גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

איתמר בן גביר / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

עוצמה יהודית: שוק חופשי גרסת בן גביר - פיקוח מוגבר על מוצרים

המפלגה תומכת בשוק חופשי ללא התערבות, אך בעד פירוק מונופולים, אך גם בפיקוח על מחיר מוצרי יסוד ● מבטיחה לדאוג לכוחות הביטחון ולהקל על הקבלנים בפריפריה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד  

אילוסטרציה: Shutterstock

"הפוליטיקאים לא טיפשים, הם יודעים מה מביא קולות ומה לא": ההסכת שמלמד איך להתווכח טוב יותר

במדינה עם שיח פוליטי רווי האשמות ועקיצות, בבית אבי חי מנסים ללמד איך לנהל דיבייט ● "ויכוחימפיאדה", הסכת קומי לילדים, הפך בעזרת אלוף העולם בדיבייט סטודנטים ד"ר רועי שולמן את הוויכוח הישראלי לספורט עם חוקים, שופטים וכרטיס אדום

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

המחקר שחשף את אפקט ההדבקה של סנקציות, ואיך הוא משפיע על מדינות

בסוף השבוע הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני סנקציות שיוטלו על ישראל ● מחקר שפורסם החודש מגלה כי במקרה של סנקציות על מדינה, הנזק מגיע לכלל הסקטור הפיננסי ● וגם: הלקח שאפשר ללמוד מבלארוס ורוסיה

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

יו"ר אלרון המודחת: "רנוב ובנטוב הפעילו לחץ לגייס 150 מיליון שקל באג"ח לפריעת חובותיהם האישיים"

עורכי דינה של יו"ר אלרון המודחת ליסיה בכר-מנוח מזהירים כי לקראת הדד-ליין שעומד לפוג ביום שישי הקרוב, "קיים סיכון לא מבוטל שמניות אלרון תימכרנה ע"י הפניקס בית השקעות, והשליטה בחברה תימסר לידיים אחרות" ● אלרון: "טענות מופרכות"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' מיכאל גלעד / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

שיחה עם פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ת"א ● על הדיוק המפתיע של שוקי הניבוי, איך אמוציות מטות תחזיות ביטחוניות - ולמה לפני הבחירות לא כדאי להסתמך על פולימרקט

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הסדר החוב אושר: פרטנרס תמשיך לפעול, 6 מיליון שקל יועברו לנושים

חברת פרטנרס המספקת שירותי השכרת משרדים לעורכי דין עצמאיים, אשר נקלעה לאחרונה לקשיים, הודיעה כי הסדר החוב בעניינה אושר בהסכמת 100% מהנושים ● ההסדר מעניק לחברה מתווה של שיקום ומאפשר את המשך פעילותה כ"עסק חי"

רועי מן וערן זינמן, יוני אסיא, אמנון שעשוע / צילום: נתנאל טוביאס, איטורו, איל יצהר

אפקט ה-AI: הפיטורים והשקת הסוכנים החכמים שהטיסו את מאנדיי ב-80% מהשפל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● מאנדיי משלימה התאוששות וזינוק שבועי של כ-18% עם השקת סוכני בינה מלאכותית ● מניית איטורו נחתכת לשפל כל הזמנים לקראת דוחות שצפויים להיות פושרים ● וגם: מובילאיי צוללת גם היא לשפל היסטורי לקראת פרסום הדוחות, בצל חילופי המנכ"לים המתוכננים והמלצות אנליסטים סותרות

חוות שרתים של מגה אור במודיעין. תצטרך להגביל את תוכניותיה לחווה בחדרה / צילום: גלעד ארצי

ערבויות של מאות מיליונים וייצור חשמל עצמאי: הצעת רשות החשמל לחוות השרתים

רשות החשמל פרסמה את מסמך השימוע המלא למדיניות חוות השרתים, לאחר שעצרה את בקשות החיבור החדשות ● המדיניות המוצעת מגבילה את גודל חוות השרתים, מחייבת הפקדת ערבות של עד 400 מיליון שקל כבר בשלב הגשת הבקשה ומאפשרת ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות ואגירה, אך ללא עדיפות בתור לחיבור לרשת

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

החל מפברואר: ההנחות בביטוחי החיים למשך עשור לפחות

רשות שוק ההון החליטה שאם חברת ביטוח נותנת הנחה בביטוחי חיים, כדי למשוך מצטרפים חדשים, ההנחות יימשכו עשור לפחות ● אלא שבחוזר המקורי הרשות רצתה שההנחות יהיו לכל החיים ● בנוסף, ההוראות ייכנסו לתוקף בפברואר 2027, במקום בעוד חודש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

