גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ינקי קוינט ועו''ד גלית רוזובסקי, בפאנל משותף בהנחיית מאיה לוין / צילום: מיכל מוסלר

ינקי קוינט: "לו אני קבלן בשדה דב, אני מציין ומתעד את כל העיכובים - ומגיש אחר כך תביעה נגד המדינה"

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, עו"ד ינקי קוינט, דיבר בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן על הסיטואציה המורכבת בשדה דב, ברקע הזיהום שהתגלה, ואמר: "זו בעיה טקטית, שלדעתי לא מטופלת בצורה נכונה" • עו"ד גלית רוזובסקי, ממנהלי הגוש הגדול: "בעינינו זה לא מה שעושים מזה - משהו שאפשר לטפל בו והוא מאוד נקודתי"

אמיר ברעם, ערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל''ן / צילום: שלומי יוסף

מתי יהיה הסבב הבא מול איראן? זה מה שחושב מנכ"ל משרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם חשף בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן מה הוביל אותו לקבוע קוד אתי לתעשיות הביטחוניות מול לקוחות מחו"ל ● לדבריו, לצד התחרות, היצוא הביטחוני מאפשר לישראל להעמיק שיתופי פעולה אסטרטגיים, כפי שממחישה עסקת הענק עם יוון, ואפילו להתמודד עם מגבלות התקציב של צה"ל • על המערכה מול איראן: "ישראל מנצחת. היא אולי עוד לא ניצחה, אבל היא מנצחת"

אסף בן דב, מנכ''ל טבע נאות / צילום: ראובן כהן

מנכ"ל טבע נאות עוזב תוך פחות משנה - מנהלת הפעילות בארה"ב תחליף אותו

אסף בן דב נכנס לתפקידו בטבע נאות בנובמבר האחרון, כעת תחליף אותו איילת לקס, ביתם של הבעלים סטיב וסוזי לקס ● באפריל האחרון מונה מנכ"ל חדש לפעילות בישראל, וחודשיים קודם לכן מונתה סמנכ"לית שיווק

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

ניסים פרץ: ״הבושה בנתב״ג היא המחשה למונופולים ששולטים פה”

לדברי מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בוועידת ישראל לנדל"ן, ישראל חייבת לקדם במהירות את הקמת שדות התעופה בצקלג וברמת דוד כדי להתמודד עם עומסי נתב"ג הצפויים עד 2040 ● פרץ גם קורא לשלב יותר את המגזר הפרטי בפרויקטי תשתית ולבחון מיזוגים בין חברות התשתית לצמצום עלויות ● מתריע על מצבה של רכבת ישראל ועל העיכוב בתקציבי שיקום התשתיות בצפון, למרות החלטות הממשלה

מגמות, השקעות והזדמנויות: ועידת ישראל לנדל"ן יוצאת לדרך

מקבלי החלטות, יזמים ומשקיעים יפגשו על במה אחת באירוע השנתי של גלובס ובנק לאומי ● הוועידה תעניק מבט עומק לצד העסקי של הענף, ויוצגו בה ניתוחים שגובשו במיוחד עבורה ● וגם: סדנאות מיוחדת על השקעות נדל"ן לצעירים ואיך נכון לבצע בדיקת נאותות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; טאואר מזנקת ב-7%, דלק רכב נופלת ב-6%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1%, ת"א 90 יורד ב-0.6% ● טאואר מזנקת ב-7% ● 
דירקטור בחלל תקשורת מבקש לרכוש מיורוקום את מניותיה בחלל ● טבע מתכוונת לגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח חדשות בדולרים ובאירו ● השקל נסחר ביציבות מול הדולר, 3 שקלים

מג'די כתאני, מנכ''ל קינג סטור / צילום: שלומי יוסף

רשת קמעונאות נוספת בדרך לבורסה המקומית? קינג סטור בוחנת הנפקה בת"א

לאחר שהשלימה שיפוץ נרחב בסניף הדגל שלה בראש העין, רשת הסופרמרקטים שהחלה במגזר הערבי והתרחבה בשנים האחרונות לכל רחבי הארץ, הודעה כי היא בוחנת הנפקה של מניותיה ● בשבוע שעבר נודע כי רשת הסופרמרקטים קשת טעמים בוחנת גם מהלך דומה לפי שווי של 1 מיליארד שקל

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בונים הארץ / צילום: כדיה לוי

רוני בריק: "מתחילת השנה 800 קבלנים קטנים פשטו רגל"

על רקע המשבר בענף הבנייה והבחירות המתקרבות, אומר רוני בריק נשיא התאחדות הקבלנים ובוני הארץ בוועידת ישראל לנדל"ן, כי הרשויות המקומיות מחזיקות במפתח להאצת הבנייה ומזהיר מפני המשך הפגיעה בקבלנים ● "אני 40 שנה בענף וזאת התקופה הקשה ביותר שהענף חווה", ציין בדבריו

יהודה סבן, מנכ״ל עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים / צילום: כדיה לוי

מהפכת התשתיות של ירושלים: "תהיה כאן מסה קריטית שהייתה חסרה"

יהודה סבן, מנכ"ל החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, אמר בוועידת ישראל לנדל"ן כי מהפכת התשתיות בכניסה לירושלים צפויה להפוך את הבירה למוקד עסקים חדש, עם מגדלי ענק, תחבורה מתקדמת והטבות למשקיעים

נטעלי שם טוב / צילום: מיכל ממן להידרומדיה, ויקימדיה

חדשות 13 הסכימה לפצות את נטע לי שם-טוב בכ-700 אלף שקל. ואז חזרה בה

לאחר סכסוך מתוקשר ופיטורים, נטעלי שם-טוב וחדשות 13 הצליחו להגיע להסכם פשרה ● אך כעת חברת החדשות מבקשת לבטלו בעקבות הודעה שפרסמה מפלגת "עמך ישראל"

אלונה בר און, מו''ל גלובס בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און מו"ל גלובס: "כשהכל הופך לדעות והעובדות לא משחקות תפקיד, הציבור משלם את המחיר"

"מקווה שנעמוד פה בשנים הבאות ונראה מפה קצת אחרת, כי המדינה זקוקה לזה", אמרה מו"ל גלובס, אלונה בר און בועידת ישראל לנדל"ן ● "הפוליטיקאים היחידים שיתראיינו פה היום הם או בעלי תפקידים מקצועיים או מרשויות מקומיות. זאת על מנת שנצליח לייצר דיון יותר מקצועי"

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

צילום: Shutterstock

פרשה אינווסטק: הבעלים הורשע במרמה והפרת אמונים. זה העונש שקיבל

עדי מרדכי, הבעלים של חברת אינווסטוק גלובל, הורשע בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות ● במסגרת הסדר טיעון, מרדכי קיבל 9 חודשי עבודות שירות וישלם פיצוי של מיליון שקל לנפגעים בפרשת אינווסטק

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע / צילום: כדיה לוי

יו״ר נת"ע חשפה: "קנסנו זכיין ב-70 מיליון שקל. נוודא עמידה בלוחות זמנים"

יודפת אפק ארזי דיברה בוועידת ישראל לנדל"ן על המתח בין הרצון לפיתוח בסביבת המטרו לבין הוראות תוכנית המתאר של עיריית ת"א־יפו: "צריך לדאוג שהפרויקט ימצה את הפוטנציאל שלו עד הסוף" • על העיכובים בקו הירוק של הרכבת הקלה, אמרה אפק ארזי: "יש התקדמות משמעותית, אבל לא מספקת. קנסנו את הזכיין"

מארק אנדריסן, מבעלי קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, ומאחוריו: מייסד גרנולייט אסף עזרא ומייסד Walnut יואב וילנר / צילום: רויטרס-Beck Diefenbach,  יח''צ, איל יצהר

הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים

אנדריסן הורוביץ, מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה"ב שמאחורי אינסטגרם וספייס X, הרחיבה את פעילותה בישראל וגייסה דמויות בולטות בתחום ● מייסד גרנוליט אסף עזרא גויס כשותף ● בנוסף, רשת הסקאטורים המקומית הוכפלה ולשורותיה הצטרף גם מייסד Walnut יואב וילנר

תמונה מתוך סרטון התעמולה של ש''ס שנוצר ב־AI / צילום: צילום מסך מאתר ''זה ב־AI''

כשגנץ אתגר את סולברג: האם מותר להשתמש בילדים לא אמיתיים בתעמולת בחירות?

הליכוד ממשיכה להוביל את השימוש בבינה מלאכותית, מפלגת "ישר" מצטננת, והמפלגות הקטנות נכנסות לוואקום • ש"ס ובן גביר בקמפיין נגד היועמ"שית, והקביעה של סולברג שסימנה את הגבול לגנץ • ה-AI שמאחורי הבחירות, מדור חדש

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

אחרי העלאות הדירוג משלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, טבע יוצאת למהלך מיחזור חוב

טבע רוצה לנצל את השיפור בפרופיל האשראי כדי להוזיל את עלויות המימון ● החברה תנפיק אג"ח בדולרים ובאירו ותשתמש בתמורה לפדיון סדרות קיימות בהיקף של מיליארדי דולרים

כביש חוצה ישראל / צילום: עינת לברון

2.1 מיליון שקל: רשות החברות אישרה בונוסים לבכירים בחוצה ישראל

רשות החברות תעניק תגמול של 2.14 מיליון שקל ל־28 בכירים בחוצה ישראל עבור ביצועי 2025 ● במקביל, הרשות מקדמת את מיזוג חוצה ישראל לתוך נתיבי ישראל, תוך העברת פעילותה לחברות התחבורה הממשלתיות

הנתון הגורלי בארה"ב, ומה צפוי היום במניות הדואליות

נתוני האינפלציה בארה"ב יכריעו את הכיוון בהחלטת הריבית של הפד בשבוע הבא ● מחירי הנפט מטפסים, תשואות האג"ח מוסיפות להיות גבוהות - והעימות בין ארה"ב לאיראן מסלים ● טראמפ מאיים על הפד לראשונה מאז מינויו של קווין וורש ● הריבית באירופה צפויה לעלות, בשווקים מתמחרים העלאה גם ביפן בשבוע הבא ● וגם: הבורסה שקיבלה שדרוג ומסתמנת כהזדמנות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

צחי אבו, מנכ''ל ארי נדל''ן, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

"טעיתי": צחי אבו מתוודה לאחר הניסיון שכשל לרכישת ג'י סיטי

בוועידת ישראל לנדל"ן דיבר אבו, מנכ"ל ארי נדל"ן, על אסטרטגיית ההשקעות של הקבוצה, על העסקאות האחרונות ועל ההזדמנויות שהוא מזהה בשוק ● "כל זמן שמחיר מטרה פועלת, שוק הדיור ימשיך לדשדש"", הוא טוען, ומעריך כי "התחדשות עירונית היא כיום המנוע הכי גדול בענף המגורים"