גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הצבעות פריימריז של הליכוד / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפריימריז: כל מועמד קיבל 380 אלף שקל מהמדינה

המדינה מממנת, בעלי ההון נשארים בחוץ: לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, החוק קובע כי ח"כים יכולים לקבל מימון מאוצר המדינה עד תקרה של 380 אלף שקל, ומגביל את האפשרות של מועמדים לגייס תרומות פרטיות ● מה המצב בקרב מועמדים שאינם חברי כנסת, ומה יקרה לכסף אם לא ייבחרו?

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים את נתוני ההצבעות באסיפות החברות הציבורית ב־3 השנים האחרונות ● מדובר במאות הצבעות מכל גוף, והמוסדיים פנו לגוף המייעץ להם בהצבעות על נושאי שכר, כדי שיסייע להם לעמוד בדד־ליין של הרשות

צילום: מיטל וייזברג

ישי דוידי בוחן קפיצה לבריכה של קיבוץ יזרעאל ומניית מיטרוניקס זינקה בכ-40%

קרן פימי במגעים ראשוניים להשקעה של מאות מיליוני שקלים עבור השליטה במיטרוניקס, לאחר שמניית החברה צנחה ב-98% מהשיא ● בהתאמה לכך, עושרו של כל חבר קיבוץ התכווץ מ-17 מיליון שקל לכמה מאות אלפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Shutterstock

ג'יי.פי מורגן עשוי להפוך לבנק הראשון בשווי 1 טריליון דולר - והיד עוד נטויה

אנליסט בכיר בוולס פארגו מעריך: ג'יי.פי מורגן בדרך להפוך לבנק הראשון בהיסטוריה בשווי של 1 טריליון דולר - ועשוי אף להגיע ל-2 טריליון תוך 8 שנים ● בוולס פארגו העלו את מחיר היעד ל-390 דולר בהמלצת "משקל יתר", ברקע רווחי שיא וזינוק של 21% במניה

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

תמורת 475 מיליון שקל: אושרה לשטראוס רכישת חברת המזון Yoki

רשות התחרות הברזילאית אישרה לשטראוס את רכישת חברת המזון מידי ג'נרל מילס ● מדובר באחת מחברות המזון הבולטות בברזיל, כאשר מכירותיה השנתיות נאמדו בעת ההכרזה על העסקה במרץ בכ-1.2 מיליארד שקל

ביקוש עז לדירות עם ממ''דים. בנייה חדשה בת''א / צילום: Shutterstock

פי 2 מהרצליה ורמת גן: מה קורה בשוק הנדל"ן של תל אביב

נתוני הלמ"ס חושפים שדירת 4 חדרים ממוצעת בתל אביב עלתה ברבעון השני יותר מ־5 מיליון שקל ● בערים השכנות, לעומת זאת, נרשמה ירידה במחירים ● וגם: הסיבות לגל ביטולי העסקאות בנגב ולזינוק החריג בדמי השכירות בבית שמש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

אחרי שנתיים קשות בענף: תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל

כותרות העיתונים בעולם: התיירים האמריקאים מתחילים לחזור לישראל, הבכיר הכורדי בעיראק שהיה מעורב בתיווך בין איראן לארה"ב, וההערכות בעולם לפיהן ארה"ב ואיראן עלולות להילחם שוב עוד לפני בחירות האמצע ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

חמשת הבנקים הגדולים יוצאים למאבק משפטי נגד ההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז

הבנקים הגישו ערר לבית הדין לתחרות נגד החלטת הממונה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז וכן נגד ההוראות שנקבעו בתחום הפיקדונות ● בענף מעריכים כי ההליך המשפטי עשוי להימשך אף שנתיים ● מה יתרחש בתקופת הביניים עד להכרעה, ומהם הסיכויים לביטול ההחלטה?

