גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בני שטיינמץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse

המיליארדר מכר וילה בארסוף ב-27 מיליון שקל, ואז הגיעה רשות המסים

בני שטיינמץ ומשפחתו מנהלים מאבק משפחתי נגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין נתניה לחייב אותם במס שבח של מעל 4 מיליון שקל בגין מכירת וילה בארסוף ● הטענה העיקרית: החיוב לפי מס חברות נובע מפרשנות שגויה

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בעקבות ביטול התקיפה האמריקאית באיראן

הנאסד"ק זינק במעל 2% ● מחירי הנפט צנחו ● מניות השבבים התקשו, מניות התוכנה וענקיות הטכנולוגיה קפצו ● אמזון לראשונה בשווי שוק של 3 טריליון דולר ● מניית אסטרה זנקה צנחה לאחר דיווח שלפיו החברה מנהלת מגעים למיזוג עם בריסטול-מאיירס סקוויב ● הין המשיך להתחזק מול הדולר בעקבות הודעתה של שרת האוצר היפנית על התערבות משותפת של יפן וארה"ב לחיזוקו מול הדולר

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

נפילה של 5%: למשקיעים יש מסר ברור לחיים כצמן

אחרי הדיווחים שעסקת ג'י סיטי בסכנה, מניית חברת הנדל"ן המניב יורדת בתל אביב ● נורסטאר, שבשליטת חיים כצמן שהנכס המרכזי שלה הוא השליטה בג'י סיטי, נופלת בחדות ● נראה שהמשקיעים משדרים מסר ברור לחיים כצמן, המייסד והבעלים: אנחנו רוצים את העסקה

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

השבוע זה קורה: כך תיערכו לחסימות הלילה באיילון ובכביש החוף

שיבושי תנועה צפויים השבוע בלילות בשל סגירת מקטעים בכביש החוף ובנתיבי איילון ● 
העבודות כוללות בעיקר הנפת שילוט לקראת הרחבת מיזם הנתיבים המהירים ● מה ההמלצות, ואיך אפשר להיערך?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ מחריף את הטון: "הזדמנות אחרונה לאיראן לפני שנערוף את ראשם"

טראמפ: "אני מקווה שהם יתעשתו" ● בעוד שהאיראנים טוענים כי הם לא מנהלים שיחות ישירות מול האמריקנים, טראמפ הגיב בחריפות:"הם דו פרצופיים בצורה בלתי נתפסת ● בצה"ל נערכים לחודשים רבים של מתיחות ביטחונית עם איראן ● שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בשידור על הדחת אלוף פיקוד המרכז - ללא סמכות ● מתקפה אמריקאית חריפה על החיסולים בעזה: "הורגים חפים מפשע, ישראלים נראים תאבי דם" ● עדכונים שוטפים

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: Reuters

האם ישראל כ"ץ יכול להדיח את האלוף בלוט?

שר הביטחון עורר סערה כשהשתמע מדבריו שהוא מדיח אלוף בצה"ל בשידור חי. האם זה בכלל אפשרי? ● המשרוקית מסבירה

אלי דהן / איור: גיל ג'יבלי

עשה אקזיט של 82 מיליון שקל אצל נובולוג, ועכשיו רוצה להשתלט עליה

מאבק שליטה בחברת השירותים הרפואיים: אלי דהן מבקש בעקבות קריסת המניה להשקיע בה 100 מיליון שקל ● לעומתו פועל נכדו של המייסד להחלפת הדירקטוריון ומניעת המהלך

מייסדי פאפאיה גיימינג, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

ביהמ"ש אישר צו עיכוב הליכים זמני: פאפאיה גיימינג מודה שאינה יכולה לשלם 719 מיליון דולר

פאפאיה גיימינג ביקשה מבית המשפט בישראל לעכב הליכים ולאשר הסדר חוב בעקבות פסק דין בארה"ב שחייב אותה לשלם 719 מיליון דולר ל-Skillz ● בית המשפט העניק צו עיכוב הליכים זמני ● פאפאיה: ״בשל הצלחת החברה, ועל מנת להגן על עובדינו ועל לקוחותינו ולאפשר לנו להמשיך לפעול כרגיל עד להכרעה בערעור בארצות הברית, פנינו לבית המשפט להסדר תשלומים מפוקח״

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

בניין הביטוח הלאומי בירושלים / צילום: Shutterstock

מי שמחוץ למעגל העבודה ישלם יותר: תוכנית האוצר לכיסוי הבור בביטוח לאומי

​באוצר פרסמו לאחרונה תחזית מדאיגה, לפיה ב־2029 ביטוח לאומי לא יצליח לעמוד בהתחייבויות ● בין הסיבות: הרחבת מעגל הזכאים והטבות נרחבות לאוכלוסיות שאינן במעגל התעסוקה ● בין הצעדים המקודמים: הקשחת תנאי הזכאות, והעלאת דמי התשלום רק למי שאינו עובד

