גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

ההסלמה נמשכת: דיווח על שני גלי שיגורים מאיראן לירדן

צבא ארה"ב הודיע על השלמת גל התקיפות באיראן • פיצוצים נשמעו בבושהר, בתסנים דווח על פגיעת טילים באי קשם • דיווח בוול סטריט ג'ורנל: מפקד סנטקום הכין תוכנית בת שבועיים לשיתוק יכולת הטילים של איראן • דיווח: כ-20 יועצים איראנים נהרגו בתקיפת ארה"ב וסעודיה בעיראק ● עדכונים שוטפים

סניף בנק לאומי בקרית שמונה / צילום: שי אזולאי

בניין בנק לאומי בקריית שמונה שנפגע מטיל נמכר ב־5.4 מיליון שקל

עסקת הנדל"ן הגדולה ביותר בקריית שמונה מאז פרוץ המלחמה: בנק לאומי מכר את המבנה שנפגע מטיל ● וגם: ישראל אהרוני חשף מסעדה חדשה בדרך, ארקיע תמשיך להטיס את הפועל ת"א, וקבוצת פמינה נכנסת לתחום אופנת הבית ● אירועים ומינויים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 21.07.26 / צילום: Reuters, Ammar Awad

כמה גדלה הריסת הבתים הלא חוקיים תחת בן גביר?

בתקופת כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי אכן גדלה משמעותית הריסת הבתים הלא חוקיים בנגב ● אבל לא צריך לגמד עד כדי כך את המצב בתקופת הממשלה הקודמת ● המשרוקית של גלובס

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

המהלך החדש של וואן זירו: פותח את מערכות הבנק לסוכני AI

המהלך החדש של וואן זירו יאפשר ללקוחות לגשת למידע על מצבם הפיננסי באמצעות סוכני AI אישיים כמו ChatGPT ו-Claude ● בשלב הראשון יוצגו נתונים ותובנות, ובהמשך יתאפשר גם ביצוע פעולות בנקאיות

איור: גיל ג'יבלי

התשואה עלתה, המרווח נותר נמוך: משוואה נדירה שנוצרה בשוק האג"ח

זינוק במחירי הנפט והחששות מאינפלציה דוחפים את תשואות איגרות החוב כלפי מעלה, אך באופן נדיר, המרווחים בין תשואות האג"ח הממשלתיות לקונצרניות לא מתרחבים בחדות ● מה מניע את המשוואה, מדוע זו עשויה להיות הזדמנות ואיך בכלל נכנסים להשקעה? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

מייסדי groundcover, מימין: שחר אזולאי ויחזקאל רבינוביץ' / צילום: ירדן רוקח

גראונדקאבר מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של חצי מיליארד

הסטארט-אפ מסייע למנהלים לעקוב בצורה מדויקת יותר אחר פעילות הבינה המלאכותית בארגון ● הסכום גויס בהובלת הקרן הבריטית וואן פיק שמשקיעה בחברות צמיחה, ועם השקעותיה בישראל נמנות גם דאטהריילס, קורו ו-סיימולייט

דווקא בדיפנס-טק יש עלייה במספר המשרות ובשכר / איור: Shutterstock

50 אלף שקל ברוטו בממוצע למפתח: הדיפנס-טק רותח, והמשכורות מטפסות

בזמן שחברות ההייטק הישראליות מצטמצמות בעקבות מהפכת ה־AI, דוח חדש של חברת ההשמה GotFriends חושף כי הסטארט־אפים הביטחוניים דווקא מגדילים גיוסים ומעלים את השכר ● הגורם העיקרי: שינוי עולמי בתחום על רקע המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

מס הגודש מתקרב: פרטנר זכתה במכרז שיכניס לה עשרות מיליוני שקלים

קבוצת התקשורת פרטנר נבחרה לספק את תשתיות התקשורת לפרויקט מס הגודש הלאומי במטרופולין גוש דן ● הפרויקט, שצפוי להתחיל בשנת 2028, מוגדר כזיכיון ארוך-טווח, כך שתקופת ההפעלה עבור פרטנר נאמדת בכשני עשורים לפחות

מגדל TOHA2 / הדמיה: 3d Vision

גב-ים הציגה צמיחה של 12% בהכנסות והקפיצה את השווי של מגדל תוה"א 2

חברת הנדל"ן המניב נהנתה מעלייה בדמי השכירות והניהול בנכסיה במהלך הרבעון השני של השנה, חרף האתגרים בתחום ● לקראת השלמת הקמתו, גב-ים חושפת הערכת שווי חדשה להחזקותיה במגדל תוה"א 2 – 1.9 מיליארד שקל

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

עוד לא נכנסה לתפקיד וכבר קיבלה מצנח זהב של מיליונים

רגע לפני שינוי השליטה בחברת הנדל"ן, בעל השליטה היוצא כצמן מבקש להקדים את מינויה של קרן כליפה למנכ"לית במקומו ● במידה ותפוטר לאחר העברת השליטה בג'י סיטי לצחי אבו ושותפיו, תזכה כליפה למענק בגובה 200% משכרה השנתי

