גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מבקר המדינה: כשל תקשורתי חמור בין צה"ל ומד"א ב-7 באוקטובר פגע בפינוי פצועים לבתי החולים

דוח מבקר המדינה מתאר תמונה קשה של קצר תקשורתי בין צה"ל ומד"א שחיבל במאמצי פינוי הפצועים האזרחיים ● מד"א: "כל המידע היה זמין במערכת הדיגיטלית"; צה"ל: "לא שמענו על המערכת הזו"● הדוח מתריע גם על מענה לא מספק ומצביע על שורה של ליקויים בניהול תחום השיקום במערכת הבריאות

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

זיכיון הסיגריות עבר דירה, המניה צנחה, והנושים של פישמן איבדו עשרות מיליונים

צניחה של יותר מ-50% במניית גלוברנדס, בעקבות העברת זיכיון הסיגריות המרכזי שלה, הובילה לאובדן ערך משמעותי עבור פישמן רשתות, של יורשי ונושי איש העסקים המנוח ● בנו של פישמן צפוי לדרוש הפחתת שווי במו"מ שהוא מנהל לרכישת חלקם של הנושים בפישמן רשתות

אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי / צילום: יח''צ

אחרי צמיחה של 4,000% בנכסי הפנסיה של אינפיניטי: רשות שוק ההון בודקת אם נוצרו ליקויים בניוד הלקוחות

רשות שוק ההון בודקת אם הצטרפות מהירה של חוסכים לקרן הפנסיה של בית ההשקעות אינפיניטי בהובלת אמיר איל יצרה עיכובים בניוד הלקוחות, שיוך כספי החוסכים ושינוי המסלולים ● באינפיניטי אומרים כי לא מדובר בליקויים שנמצאו

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

שופרסל טלטלה את השוק ותעמיד למבחן את יבוא הבשר ללא תיווך

כוונת הקמעונאית הגדולה בישראל לייבא בשר באופן ישיר צפויה לחולל תחרות באחת ההוצאות הגדולות בסל המזון הישראלי ● המניות של יבואניות הבשר נחתכו, אבל גם האתגרים הגדולים עדיין לפניה: הרשת עדיין לא הכשירה משחטה משלה והרגולציה בתחום אדירה

מכוניות של פולקסווגן / צילום: Reuters, Matthias Balk

המשבר בפולקסווגן: ייקח זמן עד שנרגיש בארץ את גלי ההדף

הדגמים שמיוצרים במפעלים שייסגרו כמעט שאינם נמכרים בישראל, אך המשבר של ענקית הרכב הגרמנית עשוי לסמן את תחילתו של עידן חדש, שבו גם היצרניות האירופיות נשענות יותר ויותר על סין

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות, וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, אך סיכמה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.3%, אך צנח ביוני בקרוב ל-9% - הירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2023 ● המסחר בת"א קיבל רוח גבית מהנעילה הירוקה בניו יורק אמש ומהרגיעה במפרץ הפרסי ● מניות הטכנולוגיה הושפעו לחיוב מהריבאונד הגלובלי בסקטור השבבים וסיימו את היום בירוק; גם המניות הביטחוניות קפצו ● מנגד, מניות הביטוח והבנקים נותרו מאחור

אילוסטרציה: Shutterstock

החודש החלש בת"א גרר מטה את התשואות בגמל, אך מסלול ה-S&P 500 כיכב

מהערכות מיטב עולה כי המסלול המנייתי רשם ביוני תשואה שלילית של 2.3%, אך הפיחות של השקל מול הדולר סייע למתן אותה ● במסלול ה-S&P 500 נרשמה תשואה חריגה של 4.8%, שקיבלה במונחים שקליים דחיפה חיובית מהתחזקות הדולר ● המסלול המנייתי עדיין מוביל את התשואות מתחילת השנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Luis M. Alvarez

דיווח: טראמפ שוקל לחזור למלחמה כוללת באיראן

מערכת הביטחון באזהרה חמורה: עזה על סף רתיחה, החזרה ללחימה היא רק עניין של זמן ● ישראל נאבקת באו"ם כדי למנוע את הארכת מנדט יוניפי"ל בלבנון ● דיווח: משמרות המהפכה למתווכים הקטרים - נסגור שוב את הורמוז אם איראן לא נקבל ערובות שאיראן שולטת בו באופן בלעדי ● עדכונים שוטפים

כלי השיט חזרו לנוע במצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן מודיעה: מאז הסרת המצור חל זינוק בייצוא הנפט בפרמיה של 20%

איראן לא הצליחה לייצא ולו חבית נפט אחת במהלך המצור האמריקאי, אמר יו"ר הפרלמנט וראש צוות המשא ומתן האיראני, מוחמד באגר קאליבאף ● לדבריו, מאז הסרת המצור איראן ייצאה למעלה מ-40 מיליון חביות נפט גולמי

מטה חברת מטא בקליפורניה / צילום: Reuters, Peter Dasilva

מטא משיקה את עוזר ה-AI האישי שלה בישראל ובעברית. מה זה אומר?

לראשונה, מטא מודיעה הבוקר כי Meta AI מגיע לישראל ויהיה זמין בשפה העברית ● העוזר האישי זמין לצרכנים באפליקציה הייעודית Meta AI וכן דרך אפליקציית וואטסאפ ובאתר Meta.ai ● אילו יכולות יש לו, ומה הוא יודע לעשות בשבילכם?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הפירמות הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

סוף לעימות: אנתרופיק מחזירה לפעילות את המודלים המתקדמים שלה

אנתרופיק הודיעה כי משרד המסחר האמריקאי הסיר את מגבלות הייצוא שהטיל על דגמי הבינה המלאכותית שלה, Claude Fable 5 ו-Mythos 5 ● הסנקציות שהוטלו על אנתרופיק עוררו ביקורת רבה, בין היתר משום שהעניקו זמן יקר למתחרים הסינים

השותף והמייסד מוטי קופרלי ואורית שלום בג / צילום: יח''צ- איציק בירן, שי פרנקו

חצי חינם מחפשת משקיע: הראל ויזל וצבי ויליגר התעניינו

משפחת שלום, המחזיקה בשליש מרשת הקמעונאות, והגישה תביעה כנגד בעל השליטה מוטי קופרלי, פועלת לעניין גופי השקעה ברכישת עד 50% ממניות הרשת, המוערכת בשווי מעל 3 מיליארד שקל (כולל חוב) ● מהתביעה עולה כי לקבוצת חצי חינם חובות של כ–1.2 מיליארד שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

חוקר ישראלי גילה: גורמי הסיכון הלא מוכרים של שבץ מוחי

ד"ר פיוטר מליקוב החל לחקור את הקשר בין מיגרנה לשבץ מוחי לאחר שאשתו לקתה בו ● מחקר שפרסם עם חוקר אמריקאי מצא גורמי סיכון שרופאים לא מודעים אליהם כלל ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש  

ישראל מובילה עולמית בעושר בנכסים פיננסיים / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

מדד העושר של הבנק השוויצרי UBS מציב השנה את ישראל במקום ה-18 ● ככלל, יש בישראל 195 אלף מיליונרים בדולרים, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת

מליאת הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת

בקואליציה חיכו לרגע האחרון, ושורה של הצעות חוק כלכליות שגובשו לאורך זמן רב עלולות להיתקע ולא להגיע להצבעה ● מדובר בין השאר על הסדרת ענף קרנות הגידור בנאמנות והקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ● מה הסיכויים שהחקיקה תושלם בכנסת הנוכחית?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה לשיווק, וכבר יש סביבה שוק שחור ושאלות; תחום ההתקרחות מסתמן כדבר החם הבא; וסטארט־אפ ישראלי יעזור לחוקרים לברור בין מחקרים איכותיים לכאלה שפחות ● השבוע בביומד

שיגור לווין של SPACEX / צילום: SPACEX

בית ההשקעות הקוריאני שפספס את הנפקת SpaceX

פאשלת מיליארד הדולר: חברת ההשקעות הדרום-קוריאנית מיראיי אסט נמצאת תחת חקירה רגולטורית, לאחר שטעות בהגשת הביקושים הותירה אותה לחלוטין מחוץ להנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק ● התוצאה: ביקושים בגובה של יותר מ-1.1 מיליארד דולר מהשוק הקוריאני ירדו לטמיון