גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מתחם ביג פאשן גלילות / צילום: ליאור טייטלר

דיור מוגן במקום משרדים: הפתרון של ביג ורמת השרון למגדל השני בגלילות

חברת מרכזי הקניות התעכבה עם קידום הקמת המגדל הנוסף במתחם בגלילות, בעיקר בשל ההאטה החריפה בשוק המשרדים ● כעת היא פועלת בתמיכת העירייה להסב מחצית מהשטח לדיור מוגן

שי רקנאטי, עמוס לוזון וצחי אבו / צילום: מיכה לובטון, People Photography, יונתן בלום

הצעה שאפשר לסרב לה: מכירת השליטה במכבי ת"א והסעיף שמכריע עסקאות

עסקת הרכישה של מכבי תל אביב ע"י משפחת רקנאטי ממחישה את כוחו של סעיף "זכות סירוב ראשונה", המאפשר לבעלי מניות קיימים "לחטוף" עסקה רגע לפני השלמתה ● באילו תנאים מממשים אותו, ואיך הוא עיצב עסקאות נוספות - כמו זו של עמוס לוזון בתחנת הכוח דוראד

כביש 6 / צילום: אתר החברה

שפיר זכתה במכרז להארכת כביש 6, מניית החברה קופצת

עלות הקמת המקטע החדש של כביש 6 נאמדת ב-2 מיליארד שקל, והיקף הפרויקט לאורך כל תקופת הזיכיון מוערך בכ-12 מיליארד שקל ● העבודות לסלילת 22 הק"מ יחלו ב-2027, והפתיחה מתוכננת ל-2030 ● מניית שפיר מגיבה בזינוק בפתיחת המסחר בת"א

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

קטאר ניסתה לבטל את העסקה עם רפאל. זה הפתרון שנבחן בגרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: טראמפ שוקל להרחיב את התקיפות באיראן,  העסקה שיכולה לאפשר לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה למרות התנגדות קטאר, ואירלנד חוקקה חוק האוסר על סחר עם התנחלויות ● כותרות העיתונים בעולם    

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

המשרד להגנת הסביבה לעיריית ת"א: עצרו את עבודות החפירה בשדה דב

לטענת המשרד, עבודות החפירה בשדה דב אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS בקרקע ● מזהיר כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת, ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה"

נועם טמיר, שגריר בתוכנית LEAD

עוד לא בן 18 וכבר עשה תשואה של 30% על התיק

נועם טמיר החל להתעניין בשוק ההון כבר בגיל 13, והיום בגיל 17.5 הוא מנהל תיק פעיל - ומחנך לכך גם בני נוער אחרים, בזמן שהוא לומד לבגרויות ● איך הוא מחליט במה להשקיע, איזו חוויה צרבה אותו, ומתי הוא צופה שיגיע למיליון הראשון מהתיק שלו? ● המשקיעים החדשים

AION של GAC שיוצרה באוסטריה

עוד התרחבות באירופה: כלמוביל קיבלה את זיכיון GAC באוסטריה

כלמוביל חתמה על הסכם לייבוא ושיווק רכבי GAC באוסטריה, וצפויה ליהנות ממעמד מפתח בהתרחבות המותג ביבשת ● משרד התחבורה צפוי להאריך את רישיון היבוא של צ’רי בידי קרסו עד 2030, למרות המלצת רשות התחרות להגביל את ההארכה ● כלמוביל וסמלת השיקו השבוע בישראל דגמים חדשים של מרצדס ו־LeapMotor, לצד היערכות להגעת מותגים ודגמים נוספים מסין ● השבוע בענף הרכב

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

ירידות חדות באסיה; טוקיו צונחת ביותר מ-5%, מניות הטכנולוגיה והשבבים נופלות

הסנטימנט השלילי במניות השבבים אמש בוול סטריט הגיע לבורסות במזרח ● סופטבנק נחתכת בכמעט 11% ● הבורסה התנודתית בדרום קוריאה סגורה לרגל חג מקומי ● החוזים בוול סטריט אדומים, נטפליקס איבדה 9% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות

סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-23 ברציפות על רשימת המותגים המובילים בישראל, בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● ארבעה מותגים ישראלים התברגו בעשירייה הפותחת, ומי המותג שממשיך לככב גם אחרי 84 שנה ● מדד המותגים 2026

חיילים רוסים עם כטב''ם לנסט, אשתקד / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

מסוכן יותר מרחפן: הכטב"ם הרוסי שמאיים על אוקראינה ועלול להגיע גם לישראל

ה"לנסט" של תאגיד קלצ'ניקוב, הכולל רכיבי אנבידיה ויכולות AI, גבה קורבנות רבים באוקראינה ובקרוב עלול להגיע לאזורינו ● החימוש המשוטט מנווט כמו צוללת ועוקף מערכות הגנה

גדי איזנקוט, נפתלי בנט, איתמר בן גביר, בנימין נתניהו / צילום: דוברות מפלגת ישר, נועם מושקוביץ', מעיין טואף / לע״מ, יואב דודקביץ

הפוליטיקאים המובילים השיקו קמפיינים. האם הם עומדים במבחן העובדות?

נתניהו בטוח שהציבור תומך במדיניות הביטחונית שלו, איזנקוט מסביר למה חשוב לפטור חרדים מגיוס, בנט מתגאה בהורדות מחירים, ובן גביר מזכיר למי כפופים עובדי המדינה ● יריית הפתיחה של מערכת הבחירות סיפקה לנו שלל אמירות, חלקן דורשות דיוקים משמעותיים ● המשרוקית של גלובס

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

"החלטה לא ראויה": שתי דירקטוריות התפטרו במחאה מרכבת ישראל

דירקטוריון רכבת ישראל החליט השבוע על מינוי חדש לממלא-מקום מנכ"ל - יעקב מרציאנו, המכהן כסמנכ"ל הנוסעים בחברה ● אלא שההחלטה הזו לא עברה בתמימות-דעים, ואתמול שתי דירקטוריות החליטו להתפטר כמחאה

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון מאותתת על רצונה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה: סגרה קו אשראי של 2 מיליארד שקל

קרן התשתיות חתמה עם גוף פיננסי על מזכר הבנות להעמדת מסגרת אשראי בהיקף של עד 2 מיליארד שקל לזרוע האנרגיה שלה, קיסטון פאוור ● על רכישת שיכון ובינוי אנרגיה מתמודדת כיום ג'נריישן קפיטל, כאשר בינה לבין שיכון ובינוי יש הסכם במסגרתו היא זכאית לתקופת בלעדיות

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

בנימין ושרה נתניהו / צילום: Reuters

אחרי חשיפת חדשות 12: ועדת השרים לענייני שב"כ אישרה אבטחה לנתניהו ולרעייתו לכל חייו

ההחלטה התקבלה בהמלצת ראש השב"כ דוד זיני ובניגוד לעמדת גורמי המקצוע ● ילדיו של ראש הממשלה, יאיר ואבנר, יקבלו אבטחה למשך חמש שנים ● בכירים ביטחוניים: "בדיוק בשביל הרגע הזה זיני הונח שם"

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

"בעלות פוטנציאל": הנאמנים של עונות וג’אמפ ביקשו 60 יום להפעלת הרשת ולקידום מכירתה

חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט ממליצה להמשיך להפעיל את עונות וג'אמפ כעסק חי ובמקביל לפתוח בהליך מכר פומבי לרכישת החברה או פעילותה • הנאמנים מתכוונים גם לפנות באופן יזום לרוכשים פוטנציאליים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

בעקבות רפורמת המסלולים, אתם משקיעים בחתול בשק

מה אתם קונים כשאתם בוחרים מסלול ● שיקולים כלכליים באים על חשבון יצורים חיים ● והחוק הכלכלי הכי חשוב לא עבר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

קרסו תמשיך להחזיק בזיכיון יצרנית הרכב הנמכרת בישראל לפחות עד 2030

בניגוד לחוות-הדעת שהוגשה למשרד התחבורה ע"י רשות התחרות, ובה הומלץ להגביל את פעילות היבוא של יבואני רכב הגדולים, המשרד צפוי לחדש לקרסו את רישיון היבוא של צ'רי עד סוף העשור לפחות ● הרישיון היה אמור לפקוע בסוף החודש

טרי סמית', מנהל קרן הגידור Fundsmith / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

"וורן באפט האנגלי" משנה כיוון ומצטרף לנהירה למניות מומנטום

טרי סמית', המזוהה עם מניות ערך הנרכשות בזול ומוחזקות לאורך זמן, משנה גישה לנוכח פיגור בתשואות הקרן שלו מול מניות ה–AI: "לתפוס סכין נופלת רק מביא לכך שהאצבעות נחתכות"

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הצעת החוק נכשלה, אך עשויה להצביע על שינוי דרמטי במדיניות ארה"ב כלפי ישראל

בית הנבחרים האמריקאי דחה הלילה הצעת חוק שביקשה לבטל את מלוא חבילת הסיוע הביטחוני וההומניטרי מארה"ב לישראל, כ-3.3 מיליארד דולר ● לראשונה תמכו יותר חברי קונגרס דמוקרטים בקיצוץ הסיוע מאשר התנגדו לו ● כל הרפובליקאים, למעט יוזם ההצעה, הצביעו נגד ● למרות כישלון ההצעה, היא ממחישה עד כמה השתנה השיח בתוך המחנה הדמוקרטי על ישראל