גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מספר ההזמנות ב-BUYME הוכפל החודש, אך גם המתחרות בתמונה

סיום שנת הלימודים הוביל לגידול ברכישת מתנות באמצעות BUYME, אך גם אצל המתחרה פייבוקס נרשם גידול, ו-וולט מתבססת כשחקנית בתחום ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תשעת המגרשים המזוהמים בשדה דב נחשפים: אלו חברות הנדל"ן שבמוקד

המשרד להגנת הסביבה חשף לראשונה את תשעת המגרשים שבהם אותרו מזהמים, ובדיקת גלובס מעלה כי בכולם מתוכננים פרויקטים למגורים של חברות נדל"ן מובילות ● חלק מהחברות טוענות כי קיבלו אישור רשמי שלפיו הקרקע שבידיהן נמצאה תקינה

היישוב עלי, יהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה

הרוג ושלושה פצועים בפיגוע ירי בשומרון

עראקצ'י הגיב לאיום האמריקני על השימוש בכסף איראני: "ברגע שזה יקרה - אף נכס אינו בטוח" • דיווח: מערכות ההגנה האווירית פעלו בטהראן נגד מטרות עוינות • דיווח: איראן דחתה הצעה להפסקת אש שהוגשה על ידי ראש ממשלת עיראק • דיווחים על פיצוצים מערבית לבנדר עבאס • טראמפ לאיראנים: "כל נזק לאנייה או מטען - ישולם מהכסף שלכם שנמצא בידינו" • עדכונים שוטפים

יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן ויובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה / צילום: כדיה לוי, אסף רביבו

שעות של הכרעה: מה יעלה בגורל העסקה לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה?

אם לא יודיעו על הארכה נוספת, מחר יפוג הסכם הבלעדיות בין קרן ג'נריישן לשיכון ובינוי להשלמת העסקה ● עפ"י ההערכות, המגעים נמצאים בישורת האחרונה ● התסריטים האפשריים, הדילמה האפשרית של הדירקטורים וההצעה של המתחרה שמחכה בפינה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי בן סלמאן, ארכיון / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הודיע: הסכם הגרעין עם סעודיה כפוף להצטרפותה להסכמי אברהם

פחות מיממה לאחר חתימת הסכם הגרעין האזרחי בין ארה"ב לסעודיה, כתב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כי אישורו מותנה בהצטרפותה של הממלכה להסכמי אברהם

ספינת קרוז / צילום: Shutterstock, Denis Belitsky

סוכן AI לא יוצא לקרוז: הבנק שמסמן את המניות שחסינות מפני המהפכה

מיוחד למאותגרי ההשקעות ב-AI: בגולדמן סאקס מציעים קטגוריית מקלט הרחק מהרעש הטכנולוגי - מניות של חוויות אנושיות פיזיות שמציעות שווי אטרקטיבי וביקוש יציב

פטור כפול ממס: איך מרוויחים פעמיים מקרן ההשתלמות?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

"אין היתכנות לנורמליזציה": מה עומד מאחורי הצעד המפתיע של טראמפ?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התנה היום במפתיע את הגרעין האזרחי לסעודיה בנורמליזציה עם ישראל, צעד שמעורר תמיהה בריאד ועלול להחריף את המתיחות מול וושינגטון ● לדברי ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מאוניברסיטת בן גוריון, הפניות החדות של הנשיא באשר לסוגיית הגרעין האזרחי בסעודיה "מעוררות לא מעט סימני שאלה"

אילוסטרציה: shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; שבע המופלאות ביום הגרוע מאז אפריל 2025

נאסד"ק ירד ב-2% ● אלפאבית איבדה כ-320 מיליארד דולר בשווי שוק, טסלה 200 מיליארד ● מניות ענקיות הביטחון לוקהיד מרטין ו־RTX זינקו, דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד ● מייסד ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע הודיע על כוונתו לפרוש ● אינטל תדווח הלילה לאחר הנעילה ● היין היפני בשפל של 40 שנה בעיקר בגלל עליית מחירי האנרגיה ● מחיר הנפט חצה את רף ה-100 דולר

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת ענק: יוון רוכשת מישראל מערך הגנה אווירית בכ־3.5 מיליארד אירו

מערכות ההגנה האווירית הישראליות שרוכשת יוון הן קלע דוד של רפאל בשכבה העליונה, ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בשכבת ביניים וספיידר של רפאל בשכבה התחתונה ● ברויטרס דווח כי העסקה צפויה לכלול גם רכש כטב"מים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארבעה בנקים מתברגים גבוה בדירוג הפרסומות, אבל רק אחד לוקח את הדאבל

הפרסומת של בנק הפועלים למהלך הג'וניור מתברגת זה השבוע השני כזכורה ואהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מזרחי טפחות מציג פרסומת ראשונה עם הפרזנטורית החדשה, ולפי נתוני יפעת, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת ל–ORA

הנפקות האג''ח תקועות / אילוסטרציה: Shutterstock

"חברות על הקשקש": מה קרה לגל גיוסי האג"ח שאמור היה לשטוף את הבורסה

למרות פעילות שיא בשוק האג"ח הקונצרניות, יותר ממחצית החברות החדשות שהגישו תשקיפים לגיוס חוב בת"א, לא השלימו את המהלך - בהן יזמיות נדל"ן שמובילים מאיר דוד, גדי דנקנר ומוטי גרין ● מנכ"ל מידרוג: "המשקיעים בוחנים בקפידה רבה יותר את יכולת שירות החוב" ● חתם: "בפרויקטים שחלק מהמנפיקות מציעות לשעבד כנגד האג"ח, יהיה קשה למכור דירות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

"הכול תלוי בטראמפ": כוננות שיא בישראל לקראת הסופ"ש

הנשיא טראמפ: "שוקל מתקפה מסיבית, גדולה יותר מכול מה שהיה בעבר - אני קרוב לקבל החלטה" ● על רקע המתיחות: מחר יתקיים דיון ביטחוני מצומצם אצל רה"מ • באיראן דווח על פיצוץ באי קשם שבמצר הורמוז ● פיגוע דקירה בשומרון: גבר נפצע קשה, שני מחבלים חוסלו ● ארה"ב השתמשה ב-B1 לראשונה מחידוש הלחימה ● עדכונים שוטפים 

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; דקלה קריץ, יו''ר ועד ארגון המנהלים ומורשי החתימה בבנק; אלי כהן, מנכ''ל הבנק / איור: גיל ג'יבלי

עשרות מנהלים בבינלאומי בדרך החוצה - והוא לא הבנק היחיד שמצמצם עובדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי כמעט 60 מנהלים בדרג ביניים ומורשי חתימה צפויים לצאת לפרישה מרצון עד סוף השנה, כחלק מתוכנית שתיפרד מכ־15% נוספים ● לפי הערכות, הרקע למהלך הוא לחצי התייעלות בבנק ומתח מול הוועד ● המהלך מצטרף למגמה רחבה במערכת הבנקאית בחודשים האחרונים ● בבינלאומי טוענים: "אין מספרים סופיים"

סשימי דג ים בויניגרט חלפיניו / צילום: אסף קרלה

בנואמה האוכל הבוכרי זוכה לפרשנות תל אביבית

השף מושיקו אברהם, שגדל על דושפרה ומנטי, מביא את המטבח האוזבקי ל"נואמה" בגרסה עכשווית, מלאת חן ועומק

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

מהו הר המכוש, עד כמה קשה לפגוע בו - והאם ניתן בכלל להשמיד אותו?

המתקן התת־קרקעי שנמצא בהר המכוש מדרום לנתנז, נחשב ליעד שכמעט בלתי אפשרי להשמדה מהאוויר ● על רקע החשש כי איראן מאחסנת בו צנטריפוגות ואורניום מועשר, בארה"ב בוחנים אפשרויות פעולה לתקיפה ● עד כמה קשה לפגוע בו, מהן יכולות התקיפה האמריקאיות, ומה מצב האורניום המועשר של איראן? ● גלובס עושה סדר 

פרויקט של אורתם סהר ומליבו בחריש, בשנת 2016 / צילום: תמר מצפי

תקדים: חילוט ערבויות בנקאיות בשל קריסת קבלן מזכה בהחזרי מע"מ במיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורן של חברות הבנייה בפירוק "אורתם סהר" ו"מליבו", וקבע כי חילוט ערבויות ביצוע ובדק מפחית את מחיר העסקה המקורי לצורכי מס ● השופטת דחתה את עמדת רשות המסים, הזהירה מפני גביית כפל מס וחייבה את המדינה ב-75,000 שקל הוצאות

מיקרוסופט / אילוסטרציה: Shutterstock

מיקרוסופט איבדה טריליון דולר מהשווי. למה כולם עדיין אופטימיים?

בתי השקעות מסמנים את ענקית התוכנה בתור המניה המועדפת עליהם, אבל בינתיים היא בעיקר יורדת ● בדוחות הכספיים שיפורסמו בעוד שבוע ייתכן שנגלה מי צודק: האנליסטים או המניה?

יוחאי ג'בלי / צילום: דקל אבו, צילום מסחרי

תלמיד הישיבה לשעבר שעשה 60% בתיק ב-3 שנים: "כסף לא מנהל אותי בחיים"

יוחאי ג'בלי גילה את עולם ההשקעות אחרי השחרור מהצבא ורגע לפני הקורונה, וקיבל שיעור מכונן כשהשווקים נפלו אז ● כשגילה שקופת גמל לא "עושה לו כסף" עבר למדדי מניות ● מאז הוא שם, ולמד לא לפחד ו"לא לתת לכסף לשכב בחשבון" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

הולנד / צילום: Shutterstock

גם רמת הגולן בפנים: המדינה החדשה שמצטרפת לחרם על ההתנחלויות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ירדן תלויה בארה"ב וארה"ב צריכה את ירדן, הפרלמנט ההולנדי אישר חרם כלכלי גורף על סחר עם התנחלויות ואירוע אנטישמי קשה בגרמניה ● כותרות העיתונים בעולם