גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילן רביב מנכ''ל מיטב, הזמר ליאור נרקיס וקרן דיקמן סמנכ''לית משאבי אנוש / צילום: דנית כהן

לפני ראש השנה: החופשה של אלף עובדי בית ההשקעות מיטב

בית ההשקעות מיטב הוציא השבוע את 1,000 עובדיו לחופשת "גיבוש" בת יומיים באזור הכנרת ● מנכ"לית דלתא ישראל השיקה במתחם ביג פאשן גלילות מתחם המוקדש לחגיגות 100 שנים לפו הדב ● בנק לאומי מרחיב את האפליקציה שלו לחמש שפות ● ונירלט מאריכה בעונה נוספת את החסות למועדון הכדורסל עוטף דרום שהוקם בעקבות ה-7 באוקטובר ● אירועים ומינויים

זכי רכיב / צילום: מרטין סקל

חברת הביוטק שמגיעה לבורסה בתל אביב

Bioharvest Sciences, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 43 מיליון דולר, הודיעה כי היא מתכננת להירשם למסחר בתל אביב ● החברה מייצרת רכיבים ביולוגיים המופקים בדרך כלל מצמחים, כמו תוספי תזונה או תמציות טעם וריח, בתוך מתקני גידול של תרביות תאים במקום בצמחים עצמם

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

הסכם קיבוצי חדש במשרד הביטחון: מודל תגמול שיחליף את שיטת הפרמיות

ההסכם החדש יכלול תוספות שכר קבועות המוכרות לפנסיה, תמריצי אי היעדרות ומענקי מצויינות בדירוגים המזכים, תוך התאמת מבנה השכר למאפייני העבודה ● מנכ"ל משרד הביטחון: "אנחנו מחליפים מנגנוני שכר מיושנים במודל יציב, הוגן, מתקדם ומודרני שמחליף פרמיות שבריריות ברכיבי שכר מוצקים ומוגנים לפנסיה"

חיסכונות / צילום: Shutterstock

קיבלתם סכום חד־פעמי גדול. כמה מס תשלמו עליו?

מה הסיבה שמטא החליטה לבטל את גל הפיטורים הקרוב? ● וגם: חברת הדיפנס־טק הישראלית eyesAtop שינתה את שמה ל-AITAN. מה הסיבה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אפליקציות AI / צילום: Shutterstock

תקלה עולמית משבשת במקביל את ChatGPT, קלוד וגרוק

תקלה נרחבת פגעה הערב בכמה משירותי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם, ומשתמשים דיווחו על קשיים בקבלת תשובות, בהתחברות ובהעלאת קבצים ● OpenAI ואנתרופיק הפעילו תיקונים, אך נכון לשעה זו השיבושים נמשכים ● גם גרוק טרם חזר לפעילות מלאה

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

הערכות מודיעין בארה"ב: איראן נחושה להמשיך בעימות

לפי דיווחים, כרגע אין סימנים לכך שאיראן מוכנה לעסקה עם ארה"ב, ונראה כי היא מעדיפה להחריף את הבעיות הפוליטיות של הנשיא טראמפ לקראת בחירות האמצע ● טראמפ מאיים: "ארה"ב עשויה לתקוף את הר המכוש באיראן בקרוב מאוד" ● צה"ל משלים את השמדת מתחם חיזבאללה באזור הבופור - תחת אפשרות להסלמה ● עדכונים שוטפים

גל גדות / צילום: ap, Chris Pizzello

האקזיט של גל גדות: מותג האוכל שייסדה נמכר לענקית הפסטה ברילה

גדות הייתה מעורבת בחברת המק אנד צ'יז GOODLES מראשית דרכה ב-2021, והוגדרה כאחת השותפות המייסדות שלה וכמשקיעה ● בשנים האחרונות הצליחה גודלס לצבור נתח משמעותי יחסית בקטגוריה הנשלטת בידי מותגים ותיקים, בזמן שהיא נושאת את דגל הערכים התזונתיים המשופרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ מאיים על הפד: אם הריבית לא תרד, אפסיק הסכמי סחר

לאחר פרסום נתוני התעסוקה החזקים טראמפ פרסם פוסט ברשת החברתית שלו Truth Social בו דרש מהפד להוריד את הריבית ● טראמפ איים כי אם הפד לא יוריד את הריבית, הוא ישקול "להפסיק לסחור" עם מדינות שיש להן עודפי מסחר מול ארה"ב

אולריך זיגמונד / צילום: Reuters, IMAGO/Hendrik Schmidt, Pool/dts Nachrichtenagentur

"האיש המסוכן ביותר בגרמניה" עשוי לסלול את הדרך של הימין הקיצוני לשלטון

עם מנהיג כריזמטי וחוסר נחת ציבורי, מפלגת הימין הקיצוני AfD בהובלת אולריך זיגמונד מתחזקת בסקרים בדרך לניצחון בבחירות למדינת המחוז סקסוניה־אנהלט בגרמניה ● המפלגה צוברת תאוצה, ההבטחות גזעניות, והיא גם קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל

דירה בהנחה

"למי שצריך דירה עכשיו אני ממליץ לוותר על הגרלות הדיור"

טל זכריה, שמנהל אתר ודף פייסבוק של מעקב אחרי הגרלות דירה בהנחה, מצא שברבות מההגרלות של השנים האחרונות הפרויקטים רחוקים מהיתר ● רק 37% מהדירות שהוגרלו בשנים האחרונות קיבלו היתר בנייה מלא

צילומים: צילום מסך מתוך הקמפיין של ישראכרט, טלי בוגדנובסקי

משרד האנרגיה ממשיך עם השטות של השוואת מחירי דלק

ההמלצה המגוחכת של משרד האנרגיה ● חברת האשראי שכבר נקנסה חוזרת בעוד פרסומת ● והסיפור המרגיע שסיפרנו לעצמנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עסקת בזק בירושלים: בכמה נמכר קוטג' של 6 חדרים לאדם הראשון שראה אותו?

בשכונת גבעת משואה בירושלים, נמכר קוטג' בן שישה חדרים בשטח בנוי של 130 מ"ר, תמורת 4.8 מיליון שקל ● "הקוטג' נמכר מאוד מהר - הבן אדם הראשון שראה את הנכס הוא זה שרכש אותו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

טראמפ מאיים לתקוף את הר המכוש באיראן. האם יוכל להשמיד אותו?

טראמפ הזהיר כי ארה"ב עשויה לתקוף בקרוב את הר המכוש, המתקן התת־קרקעי המבוצר מדרום לנתנז, על רקע דיווחים על חידוש הפעילות במקום ● אלא שעומקו ומבנהו הופכים אותו לאתגר מורכב במיוחד גם עבור הצבא האמריקאי ● מה עשויה וושינגטון לעשות, מה איראן מסתירה שם, ועד כמה היא קרובה לפצצת גרעין? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

בלב נתב"ג: מתחם המשרדים שמוצע באופן חריג להחכרה

רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להחכרה של מטה הרשות ההיסטורי בנתב״ג לתקופה של כ-25 שנה ● המתחם מיועד בעיקר לחברות וגופים מענף התעופה, והזוכה יידרש לשפץ ולהתאים אותו לצרכיו ועל חשבונו ● מדובר בחלק מניסיון של רש״ת לממש נכסים ולהגדיל הכנסות, על רקע הקשיים הכספיים של השנים האחרונות

רוברט קיוסאקי, מחבר הספר ''אבא עשיר אבא עני'' / צילום: Reuters, Gage Skidmore

מחבר הספר "אבא עשיר, אבא עני" נקלע לחובות אדירים

רוברט קיוסאקי, מחבר רב המכר בן ה-79 שהפך עם השנים לדמות שנויה במחלוקת, חשף כי הוא נקלע לחובות של 1.2 מיליארד דולר ● שותפתו גילתה השבוע מה עומד מאחוריהם

צילום: Shutterstock

לימודים ריאליים: מיליארד שקלים הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם

הממשלה הכריזה על מצב חירום בלימודי ה־STEM והקצתה לתוכנית כ־1.5 מיליארד שקל ● התוכנית כבר החלה לפעול, אבל חלקים ממנה נמצאים מחוץ לתחום המעקב ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי תוכנית "ישראל ריאלית"

בניין ה־NSE, הבורסה הגדולה בהודו / צילום: Shutterstock

הבורסה שתנפיק את עצמה. בבורסה אחרת

הבורסה הגדולה בהודו קיבלה אישור רגולטורי שצפוי להזניק את ההנפקה הגדולה בתולדות שוק ההון המקומי ● כמה שווה בורסה ולמה היא תיסחר דווקא בבורסה מתחרה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט אחרי דוח תעסוקה חזק; טסלה ולולולמון צללו

דוח התעסוקה האמריקאי לאוגוסט היכה את התחזיות והצביע על תוספת של 162 אלף משרות, גבוה משמעותית מהציפיות המוקדמות ● התשואה לאג"ח לשנתיים מטפסת ב-6 נקודות בסיס לרמה של 4.40%, התשואה ל-10 שנים עולה ב-2 נקודות בסיס ל-4.79% ● בעקבות דוח התעסוקה החזק ההסתברות שמתומחרת בחוזי האג״ח עומדת על 60% בהחלטת הפדרל ריזרב ב-16 בספטמבר

טיל שנושא לוויינים רוסיים ולוויין איראני משוגר לחלל משטח רוסיה, 2025 / צילום: ap, Ivan Timoshenko

הפרופ' שמצא פתרון לשאלה שכל העולם מתחבט בה כבר 60 שנה

החשש מפני נשק גרעיני המוסתר בחלל אינו תרחיש מדע בדיוני: לוויין רוסי אחד כבר חשוד, והאמנה הבינלאומית לא קבעה דרכים אפקטיביות לאכוף את כלליה ● מאמר שפרסם לאחרונה פרופ' ארג דנגוליאן מ־MIT מציע שיטה לזיהוי האיום, אך מומחים חלוקים בשאלה עד כמה הרעיון ישים ● האם דווקא מעבדה בישראל תוכל לסייע?

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3