גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

ניו-מד איימה לבטל את עסקת הענק ורשות התחרות חזרה בה

רשות התחרות הסירה את התנגדותה לעסקת הענק עליה חתמו שותפות לווייתן ניו-מד ורציו עם תחנות הכוח החדשות של דליה, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

אושרה ייצוגית נגד רמי לוי בגין ניכוי חוסרים משכר הקופאים

בית הדין לעבודה בירושלים אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי בטענה כי היא מנכה משכר הקופאים חוסרים שהתגלו בקופות ● הרשת טענה כי העובדים הסכימו לניכוי, אך בית הדין קבע כי חוסר בקופה אינו בגדר "חוב" ואסור לנכותו משכר העובד

קניות בכרטיס אשראי / אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ-1.7 מיליארד שקל ביום: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי בספטמבר

לפי נתוני שבא, היקף ההוצאות בכרטיסי חיוב בישראל הגיע בספטמבר 2026 ל-53.25 מיליארד שקל - עלייה של 6.2% לעומת ספטמבר אשתקד ● זהו החודש הרביעי ברציפות שבו ההוצאה היומית הממוצעת גבוהה מ-1.7 מיליארד שקל ● בין היתר נרשמה עלייה בהוצאות על בילוי וחופשות

ASOS / צילום: יח''צ

הודעה חריגה באפליקציית ASOS: האקרים טוענים כי פרצו למאגרי החברה

לקוחות של ענקית האופנה המקוונת ASOS קיבלו היום התראה חריגה באפליקציה, שבה נטען כי האקרים הצליחו לחדור למערכות המידע של החברה ● ASOS טרם אישרה שהתרחשה פריצה למאגרי המידע שלה, בשלב זה לא ברור איזה מידע, אם בכלל, הגיע לידי התוקפים

אוגוסט הנניג, ראש שירות המודיעין הגרמני לשעבר / צילום: Reuters

קשר ישראלי: ראש שירות המודיעין הגרמני לשעבר נעצר בחשד לבגידה

אוגוסט הנניג, שעמד בראש המודיעין הגרמני עד 2005, חשוד כי קיבל במשך שנים אלפי מסמכים סודיים והשתמש במידע לצרכים עסקיים ● החקירה נגדו התפתחה בעקבות פרשה אחרת, שבה נחשד במעורבות בניסיון של מיליארדרית גרמנייה לחטוף את ילדיה בסיוע חברה ישראלית

אלחנדרו ויינשטיין / איור: גיל ג'יבלי

המשקיע הצ'יליאני שהרוויח הון ממניות סמארט שוטר אך הצליח פחות ביתר השקעותיו בישראל

אלחנדרו ויינשטיין מימש את השקעתו בחברה הביטחונית ב–58 מיליון שקל וברווח יפה, אך מופסד במניות פלורי וגאוזי שרכש

עגלה חכמה של A2Z Cust2Mate / צילום: A2Z Cust2Mate

עגלות חכמות ושטחי פרסום: מיזוג משמעותי בענף הריטייל מדיה

חברת A2Z Cust2Mate רוכשת את חברת הדיה תמורת 15 מיליון דולר ● הרכישה נועדה לשלב את טכנולוגיית העגלות החכמות של Cust2Mate, שטחי הפרסום הדיגיטליים שלה בחנויות ויכולות המדידה שלה, עם מערך המכירות, קשרי המפרסמים ויכולות ביצוע הקמפיינים של הדיה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חיסכון עד הפנסיה וביטוח רק מגיל 70: החורים בתוכנית הסיעוד החדשה

התוכנית החדשה של רשות שוק ההון, שכפופה לחקיקה בכנסת, מציעה מעבר לחיסכון אישי, במקום המודל הקיים היום ● איך יעבוד החיסכון, מי עשוי ליפול בין הכיסאות, ואת מי המדינה עדיין תממן?

רק 32% עברו את מבחני הלשכת עורכי הדין / איור: גיל ג'יבלי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עשרות סטודנטים למשפטים קיבלו בשורה משמחת

שר המשפטים יריב לוין חתם על תקנות להורדת ציון המעבר בבחינת לשכת עורכי הדין מיוני האחרון, ל-55 במקום 60 ● המהלך יאפשר לעשרות נבחנים נוספים לעבור את הבחינה, לאחר שרק 42% עברו אותה

ג'נסן הואנג מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

עובדי חברת השבבים שנמכרה לאנבידיה במיליארדים טוענים: העסקה לא חוקית - ויש גם זווית ישראלית

