גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

כך הפך טיסן חובבני לכטב''ם שמכריע מלחמות / צילום: ap, Capture One Macintosh

כך הפך הקלף הסודי נגד סוריה לנשק מרכזי של ישראל במלחמה

מכלי טיס מיושן על גלי רדיו לאחד מנדבכי העליונות של צה"ל: הכטב"מים הישראליים עברו אבולוציה ארוכת שנים ● עמירם דגן, ממובילי המהפכה ומחבר הספר "זיק של חדשנות ישראלית", מדבר על ההחלטה שהפכה לנקודת מפנה, ההשראה שקיבלו מדינות האויב ושדה הקרב העתידי: "להקות של רחפנים יסתדרו בעצמן באוויר ויכסו את השטח"

טלה מפורק במסעדת נור / צילום: יח''צ

כדי שכולם ירגישו רצויים: המסעדה הדרוזית בגליל שמגישה אוכל מסורתי חלומי - וכשר

ביקור בכפר ג'וליס סיפק לנו ארבע תחנות מופלאות של טבע וקולינריה ● עם ממלכת בקלאווה וכנאפה, טיול רייזרים ביער ומסעדה שמזכירה שבאוכל אין קיצורי דרך

משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מתכווץ: התחלות הבנייה בקצב הנמוך ביותר זה 17 שנה

ברבעון הראשון החלה בנייתם של 53,128 מ"ר משרדים בכל רחבי הארץ, קצב שנתי של קצת יותר מ־200 אלף מ"ר ● ב־2025 היקף התחלות הבנייה למשרדים הסתכם בכ־560 אלף מ"ר, ובתחילת העשור הקצב הגיע ליותר ממיליון מ"ר בשנה

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג״ץ הקפיא את חוק התקשורת של השר קרעי

חוק התקשורת שאושר סופית בכנסת בשבוע שעבר הוקפא הבוקר ● "בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה 'להשיב את הגלגל לאחור'", כתב השופט גרוסקופף בהחלטתו

גור פילים. מדעני הפרויקט פיתחו חיסון לנגיף ה-EEHV, גורם המוות המרכזי של גורי פילים אסייתיים / צילום: Shutterstock

תעודות ביטוח לאנושות: היתרונות והחסרונות של כספת DNA עולמית

חברת הביוטכנולוגיה Colossal Biosciences מבקשת להקים רשת כספות של DNA לבעלי חיים ● מיזם כזה יכול לסייע ביצירת חיסונים ובחיזוק מינים נחלשים ● מנגד, אם הכל מגובה במעבדות קפואות, למה להשקיע תקציבים בהגנה על החי?

איך לנהל בעידן של רעש / צילום: Shutterstock

כשטרנד ה-Six-Seven מגיע ללשכת המנכ"ל: איך לנהל בעידן של רעש

במציאות שבה אנו מוצפים במידע, טרנדים ו־AI, גם המנהלים עלולים ללכת לאיבוד ● היתרון הניהולי החדש אינו ידע או סמכות, אלא היכולת לחבר בין אנשים, להבחין בין רעש לאות ולייצר בהירות במציאות ארגונית כאוטית

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: Reuters, Mert Alper Dervis

הקנדי שמוביל את התרחקות אירופה מארה"ב

מול האיומים של טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני הפך לדמות מרכזית במאמץ לעצב מחדש את ברית נאט"ו

מטה מרק בדרמשטט גרמניה / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

מרק הגרמנית מצמצמת שני מרכזי פיתוח בישראל ומפטרת עובדים

לגלובס נודע כי ענקית התרופות הגרמנית תצמצם את המרכזים שלה בירושלים וברחובות, המרכז ביבנה יעבור שינוי משמעותי ● מרק פועלת בארץ מעל 50 שנה בשישה מרכזים שונים ועל פי אתר האינטרנט שלה מעסיקה מאות עובדים

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל

חברת הייעוץ שלדור חושפת במסמך כיצד המבנה של משק החשמל הישראלי חורג מהסטנדרט העולמי, הדוגל בהפרדה בין גוף המייצר חשמל לבין זה האמון על התשתית ● האוצר והיצרנים הפרטיים דוחפים למודל מבוזר, בעוד בחברת החשמל מתריעים כי הפרטה תוביל להתייקרות

בניין עיריית נהרייה / צילום: פאול אורלייב

לפני החקירות: המספרים שמתריעים על המקומות הבעייתיים בעיריות

לאחרונה פרצו לפתע פרשות שחיתות מטלטלות בנהרייה ובאשקלון - אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● מדד הדמוקרטיה המקומית מזהה את נקודות התורפה של השלטון המקומי, ומספק נתונים שיכולים להדליק נורות אזהרה בזמן אמת ● מדד הדמוקרטיה המקומית, מדור חדש 

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג׳פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר

בראיון לחיים אתגר באולפן שישי סיפר אברמוב שתשעה סניפים של הרשת בבעלותו עמדו השבוע במוקד מתקפה עבריינית שאינו יודע את הסיבה לירי, סיפר על היכרות עם משפחות הפשע מוסלי וג׳רושי אך התעקש שלא מדובר בחברות או בקשר עסקי ● ומה אמר לו השר בן גביר?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הנוסחה שסידרה לאלטשולר שחם קאמבק בתשואות ביוני – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

רשות שוק ההון יצאה להיאבק בשידול חוסכים למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה, אך הותירה בחוץ סעיף מרכזי אחד ● בית ההשקעות אלטשולר שחם הוביל ביוני את טבלת התשואות - זו האסטרטגיה שהשתלמה לו ● מה אומרים האנליסטים על הזינוק החריג של מדד המניות הקטנות ביותר בוול סטריט ● וגם: מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים להשקיע 100% מהתיק במניות

קלפי / צילום: Shutterstock

ביחס לעולם, לישראל יש ותק דמוקרטי מרשים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: האם מדינתנו נכנסה למועדון הדמוקרטי מאוחר? רוב המדינות נכנסו אליו אחריה

הקוטג' ברחוב משה סנה בשכונת רמת פולג בנתניה

בכמה נמכר בית פרטי בשכונה היוקרתית בנתניה

בשכונת רמת פולג בנתניה נמכר קוטג' בן 6 חדרים, בשטח בנוי של 242 מ"ר תמורת 5.5 מיליון שקל ● הקוטג', שנבנה בשנות ה־90, בנוי על מגרש בשטח של כרבע דונם ויש בו ממ"ד

איור: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה משפיע על התשובות של הצ'אט שלכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

שי מורג, יזם, מייסד ומנכ''ל סטארט–אפ הסייבר Oak / צילום: עומר הכהן

היציאה בשאלה, הטרגדיה ואקזיטים בחצי מיליארד: הדרך של יזם ההייטק

את הסטארט־אפ הראשון שהקים עם בוגרי 8200 הוא נאלץ לסגור ברקע משבר 2008 ● אלא שמאז עשה אקזיטים לענקיות כמו מלאנוקס ופאלו אלטו וגם השקיע ב־20 חברות ● היום הוא מתכנן לשבור את השיא של Wiz ● שיחה קצרה עם שי מורג, יזם ומייסד סטארט-אפ הסייבר Oak

גארי סרוויס / צילום: אינסייט פרטנרס

השיווק כפי שהכרנו אותו מת. ולא, זה לא אומר שיפטרו אתכם

גארי סרויס, שותף בקרן הענק אינסייט, הציג בכנס MAD את מפת הדרכים לשרידות בעידן הבינה המלאכותית ● כמו כן, הוא הסביר מדוע מודלים כמו קלוד וצ׳אט ג׳יפיטי מייבשים את האינטרנט מגולשים וניפץ את מיתוס הפיטורים ההמוניים ● וגם: ה־אסטרטגיה שתציל את הארגון שלכם מהעולם החדש והבלתי נודע של ה־AI

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין

בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI

שיחה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית ● על גל הפיטורים בהייטק והקשר ל-AI, איך אנחנו כעובדים צריכים למנף את הטכנולוגיה וכיצד המדינה אמורה לטפל במובטלים ● האם תהיה לנו עבודה? פרק ראשון בסדרה

הבניין שקרס במיאמי. 98 הרוגים / צילום: Shutterstock

דירות מוצעות למכירה באתר אסון סרפסייד בפלורידה. אף אחת מהן עדיין לא נמכרה

יזם נדל"ן מוביל מדובאי מנסה כבר יותר משנה למכור את הדירה הראשונה באתר שבו קריסת בניין מגורים גבתה את חייהם של 98 בני אדם

מי טבעה את המושג ''יוניקורן''? / צילום: Shutterstock

מי טבעה את המושג יוניקורן לחברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר?

מהם ראשי התיבות כשב"ם, איזה ענף תחרותי במכבייה הוא גם הספורט הממלכתי של מדינת וושינגטון ומהו אפקט רוזנטל? ● הטריוויה השבועית