גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

יאיר נחמד, יו''ר ומנכ''ל נאייקס / צילום: באדיבות נאייקס

המנכ"ל שמאחורי קופסת התשלומים הצהובה לא מתרגש מנפילת המניה: "אני כאן לנצח"

הפחתה של תחזית התזרים החופשי הפילה את מניית חברת הפינטק והתשלומים בשבועות האחרונים, אך המייסד והמנכ"ל יאיר נחמד מבקש להרגיע: "נאייקס בריאה וצומחת" ● מה מניע את אסטרטגיית הרכישות של החברה, מהיכן תגיע הצמיחה ואיפה יהיה בעוד 20 שנה

ישראל רייף, יו''ר אפקון החזקות / צילום: עזרא לוי

אחרי ניסיון המיזוג הכושל: אפקון רוצה להנפיק את זרוע האנרגיה המתחדשת שלה

החברה, שבשליטת משפחת שמלצר, תנסה לקדם גיוס לפי שווי של 800 מיליון שקל לזרוע האנרגיה המתחדשת שלה, פחות משנה לאחר שניסתה למזג אותה עם סאנפלאור הציבורית בשווי נמוך בהרבה • כחלק מהמהלך: מנורה ומגדל ימכרו את חלקן בשותפות באירופה בתמורה למניות החברה המונפקת

פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

טריליון שקל: פאלו אלטו קבעה שיא חדש בבורסה בת"א

חברת הסייבר שהצטרפה בתחילת השנה לבורסה המקומית, זינקה מאז בכמעט 170% והפכה היום לראשונה שחוצה את שווי טריליון השקלים ● בדרך היא עקפה בשווי ענקיות עולמיות כמו נטפליקס וג'נרל אלקטריק, וכבר שווה כמעט יותר מכל מניות ת"א 35 יחד

צילומים: AP, SHUTTERSTOCK

"הפעם זה רציני": פוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני נגד מדינות נאט"ו

מוסקבה מאיימת בנשק גרעיני בעקבות מתיחות עם נאט"ו ● בריטניה חושפת רשת ריגול סינית באוניברסיטאות ● ארה"ב משלימה נסיגה היסטורית מעיראק אחרי שני עשורים ● וההוצאה להורג שנכשלה באופן חריג ניסיון ● זום גלובלי

מערכת Devin של חברת Cognition / צילום: Shutterstock

מלחמת הטאלנטים בעמק הסיליקון: הישראלי שמאשים את החברה הלוהטת בריגול עסקי

מתן גרינברג, המנכ"ל והמייסד הישראלי של חברת הבינה המלאכותית Factory, הודיע בפוסט ברשת X על פיטוריו המיידיים של יועץ בכיר בטענה שניהל מגעים עם המתחרה Cognition בזמן שנחשף למידע חסוי ● גרינברג האשים את החברה המתחרה גם בניסיונות לחלץ מידע באמצעות ראיונות עבודה פיקטיביים ● מנכ"ל קוגנישן הכחיש את הטענות, והיועץ הכריז על הצטרפותו לקוגנישן כסמנכ"ל ההכנסות הראשי

בניין להב 433 / צילום: גלובס

בכיר בחברה ממשלתית נחקר במשטרה בחשד לזיוף והפרת אמונים

שוטרי להב 433 ערכו חיפוש בביתו ובמשרדו של החשוד ותפסו מסמכים ומדיה דיגיטלית ● בתום חקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים

גיא בורטניקוב (מנכ״ל) וליאור גורבונוס (CTO), מייסדי חברת Inferize / צילום: עומר הכהן

הסטארט-אפ מתל אביב הוקם לפני עשרה חודשים. עכשיו הוא נמכר במעל 100 מיליון דולר

נביוס, חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית, רוכשת את Inferize הישראלית כעשרה חודשים בלבד לאחר הקמתה, בעסקה המוערכת ב־100 עד 130 מיליון דולר ● Inferize, שטרם השיקה את מוצריה, פיתחה טכנולוגיה לשיפור ניצול המעבדים הגרפיים ולהפחתת עלויות הרצת מודלי AI ● החברה מעסיקה 17 עובדים במשרדיה בתל אביב

פילה לברק עם ריזוטו ירוק וקרם לבנה / צילום: גיל אבירם

בדרך לכנרת? יש מסעדה אחת שאסור לכם לפספס

בדגניה א' ניצבת המסעדה שמגישה אוכל איטלקי־ים תיכוני כבר 13 שנה. הרחק מהמרכז, המסעדה מציגה מנות שאנשים חוזרים בשבילן שוב ושוב

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

המשקיע שמכר את כל המניות שלו בסמארט שוטר ב-51 מיליון שקל, ומי הרוכשים?

לגלובס נודע כי אלחנדרו ויינשטיין, מהמשקיעים המוקדמים בסמארט שוטר, מכר את כל החזקותיו תמורת כ־51 מיליון שקל, לאחר שמניית החברה זינקה בעקבות הסכם עם הפנטגון ● המכירה בוצעה בדיסקאונט של 19% ממחיר השוק והיא מצטרפת למניות בסכום של 10 מיליון שקל שמכר ויינשטיין בהנפקת החברה במרץ השנה

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מומחה התעופה שמעריך: כך ייראו השמיים ביום שאחרי ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי

בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, החשדנות כלפי חברות התעופה הזרות גוברת, ולכן "החברות הישראליות בהחלט יהיו פופולריות יותר כעת" - כך אומר לגלובס מומחה התעופה ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, ומביא כראיה את הזינוק במניות ישראייר ואל על ● וגם: כיצד תושפע איתיחאד איירווייז - אחת החברות הדייקניות יותר בנתב"ג?

מטוס אמירייטס / צילום: יח''צ Emirates

מסתמן: אמירייטס תאפשר לנוסעים ישראלים לעלות על טיסותיה לדובאי

מוקדם יותר היום עדכנה חברת התעופה אמירייטס כי נוסעים ישראלים שתכננו להגיע איתה לדובאי, ומשם להמשיך עם פליי דובאי, לא יורשו לעשות זאת - אולם כעת מסתמן כי הנושא ייפתר

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

ינון קרייז ימונה למנכ"ל משותף בענקית המדיה הממוזגת של פרמאונט-וורנר ברדרס דיסקברי

יו"ר ומנכ"ל פרמאונט דייוויד אליסון הודיע הלילה על מינויו של ינון קרייז הישראלי, שפרש מהנהלת יצרנית הצעצועים מאטל, למנכ"ל משותף של החברה הממוזגת של פרמאונט ו-וורנר ברדרס דיסקברי עם השלמת העסקה ● קרייז יפקח על הפעילות השוטפת ועל מיזוג הפעילויות העסקיות של שתי החברות ● מדובר בתפקיד הבכיר ביותר בהוליווד

קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, TNS/ABACA

מיליארדר הגידור מעמיד את התרומה הגדולה בהיסטוריה לאוניברסיטה

קן גריפין, מייסד סיטאדל ומאנשי הפיננסים החזקים בארה"ב, העניק לקרנגי מלון את התרומה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות ההשכלה הגבוהה • 2 מיליארד דולר יופנו להקמת קמפוס חדש במיאמי, והשאר למדעי המחשב ולפעילות האוניברסיטה בפיטסבורג • גריפין:"זו השקעה במצוינות"

Smit Machchhar / צילום: צילום מסך יוטיוב

גיבור היום: זה הטייס שנדקר ונאבק כדי להציל את טיסת פליי דובאי

זהותו של הקברניט שנדקר ונאבק בטייס המשנה העומאני שניסה להשתלט על המטוס במהלך טיסת פליי דובאי נחשפה: סמיט מאצ'צ'אר, אזרח הודו, הוא טייס ותיק עם כ־15 שנות ניסיון ויותר מ־9,750 שעות טיסה ● במהלך המאבק נפצע ולאחר הנחיתה בסעודיה פונה לקבלת טיפול רפואי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

אל על, ישראייר וארקיע מוציאות טיסות חילוץ לדובאי. כמה זה יעלה?

חברות התעופה הישראליות נערכות להשבת ישראלים שנתקעו בדובאי בעקבות השעיית הטיסות של פליי דובאי ● אל על תפעיל ממחר טיסות חילוץ מיוחדות במחיר אחיד של 249 דולר לכרטיס, בעוד ישראייר תוציא שתי טיסות חילוץ שמתוכננות כבר מחר במחיר של 299 דולר, וארקיע תפעיל מערך טיסות מיוחד ב-279 דולר

דובאי / צילום: ap, Fatima Shbair

פליי דובאי השעתה טיסות לארץ: מה יקרה לישראלים שנתקעו באמירויות?

מי צפוי להפעיל את טיסות החילוץ מהאמירויות, מה יקרה למחירי הטיסות, ומהן הזכויות של נוסעי פליי דובאי? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

כשריבית האג"ח מתחילה לכאוב: הראסל 2000 נגרר מאחור

בעוד מדד S&P 500 מחזיק מעמד מול הלחץ שמפעילות התשואות הגבוהות באג"ח ממשלת ארה"ב על השוק, הרי שבמדד המניות הקטנות יותר חשים היטב את התייקרות עלויות המימון והאשראי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; פאלו אלטו מעל טריליון שקל, אל על קפצה

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.3%, מדד ת"א 90 ירד ב-1.5% ● מניית פאלו אלטו עשתה היסטוריה וחוצה את רף שווי השוק של טריליון שקל ● מניות התעופה טיפסו אחרי הדרמה בטיסת פליי דובאי ● הסנטימנט בעולם מחריף: תשואות האג"ח בבריטניה ובארה"ב מטפסות לשיאים חדשים ● מיקרון הציגה תוצאות כספיות שהכו את ציפיות האנליסטים, הבוקר מניות השבבים בטוקיו הקפיצו את הבורסה במעל 3%

פרופ’ יוסף ברנשטיין / צילום: יוסי פונס/זוג הפקות

שני הפרופסורים הישראלים למתמטיקה שזכו בפרס היוקרתי

פרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית זכו בפרס וולף במתמטיקה לשנת 2026, על עבודתם שהניחה יסודות לתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית ● פרס וולף נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בעולם המדע, ולשני בחשיבותו לפרס נובל