גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

מה יקרה לכסף שלנו, והאנשים מאחורי המספרים: אלה הכתבות שמנויי גלובס קראו הכי הרבה בתשפ"ו

הכתבות הנקראות ביותר מספקות הצצה מעניינת לנושאים שהכי העסיקו את מנויי גלובס השנה ● מאחורי רבות מהן עומדות שאלות שמוכרות לכולנו: מה יקרה להשקעות, מתי ירדו מחירי הדירות, וכמה יישאר לנו בסוף החודש

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, במהלכה עקפה את מרבית המדדים המובילים ברחבי העולם - זאת, על אף אתגרים ביטחוניים וגאופוליטיים גדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן ● שוק ההנפקות התחמם, שוק החוב הפגין איתנות מרשימה ביחס ליתר העולם, ואילו מדדים ענפיים ומניות כיכבו?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום המסחר האחרון של השנה ננעל באדום. אלו המדדים שהובילו את הירידות

כלל המדדים הענפיים ננעלו בירידות ביום המסחר האחרון של השנה, בהובלת סקטורי האנרגיה, הקלינטק והנדל"ן • במוקד המניות: אלביט מובילה את העליות, בעוד או פי סי בלטה לשלילה • ישראל קנדה ואקרו ירדו ברקע אישור חשיפת גלובס על עיכוב במיזוג ● מניית נאוי זינקה בעקבות חילופי מנכ"לים ● סיכום שנה בתל אביב: ת"א-35 זינק ביותר מ-36%, סקטור האנרגיה טס ב-72% ● המטבע האמריקאי איבד יותר מ-8% מערכו בשנה האחרונה ● מחיר הנפט מטפס מעל 105 דולר לחבית

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

המהלך החדש של החות׳ים, הנקמה של איראן ולמה טראמפ שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

מצרי באב אל־מנדב / צילום: ap, Abdulnasser Alseddik

החות'ים השתלטו על באב אל-מנדב. איך ישראל תושפע והאם טראמפ יגיב?

המורדים החות'ים בתימן השתלטו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום ● עד כמה הוא חשוב?  מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל?

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה וכמה מזה על הנייר?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל''ן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ספירלה של מעגל סגור: סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל"ן

הבנקים מלווים ליזמי נדל"ן שמתקשים למכור דירות, וכשהאשראי הישיר נגמר - רבים מהם פשוט מעבירים את הכסף לחברות חוץ־בנקאיות, שמעבירות אותו בחזרה לאותם קבלנים ● כך הציבור ממשיך לממן בסיכון כפול את בועת החובות של ענף הבנייה

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

עידן מועלם, ראש הרשות לתחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הגישו תביעה על 34.6 מיליון שקל נגד המדינה - ומשכו אותה אחרי יום

15 חברות תחבורה ציבורית הגישו אתמול תביעה נגד משרד התחבורה בטענה לקנסות שהוטלו עליהן שלא כדין – והערב החליטו למשוך אותה • זאת, לאחר שברשות לתחבורה ציבורית טענו היום כי בידיהם עדויות והקלטות המצביעות לכאורה על הונאה שיטתית, במסגרתה נהגים נדרשו לבצע נסיעות חלקיות במטרה לקבל תשלום מלא מהמדינה

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות