גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בית חולים שיבא תל השומר / צילום: תמר מצפי

דיון על בניית אלפי דירות ופגייה הידרדר לקרב האשמות בין בכירי האוצר

מחלוקת באוצר תוקעת פינוי קרקע של שיבא לבניית אלפי יח"ד והקמת פגייה ● בדיון סוער הטיחה החשבת הכללית בממונה על התקציב: ייעץ בעבר לשיבא על אותו הסכם שברצונו לבחון מחדש • ממשרד האוצר: "הדברים שכביכול נאמרו הוצגו באופן מגמתי ולא נכון"

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

דיווח: השליטה של איראן בנשק החשוב שלה קורסת

הישג לארה"ב: העבירה כמות שיא של חביות נפט דרך מצר הורמוז ● לשכת ראש הממשלה אישרה את שחרורם של חמישה אזרחים לבנונים ● הערכה בישראל: חיזבאללה מנסה לגרור את איראן למערכה • דיווח: כלי השיט, טייסות הקרב ויחידות ההגנה האווירית של צבא ארה"ב יישארו באזור לפחות עד לשנה הבאה ● אחרי הירי לעבר ירדן וההסלמה במפרץ, בישראל נערכים לאפשרות שהמערכה תתרחב ● עדכונים שוטפים

רותם סלע בקמפיין בנק דיסקונט

רותם סלע והגפילטע פיש הופכים את הפרסומת של בנק דיסקונט לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לבנק הפועלים, על אף שכבר כמעט שבועיים היא לא באוויר - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של ישראכרט עוררה ביקורת והתברגה שלישית בזכירות, ומשרד התחבורה בהופעה מפתיעה

בנין ויתניה ברחוב לה גארדיה / צילום: איל יצהר

תמורת מעל חצי מיליארד שקל: יבואנית הרכב תמכור את אולם התצוגה

דלק רכב במו"מ למכירות "אולמות הדגל" של מותגי הרכב שלה בלה-גארדיה תמורת כ-562 מיליון שקל ● החברה תמשיך להחזיק אותם בשכירות

איור: Shutterstock

פסק דין של המחוזי מעורר תגובות בשוק: "עלול לפגוע בבעלי דירות"

פסק הדין של השופטת נועה גרוסמן, שקבעה כי יושבו כספי הרכישה לשתי משפחות בפרויקט תמ"א שנקלע לקשיים, מעורר הדים בענף ● מומחים: "בתי המשפט נדרשים להיות הרבה יותר אקטיביים לאור המצב המורכב בשוק"

צילומים: צילום מסך מתוך הקמפיין של ישראכרט, טלי בוגדנובסקי

משרד האנרגיה ממשיך עם השטות של השוואת מחירי דלק

ההמלצה המגוחכת של משרד האנרגיה ● חברת האשראי שכבר נקנסה חוזרת בעוד פרסומת ● והסיפור המרגיע שסיפרנו לעצמנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דירה בהנחה

"למי שצריך דירה עכשיו אני ממליץ לוותר על הגרלות הדיור"

טל זכריה, שמנהל אתר ודף פייסבוק של מעקב אחרי הגרלות דירה בהנחה, מצא שברבות מההגרלות של השנים האחרונות הפרויקטים רחוקים מהיתר ● רק 37% מהדירות שהוגרלו בשנים האחרונות קיבלו היתר בנייה מלא

אוניברסיטת בר אילן / צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

לראשונה בישראל: האוניברסיטה שמוותרת על מניות בסטארט־אפים

פיילוט של חברת המסחור BIRAD של אוניברסיטת בר אילן יוביל לוויתור על אחזקת מניות במיזמים חדשים בתמורה לנתח מוגדר מראש מהצלחות עתידיות ● המנכ"ל: "הון סיכון זה עניין סטטיסטי"

בעלי רשתות המזון / צילום: גבע טלמור, איל יצהר, יונתן בלום, אסף לב

הרווחית, הצומחת והמאכזבת: רשתות המזון בישראל הגדילו מכירות - חוץ מאחת

בסיכום המחצית הראשונה של השנה בולט השיפור בתוצאותיהן של טיב טעם ויוחננוף - ומנגד הנסיגה בתוצאות שופרסל, הרשת הגדולה בישראל, שמאבדת נתח שוק ● וגם: הרשת שאיבדה לאחרונה שליש משווייה, והצפי של אי.בי.אי לתוצאות הענף ברבעון השלישי

זכי רכיב / צילום: מרטין סקל

חברת הביוטק שמגיעה לבורסה בתל אביב

Bioharvest Sciences, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 43 מיליון דולר, הודיעה כי היא מתכננת להירשם למסחר בתל אביב ● החברה מייצרת רכיבים ביולוגיים המופקים בדרך כלל מצמחים, כמו תוספי תזונה או תמציות טעם וריח, בתוך מתקני גידול של תרביות תאים במקום בצמחים עצמם

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3

המפעל של החברה הבלגית BATS אחרי שהוצת / צילום: derechadiario אתר

"שייך ב־100% לממשלת ישראל": המפעל שהוצת בבלגיה

כותרות העיתונים בעולם: המפעל בבלגיה של חברת BATS ששייכת לתעשייה האווירית נשרף כליל ויצא משימוש, סוריה רוצה להחליף את מצר הורמוז ומפלגת השמאל בברלין שהסתבכה בפרשה אנטישמית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

תל אביב / צילום: Shutterstock

דוח חדש: חברות הדיפנס-טק הסתערו על שוק המשרדים בת"א, והמחירים קפצו

סקירה של חברת המחקר נת"מ מגלה כי במחצית הראשונה התפוסה במשרדים הפרוסים על הצירים המרכזיים של ת"א טיפסה ל-99% ● סיבה מרכזית: ביקושים מצד חברות הפועלות בתחומי הביטחון

כנס החברות המשפחתיות: איך משמרים זהות ומורשת?

הכנס, המתקיים היום זו השנה הרביעית, הוא אירוע מקצועי המיועד לבעלי ולבעלות עסקים משפחתיים ולבני ובנות דור ההמשך • הכנס מתקיים בסימן זהות ומורשת ומביא לבמה את הקייסים המקצועיים והאקטואלים ביותר בענף לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילן רביב מנכ''ל מיטב, הזמר ליאור נרקיס וקרן דיקמן סמנכ''לית משאבי אנוש / צילום: דנית כהן

לפני ראש השנה: החופשה של אלף עובדי בית ההשקעות מיטב

בית ההשקעות מיטב הוציא השבוע את 1,000 עובדיו לחופשת "גיבוש" בת יומיים באזור הכנרת ● מנכ"לית דלתא ישראל השיקה במתחם ביג פאשן גלילות מתחם המוקדש לחגיגות 100 שנים לפו הדב ● בנק לאומי מרחיב את האפליקציה שלו לחמש שפות ● ונירלט מאריכה בעונה נוספת את החסות למועדון הכדורסל עוטף דרום שהוקם בעקבות ה-7 באוקטובר ● אירועים ומינויים

יצחק תשובה / צילום: יונתן בלום

בשליטת יצחק תשובה: מניה "ישראלית" נכנסת למדד היוקרתי בלונדון

חברת הפקת הנפט והגז איתקה, שנמצאת בשליטת קבוצת דלק, נכנסת למדד פוטסי 100 ● הכניסה למדד צפויה להניב ביקושים של מאות מיליוני שקלים למניה

מרלו''ג מקס סטוק באופקים / הדמיה: רועי מור

מקס סטוק שוכרת מרלו"ג באופקים תמורת כ-21 מיליון שקל בשנה

המרלו"ג, בשטח של כ-45 אלף מ"ר, מוקם בימים אלה ע"י חברה-בת של GT נדל"ן וצפוי להימסר למקס סטוק בדצמבר 2028, לתקופה של 20 שנה

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

נתיב חדש באיילון ייפתח בקרוב. מתי תגיע האגרה?

השלב השני של פרויקט "הנתיבים המהירים", בין תל אביב לראשון לציון, צפוי להיפתח בתקופת החגים ● כיום הנתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית ושאטלים, ובהמשך ייפתחו גם לרכב פרטי עם 3 נוסעים ומעלה ללא תשלום ● רכבים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בנתיבים תמורת אגרה משתנה, שתיקבע לפי עומסי התנועה ומספר המקטעים • גלובס עושה סדר

תמ''א 38 / אילוסטרציה: ארן הרשלג

חתמתם על "מזכר הבנות"? ייתכן שלא קניתם כלום

חלומות על דירה במחיר מוזל התפוגגו: שופטת המחוזי דחתה תביעה לפיצוי של כמעט 3 מיליון שקל וקבעה: הסכמה על מחיר לבד אינה מחייבת עסקת מקרקעין