גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

קמפיין לוריאל / צילום: יח''צ

תקציב אחד, 22 מותגים: אתגר הפרסום של לוריאל

השבוע חשפנו בגלובס כי ענקית הקוסמטיקה בחרה במקאן ת"א לנהל את תקציב הפרסום והמדיה שלה, שעומד על כ–100 מיליון שקל ● מה הייחודיות של אחד מהתקציבים הגדולים בישראל?

מחשב קוונטי בתערוכה בברצלונה / צילום: Shutterstock, davide bonaldo

"רגע ChatGPT על סטרואידים": מניות הקוונטום מנסות להתאושש מקיץ קשוח

למרות הירידות החדות במניות המחשוב הקוונטי, בבנק אוף אמריקה מתארים את התחום כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● בבנק מעריכים כי לוח הזמנים לאימוץ מסחרי של הטכנולוגיה התקצר דרמטית, והוא לפני פריצה ● האם מניות הקוונטום על סף זינוק בשנת 2027?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הגירעון בספטמבר עדיין נמוך מהיעד, אבל באוצר לא ממהרים לחגוג

הגירעון התקציבי נותר ללא שינוי ועמד גם בספטמבר על 3.2% תוצר, לעומת יעד של 4.9% תוצר • הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בספטמבר בכ-47 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 6% לעומת אשתקד • אך באוצר מזהירים: המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב גידול גבוה יותר בהוצאות

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

רשות המסים רוצה את כרטיס האשראי שלכם, לא תאמינו למה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הצגת עסקאות נדל"ן באתר רשות המסים מותנית מעתה בהוצאת קוד וסיסמה, הכרוכים בהזדהות, הזנת נתוני אשראי ועוד ● ברשות מנופפים בצורך "להגן על מערכותינו מפני מתקפות AI שונות", אבל באקדמיה ובמכוני מחקר מזהירים מפגיעה קריטית בהנגשת מידע לציבור

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

למה המטה לביטחון לאומי צריך הנחיה לדאוג לביטחון הלאומי

למה במל"ל זקוקים להנחיה ● מה הבינו האמריקאים על הפעלת לחץ ● ומה חשבו בשוק על הרכישות של גולדמן זאקס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איתי ליפקוביץ', מנכ''ל ומייסד הורייזן / צילום: NEO MEDIA

בית השקעות נוסף בדרך לבורסה: הורייזן של איתי ליפקוביץ'

בית ההשקעות ירשום את מניותיו למסחר בבורסה המקומית, באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי בלו וייב, אותו מוביל איש העסקים יריב לרנר ● ליפקוביץ' ישאר האסטרטג הראשי של החברה ויוכל לקבל 20% מהתמורה במניות

אי תשלום פנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

המעסיק ששילם כמיליון שקל לעובד של חודשיים והמסר החד-משמעי של בית הדין

חברה שלא הפקידה לפנסיה במשך 52 ימי עבודה חויבה לשלם לעובד לשעבר 890 אלף שקל ● בית הדין קבע כי הזכאות להפקדות מתחילה ביום העבודה הראשון, גם אם העובד עוזב לפני שחלפו 90 יום ● מומחים מזהירים: גם העסקה קצרה עלולה להוביל לחשיפה כספית כבדה

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יהודה פוליקר / צילום: רפי דלויה

5 הדירות של יהודה פוליקר יוצאות להתחדשות עירונית בתום סכסוך שכנים ארוך

פרויקט ההתחדשות ליד כיכר המדינה מתקדם, לאחר שנדחתה בקשת אחת מבעלות הדירות לעצור את ביצועו ● כפי שפורסם בגלובס, נקבע כי פוליקר לא קיבל תמורה עודפת, אך שתי המתנגדות זכאיות לפיצוי בשל יתרון שניתן לבעלת דירות אחרת

אילוסטרציה: איל יצהר

מפקח לשעבר ברשות המסים נשלח ל-18 חודשי מאסר בגין עבירות מס

הנאשם, רו"ח ארז מינס, הורשע כי במסגרת עבודתו כרואה חשבון עצמאי סייע ללקוחותיו לקבל החזרי מס שלא הגיעו להם באמצעות תרמית, דיווחים כוזבים וזיוף, זאת על-מנת לגזור עמלות מאותם החזרים ● ביהמ"ש בפ"ת קבע: "הנאשם ניצל את הידע שיש לו על דרך התנהלות גופי אכיפת המס על-מנת לבצע עבירות כלפיהן"

הימורים על הזוכים בפרס נובל / צילום: Shutterstock

החוקרים שמככבים בבורסת ההימורים על הנובל בכלכלה, והקשר הישראלי

שלושה כלכלנים בעלי זיקה ישראלית מככבים השנה ברשימות המועמדים לנובל בכלכלה ● מי מוביל בפלטפורמות ההימורים, מדוע המחקרים נחשבים פורצי דרך ומה ההיסטוריה מלמדת על הסיכוי להמר נכון? ● וגם: הדומיננטיות האמריקאית והמועדון הסגור של הזוכים

חלוקת רכוש בגירושים / אילוסטרציה: Shutterstock

הבעל זכה בדירה בהגרלה לפני הנישואים, אך בית הדין קבע: היא שייכת לשניהם

הבעל טען כי הזכייה בהגרלת "מחיר למשתכן" לפני החתונה הופכת את הדירה לרכושו בלבד, אך בית הדין הרבני קבע כי הזכייה אינה שקולה לבעלות • גם הצהרת האישה לבנק כי אין לה דירה אחרת לא שינתה את התוצאה, והבעל ישלם לה 12 אלף שקל הוצאות משפט

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

המניה הביטחונית שנפלה 58% מאז הגיעה לת"א, ומה הסיכוי שתהפוך ליוניקורן

בניגוד לקבלת הפנים החמה לה זכתה מניית פאלו אלטו, זו של אודיסייט איבדה מעל מחצית משווייה מאז הצטרפה לת"א במסגרת הרישום הכפול ● המשקיע מורי ארקין והמנכ"ל יהוא עופר, משוכנעים שהיא תהפוך לחברה של מיליארדים: "המניה תתאים את עצמה ותעוף בשווי"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט נסוגה: ירידות רוחביות במדדים; מחירי הנפט חוצים את רף ה-105 דולר

המסחר בניו יורק מתנהל בטריטוריה האדומה ● 9 מתוך 11 הסקטורים ב-S&P 500 רושמים ירידות, בהובלת סקטור הבריאות ● זינוק של למעלה מ-5% בנפט מסוג ברנט ● תביעות האבטלה הראשוניות ירדו מתחת לתחזיות והפד מאותת על עוד העלאות ריבית באופק ● אירופה ננעלה בירידות רוחביות ● רוזנבלט החל לסקר את ספקית ענן ה-AI נביוס בהמלצת קנייה: "חווה צמיחת-על"

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

בני הזוג נפרדו והבעל ירכוש לאישה דירה בכ-4 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי לפי הסכם הממון שנחתם, על הבעל לרכוש לאישה דירה חדשה והוא אינו יכול להעביר לה דירה שברשותו בשרון ● האישה תקבל דירה בשווי 4.2 מיליון שקל בתוספת ריבית מיום הפרישה לפני שלוש שנים

מייסדי האניבוק עוז אלון (מימין), נעמה אלון ודרור שמעוני / צילום: האניבוק

עוד שתי חברות ישראליות יוצאות למהלך פיטורי AI

סילק פיטרה יותר מ־30 עובדים, כ־25% מעובדי המחקר והפיתוח שלה, זמן קצר לאחר שגייסה 45 מיליון דולר • האניבוק הוותיקה, שפיתחה תוכנה לניהול עסקים קטנים, נפרדה מ־35 עובדים • בשתי החברות מסבירים את המהלכים בהתאמת מבנה העבודה והחברה לעידן ה־AI

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

פעילות ראשונה מעבר לים? בבורסה בוחנים רכישת הבורסה בקפריסין

בבורסה בת"א הקימו צוות לבחינת השתתפות במכרז לרכישת הבורסה במדינה השכנה, שנמצאת בימים אלו בהליך הפרטה ● במקרה שאכן ישתתפו במכרז ואף יזכו בו, בבורסה יקוו לשחזר את ההצלחה של השנים האחרונות, שבאה לידי ביטוי בין היתר בהגדלה משמעותית של מחזורי המסחר, גם באי השכן

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

כפי שפורסם בגלובס: הדד-ליין לעובדי דן נדחה, מיליונים על הפרק

בעקבות פניות של עובדי דן שביקשו זמן נוסף להתייעצות, נדחה המועד האחרון להחלטה על מכירת מניות דן ● בעוד שחלק מהחברים מבקשים לנצל את ההזדמנות לממש עד 1.2 מיליון שקל לפני מס, אחרים מתלבטים בין שיקולי מס וירושה לבין האמונה כי שווי החברה עוד עשוי להמשיך ולעלות בעתיד

כרטיס FlyAll של כאל / צילום: יח''צ כאל

משנה את כללי המשחק: FlyAll תחלק כסף גם למחזיקי אשראי ותיקים

כאל מדווחת כי כ-200 אלף לקוחות כבר הצטרפו לכרטיס FlyAll, ומכריזה על סבב הטבות נוסף שנועד לחזק את מעמדה מול פליי קארד של אל על וישראכרט ● הפעם, בניגוד למבצעי ההצטרפות הקודמים, בכאל שומרים גם על הלקוחות הותיקים באמצעות הטבה של 150 דולר

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

בדיקת הדם של חברת גרייל קיבלה המלצה חיובית מוועדה מייעצת של ה־ FDA ● מדוע סיימה פוליפיד הישראלית את הסכם השיווק שלה באירופה ● והחממה החדשה והמסקרנת של אלביט, אוניברסיטת בר־אילן וקרן aMoon ● השבוע בביומד