גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אלון יריב / צילום: יונתן בלום

בהשקעה של 10 מיליארד דולר: ענקית הענן שמרחיבה פעילות בישראל

קרוסו האמריקאית מרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל עם שכירת שטחי חוות שרתים נוספים בקבוצת ענן ובמגה די סי של צחי נחמיאס ● החברה צפויה להחזיק בתוך שנתיים בכ-150 מגוואט של תשתיות מחשוב, ולהביא לישראל עשרות אלפי מעבדי AI מתקדמים של אנבידיה

אילוסטרציה: Shutterstock

הוסגר לארה"ב איש העסקים מיכאל פיין הנאשם בהונאת בנקים

עפ"י כתב האישום, בין השנים 2016-2019 הונה פיין מספר בנקים ומוסדות פדרליים למימון משכנתאות בארה"ב בסכום הנאמד ב-28.2 מיליון דולר, כאשר הציג בפניהם מצגי שווא במטרה לקבל הלוואות משכנתא או הלוואות למיחזור משכנתא

באר יעקב / צילום: Shutterstock

קידם אינטרסים כלכליים של חבר: כתב אישום נגד סגן ראש עיריית באר יעקב

כתב אישום הוגש היום נגד סגן ראש עיריית באר יעקב המכהן, נועם ששון, ושישה נאשמים נוספים, בהם קבלנים וחברו, בפרשת שחיתות שלטונית במכרזים בהיקף של מיליוני שקלים ● עורכי דינו של ששון: "חשדות חסרי שחר"

המגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

מה באמת חושבים הישראלים על פקידי הממשל? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממפה את הפער בין הציפיות למציאות: הרוב רואים בשירות ציבורי מקצועי נכס קריטי, ומעדיפים שקיפות על פני ציות לדרג המדיני ● אלא שבפועל, רק רבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים ● החוקרים מזהירים: "אם הפוליטיזציה תימשך, נאבד את היכולת לקיים פה מדינה מתפקדת"

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

החברות שהפכו לסנטה קלאוס של שוק ההון ומה יקרה לדולר: התחזיות של יוטב קוסטיקה

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

לאונרדו די קפריו בסרט ''הזאב מוול סטריט'' / צילום: מתוך הסרט

מהרגע שסוכן AI יכול לבנות תיק השקעות, השוק נכנס לסחרחרה

מה שבעבר דרש צוות של יועצים, אנליסטים ומומחי מס, יהפוך זמין בעתיד הקרוב כמעט לכל בעל חשבון השקעות, בזכות מהפכת הבינה המלאכותית ● אלא שככל שהכלים הללו יהפכו זמינים לציבור לצורכי השקעות, יותר ויותר מידע יגולם במהירות לתוך מחירי המניות, והתמונה שתתקבל תיראה אחרת לחלוטין ● כתבה אחרונה בסדרה

אילת / צילום: Shutterstock

אושרה תוכנית לפיתוח אילת ב־360 מיליון שקל. מה היא כוללת?

התוכנית כוללת תקציבים להיערכות לחירום, למערך התחבורה ולפיתוח נמל התעופה רמון, לחיזוק התיירות ולהשקעה בהשכלה ● כ־82.5 מיליון שקל מתוך הסכום מיועדים למערכת הבריאות בעיר ויוקצו בעיקר לטובת משיכה ושימור של כוח־אדם מקצועי בתחום

הילה ויסברג ואסף זגריזק בשיחה עם תמר לוי בונה / צילום: פרטי

איך ייראו החיים בישראל אם נהפוך ל"ספרטה"?

שיחה עם תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר ● על הזינוק בהוצאות הביטחון, הרפורמות הצפויות בתקציב והאתגרים של הממשלה הבאה

בודקים את המיתוס. שיעור הגירושים / צילום: Shutterstock

אחד מכל שני זוגות מתגרש? המספר האמיתי לא קרוב לזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: אמרו לכם ש-50% מהחתונות מובילות לגירושים? מדובר בתחזית שהתבררה כשגויה

פיצ'ר הבועות, שמשדרג את ריבוי המשימות / צילום: יח''צ

הפיצ'רים החדשים שיגיעו אליכם לאנדרואיד

גוגל חשפה באופן רשמי את אנדרואיד 17, ובימים האחרונים מגיעה מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם למכשירים הראשונים בשוק ● משדרוגי בינה מלאכותית ופרודוקטיביות ועד חיבוריות למערכת של אפל

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

שלומי בן-חיים, אינה ברוורמן, דניאל רמות / צילום: ג'ייפרוג, יונתן בלום, יח''צ

הישראלית שזינקה ב-31% מהשפל, וזו שקיבלה מילה טובה מאנבידיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● 11 אנליסטים שומרים על המלצות חיוביות לויה ● ג'יי פרוג עוקפת את מחיר היעד של השוק ● וחברת האנרגיה הירוקה אקו ווייב מנצלת את הבאזז סביב הבלוג של אנבידיה ומנפיקה מניות בפרמיה

ספיר הרוש / צילום: שרון לוין

סגרה עסקאות ביטחוניות במיליונים ​​​​​בגיל 20, ומנהלת את הקרן של משקיע־העל בישראל

"כשלכולם היה ברור שאוותר על המיונים ל־8200, אני נסעתי שש שעות באוטובוסים כדי להגיע לשם. לאורך כל הקריירה הרקע המשפחתי והגאוגרפי לא הגדיר אותי" ● שיחה קצרה עם ספיר הרוש, מנהלת פעילות ההשקעות של Third Point Ventures בישראל

סרן דוד חזות ז''ל / צילום: אתר צה''ל

הותר לפרסום: סרן דוד חזות נפל בקרב בדרום לבנון

צה"ל ושב"כ חיסלו במרכז הרצועה מפקד בחמאס ושני מחבלים נוספים ● ארה"ב תקפה שוב מטרות איראניות במצר הורמוז ● משרד החוץ של איראן: לארה"ב אין כל ערך או אמינות להתחייבויותיה ● איראן תקפה בבחריין ובכווית; טראמפ: "ייתכן שיגיע הרגע שבו איראן תחדל מלהתקיים" ● עדכונים שוטפים

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

המדינות שלא נכנעו לפרוטקשן של איראן חוטפות כעת את האש

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האיזור גילו שמי שלא תפתח ערוץ תקשורת עם איראן חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון

נאבקים על כל ביטול / צילום: Shutterstock

"הם משתוללים": יזמי הנדל"ן יעשו הכול כדי שלא תבטלו עסקה

בתקופה שבה הקושי למכור גדול, כל ביטול או בקשה לביטול הם עניין משמעותי ● אומנם נכון לעכשיו אין גל ביטולים, אך היזמים כבר מתפשרים, מקילים את תנאי התשלום ואפילו מוסיפים הטבות: "זה יכול להגיע עד לכ־1% הנחה נוספת ממחיר הדירה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

אחרי שנה וחצי: כ-70 שופטים ורשמים מונו לשלום

אחרי שנה וחצי בה שר המשפטים לא מינה שופטים, הוועדה לבחירת שופטים מינתה עשרות שופטים וקידמה נשיאי שלום למחוזי ● במקביל כל נשיאי בתי משפט השלום מונו כשופטים בבתי המשפט המחוזיים לעתיד - כך שעם סיום הקדנציה שלהם כנשיאים, הם יקודמו לשפיטה במחוזי

שלט רחוב במערב צרפת שמראה טמפרטורה של 43 מעלות, בשבוע שעבר / צילום: ap, Jeremias Gonzalez

נוסעים לאירופה? כך תוכלו להגן על עצמכם מהחום

כמחצית מהערים הגדולות באירופה עוברות בימים האחרונים את גל החום הנורא ביותר בהיסטוריה המתועדת שלהן, אם לוקחים בחשבון את השילוב בין חום ולחות ● אז איך מתמודדים עם החום האירופי, ולמה זה כל־כך מסוכן?

דיון המשך בעתירות בעניין בחירת מבקר המדינה על ידי הכנסת / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופטת רונן: למה חברי כנסת צילמו את עצמם בסבב השני בבחירות למבקר המדינה?

בהרכב של חמישה שופטים, בג"ץ דן בעתירות נגד הליך מינוי מבקר המדינה, בו נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, שהיה עורך דינו של נתניהו ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה הקבועה בחוק נפגעה ● הדיון הסתיים, וההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מה יקרה להטבות למילואימניקים, לשכירים ולעצמאים בסוף המלחמה?

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס