גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה הישראלית ששיפרה את מיקומה בדירוג הבינלאומי

אוניברסיטת תל אביב שיפרה את מיקומה במדד ה-QS לאוניברסיטאות בעולם, והיא נמצאת במקום ה-208 מתוך 1,500 מוסדות האקדמיה הבינלאומיים ● גם האוניברסיטה העברית והטכניון עלו בדירוג ושיפרו את מיקומן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רפורמת עמלות העו"ש החדשה: החשבון יעלה עד 120 שקל לשנה

מעל לעשור לאחר השקת סלי העמלות, בנק ישראל משנה את כללי המשחק בעו"ש: הלקוחות ישלמו מחיר גג מפוקח, שיכלול גם שירותים שהיו כרוכים בעמלה נפרדת ● עבור מיעוט פעולות המחיר יירד ל-5 שקלים בלבד ● הרפורמה תיכנס לתוקף בצורה מדורגת מאוקטובר הקרוב ועד ליולי הבא

ליאור מנצר / צילום: שלומי יוסף

הבכיר במימון משק האנרגיה פורש במפתיע מהפועלים: ליאור מנצר מסיים את תפקידו

מנהל סקטור מימון הפרויקטים והתשתיות, שהוביל את הסכמי המימון המורכבים במשק, מסיים 30 שנה בבנק הפועלים ויעבור לייעוץ ● שחף גלעד יחליפו בתפקיד ● פרישתו של מנצר מצטרפת לגל עזיבות של בכירים ותיקים בחטיבה העסקית, ברקע תוכנית ההתייעלות של הבנק

מאור שלמה / צילום: דורון לצר

משווי שיא של 513 מיליון דולר: לאן נעלמה החברה המבטיחה של היזם המפורסם

מאור שלמה מכר את חברת בייס44 לוויקס תמורת 92 מיליון דולר ● לפני כן הוא ייסד חברה נוספת שתפסה את המשקיעים, אקספלוריום, אך היא הגיעה לשווי גבוה מדי שהקשה על גיוסי הון ● איפה היא היום אחרי שעזב המייסד?

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

הדרמה מאחורי מינוי מנכ״ל צים נחשפת: ״לא האמנו שהוא יסכים לבוא״

מיהו חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו כשבכלל לא היה ברשימת המועמדים, וכמה זמן יכהן בתפקיד?

בכמה נמכרה דירת גן עם חצר ענקית בתל אביב? / צילום: עידן ישר

שבוע על המדף וביקור אחד בנכס: בכמה נמכרה דירת גן בתל אביב

במזרח תל אביב נמכרה דירת גן בת שלושה חדרים, בשטח בנוי של 98 מ"ר עם גינה בשטח של 90 מ"ר, תמורת 4.25 מיליון שקל ● הדירה עמדה על המדף שבוע בלבד ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הורמוז עדיין משותק? איראן הכריזה על סגירת המצר, אך בארה"ב מכחישים

יממה לאחר שטהרן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, בארה”ב מתעקשים כי נתיב השיט נותר פתוח ● בפועל, חברות הספנות עדיין חוששות לחזור לפעילות מלאה, ומאות ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי

חאווייר בארדם ב''פסגת הפחד''. שינוי בחרדות / צילום: באדיבות אפל טי.וי

3 הגרסאות ל"פסגת הפחד" חושפות שינוי עמוק ביחס לחוק

מהבורגנות התמימה של שנות ה־60, דרך הצביעות המוסרית של שנות ה־90 ועד לעידן שבו החוק, ההון והפשע מתערבבים זה בזה: שלוש הגרסאות של "פסגת הפחד" משקפות את השינוי העמוק ביחס החברה המערבית לשלטון החוק ולמעמד הבורגני

שי סנדלר / צילום: אוהד קב

יזם הסייבר שהדהים את המשפחה שלו פעמיים כשהפסיק תואר וויתר על מיליונים

"שירתי ב-8200 בבסיס פתוח, אבל חיפשתי בלילות מיטה לישון עליה כדי להרוויח עוד כמה שעות עבודה. אין בחיים הרבה הזדמנויות להיות עם כל-כך הרבה אנשים חכמים ממך" ● שיחה קצרה עם שי סנדלר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר וגה

ברוך שי / צילום: מיכה לובטון

ברוך שי ימונה לעורך דה מרקר

ברוך שי מכהן כיום כסגן מנהל ערוץ i24NEWS בעברית ולפני כן היה מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ועורך המהדורה המרכזית בחדשות עשר ● בעבר שימש כעורך הספורט וכראש דסק החדשות בקבוצת הארץ ● הוא יחליף את עורכת דה מרקר הפורשת סיון קלינגבייל וייכנס לתפקיד באמצע יולי

יו''ר הכנסת אמיר אוחנה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אוחנה דוחה את הצעת בג"ץ לבחירות חוזרות למבקר המדינה: "הכנסת אמרה את דברה"

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● השופטים צפויים להוציא צו על-תנאי ולהורות לכנסת לנמק מדוע לא תקוים הצבעה חוזרת לתפקיד

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמ"ר יואב קליין ורס"ל ניר בן ארי נפלו בדרום לבנון

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון, משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום, המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה / צילום: Shutterstock

מיוון ועד אוסטריה: יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה

היבואנים הישראלים כבר מחזיקים בכ־14% ממכירות הרכב ביוון ומרחיבים פעילות גם ברומניה ובאוסטריה ● שורה של מבצעים על דגמים יפנים ● השבוע בענף הרכב

יעקב אגם / צילום: תומר אפלבאום

האומן הבינלאומי יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

יעקב אגם, חתן פרס ישראל, החל ליצור כבר בגיל 12 - והפך לאחת הדמויות הישראליות הבולטות בעולם האומנות ● רבים מזהים אותו עם המזרקה המפורסמת בכיכר דיזנגוף, אך יצירותיו הרבות הגיעו גם לארמון ורסאי ואף לטהרן ● בשנת 1996 זכה בפרס נחשב מטעם ארגון אונסק"ו וב-2026 - בפרס ישראל לאומנות

כולם מדברים על המהפך באופוזיציה ולא שמים לב לנתון הבעייתי באמת

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: איזנקוט עוקף את בנט - ומתקרב לנתניהו אבל רוב הסקרים מלמדים שלאף אחד מהצדדים אין ממשלה

עו''ד מיה טובול גבאי מקבוצת גבאי / צילום: תמר מצפי

מנכ"לית חברת הנדל"ן מגלה: "באזור הזה בתל אביב יש ירידה עצומה"

מיה גבאי־טובול, יו"רית ומנכ"לית קבוצת גבאי, מספרת בראיון לגלובס על ההנפקה שיצאה לדרך במחיר נמוך משחשבו ("בסופו של דבר מדובר באמון עצום"), על השינוי שעברה החברה המשפחתית ("הבנתי מהר שמישהו צריך למקם כל אחד") ועל מצב השוק ("לא אטומים להסכמים החתומים") ● למרות הקשיים היא אופטימית: "זו תקופה מאתגרת, אבל תקופה כזו גורמת לך לפתוח את הראש"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכנים סירבו להשתתף בתיקון קיר תומך. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט דחה ניסיון לגלגל על רמי לוי חובות של רשת פירות שנרכשה ע"י חברה בת שלה ● דיירים בבניין ביוקנעם חויבו להשתתף במימון תיקון קיר תומך ● וגם: דירה שהוענקה במתנה לבן לפני פטירת האב בניגוד לצוואה לא תיכלל בעיזבון ● 3 פסקי דין בשבוע