כלכלנים בכירים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: "נזק אדיר ובלתי הפיך"

109 כלכלנים, אנשי עסקים ובכירי השירות הציבורי מזהירים מנזק בלתי הפיך לכלכלה בעקבות הטלת סנקציות על ישראל ● "נתניהו מוביל את ישראל במודע אל עבר חרם ובידוד כלכלי בינלאומי, וכל מה שיש לו להציע הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"לואו קוסט במחיר מלא": השינוי שהכעיס את נוסעי אל על

אל על הודיעה לנוסעים שרכשו כרטיסים לפראג כי טיסותיהם יופעלו ע"י חברת-הבת סאן דור ויועברו מטרמינל 3 לטרמינל 1 ● נוסעים המבקשים לבטל את ההזמנה נדרשים לשלם דמי ביטול בהתאם לתנאי הכרטיס, ובמקביל נבחנת האפשרות להגשת תביעה ייצוגית ● למרות השינוי, באתר אל על הטיסות עדיין מוצגות כמופעלות ע"י החברה

אליזבת הולמס והבמאי נייתן פילדר בסצנה מתוך הסרט / צילום: ap, A24

האסטרטגיה הסודית שהפכה את הסרט על אליזבת הולמס ללהיט ענק

אסטרטגיית השיווק של חברת A24 לסרט התיעודי "You Can See Everything", הזניקה אותו לפופולריות יוצאת דופן

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן: "יהיו חברות שיתרסקו, גם מקצועות מסוימים"

המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן מספר בראיון מיוחד לגלובס על החשש מהתגברות האנטישמיות בארה"ב, מסביר מדוע הוא מאמין שבישראל תקום חברה בשווי טריליון דולר בתוך עשור, וחושף השקעה בחברת AI ישראלית ● בעקבות הפגיעה המוחית הקשה של בתו, הוא מקים מכון מחקר בהשקעה של לפחות 400 מיליון דולר ומחפש בישראל טכנולוגיות רפואיות חדשות

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

במקביל לבחירות, צצו שלל כנסים שמביאים אקדמאים מחו"ל לישראל

ארגון MindIL מדווח על עשרות כנסים שמתקיימים בשבוע הבחירות בהשתתפות אלפי אקדמאים מתחומים שונים ● המיזם רושם הצלחה אחרי שנים של היעדר כנסים מסוג זה עם חוקרים מובילים מחו"ל

ביל אקמן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

המיליארדר האמריקאי ביל אקמן נגד בן גביר וסמוטריץ': "גרמו נזק עצום לתדמית ישראל"

המשקיע היהודי-אמריקאי, ביל אקמן, טוען כי התבטאויותיהם ומעשיהם של שני השרים פגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל, וקרא להקמת ממשלה בלעדיהם ● לדבריו, מהלך כזה יאפשר לישראל לשקם את אמינותה, להרחיב את הסכמי אברהם ולשפר את יחסיה עם הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

רה"מ נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

אחרי צמצום החוב: סלקום בוחנת את רכישת אייקון גרופ, בעלת רשת איידיגיטל

מדובר במהלך שעשוי להרחיב את פעילותה של סלקום בתחום הקמעונאות, היבוא וההפצה של מוצרי אלקטרוניקה ● שווי העסקה מוערך בכ-450-500 מיליון שקל, אך המגעים נמצאים בשלב ראשוני, והתנאים טרם סוכמו ● השלמת העסקה תדרוש את אישור רשות התחרות

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11, ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף, ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו? ● המשקיעים החדשים

רו''ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף

יזם רפורמת הרווחים הכלואים מונה למנהל המחלקה המקצועית

רו”ח כארים כנעאן, שהוביל את רפורמת הרווחים הכלואים שהכניסה לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל בתוך שנה, מונה לאחד התפקידים המשפיעים ברשות המסים ● וגם: אוניברסיטת רייכמן פתחה מחזור חדש של תוכנית המתמחים, ובוולט ערכו אירוע למנהלי משאבי אנוש בהשתתפות רותי ברודו ● אירועים ומינויים

המניות שיזנקו מחר בת"א, והדגל האדום שהרים האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט

ישראל וארה"ב נכנסות לזמן בחירות - כך הן ישפיעו על הבורסות בת"א ובניו יורק ● המשקיעים החלו לתמחר חזרה למלחמה: מחירי הנפט בשיא של חצי שנה ● המשקיעים בארה"ב יתמקדו בהחלטת הריבית ובנתוני האינפלציה ● שלוש מתוך "שבע המופלאות" יפרסמו דוחות ● וגם: אחד האנליסטים השוריים ביותר בוול סטריט מזהיר - ההתלהבות בשוק השבבים מוגזמת ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר