גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

שברה את כל השיאים: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.77 טריליון דולר

היתה זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר אי פעם ● בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף שלכ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? מחקר מצא שרוב ההנפקות יורדות בשלב מסויים מתחת למחיר של יום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

חרדים מפרי סדר חוסמים כבישים / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר כשעתיים של חסימות בשל הפגנות חרדים: הכבישים נפתחו לתנועה

עימותים והפגנות ברחבי הארץ התקיימו היום והעורקים הראשיים של מדינת ישראל נחסמו • ‏המשטרה קראה לציבור להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל המפגינים נגד הגיוס חסמו גם את תנועת הרכבות • גורם בפלג הירושלמי לחדשות 12: "החסימות הכבדות שתראו היום הן רק פרומיל קטן ממה שמתוכנן" • במקביל, אייל גולן, עומר אדם ובן צור יקיימו הופעות בשלושה מוקדים בגוש דן, אליהם צפויים להגיע כ-80 אלף איש

צילומים: יח''צ

ישראכרט מול כאל: האותיות הקטנות של מועדוני התעופה, ואיפה מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה

לקראת עונת הקיץ והחופשות, המאבק בין חברות כרטיסי האשראי תופס תאוצה - עד כדי מכתבי התראה ● באיזה מועדון הצבירה משתלמת יותר לטיסות, מה קורה לנקודות הקיימות של מחזיקי פליי קארד, והיכן מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה? ● גלובס עושה סדר

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת מטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

ארדואן שלף ציפורניים וחשף את עומק האיום של טורקיה על המזרח התיכון

טורקיה הפכה לאיום הגדול ביותר על המדינות הפרו־מערביות במזרח הים התיכון, ולא רק על ישראל ● לפי מכון SIPRI, טורקיה מייצאת כ־1.8% מתוך כלל הסחר הבינלאומי באמל"ח (פי 6 מאיראן) ותקציב הביטחון שלה גבוה פי 5.5 ● הפתרון לאיום הטורקי לא נמצא בישראל, אלא כנראה דווקא בארה"ב

SIRI AI / צילום: Reuters

המהפך של סירי הוא מבחן ה-AI של אפל

בכנס המפתחים הציגה אפל את הארכיטקטורה החדשה של סירי, המבוססת על הבנת הקשר אישי וביצוע פעולות מורכבות חוצות אפליקציות ● לא מדובר רק בשיפור חוויית המשתמש, אלא במהלך אסטרטגי שנועד לקבע את מעמדה של החברה מול גוגל ומיקרוסופט בעידן הסוכנים החכמים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות חדות בהובלת המניות הבטחוניות

מדד ת"א 35 זינק ב-1.5%, ת"א 90 ב-2% ● המסחר התנהל בצל החלפת מהלומות לילית בין ארה"ב ואיראן והעליות בוול סטריט ● נורסטאר זינקה על רקע כוונתה למכור את מרבית החזקותיה בחברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי ולרדת משליטה ● מניית מגה אור התאוששה

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

באופן חריג: בית המשפט הורה בצו זמני לפנות בני 90 לצורך פרויקט פינוי בינוי

בעל דירה והוריו בני ה-90 יחויבו לחתום על הסכם פינוי בינוי בבית שמש, כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים ● הפרויקט מצוי סמוך למקום נפילת טיל מאיראן, אירוע שבו נהרגו תשעה בני אדם ● נקבע כי "הנזק הכלכלי שייגרם לתובעים גבוה עשרות מונים מהנזק שייגרם לנתבעים"

הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

כרטיסי האשראי "שפכו" את הסכומים הגדולים ביותר, אבל הבנקים התברגו ראשונים

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת השבוע לדיסקונט, והפרסומת האהובה ביותר שייכת לפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, פליי קארד השקיעו 4.6 מיליון שקל, והמתחרה פליי אול - 4.4 מיליון שקל

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

טראמפ שוחח עם נתניהו והכריז: "ההסכם ייחתם בקרוב". גורמים באיראן: "הסבירות לאישור היא גבוהה"

טראמפ ונתניהו שוחחו על ההסכם ● גורמים איראנים אמרו למדינות האזור היום כי הושגה הסכמה "עקרונית" על מזכר ההבנות • טראמפ מודיע על ביטול התקיפות המתוכננות באיראן עקב "אישור הנקודות הסופיות בהסכם על ידי על הצדדים המעורבים" ● כוחות צה"ל  השלימו מבצע להשגת שליטה מבצעית במרחב צפון נחל הסלוקי בדרום לבנון • הלוחמים השמידו מאות תשתיות טרור וחיסלו, יחד עם חיל האוויר, כ-50 מחבלים ● עדכונים שוטפים