קן גריפין / צילום: Reuters, David Swanson

טריק מלוכלך או צירוף מקרים: בוול סטריט מחפשים הסברים לקריסת הענק

בסוף השבוע קרסה קרן ה-AI של המשקיע הצעיר לאופולד אשנברנר ● ברשת מנסים להתחקות אחר רצף האירועים שקדם לקריסה ותוהים מה היה תפקידו של הרוכש משקיע העל קן גריפין ● בינתיים, אין הוכחה כי הקרן של גריפין, סיטאדל, ביצעה מניפולציה מכוונת

אפליקציית GETT / צילום: יח''צ

כבר לא רק חברת מוניות: המהלך החדש של Gett

חברת Gett, המוכרת בעיקר כשירות להזמנת מוניות, מרחיבה את פתרונות התחבורה שהיא מציעה ● בשלב הראשון ניתן יהיה להזמין מהאפליקציה וואנים, מיניוואנים, מיניבוסים ואפילו אוטובוסים ● כמה זה יעלה?

פתיחת מסחר בבורסה בהונג קונג. הרשויות מחמירות את התנאים / צילום: Reuters, Louise Delmotte

הטייקונים של סין בנו את הונם מעבר לים. עכשיו המסיבה נגמרה

בייג'ינג משנה את כללי המשחק עבור עשירי סין, במטרה להגביר את שליטתה באופן שבו הם משקיעים את כספם מחוץ למדינה

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

78 שנה: עם אפס פרסומות, החברה הביטחונית שהפכה לסמל לאומי

בלי קמפיינים נוצצים או מוצרים על המדף, רפאל שומרת על מעמד יוצא דופן בתוך ישראל ומחוצה לה ● יגאל דמרי מסביר למה תוצאות בשטח חשובות יותר ממאמץ תדמיתי ● מדד המותגים

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"פצצת זמן": מניית SpaceX בדרך לשבוע דרמטי, ויש מי שצופה מפולת

השבוע תפרסם חברת החלל של אילון מאסק את הדוחות הראשונים שלה בתור חברה ציבורית ● יומיים לאחר מכן יתבצע השחרור הראשון של מניות חסומות של בעלי מניות ותיקים מה שעלול ליצור לחץ שלילי על המניה ● אך עם סיום המהלך, בסוף השנה, האנליסטים צופים זינוק מטאורי

יוסי זינגר, יו''ר ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

הצפת ערך: ג'נריישן מצרפת מוסדיים לעסקת הענק בשוק האנרגיה

פאוורג'ן, זרוע האנרגיה של הקרן, צפויה לקבל השקעה של עד מיליארד שקל מהפניקס ומוסדיים נוספים, הצפויה לתמוך ברכישת שיכון ובינוי אנרגיה ● הקרן תכיר ברווח של עד 320 מיליון שקל מעליית שווי החברה הבת

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

בעקבות הביג מק: יצאנו לבדוק עד כמה ישראל באמת התייקרה

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025

מניתוח של נתוני הלמ"ס שנערך באוניברסיטת ת"א עולה כי מספר הישראלים שעזבו את המדינה לשלושה חודשים ומעלה בשנת 2025 ממשיך את המגמה של נתוני שיא בתחום ההגירה: 90,922 ישראלים עזבו במהלך השנה, לעומת מספר דומה ב-2024 ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "רבים מחכים לראות מה יקרה בבחירות"

מהתחנות הפרטיות הגדולות בישראל. תחנת רמת חובב / אילוסטרציה: יוסי וייס

בעלויות צולבות, ביקושי שיא ועסקת ענק שמשנה את התמונה בשוק החשמל

עסקת הענק בשוק החשמל הפרטי מאלצת את החברות הגדולות להפריד כוחות ולמכור החזקות מרכזיות, עקב דאגה גוברת ברשות החשמל מעוצמת הריכוזיות ● אלא שמול החשש מפגיעה בתחרות עומדת מציאות מורכבת: הזינוק בצריכת החשמל והצורך בתשתיות ענק מחייבים דווקא את גיוס השחקנים הקיימים להקמת התחנות הבאות

דדי ברנע / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

התפקיד החדש של ראש המוסד היוצא דדי ברנע

ברנע מצטרף לחברה הביטחונית אונדס ויכהן כנשיא גלובלי וכיו"ר החברה ● לפי אונדס, ברנע ייקח חלק מרכזי בהובלת ההתרחבות הגלובלית של החברה, בפיתוח האסטרטגיה הטכנולוגית ובחיבור בין החברות והמערכות בקבוצה ● המניה מזנקת בעקבות הדיווח