גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

משפט נתניהו: השופטים חזרו על המלצתם לסגת מסעיף השוחד

רה"מ בנימין נתניהו הודיע כי הוא מתנגד להאצת משפטו וטען: "עו"ד עמית חדד איים להתפטר" ● עו"ד חדד: "המשפט היחיד שהתנהל חמישה ימים בשבוע היה משפט אייכמן"

אורית שלום בג / צילום: שי פרנקו

סכסוך בצמרת חצי חינם: בתו של זקי שלום תובעת את שותפיה

השותפות ארוכת השנים שמאחורי אימפריית חצי חינם מגיעה לבית המשפט: אורית שלום בג טוענת לקיפוח, ניהול בלתי תקין והסתרת מידע בחברת הנדל”ן קופרלי ושלום השקעות ● במוקד גם טענות על חובות של מאות מיליוני שקלים, מחלוקות סביב מינוי מנכ”ל ואירוע אלים בין הצדדים

נמל אילת ריק

שרת התחבורה בניגוד עניינים, ואף אחד לא מטפל במצור על נמל אילת

ועדת הכלכלה דנה על זיכיון נמל אילת, אך הדיון גלש לשאלת התפקוד של הנמל, שנמצא במצור מאז תחילת המלחמה ● "מה המדינה עשתה בשלוש השנים האחרונות? זו חרפה", אמר ח"כ עודד פורר ● במקביל, התברר כי שרת התחבורה מירי רגב לא עוסקת בנושא כבר חודשיים בשל חשש לניגוד עניינים

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

עוד צעד לכיוון רשת חברתית: וואטסאפ משיקה שמות משתמש

וואטסאפ משיקה רשמית אפשרות ליצירת שמות משתמש ייחודיים ● השירות יאפשר להתכתב עם אנשים חדשים ללא חשיפת מספר הטלפון האישי ● החברה הטמיעה שכבת אבטחה לבקרת סינון מוגברת מפני משתמשים פוגעניים

תחנת רכבת חדרה מזרח / צילום: תמר קינן

מסילה חדשה, צרות ישנות: קו רכבת חדש נפתח בין ראש העין לחדרה

פרויקט המסילה המזרחית, שנועד לחבר יישובים חדשים למרכז מחדרה ועד לוד, יוצא לדרך - לאחר 20 שנה של תכנונים והשקעה של 8.5 מיליארד שקל ● אלא שתדירות הרכבות נמוכה, הקו נפתח במתכונת חלקית, ולתחנות מסוימות מסובך להגיע ללא רכב פרטי

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

אושר ניהול ייצוגית נגד ניו-מד וקבוצת דלק: לא פרסמו מידע מהותי למשקיעים

לפי הבקשה, ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים בשמה הקודם) הסתירה מהמשקיעים בשנת 2019 מידע מהותי בקשר לתיקון הסכם שהפחית את כמות הגז אותו התחייבה לרכוש ממנה חברת דולפינס המצרית, שהייתה אז אחד מלקוחותיה הגדולים ● ביהמ"ש: הדיווח היווה "גילוי של חצי-אמת" ולכן הטעה את המשקיעים

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

ילד הפלא של וויקס משיק מודל שפה חדש

לאחר שהפכה למנוע הצמיחה העיקרי של Wix, משיקה Base44 מודל שפה, שאמור לשחרר אותה מתלות בצדדים שלישיים, ולחסוך בעלויות לה ולמשתמשים

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כ"ץ: מלחמה עם איראן יכולה לקרות בכל רגע

שר הביטחון: זה בגלל התקיפות בלבנון, צה"ל נערך למבצע כחול-לבן באיראן ● לוחם מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום לבנון; האירוע מתוחקר ● אחרי חילופי המהלומות בהורמוז: איראן וארה"ב צפויות לקיים פגישה בדוחא ביום שלישי ● צה"ל השמיד רשת מנהרות גדולה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון ● מחבלים פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב האבטחה בשטח סוריה, אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות, וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

אחרי המכה של פליי קארד: כאל במגעים לרכישת חברת סליקה במחיר גבוה

לגלובס נודע כי כאל במגעים לרכישת חברת הסליקה גרואו (Grow) ב-200 מיליון שקל, במהלך המשמעותי הראשון של המנכ"לית יפית גריאני, לאחר אובדן שיתוף הפעולה עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על ● גורמים בשוק מעריכים את מחיר העסקה כגבוה ביחס לפעילות

הדמיה של בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון / הדמיה: יח''צ אסותא

יש תאריך: בית החולים אסותא ראשון לציון ייפתח בתחילת 2027

בית החולים החדש של אסותא בראשון לציון צפוי להיפתח בתחילת 2027, לאחר השקעה של כחצי מיליארד שקל ● וגם: משרד הפרסום יהושע TBWA זכה בתקציב הפרסום של BAT, ו-1,800 משתתפים מ-40 מדינות הגיעו לכנס הביומד MIXiii בירושלים ● אירועים ומינויים

מכ''מ לגילוי רחפנים של חברת מאגוס / צילום: יח''צ

המענה לרחפני חיזבאללה: משרד הביטחון רוכש מאות מערכות מכ"ם מחברה ישראלית

עסקה בהיקף של כ־21 מיליון שקל בין משרד הביטחון לחברת מאגוס הישראלית לאספקת מאות מערכות מכ"ם ● מדובר בפתרון חדשני, פרי פיתוח של החברה, המעניק מענה בשלבי הגילוי וההתרעה המוקדמת לכוחות קרקעיים מפני רחפנים

מייסדי אלמנטור (מימין): אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג / צילום: איל יצהר

אחרי וויקס, גם אלמנטור מפטרת: 100 עובדים יעזבו את החברה

הסטארט-אפ אלמנטור הודיע היום לעובדיו כי כ-30% מהם יזומנו לשימוע לפני פיטורים, כ-100 איש מסך מצבת העובדים ● המנכ"ל יוני לוקסנברג: "השינוי חיוני כדי להבטיח שאלמנטור תישאר עצמאית ואיתנה"

כותרות העיתונים בעולם

האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: במקום שחיזבאללה יגנו על איראן, כעת איראן נאלצת להגן על חיזבאללה; מחיר הנפט אולי יורד, אבל המשבר עדיין פה; ואיך נראים החיים בדאחייה אחרי הפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

פריגו / צילום: Shutterstock, Piotr Swat

הקריסה במניית פריגו לאחר שנמחקה מת"א: למוסדיים נחסך הפסד כבד

כ-4.5 שנים לאחר שנמחקה מהמסחר בבורסה המקומית ונפרדה מעסקיה בישראל, התדרדרה חברת התרופות, ולאחרונה אף הדיחה את המנכ"ל ● פסגות: "הקריסה הייתה תהליך ארוך והדרגתי"

ניתוח חברה: ברן / צילום: איל יצהר

פי 3 על הכסף לבעלים החדש: מאחורי המהפך של ברן

קבוצת ברן לא מסתפקת בלהיות גוף מוביל בישראל בתכנון וניהול פרויקטים, ושמה את עיקר יהבה על חוזים באירופה ובאפריקה ● לצד יישום מודל מימון שמקטין לה חשיפה למינוף, ומאפשר רווחיות תפעולית גבוהה, היא מתמודדת עם אתגרים מקומיים ● האם יספיק לה ההון לכך ● ניתוח חברה, מדור חדש