גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי מחר בנתוני האינפלציה, ואיך זה ישפיע על הריבית?

רוב האנליסטים צופים ירידה מתונה של כ-0.1% עד 0.2% במדד המחירים של מאי ● אם האינפלציה תעמוד בציפיות, יתחזקו הערכות להורדת ריבית ביולי

ביל גייטס השקיע שנים בבניית תדמיתו. כעת היא נסדקת / עיבוד: ap, Jae C. Hong

יותר מ־20 קשרים מחוץ לנישואים: כך ניפץ ביל גייטס את תדמית האיש הנערץ בעולם

הסוודרים הפסטליים ריככו את הדימוי של ביל גייטס כמי שהוביל את מיקרוסופט כמונופול דורסני - ובסוף העשור שעבר הוא אף דורג כאדם הנערץ בעולם ● אך לאחר חשיפת קשריו עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין גם המיליארדים והפילנתרופיה כבר לא מסייעים לו ● אפילו חברו וורן באפט ניתק מגע

כותרות העיתונים בעולם

השכנה שהפכה למרוויחה המפתיעה מהמלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב ואיראן פונות לעבר נתיב לשלום, מצרים היא אחת מהמרווחיות המפתיעות מהמלחמה עם איראן והתעשייה האווירית ורפאל נמצאות על סף סגירת הסכם ענק עם יוון • כותרות העיתונים בעולם

בית החולים החרדי ''מעייני הישועה'' / צילום: דוברות ההסתדרות

משרד הבריאות: כשלים משמעותיים ב'טיפול חמלה' בתרופה שסומנה כהבטחה בתחום האיידס והסרטן

ועדת בדיקה של משרד הבריאות בחנה כשלים באישור של 'טיפול חמלה' בתרופה לאיידס וסרטן ● נמצא כי הטיפול בוצע שלא כדין, תוך ליקויים משמעותיים ● התרופה פותחה על ידי חברת 'קוד פארמה', שבבעלות איש העסקים ציון עיני

יובל רכבי / צילום: אלירן אביטל

"גיליתי שאני לא אוהב עסקים": השותף השקט של אלי וניר ברקת לאקזיט המיליארדים הצפוי במיטב

בזמן שהכותרות עוסקות במימוש שמקדמים אלי וניר ברקת בבית ההשקעות הגדול בישראל, שותפם הוותיק של השניים, יובל רכבי, משקיף מהצד מביתו במושב בית זית ● הדרך של שלושת חברי הילדות מפיצוח "וירוס ירושלים", דרך ההימור המוצלח על צ'ק פוינט ועד לשותפות בשליטה במיטב

סמוטריץ' מעל אחוז החסימה, ומה הפער בין בנט לאייזנקוט

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? • והפעם: המאבק על ראשות האופוזיציה מתחמם

צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

שחקן כדורגל מליגה בכירה חשוד בהימורים ועבירות מס

הבוקר נעצר שחקן כדורגל מקבוצה בליגת בכירה, בחשד להימורים בלתי חוקיים בהיקפים גדולים, חשד להטיות משחקים, עבירות ע"פ חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס

שבוע הספר העברי. חוגג 100 השנה / צילום: אולה ופבל דיברוב

מהמיתוס של חנה סנש ועד יחסים אובססיביים: המלצות סופרים לשבוע הספר

אחרי שצל כבד ריחף מעליו, נפתח שבוע הספר העברי ● יניב איצקוביץ, נועה סוזנה מורג, אשכול נבו, שרי שביט, נטעלי גבירץ, שהרה בלאו ושחר קמיניץ בהמלצות קריאה נפלאות

בית זיקוק לנפט בקובטאו, ברזיל / צילום: Shutterstock

המדינות שהחליפו את המפרציות וגרפו מיליארדים ממשבר הנפט העולמי

חסימת מצר הורמוז טלטלה את שוק האנרגיה והקפיצה את מחירי הנפט לשיאים ● אבל בזמן שהיבואניות באסיה ובאירופה משלמות את המחיר, יצואניות מחוץ למפרץ הפרסי נהנות מרווחי עתק ● עבור שחקניות כמו ארה"ב ונורווגיה זו קופת מזומנים חסרת תקדים, עבור אחרות כמו רוסיה וברזיל זו הזדמנות לחזק מעמד בינלאומי ומקומי ● בכל מקרה, אומרים המומחים, מדובר במרוץ לנצל את הרגע לפני שהשוק ישתנה שוב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מיהן שתי החברות שמצטרפות החודש למדד S&P 500?

