גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אבלים מתאספים סביב ארונו של עלי חמינאי לקראת תחילתו של מסע הלוויה / צילום: ap, Uncredited

היערכות למיליונים: מסע הלוויה של עלי חמינאי יוצא לדרך

ארונו של המנהיג הוצג בטהרן; מפקד משמרות המהפכה נחשף לראשונה מתחילת המלחמה ● לוחם במילואים נפצע קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● צה"ל תקף בכפר צדיקין, דרום לבנון ● טראמפ על איראן: החקלאים האמריקאים יספקו להם תירס, חיטה ופולי סויה ● עדכונים שוטפים

מכוניות חדשות ליצוא בנמל בסין / צילום: Shutterstock

הסינים ממשיכים להתחזק: כ-177 אלף כלי רכב חדשים נמסרו במחצית הראשונה

מותגי הרכב הסיניים ממשיכים לכבוש את השוק הישראלי: קבוצת צ’רי הובילה את טבלת המסירות, בעוד כלי הרכב מתוצרת סין הגיעו לשיא של כ־45% מכלל המכירות, ורכבי הפלאג־אין וההיברידיים המשיכו להתרחב על חשבון החשמליים

פסל השור של בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מדוע השוורים בוול סטריט אינם חוששים ממחירי המניות הגבוהים

שולי הרווח הנקי גבוהים מהממוצע במגוון מגזרים, ומצביעים על כך שחברות אמריקאיות הפכו לעמידות יותר

מירב סבירסקי בעצרת לציון 1000 ימים לטבח אוקטובר. כיכר החטופים / צילום: ורדית אלון-קורפל

מירב סבירסקי בכיכר החטופים: "לא רק מתנגדים לחקר האמת, פועלים ללא הפסקה כדי לעוות ולטייח"

1,000 ימים ל-7 באוקטובר: אלפים בעצרת המחאה בכיכר החטופים ● דיווח: ארה"ב ועומאן הציעו לאיראן שחרור של חלק מהמיליונים המוקפאים, בתמורה לכך שלא תגבה עמלות במצר הורמוז ● משרד החוץ האיראני: השיחות של המשלחת האיראנית בדוחא שבקטאר הסתיימו ● עדכונים שוטפים

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מכה לגוגל: הפסידה בערעור ותשלם קנס של 4.1 מיליארד אירו

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי דחה את ערעורן של גוגל ואלפאבית ואישר את הקנס שהוטל עליהן, לאחר שנקבע כי ניצלו את הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי להעניק יתרון לשירותי גוגל ● בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות ההגבלים העסקיים הגדולות בתולדות החברה

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

נפלה בוול סטריט, מתרסקת בת״א: מה קרה למניית אלארום

דיווחים לפיהם הרשויות האמריקאיות חוקרות מעורבות של חברת אלארום הישראלית, בשימוש במכשירים פרטיים המקושרים לאינטרנט ללא הסכמת בעליהם, הצניחו את מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית ● המניה התרסקה היום בת"א ביותר מ-70% ויורדת לשווי של כ-50 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילומים: תמר קינן, Shutterstock

בטרפת הימורי המונדיאל יש לקח חשוב לכיס

בתכנון קו הרכבת החדש דילגו על כמה בעיות ● המשביר עצבן את הקונים כדי להעביר מסר ● ומה מלמדים הימורי המונדיאל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א: מדד הבנייה הוביל, הדואליות משכו מטה

אלארום איבדה מעל 70% ● הצפי להורדת ריבית בשני הקרוב ריכך את הירידות ● אסיה ננעלה בעליות, המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת ● אתמול בוול סטריט נרשמו ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, היום לא יתקיים שם מסחר ● והאם מניות הביטחון והחלל מהוות הזדמנות בוול סטריט או שהן מתומחרות גבוה מדי?

פרויקט נוגה 1 ביפו של יוסי אברהמי / צילום: באדיבות יוסי אברהמי

הישר משוק היוקרה: טרנד המכירות החדש של חברות הבנייה

זה התחיל כפתרון לתושבי חוץ שרכשו דירות בארץ וביקשו לחסוך לעצמם זמן והתעסקות, הפך למקדם מכירות לדירות יוקרה וכיום הפך רווח גם בשוק הכללי ● דירות שנמכרות עם ריהוט מלא הפכו לכלי שיווקי בתקופה מאתגרת למכירות, אך הן עלולות להפוך גם לחסם אם השיווק לא מדויק ● מה היתרונות ליזם, כמה הוא נדרש להשקיע ואיפה הסיכון?

משקאות בשולק'ה / צילום: מיכל ספיר - קופיטרייל

שלוש עגלות וגעגוע: יום בין עגלות קפה לזכרה של העיתונאית דפנה לוצקי

דפנה לוצקי ז"ל אהבה מאוד עגלות קפה ● היא עצמה הייתה שותה אמריקנו משעמם בלי חלב ונמנעה מפחמימות וסוכרים, אבל היה משהו אחד שתמיד חיפשה בהן: את האנשים שמאחורי הדלפק ● ארבעה חודשים אחרי שנפטרה, יצאנו למסע בעקבות הטרנד שהייתה מהראשונים לזהות ● מדור מיוחד לזכר העיתונאית המיתולוגית וסגנית עורכת גלובס

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

גל פיטורים נוסף במיקרוסופט: מעל 5,000 איש יפוטרו

בגל קיצוצים רביעי בתוך שנתיים, מיקרוסופט עומדת לפטר כ-2.5% ממצבת העובדים שלה השנה ● הקיצוצים צפויים לפגוע במגוון רחב של מחלקות, וביניהם חטיבת הגיימינג של אקסבוקס ● הפגיעה במרכז החברה בחיפה, הרצליה ובתל אביב צפויה להיות מזערית