גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

לוחמי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הממשלה לא מחכה: תקציב המדינה ייפרץ כבר בימים הקרובים לרכישת חימושים

לגלובס נודע כי בממשלה נערכים להביא החלטה כבר בשבוע הבא להקצות עוד עשרות מיליארדי שקלים לרכישת חימושים ● לפי חלק מההערכות, פריצת התקציב לא תשפיע על הגירעון ● כשהבחירות ברקע, לא מן הנמנע שהממשלה הבאה תידרש לקיצוצים והטלת מסים

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

העובדים בהלם: השינוי הראשון של מנכ"ל צים הנכנס

בזמן שגורל מכירת צים עדיין לא הוכרע, מביא המנכ"ל החדש גישה שונה למשרדי חברת התובלה הימית מזו של קודמו, אלי גליקמן ● "חן טיפוס שונה, הוא יותר 'סחבק', ואלי יותר איש צבא", מספר אחד העובדים ● דוחות משופרים לצים ברבעון השני — עם חזרה לרווח

וורן באפט / צילום: ap

ההשקעה שמלמדת: האם וורן באפט עדיין מושך בחוטים?

לפני כשנה חשף באפט פוזיציה ראשונה במניית אלפבית שמאז צמחה להימור של מיליארדים ● מדובר בהשקעה לא שגרתית לענק ההשקעות שפרש לאחרונה מתפקיד המנכ״ל. האם הוא עדיין מושך בחוטים?

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: צוות תכנית אב לתחבורה

לא כמו בתל אביב: רשת הרכבות הקלות הראשונה בירושלים יוצאת לדרך

15 שנה לאחר פתיחת הקו האדום, המקטע הראשון של הקו הירוק צפוי להיפתח ביום שישי ולחבר בין אזור הטורים למלחה ● יחד עם הקו האדום, הוא ייצור לראשונה בישראל רשת של רכבות קלות, עם שתי נקודות מעבר בין הקווים ● בחודשים הקרובים צפוי להיפתח מקטע נוסף לגילה, ובהמשך תורחב הרשת גם להר הצופים ולבר אילן

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: תמר מצפי

בגלל חלון אחד: הלכה חדשה קובעת שפגיעה קניינית אינה עוד "כרטיס יציאה" אוטומטי בפינוי־בינוי

ועדת הערר דחתה בקשה להיתר בנייה, בשל התנגדות של דיירים שנאלצו לוותר על חלון אחד בדירתם בגלל פרויקט ההתחדשות העירונית ● השופט החזיר את התיק לוועדה המקומית וקבע שעליה לבחון אופציות נוספות

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק נערכת למסחר של 23 שעות. איך זה יעבוד?

הבורסה מוטת הטכנולוגיה בניו יורק התחילה להיערך למסחר בין השעות 21:00 עד 20:00 ● בשוק טוענים שהמהלך ישפיע לחיוב על המניות הדואליות והבורסה המקומית ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

אבסורד ביג: מכנים את הנכס בגלילות "המשמעותי ביותר", ולא חושפים מספרים

קבוצת המרכזים המסחריים ביג סוגרת את המחצית הראשונה של 2026 עם עלייה בהכנסות, שמסתכמות ב-1.37 מיליארד שקל, אך ירידה של כ-9% ברווח הנקי לעומת אשתקד ● דמי השכירות באשדוד צמחו משמעותית ברבעון השני, והשריפה בפתח תקווה "לא תפגע בפתיחה ב-2029"

עמוס לוזון / צילום: People Photography

אקזיט לעמוס לוזון: מוכר 20% מפעילות האנרגיה שלו למור גמל תמורת 223 מיליון שקל

אחרי המאבקים מול עופר ינאי, קבוצת לוזון בדרך למכור נתח מפעילות האנרגיה שלה, במהלך המשקף לתחנת הכוח דוראד בה היא מחזיקה שווי של 4.4 מיליארד שקל - דומה לזה שלפיו היא רכשה את חלקה של נופר בחברה המשותפת מוקדם יותר השנה

חן ליכטנשטיין, מנכ''ל צים

צמיחה בהכנסות צים ברבעון השני, הרווח הנקי יותר מהכפיל עצמו

חברת התובלה הימית דיווחה על הכנסות בגובה 1.78 מיליארד דולר ורווח נקי בגובה 64 מיליון דולר - שיפור משמעותי לעומת 24 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

רגע לפני שנכנסו לתוקף: טראמפ מקפיא את המכסים על קנדה

נשיא ארה"ב השהה אמש את הטלת המכסים בגובה 50% על שורת מוצרים המיובאים מקנדה, זמן קצר לפני שהמכסים היו אמורים להיכנס לתוקף בחצות ● בציוץ שפרסם כתב טראמפ כי ההחלטה התקבלה "בהתבסס על העובדה שלקנדה ולארה"ב, בכפוף להשלמת המסמכים, יש עסקה"

האם למחירי הנדל''ן יש עוד לאן לרדת / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הנדל"ן חטפו, אבל הקונים חוזרים. ומה צפוי למחירי הדירות?

נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה בישרו על עלייה מסוימת במחירי הדיור ובמכירות, אחרי שנתיים קשות בענף ● מניות הנדל"ן בבורסה חוטפות בחודשים האחרונים, והמדד הענפי נחתך בכמעט שליש מהשיא האחרון ● האם מדובר בהזדמנות, או שהמחירים ימשיכו לרדת?

אילוסטרציה: shutterstock

מתקפת ענק על האקדמיה והממשל: נחשפה רשת הסייבר של משמרות המהפכה

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מאשימה 17 האקרים במבצע סייבר ענק, למה ממשל טראמפ שומר על איפוק מול התקיפות האיראניות, והניסיונות הדיפלומטיים להסדרת המצב בעזה נתקלים בפערים בשטח ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנגיד לבלומברג: האינפלציה תעלה, ולממשלה הבאה מחכה "אתגר קשה"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, התראיין אמש לבלומברג, העריך שהאינפלציה תעלה בחודשים הקרובים, ולא התחייב להוריד ריבית בספטמבר ● ירון החמיא לנתוני הצמיחה ● ומה בכל זאת מטריד אותו?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט מתנהל בעליות שערים; המדדים בדרך לקטוע רצף של שלושה ימי ירידות

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים במגמה חיובית ● משרד האוצר האמריקאי הגדיל את הרכישות החוזרות של חוב ממשלתי והביא לירידת תשואות חדה ● פרוטוקול הפד חשף: בכירים רואים צורך בהעלאת ריבית נוספת אם האינפלציה לא תתקרר ● מודרנה מזנקת בעקבות תוצאות חיוביות בניסוי לחיסון לסרטן ● מחירי הזהב והנפט רושמים עליות חדות ● שורט קוויז מסיבי הזניק את הביטקוין אל מעבר ל-68 אלף דולר

ארקדי וולוז', מנכ''ל נביוס

ממגדלי אקרו בתל אביב: החברה שזינקה 220% והשורטיסט ששם עליה עין

נביוס, ספקית שירותי הבינה המלאכותית שפועלת ממגדל אקרו בתל אביב, משכירה מתקנים ושטחים לענקיות הענן והפכה למובילת שוק ● המניה נסקה, אך מייקל ברי טוען כי חישוב חשבונאי גורם לה להיראות טוב מדי

דולרים / צילום: Shutterstock

הנתון שהופיע בארה"ב לראשונה זה שני עשורים ומרמז על סערה בשווקים

תשואות האג"ח בארה"ב ל־30 שנה טיפסו לשיא של שני עשורים ומציעות לכאורה אלטרנטיבה בטוחה למניות ● בעבר, מצב כזה הבריח משקיעים מוול סטריט אל איגרות החוב ● המומחים מסבירים למה הפעם זה יכול להיות אחרת, ומה הקשר לנוטלי המשכנתאות בישראל

כביש 5 / צילום: ויקיפדיה

רווח צפוי של כ-3.9 מיליארד שקל: פרויקט הענק של אלקטרה

חברת אלקטרה זכתה במכרז להקמת הנתיבים המהירים בכביש 5, הכולל נתיב דו-כיווני באורך מצטבר של 25 ק"מ וחניון עם כ-3,200 מקומות ● ההשקעה בפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל, ובחברה צופים הכנסות של כ-3.9 מיליארד שקל לאורך תקופת הזיכיון ● ההפעלה צפויה להתחיל ב-2031

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים גררו מטה את ת"א 35

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● טאואר ונובה צנחו בכ-7%, על רקע הירידות בסקטור השבבים בוול סטריט ● מנועי בית שמש, קבוצת דלק וכלל קפצו בעקבות דוחות חיוביים ● מניות השבבים הדואליות מעיבות על הבורסה ● בנק אוף אמריקה מזהיר את המשקיעים: "הכול חוץ מאג"ח" ● טריליון דולר בחלל: גולדמן זאקס מסמן את יעד ההשקעות הבא

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

לקראת קנס עתק? המשפט נגד מטא על נזקים לילדים ונוער יוצא לדרך

התביעה טוענת כי מטא אספה מידע אישי על קטינים בניגוד לחוק והטעתה את הציבור בנוגע לבטיחות הפלטפורמות שלה, אשר הובילו את הצעירים לחרדה, לדיכאון ואף למקרי התאבדות ● האם ענקית הרשתות החברתיות תחויב בקנס של 1.4 טריליון דולר או 200 מיליארד דולר "בלבד"?

ד''ר שמואל חרל''פ ז''ל / צילום: כפיר זיו

הלך לעולמו שמואל חרל"פ, מבכירי אנשי העסקים והפילנתרופיה בישראל

ד"ר שמואל חרל"פ, שנפטר הבוקר בגיל 82, עמד במשך עשרות שנים בראש כלמוביל, קבוצת הרכב הגדולה בישראל ● לצד פעילותו העסקית, ניהל יחד עם אשתו ענת פעילות פילנתרופיה ענפה שכללה תרומות במאות מיליוני שקלים