גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

רגע לפני קצבת הפנסיה הראשונה: שתי החלטות קריטיות שיקבעו כמה תקבלו בכל חודש

יום הפרישה מציב דילמה - קצבה מקסימלית ללא הגנות, או קצבה נמוכה ועם רשתות ביטחון ● לשם כך נדרשות שתי החלטות: למשך כמה חודשים להגן על הכסף לטובת היורשים, ואיזה סכום יעבור לבן או בת הזוג כקצבה במקרה של פטירה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

תומר פפר, איתן זינגר, אילן סיגל, קרן שתוי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר, אילן סיגל, יוני רייף

המנכ"לים והמנכ"ליות של החברות הגדולות במשק מהמרים: איזו נבחרת תיקח את המונדיאל?

ספרד, פורטוגל, צרפת או בכלל ארגנטינה? המנהלים הבכירים מציגים את ההימורים שלהם על הנבחרת הזוכה במונדיאל 2026, שנפתח השבוע, ומנמקים את הבחירה ● אירועים ומינויים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

איבד את הקסם והתשוקה? מדוע חיים כצמן מוותר על השליטה בחברה שהקים

נורסטאר, שבאמצעותה שולט חיים כצמן בחברת המרכזים המסחריים ג'י סיטי, דיווחה כי בכוונתה למכור את רוב מניותיה, ומחפשת לצורך זה "רוכש אסטרטגי" ● לידר: "המכירה צפויה לסייע בפירעון התחייבויותיה הפיננסיות של נורסטאר, שתיהנה מהשפעה מהותית, אך ללא שליטה"

ד''ר ג'ורג'ה ליפ / צילום: באדיבות המצולמת

בכנופיות של לוס אנג'לס קוראים לה "ליטל מאמא": החוקרת שחושפת את מסלול ההידרדרות של בני נוער לפשע

ד"ר ג'ורג'ה ליפ, אנתרופולוגית שזכתה לאמון הכנופיות המסוכנות בלוס אנג'לס, פיתחה מודל שיקום קהילתי שעשוי להציל בני נוער מחיי אלימות ● בראיון לגלובס היא מספרת איך זכתה באמון מנהיגי הכנופיות, למרות בעלה השוטר, ומזהירה: "הן נוצרות מחוסר תקווה קטלני"

חרדים מפרי סדר חוסמים כבישים / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר כשעתיים של חסימות בשל הפגנות חרדים: הכבישים נפתחו לתנועה

עימותים והפגנות ברחבי הארץ התקיימו היום והעורקים הראשיים של מדינת ישראל נחסמו • ‏המשטרה קראה לציבור להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל המפגינים נגד הגיוס חסמו גם את תנועת הרכבות • גורם בפלג הירושלמי לחדשות 12: "החסימות הכבדות שתראו היום הן רק פרומיל קטן ממה שמתוכנן" • במקביל, אייל גולן, עומר אדם ובן צור יקיימו הופעות בשלושה מוקדים בגוש דן, אליהם צפויים להגיע כ-80 אלף איש

הגרלת הדירות שממחישה את המצוקה של יזמי הנדל''ן / צילום: Shutterstock

אחד מכל חמישה יקבל דירה במתנה? ההגרלה שממחישה את מצוקת יזמי הדירות

הקמפיין הגדול והמתוקשר של חברת אנשי העיר בישר כי מבין 50 הרוכשים הראשונים בפרויקטים שלה במרכז תל אביב, תוגרל דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● רגע לפני סיום מועד המבצע, הוא נדחה, ומתברר כי רק חמישית מהדירות נמכרו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניית SpaceX זינקה בכ-20% ביום המסחר הראשון; מחיר הנפט בשפל של שלושה חודשים

המדדים בוול סטריט עלו בעד 0.7% ● מניות השבבים הובילו את העליות, אינטל זינקה שוב ● הזינוק במניית SpaceX הפיל את מניות החלל ● שר החוץ האיראני: "מזכר ההבנות של איסלאמאבאד מעולם לא היה קרוב יותר" ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד במעל 3% ל-87 דולר

משפחת קוטן / צילום: אביהו שפירא

"הגענו מתוך שליחות - והתאהבנו": העיר שמושכת עשרות משפחות חדשות, למרות האיום

קריית שמונה איבדה כחצי מאוכלוסייתה מאז תחילת המלחמה ו־40% מהעסקים בה לא שבו לפעול ● אלא שיש מי שמאמין שזה בדיוק הזמן להתיישב בקו הגבול ● עשרות משפחות כבר עברו וקהילות לגיוס תושבים חדשים מתגבשות ● האם המיליארדים שאישרה הממשלה לשיקום הצפון יצליחו להחזיר את מנופי הצמיחה לעיר?

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב משוכנעים: המלחמה באיראן נכנסת לשלב חדש ומסוכן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השלב החדש של המלחמה באיראן, הסכנה לארגון אופ"ק אם מצר הורמוז ייפתח, והשינוי הדרמטי שחיזבאללה עבר בשנתיים האחרונות • כותרות העיתונים בעולם 

היצירה של ווילנד נצבעת כחול. הלוויתנים נמחקו לטובת קמפיין / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של האומן

פיפ"א מוחקת תרבות בשביל כסף, והיא לא הראשונה

לקראת מונדיאל 2026 נמחקה יצירת אומנות שהפכה לסמל מקומי בדאלאס, לטובת שטחי פרסום עבור פיפ"א ונותני החסות שלה ● כעת תביעה תקדימית שהגיש האומן עשויה לבחון את גבולות ההגנה על אומנות ציבורית מול האינטרסים הכלכליים של אירוע הספורט הגדול בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עם רוח גבית מוול סטריט: הבורסה בת"א ננעלה בעליות. אלו המניות שבלטו

בורסת ת"א ננעלה בעליות: ת"א 35 טיפס בכ-1.7%, ת"א 90 זינק בכ-2.5% על רקע הכרזת טראמפ על הסכם מתקרב עם איראן ● את העליות הובילו מניות הנדל"ן והטכנולוגיה ● בוול סטריט נרשמו אתמול עליות חדות, מחירי הנפט נפלו ● וגם: בכמה יעשיר המונדיאל את כלכלת העולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

שווייץ בדרך לברקזיט משלה? ההצבעה שעלולה לטלטל את היחסים עם אירופה

המונדיאל והנפקת SpaceX יוצאים לדרך • טראמפ חוגג יום הולדת 80 – ומצית סערה משפטית • ושווייץ בדרך למשאל עם היסטורי • שבוע אחד, 4 אירועים דרמטיים ● זום גלובלי

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

"הם לקחו סיכון עם אילון מאסק, וזה הצליח להם מעל ומעבר"

SpaceX תתחיל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי שוק אדיר של כ-1.8 טריליון דולר ● בין המרוויחים הגדולים, נמצאים משקיעים בולטים שהחלו לבנות את הפוזיציה שלהם בחברה עוד כשהוערכה בשווי של עשרות מיליארדים בלבד ● אחד מהם הוא המיליארדר רון בארון, שאמר שהוא מאמין ש-SpaceX תהיה החברה הגדולה והרווחית בעולם

אלכס סקלר / צילום: תמר מצפי

אלכס סקלר הקציב 10 מיליון דולר לקמפיין אגרסיבי שלא יכולתם לפספס והוא לא מתכוון לעצור

מאחורי שלטי החוצות שהוצבו לפני כשבוע בדרכים ויוצאים נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, עומד המיליארדר אלכס סקלר ● בשביל סקלר, המאבק החריג הזה הוא לא עוד משימה: "הכול הפך לא חשוב - זה הפרויקט המשמעותי בחיים שלי" ● בראיון לגלובס הוא מתעקש שזה לא בגלל שנווה נשוי לגרושתו, מודה שכבר השתמש בטקטיקת השלטים, ומכריז: "הצעתי מיליון דולר פרס למי שיביא ראיית זהב נגד נווה"

SIRI AI / צילום: Reuters

המהפך של סירי הוא מבחן ה-AI של אפל

בכנס המפתחים הציגה אפל את הארכיטקטורה החדשה של סירי, המבוססת על הבנת הקשר אישי וביצוע פעולות מורכבות חוצות אפליקציות ● לא מדובר רק בשיפור חוויית המשתמש, אלא במהלך אסטרטגי שנועד לקבע את מעמדה של החברה מול גוגל ומיקרוסופט בעידן הסוכנים החכמים

אביב וולף.  מסיירת מטכ''ל – לסיירת חלב / צילום: Remilk

שווי של חצי מיליארד דולר, בלי פרות: האם רימילק בדרך לשנות את תעשיית החלב?

בתוך שנים ספורות תפסה רימילק את ההובלה בקטגוריית החלב־ללא־פרה עם נתח שוק משמעותי של 72% ● המנכ"ל אביב וולף מסביר איך הפכה חברת הפודטק מנס ציונה למעצמה, ואיך ההבטחה - שהתהוותה כשנבחרה לחביבת הגולשים בדירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס ב־2022 - כבר מתממשת ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי הבא (17.06) בכנס TECH-IL 

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

שברה את כל השיאים: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.77 טריליון דולר

היתה זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר אי פעם ● בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? מחקר מצא שרוב ההנפקות יורדות בשלב מסויים מתחת למחיר של יום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

אומודה 9 פלאג־אין / צילום:  יח''צ

הקרוסאובר שמציג כוח סוס מפלצתי בפחות מ-250 אלף שקל

אומודה 9 פלאג־אין, הקרוס־אובר הגדול של אומודה, מציג עיצוב חיצוני מלוטש אם כי לא לגמרי מקורי, לצד תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב ● הביצועים חזקים והטווח החשמלי מכובד, אבל בפלח ממתינים הרבה מתחרים קשוחים - חלקם מבית

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

האיצטדיון בדאלאס, ארה''ב / צילום: Reuters, Takuya Matsumoto

זינוק חד במחירי הכרטיסים: ברוכים הבאים למונדיאל הרווחי בהיסטוריה

מונדיאל 2026 צפוי להניב לארגון האם פיפ"א רווחי ענק ● עיקר ההכנסות יגיעו משידורי טלוויזיה ומכירת כרטיסים למשחקים, שאף הם זינקו פי 5 מהמחירים בקטאר ● מעל הרווחים הגבוהים מתנוססת שאלה אחת – לאן ילך הכסף? ● וגם: אנליסטים מעריכים שהערים המארחות דווקא יפסידו