שני עובדי גרוק לשעבר, שמחזיקים במניות החברה, טוענים כי החברה נמכרה בהליך לא חוקי ● לטענת התובעים, גרוק נמכרה ללא הצבעת בעלי מניות כנדרש, וללא תהליך תחרותי שהיה יכול להעלות את מחיר החברה ● כך עובדת השיטה החדשה בעמק הסיליקון

סניף ארומה בכפר עזה. הנצחה לעובדי הרשת, חברים ולוחמים / צילום: תמר בן זקן

"מחברים את הקהילה מחדש": העסקים שקמו בעוטף אחרי המלחמה

הם יצאו להילחם, איבדו חברים, פונו מהבתים - אבל אז החליטו לחזור, לתקוע יתד וגם להביא פריחה כלכלית לאזור ● אלה לוי-וינריב ביקרה בעסקים החדשים שהוקמו דווקא בעוטף - מהלוחמת שפתחה רשת כושר קרבי לנערות ועד המיזם הקולינרי הסמוך למשטרת שדרות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: הממשלה החליטה לקדם תחנת כוח במתחם בז”א

הממשלה אישרה לקדם הקמת תחנת כוח בהספק של 800 מגהוואט במתחם בית הזיקוק באשדוד, שתספק חשמל למשק ● המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך ומזהיר מהגברת הזיהום באזור שכבר כולל כמה מתקני ייצור חשמל ● במשרד האנרגיה מבהירים כי מדובר בשלב תכנוני ראשוני בלבד

אופיר קרני, מנכ''ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

הערכות: מרבית חברי דן יסרבו לאקזיט המיליון ולא ייפגשו כרגע עם הכסף

מחזיקי המניות בחברת התחבורה יכולים למכור עד 25% ממניותיה לפי שווי חברה של 2.8 מיליארד שקל עד יום חמישי הקרוב ● על פי ההערכות, ההיענות נמוכה

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

חברות התעופה עודכנו: טיסות החילוץ למחר מבוטלות. מה יעשו מאות נוסעים?

מאות נוסעים שנרשמו לטיסות החילוץ מדובאי נותרו ללא מענה לאחר ביטול האישור לטיסות מחר ● בישראל פועלים מול האמירויות בניסיון לחדש את הפעילות ולהשלים את מבצע ההשבה עד יום חמישי

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Maya Levin

שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר: מעל 38.6 מיליארד שקל פיצויים

רשות המסים מפרסמת נתונים אודות פעילות קרן הפיצויים לרגל יום השנה השלישי לציון טבח ה-7 באוקטובר של חמאס על יישובי עוטף עזה ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל"

תיקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל

באפריל האחרון פסק העליון כי יש להחמיר את הפיקוח על תובענות ייצוגיות ● לראשונה יושם הקו החדש בשטח, כשהמחוזי ת"א פסק הוצאות נגד תובע ייצוגי במסגרת סכסוך עסקי מתואם בין מתחרים ● "הבקשה הוגשה ממניע זר ולא על־מנת לשרת את טובת הקבוצה", קבע השופט

שרת התחבורה מירי רגב, ראש השב''כ דוד זיני וראש המוסד רומן גופמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, דובר צה''ל

בלתי נתפס: מספר אנשי הצוות ממדינות עוינות שנכנסו השנה לישראל

בדיון חסוי בכנסת נחשף כי כ-1,240 אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל נכנסו למדינה מתחילת השנה ● כעת נבדק כיצד אושרה כניסתם ומי הגורם שאחראי על ביטחון הטיסות הזרות

חן גולן, מנכ''ל נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

מימוש ענק של פידליטי זעזע את מניית נקסט ויז'ן, אך היו"ר טוען: "איתות חיובי"

חן גולן, יו"ר יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, מתייחס למכירת המניות של קרן ההשקעות האמריקאית פידליטי בהיקף של כ-450 מיליון דולר: "קיבלנו את זה בהפתעה, כמו כל השוק"

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

מה עומד מאחורי מימוש הענק בנקסט ויז'ן, ומה חושב עליו היו"ר?

ענקית ההשקעות פידליטי מכרה 65% מהחזקותיה ביצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, בדיסקאונט של 7% על מחיר המניה ● בתגובה, המניה צללה במעל 12.5% במסחר בתל אביב, ומחקה משווייה קרוב ל-3 מיליארד שקל

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

הבטיח דירה לאשתו בפרידה. העיכוב ברכישה יעלה לו כמיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי לפי הסכם הממון שנחתם, על הבעל לרכוש לאישה דירה חדשה והוא אינו יכול להעביר לה דירה שברשותו בשרון ● האישה תקבל דירה בשווי 4.2 מיליון שקל בתוספת ריבית מיום הפרישה לפני שלוש שנים