גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הנחות בביטוח לתקופה מוגבלת / צילום: Shutterstock

הסוף ל״הנחות״ בביטוחי החיים? ההנחיה החדשה שמשנה את הכללים

טיוטת חוזר שפרסמה רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון נועדה לשים קץ להנחות של עשרות אחוזים אותן מעניקות חברות הביטוח ללקוחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, כדי לעודד הצטרפות ● "עשוי להשפיע על שיקול דעתו במעמד ההצטרפות ולהטותו מקבלת החלטה מושכלת", כותבים ברשות

מה קרה לעונות וג'אמפ? / אילוסטרציה: AI

מעסק קטן שצמח לאימפריה, לחובות של 38 מיליון שקל: כך קרסה רשת האופנה

רשת האופנה למידות גדולות עונות וג'אמפ החלה כעסק משפחתי בדירת חדר וכעת נמצאת במרוץ למציאת רוכש לחברה עם חובות של כ-38 מיליון שקל ● על ימי הזוהר ונורת האזהרה וגם על מותו של המייסד, שטלטל את החברה ● האם מדובר רק בטרגדיה מקומית או בסיפורו של ענף שלם?

הכלי הבלתי מאויש של תאגיד הנאווה, אריון סמט מוצג בתערוכה ביטחונית בסיאול

טראמפ מאיץ את ייצור המיירטים וחותם על שני הסכמים חדשים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

מהרשת לרחוב: למה ישראל מתקשה לבלום את אלימות הנוער?

אחרי שנים של תוכניות ממשלתיות ומקומיות, אלימות בני הנוער ממשיכה לנוע בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי ● המדינה ניסתה במשך תקופה ארוכה להציע מענים שונים, אך אלה חשפו פערי יישום משמעותיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ההתמודדות הממשלתית עם אלימות ילדים ובני נוער

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

הצרכן ישלם? התוכנית שתחייב יצרנים למחזר סוללות רכב חשמלי

המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שיחייב יצרני רכב למחזר סוללות ליתיום ● המיחזור ימומן ככל הנראה באמצעות היטל על כלי רכב חשמליים, ועלול להתגלגל למחירי המכוניות לצרכן ● במקביל, עדכון המיסוי הירוק ותקנות יורו 7 צפויים להביא לגל יבוא חריג של כלי רכב סיניים עוד לפני סוף השנה ● וגם: הושקו בישראל דגמי אאודי Q7 ודאצ'יה דאסטר החדשים • השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הראלי בוול סטריט נמשך: S&P 500 וראסל 2000 ננעלו בשיאים

נטפליקס עלתה לאחר השקעה מחודשת של ביל אקמן בה ● אינטל עלתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה ● סיסקו וסרבארס נפלו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט נחלשו וקטעו את רצף העליות

מלון עכותיקה / צילום: אנטולי מיכאלו

מנסף חגיגי עם בשר מתפרק של שוק טלה בסמטאות ליד הים

אחרי כמה שנים קשות עכו מתעוררת לחיים ● עם דג בטאבון במסעדה צבעונית, יינות גליליים על גג מלון ומוזיקה לטינית בשקיעה היפה בישראל

מערכת הגנה אווירית של תע''א / צילום: תע''א

חוב העתק של משרד הביטחון שהעביר את התעשייה האווירית לבור תזרימי של כמעט 800 מיליון דולר

החברה הביטחונית הממשלתית פרסמה את הדוחות הכספיים שלה לרבעון ולמחצית ● הרווחים זינקו בעשרות אחוזים וכך גם המכירות, שהסתכמו ב־2.2 מיליארד דולר, אך החברה רשמה תזרים שלילי ברבעון שנובע מחוב של משרד הביטחון. עם זאת, נכתב כי "החברה אינה צופה סיכון בגביית החוב"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-1.5% - הנמוך ביותר זה חמש שנים; עלייה קלה במחירי הדירות

האינפלציה השנתית עומדת על 1.5% - גבוהה מהתחזית ● התחבורה והתרבות התייקרו, ההלבשה והירקות הוזלו ● תשומות הבנייה: נסיגה קלה החודש, אך עלייה שנתית של 3.5% בצל התייקרות שכר העבודה ● מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1% בלבד; ירושלים וחיפה טיפסו, המרכז ותל אביב ירדו

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

חיסכון לכל ילד (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

הטעות של ביטוח לאומי: כמה באמת הרוויחו הילדים שחוסכים בבתי ההשקעות?

ביטוח לאומי פרסמו נתון שגוי על רווחי הגוף הגדול בתחום, אלטשולר שחם ● הרווח שם בתוכנית החיסכון לילדים עומד 4.1 מיליארד שקל, ולא כפי שפורסם ● מבדיקת גלובס מסתמן שבסך הכול הרוויחו הילדים 8.85 מיליארד שקל, יותר מפי 2 ממה שהוצג בנתוני הביטוח הלאומי

זום גלובלי / צילומים: AP - Christophe Simo, Shutterstock

הסדק הראשון? לבנון שינתה את החוק, בניגוד לעמדת חיזבאללה

לבנון הופכת למדינה הערבית הראשונה שמבטלת את עונש המוות ● סטודנטים פלסטינים בקולומביה תובעים את האוניברסיטה על אפליה ● ופרויקט התשתית הבריטי שנכנע למאבק של מעריצי הארי פוטר ● זום גלובלי

פינוי בינוי לפרויקט אביב בחפץ חיים בנחלת יצחק בתל אביב / צילום: רונן אטדגי

איזה שינוי מקודם במתווה התמורות של פינוי-בינוי?

לפי נתוני בנק ישראל באיזה בנק מקבלים 6% ריבית על סגירת פיקדון לשנה • וגם: איזה שפל היסטורי נרשם בשוק המשכנתאות החדשות שניטלו ביולי? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' / צילום: ap, Alex Brandon

שר המלחמה האמריקאי הגסת' על איראן: ארה"ב יכולה להמשיך במצור ככל שיידרש

ארה"ב במתקפה חריגה: טרוריסטים ישראלים, אין לזה הצדקה ● הישגי חמאס - ואזהרת מערכת הביטחון: "צריך תפנית מדינית שתוביל לשינוי מבצעי" ● דיווח: ישראל ולבנון הסכימו על המדינות שישתתפו במנגנון הפיקוח ● בכיר בממשל טראמפ נגד דברי כ"ץ: "ישראל הבהירה באופן חד-משמעי כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון" ● עדכונים שוטפים

איור: גיל ג'יבלי

הפרדוקס של אפל: משקיעה הכי פחות ב־AI, ומזנקת לשווי שיא

למרות השקעות נמוכות בבינה מלאכותית והימנעות מפיטורים, אפל נגעה בשיא של 5 טריליון דולר, לפני שאיבדה שוב את הבכורה לאנבידיה ● מדוע הגישה השמרנית משתלמת למשקיעים, והאם החברה תצליח להתגבר על הרוויה בשוק הסמארטפונים עם חידושים נוספים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

מעילת כספים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ירושלים מכחיש ואנחנו יצאנו לבדוק האם מעילה גדולה בבנק בכלל אפשרית

בנק ירושלים הכחיש בשעות האחרונות את חרושת השמועות וטען כי לא נמצאה עדות לפעילות חריגה ● על הרקע הזה בדקנו האם מעילה בהיקף נרחב בכלל אפשרית כיום בעקבות הקשחת המגנונים לאחר פרשת אתי אלון והבנק למסחר משנת 2002, שבה נגנבו 250 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

הפרסומות החזקות של השבוע: הבנק שמככב, הבגט עם הקממבר, והאתר שמתברג לראשונה

פרסומת הג'וניור החדשה של בנק הפועלים מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ביטוח 9 ואודי כגן מתברגים במקום השני, ואחרי 4.5 שנים באוויר, אתר הולידיי פיינדר נכנס לראשונה למדד

אוטובוסים של חברת דן, אילוסטרציה / צילום: כדיה לוי

ארבעה חודשים אחרי שאגת הארי: החזרים לנוסעי התחבורה הציבורית

משרד התחבורה יחל ביום ראשון במבצע החזרים לנוסעים שהחזיקו במנויים תקופתיים בתקופת צמצום השירות במהלך המלחמה ● ההחזר יינתן למחזיקי "חופשי חודשי" ולסטודנטים שהחזיקו במנוי שנתי או במנוי לסמסטר ב' בשנת הלימודים הנוכחית, וניתן יהיה לממשו עד סוף 2026

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

יניב אלעד + הסוס שלו ליברטי / צילום: יח''צ

ניהיליזם פיננסי: כשהימורי ספורט מחליפים את תיק ההשקעות של דור ה-Z

הצלחת הענק של פולימרקט היא רק חלון ראווה לתופעה רחבה הרבה יותר בקרב דור ה-Z ● סקר חדש מראה כי רבע מהצעירים תופסים הימורי ספורט כחלק מתכנון העתיד הכלכלי ● פרשנים מזהירים מ"ניהיליזם פיננסי": תחושת ייאוש ופסימיות כלכלית הדוחפת לנטילת סיכונים קיצוניים עם הכסף ● המומחים מבהירים: השקעה היא משחק בסכום חיובי - הימורים הם הפסד בטוח