גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ד''ר שמעון אקהויז / צילום: תומר שלום

"לא הניבה הכנסות מעולם": חברת המכשור הרפואי של ד"ר שמעון אקהויז הגישה בקשה לפירוק

פילטרלקס מדיקל, שאקהויז הוא בעל המניות בה, פנתה לבית המשפט בבקשה לצו לפתיחת הליכים עם חובות של 1.3 מיליון שקל - מרביתם לאיחוד האירופי • החברה פיתחה מערכת להגנה מפני שבץ במהלך צנתור, אך מחקר על מוצר מתחרה ערער את הפוטנציאל המסחרי של התחום והקשה עליה לגייס הון

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

הבעלים שמורווח מיליארדים והפזילה למדד הדגל: הכול עובד לטובת אל על

הפחד בשמיים מתורגם לראלי בבורסה: זינוק של 13% במניית אל על הוביל אותה לשווי שיא, ומניב לבעל השליטה קני רוזנברג רווח על הנייר של כ–4 מיליארד שקל על השקעתו, בתקופת הקורונה ● וגם: חלום הכניסה למדד ת"א 35 וההשפעה האפשרית על כרטיס פליי קארד

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

רשות המסים דורשת: מספר כרטיס אשראי תמורת מידע ציבורי על עסקאות נדל"ן

הצגת עסקאות נדל"ן באתר רשות המסים מותנית מעתה בהוצאת קוד וסיסמה, הכרוכים בהזדהות, הזנת נתוני אשראי ועוד ● ברשות מנופפים בצורך "להגן על מערכותינו מפני מתקפות AI שונות", אבל באקדמיה ובמכוני מחקר מזהירים מפגיעה קריטית בהנגשת מידע לציבור

ירון מזרחי מנכל בגירה / צילום: רפי מלניק

המנכ"ל מאחורי הנפקת הענק הביטחונית: "רואים את עצמנו באותה רמה עם תע"א, אלביט ורפאל"

ארבעה חודשים אחרי שהשלים את הנפקת חברת הסימולטורים המשפחתית בגירה, מנכ"ל החברה ירון מזרחי מספר בראיון ראשון על הבחירה להפוך לציבוריים, העבודה לצד אחיו ואביו, ומתייחס לסקפטיות של המשקיעים כלפי המניה: "השוק שלנו רחוק ממיצוי" ● ולמה הוא לא מודאג מירידה במפלס העימותים בעולם?

מה יעשו היום המניות הדואליות, והדגל האדום של בנק אוף אמריקה

לפי הערכות בשוק, דוח התעסוקה בארה"ב הוריד מהשולחן העלאת ריבית באוקטובר - אך תשואות האג"ח הממשלתיות המשיכו לטפס ● הנאסד"ק טיפס לשיא חדש בהובלת מניות השבבים, אך אנליסטים מזהים שחיקה מתחת לפני השטח בוול סטריט ● במוקד השבוע: הפרוטוקולים מפגישת הפד בספטמבר ● בסיטי מעלים בחדות את התחזית לביטקוין ● וגם: האינדיקטור של בנק אוף אמריקה קרוב לאיתות מכירה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

זנב המטוס של פליי דובאי נפגע כתוצאה מהצניחה המהירה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מבצע ישראלי? הקונספירציות סביב פליי דובאי שהשתלטו על הרשת

האירוע החריג באוויר הפך במהירות לזירת דיסאינפורמציה, שכמובן הופנתה גם נגד ישראל ● אלה הטענות שהופצו - והתנפצו במבחן העובדות ● המשרוקית של גלובס

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי צמחה בשנים האחרונות בקצב שיא. האם זה גם מה שהפיל אותה?

לאחר זינוק חד בפעילות, אירוע האבטחה החמור מעלה שאלות קשות על נהלי הגיוס והסינון של פליי דובאי ● כעת, עתיד חברת הלואו קוסט תלוי בשיקום אמון הנוסעים

אילוסטרציה: Shutterstock

הדשדוש בבורסה פגע בביצועי קרנות הגידור: הציגו תשואות חסר מול המדד

התשואה הממוצעת שהציגו קרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי, שבו הציג מדד ת"א 125 עלייה מזערית ● בלטה לטובה: קרן חדשה יחסית של ספרה שהציגה תשואה של 41% ● הדרמה בשוק האג"ח בארה"ב לא באה לידי ביטוי משמעותי בקרנות הגידור

מטוס של אתיופיאן איירליינס / צילום: Shutterstock

טסים למזרח עם קונקשן? כך לא תצטרכו לעבור בדובאי

מלבד האפשרות של איתיחאד וחלק מהחברות הישראליות שטסות ישירות, בדיקת חברת התיירות גוליבר מעלה כי ניתן להגיע ליעדים המבוקשים במזרח דרך יעדי ביניים שונים - בהם אדיס אבבה, טשקנט, אמסטרדם ופרנקפורט - זאת במחירים תחרותיים ובמקרים מסוימים גם עם זמני המתנה נוחים

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

המדינה שלא מסקרת את פליי דובאי בכלל, ועל מה כותבים בסעודיה

כותרות העיתונים בעולם: בעומאן לא מדווחים על ניסיון הפיגוע במטוס, בסעודיה מסקרים את הגרזן איתו טייס המשנה תקף, ובאיחוד האמירויות מתמקדים בגבורה של הטייס ההודי; טורקיה מגבירה את התוקפנות כלפי ישראל, והאמריקאי שנעצר על עזרה לחות'ים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

Galaxy Z Flip 8 / צילום: יח''צ

הסמארטפון המתקפל המוצדק היחיד בשוק

ה־Galaxy Z Flip 8 של סמסונג מקבל מסך חיצוני גדול ושימושי ועיצוב דק שממצה סוף־סוף את יתרון המתקפל ● המצלמה והסוללה נותרו כמעט ללא שינוי

דרכונים / צילום: Shutterstock

רוצים דרכון זר? המדינה שתעניק לכם אזרחות תמורת מאות אלפי דולרים

ארגנטינה תאפשר לזרים לקבל אזרחות בתמורה לתרומה של 350 אלף דולר או לרכישת אג"ח ממשלתיות ב־800 אלף דולר, בעוד המבקשים לא יידרשו להתגורר במדינה ● התוכנית נועדה לסייע למדינה להגדיל את יתרות המט"ח, לקראת תשלומי חוב של כ־25 מיליארד דולר הצפויים בשנה הבאה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מביטוח לחיסכון: המהפכה של רשות שוק ההון בביטוח הסיעודי

אחרי שנים של משברים בקופות החולים, קיצוץ בתגמולים וחשש מקריסה, רשות שוק ההון טוענת שפשוט אין ברירה אחרת ומציבה את הפתרון שלה - לעבור מביטוח סיעודי לחיסכון ● אלה עיקרי המתווה החדש

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

האח של הסנגור, הבורר הידוע וחברת הנדל"ן: כך מנסים לבטל חיוב של 55 מיליון שקל

שותפות האחים סבירסקי הגישה לבית המשפט בקשה לביטול פסק בוררות שניתן נגדה ע"י השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בטענה חריגה כי אורנשטיין לא גילה שסנגורו הוא אחיו של עורך דין המייצג בהליכים אחרים את החברה הזוכה בבוררות – בולווארד טרה

זנב המטוס של פליי דובאי נפגע כתוצאה מהצניחה המהירה / צילום: לפי סעיף 27 א'

איך רשות המסים קשורה לנורות האזהרה בנוגע לטייס המפגע? בדקנו

רשות המסים מאשרת כי רשימת צוות טיסת פליי דובאי הועברה למרכז שאמור לנתח את נתוני הנוסעים ואנשי הצוות ולזהות מראש סיכונים ודפוסים חריגים • בעקבות ניסיון הפיגוע עולה השאלה אילו בדיקות בוצעו לטייס המשנה, והאם המידע שנאסף ע"י המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"נ) הציף סימני אזהרה בעניינו

מנכ''לית החממה רוני פטישי-חילים / צילום: שלי אבידור

חממת הפודטק שחזרה לקריית שמונה: "עניין עסקי ויעד לאומי"

Fresh Start הוקמה כדי לבנות אקוסיסטם בצפון של מזון וחקלאות, אלא שאז פרצה המלחמה ● בחצי השנה האחרונה חזרה החברה, שהשקיעה יותר מ־35 מיליון דולר, לקריית שמונה ● "ישראל הייתה חדשנית בחקלאות, אבל חיבור עם AI יוביל לדברים מדהימים", אומרת המנכ"לית

נוסעים שהיו על טיסת פליי דובאי אחרי הנחיתה בנתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

פיצוי של עד 210 אלף דולר לנוסע: איך ניתן לתבוע את פליי דובאי?

מה הפיצוי המרבי שיכול לקבל כל נוסע שהיה על המטוס בטיסת פליי דובאי, מה התובע נדרש להוכיח, איפה אפשר לתבוע חברת תעופה זרה, והאם יש תקדים של מקרה דומה? ● גלובס עושה סדר

אולם תצוגה של ביי אנד דרייב / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של ביי אנד דרייב

שלוש קומות ומעלית שקופה: מאחורי הקשיים של סוכנות רכבי היוקרה

ביי אנד דרייב, שהתמחתה במשך 3 עשורים בשיווק רכבי יוקרה עבור יבואנים ועוד, נקלעה לחובות של 97 מיליון שקל ● בבקשה לעיכוב הליכים חשפה הסוכנות את הסיבות למשבר, בעיקרן המלחמה והריבית, שגררו ירידה חדה בביקוש לכלי רכב מפוארים ● האם זהו מקרה בודד או קדימון למגמה?

פלטפורמות בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

בכיר נוסף עוזב את OpenAI ומזהיר: "הזמן לניסוי וטעייה נגמר"

דיוויד רובינסון, שהוביל את תחום השקיפות בצוות הבטיחות של OpenAI, הודיע על התפטרותו ומזהיר גם הוא כי חברות הבינה המלאכותית אינן נוקטות את אמצעי הזהירות הנדרשים ● במקביל, הבית הלבן מקים כוח משימה מיוחד שיבחן בתוך 120 יום את הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה, לצד השאיפה לשמור על ההובלה האמריקאית בתחום

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן (ארכיון) / צילום: כב''ה צפון

רשות המסים תפצה עסקים שנפגעו מפרוטקשן. כך זה יעבוד

במסגרת תוכנית פיילוט, בעלי עסקים שרכוש העסק או בית מגוריהם נפגעו בעקבות סירוב לשלם דמי חסות או בעקבות הגשת תלונה במשטרה, יוכלו להגיש תביעה לפיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם להם