גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הקרנת ''זמנים מודרניים'' בליווי חי של תזמורת המהפכה / צילום: משה צ'יטיאת וחברת רוי אקספורט Modern Times ©

איך הפסקול הפך לסיבה טובה לצאת מהבית

החודש תתקיים בית המכולות בנמל יפו סדרת מופעים בשם "פסקולים LIVE", שבה הרכב בלוז&בו יארח מוזיקיאים לביצועים חיים של פסקולי סרטים ● הפופולריות של המופעים האלה נשענת על היכולת של המוזיקה הקולנועית להמשיך לחיות הרבה אחרי שהסרט נגמר

נווה שאנן. המחירים למ''ר בפרויקטים חדשים גבוהים משמעותית מאלה שבבניינים הישנים / צילום: Shutterstock

מה קורה למחירים בנווה שאנן בתל אביב?

מחירי הביקוש לדירות ישנות בשכונה ירדו ב–10%–15% בשנה האחרונה, אך יש פערים עצומים במחיר בין דירות ברחובות שונים

הונאה / צילום: Shutterstock

שני ישראלים מואשמים בהונאה של 129 מיליון דולר בארה"ב

כתב אישום שהוגש בארה"ב חושף כיצד רשת הונאה בינלאומית השתמשה בבינה מלאכותית כדי להתחזות למנהלים ולעורכי דין ולגרום לחברות להעביר מיליוני דולרים • אחד הנאשמים הישראלים התפאר, לפי התביעה, כי הלבין מאות מיליוני דולרים וכי הוא "מספר אחת בעולם" בתחום

איור של מטופלי ד''ר מסמר בפריז / איור:  Wellcome Collection - Desrais, Claude Louis

כלכלת הפלסבו: הלקח העסקי מהרופא שהיפנט את האליטה של פריז

בשיא עידן הנאורות, עשירי פריז עמדו בתור כדי לקבל טיפול נטול ביסוס מדעי ● אנשי המקצוע הצליחו להוכיח את השרלטנות, אבל בדרך פספסו שיעור מותגי שרלוונטי גם בימינו ● האלגוריתם האנושי

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

"נשנה את מפת התעופה הישראלית": מנכ"ל ישראייר מאשר את חשיפת גלובס - במו"מ לרכישת ארקיע

מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס התייחס לראשונה לחשיפת גלובס על כוונת חברת התעופה לרכוש את המתחרה ישראייר ● במכתב לעובדים כתב המנכ"ל כי החברה נמצאת ב"עמדה של רכוש פוטנציאלי משמעותי" וכי המטרה היא "לשנות את מפת התעופה הישראלית"

לפי נתוני הלמ''ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים? / צילום: Shutterstock

לפי נתוני הלמ"ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים?

לאיזו מועצה אזורית משתייך קיבוץ כפר חרוב, מי הגה את שם הקואופרטיב "אגד" כשנוסד ב-1933 ועל שם מי נקראת הנסיכה זלדה בסדרת משחקי הוידאו של נינטנדו "האגדה של זלדה"? ● הטריוויה השבועית

אורי גושן (מימין) ופרופ' יואב שוהם / צילום: יונתן בלום

"עמדנו עם דמעות בעיניים": מייסדי AI21 מדברים על המשבר - והתפנית

היא נחשבה להבטחת ה-AI הישראלית, אך AI21 שינתה ארבע פעמים את המיקוד העסקי, פיטרה 60% מעובדיה והתמודדה עם עזיבת המייסד אמנון שעשוע ● בראיון מספרים המייסדים שנותרו, יואב שוהם ואורי גושן, על הפרידה הבריאה, הטעויות בדרך והמוצר החדש שזכה לחיבוק מאנבידיה

ירידות בשווקים. / אילוסטרציה: Shutterstock

זה היה אחד הימים הגרועים בוול סטריט. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

נאסד"ק נכנס אתמול לטריטוריה של תיקון, מניות השבבים קרסו ומדד הפחד זינק לשיא של שמונה חודשים • אלא שמבט על עשרות שנות היסטוריה מגלה נתון מפתיע: האם גם הפעם השוק יתאושש?

הנד רולז בביז'ו של אייל שני / צילום: עמוד האינסטגרם

פרחים בהריסות וסושי בשקיעה: בחפירות רחוב תל-אביבי גילינו עולם חדש

בין החליפות למרפסות של אלנבי לגמנו לימונדת תות-דבש בכורסת וינטג', התמכרנו לפודינג פטל, אספנו גלויות מפעם וחיפשנו עקבות של קולנוע מיתולוגי ●
חגית אברון תופרת יום 

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

מאסק: טסלה תצמצם את ייצור הסייברטראק בשנה הבאה

מאסק אמר כי בטסלה יצמצמו בהדרגה את ייצור הסייברטראק במפעל שלה בטקסס ● בפוסט ב-X כתב כי סיום הייצור במפעל הענק יפנה מקום לייצור מונית הרובוטים שלה, הסייברקאב ● מאסק לא ציין אם החברה תייצר את הסייברטראק במתקן אחר

Headphone (1) Pro של Nothing / צילום: יח''צ

האוזניות שמאיימות על המותגים החזקים בשוק

חברת Nothing הבריטית השיקה את Headphone (1) Pro, היקרות ביותר שלה בסגמנט "אוזניות קשת", בניסיון להציע חוויית פרימיום של ממש ● תג המחיר נמוך במאות שקלים מחלק מהמתחרות בקטגוריה, אבל יש כמה חסרונות

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

יום חריג: הבורסה עם מחזור של 19.4 מיליארד שקל – השני בגובהו בעשור האחרון. זו הסיבה

עדכון מדדי המניות החצי שנתי התרחש הערב בבורסה בתל אביב • בעקבות זאת, קרנות הסל והקרנות המחקות שינו את אחזקותיהן בהיקף של 14 מיליארד שקל • מחזור המסחר היה שווה ערך ליותר מארבעה ימי מסחר רגילים • טבע ספגה את היצע המכר הגדול ביותר, בעוד פאלו אלטו הובילה את הביקושים כחלק מהמשך כניסתה המדורגת למדד ת"א-35

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

חברת החשמל סיימה מוקדם: נתיבי איילון לא יחסמו הסופ"ש

לאחר שדווח כי בשל עבודות תשתית של חברת החשמל ייחסמו מקטעים בנתיבי איילון לתנועה לכל סוף השבוע, עודכן כי העבודות הושלמו והנתיבים נפתחו לתנועה ●  שינויים בתנועת הרכבות יחולו בחמישה קווים מרכזיים, וחלקן לא יעצרו בתחנות הרצליה ותל אביב האוניברסיטה ● רכבת ישראל תפעיל מערך היסעים ללא עלות, והתנועה צפויה לשוב לסדרה ביום ראשון לפנות בוקר

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

היום שאחרי המפולת: נאסד"ק התאושש וננעל בעליות של יותר מ-1%

שוק העבודה האמריקאי הוסיף 165 אלף משרות באוקטובר - הרבה מעל הצפי ● אירופה ננעלה בירידות, יפן נכנסה לטריטוריה של שוק דובי ● בורסות אסיה צנחו הבוקר בהמשך לאתמול, שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שנרשם במדדים המובילים בארה"ב מאז אפריל 2025

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות חדות ביום הטוב ביותר מאז מרץ; הדולר נסחר ביציבות

על רקע הירידות החדות אתמול בוול סטריט, המסחר בת"א התנהל בעליות שערים חדות ● ת"א 35 קפץ בלמעלה מ-3% ● המדדים שמובילים את המגמה ביום המסחר היו אלו החשופים יותר לכלכלה המקומית ● בעולם, בורסות אסיה רשמו ירידות חדות, הניקיי ביפן נכנס לטריטוריה של שוק דובי ● וגם: בנק הפועלים נותן פרמייה של יותר מ־60% למניה הדואלית שהולכת לגל פיטורים

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

רון דניאל, מייסד ליקווידיטי / צילום: אריק סולטן

"הם חיפשו שעיר לעזאזל": חד הקרן קרס, עכשיו הנושה שלו מדבר לראשונה

אחרי שנקלע לקרב משפטי על השבת החוב של אופן ווב, שהייתה אחת מחברות הפרסום המובילות בישראל, מייסד קרן ליקווידיטי רון דניאל מגיב לראשונה לטענות הגבייה האגרסיבית שהטיחה בו החברה ותוקף את בעלי השליטה: "לא נפסיד שם דולר" ● בראיון לגלובס הוא מספר על החיבור לאלי ברקת, מסביר איך מעריכים סיכון של סטארט־אפ ומזהיר מפני התפוצצות בועת ה־AI

פרסומי המבצעים מהתקופה האחרונה. מוקש פיננסי

פתאום כולם מציעים נדל"ן בחינם: הסכנות הגדולות ברכישה עם 0% הון עצמי

יזמי הנדל"ן התחילו לאחרונה לחלק נכסים כמעט בחינם, באפס הון עצמי, רק תבחרו ● מגבלות המימון הנוקשות של בנק ישראל גידרו את יציבות המערכת הבנקאית, לא את הכיס שלנו ● את הפער שנוצר ממלאים היום בשוק האפור–בהיר של האשראי החוץ-בנקאי והלוואות קבלן