גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

באי הכנס / צילום: כדיה לוי

שער הדולר, מגפת הפיטורים והשלכות ה־AI: בכירי ההייטק מדברים

בכירי תעשיית ההייטק הישראלי התכנסו היום בכנס TECH IL של גלובס ● בשיאו של הכנס נחשפה רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים", שתפורסם מחר באתר גלובס

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

זינוק של 500% בשנה: טאואר עוקפת בשווי את הבנקים שהצילו אותה מקריסה

שווי חברת השבבים הלוהטת ממגדל העמק עקף השבוע את זה של בנק הפועלים, וייתכן שבקרוב היא תעקוף גם את שוויו של לאומי - שני עשורים לאחר שהסדר חוב מולם איפשר את המשך קיומה ● הראלי במניה משקף לטאואר שווי של פי 6 מזה שבו אמורה הייתה להימכר לאינטל

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ''ל Voicenter, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"לא להעביר את כולם להייטק, להעביר את ההייטק לכולם"

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר בכנס TECH IL של גלובס על הצורך לפתוח עוד סקטורים בשוק לבינה המלאכותית ועל התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI: "כיום מדברים לא על החלפה של העובדים בעקבות הבינה המלאכותית אלא על ייעול שלהם"

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מכה לשר קרעי: החלטת בג"ץ תאפשר את אישור עסקת רשת 13

המשמעות של צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ, היא שהמועצה היוצאת היא זו שתמשיך לכהן ותוכל לבחון את עסקת רשת 13 ● חלקו הדרמטי ביותר של הצו נוגע להתנהלות השר קרעי וחברי המועצה שבחרו להתפטר בשבועות האחרונים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה הבורסה יורדת כבר 3 ימים? מה חושבים המומחים ואיפה ההזדמנויות

ההסכם בין ארה"ב לאיראן התקבל באופטימיות בשווקים ברחבי העולם - חוץ מבישראל ● הבורסה המקומית היא היחידה במערב שנסחרה בירידות בשבוע האחרון, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והאנרגיה ● האם זו תחילתה של מגמה או ירידה נקודתית בלבד?

עו''ד ערן יניב בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

עו"ד ערן יניב: "זו שנה חזקה בהייטק אבל פחות כסף זמין לסטארט-אפים ולעסקאות"

בכנס TECH IL של גלובס, אמר עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק (במשותף), משרד פישר (FBC), כי היקף האקזיטים בסך של 84 מיליארד דולר מייצר אופטימיות, ומותג ההייטק הישראלי עדיין חזק בחו"ל - אך הריכוזיות גוברת בקרב החברות שמגייסות ● לצד הצלחת הסייבר, הפינטק ואבטחת המידע, יניב מזהה עלייה בדיפנס-טק ובחלל

מיליארדי דולרים מוקפאים על ידי ממשל ארה''ב / צילום: ap, Vahid Salemi

היכן מוחזקים מיליארדי הדולרים המוקפאים של איראן?

ארה"ב מנעה ממדינות שונות להעביר תשלומים עבור רכישות נפט מאיראן ● כעת טהרן דורשת לקבל את הכסף בחזרה כתנאי לסיום קבוע של המלחמה

ליעד אגמון בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג׳וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"

היזם ומנכ"ל סאנסיי סיפר היום בכנס TECH IL של גלובס על החברה החדשה שהקים, על השפעות ה-AI על תעשיית ההייטק וגם איך הוא בוחר את מי להעסיק ● "אני לא שוכר אנשים צעירים. ג'וניורים צריכים הכוונה, וזה לוקח תשומת לב ממישהו מנוסה"

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

המיליארדרית הגרמניה שהגישה תביעה נגד לנדא - וחזרה בה

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך ● התביעה הוסרה יממה אחרי שהוגשה בעקבות מו"מ

קווין וורש, מינויו של טראמפ ליו''ר הפד / צילום: Reuters, Ann Saphir

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ומאותת: העלאת ריבית הפכה לאפשרות ממשית

כצפוי, ועדת השוק הפתוח הותירה את הריבית על 3.75% ● בתרשים ה"נקודות" שמאגד את תחזיות חברי הפד לריבית, חצי מהם צופים שהריבית תעלה ● וורש שלא סיפק תחזית ריבית: "הפד מסוגל להשיג אינפלציה של 2%, וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות"

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

כחצי שנה אחרי הסבב הקודם: מון אקטיב מפטרת כ-55 עובדים נוספים

לפי מידע שהגיע לגלובס, 25 עובדים בישראל וכ-30 נוספים בעולם יעזבו את חברת משחקי הרשת ● מדובר למעשה בפעם השלישית שמבוצעים פיטורים בחברה בתוך כשנתיים, לאחר שבינואר האחרון פוטרו 110 עובדים ברחבי העולם במסגרת שינוי ארגוני

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע

חברת החשמל / צילום: איל יצהר

חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה

7 גופים ממשלתיים דורגו בסקר השירות של מבקר המדינה ● רוב הגופים הצליחו לשפר את השירות בשנה החולפת, משרד התחבורה הידרדר ● מבקר המדינה: "חובה על משרתי הציבור להעניק שירות מיטבי, יעיל ומסביר פנים לכל אדם"

אתר בנייה למגורים / צילום: Shutterstock

מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר

הדולר נחלש, האינפלציה הכללית מתקררת, אולם מדד תשומות הבנייה למגורים המשיך לטפס והוסיף 0.6% גם במאי ● הסיבה המרכזית: התייקרות חדה בשכר העבודה, שמקזזת את השפעת היבוא הזול ● העליות לאו דווקא מורגשות בכיס של רוכשי הדירות, אבל הצרות של היזמים יכולות להתגלגל בחזרה אליהם

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמבקרת את ישראל בחריפות, אבל מייצאת אליה שבבים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המשטר האיראני סבור שהוא יציב יותר משהיה לפני המלחמה, אירלנד מבקרת את ישראל ובמקביל מכפילה את יצוא השבבים אליה, והמטרה החדשה בספרד: פעילות כימיקלים לישראל (ICL) ● כותרות העיתונים בעולם

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

האורניום לא ייצא מאיראן, שתקבל מאות מיליארדים לשיקום

ארה"ב מתחייבת לגבש תוכנית סופית בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר לשיקום ולפיתוח הכלכלי של איראן ● טהרן מתחייבת שלא לפתח נשק גרעיני ● שתי המדינות התחייבו לאפשר נתיב שיט במצר הורמוז – בתוך 30 ימים

שלמה קרמר בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

שלמה קרמר: "המהנדסים פה הכי יקרים בעולם. נעשה חישוב מחדש איפה מגייסים"

מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס אמר בכנס TECH IL כי מהפכת ה־AI היא הגדולה ביותר שראה בחייו, מזהיר מפני קיפאון בשוק ההשקעות, ומודה כי היחלשות הדולר הופכת את ישראל ליעד יקר לגיוס מהנדסים ● קרמר התייחס גם לשמועות לגבי מכירת החברה: "שקר מוחלט"