גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

תבחרו צד: הדרישה של ארה"ב במאבק השליטה בבינה המלאכותית

סין מחזקת את עוצמתה בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שארה"ב פועלת למנוע ממנה גישה למשאבים קריטיים ● רשתות הדור השישי (6G) צפויות להיפרס רק ב־2030, אבל כבר מעסיקות את הרגולטורים ● ונקודת המפנה ההיסטורית בגישה הביטחונית של יפן

ניתוח חברה: סופווייב / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם דחיפה מהקרדשיאנס: כך הפכה חברת ה"החלום" לתופעה נדירה בבורסה בת"א

חברת האסתטיקה הרפואית שהצטרפה לבורסה בגל ההנפקות של 2021 הפכה, בניגוד לרובן, ליצרנית מזומנים רווחית וצומחת ● עם טכנולוגיה מוגנת פטנט, מודל הכנסות חוזרות ופריסה עולמית, היא שברה את רצף האכזבות שהניב הענף ● האם תנצח גם תחרות גוברת ושינויי רגולציה ● ניתוח חברה

אתר טרמינל איקס / צילום: צילום מסך

טרמינל X מגדילה את מנועי הצמיחה: ההכנסות זינקו ב־20%, הרווח הנקי כמעט הוכפל

המותגים העצמאיים כבר אחראים ל־23% מההכנסות ומציגים רווחיות גבוהה משמעותית ● החברה ממשיכה להרחיב את פורטפוליו הרכישות

מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

בשוק מתקוממים: למה לרשות התחרות לוקח כשנה לאשר או לפסול עסקה?

בשנה החולפת, הוגשו 205 בקשות למיזוג בין חברות, מתוכן 181 אושרו ● משך הטיפול בממוצע עמד על 48 יום, אך ישנן גם עסקאות שבחינתן נמשכה שנה שלמה ● אחת מהן היא עסקת יוניון והראל שמעוניינת ברכישת חברת כרטיסי האשראי כאל כשברקע נפילת המיזוג בין הראל לישראכרט ● המומחים מזהירים: "יכול ליצור נזק מצטבר למשק" ● רשות התחרות : "במיזוגים מורכבים הבדיקה תמשיך להתבצע לעומק"

כך נוצרים הפערים בריביות בין הבנקים / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מאחורי המסלולים: איך מרוויחים הבנקים על המשכנתא שלכם

נתוני בנק ישראל חושפים פערים בריביות ובמסלולי המשכנתאות בין הבנקים הגדולים ● מומחים מסבירים למה הריבית הממוצעת מטעה, איך הבנקים מרוויחים מכל מסלול, ומה באמת קובע את העסקה הטובה ביותר עבור הלקוח

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

דוחות פוקס: ההכנסות צמחו, הרווח הנקי זינק בחדות

פוקס מציגה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וזינוק של כ-75% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לאחר הפסד של כ-34 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ● את השיפור הובילה פעילות האופנה, כאשר המכירות במגזר עלו ברבעון במעל 15%

חברת נובולוג / צילום: איל יצהר

על רקע מאבק השליטה שהסתיים: נובולוג ממנה מנכ"ל חדש

משפחת פוזיס מתחילה לעצב את נובולוג מחדש: אחרי החלפת הדירקטוריון ועזיבת המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של חברת הלוגיסטיקה ושירותי הבריאות, זאב מנצור מונה למנכ"ל • מנצור מגיע עם ניסיון בניהול חברות לוגיסטיקה ויתמודד עם האתגר לשפר את רווחיות פעילות הליבה של נובולוג

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו

בתחילת החודש פורסם כי ברשות המסים בוחנים שינוי במודל מיסוי האופציות לעובדי הייטק ומנהל רשות המסים התבטא בזכות היוזמה ● אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה: "הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים"

בניין הסינרמה בתל אביב (ארכיון גלובס) / צילום: תמר מצפי

יצאו לדרך: מגדלים של 46 קומות במקום אחד האולמות האייקוניים בתל אביב

אחרי דחיות על רקע המלחמה, יוצא לדרך המכרז להתחדשות המתחם שבו פעל אולם ההופעות הוותיק ● בפרויקט ייבנו שטחי מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, במגדלים שהגבוה ביניהם יגיע עד 46 קומות. 127 מהדירות לא יימכרו בשוק החופשי

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר: הוצאות הנפקה חריגות שחקו את הרווח, ההכנסות צמחו

יזמית הנדל"ן, שהשלימה לפני פחות משלושה חודשים הנפקה של מניותיה בת"א, הציגה גידול בהיקף הדירות שמכרה שתורגמו לצמיחה של 4% בהכנסות, אך הוצאות הנפקה חריגות הביאו לירידה חדה ברווח ● ירידה של כמעט מיליון שקל במחיר דירה ממוצעת

בית סנדיסק כפר סבא / צילום: איל יצהר

המניה זינקה ב־3,400% בשנה. זה לא הספיק כדי למנוע העברת פעילות להודו

לגלובס נודע שיצרנית שבבי הזיכרון סנדיסק, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא ● המהלך מגיע על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו ● בקרב העובדים מעלים שאלות על העיתוי: חודשים ספורים לפני יציאתה לדרך של תוכנית חדשה לרכישת מניות החברה בהנחה משמעותית

אתר SHEIN / צילום: Shutterstock

70% נמחקו מהשווי: שיין מגיעה לבורסת הונג קונג ב־27 מיליארד דולר

ענקית האופנה יוצאת להנפקה בהונג קונג לפי שווי הנמוך בכ־70% משיא השווי שלה ● התשקיף חושף האטה חדה בצמיחה, הפסד ברבעון הראשון, עלייה בעלויות ופיצוי ענק למשקיעים מוקדמים

צילום: Shutterstock

אירוע נדיר: סטארט אפ הסייבר נסגר, היזמים יחזירו חלק מהכסף

ארבע שנים אחרי שגייסו 51 מיליון דולר באחד מסבבי הסיד הגדולים שנראו בישראל, החליטו מייסדי מינימוס (גאטסי לשעבר) לסגור את החברה ולפטר את כ־35 עובדיה ● לאחר שינוי אסטרטגיה וניסיונות שלא צלחו למצוא רוכש, היזמים נקטו בצעד חריג: במקום להמשיך עד שהקופה תתרוקן, הם יחזירו למשקיעים את כ־10 מיליון הדולר שנותרו בה

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

המשיכה לטוס כרגיל: חברת התעופה שעקפה את הכאוס בנתב"ג

בעוד אלפי נוסעים נתקעו בנתב"ג וביעדים בחו"ל ביום חמישי, אייר חיפה המשיכה להפעיל את טיסותיה מנמל התעופה בחיפה כסדרן ● קפריסין ויוון, שני היעדים הפופולריים ביותר בקרב הנוסעים מישראל כרגע הם גם היעדים המרכזיים של החברה, שבזמן המשבר הטיסה כ־2,200 נוסעים ב־32 טיסות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בתל אביב; מניות השבבים נופלות, פוקס מטפסת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8% ● קמטק, נובה וטאואר מכבידות על המסחר; ברקע, ירידות בחוזים העתידיים על הנאסד"ק, בהובלת סקטור השבבים ● נאוויטס ובלדי מטפסות לאחר תוצאותיהן הכספיות

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

חושבים לקנות רכב חדש בקרוב? תקראו את זה קודם

שורה של גזירות מס בתחום הרכב מקודמות כעת במשרד האוצר ליום שאחרי הבחירות, במטרה לסייע בין היתר להתמודד עם הגירעון בקופת המדינה ● התקנות צפויות להתמקד בכלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית, שצפויים לכווץ משמעותית את הכנסות המדינה ממיסוי דלק

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בדיקות הזיהום בשדה דב מתעכבות, ומנהלי הגוש הגדול משנים כיוון

הגרלת הקרקעות בשדה דב נדחתה בשל חשש לזיהום, ובדיקות הקרקע טרם הסתיימו ● מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקיים את ההגרלה ולא להמתין חודשים נוספים לתוצאות

קמפוס אפלייד מטיריאלס, קריית המדע ברחובות / צילום: אפלייד מטיריאלס

25% או 50%: כמה מס ישלם מנהל הכספים לשעבר של אפלייד מטיריאלס על מכירת מניות החברה?

הנרי שאול שוורצבאום ביקש למסות את הרווחים ממכירת מניות אפלייד מטיריאלס שקיבל במסגרת האופציות ב־25% בלבד, אך בית המשפט המחוזי דחה את טענתו וקבע כי יחול עליו שיעור המס השולי כפי שדרש פקיד השומה • השופט: הוא נהנה מדחיית המס במסגרת ההסדר, וכעת אינו יכול להתנער מתנאיו

מה יעשו המניות הדואליות, ומה צפוי בדוחות הכי חשובים בשווקים?

מפלס הסיכון בעולם עולה, ובישראל המגמה מצטרפת למתיחות מחודשת בכמה חזיתות ● תשואות האג"ח הממשלתיות מתקרבות לרמות מסוכנות ● רף הציפיות מדוחות אנבידיה בשמיים - ויש מי שתוהה אם ניתן לעבור אותו ● גל נוסף של דוחות ישטוף את ת"א, עם פרסומים של חברות הביטוח הפניקס, מנורה והראל ● וגם: נתון אינפלציה קריטי יפורסם בארה"ב, ויו"ר הפד יעמוד למבחן נוסף ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

עו''ד ערן פרזנטי ז''ל / צילום: סטודיו תומאס

עו”ד ערן פרזנטי, מבכירי עורכי הדין בתחום הקניין הרוחני, הלך לעולמו

עו"ד ערן פרזנטי, מבכירי עורכי הדין בתחום הקניין הרוחני ומי שהוביל במשך שנים מאבקים נגד אתרים פיראטיים, הלך לעולמו בגיל 56 מדום לב ● פרזנטי, שעמד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד פירון ושימש כיועץ המשפטי של ארגון זיר"ה, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים ● עו"ד צבי פירון: "איבדנו היום חבר יקר, שותף מוערך ואדם מיוחד מאוד"