גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ענקיות הטכנולוגיה נפלו, SpaceX צנחה בחדות

הנאסד"ק נפל במעל 1% ● אלפאבית צנחה על רקע עזיבת בכירים לאנתרופיק ול-OpenAI, לצד צניחה של 16% במניית SpaceX ● מניות השבבים טיפסו ונסחרו בשיא כל הזמנים, טאואר זינקה בחדות ● מחירי הנפט ירדו, לאחר שארה"ב הודיעה כי תסיר סנקציות מנפט איראני למשך 60 יום ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב טיפסו לקראת פרסום מדד האינפלציה המועדף על הפד ביום חמישי (PCE)

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

היועמ"שית נגד מינוי מנכ"ל רמ"י: תמליץ לבג"ץ לפסול את בחירת יהודה אליהו

ההחלטה התקבלה לאחר שנחשף כי פרופ' עידית סולברג מוועדת האיתור שבחרה את אליהו מכהנת כיו"ר חברה בבעלות בעלה, שסיפקה שירותים למשרד השיכון בהיקף של כ־10 מיליון שקל • עוד קודם לכן הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות נגד המינוי ● אם הממשלה תמשיך לקדם את המינוי חרף עמדת היועמ"שית, בג"ץ עשוי לפסול אותו

מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

שש חברות ממשלתיות יהפכו לשלוש, מספר הג'ובים יצטמצם

רשות החברות מקדמת איחוד של "ערים" ו"דירה להשכיר" - כך נודע לגלובס ● המהלך הוא חלק מרפורמת מיזוגים רחבה שנועדה לצמצם משרות מיותרות ולהזניק את יעילות הגופים הממשלתיים ● הרפורמה כוללת גם את בליעת "אלתא" בתעשייה אווירית ומיזוג זרועות תחבורה

כמה דמי הבראה תקבלו?

600 שקל יותר משנה שעברה: כמה דמי הבראה תקבלו בקיץ הקרוב?

ההסתדרות הודיעה על עדכון תעריף דמי ההבראה, שעולים בשיעור של עד 8.5% ● זאת, לאחר שנתיים בהם כל עובד "תרם" יום אחד כחלק מהגזירות הממשלתיות

המגשר עמוס גבריאלי / צילום: ערן לם

התביעה נגד עמוס גבריאלי משרטטת לראשונה קריטריונים לתביעת מגשר

בימ"ש השלום דחה תביעה ב-2.1 מיליון שקל נגד המגשר עמוס גבריאלי וחייב את התובעים בהוצאות ● השופטת אביגיל פריי קבעה לראשונה: ניתן לחייב מגשרים בנזיקין על פעולה ברשלנות, אך רף החיוב יהיה גבוה, עד כדי זדון, כדי למנוע "אפקט מצנן" על פעילות הגישור ● התובע: יוגש ערעור

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל־40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

צעצוע של סיפור 5 / צילום: ap, Pixar

312 מיליון דולר בשלושה ימים: הסרט שעשה היסטוריה

"צעצוע של סיפור 5", שיצא בסוף השבוע האחרון, הפך במהרה לסרט האנימציה השני בהכנסותיו הראשוניות ● כך עקפו סרטי האנימציה את הסרטים למבוגרים

תחנת הכוח באלון תבור בה מחזיקה רפק אנרג'י / אילוסטרציה: AP PRO

הצפת הערך של איש העסקים הוותיק שמביא חברה חמישית לבורסה בת"א

תנחום אורן ינסה לנצל את העניין הגובר של המשקיעים המקומיים, כדי להנפיק את רפק אנרג'י לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל - גבוה משל החברה האם שבשליטתו ● אורן מחזיק גם בחברת אינטרגאמא הפועלת בתחום הנדל"ן, ובאו.אר.טי המשקיעה בין היתר בגלידות פלדמן

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט, ומשה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: ענבל מרמרי, איה בן עזרי

שיווק אגרסיבי והאשמות: האם התחרות בין מועדוני הנוסעים הפכה פרועה מדי?

המעבר של מועדון הנוסע המתמיד של אל על מכאל לישראכרט הצית מאבק סוער על כ־550 אלף מחזיקי הכרטיסים ● כך למשל הופיעו ברשת מנועי השוואה עצמאיים שמציגים בכל פעם תוצאה דומה ● ובינתיים הרשת מוצפת בטענות על "אותיות קטנות"

עודד צוק, מנהל דסק תיקי מוסדיים במגדל שוקי הון / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שמעדיף לקנות מניות יקרות וטובות: "אין 'מציאות' בשווקים"

עודד צוק, מנהל תיקי מוסדיים במגדל שוקי הון, מסביר למה הוא מוריד כעת חשיפה לישראל, ומנגד אילו תופעות מדאיגות אותו בשוק האמריקאי: "ספייס איקס לא תהיה רווחית עוד שנים, מווסתים את המניה" ● מסמן 5 מניות מקומיות מומלצות, כולל נקסט ויז'ן, הפניקס ודמרי

אתר בנייה. בעיגול: ראש הלמ''ס והסטטיסטיקן הלאומי פרופ' ירון פלוס / צילום: ויקיפדיה

2,000 דירות נעלמו? הנתון המפתיע שמבלבל את שוק הדיור

קצב מכירת הדירות בשפל, אבל לפי הלמ"ס מלאי הדירות הלא מכורות שבידי קבלנים דווקא ירד בחודשים האחרונים ● אלא שבמקביל, היתרי הבנייה הגיעו לשיא חדש, עם יותר מ־82 אלף יחידות דיור ● התשובה לפרדוקס נעוצה בין השאר במתודולוגיית החישוב של הלמ"ס עצמה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מ-700 שקל במזומן לחשבון ועד 3% על העו"ש: מאחורי פרץ הנדיבות של הבנקים

מעל לשנה חלפה מאז אימצו הבנקים, בעקבות ביקורת על רווחיותם החריגה, מתווה הקלות לציבור ● עד כה חולקו הטבות בכ-2 מיליארד שקל, כשרק בשבוע שעבר הודיע לאומי על תשלום במזומן של כ-200 מיליון שקל ללקוחות ● הבנקים הודפים טענות לצעד שיווקי: "בנק ישראל לא יאשר"

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל-כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ביג פאשן גלילות / צילום: גלית חתן

העתירה נמחקה: ביג גלילות יישאר פתוח בשבת

ביהמ"ש החליט למחוק את העתירה נגד פתיחתו של מרכז הקניות ביג פאשן גלילות בימי שבת ● נקבע כי "בשלב זה העתירה מיצתה את עצמה", וזאת כיוון שעיריית רמת השרון גיבשה מדיניות אכיפה בנוגע לפעילות עסקים בימי המנוחה ● במסמך שהגישה ביג לאחרונה לביהמ"ש, היא הזהירה כי לסגירת המתחם בשבת יהיו "השלכות בסכומי עתק"

קרנות הגידור בנאמנות מסכמות שלוש שנים / אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות גידור עממיות: מה עשה מוצר ההשקעה שהושק לפני 3 שנים והפך ללהיט

קרנות הגידור בנאמנות צומחות בקצב מהיר מאז השקתן ב-2023, חולשות על כ-6 מיליארד שקל ומציגות תשואות גבוהות, גם אם הן גובות דמי ניהול יקרים ומתקשות להכות את מדדי השוק ● המנהל בקרן המצטיינת של הראל: "החזקנו המון מניות ביטוח, ביטחון ושבבים והשוק היה לוהט, אבל הורדנו חשיפה" ● וגם: סימן שאלה לגבי עתיד הקרנות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

מעל 450 שקל ליום: דמי ההבראה שלכם מטפסים

יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי חתמו על הסכם להעלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי והציבורי ● מדובר בתוספת של מאות שקלים בשנה, כשלפי ההערכות בין 2-3 מיליון עובדים במשק עשויים ליהנות מההעלאה ● במגזר הפרטי יעודכן התעריף ל-451.5 שקל ליום, ובמגזר הציבורי ל-511.6 שקל ליום

אלוף (מיל') עמיקם נורקין, לשעבר מפקד חיל האוויר ופאלמר לאקי, מייסד אנדוריל / צילום: חיים הורנשטיין

התוכנית של ענקית הביטחון נחשפת: אנדוריל מתכננת להקים מפעל בישראל ומחזרת אחר מפקד חיל האוויר לשעבר

לגלובס נודע כי מייסד חברת הדיפנס-טק הצומחת בעולם אנדוריל מעוניין להקים מפעל בישראל ולגייס את אלוף (מיל') עמיקם נורקין, שותף־מנהל בקרן אייס קפיטל, כמנהל הפעילות בארץ ● כניסתה לישראל של החברה, שהשלימה בחודש שעבר סבב גיוס לפי שווי של 61 מיליארד דולר, צפויה לתת דחיפה לשוק התעשיות הביטחוניות המקומי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבורסה נכנסת לשבוע גורלי והאם הדולר יעשה קאמבק

השווקים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן ● בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מהעסקה, הבורסה בת"א פנתה לכיוון ההפוך וצנחה ● מניות השבבים בת"א סיימו שבוע בעליות ● חששות האינפלציה בארה"ב התרככו לנוכח הירידה במחירי הנפט, אך החלטת הריבית הניצית של הפד הקפיצה את הציפיות להעלאה בהמשך השנה ● וגם: הדולר מתחזק ברחבי העולם ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

כותרות העיתונים בעולם

קטאר עוצרת עסקה גדולה של רפאל. זו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חברות הספנות בהורמוז מהססות והמפרציות רצות קדימה, כיצד קרן העושר הקטארית משפיעה על רפאל, והאם פקיסטן תצליח לשמר את מעמדה כמתווכת אזורית? ● כותרות העיתונים בעולם 

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

ראש רשות מקומית עוכב לחקירה בחשד לשחיתות

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עיכבה הבוקר לחקירה ראש רשות מקומית בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית, זאת לאחר חקירה סמויה ● במקביל מתבצעות החל מהבוקר פעולות חקירה ואכיפה שונות במספר אתרים בשטח הרשות