גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?

עדי צפדיה, מנכ''ל גילת

מנרכשת לרוכשת: גילת רוכשת את חטיבת הלוויינים והחלל של קומטק ב-157.5 מיליון דולר

לאחר שבעבר נמכרה כמעט לקומטק האמריקאית, גילת היום מודיעה על רכישה בכיוון ההפוך ● עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אלה חברות שדי משלימות אחת את השנייה, עם פתרון דומה שמגיע דרך עבודה טכנולוגית שונה"

מדפסת תלת מימד של ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

מתלת ממד לאבחון רפואי: ננו דיימנשן מתכננת מיזוג עם חברה מארה"ב בעסקת מניות

חברת הדפסות התלת ממד ננו דיימנשן הודיעה על מיזוג מתוכנן עם חברת טכנולוגיה בתחום הבריאות ● השתיים יתאחדו לכדי חברה חדשה מבוססת בינה מלאכותית ● המנכ"ל: מאמינים שהחברה החדשה תהפוך לחברה שמגדירה את הקטגוריה ותייצר ערך לבעלי המניות

שִי ג'ינפינג ו־ולדימיר פוטין. ירוויחו מהסרת הסנקציות על איראן / צילום: ap

נפט ונשק: האינטרסים של סין ורוסיה בהסכם בין ארה"ב לאיראן

שתי מעצמות העל יפיקו תועלת כלכלית מההסכם בין ארה"ב ואיראן ● סין זקוקה לנפט, והסרת סנקציות יקלו עליה ● רוסיה, מהצד השני, מסייעת בהקמת הגרעין וסוחרת בנשק עם איראן

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

חבל הצלה כלכלי? ההסכם עשוי להזרים מיליארדים לאיראן

שלושה סעיפים בהסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יהוו את הבסיס לשיקום הכלכלה האיראנית - הסרת סנקציות אירופאיות על מכירת נפט, הפשרת כספים איראנים, וקרן פיצויים אמריקאית כנגד הנזק שגרמה המלחמה לאיראן

מיכאל לובושיץ, מנכ''ל קרפור; ניר ברקת, שר הכלכלה / צילום: שוקה כהן, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

העתירה נגד "הסל של ישראל" חושפת מידע חדש על הקמפיין

תגובת המדינה לבג"ץ בעתירה נגד מיזם "הסל של ישראל" דוחה את הטענות להטעיית צרכנים, אך המגישות סבורות כי היא מתעלמת מהפערים המרכזיים בין הצגת המהלך בהובלת שר הכלכלה ברקת לבין יישומו בפועל ● במוקד העתירה עומדים שיעורי ההנחה בקרפור, פריסת הסניפים והקמפיין הממשלתי

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בניו יורק: דאו ג'ונס בשיא חדש, SpaceX זינקה בכ-20%

הנאסד"ק זינק במעל 3%, הדאו ג'ונס טיפס לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צנח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עלתה ביום המסחר השני שלה ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן הקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו זינקו

אשתו של סוכן השחקנים חשודה בהעלמת הכנסות משכירות בהיקף של כ-3 מיליון שקל

טלי פרתוק-זהבי, רעייתו של סוכן השחקנים פיני זהבי, חשודה בהעלמת הכנסות מהשכרת דירות שבבעלותה ● עפ"י החשד, בשנים 2025-2018 הושכרו לפחות ארבע דירות לדיירים שונים, אשר הניבו הכנסות בסכום של לפחות 3 מיליון שקל, שהופקדו בחשבונות הבנק של פרתוק-זהבי ושל שני ילדיה ולא דווחו כחוק

טהרן, היום / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"צעד גדול לקראת ניצחון סופי": באיראן חוגגים את ההסכם

מה חושבים באיראן על ההסכם עם ארה"ב? בעוד כלי התקשורת המזוהים עם המשטר מציגים את ההסכם כהישג היסטורי ומתייחסים לפערים בין ישראל לטראמפ, כלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה בוחרים להדגיש את הסתירות בהסכם המסתמן

הדמיה של קמפוס בית החולים השיקומי חוסידמן / הדמיה: משרד אדריכלים יסקי מור סיון

המשפחה ממקסיקו שתורמת 200 מיליון שקל לבית חולים שיקומי חדש בתל אביב

משפחת חוסידמן תורמת 200 מיליון שקל להקמתו של בית החולים השיקומי החדש בשדה דב בבעלות עמותת רעות ● עלות הפרויקט עומדת על יותר ממליארד שקל, ויתר הכספים יגיעו ממשרד הבריאות, עיריית תל אביב, תורמים נוספים ופעילות מסחרית ● משפחת חוסידמן עשה את הונה בחברת כלי העבודה טרופר במקסיקו ותורמת רבות לישראל

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

מייסד קבוצת הפיננסים מציג: הטוויסט בעלילה, הטעות הגדולה והתחזית להמשך השנה

אסף בנאי, מייסד פרופיט המנהלת כמאה מיליארד שקל, מנתח את התפניות שתפסו את מנהלי ההשקעות בהפתעה, ומסביר מדוע שער הדולר לא באמת צריך להטריד את החוסכים ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ

קיסטון נגד ג'נריישן: מנסה לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה בשווי גבוה יותר

קיסטון מקווה לנצח במירוץ את קרן ג'נריישן שחתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי 4.2 מיליארד שקל ● בקיסטון סבורים כי העובדה שהם כבר שותפים עם שיכון ובינוי בשתי תחנות כוח מעניקה לה יתרון יחסי לקבלת האישורים הנדרשים

הצבת לוחות העץ על הדוכן של אירונאוטיקס / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מה עומד מאחורי חסימת הדוכנים הישראלים בתערוכת הנשק הנחשבת בפריז

רגע לפני פתיחת תערוכת יורוסאטורי היוקרתית, הרשויות בצרפת כיסו את הדוכנים הישראליים בלוחות עץ לאחר שורת דרישות ושינויים שהועברו לחברות המשתתפות ● המיליארדר שלום מקנזי חגג 50 באירוע נוצץ בריביירה הצרפתית בהשתתפות אנשי עסקים, ספורט ואמנים ● וגם: ארבעת הקרונות הראשונים של הקו הסגול של הרכבת הקלה הגיעו לישראל ● אירועים ומינויים

אלון ג'קסון / צילום: אסטריקס

מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון

שנה בלבד אחרי שנבחרה לאחת החברות המבטיחות של גלובס, אסטריקס נרכשה על ידי ענקית תשתיות האינטרנט סיסקו ● כעת, בראיון ראשון מאז האקזיט, המנכ"ל והמייסד השותף אלון ג'קסון מספר איך תחום אפור של זהויות מכונה הפך ללב ההגנה על סוכני בינה מלאכותית ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי (17.06) בכנס TECH-IL

סיוע הומוניטרי ברצועת עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

100 מיליון שקל לעזה: הדיווח שחשף תעשיית ענק שכולם רוצים להסתיר

רשת ויקטורי של אייל רביד נדרשה לדווח על הכנסותיה הרבעוניות ממכירת סחורות לרצועת עזה, וסיפקה הצצה לתעשייה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה: מכרזים חסויים, ספקים שמעדיפים להישאר מתחת לרדאר ועמימות גבוהה מצד רשות המכס

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר הישראלית נמכרת ב-2.75 מיליארד דולר

חברות הפינטק Nuvei ופיוניר הודיעו היום רשמית על עסקה, במסגרתה Nuvei תשלם 2.75 מיליארד דולר במזומן תמורת רכישת פיוניר ● העסקה תבוצע בפרמיה של 9.6% על מחיר המניה הנוכחי

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן בהתבטאות ראשונה: "אני לא הולך לשום מקום"

לאחר שהחליט למכור את השליטה בג'י סיטי, איש העסקים הוותיק חיים כצמן הודיע על כוונתו לפנות את כיסא המנכ"ל ● בשיחה עם גלובס הוא מסביר את הפרישה מתפקידו ב-8 השנים האחרונות: "לחברה יש מחויבות לספק לבעלי המניות את ההנהלה הכי טובה שאפשר"; ומספר מדוע החליט למכור את השליטה: "עדיף לאבד רגלי כדי לזכות במלכה"

תל אביב. שוק השכירות מתחמם / צילום: נוי מאיה

העיר שבה קפץ שכר הדירה ב-500 שקל לחודש

עלייה של 0.8% במדד שירותי הדיור במאי וקפיצה של כמעט 7% במחירים לשוכרים חדשים ממחישות את הלחץ הגובר בשוק השכירות ● במקביל, מדד מחירי הדירות נותר כמעט ללא שינוי וירד ב־0.3% בלבד, תוך פערים בולטים בין הערים