גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

הדירה ברחוב נעמי ברמת השרון / צילום: יונתן וליאור בר

שלושה בתים למכירה, אותו בניין ופערים של יותר מחצי מיליון שקל

העסקה הגבוהה ביותר בעיר בדירת יד שנייה מתחילת השנה: דופלקס 4 חדרים ברחוב נעמי ברמת השרון נמכר במחיר המשקף כ־35–36 אלף שקל למ"ר ● השכונה מתאפיינת בפער בין דירות ישנות לחדשות

איסלנד / צילום: Shutterstock

400 אלף איש יכריעו היום על עצמאותם

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות היום (שבת) למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

פרופ' ענת בן דוד, מובילת מיזם ''זה ב-AI'' / צילום: תמיר נוי

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מהיום (ראשון) תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב–AI בתעמולה

איסלנד / צילום: Shutterstock

תושבי איסלנד דחו במשאל עם שיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי

מספירת הרוב המכריע של הקולות במשאל העם באיסלנד עולה כי יש רוב למתנגדי חידוש השיחות עם האיחוד האירופי ● לפי התוצאות הכמעט-סופיות, מחנה ה"לא" קיבל 52.5% מהקולות, לעומת 47.5% למחנה ה"כן"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; קמטק וטאואר ירדו, אאורה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● שופרסל נפלה זה היום השני ברציפות בעקבות הדוחות החלשים שפרסמה ● אאורה זינקה אחרי הדוחות, קווליטאו איבדה גובה ● אנבידיה הוסיפה לערכה אמש מעל 400 מיליארד דולר בשווי שוק, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט ● דריכות לקראת נאומו של יו"ר הפד קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול, שצפוי להשפיע על הסנטימנט בשווקים

אגם במיין, שם נערך מחנה קוטוק. אמירות שלא נכתבות בסקירות אנליסטים / אילוסטרציה: Shutterstock

במחנה הטבע האקסלוסיבי של וול סטריט, כולם מפחדים מ-AI

מאחורי דלתיים סגורות, החששות בוול סטריט מפני בינה מלאכותית מגיעים לשיאים חדשים ● במחנה שמאגד בכירי משק ואנשי פיננסים מובילים, שנבחרים בפינצטה, מתגלה התמונה: ביד אחת המשתתפים ספקניים לגבי AI, וביד השנייה הם לוחצים על כפתור "קנייה"

האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות ואיפה עוד יש הזדמנויות?

"הכי זולה והכי יעיל": האם למניות הבנקים יש עוד לאן לעלות?

מניות הפיננסים בתל אביב זינקו במאות אחוזים בשלוש השנים האחרונות, וכעת המשקיעים עומדים בפני דילמה: האם הראלי מיצה את עצמו, או שזו רק ההתחלה ● גלובס מציג את המדריך למשקיע בראלי הפיננסי: האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות, ואיפה עוד יש הזדמנויות?

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

השיטה שהופכת את שוק ההון למדפסת כסף - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דוחות חמשת בתי ההשקעות הנסחרים מגלים כיצד כל שקל שמזרים ציבור החוסכים מתגלגל כמעט ישירות לשורה התחתונה ● מנהל ההשקעות איתי ליפקוביץ' מזהה הזדמנויות דווקא כשהפסימיות כבר מגולמת במחירים, וההיסטוריה של וול סטריט מלמדת: הימים הטובים ביותר בשוק מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם ● בסיטי מעריכים כי לא צפויה הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל ● וגם: מדוע המניות שהיו לפני רגע הלהיט של הבורסה צונחות בעשרות אחוזים

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

מדפי מוצרים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת סוגת כמשל: "דאטה זו בוננזה שיכולה לדחוף מתחרים החוצה"

בשנים האחרונות נכנסה סוגיה נוספת לתמונה כשבאים לבחון עסקת מיזוג: מי מחזיק במידע על הלקוחות ● דוגמה בולטת היא המיזוג בין סוגת לספקית המידע סטורנקסט שנפלה בגלל החשש שהגישה למידע תפגע בתחרות ● טובי האריס, ראש מחלקת השווקים ברשות התחרות, מסבירה בראיון לגלובס מדוע דאטה הפך למרכיב קריטי כשבאים לאשר עסקת מיזוג: "זה הנפט והזהב של הכלכלה החדשה"

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

כ-70% מרוכשי הדירות שביטלו עסקה בת"א לא רכשו דירה אחרת

בעוד היתרי הבנייה ממשיכים לעלות, בדיקת משרד האוצר מגלה כי רוב רוכשי הדירות שביטלו עסקאות בתל אביב בטענה לאי-קיום תנאי מתלה, לא חזרו לרכוש דירה אחרת

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושווייץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבו מוחמד אל־ג'ולאני ורג'פ טאייפ ארדואן / צילומים:  Omar Albam ,AP ו-Rafiq Maqbool, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בטורקיה טוענים: ישראל חותרת לחבל בשלום בסוריה


כותרות העיתונים בעולם: האשמות רבות נגד ישראל זרמו מטורקיה מאז 7 באוקטובר 2023, אבל זו החדשה היא שישראל רוקחת מזימה להפעיל כוחות כורדיים בצפון סוריה, לצורך סיכול תהליך השלום שמוביל הנשיא אחמד א־שרע; בים האגאי, יוון מקימה בסיס מל"טים, וישראל עשויה להשתלב בו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

אחרי רכישת הענק של מאסק: OpenAI תפסיק לספק מודלים לקרסר

OpenAI הודיעה כי ב־12 בנובמבר תפסיק לספק לקרסר גישה למודלים שלה, בטענה כי חברותיו של אילון מאסק הפרו בעבר חוזים ותנאי שימוש ● במקביל, מייקל טרואל, ממייסדי קרסר, כתב כי הצדדים מנסים לפתור את המשבר והדגיש כי מודלי OpenAI אחראים לכ־5% בלבד מהשימוש בפלטפורמה

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כמה התקדמנו בגזרת הביטחון הלאומי תחת איתמר בן גביר?

חלוקת כלי נשק, הוספת כיתות כוננות והקמת משמר לאומי: בדקנו את תוצאות המדיניות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ● מצבת כוח־האדם במשטרה מתחזקת - ועדיין שיעורי הרצח גואים, ותחושת הביטחון האישי מידרדרת ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

תלמידי כיתה א', כפר מימון, 1966 / צילום: רותי רוטשטיין, מרכז להב''ה, ארכיון כפר מימון

לא כל העולם מתחיל ללמוד ב־1 בספטמבר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פתיחת שנת הלימודים נדמית כמועד בינ"ל, אך ילדיכם לא חולקים אותו עם ילדי העולם כולו

הפורעים בתוך הבית בקוסרה / צילום: ap

גורם ביטחוני על הפרעות בקוסרה: זה אירוע מאורגן עם תשתית מאחוריו

רה"מ כינה את האלימות "נפשעת" ואמר כי היא פוגעת במעמד ישראל בעולם, גם הרצוג תקף: "חציית קו אדום" ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר בדרום המדינה ● צה"ל מתגבר כוחות לקראת החגים על רקע העלייה בפשיעה הלאומנית • אוגדה נוספת הועמדה ב"כוננות הקפצה" מחשש להסלמה ● דיווחים בלבנון על לפחות שתי תקיפות שביצעה ישראל הבוקר באזור עייתא אל-ג'בל שבדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

השבוע המוזר של הסקרים: איך ייתכן שגם הקואליציה וגם האופוזיציה נחלשות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: וינטר משיק מפלגה, ואלה לא בהכרח חדשות טובות לגוש שלו