גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

קמפיין מתחזה לגופים מוסדיים במטרה להפיל משקיעים / צילום: Shutterstock

אזהרה: חשבונות פיקטיביים מנסים להתחזות לגלובס ברשתות החברתיות

מספר חשבונות פיקטיביים מתחזים לעיתון גלובס ביממה האחרונה ומציעים המלצות על מניות ותשואות עתק ● מדובר במגמה הולכת וגוברת של הונאות פיננסיות שמטא לא נותנת להן מענה ● אנו מטפלים בנושא מול מטא ● אנא שימו לב לסימני האזהרה

תחנת כוח פחמית בארה''ב. היתרון האנרגטי של סין נובע מכורים גרעיניים ומפאנלים סולאריים / צילום: ap, J. David Ake

בתוך העולם הדיסטופי המזוהם של מרכזי הנתונים

חוות השרתים הענקיות שמשמשות את מודלי ה-AI צורכות יותר אנרגיה מערים שלמות ● בדרך הן פולטות גזי חממה בקצב מסחרר, שצפוי להכפיל את עצמו עד 2030 ● הפתרון: כורים גרעיניים שקמים לתחייה בזה אחר זה ● כך המרוץ להנעת הבינה המלאכותית מעצב את העולם

ג'מיני / צילום: Shutterstock

מודל בינה מלאכותית נוסף פרץ לחברות במהלך תרגיל סייבר

המודל של גוגל הצליח לחדור למערכות של חברות אמיתיות במהלך ניסוי שנערך על ידי הסטארט־אפ הישראלי אירגיולר, אף שהיה אמור לפעול בסביבה סגורה וללא גישה לאינטרנט • האירוע מצטרף למקרים דומים שנחשפו בחודשים האחרונים במודלים של OpenAI, אנתרופיק ומטא

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

שכונת צמודי קרקע אמריקאית / צילום: Shutterstock

הרבה משקל לריבית, חשיבות עצומה לאשראי: הרגליים שעליהן עומד שוק הנדל"ן האמריקאי

דמוגרפיה קובעת כמה אנשים רוצים בית, וההיצע מעיד כמה בתים עומדים לרשותם, אך האשראי קובע כמה הם מסוגלים לשלם ● כשמשקי הבית מקבלים גישה רחבה למימון משכנתאות, זמינות הכסף לדיור עולה, וגם המחירים ● איך זה עובד בארה"ב, ומה ניתן ללמוד מהשוואה לישראל? ● כתבה ראשונה בסדרה

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

"בעיית אנטישמיות" ונגד ישראל: האם השמאל עומד להשתלט מחר על בירת גרמניה?

ברלין תלך מחר לקלפיות, כשמפלגת השמאל די לינקה מנהלת קרב צמוד מול מפלגת המרכז־ימין השמרנית על המקום הראשון ● הזינוק בתמיכה בשמאל מגיע על רקע משבר הדיור ויוקר המחיה, אך גם מלווה בביקורת חריפה על התבטאויות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בשורות המפלגה ● ניצחון של די לינקה עשוי להביא לראשונה להקמת קואליציה בברלין בהובלתה

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

וורן באפט / צילום: ap

וורן באפט בהודעה דרמטית: פורש מתפקיד יו"ר ברקשייר - "הזמן תמיד מנצח"

משקיע העל הודיע היום לבעלי המניות של חברת האחזקות כי הוא פורש מתפקיד היו"ר ● בנו הווארד יחליף אותו בתפקיד

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גם כוחות מיוחדים: תגבור משמעותי של צה"ל ברצועה ביום הכיפורים

צה"ל מעלה בצורה משמעותית את הכוננות בגבול רצועת עזה ומתגבר את הכוחות באוויר ועל הקרקע לקראת יום הכיפורים ● ההחלטה התקבלה למרות שאין התרעה קונקרטית ● במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס נערך למערכה נוספת ● מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר מבלים במעיין הסמוך לציר תנועה מרכזי בבנימין ונמלט ● לאחר שצוותי מד"א וצה"ל נאבקו בשטח על חייו של פצוע אנוש, נקבע מותו ● טהראן טוענת כי העבירה לארה"ב דרך תיווך קטארי את תנאיה לסיום המלחמה; במקביל, הנשיא טראמפ קיצר במפתיע את חופשתו בקמפ דייוויד וחזר לבית הלבן

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

האוורד באפט / צילום: ap, Nati Harnik

המחליף של באפט: חקלאי, צלם ופילנתרופ

הווארד ג'י. באפט, בנו של וורן באפט, לא יהיה האיש שינהל את אימפריית ההשקעות. את התפקיד הזה קיבל גרג אייבל ● במקום זאת, בגיל 71, הוא מונה ליו"ר ברקשייר כדי לשמור על הדבר שאביו מגדיר כנכס החשוב ביותר שלה: התרבות והערכים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המומחה שמזהיר: "תשואות הענק בבורסה מאחורינו" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

נהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א" ● המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI ● המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית ● וגם: למה הפד העלה ריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

שוטרים בטורקיה, ארכיון / צילום: ap

תשעה ישראלים נעצרו בטורקיה בחשד למעורבות ברשת ההונאה שנחשפה במדינה

לפי הרשויות, הרשת פעלה במשך כעשור והונתה קורבנות באמצעות השקעות מזויפות • אחד החשודים המרכזיים: אזרח ישראלי שמחזיק גם בדרכון פורטוגלי • משרד החוץ: מטפלים באירוע ופועלים לוודא שזכויות הישראלים נשמרות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

כל הנורות האדומות נדלקות - אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת

הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים ● ובכל זאת, מדד הפחד נשאר נמוך יחסית ● האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים - או שהשוק מפספס משהו?

''רצח לעת ערב''. הכומר חוקר / צילום: באדיבות yes

"רצח לעת ערב": הבריטים נשארים מנומסים בזמן שהגופות נערמות לרגליהם

כפר אנגלי מנומנם, תעלומת רצח וסודות שנקברו במשך עשרות שנים עומדים במרכז סדרת המתח החדשה שעלתה ב־yes ● מת’יו לואיס, הזכור כנוויל מסרטי "הארי פוטר", נכנס לנעלי הכומר המקומי ומגלה שרצח מהעבר ממשיך לגבות קורבנות גם בהווה ● מאחורי הנימוסים והשלווה הכפרית מסתתרת קהילה שתעשה לא מעט כדי שהאמת תישאר קבורה

אנטול קוטאו / אילוסטרציה: באדיבות OCCRP

השעות הגורליות בלב ים וההיעלמות המסתורית של מתנגד המשטר

אנטול קוטאו היה בכיר בממשל בלארוס - עד שהתפכח, נמלט והוגדר כמבוקש ● באוגוסט 2025 הוא יצא לטיול בטורקיה, ולא שב ממנו לעולם ● כעת קבוצת עיתונאים חושפת פרטים חדשים על השעות המסתוריות שבילה על סיפונה של יאכטת פאר בים השחור, רגע לפני שנמוג לתוך האפלה

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מנהלים מלחמה כלכלית: המדריך לעולם מפולג

מכסים, הגבלות, מחצבים ונקודות אסטרטגיות: המלחמה בין המעצמות מזמן לא מתנהלת רק בשדה הקרב ● הן הופכות את התלות הכלכלית לכלי נשק, ומגלות שגם הוא יכול להתהפך עליהן ● ד"ר אדוארד פישמן, שהיה שותף לעיצוב הסנקציות על רוסיה ואיראן בעבר, משרטט את העידן שאחרי הגלובליזציה

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב