גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל פוצץ את מתחם רכס עלי טאהר האסטרטגי; כוננות גבוהה מאוד בישראל

דיווח: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ● טראמפ הכחיש את הדיווחים על פגיעות איראניות במטוסים אמריקאים: "לא היה כלום" ● בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

אסירטיקו בכרם / צילום: דוד בר אילן

על עלייתם המטאורית של זני ענבים שאיש לא הכיר

אסירטיקו הפך מהזן האנדמי של אי קטן בים האגאי לאחד מהמדוברים בעולם היין ● גרילו היה מוכר מאוד, אבל אף פעם לא בזכות עצמו ● וטימוראסו נתפס כמעמסה לחקלאי ולכורם ● מה הביא את הזנים מהשוליים לשולחנות בכל העולם

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל''ן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ספירלה של מעגל סגור: סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל"ן

הבנקים מלווים ליזמי נדל"ן שמתקשים למכור דירות, וכשהאשראי הישיר נגמר - רבים מהם פשוט מעבירים את הכסף לחברות חוץ־בנקאיות, שמעבירות אותו בחזרה לאותם קבלנים ● כך הציבור ממשיך לממן בסיכון כפול את בועת החובות של ענף הבנייה

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

מה יקרה לכסף שלנו, והאנשים מאחורי המספרים: אלה הכתבות שמנויי גלובס קראו הכי הרבה בתשפ"ו

הכתבות הנקראות ביותר מספקות הצצה מעניינת לנושאים שהכי העסיקו את מנויי גלובס השנה ● מאחורי רבות מהן עומדות שאלות שמוכרות לכולנו: מה יקרה להשקעות, מתי ירדו מחירי הדירות, וכמה יישאר לנו בסוף החודש

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

מצרי באב אל־מנדב / צילום: ap, Abdulnasser Alseddik

החות'ים השתלטו על באב אל-מנדב. איך ישראל תושפע והאם טראמפ יגיב?

המורדים החות'ים בתימן השתלטו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום ● עד כמה הוא חשוב?  מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל?

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock

איפה משקיעי קרנות הריט השיגו את התשואות הטובות ביותר

השוק האמריקאי הניב את הביצועים הטובים ביותר לקרנות השקעה בנדל"ן (REIT) בעשור האחרון, בהובלת קרנות המתמקדות במרכזי נתונים

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה וכמה מזה על הנייר?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל''ן, בנק לאומי / צילום: כדיה לוי

נאוי גרופ ממנה מנכ"ל מלאומי במקום בעל השליטה דורי נאוי

צחי ארצי, בכיר בלאומי, ימונה למנכ"ל החדש; דורי נאוי יעבור לתפקיד סגן יו"ר פעיל ● רו"ח אתי בננו תמונה לסמנכ"לית הכספים, לצד שינויים נוספים בדירקטוריון ● המהלך מגיע לאחר צמיחה משמעותית בפעילות

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

אחרי העלאות הדירוג מסוכנויות הדירוג הבינלאומיות, טבע יוצאת למהלך מיחזור חוב בהיקף של מיליארדים

טבע רוצה לנצל את השיפור בפרופיל האשראי כדי להוזיל את עלויות המימון ● החברה תנפיק אג"ח בדולרים ובאירו בהיקף כולל של 4.9 מיליארד דולר, ותשתמש בתמורה לפדיון סדרות קיימות בהיקף של מיליארדי דולרים

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום

אקזיט בתקשורת: חברת החשמל בדרך למכירת החזקותיה באנלימיטד (IBC) תמורת כ-365 מיליון שקל

החברה הממשלתית חתמה על מזכר עקרונות לא מחייב למכירת יתרת החזקותיה (30%) במיזם הסיבים האופטיים לבעלת השליטה הנוכחית • התמורה מורכבת מכ-250 מיליון שקל על המניות, לצד פירעון חוב של כ-115 מיליון שקל • יו"ר החברה: "הזדמנות למימוש ערך ודאי מתוך אחריות פיננסית"

חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock

אמריקה רוצה AI אבל אף אחד לא רוצה את חוות השרתים בחצר האחורית שלו

כמויות החשמל והמים שצורכות חוות השרתים מקימות עליהן זעם ציבורי חוצה מפלגות, ומה שנתפס כהבטחה כלכלית הופך לסיוט פוליטי ● בסנאט כבר הזהירו כי הדאטה סנטרים עלולים להיות הנושא הרדום שיתפוצץ בבחירות ● ובינתיים בייג'ינג מנצלת את השסע כדי להאט את המתחרה הגדולה מהמערב