גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אופק הלפרין / צילום: עידן מרזוק

הוא הפסיד 30% מהתיק ואז נפל לו האסימון. מאז הכסף הוכפל

אופק הלפרין התחיל להשקיע לפני הצבא כשפתח קופת גמל להשקעה, אבל אז הגיעה הקורונה והתיק שלו קרס ב־30% ● "נפל לי האסימון שאני נותן לאנשים שאני לא מכיר לנהל את הכסף שלי והם מפסידים לי אותו" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

בכמה זינקו מחירי השכירות החודש?

מה המשמעות של המונח החדש שמשתלט על וול סטריט? ● בכמה קרסה מניית אודיטי טק בשנה האחרונה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

"שוק שיכול להגיע למיליארד דולר": טאואר מדווחת על אבן דרך עם מארוול

השתיים סיפקו ללקוחות מעל 5 מיליון שבבי תקשורת אופטית ● ראסל אלוואנגר: "שוק פתרונות הקישוריות בין מרכזי נתונים צומח פי 5, ובחומרים המתקדמים, התמחור על פרוסת סיליקון הוא כמעט כפול"

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

המסמך הסופי מגלה: איראן תקבל מטראמפ הטבות בשווי מאות מיליארדי דולרים

קרן פיצויים והסרת סנקציות על יצוא נפט ● שניים מבין הסעיפים במזכר ההבנות של ארה"ב ואיראן שפורסם הערב מגלמים הטבות כלכליות אדירות למשטר בטהרן

ארקפוקס אלפא T / צילום: יח''צ

רמי לוי נכנס לשיווק רכב: המותג הסיני BAIC יימכר בסניפים

המיזם המשותף של רמי לוי ודלהום מוטורס יוצא לדרך עם רכבי ARCFOX חשמליים שכבר נמצאים בארץ, עם מסירה בתוך 48 שעות • בהמשך צפויים להצטרף דגמי פנאי, שטח וטנדרים ● חלק מהדגמים עדיין ממתינים לתקינה אירופית מלאה וצפויים להגיע תחילה במסגרת יבוא מוגבל של עד 400 כלי רכב בשנה

מתקן לאחסון גז טבעי / צילום: Shutterstock

לראשונה זה שנים: חיפוש גז פעיל בישראל יתחיל בספטמבר

אחרי שנים של קיפאון בחיפושי הגז, אונייה סייסמית צפויה להגיע לישראל בספטמבר ולפתוח את שלב האקספלורציה הראשון בבלוק של ניו מד, BP וסוקאר ● אם יימצאו מאגרים חדשים, הם עשויים לשנות את תמונת האנרגיה של ישראל בעשורים הקרובים

כותרות העיתונים בעולם

כך ניצלו המתווכות את יום ההולדת של טראמפ לקידום ההסכם עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הקשר בין יום הולדתו של נשיא ארה"ב להסכם הפסקת האש עם איראן, מכירות הנדל"ן בדובאי קורסות בעקבות המלחמה, וזה מה שעבר על צוותי הספינות שחצו את מצר הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם 

עו''ד משה שמעוני, יו''ר מקורות / צילום: שלומי יוסף

מקורות גייסה 1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים פי 3 מהמתוכנן

המרווח כ־77 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ דומה ● הכספים יממנו את ההשקעות של החברה במשק המים, לרבות חיבור אזורים מרוחקים ומנותקים ● היו"ר משה שמעוני: "הגיוס יאפשר לחברה להמשיך את תוכנית ההשקעות הקריטית לפיתוח משק המים בתקופה המאופיינת באתגרים אקלימיים"

סבסטיאן קורץ ושלו חוליו / צילום: Courtesy: eclipse media

הגיוס שמקפיץ את חברת הסייבר של שלו חוליו לשווי של 3 מיליארד דולר

חברת הסייבר דרים סקיוריטי שהקים שלו חוליו עם קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, הגיע לשווי של 3 מיליארד דולר עם גיוס הון חדש של 260 מיליון דולר ● על פי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה חצה לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר

זום גלובלי / צילום: Reuters

לאחר שהגיע להסכם עם איראן: טראמפ מנחית מכה על הנפט הרוסי

על פי דיווח ברויטרס, ארה"ב ניהלה מבצע חשאי להעברת חביות נפט דרך הורמוז • בתוך כך, טראמפ מטיל מחדש סנקציות על רוסיה ● ולראשונה באמריקה הלטינית - חקיקה נגד מילת נשים ● זום גלובלי

אילוסטרציה: Shutterstock

טיסה, מלון ובגד ים: תמהיל הרכישות של הישראלים מעיד שהקיץ כבר כאן

עוד לפני התלקחות התחרות בשוק כרטיסי האשראי בתחום התעופה, ההזמנות מאתרי התיירות והחופשות רשמו מגמת עלייה בחודש מאי ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק, לאחר שלושה ימים של ירידות

לאחר שנפתחה בירידות חדות והתקרבה לטריטוריית "תיקון", הבורסה שינתה כיוון וננעלה בעליות של קרוב ל-1% ● פריורטק זינקה, שוקלת הנפקה של חברת הבת אקסס ● נקסט ויז'ן נפלה לאחר שמייסדיה דיווחו על מימושים ● טאואר טיפסה לאחר שהודיעה על אבן דרך בשותפות עם חברת השבבים מארוול

נשים דרוזיות / צילום: רפי קוץ

בהיקף של כ־1,000 יחידות דיור: איפה יוקם יישוב דרוזי חדש?

הוועדה המחוזית חיפה תדון בהקמת יישוב דרוזי בעל אופי קהילתי. אלה החלופות שנבחנות ● שלוש תוכניות להתחדשות עירונית אושרו להפקדה ברמת גן ● והמכרז החדש שמוכיח: כביש 6 ממשיך להיות מוקד משיכה למסחר ולתעסוקה ● חדשות השבוע בנדל"ן

הכניסה למושב בני ציון / צילום: איל יצהר

דורון עופר מוכר את הנחלה בבני ציון בכ־40 מיליון שקל

כמעט 30 שנה אחרי שהצטרף לגל בעלי ההון שעברו לבני ציון בשרון, דורון עופר מכר את אחוזתו במושב • תנובה חגגה 100 שנה להקמתה, יד2 משיקה סדרת מיקרו־דרמה, וגם: לוריאל, קלאב מד, קארפור וסיירוס הרז זכו לאות הוקרה מלשכת המסחר ישראל־צרפת • אירועים ומינויים

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

מכירת כאל בשלבי ההכרעה: איך ההחזקות בסופר-פארם וברשת Be ישפיעו על עסקת המיליארדים?

הממונה על התחרות צפויה לפרסם בימים הקרובים את החלטתה הסופית בנוגע לרכישת כאל על ידי קבוצת יוניון וחברת הראל מידי בנק דיסקונט והבינלאומי ● ברקע: חשש כבד מפני "מונופול מידע" צרכני בענף הפארם, מגבלות מסתמנות על מועדון הלקוחות הענק של שופרסל, והאחים אמיר שמחכים בפינה ועשויים לצאת המרוויחים הגדולים מהתסבוכת הרגולטורית

קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי / צילום: ap

דרמה דיפלומטית: ישראל מנתקת את הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד

שר החוץ גדעון סער הודיע על ניתוק הקשרים עם קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בעקבות דיווח לפיו השוותה בין מדיניות ישראל בשטחים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועל רקע החרפת העימותים בין ישראל לאיחוד סביב סוגיית ההתנחלויות

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

בכירי נקסט ויז׳ן התעשרו אתמול בעוד 200 מיליון דולר

מייסדי נקסט ויז'ן מכרו אתמול חלק מהמניות שלהם, ובכך הגיע היקף המימושים ל-1.1 מיליארד שקל ● המניה הביטחונית זינקה ביותר מ-160% בשנה האחרונה

איור: Shutterstock

הסכם הממון לא אושר - אך האישה קיבלה חצי מדירת הבעל

בית המשפט לענייני משפחה הכיר בהסכם ממון שבו התחייבו בני הזוג לשתף זה את זה בכלל נכסיהם, לרבות נכסים שנרכשו לפני הנישואים - זאת על אף שההסכם לא אושר בבית המשפט כמתחייב החוק ● נקבע כי התנערות הבעל מהתחייבויותיו בהסכם נעשתה בחוסר תום-לב

גם זה קרה פה / עיבוד: תמר מצפי

התוכנית שעולה יותר מרוב תקציבי הממשלה - ועוזרת רק לכמה אלפים

עוד הגרלת דירות מסובסדות על חשבוננו יוצאת לדרך ● הרשות התערבה וחשפה את הרווחים שהגיעו מעזה ● ולמה זנחנו את חיפושי הגז ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק