גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ג'לג'וליה / צילום: תמר מצפי

אפס הצעות ב־4 שנים: כישלון השיווק של מאות יח"ד ביישובים שבמרכז

רמ"י פרסמה מכרזים בכפר קאסם, ג'לג'וליה ובכפר ברא לבניית 870 דירות במסלול מחיר מטרה ● הפרסום מגיע אחרי רצף כישלונות בהרחבת היצע הדיור המסובסד ביישובים הערביים במרכז הארץ

כריסטיאן למרקו / איור: גיל ג'יבלי

הסוחר בן ה־31 שחשף את "הבעיה הסינית" של ג'נסן הואנג והימר נגד מניית אנבידיה

במשך שישה חודשים, איש כמעט לא שם לב לדוח של חברת המחקר Culper Research ● השבוע הכול השתנה

מנות בלילה שינקין / צילום: נועם פריסמן

הפיצה המוצלחת מלוינסקי באה למלא את החלל של רחוב שינקין

הביסטרו "לילה שינקין" מחדיר רוח חדשה לרחוב האייקוני, עם אוכל טוב ולא מתחכם, שכיף לחזור אליו ומחירים שמאפשרים ביקורים חוזרים

''שירות שנמצא באמצע בין מונית ספיישל לאוטובוס''. מונית שירות, תל אביב / צילום: Shutterstock

לאן נעלמו מוניות השירות?

הן היו חלק בלתי נפרד מהנוף של תל אביב, נסעו בתדירות גבוהה, פעלו בשבתות והציעו אלטרנטיבה לאוטובוסים ● אלא שרפורמה ממשלתית שנועדה להרחיב את פעילותן הסתיימה בקריסה של 93% במספר מוניות השירות בישראל ● כך הפכה אחת החלופות הגמישות לתחבורה הציבורית לסיפור של כישלון רגולטורי

ליאור פרנקל בשיחה עם דליה פלדהיים / צילום: מאיה כרמי-דרור

"הבוס המתעמר חשב שהוא מקשיח אותי, אבל סיפקתי רק 10% מהיכולות"

עם מי מדברים? דליה פלדהיים, לשעבר בכירה בפרוקטר אנד גמבל ובאלקטרולוקס וכיום יועצת ארגונית ● על מה מדברים? איך מנהל מתעמר שינה את תפיסת הניהול שלה, למה אמפתיה משפרת ביצועים, והקמפיין שהובילה והגיע עד לסופרבול ● פופקורן

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הרוכשים של ארקיע: הכרישה והיזמים שספרו אקזיטים של מיליונים

קבוצת המשקיעים החדשה בחברת התעופה מביאה עמה ניסיון רב בשיקום חברות שנקלעו למשבר ● האם רוכשי נכסי הנדל"ן של פישמן שנדחו על ידי חיים כצמן יצילו את ארקיע יחד עם מי שחתום על הבראת שורה חברות ● וגם - מה מביאה לשולחן ה"כרישה לשעבר" שעשתה את הונה בתחום החיתולים?

סם אלטמן, הווארד שולץ, סטיב ג'ובס וג'נסן הואנג / צילום: AP- Jeff Chiu, J. Scott Applewhite, Paul Sakuma,Ng Han Guan

אנבידיה תשרוד בלי המייסד הכל יכול? ההיסטוריה בחברות הענק יכולה להעיד

ענקיות טק וחברות רבות נאלצו במהלך דרכן להיפרד מבכירים אייקוניים שנחשבו בלתי ניתנים להחלפה ● סטיב ג'ובס העביר את השרביט, מנכ"ל סטארבקס עזב פעמיים וסם אלטמן צלח ניסיון הדחה ● השאלה כעת היא האם ענקית השבבים, שנבנתה ונוהלה בדמותו של ג'נסן הואנג, תשגשג גם לאחר שהוא מצא את עצמו בחוץ

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים הציעה להחיל מס חדש בישראל. מהו?

לפי החשד, מה עשתה חברת Megaspeed של המאהבת של מנכ"ל אינדביה? ● מהו אחד היתרונות שענק הבנקאות רבולוט, שעתיד להיכנס לישראל, מציג בשווקים בהם הוא פועל? ● וגם: מהו המחיר ההתחלתי ללילה בסוויטה במלון התל אביבי דה נורמן? ● בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

איפה ניתן להרוויח יותר מאשר בקרנות כספיות - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מומחים מסבירים אילו צעדים לבצע כדי לחסוך אלפי שקלים לפני תום שנת המס 2026 ● יועצת ההשקעות שמזהה הזדמנות באג"ח קונצרניות של ענקיות הטכנולוגיה ● אישור הקמת בנק רבולוט ישראל מכניס את המערכת הבנקאית לדריכות ● וגם: המיליארדר ריי דליו מזהיר מפני טלטלה בשווקים ומסמן שלושה מועדים קריטיים שכדאי לשים אליהם לב

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

דיווח: רומן חדש של ג'נסן הואנג נחשף

לפי רויטרס, הואנג ניהל קשר אינטימי נוסף עם עובדת באנבידיה, שזהותה לא פורסמה ● הגילוי מגיע לאחר חשיפת שתי מערכות יחסים מחוץ לנישואים, שהובילו להתפטרותו מתפקיד מנכ"ל ענקית השבבים מוקדם יותר היום

ה''פורשה ההיפית'' / צילום: Reuters, Eibner

מכונית פורשה אגדית נעלמה למשך שנים, כעת שני בעלים טוענים שהיא שלהם

מכונית המרוץ הנדירה במיוחד, המכונה "ההיפית", גברה על פרארי במרוץ לה מאן

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

עובדי ארקיע מנסים לבלום את העסקה: ינסו להביא משקיע חדש בתוך שלושה ימים

אחרי שהאחים נקש חתמו על עסקה למכירת השליטה בארקיע, תאגיד העובדים מנסה לאתר משקיעים שיגישו הצעה מתחרה • המטרה: להבטיח את אחזקות העובדים ואת מעמדם בחברה • הדדליין: יום שני אחר הצהריים

נשיא פולין קרול נברוצקי וראש הממשלה דונלד טוסק / צילום: Reuters, Jakub Porzycki

הפילוג הפוליטי בפולין פוגע בהשפעתה בזירה הבינלאומית

עוצמה כלכלית והוצאות גבוהות על ביטחון לא העניקו לפולין השפעה משמעותית על קבלת ההחלטות בנוגע לאוקראינה

הזנקת מטוס קרב טומנת בחובה סיכון. מטוסי F-16 של חיל האוויר / צילום: דובר צה''ל

הפקודה הסודית נחשפת: התוכנית של חיל האוויר לחטיפת מטוס

לחיצת כפתור שקטה בקוקפיט סוגרת את השמיים ומכניסה את המערכת למרוץ נגד השעון, כשכל דקה שווה 15 קילומטר באוויר ● ממיגון תא הטייס ועד ירי אזהרה מול החרטום: הצצה לנהלים שנולדו אחרי 11 בספטמבר, לדילמות של מקבלי ההחלטות ולחשש משגיאה קטלנית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת״א ננעלה בירידות, אבל מניה אחת הצליחה לזנק

הדולר עלה מעל 3.2 שקלים ● ת"א 35 איבד 0.9% ות"א 90 נחלש ב-1.4% ● הזינוק בתשואות האג"ח בארה"ב מעיב על השווקים והקרין גם על תל אביב ● באסיה נרשמה מגמה שלילית בצל קריסת הין היפני ● וגם: "הטכנולוגיה עשויה לזנק בחוזקה – אך אל תיפלו בפיתיון", מזהיר האסטרטג שצופה S&P 500 ב-10,000 נקודות

''שמש נצחית בראש צלול''. מה עושה מחיקה / צילום: Reuters, Focus Features

הצעה מפתה: למחוק מהזיכרון סרט אהוב כדי לצפות בו שוב

בניסיון לקדם הקרנות מחודשות של קלאסיקות, רשת בתי קולנוע הולנדית הזמינה צופים למחוק בהיפנוזה את הזיכרון מסרטים אהובים, כדי שיוכלו לחוות אותם מחדש בפעם הראשונה ● הגימיק המשעשע מעלה שאלות על היחסים שלנו עם יצירות אמנות, על הקסם שבמפגש הראשון ועל תעשיית בידור שמעדיפה למכור לנו שוב את מה שאנחנו כבר מכירים

מטה רבולוט בלונדון / צילום: Shutterstock

מגרמניה ועד אירלנד: הלקחים מהחדירה המהירה של רבולוט לבנקאות האירופית

מבצעים אגרסיביים, פרסומות בנמלי תעופה ואפס עמלות עו"ש: ענקית הפינטק האירופית כבר צברה 80 מיליון לקוחות והגיעה לשווי של 100 מיליארד אירו ● רגע לפני שהיא מתחילה לפעול בישראל: אילו לקחים ניתן להפיק מההצלחה שנחלה במדינות אירופה

נמל התעופה במיאמי / צילום: Shutterstock

רשות התעופה בארה"ב בהודעה חריגה: הופסקו כל הטיסות במדינה

רשות התעופה הפדרלית הודיעה כי הטיסות הופסקו בשל "נסיבות יוצאות דופן ושיקולי בטיחות" • הסיבה - תקלה נרחבת במערכות רדיו ומכ"מים • הטיסות הבין-לאומיות הנכנסות יטופלו בהתאם לנסיבות

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: Shutterstock

על רקע לחצי נתניהו לחדש את המלחמה באיראן: ראש המוסד מבקר בוושינגטון

אחרי התקיפה האמריקאית אמש - במשמרות המהפכה טוענים שתקפו בבחרין ● טראמפ הודה: במקרה שבו הנהגת השלטון באיראן תישאר זהה בסוף כהונתו, "זאת תהיה תבוסה. אני אגיד שזאת תבוסה" ● עדכונים שוטפים

מטוסי בואינג 787 במתקן הייצור בארה''ב / צילום: Associated Press, Jennifer Buchanan

"יש לנו יותר מדי עובדים": איך מודיעים ל-2,500 אנשים שהם מפוטרים?

איך מודיעים לאלפי עובדים שהם עומדים לאבד את מקום עבודתם? מנכ”לית חטיבת המטוסים של בואינג נאלצה להתמודד עם השאלה הזו השבוע, לאחר שהחברה הודיעה על קיצוץ של 5% מכוח האדם • "אני יודעת עד כמה הצעדים האלה קשים", כתבה לעובדים שנכנסים לתקופת אי וודאות גדולה