גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מלון אוריינט בירושלים, נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: Shutterstock

פרשת הפטריארכיה היוונית והקרקעות בירושלים הסתיימה: לא יהיה דיון נוסף

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים, ובכך סיים את המחלוקת המשפטית ● נקבע כי מסמך הביניים שנחתם בין הצדדים לא היה חוזה מחייב, ולכן קק"ל לא תקבל את 13 מיליון הדולר שדרשה

צבא ארה''ב משגר כטב''מים לעבר הבסיס הימי בנדר עבאס באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

צבא ארה"ב: פתחנו בגל תקיפות נוסף באיראן; בישראל מעריכים - העימות יחריף

איראן לחות'ים: סגרו את מצר באב אל-מנדב אם יותקפו תחנות כוח ● פיקוד המרכז של צבא ארה"ב הודיע כי הותקפו מרכזי פיקוד איראניים, אתרי הגנה אווירית וכן מטרות בבנדר עבאס ● דיווחים באיראן: מערכות ההגנה האווירית בטהרן הופעלו ● טראמפ, זמן קצר לפני חידוש ההפצצות: "אני לא אוהב לתת דד-ליין, כדאי שיתנהגו בהתאם" ● הנשיא הודיע כי איראן שחררה אזרחית אמריקאית: "מעריכים את המחווה" ● עדכונים שוטפים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

האם החוק להחלשת היועמ”שית מקרב את ישראל להורדת דירוג האשראי?

מודי'ס הזהירה השבוע כי פגיעה נוספת בעצמאות מערכת המשפט עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל ● אף שהכלכלנים אינם סבורים שהחוק להחלשת היועמ"שית לבדו יספיק למהלך כזה, יש מי שמזהירים כי הצטברות הצעדים האחרונים עלולה להגביר את הסיכון

מנות תירס בכל מקום, גלידה עם שמן זית ומרק קר: הטרנדים המרעננים של הקיץ

תירס מתוק, ראמן קר, סיידר תפוחים טבעי, בירת אשכולית ואפוגטו תימני, גלידת יוגורט עם שמן זית, עוגות בתבניות ססגוניות שמשווקים סוכני AI וגספצ'ו צונן במקרר (אפילו דאגנו למתכון מושלם) ● כל מה שטעים, מרענן והכרחי בחום הזה

מאחורי הקאמבק של ענקית החיפוש לצמרת מדד המותגים / אילוסטרציה: ap

במקום הראשון: הקאמבק של ענקית החיפוש

אחרי כמעט עשור שבו נעדרה מהפסגה, גוגל חזרה למקום הראשון במדד המותגים של גלובס ● מסגירת הפער מול OpenAI בתחום ה־AI ועד לניצול הוואקום שהותירו אמזון ומיקרוסופט בשוק המקומי: מה עומד הוביל להתאוששות של ענקית החיפוש

סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026

מדד המותגים של גלובס מצביע זו השנה ה-23 ברציפות על רשימת המותגים המובילים בישראל, בסקר ענק שכולל 4,000 משתתפים ● ארבעה מותגים ישראלים התברגו בעשירייה הפותחת, ומי המותג שממשיך לככב גם אחרי 84 שנה ● מדד המותגים 2026

יונדאי קונה חשמלית 2026

החל מ-175 אלף שקל: המכונית שהפכה לסמל המעמד הבינוני המבוסס

קונה החשמלית היא אופציה מעניינת עבור מי שרוצה חשמלית מודרנית שאינה סינית ● היא בנויה היטב, ידידותית לנהיגה, מפגינה יעילות אנרגטית ומתומחרת תחרותית. ריגושים תצטרכו לחפש במקום אחר

בנימין ושרה נתניהו / צילום: Reuters

אחרי חשיפת חדשות 12: ועדת השרים לענייני שב"כ אישרה אבטחה לנתניהו ולרעייתו לכל חייו

ההחלטה התקבלה בהמלצת ראש השב"כ דוד זיני ובניגוד לעמדת גורמי המקצוע ● ילדיו של ראש הממשלה, יאיר ואבנר, יקבלו אבטחה למשך חמש שנים ● בכירים ביטחוניים: "בדיוק בשביל הרגע הזה זיני הונח שם"

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

טלה מפורק במסעדת נור / צילום: יח''צ

כדי שכולם ירגישו רצויים: המסעדה הדרוזית בגליל שמגישה אוכל מסורתי חלומי - וכשר

ביקור בכפר ג'וליס סיפק לנו ארבע תחנות מופלאות של טבע וקולינריה ● עם ממלכת בקלאווה וכנאפה, טיול רייזרים ביער ומסעדה שמזכירה שבאוכל אין קיצורי דרך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מימושים במניות השבבים שלחו את וול סטריט לירידות

ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עלו ● נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, מאותתת שתתמוך בהעלאת ריבית

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה

אושר עד הביאה לסופר את כל מה שהוא לא מזון - מאייפונים ועד רכבים. זה השתלם לה בגדול כשהיא קופצת בדירוג על חשבון רמי לוי ● וגם: שופרסל נדחקת מטה 60 מקומות בדירוג הכללי ● מדד המותגים של גלובס

איור: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה משפיע על התשובות של הצ'אט שלכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג׳פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר

בראיון לחיים אתגר באולפן שישי סיפר אברמוב שתשעה סניפים של הרשת בבעלותו עמדו השבוע במוקד מתקפה עבריינית שאינו יודע את הסיבה לירי, סיפר על היכרות עם משפחות הפשע מוסלי וג׳רושי אך התעקש שלא מדובר בחברות או בקשר עסקי ● ומה אמר לו השר בן גביר?

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ראש הממשלה נתניהו ושר השיכון לשעבר גולדקנופף. המחסור בכוח אדם עצום / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

הבחירות נותנות רוח גבית לתחזיות של ירידת מחירי הדיור - וגם להפך המוחלט

שוב מגיע זמן בחירות, שעושה שמות בשוק הדיור: הקונים יושבים על הגדר, ממתינים לשיפור שלפחות לפי ההבטחות יגיע ● במקביל, החודשים בין ההליכה לבחירות לבין הקמת ממשלה מתפקדת מבטיחים קיפאון גם בצד ההיצע

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכר בית פרטי ישן עם זכויות בנייה נרחבות בשכונת יד אליהו בתל אביב?

בית פרטי בן 3.5 חדרים בשטח בנוי של 85 מ"ר נמכר בשכונת יד אליהו תמורת 3.52 מיליון שקל ● הרוכשים יוכלו לבנות על הקרקע שתי יחידות דיור בשטח כולל של כ־240 מ"ר, או לחלופין, ניתן יהיה לממש את זכויות הבנייה בבניית יחידת דיור אחת עם ארבעה מפלסים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

AION של GAC שיוצרה באוסטריה

עוד התרחבות באירופה: כלמוביל קיבלה את זיכיון GAC באוסטריה

כלמוביל חתמה על הסכם לייבוא ושיווק רכבי GAC באוסטריה, וצפויה ליהנות ממעמד מפתח בהתרחבות המותג ביבשת ● משרד התחבורה צפוי להאריך את רישיון היבוא של צ’רי בידי קרסו עד 2030, למרות המלצת רשות התחרות להגביל את ההארכה ● כלמוביל וסמלת השיקו השבוע בישראל דגמים חדשים של מרצדס ו־LeapMotor, לצד היערכות להגעת מותגים ודגמים נוספים מסין ● השבוע בענף הרכב