גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת הנשק הטורקית, הקשר לארדואן והיוזמה הפרו-פלסטינית

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מגרש רכבי ליסינג / צילום: Shutterstock

3 קצינים מנהלים אלפי מכוניות: למה המדינה לא עוברת לליסינג?

למרות המלצות מבקר המדינה למעבר לליסינג של צי הרכב הממשלתי הענק, המדינה ממשיכה בשיטה יקרה ולא יעילה של רכישה ישירה ותפעול לכלי הרכב שלה ● כיום נראה שהזמן הבשיל לשינוי, אבל בדרך עדיין נמצא "מוקש" של מניעת הצטיידות ברכב סיני

אילוסטרציה: Shutterstock

פחות השקעות, אפס הנפקות ונתון אחד אופטימי: המספרים של הביומד המקומי

הדוח השנתי של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, מצייר את 2025 כשנת קיפאון והיפרדות ממגמת ההתאוששות העולמית ● בינתיים, גם 2026 לא מסתמנת כשנה שתביא לבשורה

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

המשפחה שמחזיקה 4 דירות להשקעה, אך עדיין גרה בשכירות

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

מנתיבי איילון לרכבת ישראל: הדיל שעשוי לפתור את פלונטר המינויים

בצמרת ענף התחבורה נרקם מהלך להעברת מנכ"לית נתיבי איילון אורלי שטרן לניהול רכבת ישראל השרויה במשבר ● התוכנית נועדה גם לפנות את כיסאה בנתיבי איילון, ולאפשר לדירקטוריון למנות מנכ"ל חדש מטעמו לפני שתקופת הבחירות תעצור את היכולת למנות בכירים

אנדוריל. פגישה שניה בישראל / צילום: Reuters, Benoit Tessier

בכיר באנדוריל מגיע השבוע לישראל. שורה של אלופים במיל' יעמדו אצלו בתור

לגלובס נודע כי מנכ"ל אנדוריל ואחד ממייסדיה, בריאן שימפף, יגיע לישראל וצפוי לבצע סדרת פגישות ● ביניהן: מפא"ת, רפאל ואלביט ● על הפרק: אפשרות להרחבת שיתופי פעולה, עסקאות עם מערכת הביטחון והקמת הפעילות בארץ ● וגם: האלופים שיעברו ראיון עבודה

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

שתי המדינות שלא נכנעות לפרוטקשן של איראן

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האזור גילו שמי שלא פותחת ערוץ תקשורת עם איראן, כמו בחריין וכווית חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

אחרי שנה וחצי: כ-70 שופטים ורשמים מונו לשלום

אחרי שנה וחצי שבהן שר המשפטים לא מינה שופטים, הוועדה לבחירת שופטים מינתה עשרות שופטים וקידמה נשיאי שלום למחוזי ● בין הנשיאים גם מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט שלום במחוז מרכז שביקר את פרשת קאטרגייט, נגד מקורבי ראש הממשלה ● שר המשפטים החליט למנות 15 שופטים למינוי בפועל שמשמעותו מינוי זמני לחיפה, באר שבע, ירושלים והצפון

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

מכשירי אנדרואיד התריעו שניות לפני האסון בוונצואלה. מה יקרה בישראל?

בוונצואלה המידע על רעידת האדמה הגיע ממערכת ההתרעות של גוגל, הפועלת בכ־100 מדינות ומבוססת על למעלה משני מיליארד מכשירים ניידים המשמשים כחיישנים סיסמיים ● יחד עם זאת, על פי דיווחים בעולם, מכשירי אייפון במדינה לא התריעו על הסכנה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

בלי כרטיס אשראי ודרכון: נוחי דנקנר מתחיל חיים חדשים כפושט רגל

אחרי שביהמ"ש אישר לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, נוחי דנקנר נתון מיידית תחת שורה של הגבלות על יציאתו מהארץ ועל חשבונות הבנק שלו ● מדוע הוכרז דווקא עכשיו כפושט רגל, מה כוללות ההגבלות, ומתי יקבל פטור?

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

החברות שהפכו לסנטה קלאוס של שוק ההון ומה יקרה לדולר: התחזיות של יוטב קוסטיקה

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

ד''ר ספי מנדלוביץ' / צילום: משרד הבריאות

ד"ר ספי מנדלוביץ' עוזב את תפקידו כסמנכ"ל משרד הבריאות

מנדלוביץ' עוזב את משרד הבריאות כדי להתמנות לתפקיד ניהולי בבית החולים שערי צדק ● משרד הבריאות: במהלך כהונתו הוביל ד"ר מנדלוביץ' שורה של רפורמות ותהליכים אסטרטגיים והיה מהדמויות המרכזיות בהובלת התמודדות עם אתגרי החירום של השנים האחרונות

שלומי בן-חיים, אינה ברוורמן, דניאל רמות / צילום: ג'ייפרוג, יונתן בלום, יח''צ

הישראלית שזינקה ב-31% מהשפל, וזו שקיבלה מילה טובה מאנבידיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● 11 אנליסטים שומרים על המלצות חיוביות לויה ● ג'יי פרוג עוקפת את מחיר היעד של השוק ● וחברת האנרגיה הירוקה אקו ווייב מנצלת את הבאזז סביב הבלוג של אנבידיה ומנפיקה מניות בפרמיה

המגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

מה באמת חושבים הישראלים על פקידי הממשל? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממפה את הפער בין הציפיות למציאות: הרוב רואים בשירות ציבורי מקצועי נכס קריטי, ומעדיפים שקיפות על פני ציות לדרג המדיני ● אלא שבפועל, רק רבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים ● החוקרים מזהירים: "אם הפוליטיזציה תימשך, נאבד את היכולת לקיים פה מדינה מתפקדת"

מציגים בצבע טרי: מיכל יערי, זוכת פרס חממת האומנים לילך סגל, דודו דהאן / צילומים: מיכל יערי, לילך סגל ודפנה סרוסי

צבע טרי 2026: חגיגה צבעונית וגדושה של אומנות ישראלית

היריד שחובבי האומנות והעיצוב נוהרים אליו נפתח השבוע בתל אביב ומזכיר שיש פה עשייה נהדרת וכישרונות מקיר אל קיר

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

מגמה מעורבת באסיה; עליות בחוזים בניו יורק

בורסות הונג קונג מזנקת בכ-2%, דרום קוריאה יורדת בכ-2%, גם טוקיו יורדת ● מחירי הנפט עולים הבוקר על רקע החשש מפגיעה נוספת באספקת האנרגיה ● המשקיעים התנפלו על הנפקת האג"ח של ספייס אקס, ואז חיכתה להם הפתעה

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

משפחת גינדי מוכרת את חלקה בקניון הזהב למגדל ב-840 מיליון שקל

מגדל רוכשת את חלקה של משפחת גינדי בקניון הזהב בעסקה שמוערכת בכ-840 מיליון שקל ● לפני כשנה פורסם כי מגדל חתמה על הסכם למכירת 51% מהקניון לידי קבוצת מליסרון תמורת 818 מיליון שקלים