גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer

איראן החליפה יעד: למה כווית ובחריין חוטפות את האש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסלמה במצר הורמוז כבר פחות מפחידה את שוק הנפט העולמי, כווית ובחריין חוטפות את רוב האש מאיראן בשל הערכה שארה"ב לא תגיב על כך בחומרה, והתחקיר בוול סטריט ג'ורנל על תנאי הכליאה של פלסטינים בישראל ● כותרות העיתונים בעולם    

תחנת רכבת שדרות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בשדרות רוצים לגייס הייטקיסטים, שיתקשו להגיע לתל אביב

מאז 2019 נוספו לשדרות, לאופקים ולנתיבות יותר מ־40 אלף תושבים, במקביל לפיתוח מואץ ● אולם מאז קוצצו 11 רכבות יומיות בקו לת"א, ושירות הלילה בוטל ● במשרד התחבורה ממשיכים להצהיר על תוכניות, והתושבים דורשים: "רוצים שיהיו פה אנשים? תנו לנו תנאים נאותים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

החשש לביטול טיסות הוסר: המתדלקים האמריקאים יועברו לבסיסי צה"ל

מספר המתדלקים האמריקאים בנתב"ג צפוי לפחות ל-20 בימים הקרובים, והיתר יועברו לבסיסי צה"ל ● ברשות שדות התעופה הזהירו שאם המתדלקים לא יפונו, יהיה צורך בביטול 50 אלף כרטיסי טיסה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות חדש באיראן

צבא ארה"ב הודיע שפתח לפני שעה קלה בגל תקיפות נוסף באיראן ● דוברת ממשלת איראן: יותר מ-30 אזרחים נהרגו בתקיפות צבא ארה"ב בימים האחרונים ● טראמפ: נתקוף את תחנות הכוח והגשרים של איראן ● גורמים אמריקאים: "התקיפות - להסרת איומים"; במשמרות המהפכה איימו שלא יחזרו לשולחן המו"מ ● עדכונים שוטפים

נדב חנין , סמנכ''ל שיווק ודיגיטל, אל על בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

סמנכ״ל השיווק של אל על: ״קצב המצטרפים לפליי קארד גבוה. נותנים הטבות שאין בשום מקום אחר״

בכנס MAD של גלובס סיפר נדב חנין, סמנכ"ל השיווק של אל על, על המאבק סביב מועדון FLY CARD, הכניסה של החברה לעולם המלונות והאטרקציות, ועל שמירה על רלוונטיות כמותג ותיק ● עוד הסביר מה היתרונות על חברות התעופה האחרות ולמה הצרכן הישראלי מעדיף לטוס עם אל על

מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף

יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל

טאואר תשקיע כ־3 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור שלה ביפן, בתמיכת מענקים ממשלתיים, ומעלה את יעדי ההכנסות והרווח ל־2028 ● במקביל, אינטל הודיעה השבוע על השקעה של 5 מיליארד אירו במפעל באירלנד, בעוד שהתוכניות להתרחבות בישראל "עדיין נמצאות בבחינה"

צילום: Shutterstock

8 מופלאות קטנות: אנליסטים בטוחים - כדאי לשים לב למניות הללו

החברות הקטנות ביותר בבורסה האמריקאית רשמו זינוק חריג מתחילת השנה ● האם מדובר בתיקון של עיוות תמחור היסטורי, או בבועה ספקולטיבית מסוכנת? ● מבט לעומק מדד Russell Microcap והמניות בו שעשויות לרשום צמיחה תלת-ספרתית

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

באפט חושף: אני יזמתי את ההשקעה הגדולה הזאת של ברקשייר

וורן באפט חושף את מאחורי הקלעים של ההשקעה באלפאבית, אך מצנן מעט את ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ומזהיר מהיקף ההון העצום שנדרש כדי לנצח במרוץ ● ולמה הוא ממשיך להאמין במניית אפל

צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי צ'ופרים ונסיעות לחו"ל ליועצים: האסדרה שתשנה את שוק המשכנתאות החוץ־בנקאיות

הצעדים שמקדמות רשות שוק ההון והכנסת מבקשים לטפל בפערי הפיקוח ובניגודי העניינים בענף במטרה להגן על הלקוחות ● ברקע נכנסת גם חברת הפניקס לתחום המשכנתאות ● היעד להחלת המגבלות החדשות: כבר באזור החגים

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

לאחר הפרידה מוולט: סיבוס תציע לעובדים לגהץ כרטיסי כאל

לגלובס נודע כי מנכ"ל סיבוס איתן זינגר הציג ללקוחות החברה מהלך שעיקרו להפוך את כרטיס ההטבות שמחזיקים מאות אלפי עובדים בישראל לכרטיס חיוב של כאל ● החברה חוברת לכאל ומחפשת מועדוני לקוחות לחבור אליהם

הפגנת חותים / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה

כפי שהוכח בתקיפת נמל התעופה בצנעא השבוע, לישראל ולערב הסעודית יש אויב משותף בתימן, גם אם הסעודים חוששים מכניסה אקטיבית ללחימה ● מומחים מאמינים: "ישראל מחוייבת לזהות את ההזדמנות ולהיכנס לאירוע. זו הזדמנות פז"

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

ישראל מלאה בעורכי דין. איך זה שכמעט אין בה שופטים?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס

איך שומרים על מותג מנצח לאורך זמן: כנס MAD יוצא לדרך

כנס MAD של גלובס מתמקד השנה בסוד ההצלחה ובאתגרים של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום ייפגשו על במה אחת כדי לנתח את המלהכים הבולטים ● וגם: הצצה ראשונה לתוצאות מדד המותגים של גלובס

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד

דור גביזון / צילום: ענבל מרמרי

כך הפתיעה וולט בנפיטס את בכירי השיווק: הדרך החדשה להעניק לעובדים תקציב הסעדה

בכנס MAD של גלובס, סיפר דור גביזון מוולט בנפיטס כי הם רואים עליה משמעותית של חברות וארגונים שרוצים לתת ערך והטבות לעובדים שלהם ומצטרפים לוולט בנפיטס ● עוד סיפר כי המנה הכי מוזמנות בצהריים היא שווארמה ואחריה המבורגר: "ניכר שעובדים בצהריים רוצים רגעי אושר, ולא לאכול משהו מעולמות הדיאטה"

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

מיכל תמרי, סמנכ''לית שיווק בתנובה, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה: "מותג לגאסי לא נמדד בעבר שלו, אלא בכמה הוא רלוונטי"

בכנס MAD של גלובס טענה מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה, כי "מותגי לגאסי צריכים להיזהר מהתרפקות על העבר" ● לדבריה, בין תנובה לצרכנים נוצרה מערכת יחסים לאורך השנים, שבמסגרתה נוצרות גם ציפיות ומחויבויות

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

היום הגרוע בתולדות IBM: ממה השוק חושש, ואילו מניות דווקא הרוויחו?

אזהרת רווח לרבעון השני של IBM הקריסה את המניה ● בחברה טענו כי ברקע עומדים הסטת תקציבים לשבבי זיכרון ואבטחת סייבר ובשוק תהו עד כמה מדובר במגמה רוחבית ● ויש גם מניות שהרוויחו

כטב''ם / צילום: Shutterstock

סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן

זינוק חריג ביצוא מטאיפיי, זאת לאחר שהסעודים רכשו אלפי כטב״מים במחיר גבוה מהשוק ומחדדים את מרוץ החימוש האזורי

הילה ברון, צביה אורנשטיין קסן, ישי מנדיל, נגה בנר־סוארי, ניצן יהלי אלטר, מתי יהב / צילומים: סם יצחקוב, רפי דלויה, רמי זרנגר, פייבר, יח''צ

מהומור עצמי עד אימפקט אמיתי: מנהלי השיווק מפרגנים לקמפיינים ישראלים

הסמנכ"לים שמאחורי מהלכי השיווק הגדולים במשק בוחרים את המהלכים החזקים שהובילו המתחרים בשנה החולפת - חלק שני ● הצצה למדד המותגים שיתפרסם השבוע ולכנס MAD שיתקיים היום