גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מייסדי קבוצת הפיננסים פרופיט, אסף בנאי ושלומי אלברג / צילום: קבוצת הפיננסים פרופיט

"הם רוצים להיות רמי לוי של שוק הגמל": האם פרופיט יתחרה במי שמשלמים לו?

בית הסוכן של אסף בנאי ושלומי אלברג רוצה לקחת נתח ממיליארדי השקלים בדמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים, שאת מוצריהם הוא מפיץ כיום ● פרופיט מתכנן להציע הנחה בדמי הניהול בניסיון להשיג לקוחות, אך המהלך המתוכנן צפוי להעמיד אותו בפני ניגוד עניינים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה שפיתחה צמיד המטפל בפרפור פרוזדורים ומגייסת 30 מיליון דולר

StimCardio מגייסת 30 מיליון דולר לפיתוח צמיד לא פולשני לטיפול בפרפור פרוזדורים ● המצאה ישראלית נכנסה לרשימת ההמצאות הטובות של מגזין TIME לשנת 2026 ● אלמדה תרשום רווח של כ-5 מיליון דולר ממכירת טיילורמד, האקזיט השני שלה השנה ● איכילוב ו-Wonderful משתפות פעולה בתחום הבינה המלאכותית הרפואית ● סופוייב רושמת רבעון חזק: ההכנסות עלו ב-35% ל-28 מיליון דולר ● השבוע בביומד  

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

"לא תרצה להסתכן": האם רוסיה יכולה להציל את איראן?

כותרות העיתונים בעולם: רוסיה וסין לא צפויות לעזור לאיראן במקרה של התנגשות חזיתית עם ארה"ב, במפרץ מתחילים להתכונן לחידוש הלחימה עם איראן, ומדוע מפלגות השינוי מפחדות לשבת עם המפלגות הערביות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אביב שפירא / צילום: באדיבות XTEND

מעל מיליארד דולר נמחקו בחודשיים: מה הוביל לפיטורים בחברת הרחפנים

אקסטנד תפטר לפי ההערכות כ־10% מעובדיה במסגרת ארגון מחדש של פעילותה, כחודשיים לאחר שהחלה להיסחר בוול סטריט • ברקע: צניחה של כ־80% במניה, מחיקת יותר ממיליארד דולר משווי החברה והכנסות שנמוכות משמעותית מהתחזיות

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

"יש פה פשיעה סביבתית חמורה": החשד שמאחורי מפגע הריח בראשון לציון

תושבים בראשון לציון מדווחים על ריח חריף ובחילות, וכעת מסתמן כי מקור המפגע הוא כנראה פסולת של דלק ושמן שנשפכה שלא כחוק לביוב ● מומחים מזהירים מפני השפעות בריאותיות אפשריות וקוראים למצות את הדין עם האחראים

עברי לידר בוי ג'ורג' ואדמס / צילום: אלון לוין

וולקאם: קבלת הפנים שארגן סילבן אדמס לבוי ג'ורג'

איש העסקים סילבן אדמס, המכהן כנשיא הקונגרס היהודי העולמי בישראל, ערך קבלת פנים לאמן בביתו שבתל אביב ● משלחת בכירים מענקית ההשקעות הבינלאומית שרודרס הגיעה בשבוע שעבר לישראל לרגל כנס משותף עם משרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ● מותג האונליין הקולינרי כרמלה פותח שתי חנויות פיזיות בתל אביב בהשקעה של כ-6 מיליון שקל ● תחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות תתקיים בדצמבר ● אירועים ומינויים

יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

היועמשית בהודעה חריפה נגד ראש השב"כ: "לא ניתן לחקור אזרחים ללא ראיות"

ראש השב"כ דוד זיני ביקש לחקור באזהרה חבר כנסת בכיר מאחת המפלגות הערביות ואת אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה ומנסור עבאס, כך דווח ב-i24NEWS ● על פי הפרסום, יש הסכמה שחבר הכנסת ייחקר באזהרה, אולם היועמ"שית מסרבת לחקירת שלושת ראשי המפלגות בלא ראיות ● "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

רגע לפני הדוחות: נייס מפטרת כ־500 עובדים ברחבי העולם

לגלובס נודע כי ענקית התוכנה מרעננה תפטר כ־5% מכוח האדם, על רקע המעבר לפתרונות AI וחולשת המניה ● ביולי האחרון עוד טען המנכ"ל סקוט ראסל כי אין כוונה לפטר בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ: סיכמתי עם נתניהו על עצירת הסיוע האמריקאי לישראל

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוא ונתניהו סיכמו על הפסקת הסיוע הכספי האמריקאי לישראל, אך לא פירט אם מדובר במהלך מיידי או בתום הסכם הסיוע הנוכחי ב-2028 ● כיום עומד הסיוע הביטחוני השנתי על 3.8 מיליארד דולר במסגרת מזכר ההבנות בין המדינות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

תרופות הדגל של טבע סידרו לה רבעון חיובי ושיפור בתחזית ההכנסות

חברת התרופות עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, והציגה הכנסות של 4.4 מיליארד דולר ● טבע גם העלתה את תחזיתה לשנת 2026 המלאה ● המניה מטפסת במסחר המוקדם בוול סטריט

מנכ''ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב פורש מתפקידו

בר סימן טוב הודיע לשר הבריאות חיים כץ כי יסיים את תפקידו בשבועות הקרובים, לאחר כתשע שנים במצטבר בשתי קדנציות ● במהלך כהונתו הוביל את מערכת הבריאות בתקופת מגפת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל ● עם פרישתו צפוי להצטרף כעמית מחקר לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק

בחירות בארה''ב / צילום: Reuters, Eric Lee

מהסקרים ועד שוקי התחזיות: ארבעה נתונים לקראת בחירות האמצע בארה"ב

היום יכריעו האמריקאים מי ישלוט בקונגרס בשנתיים האחרונות לכהונתו של דונלד טראמפ ● מספר קטן יחסית של מרוצים צמודים מושך תשומת לב מיוחדת, ועשרות מיליוני אמריקאים כבר הצביעו מוקדם

מקרר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

מתקפת הסייבר על סופרים באירופה החלה בכלל בישראל

מתקפות הסייבר על מערכות הקירור במרכולים באירופה מעלות חשש גם בישראל, שבה כבר נפגעה רשת מזון באירוע דומה ● חוקרי סייבר מעריכים כי ייתכן שהמתקפות בישראל היו בין הראשונות מסוגן ואף השפיעו על גל התקיפות במערב ● במערך הסייבר מזהירים מפני פרצות האבטחה בבקרי הקירור

טעינת רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

לטובת עמדות טעינה: תחנות דלק יוכלו להתרחב ב־100 מ"ר

התוכנית מאפשרת הקמת אזורי המתנה מקורים לנהגים בתחנות הדלק ומקלה על הליכי הרישוי באמצעות פטור מהגשת מסמך הידרולוגי־סביבתי ● המהלך נועד לעודד השקעה בתשתיות טעינה מהירה ולהסיר חסמים בירוקרטיים

חנות דייסון בביג גלילות / צילום: דייסון

דייסון השיקה חנות מותג ראשונה בישראל, האם היא תתן פייט למתחרים?

לפני פחות משנה קיבלה קבוצת פוקס את הזיכיון למותג שואבי האבק דייסון, ובשבוע שעבר הושקה חנות הדגל בביג גלילות ● בשיחה עם גלובס אומר גיא טרנר, בכיר בחברה הגלובלית: "אנחנו לא מפחדים מתחרות. חברות אחרות משתנות בעקבות הטכנולוגיות שלנו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

בממשלה הופתעו מהצהרת טראמפ ויצטרכו לחפש מקור תקציבי של מיליארדי דולרים

במשרד האוצר הופתעו מהצהרת טראמפ על הקדמת הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל, לנוכח ההסכם הקיים בין המדינות עד 2028 ● היקף הסיוע עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, ובשלב זה לא ברור אם יופסק כולו או רק חלקו ● הפסקת הסיוע עלולה להעמיק את האתגרים התקציביים של הממשלה הבאה, על רקע דרישות מערכת הביטחון ותוכנית התעצמות בהיקף של 400 מיליארד שקל

מנחם גינדי, מנכ''ל משותף בגינדי החזקות / צילום: איל יצהר

גינדי מציעה לדחות תשלום של 900 אלף שקל בעשר שנים. כמה שווה ההטבה?

גינדי החזקות מציעה לדחות חלק מהתשלום עד עשר שנים אחרי קבלת המפתח, ללא ריבית והצמדה לרוכש ● בדירת חמישה חדרים שמוצעת ב-4.2 מיליון שקל, המקדמה עומדת על 840 אלף שקל ● מה שווה הדחייה, ומה קורה כשההלוואה מגיעה לפירעון?

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט וגלעד יעבץ, היו''ר / צילום: טל שחר

אנלייט בהכנסות שיא, ושוב מעלה תחזיות

הכנסות אנלייט צמחו ב-40% ברבעון השלישי ל-231 מיליון דולר, והחברה מעלה את תחזית ההכנסות השנתית בפעם השנייה ברציפות ● פעילות החברה כספקית חשמל בישראל הכפילה את עצמה והניבה 56 מיליון דולר ברבעון ● במקביל, החברה מתרחבת בתחום האגירה באירופה ונהנית ממחירי החשמל הגבוהים

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

משעבוד ההורים ועד דחיית החוב בעשור: מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה

בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● בנק ישראל בינתיים לא מגיב, ומומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בתחילת 2025

מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller

אחרי מרד בלייבור: ממשלת בריטניה לא תחמיר את התנאים למהגרים

ממשלת בריטניה ריככה את רפורמת ההגירה לאחר מרד במפלגת הלייבור, ורוב מהגרי העבודה יוכלו להמשיך לקבל תושבות קבע בתום חמש שנים בלבד