גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

החוזה הגדול בתולדות סמארט שוטר: מערכות יירוט רחפנים בעד כ-150 מיליון דולר

חברת בקרת האש הישראלית סמארט שוטר, שהצטרפה במרץ השנה לבורסה, נבחרה כספק יחיד של רחפנים לכוח משימה מיוחד במערכת הביטחון האמריקאית ● המניה זינקה לשווי של יותר ממיליארד שקל

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

בכיר ישראלי: "טייס אחד דקר את השני וניסה לעשות 11/9"

בתום הערכת מצב: בישראל עדיין נחקרות סיבות האירוע החריג בטיסה מדובאי לתל אביב - כשעדיין לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר באירוע טרור • הבכיר הישראלי ששוחח עם N12 תיאר את הרגעים הדרמטיים במטוס: "המטוס החל לצלול, צוות טייסים השתלט על הדוקר" • טייס המשנה הוא ממוצא עומאני, ובישראל בודקים כיצד אושר לו לטוס למדינה • כל הפרטים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אל על מודיעה: טיסות חילוץ מדובאי במחיר של 249 דולר

אל על נערכת להשבת ישראלים שנתקעו בדובאי בעקבות השעיית הטיסות של פליי דובאי, ותפעיל החל ממחר טיסות חילוץ מיוחדות במחיר אחיד של 249 דולר לכרטיס, בכפוף לאישור גורמי הביטחון

זנב המטוס של פליי דובאי נפגע כתוצאה מהצניחה המהירה / צילום: לפי סעיף 27 א'

"תקרית" ו"ריב בין טייסים": איך מסקרים בעולם את טיסת פליי דובאי

באיחוד האמירויות מנסים להקטין את האירוע עם טיסת פליי דובאי לישראל, שנחתה בסעודיה בשל מה שמסתמן כניסיון לפיגוע ● בבריטניה חלק מכלי התקשורת דיווחו על האירוע כ"ריב בין הטייסים", בעוד שאחרים ציינו שמדובר בטרור

הפגנה על יוקר הדיור, ברצלונה / צילום: Reuters, Manu Alvarez

שוכרת בת 87 שסולקה מביתה חוללה שינוי אדיר בספרד

מחאת הדיור במדינה התרחבה עקב פינויה של בת 87 מדירתה ● הממשלה הודיעה על הקפאת פינויים עד 2030, הגבלת העלאת שכר דירה והארכת חוזים ● הצעדים זקוקים לאישור הפרלמנט

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

בהשקעה של כ-850 מיליון שקל: פרויקט הענק של דוראל חושמל בהצלחה

הפרויקט הסולארי "הדרי שאן", אותו הקימה דוראל בעמק המעיינות, חושמל בהצלחה ● הפעלתו המסחרית צפויה בחודשים הקרובים, ולפי החברה צפויה להניב לה הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל

מטוס של איתיחאד איירווייז / צילום: Shutterstock

החברה הכי דייקנית בנתב"ג שהולכת להיפגע מהסערה

בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, החשדנות כלפי חברות התעופה הזרות גוברת, ולכן "החברות הישראליות בהחלט יהיו פופולריות יותר כעת" - כך אומר לגלובס מומחה התעופה ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, ומביא כראיה את הזינוק במניות ישראייר ואל על ● וגם: כיצד תושפע איתיחאד איירווייז - אחת החברות הדייקניות יותר בנתב"ג?

הסלון האווירי של מרוקו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברות הישראליות שמגיעות לתערוכות נשק במדינות מוסלמיות

חברות ביטחוניות ישראליות משתתפות בתערוכות באזרבייג'ן ובמרוקו ומעמיקות שם את הקשרים הביטחוניים ● החברה הבת האמריקאית של רפאל קיבלה הסכם להסמכת טיל ספייק SR עבור צבא ארה"ב ● וגרמניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון לכ־140 מיליארד אירו ב־2027, לצד בחינת ייצור מיירטי פטריוט במדינה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

"תוכנית עבריינית מתוחכמת": 22 חודשי מאסר לנאשם בפרשת חשבוניות פיקטיביות

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 22 חודשי מאסר בפועל על מצליח זקן, אחד מנאשמי "פרשת המנופאים", שהורשע בעבירות מס והלבנת הון בהיקף של 42 מיליון שקל לפחות ● במסגרת התוכנית נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ־38 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

המסלול שטיפס, וזה שאכזב: מה עשה החיסכון שלכם בספטמבר?

החודש המעורב בשווקים חלחל לתשואות בקופות הגמל, כשהמסלול הכללי הציג עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.1%, בזמן שהמסלול המנייתי עלה ב-0.2% ● המסלול העוקב אחרי ה-500 S&P הציג תשואה חיובית של 2%, בתמיכת התחזקות השקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים והתעופה מזנקות

מדד ת"א 35 מטפס בכ-0.5%, מדד ת"א 90 יורד בכ-0.8% ● מניית פאלו אלטו עושה היסטוריה וחוצה את רף שווי השוק של טריליון שקל ● מניות התעופה מטפסות אחרי הדרמה בטיסת פליי דובאי ● הסנטימנט בעולם מחריף: תשואות האג"ח בבריטניה ובארה"ב מטפסות לשיאים חדשים ● מיקרון הציגה תוצאות כספיות שהכו את ציפיות האנליסטים, הבוקר מניות השבבים בטוקיו הקפיצו את הבורסה במעל 3%

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

הישראלי שפורש מניהול ענקית הצעצועים ועשוי להצטרף לפרמאונט־וורנר

ינון קרייז, שהוביל את מאטל מאז 2018, יפרוש מתפקידו ב־2 באוקטובר ● המהלך מגיע לאחר תקופה שבה מאטל הרחיבה את פעילותה מעבר לצעצועים, בין היתר באמצעות הסרט "ברבי" ● לפי דיווחים: קרייז בדרך לתפקיד בכיר בפרמאונט־וורנר ברדרס אם תושלם עסקת המיזוג

פאטמה א־זהרה אל-מנסורי / צילום: ap,  Mosa'ab Elshamy

מראשות עיריית מרקש לצמרת העולם הערבי: האישה שתוביל את מרוקו

פאטימה א–זהרא אל מנסורי שברה את תקרת הזכוכית והפכה לאישה השנייה אי פעם בעולם הערבי שמכהנת בראשות הממשלה, לאחר שהביאה את מפלגת המרכז PAM לניצחון בבחירות ● כעת היא תידרש להתמודד עם אבטלת צעירים גואה, מחאות חברתיות ושחיקה באמון הציבור

פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

שווה כמעט כמו כל חברותיה למדד: המספרים מאחורי השווי ההיסטורי של פאלו אלטו

חברת הסייבר שהצטרפה בתחילת השנה לבורסה המקומית, זינקה מאז בכמעט 170% והפכה היום לראשונה שחוצה את שווי טריליון השקלים ● בדרך היא עקפה בשווי ענקיות עולמיות כמו נטפליקס וג'נרל אלקטריק, וכבר שווה כמעט יותר מכל מניות ת"א 35 יחד

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

ירידות חדות באירופה; תשואות האג"ח בבריטניה ובארה"ב בשיאים חדשים

תשואת האג"ח ל-30 שנה בבריטניה ברמתה הגבוהה מאז 1998, גם התשואה לעשור בארה"ב בשיא חדש ● בורסת טוקיו זינקה במעל 3% בהובלת מניות השבבים, בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות של ענקית השבבים מיקרון ● המשקיעים ימתינו בדריכות לדוח התעסוקה בארה"ב שיפורסם מחר ● וגם: הענף בוול סטריט שמציג תשואות חזקות יותר מסקטור הטכנולוגיה

המפגש בין רה''מ נתניהו לנוסעי טיסת פליי דובאי הערב / צילום: קובי גדעון, לע''מ

הנוסעים של פליי דובאי נחתו בישראל; נתניהו שוחח עם בן זאיד בעניין אבטחת המטוסים

על רקע התחזקות החשד למניע לאומני, הנוסעים הישראלים הגיעו לארץ • רה"מ נתניהו קיבל את פניהם ושמע את עדותו של ישראלי שנטרל את טייס המשנה • בנתב"ג נערכו בכוחות מתוגברים לחזרתם ● בירושלים ממתינים לתוצאות חקירת טייס המשנה העומאני, שניסה לפי החשד לרסק את המטוס ● ראש המוסד מנהל את החקירה • עדכונים שוטפים 

יאיר נחמד, יו''ר ומנכ''ל נאייקס / צילום: באדיבות נאייקס

המנכ"ל שמאחורי קופסת התשלומים הצהובה לא מתרגש מנפילת המניה: "אני כאן לנצח"

הפחתה של תחזית התזרים החופשי הפילה את מניית חברת הפינטק והתשלומים בשבועות האחרונים, אך המייסד והמנכ"ל יאיר נחמד מבקש להרגיע: "נאייקס בריאה וצומחת" ● מה מניע את אסטרטגיית הרכישות של החברה, מהיכן תגיע הצמיחה ואיפה יהיה בעוד 20 שנה

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

פרשת סלייס: תוכנית ההסדר של המנהל המורשה אושרה בביהמ"ש

תוכנית ההסדר מציגה תהליך מפורט לבירור והסדרת זכויותיהם של עמיתי "הקרנות הלבנות", עמיתי "הקרנות האדומות", הספקים והנושים ● בבקשת ההסדר נכתב כי "חלק מהעמיתים יקבלו את הכספים בטווח הזמן הקרוב, ואחרים בתלות במועדים בהם יתקבלו הכספים מצדדים שלישיים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

כשריבית האג"ח מתחילה לכאוב: הראסל 2000 נגרר מאחור

בעוד מדד S&P 500 מחזיק מעמד מול הלחץ שמפעילות התשואות הגבוהות באג"ח ממשלת ארה"ב על השוק, הרי שבמדד המניות הקטנות יותר חשים היטב את התייקרות עלויות המימון והאשראי

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית