלה הישראלית צלחה את המלחמה. המבחן הגדול יגיע בהמשך

המשק הישראלי הפגין חוסן מפתיע בזמן המלחמה, בין היתר בזכות הזרמות כספים ודחיפה ממנוע ההייטק ● ואולם, הזינוק בגירעון וביחס החוב-תוצר ושחיקת כריות הביטחון חושפים סדקים בכלכלה ומעמידים בסכנה את העמידות בפני המשבר הבא

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: הממשלה החליטה לקדם תחנת כוח במתחם בז”א

הממשלה אישרה לקדם הקמת תחנת כוח בהספק של 800 מגהוואט במתחם בית הזיקוק באשדוד, שתספק חשמל למשק ● המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך ומזהיר מהגברת הזיהום באזור שכבר כולל כמה מתקני ייצור חשמל ● במשרד האנרגיה מבהירים כי מדובר בשלב תכנוני ראשוני בלבד

מערכת ביטול רעש של סילנטיום / צילום: סילנטיום

לפי שווי של כ-44 מיליון דולר: חברת הטכנולוגיה הישראלית בדרך להנפקה בניו יורק

חברת סילנטיום מנס ציונה, שמפתחת טכנולוגיה להפחתת רעשים לא רצויים בתא הנוסעים ברכב, הגישה תשקיף לגיוס של כ-15 מיליון דולר בבורסת ניו יורק ● במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה ירדו ב-44% ל-1.5 מיליון דולר, והיא צירפה לתשקיף הערת "עסק חי"

ג'יי-די ואנס סגן נשיא ארה''ב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

סגן נשיא ארה"ב חשף את התנאי לסיום המלחמה: "איראן חייבת לצמצם משמעותית את יכולות ההעשרה"

סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס פיקפק בכוונות האמיתיות של משטר האייתוללות: "אם אתם לא רוצים נשק גרעיני - אז למה אתם צריכים דלק מועשר ב-60%?!" • החות'ים טוענים: תקפנו בסיס סעודי שבו מוחזקים טילים בליסטיים ורחפנים ● עדכונים שוטפים