גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב בהובלת סקטור האנרגיה

מדדי הדגל בתל אביב ננעלו בירידות חדות, בהובלת סקטורי האנרגיה והקלינטק שצללו בכ-3.8% וב-3.2% בהתאמה ● מניות נופר, דוראל ואנלייט הובילו את המגמה השלילית, בעוד שמדד נדל"ן מניב חו"ל היה היחיד ששחה נגד הזרם ונצבע בירוק ● הדולר סיים יום תנודתי ביציבות ● נקסט ויז'ן מרכזת עניין ברקע פתיחת סיקור אוהד מצד בתי השקעות בינלאומיים; בגירה קפצה ברקע לדיווח על התקשרות חדשה אסיה

זיו אתר, מנכ''ל וממייסדי Glass / איור: גיל ג'יבלי

היזם שנולד בעפולה, למד בטכניון ומכר סטארט־אפ ב־300 מיליון דולר ל־OpenAI

זיו אתר, מייסד סטארט־אפ הצילום גלאס, מכר אותו ביותר מ־300 מיליון דולר לענקית הבינה המלאכותית ● היזם, יליד עמק יזרעאל, מתגורר בעמק הסיליקון כבר כעשור ומתרחק מאור הזרקורים ● הוא יפתח מצלמה חדשנית שתשמש את אחד מהמכשירים העתידניים בחברה של סם אלטמן

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

"איש השנה" של תעשיית הנדל"ן המסחרי באירופה: חי גאליס מנכ"ל BIG מועמד לתואר

מנכ"ל BIG, חי גאליס, מועמד לתואר "איש השנה" של מגזין ACROSS בזכות התרחבות החברה באירופה ● חברת גלידת מגנום ישראל חנכה משרדי מטה חדשים באיירפורט סיטי בהשקעה של 7 מיליון שקל ● וגם: אלינור קופלר השיקה קולקציית חורף למותג התינוקות שלה ● אירועים ומינויים

כרטיסים לפארק דיסני / צילום: Reuters

פוסט ויראלי שואל: איך מחיר כרטיס יכול לעלות ב-5,300% ב-50 שנה?

תמונה שהופצה ברשת מציבה זה לצד זה כרטיס כניסה לדיסני מ־1971, שעלה 3.5 דולר, וכרטיס מ־2026 במחיר של 189 דולר ● הפער במחירים עורר זעם בקרב גולשים, במיוחד לאחר שהתברר כי האינפלציה ויוקר המחיה מסבירים רק חלק קטן ממנו ● אז מה מאפשר לדיסני להמשיך להעלות מחירים, ועדיין להצליח לגרום למבקרים להמשיך להגיע בהמוניהם?

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הנתונים חושפים: 8 חברות בלבד אחראיות לרוב המכירות בשוק הנדל"ן הישראלי

סקירות אגף הכלכלן הראשי באוצר מהחודשיים האחרונים הראו כי כחמישית מתזרים המזומנים של הקבלנים הגיעה משמונה חברות, על אף שבשוק פועלים מאות יזמים ● הנתון מלמד על המצוקה של קבלנים קטנים, שנותרים עם נתח זעיר מהתזרים על רקע גל הקריסות בענף

המועמדת לנשיאות מרין לה פן בהשקת הקמפיין שלה השבוע / צילום: ap, Jean-Francois Badias

עם יחס חוב–תוצר של 117%, צרפת הפכה לפנים של המשבר באירופה

הגירעון יוצא משליטה, התשואות בשיא של שני עשורים, והבטחות הבחירות המופרכות של לה פן ומלנשון מבריחות את המשקיעים ● כיצד הפך השיתוק הפוליטי בפריז את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה למוקד הסיכון הגדול ביותר של המטבע המשותף

צבא מרוקו (ארכיון) / צילום: ap, Abdeljalil Bounhar

הלקוחה הערבית של התעשיות הביטחוניות רוצה טיל ישראלי

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו הפכה בשנים האחרונות ללקוחה בולטת של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכעת עשויה לפנות לרכש טילים, החותים עלולים להוביל למשבר דלק בינלאומי, ושר החוץ הטורקי מציג האשמות חדשות נגד ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

על הספיקר עם נשיא ארה"ב: מנכ"ל אנבידיה קיבל שיחה במהלך כנס והותיר את הנוכחים בהלם

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג קיבל שיחה מנשיא ארה"ב במהלך כנס, שם אותו על הרמקול ואיפשר למשתתפים לשמוע את השיחה, במהלכה תקף טראמפ את מתנגדי תעשיית ה-AI • "הכול תרמית", אמר טראמפ על החששות מהטכנולוגיה, וכינה את הדאטה סנטרים "הנפט של 20-25 השנים הבאות"

