גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern

החור השחור של הסקרים: אף אחד לא יודע מה יעשו מיליון מצביעים

בסקרי הבחירות מניחים ש־20 המנדטים שעדיין בהתלבטות יתחלקו בדיוק כמו שאר הציבור, אלא שמומחים מעריכים שההנחה רחוקה מלהיות מדויקת ● איך משפיעות המפלגות הקטנות, כיצד הקולות הצפים בפריפריה עשויים לחולל מהפך, והשינוי המעניין בגזרת הציונות הדתית ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

מפעל אינטל בישראל שנמצא בתהליכי בנייה / צילום: אינטל

האוצר מבטל מענק של 1.3 מיליארד שקל לאינטל

מקץ שנתיים להקפאת הרחבת המפעל בקריית גת, בצל המצוקה בחברה שהביאה לביטול מפעלים גם בגרמניה ובפולין - ובאגף התקציבים באוצר החליטו לבטל מענק בן 1.3 מיליארד שקל

השלד לקוטג' במושב כפר ורבורג / צילום: עידן גרוס

במושב איכותי ומבוקש מצאנו עסקת נדל"ן נדירה

שלד לקוטג' בשטח של כ־290 מ"ר, על מגרש בשטח של חצי דונם במושב כפר ורבורג, נמכר תמורת 4.1 מיליון שקל ● לפי הערכות, כדי להשלים את הבנייה יש להשקיע 2.2 מיליון שקל

ניב סרנה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי חודשיים בלבד בתפקיד היו"ר: ניב סרנה מונה למנכ"ל ניו-מד אנרג'י במקום יוסי אבו

סרנה, שנכנס לתפקיד יו"ר ניו-מד אנרג'י ב-1 ביוני, יחליף את יוסי אבו, המשמש כמנכ"ל החברה ב-15 השנים האחרונות, כבר בתחילת השבוע הבא ● קודם לכן שימש סרנה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק בשותפות שדה הגז הטבעי תמר

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

היערכות להסלמה: הצבא יוכל לגייס עד 240 אלף אנשי מילואים

דיווח: טראמפ החליט שלא להסלים את המערכה עם איראן ● באיראן מאיימים על ישראל: "כל השטח שלה קטן יותר מאשר מחוז אילאם שלנו" ● ישיבת הממשלה היום תתקיים במתקן תת-קרקעי מאובטח ● צה"ל חיסל ברצועה שני מחבלי חמאס שפעלו לקידום מתווי טרור ● עדכונים שוטפים

איזיג'ט / צילום: Shutterstock

הכרטיס הוא רק סיפתח: המוצרים הנלווים הפכו למכרה הזהב של חברות התעופה

כבר שנים שכל פרט בכרטיס הטיסה שלנו הפך למשהו בתוספת תשלום - הושבה, מזוודות וכן הלאה ● חברות התעופה עושות מהנלווים האלה רווחים של מיליארדי דולרים בשנה ● רפורמה שאושרה בשבוע שעבר צפויה לשנות את התמונה באיחוד האירופי, ואולי בהמשך גם בישראל

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

ארה"ב עצרה את התקיפות באיראן, הכוננות בישראל נמשכת

טראמפ כינס את בכירי הממשל כדי להכריע בעניין תקיפה באיראן, כך דווח בניו יורק טיימס ● דיווח ברויטרס: מערכת הגנה אווירית יוונית המוצבת בערב הסעודית יירטה שני טילים בליסטיים ששוגרו מתימן ● דיווח: סעודיה פתחה בגל תקיפות בנמל אל-חודידה בתימן ● בוול סטריט ג'ורנל דווח כי מדינות המפרץ הצטרפו בתחילת החודש לתקיפות באיראן ● טראמפ: נתניהו יגיע לוושינגטון בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט, אינטל נפלה ב-8%; מחירי הנפט בירידה

מחיר הזהב מטפס במתינות, הנפט יורד ● ארה"ב תטיל מכסים של 10%-12.5% על יבוא מרוב שותפות הסחר הגדולות שלה ● קבוצת "שבע המופלאות" רשמה אתמול את יום הירידות החד ביותר שלה מאז טלטלת המכסים באפריל 2025

קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: שלומי יוסף

רשות החדשנות משיקה מסלול סיוע של מיליארד שקל לחברות הייטק שנפגעו מהתחזקות השקל

התוכנית נועדה לסייע לחברות הייטק צעירות שהתחזקות השקל שחקה את כספי הגיוסים וההכנסות שלהן ● כל חברה שתעמוד בתנאים תוכל לקבל מענק של עד 15 מיליון שקל, אך רשות החדשנות טרם פרסמה כמה חברות צפויות לקבל את הסיוע ● הגשת הבקשות תיפתח היום, יום ראשון, 26 ביולי

הבניין ברחוב חריף 28-30 / צילום: סמדר כילב

מה המשמעות לבעלי הדירות? כשפרויקט התחדשות עירונית "מחליף ידיים"

בתקופה האחרונה נרשמה עלייה במספר מיזמי ההתחדשות העירונית שבהם היזם התחלף במהלך הביצוע ● חברות גדולות ובעלות חוסן פיננסי רוכשות פרויקטים או נכנסות כשותפות ● מה המשמעות עבור הדיירים, ואיך הם יכולים להגן על עצמם בתקופה שבה התמורות במגמת ירידה?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

רק 51 חשבונות ברשימה: מנכ"ל אנבידיה הגיע ל-X. אחרי מי הוא עוקב?

ג'נסן הואנג הצטרף לרשת החברתית X ובתוך זמן קצר זכה למעקב מצד 500 אלף עוקבים ● ברשימה המצומצמת של החשבונות אחריהם בחר לעקוב הואנג נמצאים בין השמות החזקים ביותר בעולמות הטכנולוגיה וה-AI, ביניהם סאם אלטמן, טים קוק, סונדאר פיצ'אי ועוד

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המדריך שכל משקיע צריך להכיר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה סיכמה מחצית מצוינת וגלובס עושה סדר בשוק מוצרי החיסכון ● הראל הפכה לאחד הגופים הפופולריים בתחום הגמל להשקעה ● מיקרוסופט ירדה ב-17% מתחילת השנה - אך בתי השקעות מסמנים אותה בתור מניה מועדפת ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען: תיקי ההשקעות של הישראלים לא מפוזרים מספיק

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

היא זכתה בדירה במתנה. השומה של רשות המסים בדרך

חברת אנשי העיר הודיעה כי תגריל מבין 50 רוכשיה בתל אביב דירה אך בפועל מכרה 13 דירות בלבד ● אתמול נערכה ההגרלה - כמה מס תשלם הזוכה על דירת שני חדרים בסמוך לכיכר המדינה?

בחזית המדע / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר המכונית והשאלה: האם כסף הופך אותנו לטובים או רעים יותר?

מחקר על נהגים במכוניות יוקרה חיזק את הדימוי שלפיו עשירים מתנהגים פחות בנדיבות ובאמפתיה ● אבל מחקרים גדולים מהשנה האחרונה מציירים תמונה מורכבת בהרבה ● איך התקבעה התפיסה שבעלי ממון פחות פרו־חברתיים, ואיך רמת האי־שוויון במדינה משפיעה על סדרי העדיפויות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

החל מהלילה: כמה תשלם ישראל מהמכס החדש של טראמפ

בלילה שבין שישי לשבת צפוי ממשל טראמפ להטיל מכסים חדשים על עשרות שותפות סחר של ארה"ב ● המהלך, שנרמז כבר בתחילת השבוע ע"י גורמים בממשל האמריקאי, כבר מתומחר בשווקים שמציגים כעת עליות קלות בחוזים על וול סטריט ● למה המכסים חוזרים דווקא עכשיו, ומי יושפע? גלובס עושה סדר

ה''מקרר אנושי'' Do Hiemon Box, של יצרנית המקררים ומכונות הממכר האוטומטיות היפנית SDRS שנמכר על ידי ספקית הציוד התעשייתי Trusco Nakayama / צילום: צילום מסך מתוך סרטון של TRUSCO ביוטיוב

יפן השיקה ״מקרר אנושי״ כדי להילחם בחום הקיצוני. כמה הוא עולה?

גל חום חריג ביפן עם ימים בהם הטמפרטורות חוצות את ה-40 מעלות צלזיוס הביא חברה אחת להציע פתרון יצירתי - "מקרר אנושי" ● ה-Do Hiemon Box שומר על טמפרטורה פנימית של 15 מעלות צלזיוס ● המשתמשים יכולים להרגיש קרירות באופן ניכר בתוך כחמש דקות, ושהייה של כ-10 דקות בפנים עשויה לסייע בהקלת תסמינים של תשישות וחום

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

חזר כמו בומרנג: הצעד האיראני שהוביל לפגיעה באיראן עצמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היקף הסחר בין איראן וסין נחתך ב-75% בגלל סגירת הורמוז, עסקאות הנשק בין ארה"ב למדינות במפרץ בשיא, וטראמפ רוצה להרחיק את ערב הסעודית מסין ומרוסיה ● כותרות העיתונים בעולם    

רובע 4 בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

האזורים בת"א שרשמו את הירידות החדות ביותר במחיר

בדיקה שערך השמאי ד"ר אסף גסטפרוינד מראה: מתחילת 2023 ירדו מחירי דירות יד שנייה ברובע 3 ביותר מ־20%, וברובע 4 - בכמעט 8% ● "במונחים ריאליים שחיקת הערך משמעותית יותר"

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

האיש העשיר בעולם איבד 130 מיליארד דולר בשבוע

מניית טסלה איבדה 18% השבוע ו-SpaceX צונחת בהתמדה מאז הנפקתה ● אילון מאסק שהפך לטריליונר הראשון איבד במהירות את התואר. אבל יש גם חדשות טובות