גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

זום גלובלי / עיבוד: Reuters

זינוק של 25% בתוך שלושה חודשים: חשבון המלחמה באיראן תופח

ארה"ב מעדכנת כי הוצאות המלחמה באיראן זינקו ל־47 מיליארד דולר ● אתיופיה רוכשת מטוסי קרב מתקדמים מרוסיה ומגבירה את המתיחות ביבשת ● והמותג "הלו קיטי" נקלע ללב הסכסוך בין יפן לסין ● זום גלובלי

דניאל בראל, מייסד ומנכ''ל REE / צילום: שלומי יוסף

עם חובות של 51 מיליון שקל - חברת האוטוטק שניצלה מפירוק

אחרי שהגיעה לוול סטריט בשווי של 3.1 מיליארד דולר, חברת האוטוטק REE נאלצה להימחק מהנאסד"ק ולצמצם את כוח האדם בישראל מ־270 עובדים ל־31 בלבד ● כעת, הסדר החוב שאושר בבית המשפט אמור לאפשר לה להמשיך לפעול, והוא כולל המרת חובות למניות ע"י המשקיעים והמנכ"ל והזרמת הון חדשה של 4 מיליון דולר

חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock

חברת הדירוג פיץ' מעריכה: זה התרחיש הסביר לפלונטר הפוליטי

סוכנות דירוג האשראי מעריכה כי הפלונטר הפוליטי בישראל עלול להוביל לבחירות נוספות בעוד כחמישה חודשים ● בפיץ' מציינים כי היעדר תקציב חדש עשוי דווקא להקטין את הגירעון בטווח הקצר, אך מזהירים: לא מדובר בשיפור אמיתי במצב הפיסקלי

אהרון פרנקל / צילום: עידן חסון

בהשקעה של 120 מיליון שקל: אהרון פרנקל הגיע ל-20% מאלוני חץ

איש העסקים רכש נתח של כ-2% ממניות חברת הנדל"ן המניב, המנוהלת בידי נתן חץ, אליה נכנס לראשונה לפני כשנתיים ● ברקע, מתחילת השנה ירדה מניית אלוני חץ בכ-26% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-6.4 מיליארד שקל

רובין וויליאמס ב''בוקר טוב, וייטנאם''. מישהו לצד המאזין / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

נושאים נפיצים? באמריקה המציאו שדרן רדיו שלא מפחד לדבר

בתחנת רדיו בלוס אנג'לס מצאו פתרון לחשש של שדרנים להתבטא בנושאים רגישים: מגיש מבוסס בינה מלאכותית, שמדבר בחופשיות על הגירה וגזענות ● בתוך חודשים ספורים זינק מספר המאזינים לתוכנית ב־75%, אבל ההצלחה מעוררת שאלה: מה קורה כשכדי להשמיע קול אמיץ כבר לא צריך אדם אמיתי מאחורי המיקרופון?

נגלריה פאולרי / צילום: ויקיפדיה

האמבה בכנרת: האמת על מה שמסתתר מתחת למים

מקרי ההדבקה האחרונים באמבה הגבירו את החשש מרחצה בכנרת ● יצאנו לבדוק עד כמה היא באמת נפוצה, מה מגביר את הסיכון ואיך להיזהר ● עושים סדר בשמועות ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ על המו"מ עם איראן: "הם רוצים לדבר - ולנו יש זמן"

הסתיים יום של שיחות בטהרן על הסכם אפשרי עם ארה"ב; המתווכים הקטארים עמדו בקשר שוטף עם הבית הלבן במאמץ להגיע לפריצת דרך ● טראמפ התייחס לעלויות המלחמה, כ-47 מיליארד דולרים, ואמר: "כל מה שהוצאנו - החזרנו דרך מקום שנקרא וונצואלה" ● קציני שב"כ התקשרו בחודשים האחרונים לפעילי טרור ברצועת עזה והציבו בפניהם אולטימטום לפני חיסולם ● עדכונים שוטפים

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

פיצוץ יקר: כך תוביל התאונה בקרית גת לאובדן של 300 מיליון דולר מהכנסות אינטל

באינטל חששו מפגיעה של טיל איראני או עזתי - אך התברר כי דווקא תאונת עבודה אקראית היא שהובילה לנזק המתועד הגדול ביותר בהיסטוריה של מפעלי אינטל בכל העולם ● בשיחות המשקיעים סמנכ"ל הכספים לא פסל את גלישת נזקי ההשבתה, שאמורה להסתיים בימים הקרובים ● תגובת המשקיעים מוכיחה עד כמה תלויה אינטל במפעל בישראל ● ויש גם חדשות טובות

קיה ספורטאז' פלאג–אין / צילום: יח''צ

גם עם הנחה של אלפי שקלים, למכונית הזו מחכה תחרות קשה

גרסת הפלאג–אין של הספורטאז' מציעה הנעה מעודנת, תא נוסעים שימושי, אבזור מכובד ואיכות קוריאנית ● אבל היא מצטרפת באיחור לפלח שנשלט על ידי סיניות מוזלות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים עזבו את העיר, הקונים באו מבחוץ: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בעיר הדרומית?

דירת 4 חדרים בשטח של 113 מ"ר בנתיבות נמכרה תמורת 1.695 מיליון שקל ● "יש הרבה בנייה חדשה בעיר, מה שמגדיל מאוד את ההיצע ומחזק את הכוח של הקונים" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הדמיית פרויקט אאורה סיטי בחדרה. מודל פיננסי שונה / הדמיה: באדיבות אאורה

עם מלאי דירות על הנייר שמספיק ל-70 שנה, אטרקצ'י מעדיף לפזול לצדדים

חברת ההתחדשות העירונית, הגדולה בפער ממתחרותיה, דיווחה השבוע על רכישת חברת "בית בכפר" לפי שווי עצום של 1.7 מיליארד שקל ● המהלך מבהיר עד כמה גדול הסיכון בתחום התמחותה, ואיך הדיור המוגן אינו גחמה, אלא גידור אסטרטגי

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

דוחות אמזון מאכזבים את המשקיעים; המניה נופלת במסחר המאוחר

אמזון פספה את התחזיות הן ברווח והן בהכנסות ● החברה עקפה את התחזיות בהכנסות משירותי הענן, אך ההכנסות מפרסום מתחת לצפי ● יורדת בכ-7% במסחר המאוחר

שלושת הדברים שמאפשרים לעובדים לפתור בעיות בצורה יצירתית / צילום: Shutterstock

אל תבנו על ה-AI: שלושת הדברים שמאפשרים לעובדים לפתור בעיות בצורה יצירתית

ארגונים משקיעים בחדשנות, אבל מתברר שהבעיה היא פחות איך לייצר רעיונות טובים אלא איך להפוך אותם לפתרונות אמיתיים ● מחקר חושף כי נטייה ללמידה ונחישות הם רק חלק מהסוד, וכשעובדים עמוסים אין להם סיכוי - הם זקוקים לפניות פסיכולוגית כדי להצליח לפתור בעיות באופו יצירתי

ויטלו טונטו / צילום: אסף קרלה

שכונתי ונהדר: אנשי רביבה וסיליה פתחו מקום חדש לערב

ב"פסאז'" החדש בשכונת צהלה בת"א שולטת גישת השכונתיות הנעימה שלא באה על חשבון איכות ומקצועיות. מקום שעושה חשק לחזור

ינקי קוינט / צילום: כדיה לוי

כמעט 3 מיליון שקל לפני בונוס: התנאים של ינקי קוינט אצל תשובה

בתחילת השבוע צפוי קוינט, לשעבר מנהל רשות החברות ויו"ר רמ"י, להיכנס לתפקיד יו"ר שותפות ניו-מד, במסגרתו יהיה זכאי לשכר בעלות שנתית של כ-2.8 שקל ● המנכ"ל ניב סרנה, שנכנס לתפקיד לפני מספר חודשים, צפוי להנות משכר של 4.5 מיליון שקל

בתוך לשכת ראש הממשלה / צילום: לע''מ

"הוא היה יושב כמו כלב במזנון הכנסת - ואז התחיל מצעד המתחנפים"

מצעד המתרפסים, המלחמה על החדרים ומי תקע למי סכין בגב: בעלי תפקידים שהקיפו ראשי ממשלות חוזרים ונזכרים במה שהתרחש בימים שאחרי הבחירות באקווריום ● מגולדה מאיר, דרך אהוד אולמרט ועד בנימין נתניהו: הצצה אל מאחורי הקלעים של לשכת ראש הממשלה ברגעים הכי סוערים

חיסכון / צילום: Shutterstock

הבחירות מחקו את התשואות החיוביות בקופות גמל באוקטובר

ירידות השערים בבורסה המקומית בעקבות הבחירות, מחקו את התשואות החיוביות בקופות הגמל בחודש האחרון • במסלול הכללי נרשמו תשואות שליליות של 0.4%, ובמנייתי של 1.1% • עליות נאות במסלול ה-S&P500, שסגר את פערי התשואות מתחילת השנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "אנחנו מקיימים שיחות עם איראן, הם רוצים לדבר - ולנו יש זמן"

קציני שב"כ התקשרו בחודשים האחרונים לפעילי טרור ברצועת עזה והציבו בפניהם אולטימטום לפני חיסולם ● "ההזדמנות לתקיפה ישראלית-אמריקאית תיפתח": בטהרן מתכוננים לסוף בחירות האמצע בארה"ב ● לפי ההערכה באיראן, המטרה תהיה להעמיק את השיתוק הכלכלי ובהמשך לנסות להפיל את המשטר ● עדכונים שוטפים

תותחי שדה רוסיים שנלקחו כשלל ממצרים במלחמת סיני / צילום: לע''מ

המלכודת המוניטרית שהוציאה את הבריטים מסואץ: 70 שנה למלחמת סיני

70 שנה למבצע קדש, ומערכה אחת שלו כמעט נשכחה מהזיכרון הישראלי - הכלכלית ● בריטניה רצתה להשאיר כוחות באזור התעלה אבל נזקקה לדולרים כדי להגן על שער הליש"ט, ובוושינגטון סגרו את הברז ● איך ישראל הענייה הייתה מוגנת יותר מפני אותו מנוף לחץ?

אבטחת סייבר | אילוסטרציה: Shutterstock

6.3 מיליארד דולר ב־20 דקות: חמש פריצות הקריפטו הגדולות בהיסטוריה

המתקפה על בורסת הקריפטו בינאנס עשויה להיות הגדולה בתולדות הענף, ומיליארדי דולרים כבר הוקפאו ● החל מארנקים שאמורים היו להיות מנותקים מהאינטרנט ועד פורצים שהחזירו את הכסף: חמש פרשות שחושפות את החוליות החלשות בעולם הקריפטו