גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

רחובות צרפת לאחר ההפגנות / צילום: ap, Emma Da Silva

הכסף הממשלתי נגמר: המהומות בצרפת הן תמרור אזהרה לאירופה כולה

אחרי חמש שנים של הזרמת מיליארדים לקורונה, לאנרגיה ולפיצוי על האינפלציה - מדינות אירופה נאנקות תחת החובות ● על רקע האיום בשווקים, הימין הקיצוני והשמאל הפופוליסטי גוררים את הוויכוח התקציבי לרחובות, והיבשת עומדת בפני משבר פוליטי וכלכלי חסר תקדים

אתר של המטרו / צילום: הלית ינאי־לויזון

המטרו מתקדם: זו התחנה הראשונה שקיבלה אישור להתחיל בעבודות

מינהל התכנון אישר לראשונה היתר להתחלת עבודות על תחנה של המטרו - תחנת פארק אריאל שרון ● התחנה ממוקמת בשטח פתוח, במרחק של כ-230 מטר מאזור וכ-350 מטרים מגנות

גל שפירא, עומר יפת, יובל מני, עדו הר-טוב, דור מליון וליאור טנר / צילום: באדיבות גיתם

הרכש החדש של גיתם BBDO: חברת הפרסום והדיגיטל Maven

החברה נרכשה בכמה מיליוני שקלים כדי לחזק את יכולותיה של גיתם בתחומי הדיגיטל, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ● ערב ההתרמה של ידידי סורוקה גייס כ־4 מיליון שקל לבנייה מחדש של החטיבה להרדמה ● האוניברסיטה העברית העניקה תוארי דוקטור לשם כבוד ל־11 אישים, בהם האחיות לבית עזריאלי ● קבוצת הבינלאומי קיימה אירוע לנשים צעירות לקידום עצמאות פיננסית והשקעות בקרב דור ה־Z ● אירועים ומינויים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

מגדל המפרש לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: Reuters, Florion Goga

השקעה של יותר מ-100 מיליון שקל: מגדל "הטיל" בחיפה נפתח מחדש

יותר משנה לאחר שפונה בעקבות פגיעת הדף מטיל איראני, בעלי המגדל מדווחים על חזרתו לפעילות מלאה ● בעלת הבניין הודיעה שתשקיע עוד כ-100 מיליון שקל בשדרוג המערכות והתשתיות, מעבר לעבודות השיקום שכבר בוצעו

צוללת בלתי מאוישת מתוצרת ISE / צילום: אלביט מערכות

אלביט מסתערת על שוק הצוללות הבלתי מאוישות

אלביט רכשה חברת רובוטיקה ימית מקנדה ומחזקת את פעילותה בתחום הכלים הצוללים הבלתי מאוישים, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים בשוק הביטחון הימי

תקנות הבטיחות החדשות בענף הבנייה / צילום: Shutterstock

משרד העבודה מבקש לדחות בשנה את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות

בעקבות פניית התאחדות הקבלנים, משרד העבודה שוקל לדחות את אכיפת אחד מסעיפי תקנות הבטיחות החדשות, אך מותיר על כנן את החובות למנות בקר בטיחות ולהכין תוכנית בטיחות

שלומי פוגל + אסי שמלצר - בעלים של מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

יותר מ-100 מיליון דולר: העסקה שנרקמת בין רפאל ומספנות ישראל לקפריסין

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ירושלים לניקוסיה מעמיק • אחרי הדיווח על רצון קפריסאי לרכוש את כיפת ברזל, מסתמנת עסקת ענק לאספקת כלי שיט ממספנות ישראל המצוידים במערכות נשק של רפאל ● מניית מספנות ישראל מגיבה ● העסקה מצטרפת לשורת הצלחות של התעשיות הביטחוניות באירופה

אוטובוסים חשמליים של חברת דן / צילום: דן תחבורה

לאחר רכישת תנופה: זה מה שמתכננת חברת דן בשומרון

חברת דן רכשה את חברת תנופה, שמספקת תחבורה ציבורית בפרוזדור ירושלים והשומרון תמורת 150 מיליון שקל ● העסקה ממתינה לאישור הרגולטור, אך הצדדים שואפים להתחיל את הפעילות כבר בינואר 2027

בניין להב 433 / צילום: גלובס

21 אזרחים ומשרתי קבע נעצרו בחשד להונאת ענק בעבודות בעזה

העבודות שלגביהן התעורר החשד בוצעו במהלך לחימה עצימה ברצועת עזה, לאחר שבעקבות התעצמות הלחימה, נדרש צה"ל לסיוע מחברות אזרחיות ● העצורים מובאים לחקירה בלהב 433, ובהמשך היום יובאו להארכת מעצר

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ בברלין, אמש / צילום: Reuters

בעשרות מיליארדי דולרים: המהלך של אנבידיה לכיבוש שוק ה-AI האירופי

אנבידיה הציגה השקעות והתחייבויות בהיקף של קרוב ל־10 מיליארד דולר לתמיכה בחברות ובמוסדות באירופה, בעוד מדינות היבשת מבקשות להגדיל את עצמאותן בתחום הבינה המלאכותית ● מחר יישא ג'נסן הואנג את הנאום המרכזי ב־ GTC בברלין, כשברקע שאלות על עלויות ה־AI ואבטחת הסוכנים ● בין המציגות בכנס: דקארט, VAST Data ו־WEKA

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אנבידיה מכריזה: המהנדס שיוביל את בניית קמפוס הענק בטבעון

קובי בור, מנכ"ל חברת הבנייה ת.מ הנדסה ובינוי, שהיה בעברו מנהל בנייה באינטל - מונה למנהל פרויקט הבנייה של הקמפוס החדש של אנבידיה בקריית טבעון ● בור יצטרף לקבוצת הבינוי של אנבידיה שעוסקת גם בבינוי חוות שרתים ומבני משרדים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

כמיליון נוסעים בקיץ ועליית מחירים: למה מנכ"ל ישראייר כל כך אופטימי לגבי המניה?

מנכ"ל ישראייר סיפק בשבוע שעבר שלל אמירות הרומזות שהחברה הולכת להפתיע בדוחות המחצית השנייה של 2026 ● העלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג לצד התייקרות הכרטיסים עשויות לאותת על תקופה חיובית לחברת התעופה של רמי לוי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב: סקטור הבנייה קפץ, השבבים הכבידו

יום המסחר בבורסה המקומית ננעל בעליות, אך תוך פער ניכר בין המדדים המובילים ● מדד הבנייה זינק ב-2.9%, ומנגד מדד הטכנולוגיה רשם ביצועי חסר ברקע נפילה בטאואר ונובה ● ישראל קנדה טיפסה לקראת המיזוג עם אקרו, עין שלישית ומספנות ישראל זינקו ברקע התפתחויות ביטחוניות ● בשוק המט"ח, המגמה התהפכה לקראת הערב, והדולר נסחר בירידה ● מניית ארית קפצה לקראת הנפקת חברת הבת

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

הלקח מעסקת וויז: המתווה החדש שמקדמת רשות המסים למיסוי אקזיטים

על רקע עסקת וויז, רשות המסים מקדמת מתווה חדש שיאפשר שיתוף בקניין רוחני בין ישראל לחו"ל ויקבע מראש את חבות המס של חברות הייטק ● לפי ההצעה החדשה, במקום לשלם מס של מיליארדי שקלים על העברת קנין רוחני מישראל לארה"ב, החברות יגיעו להסדר עם רשות המסים

ירון זליכה ויועז הנדל / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, יועז הנדל

אחוז החסימה הוא לא המבחן היחידי של וינטר, הנדל וזליכה

הרשימות החדשות שמתמודדות בבחירות, ובעיקר אלו שמובילים עופר וינטר, יועז הנדל וירון זליכה, נדרשו לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן את המרוץ ● אלא שבניגוד למפלגות הוותיקות, אם יקבלו פחות מ־1% מהקולות, הן יידרשו להתמודד עם כאב ראש פיננסי לא קטן

מסעדת טאיזו. ''המטרה היא לדעת מה גרם לצ'אט להמליץ'' / צילום: תמר מצפי

בתל אביב הפי האוור, בירושלים בשר: מה הישראלים מחפשים במסעדות

מנתונים של פלטפורמת המסעדות אונטופו עולה כי הישראלים מעדיפים הזמנות ספונטניות, למשפיענים יש אפקט מוגבל, והנוכחות בכלי הבינה המלאכותית חשובה מתמיד

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ההכנסות של SpaceX זינקו ב-161% ברבעון השלישי, המניה עולה במסחר המאוחר

ההכנסות של חברת החלל של אילון מאסק ברבעון השלישי עמדו על 14.58 מיליארד דולר, לעומת צפי של 12.7 מיליארד דולר, והרווח היה 35 סנט למניה, הרבה מעל הצפי • מניית SpaceX עולה ב-2.5% במסחר המאוחר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

אוכלים מאוחר בלילה? המחקר שכדאי לכם להכיר

מה מחפשת ענקית ביוטק של 45 מיליארד דולר בישראל ● המחקר שקושר בין אכילה לילית למחלות כבד ● התוכנית של ישראל להאצת ניסויים קליניים ● והניסוי המוצלח של חברת הביוטק הישראלית Nano24, שפיתחה תרופה לכשל נשימתי ● השבוע בביומד