גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

החלוץ של נבחרת ארה''ב באלוגון, במשחק הנבחרת מול בוסניה, 1 ביולי / צילום: ap, Jeff Chiu

בבלגיה זועמים על ביטול הכרטיס האדום: "בדיוק לפני המשחק המכריע, כל המסכות ירדו"

ההחלטה של פיפ"א לאפשר לחלוץ נבחרת ארה"ב לשחק למרות שקיבל כרטיס אדום במשחקו האחרון מעוררת זעם בבלגיה, שתפגוש את הקבוצה הלילה ● התאגדות הכדורגל האירופי: "עצם הקיום והאמינות של המשחק מוטלים בספק"

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לקיים דיון נוסף בפסיקת העליון מהשנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים שהריבית תרד היום. אבל מה צפוי בהמשך?

לפי הערכות האנליסטים, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית היום ב-0.25% ● המיקוד בשוק הוא בתחזית שתפורסם היום

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

אפקט הנגיד: הפחתת הריבית הזניקה את מדדי תל אביב בסיום

בנק ישראל הפחית את הריבית ל-3.5% ומסיבת העיתונאים של הנגיד הובילה להתחזקות העליות לקראת הנעילה • ת"א 90 טיפס ב-1.3% ות"א 35 עלה ב-1.1% • מדד הבנקים הפך כיוון וביצע תפנית חיובית, ומדד מניב חו"ל זינק ב-5.9% • מניות ג'י סיטי ונורסטאר קפצו ברקע עסקת ארי נדל"ן • הדולר ננעל מתחת לרף ה-3 שקלים

חנות של אנטה בחו''ל / צילום: אנטה

קסטרו מהמרת על המותג הסיני שכבש את העולם

הסכם ההתקשרות בין קבוצת קסטרו-הודיס ובין חברת הספורט הסינית ANTA נחתם לתקופה של חמש שנים וכולל רישיון להפצה סיטונאית, פתיחת חנויות ייעודיות והקמת אתר אונליין מקומי ● ההשקעה הכוללת במהלך מוערכת בכ-30 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל במהלך 2027

מטוסי easyjet חונים בשדה תעופה

איזיג'ט בדרך להימכר: כך עשוי להשתנות אחד ממותגי הלואו־קוסט הגדולים באירופה

אחרי שצנחה ביותר מ־50% מאז הברקזיט, ענקית התעופה הבריטית עומדת בפני עידן חדש: קרן אמריקאית בדרך לרכוש את החברה במיליארדי ליש"ט ● מומחים מסמנים את המהלכים הבאים - מחידוש צי המטוסים ועד היציאה מבריטניה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים: "אנחנו חווים כמות אדירה של מתקפות סייבר"

שי אהרונוביץ': "מרגע שהחל פרויקט 'חשבוניות ישראל', תוך כמה חודשים ארגוני הפשיעה הבינו שהמשחק השתנה, ושהיום המפתח נמצא במערכות המחשוב" ● לדבריו, "אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל גישה למערכות" ● וגם: מה הוא חושב על הגירעון ועל הצעדים שנעשו כדי להשאירו בשליטה?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

לקראת הנפקה עתידית: לאומי פרטנרס רוכשת 20% מדלק ישראל לפי שווי של 850 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של לאומי תשקיע 213 מיליון שקל בחברה שמפעילה כ-240 מתחמי תדלוק ומחזיקה בברגר קינג, קפה ג'ו, חנויות הנוחות מנטה ורשת מועדוני זאפה ● העסקה תתמוך במימון חלקה של דלק ישראל ברכישת הוט מובייל

רחפן נוסעים של קנדו. חזון המכוניות המעופפות (צולם בפארק עתידים ת''א) / צילום: Cando Drones ודור פזואלו

לקראת ההנפקה: מדוע נתקע חלום המוניות המעופפות של רמי לוי ומשרד התחבורה

חברת הרחפנים של רמי לוי, קנדו דרונס, שבדרך לבורסה שואפת לקדם בישראל "מוניות מעופפות" ● אלא שהמיזם שלה הוקפא בשל המלחמה ומגבלות רגולטוריות ● בנוסף, כלי הטיס שעליו מבוסס המיזם טרם זכה לרישוי בארץ

מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום מרכז / צילום: אתר הרשות השופטת

"יש תיקים שאני שם בצד": נשיא השלום על המחוז שנותר מחוץ לסבב המינויים

הוועדה לבחירת שופטים הודיעה על שורת מינויים, אך מחוץ לרשימה נותרו בימ"ש השלום והמחוזי בת"א ובמרכז ● בשיחה נדירה עם גלובס, נשיא השלום במרכז, השופט מנחם מזרחי, אומר: "אנחנו מנהלים 1,500 תיקים במקביל"

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האיום הוסר: חוק קרנות הגידור בנאמנות בדרך לאישור

התיקון לחוק שאושר בוועדת הכספים יאפשר בעתיד למנהלי קרנות נאמנות להציע מוצרים נוספים במתכונת קרנות פרטיות

גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט / צילום: כדיה לוי

מכירה עיוורת בראייה צלולה לחלוטין: המהלך של גיל שויד שהשוק הצליח לפספס

מייסד צ'ק פוינט גיל שויד קיבל במרץ 2025 החלטה אחת, שהתבררה בדיעבד כבעלת משמעות כלכלית של כ־100 מיליון דולר להונו האישי ● מדובר בשינוי דפוס המכירה של מניות שהומרו מאופציות שקיבל, אבל רוב המשקיעים פספסו את הפואנטה שבהקדמת המימוש ● מאחורי הגרפים, מדור חדש

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ניסיון ההשתלטות שעלה לברק רוזן ואסי טוכמאייר רבע מיליארד שקל

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

מיכלית נפט / צילום: Reuters, stringer

מחיר הנפט צנח ב-43% מהשיא, ומייצר לשוק בעיה חדשה

בארבעת החודשים האחרונים חווה שוק הנפט עליות מחירים היסטוריות ● ואז הגיע המהפך: מצר הורמוז נפתח, ארה"ב משחררת מיליוני חביות ממאגרי החירום וסין מפסיקה לקנות נפט - ומחירי הזהב השחור נופלים ● איך יתמודדו יצואניות הנפט?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב, ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ מאיים על איראן: "אם לא עסקה - נצטרך לסיים את העבודה"

ברקע הקיפאון ביישום השלב השני של ההסכם, וכשהדיווחים על סיכויים לתמרון של צה"ל ברצועה הולכים וגוברים - ארגון הטרור חמאס שוקל להכריז על סיום שלטונו האזרחי בעזה ● חיזבאללה מנסה לשקם את כוחו בדרום לבנון ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה - כך מעריכים במערכת הביטחון ● צה"ל: עשרות אזרחים ישראלים ניסו לחצות את הגבול לשטח סוריה ● עדכונים שוטפים

משה מור יוסף / צילום: משרד הפנים

המועמד של דרעי נבלם: משה מור יוסף לא ימונה למנכ"ל החברה למתנ"סים

מור יוסף, המזוהה עם ש"ס ומשמש כמשנה למנכ"ל משרד הפנים, נפסל מלכהן כמנכ"ל החברה למתנ"סים - כך קבעה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות לאחר שבחנה את כלל החומרים בעניין ● מי עשוי לזכות כעת בתפקיד?

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

ברשות התחרות טוענים כי סאני תקשורת סלולרית, יבואנית סמסונג לישראל, פעלה באופן שעלול היה להביא לפגיעה ביבוא המקביל ואף להפסקתו כליל ● מדובר בתיק האכיפה הרביעי של רשות התחרות מאז כניסתו לתוקף של תיקון החוק העוסק בפגיעה ביבוא מקביל, במסגרת מהלך רחב יותר שמובילה הרשות בשנתיים האחרונות מול יבואנים ישירים

מסע הלוויה של עלי חמינאי. מפגן הכוח של משטר האייתולות על חשבון האזרחים / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

תרומות חובה של מעל חצי מיליון דולר: אזרחי איראן מממנים את הלוויית חמינאי

ארבעה חודשים אחרי חיסולו, נערך השבוע מסע ההלוויה של עלי חמינאי ● האזרחים חויבו להשתתף, משלחות הגיעו מפקיסטן, רוסיה ומדינות המפרץ, והיחיד שלא ישתתף הוא היורש ● וברקע מפגן העוצמה האיראני עומד המשא ומתן מול ארה"ב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נגיד בנק ישראל הפתיע, אך מזהיר: "תוואי הריבית הוא לא איגרת חוב או הבטחה"

בנק ישראל הפחית פעם נוספת את הריבית, שעומדת כעת על 3.5% ● לצד זאת, התחזית של חטיבת המחקר שידרה אופטימיות – עם צפי לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה ● בראיון לגלובס, הנגיד מתייחס לנתונים שיכולים להעיב על המהלך, ומסביר עד כמה התחזקות השקל הייתה שיקול מרכזי