גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

פרצת האבטחה החמורה ביותר של השנים האחרונות: מי יושפע ואיך מתמודדים?

פרצת אבטחה חמורה שהתגלתה בתוכנת PHP, המשמשת כ-70% מאתרי האינטרנט, עלולה לאפשר לתוקפים גישה לשרתים ולמאגרי מידע ● גילוי הפרצה הודלף לפני פרסום התיקון ועורר חשש ממתקפות סייבר ● מי יושפע ואיך מתמודדים? ● גלובס עושה סדר

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

מכה למטא: נדרשת לשלם קנס של 25 מיליארד דולר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה

קנס בסך 25 מיליארד דולר הוטל על מטא בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה שהחלה לפני כמעט עשור ● העונש נקבע לאחר שחבר מושבעים בבית משפט בסנטה פה מצא את מטא כאחראית להטעיית תושבי המדינה באשר לאופן שבו היא אוספת מידע על משתמשים ומגינה עליו

ליסיה בכר מנוח, יו''ר אלרון / צילום: באדיבות אלרון

יו"ר אלרון הודחה ע"י שותפיה לשליטה ומאיימת בתביעה

הדרמה בראשות אלרון עולה מדרגה: הדירקטוריון הדיח את היו"רית ליסיה בכר-מנוח לבקשת שותפיה לקבוצת השליטה ● בכר-מנוח שלחה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים ● ברקע: סכסוך חריף בצמרת החברה ואי-עמידה בתנאי הלוואה של 90 מיליון שקל שהועמדה ע"י הפניקס

נשק של IWI / צילום: IWI

לקוחה ראשונה במזרח הרחוק למערכת יירוט הרחפנים הישראלית

לגלובס נודע כי תאילנד רכשה את מערכת ארבל נגד רחפנים של ‎IWI‎ (מפעלי נשק לישראל) ● במקביל, החברה הישראלית מקיימת מגעים עם גורמים צבאיים נוספים בתאילנד בנוגע להזמנה נוספת של מערכות ארבל נגד רחפנים, וכן בכמה מדינות נוספות במרחב

אנחנו שאלנו, המפלגות ענו: אילו צעדים מעשיים תעשו כדי להקל על יוקר המחיה?

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק ● למי פנינו? לכל המפלגות שעוברות את אחוז החסימה בסקרים של כלי התקשורת המרכזיים ● הפרויקט יובא בהרחבה בגיליון סוף השבוע

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB/Ole Berg-Rusten

רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר בשל הטלטלה בשוק האג"ח

קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם, שבשנים האחרונות הסיטה השקעות מחברות ישראליות, ייחסה את ההפסד העצום לביצועים הגרועים של שוק האג"ח ברבעון ● הקרן הודיעה בחודשים האחרונים כי תפנה יותר משאבים לתחום המניות ואף תסיט השקעות מאג"ח ממשלתי אמריקאי

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11 ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו ● המשקיעים החדשים

בנייה חדשה במודיעין / צילום: Shutterstock

למרות ההתנגדות: אושרה שכונה חדשה עם 3,575 דירות במודיעין

הוועדה המקומית בתל אביב אישרה את תוכנית העיצוב לפרויקט של שיכון ובינוי בשדה דב, שיכלול גם שטחי מסחר ותעסוקה ● במודיעין אושרה הקמת שכונה חדשה עם 3,575 דירות, למרות התנגדות רשות הטבע והגנים ● רמ"י אישרה לקדם את הסדרת היישוב עזוז הסמוך לגבול מצרים, שבו מתגוררות כיום 18 משפחות ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הלחץ בניו יורק נמשך: החוזים על הנאסד"ק צוללים, אירופה אדומה והביקוש לאג"ח מזנק

בורסות אסיה ננעלו בירידות חדות בהובלת סקטור הטכנולוגיה, אירופה נצבעת אדום והחוזים בניו יורק מצביעים על פתיחה אדומה ● מניות השבבים סופגות מכה במסחר המקדים ● תשואת האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסוגה ● השוק הסיני נכנס לטריטוריה דובית ● ברקליס מפטרת 5,000 עובדים לטובת התייעלות מבוססת בינה מלאכותית ● דיווחים על פינוי שגרירויות אמריקאיות מקפיצים את הברנט

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

המאהב שביקש לרשת את הקשישה ולסלק את הבעל מהדירה

מאות אלפי שקלים שנגבו עבור שיפוץ זניח, רכב לקסוס ב־300 אלף שקל וחשבון בנק שהתרוקן: כך נוצלו בני זוג קשישים בידי אדם שהתקרב אליהם והחתים את האישה על צוואה לטובתו ● בית המשפט פסל את הצוואה, חייב אותו בהוצאות של 250 אלף שקל והורה להעביר את פסק הדין למשטרה

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

כשהטמפרטורות יורדות, הביצועים של ענף האופנה מזנקים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על גידול של כ־20% במחזור האופנה, לצד עליות במוצרי החשמל והמחשבים

