גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים בפברואר השנה, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים מהדקות את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן

על רקע המלחמה הממושכת במזרח התיכון התהדק שיתוף הפעולה הביטחוני טורקיה ומצרים ● המדינות קיימו מספר תרגילים צבאיים ומשותפים, ובפברואר התקיימה פגישה בין א-סיסי וארדואן ● ההתעצמות הצבאית המשמעותית של קהיר בשנים האחרונות מעוררת תמיהה בירושלים

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

הקוטג' ביפו העתיקה / צילום: פולי טובמן

המציאוֹת במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?

הנכס נמצא במרחק הליכה ממגדל השעון ביפו ומחוף הים ● 61 מ"ר בנכס מיועדים להריסה ● למחיר המציאה יש כמה סיבות, רובן קשורות בעניינים תכנוניים וענייני רישוי - עניין המאפיין מאוד את מכרזי עמידר

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

האם וול סטריט בדרך למפולת? האינדיקטור של וורן באפט והנתון שלא נראה 155 שנה

בעוד הבורסה האמריקאית ממשיכה לשבור שיאים, מתחת לפני השטח מצטברים איומים שמזכירים את ימי בועת הדוט קום ● עם מינוף ברמה חסרת תקדים, תמחור מנותק מהמציאות, גל אינפלציה חדש שמתודלק על ידי מהפכת ה־AI, ופצצת זמן פיננסית שמגיעה מכיוון יפן - הכלכלנים מזהירים: כשהכל נראה מושלם מדי, כל זעזוע מאקרו קטן עלול להוביל לתיקון כואב

משה כחלון / צילום: גיל יוחנן

בעידוד המדינה: המשקיעים שמסתערים דווקא עכשיו על שוק הדיור

בסוף השנה תפקע הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה לבעלים של יותר מדירה אחת ● קובעי המדיניות סבורים שצריך להאריך אותה, ואין סיבה לתדלק את הביקוש ואת המחירים ● בשטח, ישראל מעניקה הטבות מפליגות לקוני דירות להשקעה - כל עוד לא מדובר באדם פרטי

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

מטוסי קרב ועסקאות ענק: למה כל העולם מחזר אחר ארדואן?

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בת"א מסכמת מחצית, ורוב המומחים מסמנים סקטור אחד שצפוי לזכות לרוח גבית בשנה הקרובה ● קרנות הגידור שהיכו את ת"א 125 עד כה השנה ● הסיבה שבגללה השוורים בוול סטריט לא חוששים ממחירי המניות הגבוהים ● וגם: המעבר למסלול המניות בפנסיה זינק, אך הוא לא מתאים לכולם - כך תבחרו נכון

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

איזה קניון שווה הכי הרבה בישראל?

מי הקניון עם השווי הכי גבוה בישראל, לפי דוחות חברות הנדל"ן הציבוריות? • מי הן שתי המדינות שלא נכנעות ל"שיטת הפרוטקשן" של איראן? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס 

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה

מזקקת ורסטיל / צילום: באדיבות ורסטיל

מה שיותר ישן יותר טוב? הסטארט-אפ שרוצה לנפץ את מסורת הוויסקי

ורסטיל שפועלת בצפון הארץ שמה לה למטרה לחולל מהפכה במסורת בת מאות השנים שמלווה את ייצור המשקאות האלכוהוליים ● תוכנה ייעודית ובקר שמוצמד לחבית מאפשרים לנטר לראשונה את תהליך היישון - ולקצר אותו משנים לחודשים

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פס"ד של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

מוג'תבא ח'מינאי ביקש להשתתף בהלוויה של אביו – וסורב

דיווח: סבב המשא ומתן הבא בין ארה"ב לאיראן ייערך ביום שבת הבא בפקיסטן ● ישראל מעריכה: מועצת השלום תכריז תוך חודשים שחמאס מפר את ההסכם ● מסע הלווייתו של עלי חמינאי נכנס  ליומו השני ● לוחם במילואים נפצע קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים 

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי תל אביב: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

רחפן מדגם ''ינשוף ירוק''. ללא GPS וללא יכולת אוטונומית / צילום: אקדמיית קומה

המדינה שמכינה את אזרחיה למלחמה - עם רחפן ששוקל פחות מ־100 גרם

בטייוואן נערכים לתקיפה סינית ב-2027, ומאות אזרחי המדינה כבר נכנסו לקורס הכשרה ראשון מסוגו - להטסת רחפנים למטרות הגנה אזרחית ● אזרחים ידווחו למרכזי חירום מקומיים: "כשלכל שכונה יש יכולות משלה, המדינה מתפקדת כאורגניזם עם אינספור תאים"

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

כיצד תרומה של 45 מיליון דולר הכניסה את לארי אליסון עמוק יותר למעגל של טראמפ

החברות האישית של המיליארדר עם הנשיא סייעה לעסקיה של אורקל ולתאגיד המדיה של בנו

מתי גיל / צילום: אלעד מלכא

עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה־AI לתרופות

"ב-2008 הייתי הקמב"ץ של אבי דיכטר, והגענו לגבול עזה. פתאום שמעתי יריות, והרגשתי משהו עובר דרכי. כששכבתי פצוע, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי בחיים" ● שיחה קצרה עם מתי גיל, מנכ"ל AION Labs, מיזם סטארט-אפים בתחום ה-AI לתרופות

משקאות בשולק'ה / צילום: מיכל ספיר - קופיטרייל

שלוש עגלות וגעגוע: יום בין עגלות קפה לזכרה של העיתונאית דפנה לוצקי

דפנה לוצקי ז"ל אהבה מאוד עגלות קפה ● היא עצמה הייתה שותה אמריקנו משעמם בלי חלב ונמנעה מפחמימות וסוכרים, אבל היה משהו אחד שתמיד חיפשה בהן: את האנשים שמאחורי הדלפק ● ארבעה חודשים אחרי שנפטרה, יצאנו למסע בעקבות הטרנד שהייתה מהראשונים לזהות ● מדור מיוחד לזכר העיתונאית המיתולוגית וסגנית עורכת גלובס