גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

פורת בן דוד / צילום: צילום עצמי

הצעיר שהכפיל את סכום התיק ב-5 שנים ומתקשה לשחרר מניות "שהתאהב בהן"

פורת בן דוד (24), ספג מגיל צעיר מאביו תשוקה לתחום ההשקעות, אבל את ההשקעה הראשונה ביצע אחרי הצבא, במדדים ● עם הזמן גבר העניין שלו במניות, מגובה בקריאת דוחות ומחקר לעומק ● איזה שיעור הוא למד מהפסד במניה, ואיך ה–AI משמש אותו ● המשקיעים החדשים 

הטיל ''ח'ייבר שכן'' מוצג בעת מצעד בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

באיראן מאיימים לתקוף בטילים בסיסים אמריקאיים באירופה

לדברי חבר ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט באיראן, איראן תתקוף כל בסיס שישמש לפעולה נגדה, ותפגע גם ב"נכסים החומריים והלא חומריים של מדינות המסייעות לארצות הברית" ● ניסיון חטיפת מטוס פליי-דובאי: הדיווח בקשר לטייסי אל על: "לסגור דלתות, אין פתיחת קוקפיט"; "משהו שאנחנו צריכים לדעת?" ● בלבול ודאגה במערכת הביטחון בעקבות אמירת טראמפ על עצירת כספי הסיוע ● עדכונים שוטפים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

רמי לוי מגיב לחשיפת גלובס על רכישת ארקיע: "לא יהיה פשוט לאשר את זה"

היום נחשף בגלובס כי ישראייר מבצעת כעת מהלכים כדי לרכוש את חברת התעופה המתחרה ארקיע ● בעל השליטה בישראייר אמר בתגובה כי "אם אני רוצה לקנות? אחרי שאני אבדוק"

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

הסיבה מאחורי הראלי האדיר שנרשם אמש בוול סטריט

דאו ג’ונס זינק אמש ב-3% לאחר ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, אבל המשקיעים בעיקר חגגו את החלטתו של הנשיא לקבל את התוצאות, וגם את ההערכה שלא תיפתח בקרוב מערכה חדשה באיראן • מה אומרת ההיסטוריה על ההמשך?

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מצב השווקים: מניות השבבים מפילות את סיאול, החוזים על הנאסד"ק אדומים

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: מגמה מעורבת באסיה בעקבות הניצחון הדמוקרטי בבחירות בארה"ב - בורסת סיאול צונחת, בורסת הונג קונג מזנקת ● מגמה מעורבת בחוזים בוול סטריט אחרי הראלי הגדול אמש, החוזים על הנאסד"ק נופלים בכ-1% ● מחיר הזהב ממשיך לטפס, מחירי הנפט יורדים ● וגם: האנליסט שמעריך - הניצחון הדמוקרטי מעניק לפד יותר מקום לבצע העלאות ריבית

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, המניות הדואליות יכבידו על המדדים ● אחרי הראלי הגדול בוול סטריט אמש: מניות השבבים מפילות את בורסת סיאול, החוזים על הנאסד"ק אדומים ● מחירי הנפט ותשואות האג"ח בארה"ב ממשיכים בדרכם מטה, הזהב והביטקוין מטפסים ● וגם: ענקית ההשקעות שמעריכה שהניצחון הדמוקרטי בבחירות יעניק לפד מקום לעוד ארבע העלאות ריבית ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

מנכ"ל אמדוקס לשעבר מכר מניות ב-22 מיליון דולר בחודשים שלפני הצניחה

חברת הטכנולגיה הלמה במשקיעים כשדיווחה על סכסוך עם לקוח מרכזי, T-Mobile, וסיפקה תחזית לירידה דו ספרתית בהכנסות וברווח ● מניית אמדוקס צנחה למחיר בו לא נסחרה מאז 2013 ● וגם: המנכ"ל לשעבר שוקי שפר מכר מניות ב-22 מיליון דולר לפני הנפילה

לוי הלוי, מנכ''ל אל על / צילום: ענבל מרמרי

הרווח של אל על ירד ב-14% ברבעון; תחלק דיבידנד ענק

הכנסותיה של אל על צמחו ב-18% ונעמדו על שיא של 1.27 מיליארד דולר, אך הרווח נחתך בשיעור דו־ספרתי ● באל על ציינו כי קצב ההצטרפות למועדון הנוסע המתמיד FLY CARD עלה על התחזיות ● טרם פרסום הדוחות, הכריזה חברת התעופה על דיבידנד ענק נוסף בהיקף של 116.2 מיליון דולר

מייסדי סנטרה: רון רייטר (מימין), אסף כהן, יאיר כהן ויואב רגב / צילום: יפעת גולן

חברת הסייבר סנטרה מכריזה על גיוס של 150 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית סנטרה, השלימה סבב גיוס שלישי בהובלת Capital One Ventures, שהביא את סך גיוסיה ליותר מ־250 מיליון דולר ● החברה, שמעסיקה 130 עובדים, מדווחת על צמיחה שנתית של 300% ומתכננת להתרחב באירופה ● המנכ"ל יואב רגב: "אני מעריך שהגיוס הבא יהיה הרבה יותר קרוב, פשוט כי העולם טס הרבה יותר מהר"

ישראייר רוכשת השליטה בארקיע / צילום: מוני שפיר, ארקיע

עסקת הענק בתעופה: הדרך של רמי לוי להשתלטות על ארקיע

חשיפת גלובס: ישראייר בוחנת את רכישת המתחרה שלה ברקע ההערכות להפסדים של עשרות מיליוני דולרים, כשגם אל על לוטשת עיניים ● זהו לא הניסיון הראשון של ארקיע לחתום על עסקת מיזוג בשנים האחרונות, וגם הפעם, הדרך למימוש העסקה נראית עדיין מאוד ארוכה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

הנוסעים מרוצים, משרד התחבורה פחות: הפער בציונים של חברת דן

חברת האוטובוסים דן אמנם נמצאת בתחתית דירוג מפעילות התחבורה הציבורית של משרד התחבורה, אך בסקר שביעות הרצון של הנוסעים היא דווקא מגיעה למקום הרביעי ● גם אחרי שיפור של יותר מ-10% בציון שלה, הפער בין שני המדדים נותר גדול ● ייתכן שההסבר נעוץ דווקא במקום שבו היא פועלת: תל אביב, שבה הפעלת אוטובוסים היא אתגר מורכב במיוחד

פירוק מטוס מטען אמריקני עם משלוח ראשון של ג'יפים ממוגנים לצה״ל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ביטול כספי הסיוע מסבך הזמנת נשק ביותר מ-10 מיליארד דולר מארה״ב

בוול סטריט ג׳ורנל מדווחים כי ישראל ביצעה הזמנות של מערכות נשק ביותר מ-10 מיליארד דולר, מעבר לכספי הסיוע שכבר הובטחו ● הכרזת טראמפ על ביטול הסכם הסיוע מסבכת את התמונה

דובאי / צילום: Shutterstock

דובאי נסגרה: היעדים החדשים בדרך למזרח והסיבה שתשלמו ביוקר

הפסקת הפעילות בישראל של חברת התעופה מדובאי פוגעת בישראלים שמבקשים לנפוש באמירויות, אבל גם מייקרת את הטיסות למזרח בשל ביטול האפשרות לקונקשן ● עם זאת, גורמים בענף סוקרים מגוון של חלופות נוספות לעצירות ביניים - מאדיס אבבה ועד אירופה

אילוסטרציה: shutterstock

"כולם כבר בפנים": למה הבורסה בישראל מתקשה להתאושש, ומה צפוי לקרות לריבית?

בעוד שבוול סטריט נרשמות עליות חדות לאחר ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, הבורסה בתל אביב ממשיכה לסבול מחולשה ● אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מסביר כיצד אי-הוודאות הפוליטית פוגשת שוק יקר וחשיפה גבוהה במיוחד למניות ישראליות ● אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מצביע על פדיונות והסטת כספים לאפיקים סולידיים ● ומה צפוי לקרות לריבית בנובמבר?

אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

גורם בש"ס: דרעי ימשיך לכהן בתפקידו כיו"ר המפלגה - אבל לבקשתו יפרוש מהכנסת

דרעי נפגש עם זקן חברי מועצת חכמי התורה, שם הוא הורה לו שלא לפרוש מראשות המפלגה ● לפי גורם במפלגה - לאחר הפגישה התקבלה ההחלטה ● המנהיג הרוחני הרב יצחק יוסף ביקש גם הוא מדרעי להמשיך בתפקידו

משרדי גוגל / צילום: ap, Kena Betancur

גוגל מרחיבה את תוכנית הפרישה מרצון לעובדים בחמש מדינות

ענקית הטכנולוגיה מציעה חבילות פרישה לעובדים באירופה, קנדה ויפן, על רקע ניסיונות לצמצם עלויות בעקבות השקעות הענק בבינה מלאכותית ● בשווייץ הוצעו לעובדים מענקים של עד 12 משכורות, בעוד שחטיבות הבינה המלאכותית והענן נותרות ככל הנראה מחוץ לתוכנית

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

חסימות באיילון ושינויים ברכבת: במרכז הארץ נערכים לסופ"ש עמוס במיוחד

בשל עבודות תשתית של חברת החשמל, מקטעים בנתיבי איילון ייחסמו לתנועה החל מהיום (ה') בלילה, והנהגים יופנו לצירים חלופיים ● במקביל, יחולו שינויים בתנועת הרכבות בחמישה קווים מרכזיים, וחלקן לא יעצרו בתחנות הרצליה ותל אביב האוניברסיטה ● רכבת ישראל תפעיל מערך היסעים ללא עלות, והתנועה צפויה לשוב לסדרה ביום ראשון לפנות בוקר

רז, עידן ומור אבידן / צילום: קבוצת אבידן

מסעדה ברוטשילד הפילה רשת שלמה: כל המספרים והסיבות

קבוצת האחים אבידן, שמפעילה מסעדות ובתי קפה אייקונים וותיקים, פנתה השבוע לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים על רקע חובות של כ־14 מיליון שקל ● ההשקעה שהסתבכה, העובדים שממתינים ולאן הולכים מכאן ● גלובס צולל למספרים ולסיבות

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המפץ הגדול" של גינדי הוא המבחן הגדול של בנק ישראל

בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● מומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בנק ישראל בתחילת 2025 ● בנק ישראל בעקבות הפרסום בגלובס: "בוחנים עדכון ההנחיות ואף נקיטת צעדים נוספים"