גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

בדרך לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל: פרטנר קונה את כל המתנגדים

לאחר שהמחזיקים סירבו לאשר את חלוקת הדיבידנד המיוחד, חברת התקשורת תפרע את החוב כלפיהם בהיקף של 344 מיליון שקל, בניסיון לסלול את הדרך לחלוקה ● המהלך מגיע בהמשך לפדיון מוקדם דומה בהיקף 140 מיליון שקל שכבר בוצע לסדרה ח' שהתנגדה למהלך ● הנהנית המרכזית מאישור הדיבידנד צפויה להיות קבוצת השליטה אמפיסה, שחלקה בחלוקה יעמוד על כ-106 מיליון שקל

עמירם שחר, סער אנקונינה ועמרי לימור / צילום: עומר גואטה

ב-30 מיליון דולר: אפווינד רוכשת חברת AI סודית

חברת הסייבר של עמירם שחר רוכשת את אג'יס, שהוקמה לפני תשעה חודשים בלבד, בעסקת מניות המוערכת בכ-30 מיליון דולר ● החברה הנרכשת, שטרם רשמה הכנסות או לקוחות, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת סוכני AI ● שני מייסדיה יובילו את מעבדת הבינה המלאכותית החדשה של אפווינד

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון / אילוסטרציה: Shutterstock

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון: בבורסות העולם נערכים להארכת המסחר

בזמן שבנאסד"ק מתכוונים להשיק מסחר של 23 שעות ביממה כבר בחודשים הקרובים, שורה של בורסות ברחבי העולם, מסיאול ועד ת"א, בוחנות מהלכים דומים להרחבת שעות המסחר ● מה עומד מאחורי המהלך, מי ירוויח ממנו, ומדוע יש לו גם מתנגדים ● וגם: כיצד נערכים בבתי ההשקעות המקומיים לשינוי, ואיך יושפעו ממנו המשקיעים בישראל

מ''מ מנכל הביטוח הלאומי צביקה כהן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הרשימה השחורה", הנוהל הסודי ושלילת קצבאות: מאחורי המאבק באבחוני האוטיזם

חששות להונאות בקבלת קצבאות נכות לילדים על הרצף האוטיסטי הביאו את ביטוח לאומי לנקוט צעדים דרסטיים, בהם הקפאת קצבאות והעדפת אבחונים מוסדיים ● כעת, כשהתיקים מגיעים לבתי הדין לעבודה, השופטים מותחים ביקורת על פגיעה במשפחות - ללא הוכחות

המשרוקית של גלובס, 19.05.26

כמה באמת עולה אי גיוס החרדים? המשרוקית מתקנת את עצמה

בדקנו בעבר את עלות אי גיוס החרדים, ועשינו טעות ● עכשיו אנחנו חוזרים עם הנתון המתוקן ● המשרוקית של גלובס

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע

35 מיליארד שקל וענקיות מכל העולם: מאחורי הקלעים של הצגת המטרו בברלין

יותר מ־250 נציגים מ־20 מדינות הגיעו לאירוע בברלין שבו הציגה נת"ע את מכרז הענק של פרויקט המטרו בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ● בחברה מדגישים כי המלחמה לא פגעה בהתעניינות הבינלאומית ומציעים גידור מלא מפני סיכוני מט"ח

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הפנייה החריגה של מנכ"ל רש"ת לחיל האוויר ולסגן הרמטכ"ל

מנכ"ל רשות שדות התעופה שרון קדמי מזהיר כי עם התאוששות תנועת הנוסעים בנתב"ג, המשך החזקת 19 מטוסי התדלוק האמריקאים עלול לחייב צמצום או ביטול טיסות • בשדה התעופה רמון הוא מציב דד־ליין: מ־1 בנובמבר השדה יחזור לפעילות אזרחית בשעות היום בלבד

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

המגדל בן 66 הקומות ברמת גן מעורר התנגדויות: “קיפוח חריף של בעלי הקרקעות”

פרויקט "בית ישראל קנדה" ברמת גן, שיכלול 208 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מעורר התנגדויות מצד בעלי קרקעות ודיירי המגדל הסמוך ● בעלי הקרקעות טוענים לחלוקה לא הוגנת של זכויות הבנייה, ודיירי Tower Time מזהירים מפגיעה בנגישות, בפרטיות ובאיכות החיים ● וגם: התוכנית החדשה שתסייע לקבלנים להטמיע טכנולוגיות בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פתח תקווה / צילום: Shutterstock

לא תל אביב: זו העיר שהתושבים בה הכי מרוצים מהעירייה

מסקר עמדות הציבור כלפי הרשויות המקומיות עולה כי 85% מתושבי פתח תקווה מעניקים ציון חיובי לעירייה, לעומת 81% בראשון לציון ו-76% בתל אביב ● שיעור שביעות הרצון הכללי מהרשויות המקומיות עלה בעשור האחרון, בעוד אשדוד, חיפה ובני ברק נמצאות בתחתית הדירוג

רכב גנוב / צילום: יח''צ איתוראן

הוזלה של 1,000 שקל: מאחורי הצניחה החדה במחיר ביטוחי הרכב

צניחה של 8% באוגוסט ו-1,000 שקל פחות בביטוח השנתי: התערבות הרגולטור, צמצום הגניבות והתייצבות מחירי החלפים הובילו לירידה החדה ביותר בביטוח הרכב מעל 40 שנה

מלון יוקרה בניו יורק / צילום: איור: גיל ג'יבלי

למה במלונות 4 כוכבים גונבים מגבות, וב-5 כוכבים גונבים יצירות אמנות?

סקר בקרב מנהלי מלונות יוקרה ברחבי העולם חשף כי האורחים שלהם נוטים לגנוב חפצים גדולים ויקרים יותר ● במקום לראות בכך מטרד לוגיסטי, כדאי להתייחס למדד הנחשקות ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

הקלות הבנייה חוזרות לתל אביב. בענף כבר מזהירים מהמחיר

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה כי המטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן שמואשם במרמה ישלם 30 אלף שקל בכל חודש בהליך פשיטת הרגל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר אורן קובי, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך 6.5 שנים קובי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים 4 כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

גבי מגנזי / צילום: אביגיל עוזי - ''ידיעות אחרונות''

הקרב על הדח"צ: בעל מניות בחברת אברות מערער על שלילת זכות הווטו שלו

גבריאל מגנזי, בעל מניות בחברת אברות, מבקש מהעליון לבטל את החלטת המחוזי, כך שאיילת נחמיאס-ורבין לא תשמש כדח"צית בחברה עד להחלטה אחרת בהליך ● אברות בתגובה: "היעדרו של דירקטור חיצוני נוסף עלול לפגוע בממשל תאגידי תקין, בפעילותן של ועדות הדירקטוריון ובהתנהלותה השוטפת של החברה"

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

כסף גדול בעגורנים: המייסד בן ה-87 שנפגש עם יותר מרבע מיליארד שקל

ברוך פרנס מכר 75% מחברת העגורנים סקיי ליין לפי שווי של 340 מיליון שקל לידי חברת המעליות היי ליפט ● במסגרת המהלך ישקיע בית ההשקעות מור 67 מיליון שקל בהיי ליפט ויציף ערך נאה למיליארדר יצחק מירילשווילי, אחד מבעליה ● וגם: התוכניות של הרוכשת

אמבולנסים של מד''א / אילוסטרציה: דוברות מד''א

פיגוע דריסה במחסום מכבים: פצוע קשה במקום, המחבל חוסל

פיגוע הדריסה במחסום מכבים: בן 40 נפצע קשה, המחבל חוסל ● נשיא סוריה: "שום ניסיון לכפות עובדות בשטח אינו יכול לפגוע בלגיטימיות של מדינתנו ● טורקיה, עיראק, עומאן ואזרבייג'אן הודיעו על עצירת הטיסות אל איראן וממנה ● דיווח: ההתרעה מאיחוד האמירויות לפני ה-7 באוקטובר הועברה קודם כול לשב"כ, וכמה ימים לאחר מכן עלתה בשיחה בין נתניהו לנשיא האמירויות ● עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

באפט פורש סופית: המספרים שכדאי להכיר והתקווה למשקיעים מעל גיל 50

וורן באפט, 96, הודיע על פרישה גם מתפקיד יו"ר ברקשייר הת'וואיי ● ב־CNBC ציינו כי התשואה הממוצעת שהניב למשקיעי החברה הייתה כמעט כפולה מזו של ה־S&P 500

ההיסטוריה מלמדת: היכונו לרבעון הכי טוב בשנה / צילום: Shutterstock

וול סטריט נכנסת לרבעון החזק בשנה, הפד עלול לקלקל אותו

ה־S&P 500 עלה ברבעון האחרון של השנה ב־80% מהמקרים מאז 1950, עם תשואה ממוצעת של כ־4.2%, וגם השנה הוא מגיע אליו עם מומנטום חזק ● אלא שהפד כבר חזר להעלות ריבית, וההיסטוריה מלמדת שכאשר הרבעון משתבש, כפי שקרה ב־2018, זה עלול לכאוב

הפגנת תמיכה בממשלה האיראנית בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"נקודת אל־חזור": האזהרה החדשה לגבי המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: החות'ים מנסים להשתלט על רכס הרים אסטרטגי בתימן, באיראן מתווכחים על ביקור הנשיא בעצרת האו"ם בניו יורק והמלחמה באיראן נכנסה לשלב המסוכן ביותר ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר זינקה, מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4%, ת"א 90 נחלש בכ-0.3% ● מניות השבבים הדואליות קפצו; מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%, לנוכח הירידה במחירי הנפט בעולם ● טבע זינקה אתמול בוול סטריט לשיא של כ-10 שנים ● סוכן ה-AI החדש של מטא הקפיץ את מניות השבבים, נאסד"ק עלה לשיא ● טראמפ ייפגש עם נשיא סין; הצפי הוא להתקדמות מסוימת, אך לא לפריצת דרך