גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הנד רולז בביז'ו של אייל שני / צילום: עמוד האינסטגרם

פרחים בהריסות וסושי בשקיעה: בחפירות רחוב תל-אביבי גילינו עולם חדש

בין החליפות למרפסות של אלנבי לגמנו לימונדת תות-דבש בכורסת וינטג', התמכרנו לפודינג פטל, אספנו גלויות מפעם וחיפשנו עקבות של קולנוע מיתולוגי ●
חגית אברון תופרת יום 

ירידות בשווקים. / אילוסטרציה: Shutterstock

זה היה אחד הימים הגרועים בוול סטריט. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

נאסד"ק נכנס אתמול לטריטוריה של תיקון, מניות השבבים קרסו ומדד הפחד זינק לשיא של שמונה חודשים • אלא שמבט על עשרות שנות היסטוריה מגלה נתון מפתיע: האם גם הפעם השוק יתאושש?

לוחמי וייטקונג בהאנוי, פברואר 1969. זיהו את ניחוח האפטרשייב שנדף מחיילי ארה''ב / צילום: Reuters, KEYSTONE Pictures USA

בין הרחה לריח: לפענח את חוש הריח

בזמן מלחמה, הריח הופך לאמצעי חד יותר להבחנה בין אויב לידיד. לוחמי הווייטקונג יכלו לזהות חיילים אמריקאים לפי ריח הסבון והאפטרשייב שלהם

מדי מים / צילום: Shutterstock

מחיר המים צפוי לעלות ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

מדובר בתוספת של כ-3.5 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות ● ההחלטה התקבלה לאחר דיון במועצת רשות המים, שבחרה לצמצם את ההתייקרות המתוכננת למרות עלייה צפויה של 835 מיליון שקל בעלויות משק המים ● חברי המועצה חלוקים בדעותיהם בין שמירה על יוקר מחיה נמוך לבין הצורך בהשקעות בתשתיות ובהיערכות לגידול האוכלוסייה ולשנות בצורת

ביטול הפטור על הכנסות משכירות חוזר לשולחן / צילום: Shutterstock

באוצר רוצים למסות שכירות מהשקל הראשון. איזה צ'ופר הם מציעים?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

הסערה המושלמת בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"סערה מושלמת בשווקים": מה עומד מאחורי הקריסה בוול סטריט והירידות החדות בת"א?

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות חדות, לאחר שהמסחר בבורסה המקומית ננעל באדום בוהק ● מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל ב"מגדל ביטוח ופיננסים", מסביר מה עומד מאחורי הירידות ואיפה מסתתרת נקודת האור למשקיעים

ישיבת ממשלה. השרים מתחלפים, הבעיות נשארות / צילום: מעיין טואף / לע״מ

החסמים המבניים שתוקעים את המדינה, והדרכים לשחרר אותם

שרים מתחלפים וממשלות נופלות, אבל אותן תקלות חוזרות שוב ושוב ● מסמך מדיניות חדש של המרכז להעצמת האזרח מסביר מהם החסמים המבניים שמכשילים את התיקונים הנקודתיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי החסמים הקבועים בעבודת הממשלה

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מנסים להעריך למה הבורסה יורדת, ומתי זה ייגמר

ההיסטוריה מלמדת שלאחר ירידה של מעל 10% מהשיא השוק מתאושש במהירות ● אבל האם זה הזמן לקנות סחורה? בבתי ההשקעות מזהים הזדמנות במניות השורה השנייה, ומנגד סמנכ"ל הבורסה מציע להמתין: "בדיעבד כולם חכמים, אבל אף אחד לא שולח SMS כשהשפל מגיע"

ניטיה ראמאן / צילום: ap, Ethan Swope

תומכת ה-BDS ניצחה בלוס אנג'לס, והדיחה את ראשת העיר המכהנת

ניטיה ראמאן, המזוהה עם האגף הסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית, הדיחה את קארן באס מתפקידה ונבחרה לראשת העיר לוס אנג'לס ● עמדותיה של ראמאן כלפי ישראל הן אחד הדברים הכי מזוהים איתה והיא מעלה אותן רבות בנאומיה

