גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

סמנכ"לית הכספים ראתה את הדוח ופרשה, הבעלים קיבל בטעות מיליון שקל

בסוף השבוע פורסמו שני סיפורים על אי סדרים בחברות חדשות בבורסה בת"א: בסט ותומר מזון ● בעוד שבאחת הכסף שלקחו הבעלים חזר, באחרת מהווה התפטרות הסמנכ"לית תמרור אזהרה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בלי עיכוב של 15 דקות: הבורסה עוקפת את הדיליי ההיסטורי

הבורסה בת"א משיקה אפליקציה שתאפשר לראשונה לכל הציבור לצפות ישירות בנתוני זמן אמת של תנועות כל המניות בבורסה ובחינם - במקום בעיכוב של 15 דקות ● האפליקציה תכלול גם את נתוני "כסף חכם", שעד היום היו נגישים רק למי ששילם על כך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב: מדד הביטוח קופץ במעל 3%, נאייקס מזנקת בחדות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● מניות הביטוח קופצות בעקבות הדוחות הכספיים של הפניקס ומנורה ● נאייקס מזנקת לאחר שהודיעה על רכישה בגובה 350 מיליון דולר ● מניות הנפט יורדות כשברקע הירידה במחירי הנפט בעולם ● השקל מתחזק מול הדולר ונסחר סביב 2.97 שקלים ● מלחמת הסחר בין ארה"ב לקנדה עולה מדרגה ● וגם: סקטור הביוטק מאיץ בעקבות הזינוק של מודרנה

עיכוב במסירה של דירות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עיכובים במסירת מאות דירות: הנתון שמדאיג את חברות השכירות לטווח ארוך

הדוחות הכספיים שפרסמו קרנות הריט מגלים עיכובים ניכרים במסירה של מאות דירות ● התוצאה: האכלוס נדחה, וכך גם ההכנסות משכירות ● חלק מהאיחורים כבר ממתינים להכרעת בתי משפט

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

"כשמותג לא עבד, ידענו לחתוך, להגיד תודה רבה": הראל ויזל מדבר על הכל

בשיחה פתוחה עם המשקיעים, דיבר מנכ"ל קבוצת פוקס הראל ויזל על הקשיים של מנועי הצמיחה בריטיילורס ובג'מבו, לצד התאוששות הקבוצה ברבעון השני של השנה ● תמלול שיחת המשקיעים המלא זמין למנויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 50% על יבוא רכבים מקנדה

בעקבות פיצוץ שיחות הסחר, נשיא ארה"ב הודיע על העלאת מכסים חדה שתיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2027, ותחול על כלי רכב וחלקי חילוף ● המהלך עשוי לפגוע קשות ביצרניות הרכב ולערער את שרשראות האספקה המשותפות בין ארה"ב לקנדה

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בלבד: לוקסמבורג סוגרת את הדלת וישראל תחפש שותפה חדשה

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

10 מיליון דולר לבכיר: ארה"ב מציגה - סנקציות וציד ראשים

למרות הסנקציות, איראן ממשיכה לקיים סחר נרחב בעיקר עם סין, רוסיה ושכנותיה ● איראן עוקפת חלק מהתלות בדולר באמצעות מערכות סליקה חלופיות וסחר במטבעות מקומיים ● ומי המדינות הנוספות שממשיכות לקיים קשרי מסחר משמעותיים עם איראן? ● גלובס עושה סדר

צילום: באדיבות אנבידיה

"השוק טועה לחלוטין": האנליסט שקורא להמר בגדול על אנבידיה

אנבידיה מגיעה מחר לדיווח התוצאות לאחר רצף ירידות חריג, כשברקע האנליסט סי.ג'יי מיוז קורא "לעצום עיניים ולהמר בגדול" ● למרות חששות המשקיעים ורף הציפיות הגבוה, בקנטור פיצג'רלד משוכנעים שהאסטרטגיה וההנדסה הפיננסית של ענקית השבבים יזניקו את המניה

נמל התעופה בחיפה / צילום: Shutterstock

הנתונים המדהימים של השדה בחיפה והאם הוא יכול לסייע לנתב"ג?

הצלחת אייר חיפה להוציא את רוב הטיסות בזמן במקביל לכאוס בנתב"ג, מחזירה את השדה הצפוני למרכז הדיון על עתיד התעופה בישראל עם תוכניות להרחבת הפעילות ● אלא שהמסלול הקצר, המחסור בקרקע והנמל הימי מונעים ממנו להפוך לחלופה של ממש לנתב"ג

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?

כותרות העיתונים בעולם: מומחים בארה"ב קובעים כי אסטרטגיית "הלחץ המרבי" על איראן לא תוביל להכרעה; תחקיר חדש מטיל ספק באמינות הנתונים של ממשל טראמפ לגבי תנועת הנפט במצר הורמוז; ושמי סוריה הופכים לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הממצא המפתיע שגילו חוקרים באנשים בני מאה

מחקר מצא שלאנשים בני מאה ויותר יש שפע של תאים אנטי-סרטניים ● בדיקת אלצהיימר של אלי לילי ורוש אושרה לשימוש. מה עומד מאחורי גל בדיקות הדם לגילוי המחלה? ● הכללית ושיבא מככבים בדוח של ארגון הבריאות העולמי ● ושותפות המו"פ אלמדה סוף-סוף מתאוששת ● השבוע בביומד

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

"הקשות בהיסטוריה": ארה"ב מציגה את חבילת הסנקציות נגד איראן

ארה"ב מגדילה את הלחץ: שר החוץ האמריקאי סקוט בסנט מאיים במסיבת עיתונאים הערב לנתק ממערכת הדולר גופים שיסייעו לאיראן להעביר כספים, ומזהיר כי גם מדינות וחברות שימשיכו לסחור עם טהרן יעמדו בפני בידוד ● סנקציות חדשות הוטלו על 60 גופים, אנשים וכלי שיט עם זיקה לטהרן

יוגב גרדוס / צילום: עודד קרני

מאגף התקציבים לשפיר: הג'וב החדש של יוגב גרדוס

גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יצטרף לשפיר הנדסה כחבר הנהלה בכיר וימונה לתפקיד ראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי ● אתמול פרסמה שפיר את דוחות הרבעון השני, כאשר הכנסותיה זינקו בכ-21% לכ-1.7 מיליארד שקל; שיפור מיוחד נרשם במגזר הנדל"ן

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

לאחר צניחת המניה: נאייקס מבצעת רכישה ממונפת של 350 מיליון דולר

ספקית פתרונות התשלומים הישראלית נאייקס רוכשת במזומן את החברה האמריקאית IPS Group, שעוסקת בטכנולוגיות החניה החכמה, באמצעות חוב חדש ● המנכ"ל: "שילוב עם IPS יאפשר לנו להציע לערים פלטפורמה לניהול ותשלום, ולחבר בין עולם החניה לבין פתרונות טעינת הרכב החשמלי" ● המניה מזנקת במסחר בת"א

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

מה חושב על השוק מנכ"ל חברת הנדל"ן שחילק בונוס של 50 אלף שקל בממוצע לעובד?

בדוחות הרבעון השני של קבוצת תדהר, הכירה החברה בהוצאות בסך כולל של 75.2 מיליון שקל, הכוללים מענקים ובונוסים לעובדים, בעקבות ההנפקה שביצעה מוקדם יותר השנה • המנכ"ל אורי לוין התייחס גם לקיפאון בשוק הממושך בשוק הנדל"ן, אך טען כי הוא בסך-הכול אופטימי: "דירה זה לא קוטג'"

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשהנוכל נשמע כמו הבן? הפיתוח שיגן על קשישים מעוקץ AI

נוכלים משתמשים ב־AI כדי לשכפל קול של בני משפחה, ולשכנע קשישים להעביר להם כסף ● אחרי שניסו לעקוץ את אבא של בת זוגו, היזם ירון שמש פיתח יישומון שמנסה להיאבק בתופעה

אבטחה ממלכתית / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?

שאלת אבטחתו של גדי איזנקוט לא יורדת מסדר היום הציבורי ● הדיון מתמקד בראש השב"כ דוד זיני, אבל הסמכות נמצאת בידי גוף אחר ● המשרוקית מסבירה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מניות השבבים הפילו את המדדים

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% ● השקל נחלש מול הדולר ● קמטק, נובה וטאואר רשמו ירידות חדות לנוכח הירידות בסקטור השבבים בוול סטריט - שחזר לטריטוריה דובית ● מניית חברת הקנאביס אינטרקיור זינקה ב-20%, לאחר שהודיעה כי תקבל פיצוי של 230 מיליון שקל מרשות המסים על נזקי המלחמה

צבי סטפק, גילעד אלטשולר, שמואל לב, דייב לובצקי, יוסי לוי / צילום: אילן בשור, איל יצהר, כדיה לוי, יח''צ

מחצית של שיאים בבתי ההשקעות: ההכנסות צמחו, שורת הרווח טסה – ומי נשאר מאחור?

בזכות הפקדות אוטומטיות, גאות בשווקים ומינוף תפעולי חזק - חמשת בתי ההשקעות הנסחרים רשמו זינוק של 52% ברווח הנקי המצרפי ל־651 מיליון שקל ● מיטב ואי.בי.אי מובילים בזכות פעילות המסחר העצמאי והשירותים להייטק, בעוד אלטשולר שחם נותר הרחק מאחור