מייסד ומייסד ומנכ''ל SpaceX אילון מאסק / צילום: ap, Patrick Pleul

עם הפסד של 5 מיליארד דולר: לא הייתה מעולם חברה שהונפקה בשווי כזה

בסוף השבוע SpaceX של אילון מאסק צפויה להגיע לבורסה בשווי של 1.8 טריליון דולר ● בינתיים, החברה תתפוס חלק קטן מהמדדים המרכזיים, אך זו רק יריית הפתיחה ● עם עוד 2 הנפקות ענק שבדרך, ההרכב של המדדים הגדולים בוול סטריט משתנה ● "כשהמניות הללו ייכנסו, הן יוחזקו בתיקי הפנסיות של כולם"

המלון החדש שצפוי לקום בנתב''ג / הדמיה: עמי שנער אדריכלים

קיבל אישור: בית המלון החדש שיוקם בנתב"ג

המלון החדש יוקם בצמוד לטרמינל 3 מעל מבנה לבידוק כבודה שיוקם בקרוב ● על אף האישור להיתר, ההקמה לא תתחיל בזמן הקרוב, ולפי מינהל התכנון, העבודות צפויות להתחיל במהלך 2028

חומרים: wikimedia,AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בדרך להנפקת המאה, מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי להרוויח

ההיסטוריה לא מעודדת - לרוב, תשואות של הנפקות נוצצות נוטות להיות שליליות בשנים הראשונות ● לקראת ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ואלה של אנטרופיק ו-OpenAI, יש אומרים שהפעם זה יהיה אחרת, האמנם?

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התותח הישראלי בדרך לחברת הנשק החמה בעולם

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איור: Shutterstock

האם החליפה את שם בנה לשמו של שחקן הודי נערץ. מה קבע ביהמ"ש?

הילד, שהוכרז כקטין נזקק וגדל בבית סבו, נקרא מלידתו על שם הסב המשמש כדמות המרכזית בחייו ● לאחר שהאם שינתה את שמו לשמו של שחקן הודי שהיא מעריצה, קבע ביהמ"ש כי המהלך אינו משרת את טובתו משום הוא עלול לפגוע ביציבותו ובתחושת השייכות שלו, והורה להשיב את שמו המקורי

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב משוכנעים: המלחמה באיראן נכנסת לשלב חדש ומסוכן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השלב החדש של המלחמה באיראן, הסכנה לארגון אופ"ק אם מצר הורמוז ייפתח, והשינוי הדרמטי שחיזבאללה עבר בשנתיים האחרונות • כותרות העיתונים בעולם 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים מערערת על חיובה בהחזר מאות מיליוני שקלים לקבלנים

רשות המסים חויבה להשיב למאות חברות בנייה מאות מיליוני שקלים בגין מס רכישה ששילמו במכרזי מחיר למשתכן ● השאלה העומדת בלב המחלוקת נוגעת לפסק הדין התקדימי שקיבל את עמדת חברת הבנייה אשדר, והיא: האם יזמים שזכו במכרזי "מחיר למשתכן" רכשו זכות בקרקע או נתנו שירותי בנייה

עלייה במספר התביעות לפינוי שוכרים / איור: גיל ג'יבלי

השוכר הפסיק לשלם ולא מתפנה. מה אפשר לעשות?

מספר התיקים שנפתחו נגד דיירים שלא משלמים את שכר הדירה ומסרבים להתפנות שובר שיאים בשנים האחרונות ● מומחים מסבירים מה אפשר לעשות וכמה זמן באמת לוקח הליך הפינוי המזורז, ומזהירים: "הסרבנים מתורגלים, הם מותחים את סדרי הדין עד הקצה"

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר כמשל: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מוול סטריט בהפסד

חברת הפינטק הישראלית עשויה להימכר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● זו רק דוגמה למגמה רחבה יותר: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

לאחר הסדרי חוב ותספורות: גדי דנקנר שב לבורסה עם חברת התחדשות עירונית

דנקנר, שהוביל בעבר את החברות אלרן השקעות ואלרן נדל"ן שקרסו עם חובות גדולים, ינסה לגייס אג"ח לחברת דנקנר קנלוב, שבה הוא שותף עם אינטרגמא הבורסאית ויו"ר פסגות ● תמורת הנפקת החוב תשמש להעמדת הון עצמי לפרויקטים ולפירעון הלוואות בריבית של 10%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה באדום בוהק, על רקע איומו של טראמפ לתקוף באיראן

הנאסד"ק נפל בכ-2%, מניות השבבים המשיכו לאבד גובה ● המסחר התנהל כשברקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב ואיראן ופרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שעלה לשיא של שלוש שנים ● סופר מיקרו קומפיוטר צללה בעקבות תוכנית לגיוס הון בגובה 7 מיליארד דולר ● מחירי הנפט טיפסו, מחיר הזהב ירד ● בורסת סיאול נחלשה בכ-4.5%