גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

שחקן כדורגל מליגה בכירה חשוד בהימורים ועבירות מס

הבוקר נעצר שחקן כדורגל מקבוצה בליגת בכירה, בחשד להימורים בלתי חוקיים בהיקפים גדולים, חשד להטיות משחקים, עבירות ע"פ חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס

היצירה של ווילנד נצבעת כחול. הלוויתנים נמחקו לטובת קמפיין / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של האומן

פיפ"א מחקה יצירת אומנות והדגימה מה עושים היום בשביל כסף

לקראת מונדיאל 2026 נמחקה יצירת אומנות שהפכה לסמל מקומי בדאלאס, לטובת שטחי פרסום עבור פיפ"א ונותני החסות שלה ● כעת תביעה תקדימית שהגיש האומן עשויה לבחון את גבולות ההגנה על אומנות ציבורית מול האינטרסים הכלכליים של אירוע הספורט הגדול בעולם

בית זיקוק לנפט בקובטאו, ברזיל / צילום: Shutterstock

המדינות שהחליפו את המפרציות וגרפו מיליארדים ממשבר הנפט העולמי

חסימת מצר הורמוז טלטלה את שוק האנרגיה והקפיצה את מחירי הנפט לשיאים ● אבל בזמן שהיבואניות באסיה ובאירופה משלמות את המחיר, יצואניות מחוץ למפרץ הפרסי נהנות מרווחי עתק ● עבור שחקניות כמו ארה"ב ונורווגיה זו קופת מזומנים חסרת תקדים, עבור אחרות כמו רוסיה וברזיל זו הזדמנות לחזק מעמד בינלאומי ומקומי ● בכל מקרה, אומרים המומחים, מדובר במרוץ לנצל את הרגע לפני שהשוק ישתנה שוב

כותרות העיתונים בעולם

השכנה שהפכה למרוויחה המפתיעה מהמלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב ואיראן פונות לעבר נתיב לשלום, מצרים היא אחת מהמרווחיות המפתיעות מהמלחמה עם איראן והתעשייה האווירית ורפאל נמצאות על סף סגירת הסכם ענק עם יוון • כותרות העיתונים בעולם

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"אין לי מילים": תעשיית ה־AI בהלם מהחלטת הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק

ההוראה החריגה של ממשל טראמפ לחסום אזרחים זרים מגישה למודלי מיתוס 5 ו־ Fable 5 של אנתרופיק עוררה גל תגובות חריף בתעשיית הבינה המלאכותית ● מומחים מזהירים מתקדים מסוכן, אנתרופיק טוענת שמדובר ב"אי הבנה", ואפילו בכירים לשעבר בממשל מתקשים להבין את המהלך

פייסבוק / צילום: Shutterstock

משתמשים ברחבי העולם מדווחים על תקלה באינסטגרם ובפייסבוק

מדווחים כי הם לא מצליחים לקבל מידע חדש, לא מצליחים להתחבר לשירותים והפיד שלהם ריק ● דובר מטא: "אנו עובדים על זה"

ד''ר ג'ורג'ה ליפ / צילום: באדיבות המצולמת

בכנופיות של לוס אנג'לס קוראים לה "ליטל מאמא": החוקרת שחושפת את מסלול ההידרדרות של בני נוער לפשע

ד"ר ג'ורג'ה ליפ, אנתרופולוגית שזכתה לאמון הכנופיות המסוכנות בלוס אנג'לס, פיתחה מודל שיקום קהילתי שעשוי להציל בני נוער מחיי אלימות ● בראיון לגלובס היא מספרת איך זכתה באמון מנהיגי הכנופיות, למרות בעלה השוטר, ומזהירה: "הן נוצרות מחוסר תקווה קטלני"

אבישי עובדיה / צילום: איל יצהר

תחזית האימה של אבישי עובדיה: "אנחנו עומדים בפני צונאמי של פרויקטים תקועים"

היזם ומשקיע ההייטק אבישי עובדיה משוכנע ששוק הנדל"ן המקומי בדרך לתיקון כואב ● בריאיון לפודקאסט "כסף בקיר" הוא טוען שנתוני הלמ"ס מפספסים את מבצעי קבלנים, מסביר שכניסת המוסדיים לחברות הנדל"ן היא תמרור אזהרה בוהק, ומציג תוכנית משלו להצלת השוכרים

פרויקט ''RAYK בורוכוב'' / הדמיה: 3DVISION

ב-24 מיליון שקל: איש עסקים קנה שמונה דירות בירושלים

איש עסקים ישראלי צרפתי רכש 8 דירות בפרויקט "RAYK בורוכוב" בקריית יובל בירושלים ● האיש רכש את הדירות להשקעה ושילם סכום כולל של 24 מיליון שקל ● בשנים האחרונות עלו המחירים לתושבי חוץ במידה ניכרת בגלל התחזקות השקל

שלט בשוויץ שבו כתוב ''תשמרו את מה שאנחנו אוהבים''. לקראת משאל עם להגבלת האוכלוסייה בשוויץ / צילום: Reuters, Stefan Wermuth

אזרחי שווייץ יחליטו היום: האם האוכלוסייה תוגבל ל-10 מיליון תושבים?

משאל העם, שמתקיים היום, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד • הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

האזהרה של צבי סטפק למשקיעים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנורות האדומות מהן מזהיר צבי סטפק את המשקיעים ● ההשפעה הצפויה של הסלמה ביטחונית לגל ההנפקות בבורסה בת"א ● חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים ● יפן לקראת ריבית שיא של 31 שנה, וגלי ההדף עלולים להיות מורגשים בוול סטריט ● וגם: מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

Sony 1000X The Collexion / צילום: יחצ

איכותיות, נוחות ויקרות: האוזניות החדשות של סוני

לציון חגיגות העשור לסדרת האוזניות שלה, ענקית הטכנולוגיה משיקה את 1000X The Collexion ● הבשורה נמצאת בשני סגמנטים: עיצוב שמחזק את נוחות השימוש, ואיכות סאונד - כולל ביטול רעשים

ביל גייטס השקיע שנים בבניית תדמיתו. כעת היא נסדקת / עיבוד: ap, Jae C. Hong

יותר מ־20 קשרים מחוץ לנישואים: כך ניפץ ביל גייטס את תדמית האיש הנערץ בעולם

הסוודרים הפסטליים ריככו את הדימוי של ביל גייטס כמי שהוביל את מיקרוסופט כמונופול דורסני - ובסוף העשור שעבר הוא אף דורג כאדם הנערץ בעולם ● אך לאחר חשיפת קשריו עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין גם המיליארדים והפילנתרופיה כבר לא מסייעים לו ● אפילו חברו וורן באפט ניתק מגע

ליאור פרנקל בשיחה עם ד''ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch / צילום: פרטי

הוא היה נווט קרב, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל, ייסד את פנגו - ואז הקים חברה בגיל 60

עם מי מדברים? ד"ר יורם רומם, מייסד חברת המכשור הרפואי HealthWatch ● על מה מדברים? האירוע הטראומתי שגרם לו להקים חברה בגיל 60, ההחלטה לפרוץ דווקא לשוק הסיני והמפגש שהפך את פנגו מסטארט–אפ שנסגר למוצר שכל ישראלי מכיר ● פופקורן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מיהן שתי החברות שמצטרפות החודש למדד S&P 500?

כמה נבחרות משתתפות במונדיאל 2026, בין איזה ימים מקשר מצר באב אל-מנדב, וכמה לבבות יש לתמנון? ● הטריוויה השבועית

רגע לפני קצבת הפנסיה הראשונה: שתי החלטות קריטיות שיקבעו כמה תקבלו בכל חודש

יום הפרישה מציב דילמה - קצבה מקסימלית ללא הגנות, או קצבה נמוכה ועם רשתות ביטחון ● לשם כך נדרשות שתי החלטות: למשך כמה חודשים להגן על הכסף לטובת היורשים, ואיזה סכום יעבור לבן או בת הזוג כקצבה במקרה של פטירה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: אבישג שאר ישוב

יו"ר נמל אשדוד: "עובדים בודדים מגיעים לשכר של 60 אלף שקל והם תכף כבר לא יהיו"

"שכר היסוד הממוצע בנמל אשדוד נמוך בטירוף - 16-15 אלף שקל. רק עובדים בודדים מגיעים ל־60 אלף שקל, גבוה מהמנכ"ל. הם מדור המייסדים - ותכף כבר לא יהיו" ● שיחה קצרה עם שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד

משחק קוג'ו / איור: Shutterstock

איפה באמת נולד משחק הכדורגל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: יש הרבה תביעות בעלות על המצאת הכדורגל, אבל פיפ"א מכירה רק באחת

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

ראש ממשלת פקיסטן מודיע: גובש נוסח להסכם בין איראן וארה"ב

דיווח: שוויץ הועלתה כמיקום אפשרי לחתימה על ההסכם בין ארה"ב לאיראן, ייתכן שביום ראשון ● מזכר ההבנות יאריך את הפסקת האש ב-60 יום ● גורם אמריקאי: יירטנו שני כטב"מי נפץ איראניים ● דיווח בסוכנות ידיעות איראנית: מזכר ההבנות כולל את הסרת הסנקציות והמצור הימי ● טראמפ: מוג'תבא הסכים לעסקה • עדכונים שוטפים

משפחת קוטן / צילום: אביהו שפירא

"הגענו מתוך שליחות - והתאהבנו": העיר שמושכת עשרות משפחות חדשות, למרות האיום

קריית שמונה איבדה כחצי מאוכלוסייתה מאז תחילת המלחמה ו־40% מהעסקים בה לא שבו לפעול ● אלא שיש מי שמאמין שזה בדיוק הזמן להתיישב בקו הגבול ● עשרות משפחות כבר עברו וקהילות לגיוס תושבים חדשים מתגבשות ● האם המיליארדים שאישרה הממשלה לשיקום הצפון יצליחו להחזיר את מנופי הצמיחה לעיר?