גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

יצאנו לבדוק יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה. זה מה שגילינו

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

דניאל גולד, ראש מפא''ת / צילום: כדיה לוי

"עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד

ד"ר דני גולד, האיש שאחראי על פיתוח מערכת כיפת ברזל, מתייחס בראיון חג לגלובס לאתגרים מול איראן ("מנסים ללמוד אותנו ולעקוף"), לעיכוב בהפיכת מערכת קרן הלייזר למבצעית ("זה לא תלוי רק בנו") ולעתיד כספי הסיוע של ארה"ב ("עומד להיות הרבה ייצור משותף")

אילוסטרציה: Shutterstock

הצד השני של המטבע: המשבר בשוק הנדל"ן פותח הזדמנויות למשקיעים

עם מספר שיא של דירות לא מכורות, מבצעים שדורשים הון עצמי מינימלי ועודף היצע גם בשוק המשרדים, יש למשקיעים הזדמנויות שלא נראו שנים

מצרי באב אל־מנדב / צילום: ap, Abdulnasser Alseddik

החות'ים השתלטו על באב אל-מנדב. איך ישראל תושפע והאם טראמפ יגיב?

המורדים החות'ים בתימן השתלטו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום ● עד כמה הוא חשוב?  מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל?

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

על רקע חששות גוברים מבטיחות הבינה המלאכותית: OpenAI לא תצא להנפקה השנה

סם אלטמן הודיע כי OpenAI לא תצא להנפקה השנה, על רקע החששות הגוברים מבטיחות ה-AI, וההנפקה עשויה להידחות עד 2027 ● מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, קרא להאט את פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים וזכה לתמיכת אלטמן ואילון מאסק ● במקביל, גובר הלחץ מצד ממשלות וקהילות גובר לקידום רגולציה ולצמצום הסיכונים של AI, לצד החשש שהאטה מוגזמת תעניק יתרון למדינות אוטוריטריות

אריק שטילמן / צילום: ענבל מרמרי

ההייטקיסט שנלחם על הקבוצה של המדינה: "מכבי ת"א על סף תהום ויש לי יותר כסף מרקנאטי"

אריק שטילמן כבר כיכב בכותרות עם ראפיד, חברת הפינטק שייסד, ואז ניסה להיכנס להשקעה במכבי ת"א ● בפודקאסט "מגרש עסקי" הוא פותח הכול, מקרב השליטה בקבוצה ("זו בכלל לא שאלה, אנחנו יותר מוכשרים") ועד היריבה הפועל ("הכל מתנהל מתוך פחד מה עופר ינאי יעשה") ● רקנאטי: "שטילמן ממחיש עד כמה הוא רחוק מהבנת האחריות הכבדה הכרוכה בהובלת מועדון כזה"

פעילות צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

כוננות גבוהה בצה"ל: דריכות בצפון והמשך הפעילות נגד חמאס

אחרי השמדת המתחם התת-קרקעי של חיזבאללה ברכס עלי טאהר, בצה"ל שומרים על כוננות גבוהה מחשש לתגובה ● ברצועת עזה נמשכת הפעילות נגד בכירי חמאס ונגד ניסיונות השיקום של הארגון ● סוכנות הסחר הימי של בריטניה דיווחה כי כלי שיט נפגע מקליע לא מזוהה בעת שחצה את מצר הורמוז - מצב הצוות וכלי השיט לא ידוע ●  כלי שיט מסחרי איראני נפגע מירי מול חופי דרום איראן ● עדכונים שוטפים

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

דיווח: אנבידיה במגעים להשקעה של 10 מיליארד ד' בהנפקת אנתרופיק

אנבידיה שוקלת להשקיע עד 10 מיליארד דולר בהנפקה שעשויה להעניק לאנתרופיק שווי של כ-2 טריליון דולר ולהפוך לגדולה בתולדות שוק ההון, כך על פי דיווח ברויטרס ● ההנפקה, שצפויה להסתיים לפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית בנובמבר, צפויה להוביל לקפיצה נוספת בשוויה של אנתרופיק

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

המהלך החדש של החות׳ים, הנקמה של איראן ולמה טראמפ שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

התחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. שינוי משמעותי בדירוג העיר בסקר לעומת השנה שעברה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

סקר הקבלנים 2026: ירושלים ותל אביב מובילות, רמת גן בתחתית הרשימה

ירושלים כבר לא בקונצזוס בקרב היזמים, אבל עדיין ראשונה ברוב הפרמטרים ● רמת גן ממשיכה לבלוט לשלילה ● 160 קבלנים השתתפו בסקר גלובס והתאחדות הקבלנים שנערך בפעם השנייה והוצג בוועידת ישראל לנדל"ן

פרויקט חנה וסע בשפיים שבנתה דניה סיבוס. גייסה אג''ח לראשונה מאז שחזרה לבורסה ב־2021 / הדמיה: נתיבי איילון

גיוסי האג"ח של חברות הנדל"ן בשיא: מה אומרים הפערים בריביות

בזמן שענף הנדל"ן מתמודד עם האטה במכירות ועם מדדי מניות בירידה, חברות הבינוי והיזמות מזניקות את היקפי החוב במיליארדים ומומחים מזהירים מפני שאננות המשקיעים בשוק

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום

אקזיט בתקשורת: חברת החשמל בדרך למכירת החזקותיה באנלימיטד (IBC) תמורת כ-365 מיליון שקל

החברה הממשלתית חתמה על מזכר עקרונות לא מחייב למכירת יתרת החזקותיה (30%) במיזם הסיבים האופטיים לבעלת השליטה הנוכחית • התמורה מורכבת מכ-250 מיליון שקל על המניות, לצד פירעון חוב של כ-115 מיליון שקל • יו"ר החברה: "הזדמנות למימוש ערך ודאי מתוך אחריות פיננסית"

הרכבל של חיפה / צילום: Shutterstock

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אסירטיקו בכרם / צילום: דוד בר אילן

על עלייתם המטאורית של זני ענבים שאיש לא הכיר

אסירטיקו הפך מהזן האנדמי של אי קטן בים האגאי לאחד מהמדוברים בעולם היין ● גרילו היה מוכר מאוד, אבל אף פעם לא בזכות עצמו ● וטימוראסו נתפס כמעמסה לחקלאי ולכורם ● מה הביא את הזנים מהשוליים לשולחנות בכל העולם

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

איזנקוט איבד את היתרון. זה מי שיכול להחזיר לו אותו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הרשימות נסגרו, המרוץ לראשות הממשלה נפתח

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

מתקפת נחילי רחפנים: חברת הנשק הישראלית השיקה מוצר חדש

חברת "פיוז" של אלביט חשפה שורת כלים מתוצרתה שעובדים במודל של מתקפות נחיל ● הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

דגמי הפרימיום כבר בדרך / צילומים: יח''צ

פרימיום במחיר נגיש: גל הרכבים החדשים שבדרך לישראל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, והגל הבא מתמקד יותר ויותר גם בדגמי פרימיום מתקדמים וזולים יחסית ● אל ישראל צפויים להגיע דגמים כמו זיקר 7GT, שיאומי YU7 ו-BYD BAO 5, עם מפרטים מרשימים ומחירים תחרותיים ● גם מותגים מערביים, כמו לנדרובר, נשענים יותר על טכנולוגיה וייצור סיניים ● השבוע בענף הרכב