כמה נבחרות משתתפות במונדיאל 2026, בין איזה ימים מקשר מצר באב אל-מנדב, וכמה לבבות יש לתמנון? ● הטריוויה השבועית

פרויקט ''RAYK בורוכוב'' / הדמיה: 3DVISION

ב-24 מיליון שקל: איש עסקים קנה שמונה דירות בירושלים

איש עסקים ישראלי צרפתי רכש 8 דירות בפרויקט "RAYK בורוכוב" בקריית יובל בירושלים ● האיש רכש את הדירות להשקעה ושילם סכום כולל של 24 מיליון שקל ● בשנים האחרונות עלו המחירים לתושבי חוץ במידה ניכרת בגלל התחזקות השקל

עדי צפדיה, נדב צפריר ודן ברמי / צילום: גילת, מנש כהן, יח''צ

בין חלל, סייבר ופייק ניוז: חדשות השבוע מהחברות הישראליות בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● גילת תנודתית ברקע הנפקת SpaceX, אך האנליסטים נותרים אופטימיים ● צ'ק פוינט קוטעת רצף ירידות של חמישה ימים, ומצטרפת לתוכנית הסייבר של OpenAI ● סיאברה קורסת ב-92% מההנפקה ומקבלת אזהרת מחיקה מהנאסד"ק

חברת אלבר / צילום: איל יצהר

אחרי יותר מעשור: אלבר הודתה בעבירות מס ומרמה, וצפויה לקנס גדול

ההרשעה התקבלה במסגרת פרשת עבירות המס והמכס של אלבר, שכללה חשדות להתחמקות מתשלום מס יבוא בהיקף של כ-25 מיליון שקל, זיוף מסמכים ומרמה ● במסגרת הסדר הטיעון ביקשו הצדדים להטיל על החברה קנס בסך 18 מיליון שקל ● מאלבר מסר: "מדובר באירוע מלפני 12 שנים בזמנה של הנהלה שסיימה את תפקידה ב-2015"

הנפקת אודיטי טק / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

אורן הולצמן הקים אימפריית יופי שהפכה אותו למיליארדר, ואז הכל השתבש

התמקדות באונליין, הנפקה בוול סטריט ונסיקה לשווי של יותר מ־4 מיליארד דולר, הפכו את חברת האיפור איל מקיאג' לסיפור הצלחה עולמי ואת בעליה, הולצמן, לעשיר מופלג ● אלא שבשנה האחרונה מניית החברה קרסה ביותר מ־80% - בעקבות מה שהגדירה "שיבוש באלגוריתם של שותפת הפרסום המרכזית" ● מומחית לתוכן ומיתוג: "אם אתה בונה את כל העסק על קרקע שלא בבעלותך, היא יכולה להישמט תחתיך"

50 אלף שב''חים בישראל: בעיית אכיפה או עצימת עיניים? / צילום: Reuters, Aruallan

"יש לי עשרות פלסטינים בבני ברק, למתי אתה צריך?": מאחורי תעשיית השב"חים

גל פשיטות וצווי סגירה נגד העסקת שוהים בלתי חוקיים שוטף את המסעדות ואתרי הבנייה בחודשים האחרונים ● אלא שמה שנראה כמסע אכיפה מסיבי, רחוק מלהילחם בתופעה ● במציאות המחסור בעובדים, העלויות הנמוכות של פועלים פלסטינים והגדר הפרוצה מזינים בקביעות את הכלכלה האפורה ● ובעלי עסק נקלעים לטרלול של קבלני כוח האדם

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמעריך: התרחיש הבעייתי לשווקים הוא בכלל לא קריסה של הפסקת האש

בשוק ההון מניחים שסבב קצר לא ישנה את המגמה בשווקים ובמט״ח בטווח הבינוני והארוך ● יחד עם זאת, יש מי שמעריך שחזרה למלחמה מלאה גרועה פחות מחוסר הוודאות כרגע ● ומה יעשה הנגיד?

חשש מתנים חולי כלבת / צילום: Shutterstock

מחלה עם 100% תמותה: מה מוביל להתפרצות הכלבת בישראל, ומה אפשר לעשות?

המקרה בסוף השבוע בכנרת בו תנים תקפו נופשים, האירה שוב את בעיית הכלבת המתעצמת בישראל ● איך מתמודדת המדינה עם האתגר, ומה אתם צריכים לדעת גם אם לא ננשכתם ואפילו אם אין לכם כלב?

משחק קוג'ו / איור: Shutterstock

איפה באמת נולד משחק הכדורגל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: יש הרבה תביעות בעלות על המצאת הכדורגל, אבל פיפ"א מכירה רק באחת

משפחת קוטן / צילום: אביהו שפירא

"הגענו מתוך שליחות - והתאהבנו": העיר שמושכת עשרות משפחות חדשות, למרות האיום

קריית שמונה איבדה כחצי מאוכלוסייתה מאז תחילת המלחמה ו־40% מהעסקים בה לא שבו לפעול ● אלא שיש מי שמאמין שזה בדיוק הזמן להתיישב בקו הגבול ● עשרות משפחות כבר עברו וקהילות לגיוס תושבים חדשים מתגבשות ● האם המיליארדים שאישרה הממשלה לשיקום הצפון יצליחו להחזיר את מנופי הצמיחה לעיר?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האזהרה של צבי סטפק למשקיעים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנורות האדומות מהן מזהיר צבי סטפק את המשקיעים ● ההשפעה הצפויה של הסלמה ביטחונית לגל ההנפקות בבורסה בת"א ● חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים ● יפן לקראת ריבית שיא של 31 שנה, וגלי ההדף עלולים להיות מורגשים בוול סטריט ● וגם: מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו