גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשהנוכל נשמע כמו הבן? הפיתוח שיגן על קשישים מעוקץ AI

נוכלים משתמשים ב־AI כדי לשכפל קול של בני משפחה, ולשכנע קשישים להעביר להם כסף ● אחרי שניסו לעקוץ את אבא של בת זוגו, היזם ירון שמש פיתח יישומון שמנסה להיאבק בתופעה

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אתמול עברו בנתב"ג יותר מ-100 אלף נוסעים. ולא קרה כלום

אחרי הכאוס שנרשם בנתב"ג ביום חמישי האחרון, אתמול עבר בשדה יום עמוס לא פחות – עם 101 אלף נוסעים – דווקא ללא שיבושים חריגים ● זאת למרות טענות ועד העובדים למחסור של מאות עובדים, וברקע תגבור המשמרות בעובדי מטה והנהלה ● כעת העיניים נשואות ליום חמישי הקרוב, שסומן מראש כאחד הימים העמוסים ביותר של אוגוסט

שרה נתניהו, רעיית רה''מ, ובניה יאיר ואבנר / צילום: יוסי זמיר

ראש הממשלה נתניהו: איראן ניסתה לרצוח את אחד מבניי

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על קרוב ל-60 גופים, בני אדם וכלי שיט הקשורים לאיראן. השר סקוט בסנט הזהיר: כל קשר כלכלי עם איראן עלול לחשוף מדינות וגופים לסנקציות ● דוח מועצת אוקטובר מתריע כי הקונספציה הביטחונית לא נעלמה אלא שינתה את צורתה ● המגמה המדאיגה שזוהתה, והאזהרה: "חיזבאללה מנצל את השקט כדי להתעצם" ● לארה"ב הגיע מידע מודיעיני: חמאס מתכנן לרמות ולא להתפרק מנשק ● קושנר הזהיר את ח'ליל אל-חיה: אם התהליך ייפסק, לא נבלום את ישראל ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

השיטה השתנתה: כמה נקודות תקבלו על עבירות תנועה?

לאחר שאושרו ע"י ועדת הכלכלה לפני כחודשיים, נכנסו לתוקף התקנות המחילות את שיטת הניקוד גם על הפרות תעבורה מינהליות ● המהלך מגיע לאחר שהחל מפברואר האחרון לא ניתנו נקודות בשורה של עבירות תנועה שהקנס בגינן עומד על 500 שקל, וזאת בשל עניין טכני

בעל השליטה ויו''ר החברה, ארז דהבני / צילום: דן פרץ

גם בלי עופות מברזיל: השקל החזק וההתייעלות הקפיצו רווחי בלדי לשיא

חברת המזון אמנם רשמה עלייה מזערית בהכנסות אך נהנתה מקפיצה של 50% ברווח הרבעוני • זאת בעיקר הודות להתחזקות השקל והתייעלות תפעולית

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מעל 100% תשואה בחודשיים: האם וויקס עושה קאמבק?

מניית Wix יותר מהכפילה את שוויה מאז השפל ביוני • חברת הבת Base44 והיזם מאור שלמה הפכו למנוע הצמיחה המרכזי עם ARR של 200 מיליון דולר • וגם: האם קאמבק ה-AI כבר מתומחר במלאו על ידי האנליסטים בוול סטריט?

צילום: Shutterstock

לינקדאין רוצה שהמשתמשים יסתמכו פחות על AI. הרבה פחות

הפלטפורמה שמאפשרת יצירת רשת קשרים מקצועית ומסייעת במציאת עבודה השיקה לאחרונה כפתור נגד תוכן AI ירוד ● בקרוב היא תאפשר למשתמשים לדעת כשאחרים חושבים שהם מתחילים להישמע כמו בוטים ● כששם המשחק הוא אמינות, ה–AI יכול להפריע

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

עקב הפגנות חרדים: חסימות תנועה בכביש 4 ובצירים נוספים

כביש 4 לצפון מחלף אלוף שדה וכביש 4 לדרום מחלף אם המושבות וצירים נוספים נחסמו לתנועה בעקבות מחאת תלמידי הרב צבי פרידמן על העברת עריק חרדי למשטרה הצבאית

הלוגו החדש של עברית / צילום: באדיבות פלטפורמת הספרות עברית

"הלוגו החדש מכוער, פונטים לא ברורים, ניסו להיות מגניבים אבל פספסו בענק": השינוי הקטן של עברית עורר סערה

בפלטפורמת הספרים עברית החליטו לשנות את הלוגו ולרענן את המיתוג - והקפיצו את קהל היעד שכולל למעלה ממיליון קוראים ● "שינוי מזעזע", "סטירת לחי", "נטשתי" - איך הגיבו באתר לזעם ברשתות, ולמה דווקא קהל של קוראים מתקשה לקבל את השינוי?

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

לוקסמבורג סוגרת את הדלת להנפקת אגרות חוב של ישראל אחרי שנה בלבד

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה

ניתוח חברה: סופווייב / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם דחיפה מהקרדשיאנס: כך הפכה חברת ה"החלום" לתופעה נדירה בבורסה בת"א

חברת האסתטיקה הרפואית שהצטרפה לבורסה בגל ההנפקות של 2021 הפכה, בניגוד לרובן, ליצרנית מזומנים רווחית וצומחת ● עם טכנולוגיה מוגנת פטנט, מודל הכנסות חוזרות ופריסה עולמית, היא שברה את רצף האכזבות שהניב הענף ● האם תנצח גם תחרות גוברת ושינויי רגולציה ● ניתוח חברה

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

הראל ויזל בשיחת המשקיעים: שני מנועי צמיחה גדולים עדיין לא עובדים

בשיחה פתוחה עם המשקיעים, דיבר מנכ"ל קבוצת פוקס הראל ויזל על הקשיים של מנועי הצמיחה בריטיילורס ובג'מבו, לצד התאוששות הקבוצה ברבעון השני של השנה ● תמלול שיחת המשקיעים המלא זמין למנויים

אתר SHEIN / צילום: Shutterstock

70% נמחקו מהשווי: שיין מגיעה לבורסת הונג קונג ב־27 מיליארד דולר

ענקית האופנה יוצאת להנפקה בהונג קונג לפי שווי הנמוך בכ־70% משיא השווי שלה ● התשקיף חושף האטה חדה בצמיחה, הפסד ברבעון הראשון, עלייה בעלויות ופיצוי ענק למשקיעים מוקדמים

ריי דאליו, סקוט בסנט / צילומים: reuters-Thomas Mukoya,  AP - Seth Wenig

משבר החוב של ארה"ב בשיא. שר האוצר ומשקיע העל מציעים פתרונות

בסוף השבוע פרסם ריי דאליו את הדרך להוצאת ארה"ב ממשבר החוב, והזהיר שבקרוב יהיה כבר מאוחר מדי ● במקביל, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, כבר מיישם את הפתרון שלו - רכישה עצמית של אג"ח ארה"ב, ומשחרר מסרים מרגיעים לשוק

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בדיקות הזיהום בשדה דב מתעכבות, ומנהלי הגוש הגדול משנים כיוון

הגרלת הקרקעות בשדה דב נדחתה בשל חשש לזיהום, ובדיקות הקרקע טרם הסתיימו ● מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקיים את ההגרלה ולא להמתין חודשים נוספים לתוצאות

חממה של אינטרקיור / צילום: אינטרקיור

התשלום גדול משווי החברה: פיצוי מהמדינה הטיס את מניית הקנאביס

אינטרקיור קיבלה כמעט רבע מיליארד שקל מרשות המסים בגין הרס והשבתת המפעל שלה בניר עוז בעקבות מלחמת חברות ברזל ● המניה זינקה במעל 20%, ועדיין רחוקה מהשיא האחרון שלה

מה יעשו המניות הדואליות, ומה צפוי בדוחות הכי חשובים בשווקים?

מפלס הסיכון בעולם עולה, ובישראל המגמה מצטרפת למתיחות מחודשת בכמה חזיתות ● תשואות האג"ח הממשלתיות מתקרבות לרמות מסוכנות ● רף הציפיות מדוחות אנבידיה בשמיים - ויש מי שתוהה אם ניתן לעבור אותו ● גל נוסף של דוחות ישטוף את ת"א, עם פרסומים של חברות הביטוח הפניקס, מנורה והראל ● וגם: נתון אינפלציה קריטי יפורסם בארה"ב, ויו"ר הפד יעמוד למבחן נוסף ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

חושבים לקנות רכב חדש בקרוב? תקראו את זה קודם

שורה של גזירות מס בתחום הרכב מקודמות כעת במשרד האוצר ליום שאחרי הבחירות, במטרה לסייע בין היתר להתמודד עם הגירעון בקופת המדינה ● התקנות צפויות להתמקד בכלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית, שצפויים לכווץ משמעותית את הכנסות המדינה ממיסוי דלק

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

בדרך לניו יורק: ישראייר קיבלה את האישור הסופי להפעלת טיסות לארה"ב

ישראייר השלימה את ההליך הרגולטורי הנדרש להפעלת טיסות סדירות לארה"ב ● מכירת הכרטיסים צפויה להיפתח בקרוב, וייתכן שהטיסות יחלו עוד לפני המועד שתוכנן לאוקטובר ● במקביל, דלתא ויונייטד נערכות לחזור לישראל בחודש הבא, ושוק הטיסות לארה"ב צפוי לגדול משמעותית

נמל התעופה בן גוריון / צילום: ap, Oren Ziv

"מי השבית את נתב"ג"? השאלה האמיתית היא מי הרוויח מהכאוס

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את הכאוס שנוצר כתוצאה מהשיבושים בנתב"ג ● ראש הממשלה ושרת התחבורה מיצבו את עצמם כמגיני הציבור, יו"ר הוועד ויתר על קרב הדחה בליכוד, והשאלטר של רשות שדות התעופה עדיין נמצא באותה נקודה