גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מייקל קרנדל - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

המאבק באינמוד לא נגמר: סטיל פרטנרס מציבה אולטימטם להצעת הרכישה עד סוף אוקטובר

קרן סטיל, המחזיקה בכ-3.2% מאינמוד, מקציבה לדירקטוריון 11 ימים לדון בהצעת הרכישה שלה לפי שווי של 16.75 דולר למניה, ומאיימת בצעדים משפטיים • ברקע האולטימטום: נתק בין הצדדים, כאשר אינמוד דורשת את ביטול התביעה נגדה כתנאי לפתיחת חדר המידע, בעוד הקרן מסרבת ומואשמת באי-חתימה על הסכם סודיות • בינתיים, הצעתו הנגדית של המנכ"ל והמייסד משה מזרחי ירדה מהפרק

הנוכחות של חיזבאללה בלבנון / צילום: ap, Vahid Salemi

ארה"ב הזהירה: חיזבאללה יתערב? תגובת ישראל תהיה קשה

הבית הלבן העביר אזהרה חמורה לממשל לבנון, בצל האפשרות לחידוש הלחימה עם איראן ● נבחנת האפשרות של העברת כוחות מעזה ולבנון ליהודה ושומרון ● בכיר בצה"ל באזהרה חריפה: "כנופיות שיביאו אותנו לאסון" ● צה"ל חיסל במהלך הסופ"ש שלושה מחבלים מהזרוע הצבאית של חמאס בתקיפות בצפון רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

כפי שפורסם בגלובס: הוועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליך הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החל בהליך להדחת היו"ר חיים הר־זהב על רקע משבר אמון מתמשך וטענות לחריגה מסמכות ● הצעדים הללו מגיעים בעקבות משבר אמון חריף ומתמשך בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון

קורקינטים של בירד / צילום: בירד ישראל

פי 3 מלוס אנג’לס: מה חושפים נתוני הקורקינטים בתל אביב?

נתוני חברת הקורקינטים השיתופיים בירד חושפים את הרגלי השימוש בקורקינטים שיתופיים בתל אביב בהשוואה לערים בעולם ● מספר הרכיבות הממוצע לכל קורקינט גבוה פי 3 מלוס אנג’לס ופי 5.5 מליסבון ● הגיל הממוצע של הרוכבים עומד על 33, ושיעור הנשים נמוך בהשוואה לרוב הערים שנבדקו

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן

ראש הממשלה יבקר באסדה כחלק ממסע הבחירות ● הפעם האחרונה שביקר בה היה בעת החניכה שלה ב-2019

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

בעקבות הפיצוץ במפעל של אינטל: דליפה של חומרים מסוכנים באזור

ימים ספורים לאחר הפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שבו נהרגו שני עובדים, החלה דליפה של חנקן תלת־פלואורי מאחד המיכלים שנפגעו באירוע ● במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי מדובר בדליפה קטנה יחסית ● אין נפגעים, וכוחות החירום פועלים במקום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק קפץ בכ-1%; מניות השבבים קטעו רצף ירידות היסטורי

ה-S&P 500 עלה בכ-0.6%, אך רוב הסקטורים נסחרו באדום ● מניות השבבים קטעו את רצף הירידות הארוך ביותר מאז 2006 ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, על רקע ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

דוברת הבית הלבן לשעבר קייטי, זכריה, לצידו של נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הרגע שבו קייטי זכריה גילתה שכהונתה כדוברת הסתיימה אחרי חמישה ימים בלבד

בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמרה כי אינה מאשימה את הבית הלבן בכהונתה הקצרה ורצופת הקשיים

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה

בית החולים שיבא תל השומר / צילום: Reuters, RAMI AMICHAY

שיבא יצטרף לקרן הון סיכון חדשה בתחום בריאות הנפש והלונג'ביטי

אסתר ברק לנדס ועדי אסטורי מטלון השלימו סגירה ראשונה לקרן עלמה ונצ'רס, שצפויה לגייס 40 מיליון דולר ולהשקיע בחברות בתחומי בריאות הנפש, הבריאות הקוגניטיבית ואריכות ימים ● בית החולים שיבא יהיה שותף בקרן באמצעות זרוע החדשנות ARC

יצחק פרנק

ברן דיווחה בערב על עזיבת המנכ"ל, ולמחרת על כניסה לתחום חדש

קבוצת ההנדסה רוכשת מידי ורידיס 40% מהחברה המפעילה את מתקן התפלה באשקלון ב-54 מיליון שקל ● השתיים מתמודדות יחד במכרז לתפעול והרחבת המתקן ל-25 שנים נוספות

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות