גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל צופה עוד שתי הורדות ריבית, ומה יקרה לאינפלציה?

בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, בהתאם לציפיות בשווקים ● המהלך מגיע אחרי שהנגיד אותת בחודש שעבר כי הבנק המרכזי עשוי להאיץ את קצב הורדות הריבית ● חטיבת המחקר מעריכה כי האינפלציה תעמוד בעוד 12 חודשים במרכז טווח היעד, אך הנגיד ציין כי התחזית עודנה נתונה תחת אי־ודאות גאו־פוליטית גדולה

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

הקרב על שבבי הזיכרון עולה מדרגה: SK Hynix מגיעה לוול סטריט

ההנפקה בנאסד"ק ביום שישי הקרוב צפויה להרחיב את בסיס המשקיעים של SK Hynix, לשפר את הנזילות ולחדד את התחרות מול מיקרון על תמחור מניות שבבי ה-AI

מי יהנה ומי יפסיד מהורדת הריבית? / צילום: Shutterstock

אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?

בנק ישראל הוריד היום את הריבית ולהוביל לירידה בעלויות המימון, לחץ על הבנקים ושינוי במאזן הכוחות בין הסקטורים ● מניות הנדל"ן צפויות ליהנות, והבנקים יפסידו בטווח הקצר ● ומה יקרה לשקל?

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

"ניהל אורח חיים ראוותני על חשבון הנושים": אורן קובי חויב לשלם 30 אלף שקל בחודש

בית המשפט קבע כי אורן קובי ניהל אורח חיים בזבזני ולא שילם לקופת הנשייה במשך 6.5 שנים ● "עשה בכספי החברות כבשלו, רכש נכסי נדל"ן יוקרתיים בתל אביב והחזיק ברכבים מסוג ריינג' רובר ומרצדס" ● נגד קובי תלויים כיום ארבעה כתבי אישום

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

שופטי בג"ץ: אי-ציות לביהמ"ש עשוי להביא להסרת חסינות; לוין: "אחרוני הדיקטטורים"

שופטי בג"ץ השיבו להחלטת הממשלה שלא לציית לפסק הדין בעניין מועצת הרשות השנייה, והזהירו כי כאשר נבחרי ציבור פועלים בניגוד להחלטות שיפוטיות, קיימים מקרים שבהם החסינות האישית לא תחול ● בתגובה, שר המשפטים יריב לוין תקף את שופטי בג"ץ, כינה אותם "אחרוני הדיקטטורים" ואמר כי הם "מאיימים לדכא בכוח את מי שדורש צדק"

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

REE בדרך להסדר חוב: גיל אגמון וזיו אבירם השקיעו בה, המנכ"ל השווה אותה לאינטל

פחות מ-5 שנים לאחר שחברת האוטוטק הגיעה לוול סטריט, היא הגישה בקשה לצו עיכוב הליכים ● חייבת מעל 50 מיליון שקל, מהם כ־12 מיליון שקל לעובדים ● שרפה מעל מיליארד דולר מהיווסדה

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

מנהל ההשקעות שבטוח: אלו המניות שחובה להחזיק בתיק

מני כלפון, מנהל השקעות באלטשולר שחם גמל ופנסיה, מסביר מדוע התקופה הקרובה "מעניינת במיוחד", אך מזהיר מתנודתיות ומניתוח מניות ברשתות החברתיות ● ממליץ על "המניות הגדולות והמובילות שהוכיחו את עצמן" ומסמן שתי הזדמנויות בת"א

מייסדי סיארה. מימין: יונתן איתי, מייסד-שותף וסמנכ''ל מחקר ופיתוח, תמר בר-אילן, מייסד-שותף ו-CTO, יותם שגב, מייסד-שותף ומנכ''ל החברה / צילום: נטשה זריקר

שתי חברות ישראליות בדרך לעסקת ענק של מיליארד דולר

לפי גורמים המעורים בפרטים, חברת הסייבר הישראלית מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת אואזיס סקיוריטי ● מסתמן כי רובה המוחלט של התמורה בעסקה ישולם במזומן, וחלק קטן ממנה ישולם במניות של סייארה

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

אומדן לשכת שמאי המקרקעין: עלויות הבנייה במרכז ת"א זינקו ב-15.4% בשנה האחרונה

לשכת שמאי המקרקעין פרסמה היום את עדכון אומדן עלויות הבנייה למגורים לחודש יוני 2026, שמציג עליית מחירים רוחבית של כ-3.2% בממוצע ברחבי הארץ ● העלייה החריגה והחדה ביותר נרשמה בקטגוריית בניין נמוך במרכז תל אביב

מה ההשלכות של הפרת פס''ד, ומה בג''ץ החליט? / אילוסטרציה: Shutterstock

מה ההשלכות של הפרת פסק דין, ומה בג"ץ החליט?

הממשלה הודיעה כי לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה, אף שבג"ץ קבע כי היא רשאית להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי ● מה בדיוק נפסק, מדוע טוענת הממשלה שההחלטה סותרת את החוק, והאם ניתן לאכוף את פסק הדין באמצעות הליך ביזיון בית משפט? ● המשרוקית מסבירה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הפחתת הריבית: בכמה תרד עלות המשכנתא שלכם?

ירידת הריבית השנייה ברציפות צפויה להקל בעיקר על בעלי משכנתאות במסלול הפריים, אך עשויה להשפיע גם על רוכשי דירות חדשים ועל שוק היד השנייה כולו ● עד כמה יקטן ההחזר החודשי בפועל, מי צפוי ליהנות מהחיסכון המשמעותי ביותר, והאם מדובר בתחילתה של התאוששות בשוק הדיור? ● גלובס עושה סדר

שינויים בענף קרנות הנאמנות / אילוסטרציה: Shutterstock

דמי הניהול קפצו, ו־5 מיליארד שקל יצאו מקרנות הסל של הבנקים. לאן הם עברו?

נתוני יוני בשוק קרנות הנאמנות הציגו תמונה חיובית, אך מתחת לפני השטח התחוללה דרמה בעקבות החלטת אי.בי.אי להשית דמי נאמן על הגופים המוסדיים ● המהלך אילץ את המוסדיים להעביר את החשיפה למניות הבנקים לעסקאות נגזרים יקרות ומורכבות בהרבה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

בעלי המניות בטאואר התנגדו למדיניות התגמול החדשה, אך שכרו של המנכ"ל יעלה

מדיניות התגמול שהציעה חברת השבבים לא אושרה על ידי בעלי המניות באסיפה השנתית, כאשר בין המתנגדים היו כנראה גופים מוסדיים מישראל וגם מארה"ב ● העלאת השכר של המנכ"ל ראסל אלוואנגר אושרה, אך העלאת הבונוס המקסימלי שלו ואת ההקצאה ההונית השנתית לבכירי החברה נדחו

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, ארכיון / צילום: AP, Alex Brandon

נתניהו ביקש מטראמפ שארה"ב לא תמכור לטורקיה מערכות נשק לשדרוג חיל האוויר

טראמפ מאיים על איראן: "אם לא תהיה עסקה - נצטרך לסיים את העבודה" ● ברקע הקיפאון ביישום השלב השני של ההסכם, וכשהדיווחים על סיכויים לתמרון של צה"ל ברצועה הולכים וגוברים - חמאס שוקל להכריז על סיום שלטונו האזרחי בעזה ● חיזבאללה מנסה לשקם את כוחו בדרום לבנון ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה - כך מעריכים במערכת הביטחון ● עדכונים שוטפים

מטוסי easyjet חונים בשדה תעופה

איזיג'ט בדרך להימכר: כך עשוי להשתנות אחד ממותגי הלואו־קוסט הגדולים באירופה

אחרי שצנחה ביותר מ־50% מאז הברקזיט, ענקית התעופה הבריטית עומדת בפני עידן חדש: קרן אמריקאית בדרך לרכוש את החברה במיליארדי ליש"ט ● מומחים מסמנים את המהלכים הבאים - מחידוש צי המטוסים ועד היציאה מבריטניה

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

מיקרוסופט מפטרת 4,800 עובדים, רובם מחטיבת Xbox

ענקית הטכנולוגיה הודיעה על קיצוץ של 2.1% מכוח האדם שלה, לצד תוכנית התייעלות רחבה בחטיבת הגיימינג Xbox שתכלול פיטורי אלפי עובדים והיפרדות ממספר אולפני משחקים ● המהלך מגיע על רקע ירידה של 19% במניית החברה מתחילת השנה והשקעת סכומי עתק בתחום הבינה המלאכותית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

אפקט הנגיד: הפחתת הריבית הזניקה את מדדי תל אביב בסיום

בנק ישראל הפחית את הריבית ל-3.5%, ומסיבת העיתונאים של הנגיד הובילה להתחזקות העליות לקראת הנעילה • ת"א 90 טיפס ב-1.3% ות"א 35 עלה ב-1.1% • מדד הבנקים הפך כיוון וביצע תפנית חיובית, ומדד מניב חו"ל זינק ב-5.9% • מניות ג'י סיטי ונורסטאר קפצו ברקע עסקת ארי נדל"ן • הדולר ננעל מתחת לרף ה-3 שקלים

שר הביטחון, כ''ץ; יו''ר ועד עובדי צים, כספי; רה''מ נתניהו / צילום: קובי גדעון-לע''מ,דוברות אופיר שפיגל, נעם ריבקין פנטון-הארץ

פגישות עם שרים וחברי כנסת בכירים: כך בולמים עובדי צים את מכירת החברה

על רקע הסתייגותם של שר הביטחון וראש הממשלה מהעסקה למכירת חברת הספנות, גורמים המעורים בפרטים מספרים על קמפיין אינטנסיבי שניהל ועד עובדי צים מול שרים וחברי כנסת ● מנגד, הרוכשות טוענות כי הן ממשיכות בהליך הרגולטורי כמתוכנן

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בכירים אמריקאים: איראן שיגרה טילים לעבר כלי שיט בהורמוז

מזכר ההבנות בסכנת קריסה? ארה"ב צפויה להגיב בתקיפות נגד מטרות איראניות ●  דיווח ב"ניו יורק טיימס": טראמפ צפוי להודיע לארדואן כי הוא מוכן להשיב את טורקיה לתוכנית החמקן ולמכור לה מטוסי F35 ● עדכונים שוטפים

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האיום הוסר: חוק קרנות הגידור בנאמנות בדרך לאישור

התיקון לחוק שאושר בוועדת הכספים יאפשר בעתיד למנהלי קרנות נאמנות להציע מוצרים נוספים במתכונת קרנות פרטיות