גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

איתמר בן גביר / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

עוצמה יהודית: שוק חופשי גרסת בן גביר - פיקוח מוגבר על מוצרים

המפלגה תומכת בשוק חופשי ללא התערבות, אך בעד פירוק מונופולים, אך גם בפיקוח על מחיר מוצרי יסוד ● מבטיחה לדאוג לכוחות הביטחון ולהקל על הקבלנים בפריפריה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד  

חיים אהרונוב, מנכ''ל אופיס דיפו / צילום: פרטי

באוויס הפך הפסד לרווח של יותר מ-100 מיליון שקל. עכשיו הוא מוביל מהפך בחברה חדשה

"אוויס הפכה מקבוצת רכב שמרוויחה מיליונים בודדים לקבוצת שירותים שמרוויחה יותר מ-100 מיליון שקל בשנה. היא רכשה את אופיס דיפו, ונקראתי לעשות שם את אותו ריקברי" ● שיחה קצרה עם חיים אהרונוב, מנכ"ל אופיס דיפו, רשת לציוד משרדי וטכנולוגיה

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר על הנהירה מחו"ל: "המגמה בנתב"ג ברורה"

"בימים האחרונים אנו עדים למגמה ברורה בנתב"ג", כתב הלילה מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ● "מספר הנוסעים המגיעים לישראל גדול ממספר הנוסעים היוצאים ממנה" ● הפער בין הנחיתות להמראות אומנם ניכר, אך יש לציין כי מספר הנחיתות לא גבוה באופן משמעותי מהשגרה ומזמנים מיוחדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

דיווח: אחרי הסנקציות הבריטיות - שינוי המדיניות בישראל והתמיכה בארגנטינה

נתניהו קבע כי ישראל תתמוך בדרישה של ארגנטינה לקיים שיחות על הריבונות שחלה באיי פוקלנד ● השינוי בעמדה הישראלית מגיע אחרי הסנקציות שהבריטים הטילו על התנחלויות בישראל

יגאל עוזרי / צילום: שיר עוזרי

“אני לא מתבייש לספר, אני מרוויח יפה”: האומן הישראלי שמוכר ציורים בעשרות אלפי דולרים

לפני 35 שנה נסע יגאל עוזרי לניו יורק ועשה לו מוניטין, וציוריו הנראים כצילום נמכרים היום גם במאה אלף דולר ● תערוכה חדשה שלו בת"א מתמקדת באמריקנה, בצד מחווה לאומנים שנרצחו ב–7 באוקטובר ● הוא מודה שמאס בביקורת ("עם הצלחה קשה להתווכח"), מלין על היחס לאומנים יהודים ("אנטישמיות צרובה"), ומתגאה: "אני עובד קשה, אבל ערך השוק שלי מבוסס"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

רה"מ נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

תותח מדגם K9 / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ארה"ב צריכה תותחים - ובחרה לקנות אותם ממדינה מפתיעה

חברת מל"טים מתאבדים ישראלית ניצלה את תערוכת AUSA היוקרתית בארה"ב כדי להציג משגר מל"טים מתאבדים ● המתיחות בין נשיא ארה"ב לבין נשיא אוקראינה גוברת על רקע הכישלון האמריקאי בצמצום היקף הלחימה הרוסית־אוקראינית ● וצבא ארה"ב החליט לרכוש תותחים מקוריאה הדרומית ולא מישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יוסף ג׳אברין / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת: המפלגה היחידה שמצהירה - צריך להגדיל את החוב

המפלגה הערבית מציעה להעלות מסים על בעלי הון ותאגידים ולהוריד את המע"מ ל־10% ● עוד בתוכנית: להרחיב את פיקוח המחירים - ולהטילו גם על שכר הדירה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנתב"ג לקלפי: כמה ישראלים הגיעו מחו"ל להצביע?

הרשתות החברתיות התמלאו בימים האחרונים בפוסטים של אנשים שחזרו להצביע, אבל המספרים של רשות שדרות התעופה קצת פחות חד-משמעיים ● צללנו לנתונים

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת יום הבחירות: זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות ההונאה

לקראת הבחירות בישראל, בצ'ק פוינט מזהים עלייה במתקפות הסייבר ובפעילות קבוצות תקיפה אנטי-ישראליות ● בחודשיים האחרונים אותרו עשרות אתרים חשודים הקשורים לבחירות, ובמקביל נרשמה עלייה של 55% במספר מתקפות הסייבר על ארגונים בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● בחברה מזהירים מפני ניסיונות פישינג, הפצת מידע כוזב ושיבושים ביום הבחירות עצמו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

כלכלנים בכירים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: "נזק אדיר ובלתי הפיך"

109 כלכלנים, אנשי עסקים ובכירי השירות הציבורי מזהירים מנזק בלתי הפיך לכלכלה בעקבות הטלת סנקציות על ישראל ● "נתניהו מוביל את ישראל במודע אל עבר חרם ובידוד כלכלי בינלאומי, וכל מה שיש לו להציע הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה"

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

פיטורים של מעל עשרת אלפים עובדים הוכרזו רק השבוע

ברקליס, אמריקן אקספרס, וולוו ו־eBay הודיעו השבוע על תוכניות לקיצוץ של כ־12 אלף משרות ברחבי העולם ● הסיבות נעות מהתייעלות באמצעות בינה מלאכותית ועד להיחלשות הביקוש ולארגון מחדש - ובחלק מהמקרים, הפיטורים מגיעים לצד תוצאות כספיות חזקות

חנות דגל של ויקטוריה סיקרט במיאמי ביץ' / צילום: ALTO RE

קפיצה של 70% מתחילת שנה: ענקית האופנה שהפכה את תצוגות האופנה למכונת מכירות

קיילי ג'נר צעדה השבוע על המסלול בחזייה בשווי 50 מיליון דולר, ומניית ויקטוריה'ס סיקרט, שנסחרה לפני שנה וחצי בפחות מ־20 דולר, זינקה בכמעט 70% מתחילת השנה ● אבל מאחורי הנוצות והיהלומים מסתתרת אסטרטגיה כלכלית מחושבת: איך הופכים מופע ראווה למכונת מכירות?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קדחת קרנות הסל והבריחה ממניות בודדות: האם וול סטריט מנפחת בועה בתוך בועה?

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ממסים ועד מחירי הדירות: התוכניות הכלכליות של המפלגות נחשפות

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק ● מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות ● מי בעד יבוא חופשי, מה דעתן על מיסוי משקיעי נדל"ן, וכמה מהן בעד רפורמה בשוק ההון? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

מושיק בן פורת / צילום: יח''צ

"אנחנו בטירוף על עוקץ הפנסיות": נשיא לשכת סוכני הביטוח מדבר על הכול

מודל העמלות של סוכני הביטוח הוא אחת הסוגיות הבוערות בשוק ההון בצל טענות לניגוד עניינים ● מי שבולם את הניסיונות לרפורמה בתחום הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת, שטוען כי "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי" ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר למה הוא מתנגד למעבר לשכר־טרחה: "בבריטניה 70% מהציבור לא קיבלו טיפול" ● וגם: איזו פירצה לדעתו מאפשרת לנוכלים את עוקץ הפנסיה?

אלי אדדי, מנכ''ל רשת הסלולר דינמיקה / צילום: רמי זרנגר

אחרי צמצום החוב: סלקום בוחנת רכישת אייקון גרופ, בעלת רשת איידיגיטל

מדובר במהלך שעשוי להרחיב את פעילותה בתחום הקמעונאות, היבוא וההפצה של מוצרי אלקטרוניקה ● שווי העסקה מוערך בענף בכ־450–500 מיליון שקל, אך המגעים נמצאים בשלב ראשוני וטרם סוכמו התנאים ● השלמת העסקה תדרוש את אישור רשות התחרות

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11, ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף, ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו? ● המשקיעים החדשים

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית