גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אנבידיה / צילום: Shutterstock

ההתפטרות של מנכ"ל אנבידיה עלולה להוביל לתרחיש אימה בשווקים

האנליסט דן אייבס מעריך כי עזיבת ג'נסן הואנג עלולה להפיל את מניית אנבידיה ב־25%-30% ולמחוק יותר מטריליון דולר משוויה • בגלל משקלה העצום במדדים, ירידה כזו עלולה לגרוע לבדה כ־2.2% ממדד S&P 500 וכ־2.5% מנאסד"ק 100

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

משפט נתניהו: השופטים הורו ליועמ"שית להתייצב לדיון למרות התנגדותה

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הודיעה אתמול כי לא תתייצב לדיון במשפטו של רה"מ, בטענה כי הפרקליטים בתיק מוסמכים לקיים דיון ומעבירים לה את המסר ● השופטים: "הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת עצמה, על-מנת לקיים דיאלוג דו-צדדי תכליתי" ● הדיון נקבע ל-18 בנובמבר וייתכן כי ייערך בדלתיים סגורות

שליח וולט בתל אביב / צילום: Shutterstock

מנכ"ל וולט על התלונות: "לא מתגמלים שליחים על זמן. מי שעשה עבירה לא יעבוד איתנו"

בעקבות תלונת הרלב"ד במשטרה נגד וולט בגין עבירות תנועה של שליחיה, כתב מנכ"ל החברה תומר כהן לעובדים: "אנחנו רוצים לעבוד ביחד עם הרשות, אבל עד היום הפגישה שביקשנו לא התקיימה" ● בראיון לגלובס שיפורסם בסוף השבוע, חשף כהן כיצד החברה פועלת נגד שליחים שמתקבלות עליהם תלונות רבות: "התחלנו להשמיש כלי AI שיודעים לזהות שליחים שיש עליהם הרבה תלונות. אנחנו מוציאים עשרות מהפלטפורמה"

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"נתון חריג מאוד": הישראלים מסתערים על מניית אנבידיה

איך הגיבו המשקיעים העצמאיים לנפילה במניית אנבידיה? נראה שמשקיעי הריטייל הישראלים אופטימיים יותר מכמה אנליסטים שמסקרים את אנבידיה בוול סטריט ● "הלקוחות שלנו מאמינים שהמניה תתאושש מהירידות"

תל אביב / צילום: Shutterstock

מכירות הדירות החדשות בת"א צנחו ב-60%, והעיר המפתיעה בצמרת

גם שוק היד שנייה בתל אביב מצוי בהאטה, מה שהביא לכך שחיפה - לראשונה בהיסטוריה של נתוני הלמ"ס - הגיעה למקום הראשון מבחינת כלל העסקאות שבוצעו בה ● בסך-הכול נמכרו ברבעון השלישי כ-21,800 דירות, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון השני

צילומים: Shutterstock, AP

בשוק כבר מסמנים את שתי המניות שירוויחו בגדול מהמפלה של ג'נסן הואנג

הסערה בצמרת אנבידיה פותחת הזדמנויות עבור מתחרותיה, בראשן AMD וברודקום, שעולות במסחר ● אנליסטים מזהירים כי חוסר ודאות עשוי לעודד לקוחות וענקיות ענן להאיץ את גיוון מקורות האספקה שלהם ● ומה תהיה ההשפעה על תעשיית השבבים בסין אם ארה"ב תהדק את הפיקוח בעקבות המשבר?

טים קוק, מנכ''ל אפל לשעבר / צילום: AP, Alberto Pezzali

טראמפ ממליץ לאנבידיה: האיש שצריך להיות המנכ"ל הבא

נשיא ארה"ב המליץ למנות את מנכ"ל אפל לשעבר לתפקיד טים קוק, זמן קצר לאחר התפטרותו של הואנג בעקבות חשיפת שתי מערכות יחסים שניהל מחוץ לנישואים ● בינתיים מינתה אנבידיה מנכ"לית זמנית לראשונה בתולדותיה וגם יו"ר דירקטוריון ראשון

אליס הואנג / צילום: מתוך רשת x

דיווח: האישה שבמרכז פרשת הריגול באנבידיה נמצאת בסין, בעלה הוא שהכיר לה את המנכ"ל

לפי דיווח בבלומברג, אליס הואנג, אחת משתי הנשים שעימן ניהל מנכ"ל אנבידיה רומן, החשודה גם בקשרים עם המודיעין הסיני, שוהה כיום בבייג'ינג ● במקביל, הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי בעלה של הואנג, איש עסקים סיני, הוא זה שהכיר בינה לבין מנכ"ל אנבידיה, ואף ידע על הקשר הרומנטי שהתפתח ביניהם ● בני הזוג עומדים מאחורי חברת מחשוב שרכשה שבבי אנבידיה במיליארדי דולרים, וכעת פעילותה נחקרת בארה"ב ובסינגפור

מה קורה בראש של ג'נסן הואנג? / אילוסטרציה: אלישע נדב

עם מאה מיילים ביום ו-60 כפופים: זו הפכה לנקודת התורפה הגדולה ביותר של אנבידיה

הפרשה המסתעפת שהובילה להתפטרות של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מעוררת דאגה רבה בשוק ● סיבה עיקרית לכך נובעת מן העובדה שלאורך 33 שנותיו בחברה, ג'נסן הפך למנוע של אנבידיה ומעולם לא הכשיר יורש ● על הבעיה הזו הצביע באחרונה הסופר האמריקאי טאי קים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת״א ננעלה בירידות, אבל מניה אחת הצליחה לזנק

הדולר עלה מעל 3.2 שקלים ● ת"א 35 איבד 0.9% ות"א 90 נחלש ב-1.4% ● הזינוק בתשואות האג"ח בארה"ב מעיב על השווקים והקרין גם על תל אביב ● באסיה נרשמה מגמה שלילית בצל קריסת הין היפני ● וגם: "הטכנולוגיה עשויה לזנק בחוזקה – אך אל תיפלו בפיתיון", מזהיר האסטרטג שצופה S&P 500 ב-10,000 נקודות

רביב דרוקר / צילום: מתוך היוטיוב הרשמי של רשת 13

ברדוגו, פתחי וזמרי ניסו לערער - וישלמו לרביב דרוקר 105 אלף שקל נוספים

דרוקר תבע לאחר שברדוגו, פתחי וזמרי הציגו אותו כמי שסוחט את בני גנץ באיומים כדי להשפיע על המהלכים הפוליטיים שלו ● המחוזי דחה את ערעורי הנתבעים וקבע כי הפיצוי שכבר נפסק לעיתונאי יגדל ב-60 אלף שקל ועוד 45 אלף הוצאות משפט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

מכירת ארקיע: הרוכשים, האחים נקש והמדינה, יזרימו 45 מיליון דולר

משפחת נקש מוכרת את השליטה בחברת התעופה ארקיע ● הרוכשים: כידן דהרי וירון אדיב, הבעלים של קבוצת ישפרו תנופורט, שרוכשים בנפרד, ועינת אחותו של ירון ויריב לרנר הצטרפו ● הרוכשים החדשים קונים את רוב מניות החברה, כאשר משפחת נקש צפויה להישאר עם אחזקת מיעוט של 3% ● העובדים כצפוי מתנגדים לעסקה והלילה יתקיים מו"מ איתם

דונלד טראמפ וסגנו ג'יי.די ואנס / צילום: ap, Carlos Osorio

טראמפ דחק את ואנס מהערוץ מול איראן והציב אותו בחזית המאבק בדמוקרטים

טראמפ הסיט את סגנו ג'יי די ואנס מהמאמץ מול איראן והטיל עליו לחקור שחיתות במדינות דמוקרטיות ● המהלך מגיע יום לאחר דיווח על מגעים שקידם סגן הנשיא עם בכיר איראני, ומחדד את הקרע בממשל סביב הדרך לסיים את המלחמה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה איבדה 5% אחרי יום סוער

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג התפטר מתפקידיו כנשיא, מנכ"ל וחבר דירקטוריון, באופן מיידי ● המתחרות שלה, AMD וברודקום זינקו ● מאסק הגיב בציוץ ברשת X לפוסט שקרא לו להעסיק את הואנג: "זה יהיה כבוד" ● אנתרופיק תתמחר את ההנפקה ביום רביעי הבא, תחל להיסחר בחמישי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לראשונה מספטמבר: איראן טוענת שתקפה מכ"ם אמריקני בבחרין

אחרי התקיפה האמריקאית אמש - במשמרות המהפכה טוענים שתקפו בבחרין ● טראמפ הודה: במקרה שבו הנהגת השלטון באיראן תישאר זהה בסוף כהונתו, "זאת תהיה תבוסה. אני אגיד שזאת תבוסה" ● מועצת השלום לעזה פרסמה הצהרה בעקבות תקיפת בית החולים ע"י צה"ל, ובה הצרה על מות ההרוגים וגינתה את פעילות חמאס בבית החולים ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

13 מדינות בארה"ב מאיימות על הולנד - והכל בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: 13 מדינות רפובליקניות בארה"ב קוראות להולנד לוותר על החרם נגד ההתנחלויות, פרטים חדשים על ניסיון הפיגוע האיראני בבסיס פיירפורד בבריטניה, וארדואן מאשים את ישראל ב"רצח סביבתי" • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

המתקן החדש של אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הנתונים מראים: אנבידיה מובילה את הצמיחה במשק הישראלי

הפעילות של אנבידיה הפכה למרכיב משמעותי כל כך בצמיחה הישראלית, עד שבנק ישראל והלמ"ס מפרסמים נתוני תוצר גם בלעדיה ● כעת, על רקע הטלטלה בצמרת ענקית השבבים, מתחדדת השאלה עד כמה הכלכלה הישראלית חשופה למה שקורה בחברה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הרוכשים של ארקיע: הכרישה והיזמים שספרו אקזיטים של מיליונים

קבוצת המשקיעים החדשה בחברת התעופה מביאה עמה ניסיון רב בשיקום חברות שנקלעו למשבר ● האם רוכשי נכסי הנדל"ן של פישמן שנדחו על ידי חיים כצמן יצילו את ארקיע יחד עם מי שחתום על הבראת שורה חברות ● וגם - מה מביאה לשולחן ה"כרישה לשעבר" שעשתה את הונה בתחום החיתולים?

ג'לג'וליה / צילום: תמר מצפי

אפס הצעות ב־4 שנים: כישלון השיווק של מאות יח"ד ביישובים שבמרכז

רמ"י פרסמה מכרזים בכפר קאסם, ג'לג'וליה ובכפר ברא לבניית 870 דירות במסלול מחיר מטרה ● הפרסום מגיע אחרי רצף כישלונות בהרחבת היצע הדיור המסובסד ביישובים הערביים במרכז הארץ

בנייני משרדים בתל אביב. מס רטרואקטיבי מפתיע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהלך לריסוק השורה התחתונה: הרווחים הכלואים הרגו את הנדל"ן המניב

הדיבורים על העלאת מס הרווחים הכלואים הם מסמר אחרון בארון הקבורה של יזמי המשרדים הקטנים ● כבר היום רבים מהם לא עומדים בדרישות ההון של הבנקים שמימנו אותם, בגלל שהמדינה שינתה את הכללים באמצע