גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern

החור השחור של הסקרים: אף אחד לא יודע מה יעשו מיליון מצביעים

בסקרי הבחירות מניחים ש־20 המנדטים שעדיין בהתלבטות יתחלקו בדיוק כמו שאר הציבור, אלא שמומחים מעריכים שההנחה רחוקה מלהיות מדויקת ● איך משפיעות המפלגות הקטנות, כיצד הקולות הצפים בפריפריה עשויים לחולל מהפך, והשינוי המעניין בגזרת הציונות הדתית ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

הטיל ''ח'ייבר שכן'' מוצג בעת מצעד בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

זול, מדויק וקטלני: הטיל המוצלח ביותר של איראן הופך למסוכן יותר

טיל ח'ייבר שכן משלב מסלולי טיסה, תמרונים ומהירויות שונות כדי לבלבל את מערכות ההגנה האווירית

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"לא מטיל אחריות": התנגדות להסדר המוצע בפרשת סלייס

בלובי 99 טוענים כי ההסדר המוצע בפרשת סלייס מעניק פטור מאחריות לגורמים המעורבים בפינברט, מונע מהעמיתים אפשרות להתנגד לו ומחייב אותם לבחור בין החזר חלקי של כ-51% מכספם לבין המשך השקעה בקרנות בגאורגיה ● גם המנהל המורשה אפי סנדרוב הביע התנגדות להסדר והצביע על קשיים מהותיים ומצגי שווא לכאורה

ניב סרנה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי חודשיים בלבד בתפקיד היו"ר: ניב סרנה מונה למנכ"ל ניו-מד אנרג'י במקום יוסי אבו

סרנה, שנכנס לתפקיד יו"ר ניו-מד אנרג'י ב-1 ביוני, יחליף את יוסי אבו, המשמש כמנכ"ל החברה ב-15 השנים האחרונות, כבר בתחילת השבוע הבא ● קודם לכן שימש סרנה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק בשותפות שדה הגז הטבעי תמר

ספינה איראנית שמובילה נפט (ארכיון) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הכנסות של איראן ממכירות נפט שעוקף את הסנקציות נעלמו, מדינות אפריקה מתקרבות לסין על רקע המלחמה, ובדרום קוריאה מנסים לשכנע את מדינות המפרץ לרכוש מערכות נשק ● כותרות העיתונים בעולם    

אילוסטרציה: Shutterstock

מאה חברות בדרך לקנסות ענק. זו הסיבה

שנה לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, והאכיפה עולה מדרגה ● לגלובס נודע כי נפתחו חקירות נגד כ-100 גופים בגין הפרות שונות, כגון דיווח לקוי על אירועי סייבר ● קופת חולים מאוחדת כבר חטפה, וכעת חברות נוספות עלולות לספוג קנסות של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים

מטוס של אתיופיאן איירליינס / צילום: Shutterstock

עם 26 טיסות בשבוע: החברה שעברה מהפכה ולא עזבה את נתב"ג ליום אחד

בשעה שהשחקניות הזרות נזהרות, אתיופיאן איירליינס מגדילה את תדירות הטיסות מנתב"ג ל־26 בשבוע ● מהפכת השירות והשינוי הניהולי, לצד הזינוק בביקוש הנוסעים הישראלים ליעדים באפריקה ובמזרח, מסבירים כיצד היא הפכה לאחת מחברות התעופה הנאמנות והחזקות בישראל

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מאחורי ההחלטה של ארה"ב להפסיק את התקיפות באיראן

האדמירל קופר המליץ לפנטגון ולבית הלבן לסיים את גלי התקיפות בהורמוז, שכן מרבית המטרות שיועדו להם כבר הותקפו ● נשיא סוריה: "פועלים להשגת הסכם ביטחוני עם ישראל - שיסלול את הדרך לשלום כולל" ● היערכות להסלמה: הצבא יוכל לגייס עד 240 אלף אנשי מילואים ● באיראן מאיימים על ישראל: "כל השטח שלה קטן יותר מאשר מחוז אילאם שלנו" ● עדכונים שוטפים

פיזור השקעות בחו''ל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רוצים להשקיע בחו״ל וחוששים מה-S&P 500? אולי זה המדד בשבילכם

מבחינת הישראלים יש בדרך-כלל רק שתי זירות השקעה רלוונטיות: ארה"ב וישראל ● אך האם זה נכון להתעלם מ-40% מהכלכלה העולמית? ● לאחר הריצה בשנים קודמות ל-S&P 500, כדאי להכיר את היתרונות של מדדי MSCI

הרצוג, זיני וסולברג בבית הנשיא / צילום: חיים צח / לע״מ

זיופים ופייק ניוז הם רק ההתחלה: השיבושים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה

הבחירות בעידן הבינה המלאכותית חושפות את הדמוקרטיה הישראלית לאיומים שלא הכירה ● ולמרות המאמצים של המוסדות הממלכתיים, גם הבעיות המסורתיות לא לגמרי נעלמו ● המשרוקית של גלובס עם מפת האיומים על טוהר הבחירות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

ברשות המסים ובאוצר מרוצים מהתוכנית שהכניסה מיליארדי שקלים לקופה, ומקדמים שינוי דרמטי ● במקום רף של 5,000 שקל - דרישת ההקצאה תורחב עבור עסקאות המתבצעות בין עסקים ● ברקע: ארגוני הפשיעה כבר מנסים לעקוף את המערכת באמצעות פריצות

מושגים לאזרחות מיודעת. בועה פיננסית / צילום: Shutterstock

איך בדיוק מוגדרת בועה פיננסית, והאם אפשר לזהות אותה בזמן אמת?

עליית מחירים מהירה מדי ומכפילי שווי גבוהים יכולים לנבא בועות בשווקים, אבל גם לכוח שלהם יש גבול ● בעולם שבו העתיד הטכנולוגי לא בהיר, אפשר לצפות לעוד ועוד בועות שיתפוצצו ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

"סיכון מיותר": ההמלצה המפתיעה לחברות הייטק ששוקלות הנפקה

בשל עליית השווי וההכנסות הנדרשים ממנפיקות בוול סטריט, בג'פריס ממליצים לחברות טכנולוגיה ישראליות להתחיל את החיים הציבוריים בת"א, ובהמשך להירשם מעבר לים

מצעד הגאווה בברלין, אתמול / צילום: ap, Markus Schreiber

בתום קרב עם השוטרים: נורה למוות המפגע האיסלמיסטי מברלין

לפי הדיווחים, קצת אחרי השעה 22:00 אתמול, רכב מסחרי לבן דרס במכוון חוגגים שהתכנסו כחלק מהחגיגות באירועי מצעד הגאווה המתקיימים בסוף השבוע בברלין • לפחות אישה אחת נהרגה ועוד 16 בני אדם נפצעו, חלקם במצב קריטי ● התקרית חשודה כפיגוע טרור איסלמי

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור

לאנקרה נקרתה הזדמנות להרוויח ממגמת ההיחלשות של חיזבאללה ולהרוס לישראל את תהליך ההתקרבות לממשלת לבנון ● במקרה שא־שרע יפתח במבצע ויכריע את חיזבאללה, במקום לקבל את טורקיה רק בסוריה – ישראל תתמודד איתה גם בלבנון

אילוסטרציה: Shutterstock

באופן חריג: הרפורמה בתובענות ייצוגיות תקודם בזמן פגרת הכנסת

ועדת החוקה צפויה לדון בתיקון לחוק תובענות ייצוגיות לקראת קריאה שנייה ושלישית בזמן פגרת הכנסת, ככל הנראה בספטמבר - זאת לאור הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה ● התיקון צפוי לחולל מהפכה בתחום התביעות הייצוגיות בניסיון לפתור את הניצול לרעה של החוק

ניתוח חברה-תיגבור / צילום: יוחאי גלבוע

עם הטמעת AI בתחום הכי אנושי: המהפך הטכנולוגי שיניע את צמיחת תיגבור

יישומי הבינה המלאכותית לא רק שלא מאיימים על הפעילות של הקבוצה הוותיקה, הם דווקא משמשים עבורה מנוע צמיחה ● תחום הליבה של כוח האדם והסיעוד עודו נהנה מביקוש קשיח ומציג צמיחה, אך על ההתרחבות והחדשנות העסקית, החברה עלולה לשלם בשיעורי רווחיות ● ניתוח חברה

אמיר שלכט, יקי פייטלסון, נדב צפריר / צילום: איל יצהר, תומר פולטין, מנש כהן

מבחן הדוחות של ענקיות הסייבר: ורוניס וצ'ק פוינט במרכז העניין בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● בצ'ק פוינט מחפשים סימני התאוששות לאחר האזהרות של האנליסטים; בורוניס ממתינים להתפתחויות בסוגיית המכירה; וגם: מי המניה הישראלית שקופצת בעקבות המלצה חמה?

חניון של אחוזת החוף / צילום: תמר מצפי

עיריית תל אביב שוב מייקרת את החניה: תעריפי "אחוזות החוף" יזנקו ב-20%

במסגרת הצעדים החדשים של עיריית תל אביב מחירי החניה בחניוני "אחוזות החוף"  יתייקרו בשיעור חד ● בארבעה חניונים שעת התחלת "מצב הלילה" המוזל תידחה משעה 19:00 לשעה 21:00 בלבד

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

חזר כמו בומרנג: הצעד האיראני שהוביל לפגיעה באיראן עצמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היקף הסחר בין איראן וסין נחתך ב-75% בגלל סגירת הורמוז, עסקאות הנשק בין ארה"ב למדינות במפרץ בשיא, וטראמפ רוצה להרחיק את ערב הסעודית מסין ומרוסיה ● כותרות העיתונים בעולם