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: רמי זרנגר

אפקט ה-AI: פייבר מפחיתה משמעותית את התחזית השנתית

תוצאות פייבר ברבעון השני היו בהתאם לטווח התחזית שהחברה מסרה בעבר, אך נמוכות מעט מתחזיות האנליסטים ● במכתב למשקיעים, המייסד והמנכ"ל מיכה קאופמן ציין כי לקוחות פייבר מאיצים את אימוץ ה-AI, ובשבועות האחרונים החברה החלה לזהות "האטה ניכרת בביקוש הכולל ובטראפיק" ● הפתרון: מעבר לפרויקטים מורכבים ובעלי ערך רב יותר ללקוח

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

עשרות עובדי מטריקס בפרויקט של בנק מזרחי הוחלפו בכלי AI

חברת המחשוב מטריקס שמובילה בשנתיים האחרונות את האצת המעבר לדיגיטל בבנק מזרחי טפחות משנה את מתכונת עבודתה בבנק ● עשרות עובדים יועברו לפרויקטים אחרים, כמה יפוטרו, וכלי בינה מלאכותית יתפסו חלק מהמשימות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות: הפד, הנפט והשבבים הכבידו על השווקים

נאסד"ק ירד ב-1%, הדאו ב-2% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, מיד מסיבת העיתונאים של יו"ר הפד ● תקיפות הדדיות בין ארה"ב לאיראן הקפיצו את מחירי הנפט ● ישראליות: פייבר הפחיתה משמעותית את התחזית, למונייד סיפקה תחזית מאכזבת, טבע מעלה תחזיות ● אחרי הנעילה דוחות מטא ומיקרוסופט

יו''ר הפדרל ריזרב, קווין וורש / צילום: Reuters, Tom Williams/CQ Roll Call/Sipa USA

לאחר החלטת הריבית, יו"ר הפד במסר ניצי: "לא נהסס לפעול"

כצפוי, הבנק המרכזי הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, 3.75% ● וורש: "אין יעד אינפלציה רך, ואין יעד משתמע רך – לפחות לא כל עוד הוועדה הזו מכהנת"

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

הרבעון הטוב בתולדותיה לא הספיק, והמניה צנחה ב-15%

יצרנית שבבי הזיכרון הדרום-קוריאנית SK Hynix הציגה זינוק של מאות אחוזים בהכנסות וברווח התפעולי, על רקע הביקוש לשבבי AI מתקדמים של אנבידיה וענקיות הענן ● למרות זאת, התוצאות היו נמוכות מתחזיות האנליסטים, והמניה רשמה את אחת הירידות החדות שלה בשנים האחרונות

אחת המנות שהוצגו באתר The Shed at Dulwich / צילום: צילום מסך מאתר The Shed at Dulwich

משחקי הרעב: המסעדה הטובה בלונדון, שמעולם לא הייתה קיימת

מסעדת The Shed at Dulwich כבשה את המקום הראשון בטריפאדוויזר, והטלפונים לא הפסיקו לצלצל - אבל רק העיתונאי ש"הקים" אותה ידע את האמת ● שיעור על כוחו של הנרטיב ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

עוקפת בהכנסות ומפספסת ברווח: בשוק אוהבים את דוחות טבע - זו הסיבה

טבע הציגה הכנסות בגובה 4.1 מיליארד דולר, מעט מעל צפי האנליסטים; הרווח הנקי עמד על 2 סנט למניה, לעומת צפי ל-11 סנט, בגין הוצאות הקשורות לרכישת Emalex ● החברה גם העלתה מעט את תחזית ההכנסות השנתית שלה ● המניה מזנקת בת"א ובוול סטריט

האי אל־פהיד

3 מיליון שקל, ויש לכם דירה בפרויקט שבו חיים עד גיל 100

שני מיזמים, בהשקעה כוללת של כ־14 מיליארד דולר, מבקשים להפוך את בירת האמירויות למקום שיחיו בו הכי הרבה אנשים בני 100 ● כמה יעלה לגור שם, ואילו מתחמים דומים קיימים כבר היום? ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

רשות המסים בוחנת מחדש את הרפורמה שהצליחה יותר מדי

חוק הרווחים הכלואים, שנחשב לגולת הכותרת של הממשלה הנוכחית והניב מיליארדים, פוטר ממס חברות הרוכשות קרקע ובונות עליה אך ממסה בחומרה נדל"ן מניב ● הקבלנים מתריעים מפני עיוותים שנוצרו - בעיקר בענף המשרדים ● לקראת חוק ההסדרים הקרוב, בדרגי המקצוע שוקלים פתרונות שיאפשרו הקלות

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

העסקה נחתמה: קרן ג’נריישן תרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה

לאחר שגברה על הצעתה של קיסטון, קרן ג'נריישן תרכוש את פעילות האנרגיה של שיכון ובינוי בעסקה של עד 4.5 מיליארד שקל, שתחזק משמעותית את מעמדה בשוק החשמל