עבודות חפירה בבני ברק. הדרת המארגנים מהשלבים שאחרי רכישת הקרקע / צילום: כדיה לוי

רשות המסים הסתירה נייר "עמדה סודי", אך זה לא עזר לקבלן לקבל הטבת מס

בפסק דין חדש, ועדת ערר משרטטת את גבולות הטבת המס המעניקה החזר של שישית ממס הרכישה ששולם ע"י חברות קבלניות ● נקבע: מחדל של רשות המסים לא מקים זכאות להטבת מס שקבלן לא זכאי לה לפי חוק

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ''ל פייסבוק. האם הרשת עושה מספיק כדי לעצור תפוצה של פייק ניוז? / צילום: Shutterstock

מטא מכה את התחזיות: ההכנסות זינקו ל-64.6 מיליארד דולר, המניה מטפסת במסחר המאוחר

מטא מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה את כניסתה העמוקה לעולם ה-AI עם השקת סוכן הקוד האוטונומי "Muse Code", מכשיר החומרה "Charm" וקסדת ה-VR החדשה ● ענקית הטכנולוגיה עקפה את ציפיות האנליסטים עם הכנסות של 64.6 מיליארד דולר ורווח של 3.83 למניה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

כפי שנחשף בגלובס: רשות שוק ההון עוצרת את התגמול ליועצי המשכנתאות

רשות שוק ההון הודיעה כי תאסור באופן סופי על גופים חוץ־בנקאיים לתת טובות הנאה ליועצי המשכנתאות ● כך, הגופים החוץ־בנקאיים שמתחרים על מתן משכנתאות לציבור לא יוכלו עוד להבטיח טיסות לחו"ל ליועצי המשכנתאות כדי לגרום להם להביא אליהם לקוחות

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

אולטימטום וטענות לדיבה: הסערה בארגון העיתונאים שהובילה למהלך החריג

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החליט לפתוח בהליך הדחה נגד היו"ר חיים הר-זהב, לראשונה ב-15 שנות הארגון ● המהלך החל בעקבות מכתב דרמטי ששלחו ארבעה עובדים, ובו טענות להתערבות יתר וניסיון לפטר את המנכ"לית שלא כדין, ומאז העמיק הסכסוך עד כדי איומי תביעת דיבה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

עובדי ההייטק והפנסיה במוקד: תוכניות המס שמחכות להכרעת הממשלה הבאה

בחודשים האחרונים עובדים באוצר וברשות המסים על תוכניות שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה בצל העלויות המתנפחות בביטחון ● בין היתר גם נשקל לבטל נקודות זיכוי ולהגדיל את המס על אופציות לעובדי הייטק ● מה מהמהלכים ריאלי? גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

נתניהו: "איראן מנסה שוב לפתח את פצצות המוות"; גורם ביטחוני: לא מכירים את הדברים

כ"ץ: "בימים האחרונים אנחנו מזהים ניסיונות של אויבינו, ובראשם איראן ושלוחיה, לקדם פיגועים שישפיעו על תוצאות הבחירות בישראל" ● מקורות בארה"ב: מטוסי קרב ישראליים התקרבו לגבול איראן ● הכניסה למרחב האווירי של ישראל נאסרה על טייס ממוצא איראני המועסק ביונייטד איירליינס ● מפקד צבא פקיסטן ביקר בטהרן עם הצעת פשרה, אך פריצת הדרך עדיין רחוקה ● דיווח: חיזבאללה העלה את רמת הכוננות ● עדכונים שוטפים

הפגנת חרדים, ארכיון / צילום: Reuters

שוב בשעות העומס: חרדים קיצוניים חוסמים כבישים ברעננה ובכפר סבא

לאחר מעצר העריקים בנתב"ג אמש, התחדשו מחאות החרדים הקיצוניים ● כביש 402 בצומת כפר סבא וכביש 4 בצומת רעננה נחסמו לתנועה בשני הכיוונים ● בתחילת השבוע נרשמו עימותים קשים בין מפגינים לאזרחים במהלך חסימות כבישים במחלף יבנה

קן גריפין, מנכ''ל קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

קן גריפין: "כמעט בוודאות" שאנחנו בתוך בועת AI

מייסד סיטאדל אומר שאמריקה התאגידית בוחנת מחדש את חשבונות ה-AI שלה, אך מעריך שהחברות שישרדו את הבועה יובילו את השוק לעשורים: "הלוואי שהייתי מחזיק במניות אמזון שלי" ● מנכ"ל דויטשה בנק חושב אחרת, "זו ההזדמנות של המאה"

ליעד אגמון בקמפיין הפניקס / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מה עושה ליעד אגמון בקמפיין של הפניקס אינווסט?

ליעד אגמון, שמכר את הסטארט-אפ שלו למקדונלד'ס בכ-300 מיליון דולר, מככב בפרסומת של הפניקס ● האוניברסיטה הפתוחה העניקה תואר דוקטור לשם כבוד לאיליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, שהחל ללמוד בה בגיל 13 ● וגם: הקמפיין החדש של עידן אלתרמן וההתרחבות של רשת בייגל קפה ● אירועים ומינויים