גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

המדינה שרכשה מישראל נשק במיליארדים ולוטשת עיניים לטכנולוגיה נוספת

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

"השותפה הסמויה" בהשקעה: כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

פרשת ההונאה בטורקיה היא בדיוק מה שארדואן חיכה לו

פרשת ההונאה הבינלאומית בטורקיה מספקת לנשיא ארדואן הסחת דעת מושלמת מקריסת הבורסה המקומית, מהמבוכה האזורית מול החות'ים ומגל המעצרים החריג במדינה ● אף שישראלים מהווים רק כ-5% מהחשודים בפרשת הקריפטו, המשטר מיהר למתג אותה כ"רשת הונאה ישראלית" וחרץ את דינם של המעורבים מראש ● בטווח הקצר צפוי משטר ארדואן להפוך את העצורים לקרקס תקשורתי משפיל, ובהמשך עשוי למנף את מעצרם כדי לסחוט מישראל שחרור של בכירי חמאס

צילומים: יח''צ

גל של רכבי פרימיום סיניים בדרך לישראל. איך הם יתקבלו

התנהגות הצרכנים בשוק הרכב הישראלי שמרה על יציבות לאורך עשורים עם נאמנות לקומץ מותגים מובילים, שמרנות בסוגי ההנעה ומבצעים ● אלא שהשיטפון הסיני שינה אותה מקצה לקצה כש־6 מתוך עשרת המותגים הנמכרים בישראל מתחילת השנה הם סיניים ● אם לשפוט על פי הנעשה בשוק הסיני עצמו, זו רק ההתחלה

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ תקף את התקשורת האמריקאית. כעת היא משיבה מלחמה

ביום שישי האחרון נשיא ארה"ב הודיע כי יאסור כניסה לבית הלבן של שלושה כלי תקשורת: CNN, ‏MS NOW ו־Politico ● שלושתם הגישו תביעה מכוח התיקון הראשון לחוקה במטרה להשיב את הגישה שלהם ● שלושת ארגוני החדשות מסרו כי מטרתם היא "להגן על העיקרון שלפיו הממשלה אינה קובעת על מה העיתונות מדווחת או מה היא מפרסמת"

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

פרופ' ניר ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

דגם של טיל בליסטי איראני בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

האיום החדש של טהרן: "נשנה את גאוגרפיית המלחמה"

דובר משמרות המהפכה איים ב"שינוי גאוגרפיית המלחמה", בזמן שטהרן מקשיחה עמדות מול הניסיונות לחדש את המו"מ, והלחץ האמריקאי עליה גובר ● בישראל נערכים לאפשרות של הסלמה עם איראן ● בכירי צבא ארה"ב חלוקים בשאלה אם על טראמפ להתערב בעימות בין ערב הסעודית לבין החות'ים ● שר האוצר האמריקאי מאיים בהחמרת הסנקציות נגד איראן: השבתת כל חברות התעופה האיראניות ● עדכונים שוטפים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים

סניף של רשת סיטי מרקט / צילום: יח''צ

סיטי מרקט מוכרת 11 סניפים לרשת החדשה "100 ומעבר" בכ-35 מיליון שקל

בתוך כך, סיטי מרקט תפתח שישה סניפים חדשים בהשקעה של כ-20 מיליון שקל ● עבור רשת "100 ומעבר", שהוקמה רק בתחילת השנה, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפריסה, לאחר שעד כה התמקדה בעיקר בסניף גדול באשדוד

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

רפאל מאשרת את חשיפת גלובס: בדרך לעסקת ענק בצ׳כיה

רפאל אישרה את חשיפת גלובס על המגעים להרחבת עסקת מערכת ההגנה האווירית ספיידר בצ׳כיה, שנחתמה במקור עבור ארבע סוללות ● התוכנית צפויה להתפתח למערך הגנה לאומי משולב, עם יכולות נגד טילים בליסטיים וכטב”מים ומערכות מבוססות לייזר ● שתי הסוללות הראשונות מהעסקה המקורית כבר נמצאות בצ׳כיה

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גם כוחות מיוחדים: תגבור משמעותי של צה"ל ברצועה ביום הכיפורים

צה"ל מעלה בצורה משמעותית את הכוננות בגבול רצועת עזה ומתגבר את הכוחות באוויר ועל הקרקע לקראת יום הכיפורים ● ההחלטה התקבלה למרות שאין התרעה קונקרטית ● במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס נערך למערכה נוספת ● מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר מבלים במעיין הסמוך לציר תנועה מרכזי בבנימין ונמלט ● לאחר שצוותי מד"א וצה"ל נאבקו בשטח על חייו של פצוע אנוש, נקבע מותו ● טהראן טוענת כי העבירה לארה"ב דרך תיווך קטארי את תנאיה לסיום המלחמה; במקביל, הנשיא טראמפ קיצר במפתיע את חופשתו בקמפ דייוויד וחזר לבית הלבן

שכונת צמודי קרקע אמריקאית / צילום: Shutterstock

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי

דמוגרפיה קובעת כמה אנשים רוצים בית, וההיצע מעיד כמה בתים עומדים לרשותם, אך האשראי קובע כמה הם מסוגלים לשלם ● כשמשקי הבית מקבלים גישה רחבה למימון משכנתאות, זמינות הכסף לדיור עולה, וגם המחירים ● איך זה עובד בארה"ב, ומה ניתן ללמוד מהשוואה לישראל? ● כתבה ראשונה בסדרה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Shutterstock

דרישה חריגה מחברת החשמל: שלמי על העיכובים בהקמת תחנות הכוח - בלי לגלגל על הצרכנים

רשות החשמל תסרב להכיר בעלות של 230 מיליון שקל בשל עיכובים של חברת החשמל בהקמת תחנות הכוח החדשות במתחם "אורות רבין" בחדרה - לאחר שנקבע כי החברה התעכבה גם בשל "אירועים פנימיים, התנהלות מול ספקים וניהול לוחות זמנים" ● שאר הנזק יוטל בכל זאת על צרכני החשמל

שמעון בן צבי 38, גבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר שיא לפרויקט בן 20 בגבעתיים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים?

דירת 5 חדרים, בשטח של 123 מ"ר בקומה שביעית, שאוכלסה ב־2003, נמכרה תמורת 5.85 מיליון שקל ● הדירה צופה לפארק, והפרויקט נמצא במרחק הליכה מהקאנטרי ומהקניון

גניבות קריפטו / צילום: Shutterstock

החשבון שלו הראה יתרה של 20 מיליון דולר, אבל הוא לא הצליח למשוך אותם

אדם שהשקיע 1.1 מיליון דולר בפלטפורמת קריפטו חשף השבוע את סיפורו המטלטל ב־MarketWatch ● אז לאן נעלם הכסף? ● ההמלצה, התעלומה והתלונה לרשויות

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות, וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

עליות בת"א בהובלת מניות הביטוח והטכנולוגיה; טאואר מזנקת ב-8%

ת"א חוזרת מחופשת יום כיפור עם רוח גבית מהשווקים ● מדד ת"א־נפט וגז נופל בכ-2% לנוכח הירידה במחירי הנפט בעולם ● טבע זינקה אתמול בוול סטריט לשיא של כ-10 שנים ● סוכן ה-AI החדש של מטא הקפיץ את מניות השבבים, נאסד"ק בשיא ● טראמפ ייפגש עם נשיא סין; הצפי הוא להתקדמות מסוימת, אך לא לפריצת דרך ● וגם: וול סטריט נכנסת לרבעון החזק בשנה, הפד עלול לקלקל אותו

ראלי ה-AI בשווקים מגיע דווקא כשהחששות מפני בועה מרימים ראש

איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מצניח את מחירי הנפט ומזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● הגאו-פוליטיקה תעמוד השבוע במוקד, והשווקים צפויים להיות רגישים יותר לחדשות רעות ● הביטקוין עולה לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר ● וגם: חברת המחקר שחוזה שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה, ושה-S&P 500 יצנח בכ-20%

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

אקזיט ענק: השליטה בחברת העגורנים נמכרת לפי 340 מיליון שקל

ברוך פרנס מכר את השליטה (75%) בחברת העגורנים סקיי ליין להיי ליפט של ירון זולצבכר, אמנון אמר וחברת התשתיות הציבורית עלמא יסודות ● במסגרת המהלך ישקיע גוף מוסדי בהיי ליפט 67 מיליון שקל, המשקפים הצפת ערך משמעותית לעלמא של משפחת מירילשווילי

יואב קיש, הליכוד / צילום:  דוברות הכנסת עדינה ולמן

כמה התקדמנו תחת יואב קיש במשרד החינוך?

ממצבם של הלימודים הריאליים ועד שילוב החרדים: בדקנו את הביצועים של שר החינוך יואב קיש ● יותר תלמידים לומדים את מקצועות ההייטק, אבל הישגי התלמידים בשפל היסטורי - ואי-אפשר להאשים רק את המגמות הגלובליות ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד