גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ מאיים: מכס של 100% על תרופות שמיובאות לארה"ב

מתווה המכסים החדש של טראמפ לתרופות הגנריות: פטור ממכס לשנתיים, זינוק ל-100% באוגוסט 2028 וקפיצה ל-200% שנה לאחר מכן • המטרה: אילוץ יצרניות התרופות להעביר את קווי הייצור לתוך ארה"ב • בשוק מזהירים מפני צמצום ההיצע ופגיעה ביצואניות בהודו, בסין ובישראל

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

המהלך היצירתי שיניב לבעלי המניות של פרטנר חצי מיליארד שקל

בתוך 4 שנים אבי גבאי, שלמה רודב והפניקס מורווחים כ־750 מיליון שקל מהשקעתם בחברת התקשורת ● כעת פרטנר פנתה לביהמ"ש שיאשר לה לחלק דיבידנד מיוחד של חצי מיליארד שקל שימומן בגיוס אג"ח: "החלוקה המבוקשת לא תפגע ביכולת הפירעון של החברה"

חוות שרתים / צילום: Shutterstock

מעבר מואץ לפריפריה או מכסות נוקשות: איך ייראו חוות השרתים בעוד 140 ימים

החלטת רשות החשמל להקפיא את חיבורי החוות, עקב דרישות שהגיעו לפי שלושה מהצריכה בישראל, האיצה את המאמץ להסדרת הענף ● מסמכי מדיניות ממשלתיים מסמנים את הכיוונים החדשים ● מהרחקה לפריפריה ודרישה לייצור עצמי - ועד להגבלת הקמת חוות חדשות

שר הכלכלה ניר ברקת. סוף השבוע, ערוץ 14, 16.07.26 / צילום: איל יצהר

ברקת שלף נתון שממחיש את ה"פלא" הכלכלי של ישראל. האם הוא נכון?

האם כלכלת ישראל צפויה לצמוח ב־5% כבר השנה, כפי שאמר שר הכלכלה ניר ברקת? ● התחזית קצת פחות אופטימית ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ חותם על המכסים / צילום: Reuters, Aaron Schwartz

המכסים של טראמפ חוזרים, והם לא האיום היחיד על יציבות השווקים

בממשל טראמפ רומזים על הטלת מכסים חדשים כבר ביום שישי, והשווקים בעולם הזכירו איך נראית מציאות עם תנודתיות גבוהה וחוסר ביטחון ● טראמפ בנתיים כבר החל בהטלת מכסים חדשים על ברזיל, קנדה, ותרופות מיובאות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ויאגרה נגד סרטן? הממצא המפתיע של חוקרים במכון ויצמן

נובו נורדיסק תובעת את אלי לילי בטענה שהפרסומות שלה מטעות ● חוקרים ממכון ויצמן מצאו מנגנון לא ידוע בויאגרה שיכול לעזור לחולי סרטן ● חברת פוליפיד הישראלית חתמה על הסכם לשיווק המוצר שלה, עוד לפני שאושר ● ופרס דוליטל של המיליארדר ג'רמי קולר ואוניברסיטת ת"א הוענק לחוקרת שמצאה משמעות בשירת הציפורים ● השבוע בביומד

לימור בקר / צילום: טל שחר

בתום 17 שנה: לימור בקר, מנכ״לית המילטון ליין ישראל, תסיים את תפקידה

בקר נכנסה לתפקיד מנכ״לית המילטון ליין ישראל ב-2009 ● במהלך כהונתה פעלה המילטון ליין ליצור גישה למשקיעים מוסדיים בישראל לשווקי ההשקעות הפרטיים הגלובליים ● זואי נקש, ששימשה כדירקטורית-מנהלת בחברה מונתה למנכ"לית החדשה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

בלי להוציא שקל מהקופה: כך רכש מיטב את מניות הציבור בפנינסולה

בית ההשקעות מיטב השלים הצעת רכש למחיקת חברת האשראי החוץ-בנקאי שבשליטתו מהמסחר, תמורת 93 מיליון שקל ● התמורה למוכרים: מניות מיטב שעלו כ-1,000%

סיגריות אלקטרוניות / צילום: באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

רשות המסים ציפתה לגבות מאות מיליוני שקלים. התוצאה רחוקה משם

רשות המסים כמעט שלא הצליחה לגבות מס על סיגריות אלקטרוניות מאז כניסתו לתוקף, בשל התחמקות רחבה מתשלום והתרחבות השוק השחור ● חקיקה להגברת האכיפה נתקעה בכנסת בעקבות מחלוקות והתפזרות הכנסת, ולכן לא הושלמה ● ברשות המסים מסרבים לקדם שינוי במס ללא אישור חבילת החקיקה המלאה, וממתינים לכינון הכנסת הבאה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

"רוצות מודל זול יותר": ענקיות הטכנולוגיה לוקחות את המרד באנבידיה לשלב הבא

גוגל חשפה השבוע שבב חדש שישפר את יעילות Gemini, והמשקיעים התלהבו והקפיצו את המניה ● במקביל, AMD הרחיבה את שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט והציבה תחרות למערכות של אנבידיה ● המהלכים מגיעים כחלק ממרוץ בין הענקיות שהסיתו משאבים לתחום החומרה

אמיר יניב, סמנכ''ל פיתוח עסקי אלקטרה נדל''ן / צילום: אלדד רפאלי

המשקיעים לא סולחים: אלקטרה נדל"ן איבדה 475 מיליון שקל משוויה - גם אחרי שביטלה את ההנפקה

המניה של חברת מקבצי הדיור בארה"ב ממשיכה ליפול בבורסה בתל אביב, למרות הצעד הבהול לסגת ממהלך גיוס ההון ● התחזקות השקל, הנפילה של כרבע מהשווי בשנה החולפת ואכזבת השוק השליכו את אלקטרה נדל"ן לרצף ירידות חריג

מטה אנבידיה בסנטה קלרה, קליפורניה / צילום: Associated Press, Jeff Chiu

אנבידיה מתרחבת לרפואה: תשיק מערכת קוד פתוח לאימון רובוטים מנתחים

המערכת החדשה שמשיקה אנבידיה תסייע ליצרני רובוטים רפואיים לזהות תקלות, לשפר ביצועים ולהציג תוצאות שקופות לרגולטורים ולמערכות הבריאות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הביטוח קפץ, מניות הבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.8%, מדד ת"א 90 ננעל כמעט ללא שינוי ● אלקטרה נדל"ן המשיכה לרדת למרות ביטול המכרז למוסדיים ● אחרי צלילה של 25% מהשיא: בעל מניות במגה אור דרש גילוי על חוות השרתים ● ג'פריס שומר על המלצה לאלביט ● וגם: האם גל הירידות במדד המומנטום של S&P הוא הזדמנות קנייה?

זירת קריסת המרפסת בירושלים / צילום: כבאות והצלה לישראל

האם ניתן היה למנוע את אסון קריסת המרפסת, ומי יישא באחריות?

מרפסת בבניין ישן בירושלים קרסה, וגרמה למותו של גבר בן 80 ולפציעת כמה בני אדם ● לפי מומחים, הקריסה נגרמה ככל הנראה מבלאי ממושך לאחר שנים של חשיפה למזג האוויר ● הפיצוי לדיירים ולבעלי העסקים צפוי להגיע בעיקר מחברות הביטוח ● שאלת השעה

המצלמה הנוסטלגית kodak chamera שהוציאה קודאק ב־2026 / צילום: אתר החברה

החברה שהמציאה את המצלמה כמו שאנחנו מכירים אותה כמעט קרסה. עכשיו היא עושה קאמבק

זה לא סיפור נוצץ, אבל הוא בהחלט היסטורי ● קודאק, החברה שהובילה את מהפכת הצילום של המאה ה־20, בקושי החזיקה את הראש מעל המים בעשורים האחרונים ועמדה על סף פשיטת רגל ● כעת היא סוף־סוף מציגה צמיחה עקבית בהכנסות, בזכות הנכס הגדול מכולם - נוסטלגיה ● מדד המותגים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

יציבות בוול סטריט; הנתון שמדליק נורה אדומה במניות השבבים

מדד הפחד של מניות השבבים בפער שיא מול מדד הפחד (VIX) על המדד הרחב ● מניית סופר מיקרו מזנקת בכ-24%, דל ב-10% ● AMD תשקיע עד 5 מיליארד דולר באנתרופיק ● אמזון מפטרת מחטיבת הבינה המלאכותית ● פרמאונט סקיידנס קיבלה אישור אירופי מותנה לרכישת וורנר ברוס דיסקברי ● אלפאבית וטסלה ידווחו הלילה ● מאנדיי מפטרת כ-20% מהעובדים

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

i24NEWS מצטרף למאבק המשפטי לטובת חוק התקשורת של קרעי

ערוץ החדשות מבקש להצטרף כמשיב לעתירות נגד חוק התקשורת, בטענה כי הקפאת החוק פוגעת בו באופן ישיר ● בבקשה שהגיש לבג"ץ נטען כי הרפורמה נועדה להגביר את התחרות בשוק ולהסיר חסמים רגולטוריים ● עורכי הדין שהגישו את הבקשה מטעם הערוץ מייצגים את קרעי בבג"ץ בעתירות על הרחבת אזורי השידור של תחנות הרדיו האזוריות

יאיר המבורגר, בעל השליטה בהראל / צילום: אביב חופי

התשואות לטווח ארוך וההנחה בעמלות: כך הפכה הראל ללהיט של משקיעי הגמל

מתחילת השנה חברת הביטוח הפכה לאחד הגופים הפופולריים בשוק הגמל עם גיוסים של מעל 6 מיליארד שקל – היקף שלא ראתה כמותו ● זאת, למרות השתרכות מאחור בתשואות באותה התקופה ● בשוק מסבירים כי הלקוחות נוהרים אחרי התשואות הארוכות, של 3 שנים ויותר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ מאיים לתקוף בטהרן: נפציץ גשר או תחנת כוח

נשיא ארה"ב מבהיר: זה יקרה בכל פעם שאיראן תירה על ספינה במצר הורמוז ● צבא איראן הודיע על תקיפה נוספת בבסיס אל-אזראק של חיל האוויר הירדני, שם מוצבים מטוסי F35 ● בין המטרות שהותקפו הלילה באיראן ע"י צבא ארה"ב: מחסני כטב"מים ומטרות ימיות ●  שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו: איראן אינה רצינית לגבי השיחות • באיראן דיווחו: מערכות ההגנ"א הופעלו בטהרן נגד "מטרות עוינות" ● דיווחים שוטפים

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג טייוואן למצוינות מחקרית: אוניברסיטת ת"א מובילה, אך גם היא רק במקום ה-206

דירוג טייוואן למצוינות מחקרית שפורסם היום מציב את אוניברסיטת תל אביב כמובילה בין המוסדות האקדמיים בישראל, עם עלייה של שבעה מקומות לעומת השנה שעברה ● גם השנה אף אוניברסיטה ישראלית לא פרצה ל-200 המקומות הראשונים בדירוג