מטוס אייר קנדה בנתב''ג / צילום: איל יצהר

לא רק האמריקאיות: חברת התעופה הקנדית בדרך לישראל

אייר קנדה הקדימה את חזרתה לישראל ל-30 בנובמבר ותפעיל ארבע טיסות שבועיות, שיהיו הקו הישיר היחיד לקנדה ● חזרתה מצטרפת למגמת התחזקות של פעילות חברות התעופה הזרות בישראל לקראת החורף

ממשל ארה''ב מעוניין להרחיב את היכולות הצבאיות בחלל / צילום: NASA

ארה"ב מודה לראשונה: יש לנו נשק בחלל

בכיר בחיל האוויר אישר כי ארה״ב הציבה מערכות נשק במסלול סביב כדור הארץ. ברקע: התחרות מול סין ורוסיה והחשש ממלחמה שתגלוש אל מחוץ לכדור הארץ

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה באוגוסט אבל מחירי הדירות ממשיכים לעלות

מדד אוגוסט עלה ב-0.7%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.5% ● הירקות, התחבורה והדיור התייקרו; הפירות, ההלבשה והמזון הוזלו ● שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק ב-4.4%; מחירי הדירות עלו חודש שני ברציפות ● האנליסטים: "הנתונים ופערי הריבית מול ארה"ב יעצרו את הפחתות הריבית של בנק ישראל"

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

אפסייד של קרוב ל-100%: נקסט ויז'ן עלתה על הרדאר של גופים בינלאומיים

לגלובס נודע כי בית ההשקעות נידהאם החל לסקר את מניית יצרנית המצלמות לרחפנים וקבע לה המלצת קנייה בפרמיה של 22% ● בנידהאם מציינים כי מניית נקסט ויז'ן היא אחת הדרכים המובילות להיחשף לשוק הכטב"מים ה"סופר-מחזורי" ● גם בשירות המידע "מכפיל רווח" עדכנו כי ענק ההשקעות השוויצרי UBS העריך לאחרונה כי היא כמעט תכפיל את ערכה ב-12 החודשים הקרובים

אבי בן טל ושלום אסייג / צילום: ינאי יחיאל, יח''צ, מיכה בריקמן

חוזר לתקשורת, קצת אחרת: אבי בן טל רוכש עמוד אינסטגרם עם שלום אסייג

מנכ"ל רשת 13 ו–ynet לשעבר קונה את הנכסים הדיגיטליים של "אייקון ישראל" יחד עם איש התקשורת שלום אסייג, מידי הבעלים יפה פישלר והנאמן שביהמ"ש מינה לחברה, בסכום שמוערך בכ–4 מיליון שקל ● המהלך בא כחלק מיצירת קבוצת מדיה חדשה, בשם Buzz Code

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אילוסטרציה: Shutterstock

המדד החדש של הלמ״ס מגלה: איפה נרשמו ירידות בולטות במחירי דירות יד שנייה

הלמ"ס השיקה היום לראשונה את מדד מחירי הדירות מיד שנייה, שנועד לנטרל את השפעת מבצעי המימון וההטבות של הקבלנים • הנתונים הראשונים מציגים התקררות בשוק: ירידה ארצית של 1.2%, כאשר מחוזות ירושלים ותל אביב מובילים את ירידות המחירים • המדד יפורסם אחת לרבעון כדי למנוע תנודתיות סטטיסטית

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

האם אלטשולר שחם "החדשה" תחזיר מיליארדים לת"א, וכיצד יושפע מכך השוק

לאחר העברת השליטה לווישור, עשוי בית ההשקעות, שמנהל כ־53 מיליארד שקל מנכסיו בחו"ל, להגדיל חשיפה לשוק המקומי ● האם המהלך ידחוף את הבורסה בת"א, או שדלת הכניסה הצרה שלה תגביל את הרכישות בעיקר למניות בנקים וביטוח?

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח, לע''מ

הדוחות הכספיים של המדינה חושפים: קופת הפיצויים לנזקי המלחמה התרוקנה

דוח החשבת הכללית באוצר מעלה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף השנה שעברה שולמו מקרן מס רכוש פיצויים בסך 37 מיליארד שקל ועוד 5 מיליארד שקל אחרי המלחמה באיראן ● לפי הדוח, בקופה נותרו כ־2 מיליארד שקל בלבד ● וגם: שיא התשלומים לנפגעי פעולות איבה

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; תשואת האג"ח ל־10 שנים בארה"ב חצתה את רף ה־5% לראשונה מאז 2007

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● לקראת החלטת הפד מחר, מניות הצריכה המחזורית נפלו ● מנגד עליית מחירי הנפט נתנה רוח גבית למניות האנרגיה ● בנק אוף אמריקה: הפוטנציאל של ה־AI גדל באותו קצב כמו הסיכונים שלו