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

קרנות הגידור מכרו שבועות לפני כולם? הסימן שהקדים את המפולת בוול סטריט

נאסד"ק 100 צלל בכ־5%, וכ־84% ממניות S&P 500 נסחרו בירידות ● גל המכירות שהחל בשבבים ובתשתיות ה- AI התפשט גם לענקיות הטכנולוגיה, לבנקים, לתעשייה ולמניות הצמיחה ● החשש מהשלכות הבחירות בארה"ב, סימני השאלה סביב תחזיות הרווח ומכירות אגרסיביות של קרנות גידור: חמישה הסברים לטלטלה בשווקים

פרסומי המבצעים מהתקופה האחרונה. מוקש פיננסי

פתאום כולם מציעים נדל"ן בחינם: הסכנות הגדולות ברכישה עם 0% הון עצמי

יזמי הנדל"ן התחילו לאחרונה לחלק נכסים כמעט בחינם, באפס הון עצמי, רק תבחרו ● מגבלות המימון הנוקשות של בנק ישראל גידרו את יציבות המערכת הבנקאית, לא את הכיס שלנו ● את הפער שנוצר ממלאים היום בשוק האפור–בהיר של האשראי החוץ-בנקאי והלוואות קבלן

התייעצות על הרכבת הממשלה בבית הנשיא / צילום: הילל בן אור

ספירת הממליצים היא לא הסוף: הצעדים שיכריעו אם יהיו בחירות או ממשלה

נציגי המפלגות מגיעים בזה אחר זה לבית הנשיא ומציגים את המועמד שלהן לקבלת המנדט ● אבל מספר הממליצים רחוק מלהיות השיקול היחיד שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל ● התחנות בדרך לקואליציה חדשה, והאפשרויות לחזור לקלפי ● המשרוקית של גלובס 

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המפץ הגדול" של גינדי הוא המבחן הגדול של בנק ישראל

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● מומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בנק ישראל בתחילת 2025 ● בנק ישראל בעקבות הפרסום בגלובס: "בוחנים עדכון ההנחיות ואף נקיטת צעדים נוספים"

האחים מיכאל ודניאל זלקינד / צילום: ישראל הדרי

האחים זלקינד מתמקדים: מנסים לצאת מסופרגז ולצמצם החשיפה לקרפור

קבוצת אלקו מקדמת מכירת שליטה בחברת הגז הביתי סופרגז, פועלת להנפיק את רשת המזון קרפור ומזרימה הון לאלקטרה נדל"ן ● מניית החברה צנחה בכ–60% מהשיא

שיא יוצא דופן בהזמנות בחציון הראשון של 2026 (אילוסטרציה) | חומרים: יח''צ החברות

איבד כ-50% מהשיא: מה גורם לירידות החדות במדד המניות הביטחוניות?

בשוק מנסים להסביר מה עומד מאחורי הירידות החדות במניות הביטחוניות, שהיו עד לא מכבר ללהיט בשוק המקומי, שכבר הספיקו לאבד כמעט מחצית מערכן מאז השיא שנרשם מוקדם יותר השנה ● "שילוב של שינוי בסנטימנט וחשש שהצמיחה בענף תתממש בקצב איטי מכפי שתומחר"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המוכרים לא סיפרו על הרטיבות בדירה. איזה פיצוי יקבל הקונה?

בית המשפט דחה בקשה לאיכון טלפון של בת זוג לשעבר במשך עשור, כדי להפריך את טענתה שהיו ידועים בציבור ● תביעה לאכיפת טיוטת הסכם לרכישת דירה נדחתה ● וגם: מוכרי דירה חויבו לשלם 265 אלף שקל לאחר שלא גילו לרוכשים על ליקויי רטיבות ● 3 פסקי דין בשבוע

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

הסינים לא מאיטים: ישראל ייבאה השנה כלי רכב מסין ביותר מ-2.7 מיליארד דולר

מותגי הרכב הסיניים חצו את רף ה־60% מהמכירות בישראל במשך שלושה חודשים רצופים, ונתח השוק המצטבר שלהם מתחילת השנה הגיע ל־47% ● במקביל, יבוא כלי הרכב וחלקיהם מסין שבר שיא, ויבואני הרכב השיקו שורה של דגמים חדשים, בהם קרוס־אוברים חשמליים והיברידיים ● השבוע בענף הרכב