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

חמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות • לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

הקידום שקיבל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בבנק ההשקעות היפני סופטבנק

ראש המוסד לשעבר, ששימש מנהל הפעילות הישראלית, ירחיב את סמכויותיו לזירה הבינלאומית ויפעל בצמוד למייסד סופטבנק מאסיושי סאן וההנהלה הבכירה ● הוא יתמקד בתחומי העיסוק החדשים של הקרן: מימון ופיתוח חוות שרתים לעיבוד AI וענן והשקעה בחברות שבבים

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד

אחרי ההודעה על שריון אורן דוברונסקי ברשימת הליכוד, רבים הזהירו שהוא יחויב בהון עתק ● ממה זה נובע, ומי עוד חשוף לתשלום הזה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

יזמים עמדו אצלו בתור, עכשיו הוא צריך להשכין שלום. מאחורי המעבר המסקרן בתעשיית המחשוב הישראלית

מי שהיה אחד מאדריכלי מהפכת ה-AI בישראל, מתמנה כעת לעמוד בראש מיקרוסופט ישראל, בדיוק כשהחברה נאבקת על אחיזתה בממשלה ובמערכת הביטחון

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית

הגדלת תיק האשראי, התייעלות ורווחים בשוק ההון, איפשרו לבנקים הגדולים להציג שיפור ברווח המצרפי ברבעון ● בנק לאומי מעל כולם ברווח, בתשואה על ההון וביחס היעילות, הבינלאומי עם דיבידנד יוצא דופן ● נורת אזהרה: גידול רבעוני דו-ספרתי בהפרשות להפסדי אשראי

עוה''ד האמריקאי מרטין אדלמן / צילום: מצגת החברה

חבר מועצת השלום של טראמפ מביא את עסקי הנדל"ן שלו לבורסה בת"א

פישר ברדרס, שאחד מבעליה הוא עוה"ד האמריקאי מרטין אדלמן, מקורבו של נשיא ארה"ב, תנסה לגייס 100 מיליון דולר בהנפקת אג"ח ● זאת חרף הכשלים האחרונים בחברות נדל"ן זרות בת"א

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של פז צמח ב-14%, השקל החזק העיב על תוצאות עלבד

פז נהנתה משיפור במרווחי הדלק והגדילה את הרווח הנקי ברבעון ב־14% ● למרות שחיקת השקל והירידה בהכנסות, עלבד רשמה צמיחה אורגנית של 7% במטבעות המקור, בהובלת השוק האירופי ● גם חילן סבלה מהתחזקות השקל, אך עדיין הציגה צמיחה בהכנסות

מימין-אייל בן סימון - מנכ״ל קבוצת הפניקס, גיא פורת - מנהל הפניקס נדל''ן, רותי ברודו וגיא פולק בעלים קבוצת R2M , עפר פורת מנכ''ל קבוצת R2M / צילום: רפי דלויה

הפניקס ואשטרום נכסים יקימו מתחם קולינריה ולייף סטייל במתחם האלף

המתחם בראשון לציון יתפרס על פני כ־1,500 מ"ר ויכלול בין היתר את מסעדת קופי בר של רותי ברודו שתיפתח מחדש, ואף מוזיאון אמנות ● מוזיאון ארץ־ישראל מציג תערוכה חדשה של האמנית נטע הררי נבון ● ובנמל אשדוד קיימו יום התנדבות במרכז הלוגיסטי של ארגון "לתת" ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פתיחה אדומה לשבוע המסחר: ת"א 125 איבד כ-1%, הבנקים והנדל"ן הובילו את המימושים

הבנקים רשמו ירידות בעקבות תוצאות מזרחי טפחות ● המניות הדואליות נסחרות בפער מעורב: טאואר זינקה, קמטק ונייס ירדו ● מיטרוניקס: מגעים בין חברת ניקוי הבריכות לבין קרן פימי של ישי דוידי להעברת השליטה בחברה, לאחר הפסקת המסחר, המניה זינקה ● הדולר נחלש בעולם לרמתו הנמוכה מזה כחודשיים והתאושש לקראת הנעילה

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע מזנק, ולא בטוח שזה קורה מהסיבות הנכונות

הביקוש לג'וניורים בהייטק התכווץ, צעירים רבים נשארים מחוץ למעגל העבודה, וכרבע מיליון עובדים פשוט "נעלמו" ● השכר הממוצע במשק עלה אומנם ב־7%, אבל בפועל זה כמעט לא מורגש בכיס ● למה זה קורה, וכמה המלחמה השפיעה על הנתונים?