גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

האינפלציה בארה"ב צפויה להאיץ - מה צפוי במדד המחירים לצרכן?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש ספטמבר צפוי לעלות ב-0.6% ולהביא את האינפלציה השנתית ל-3.7% ● מחירי האנרגיה העולים צפויים להוביל את העלייה, אך במדד הליבה דווקא מסתמנת התמתנות ● על רקע זינוק בתשואות האג"ח לשיא של כ-24 שנה, הנתונים שיפורסמו עשויים להשפיע על ציפיות הריבית ועל השווקים

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

ארה"ב יצאה מעיראק אחרי מעל 20 שנה, והשווי הדמיוני של חברת התרופות

4 אירועים שקרו מעבר לים, ומשפיעים על השווקים, הגיאופוליטיקה, והעתיד: לראשונה מאז אירועי 11 בספטמבר, אין חיילים אמריקאים בעיראק ● אלי לילי ממשיכה לצמוח בשוק שמזנק לשווי של 150 מיליארד דולר בשנה ● ובוול סטריט מתגברים החששות מפני סיכוני ה־AI

מימיןi: נעם ארז ובעז גורודיסקי. מייסדי XM Cyber / צילום: יורם רשף

אקזיט שני תוך 5 שנים: חברת הסייבר שהקימו בכירי המוסד לשעבר נמכרת ב-600 מיליון דולר

אקס אם סייבר, שבין מקימיה ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, נמכרת בפעם השנייה - הפעם לקראודסטרייק האמריקאית, לאחר שנמכרה לפני 5 שנים ב-700 מיליון דולר לשוורץ גרופ הגרמנית ● מדובר ברכישת הקניין הרוחני בלבד, כאשר הלקוחות וההכנסות יישארו בידי אקס אם סייבר ● ככל שנודע, פוטרו מהחברה עשרות עובדי שיווק ומכירות מאחר ש- XM בתצורתה הנוכחית תחת החברה הגרמנית תחדל מרכישת לקוחות חדשים

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

צחי אבו מציג: לקנות 50 דירות בהנחה של 20%

אבו פמילי מגורים תשלם כ-120 מיליון שקל על דירות ארבעה וחמישה חדרים בפרויקט במרכז נתניה ● הפער ממחירי עסקאות קודמות בבניין מוערך בכ-20%, אך עשוי לשקף גם הבדלים בין הדירות; במאי רכשה רנט איט 52 דירות מאאורה בחדרה במהלך דומה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות חדות; מדד הנפט קפץ במעל 3%, מניות השבבים איבדו גובה

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.7%, מדד ת"א 90 זינק בכ-2.1% ● מרבית המדדים הענפיים סיימו את היום בירוק ● נאוויטס זינקה בחדות לאחר שבריטניה אישרה את פרויקט הנפט שלה בפוקלנד ● קמטק, נובה וטאואר איבדו גובה על רקע הסנטימנט השלילי כלפי מניות השבבים בעולם

מתקן ההפקה המיועד למאגר סי ליון של נאוויטס

בריטניה אישרה את פרויקט הנפט של נאוויטס בפוקלנד; המניה זינקה

בעיתון הטלגרף דווח כי שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אישר סופית את פיתוחו של שדה הנפט הגדול "סי ליון" בסמוך לאיי פוקלנד ● האישור פותח את האפשרות להפקת נפט מסחרית כבר בשנת 2027 ● האנליסט ליאור וידר: "אבן דרך דרמטית ומשנת מציאות עבור נאוויטס" ● המניה זינקה בקרוב ל-7% במסחר בתל אביב

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

גוגל קנתה אותו במיליארדים, עכשיו החברה שלו פושטת רגל

חברת Character.AI, שהקים חוקר הבינה המלאכותית נועם שזיר, הגישה בקשה להגנה מפני נושים בארה"ב והגיעה להסכם ראשוני למכירת חלק מנכסיה לדיסני ● רק לפני שנתיים שילמה גוגל כ-2.7 מיליארד דולר במסגרת עסקה חריגה עם החברה, שנחשבה לאחת ההבטחות הגדולות בתחום הבינה המלאכותית

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בגיל 85, המדען שעומד מאחורי אחת התרופות הישראליות המצליחות במהלך מפתיע

האם נוטלי תרופות הרזיה בסיכון גבוה לזיהומים בניתוחים? ● מה מחפש פרופ' חזי ברנהולץ, מפתח התרופה הכימותרפית המצליחה דוקסיל, בחברת נקסטייג' הבורסאית ● ולמה אחת המנכ"ליות המבטיחות בתעשיית הביוטק, תלמידתה של כלת הנובל פרופ' ג'ניפר דודנא, לא מצליחה לגייס כסף לניסוי? ● השבוע בביומד

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

30 קומות ריקות: משרדי עורכי הדין וענקיות ההייטק עזבו, ואין מי שיחליף אותם

מ־TOHA2 ועד BEYOND - ענקיות ההייטק ומשרדי עורכי הדין נוהרים לגורדי השחקים החדשים והנוצצים ● אלא שגל המעברים מותירי מאות אלפי מ"ר ריקים בבניינים הוותיקים ומציף אתגר מורכב לשוק הנדל"ן המניב: למלא מחדש את הדור הקודם של המשרדים

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

המיליארדר שהזהיר מ״בועה קלאסית בשווקים״ מציג - כך תיערכו לפיצוץ

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

מנכ''ל ומייסד חברת התקשורת bird, רוברט ויס / צילום: ap, Business Wire

המנכ”ל שפיטר 90% מהעובדים שלו. ומה הוא בכל זאת מגייס?

רוברט ויס, מייסד ומנכ"ל חברת התקשורת Bird, צמצם את מצבת העובדים שלה מיותר מ־1,000 ל־120 בתוך כשלוש שנים, והוא מייחס חלק מהשינוי לאוטומציה ולבינה מלאכותית ● האם זה עזר לחברה להתייעל?

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

דרמה בארגון העיתונאים: הוועד המנהל מקדם את הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הצעד מגיע בעקבות משבר אמון חריף בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון ● המשבר הסלים עקב טענות לחריגה מסמכות ומעורבות יתר של היו"ר בניהול השוטף, ניסיון פיטורים חד-צדדי של המנכ"לית מיכל גרא-מרגליות ומכתב תלונה של ארבעה עובדים מהצוות המקצועי

מנכ''ל ג'ייפרוג, שלומי בן חיים / צילום: ג'ייפרוג

"רמת חוסר הוודאות היא הגבוהה מאי פעם: אני מתגעגע לימי טרום הקורונה"

שלומי בן-חיים, מנכ"ל חברת התוכנה ג'ייפרוג שיתף כיצד ניהל את אירוע הקיצון שבו מודלי OpenAI ניסו לתקוף אתר של חברה גדולה ● בכנס Journey של EY הזהירו בכירי התעשייה מפני טלטלה בשוק העבודה, אך הדגישו כי חברות עם דאטה, לקוחות ומותג חזק צפויות ליהנות מהמהפכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; מניות שבבי הזיכרון שוב ירדו

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● ההסבר של מאסק לנפילה במניות הזיכרון: ""כשסין מבינה איך לייצר מוצר, יכולת ההרחבה שלה גדולה מזו של שאר העולם כולו ביחד" ● אפליקציית ההיכרויות שנמכרת בפרמיה של 138% ● מניית סיקס פלאגס צללה ברקע אסון ברכבת הרים ● מניית יונייטד הלת' עלתה בעקבות עלייה ברווחים

רמי שביט, מנכ''ל ובעלי המשביר / צילום: יונתן לוי

נותנת עודף מ-100 מיליון שקל: מה הוביל לצלילת מניית המשביר מתחילת השנה

בזמן שהבורסה בת"א הרקיעה שחקים, רשת בתי הכלבו של רמי שביט, שנמצאת בעיצומו של שינוי אסטרטגי נוסף, סובלת מנטישת לקוחות ותיקים ומירידה בפדיונות ● גם לאחר שאיבדה 50% מערכה מתחילת השנה, בסביבת המשביר בטוחים: "המצב יתאזן, הפוטנציאל גדול"

לגארד ומקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

הבנק המרכזי האירופי יצטרך להכריע: האם לחלץ את צרפת ממשבר החוב

זינוק בתשואות האג"ח, גירעון תפוח והיעדר רוב פרלמנטרי מציבים את צרפת בפתח משבר חוב חריף ● כשעיני המשקיעים נשואות לנשיאת ה–ECB כריסטין לגארד, השאלה אינה אם הבנק המרכזי יתערב - אלא עד כמה גרמניה והשכנות יסכימו לשלם את המחיר

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

אפקט פליי דובאי: הישראלים בורחים מהחברות הזרות, והמחירים צפויים לקפוץ

לפי נתוני גוליבר, בשבוע שלפני ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, 48% מהנוסעים שהזמינו טיסות לתאילנד העדיפו חברות ישראליות - לעומת 66% בשבוע שלאחריו ● פרופ' אשר בלס: "לאל על ולחברות הישראליות יהיה עכשיו יתרון, עקב רצונם של הנוסעים ליהנות ממעטפת ביטחונית גדולה יותר. זה ישפיע גם על הטיסות למזרח וליעדים אחרים"

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

דריכות בישראל ובארה"ב בצל שורת ניסויי הטילים האיראניים

בישראל ובארצות הברית עוקבים בדריכות אחר שורת ניסויי ירי בטילים בליסטיים שביצעה איראן בימים האחרונים ועוד צפויה לבצע ● לפי הערכות בישראל, מדובר במאמץ לשיקום איטי וחלקי של מערך הטילים האיראני ● למרות המתיחות, בשלב זה אין שינוי בהערכת המצב המודיעינית המצדיק מהלך צבאי בשבועות הקרובים ● הבכיר הביטחוני בבריטניה חשף: איראן מגבירה את הניסיונות לפגוע ביעדים רגישים ומתקנים צבאיים ● דיווחים שוטפים

הכניסה למכון דוד של רפאל בקריית ים / צילום: דוברות רפאל

דוח חדש מזהיר מפני השלכות חובות הענק של משרד הביטחון לחברות הביטחוניות

משרד הביטחון צבר חובות של מיליארדי שקלים לתעשייה האווירית ולרפאל, והחברות נאלצות לשאת בעלויות מימון של יותר מחצי מיליארד שקל ● דוח חיצוני שהוזמן בידי רשות החברות מצביע על ליקויים במנגנון התשלומים ומזהיר מפני התייקרות המוצרים שרוכשת המדינה