גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

פינוי פצועי צה''ל משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

בתקציב של 2 מיליארד שקל: המלצות הוועדה לשיקום פצועי צה"ל

ההמלצות ממשיכות את המהפכה שהייתה באגף השיקום מאז ה-7 באוקטובר ● בין ההמלצות המוצעות: בחירה בין טיפול בקופה וטיפול בצה"ל, איש קשר אישי וייעודי לכל פצוע, הרחבת הטיפולים כולל טיפולים אלטרנטיביים והקמת מחלקה פסיכיאטרית ייעודית ו"בית לחיים" לפצועי הראש

בניין של הפרויקט של חברת קרינסקי־גוטליב ברמת גן / צילום: עמרי אמסלם

שלושה דופלקסים ברמת גן נמכרו במחיר מפתיע

שלושה דופלקסים נמכרו באותו בניין בשכונת החרוזים ברמת גן, במחיר למ"ר שנמוך מעט משל דירות רגילות ● מדידת המחירים ליחידת שטח מעלה כי הדירות עלו לרוכשים 38.8 אלף שקל למ"ר, שזה מחיר נמוך מעט מהמחירים הממוצעים בפרויקט

מיצרי באב אל-מנדב / צילום: Shutterstock

"מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום

המורדים החות'ים הודיעו על "סגירת הים האדום" בפני אוניות ישראליות או כאלו שמקושרות לישראל ● האיום עשוי להשפיע גם על ייצוא הנפט הגולמי מסעודיה דרך הים האדום

יצחק תשובה ויוסי אבו / צילום: שלמה יוסף

חצי שנה אחרי שאושר: תשובה מבקש מהמדינה הקלות בהסכם יצוא הגז

לגלובס נודע ששותפות ניו מד מבקשת לשנות את מנגנון התמחור של הגז למשק המקומי בעקבות ייסוף השקל ושחיקת הכנסותיה ● במשרד האנרגיה מאותתים שהדרישה, שתייקר את הגז ועשויה ללחוץ כלפי מעלה על תעריף החשמל, תידחה

אסף קמרי, בעלי ''קמרי קמעונאות'' / צילום: קמרי קמעונאות

השותף החדש של רשת חנויות הנוחות קמרי

יזם הנדל"ן נפתלי שמשון רכש שליש מחברת קמרי קמעונאות, המפעילה כ־130 חנויות נוחות ומחזיקה בזיכיונות של מותגים כמו ארקפה וגולדה ● גוליבר מציגה את משפיענית ה־AI "מאיה ברקן" ● וגם: Be פארם השיקה ערכה חינמית להורים טריים הכוללת עשרות קופונים והטבות ● אירועים ומינויים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן (ארכיון) / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים מאיראן: מי חייב לבוא לעבודה ומה עם נתב"ג?

פיקוד העורף סגר את מערכת החינוך בכל הארץ, אך הותיר את מקומות העבודה פתוחים ● איזה הורים זכאים להקלות, ומה לגבי הטיסות? ● גלובס עושה סדר

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מבטלת טיסות לישראל ליומיים

וויזאייר הודיעה כי היא מבטלת את הטיסות היום ומחר בשל חידוש הירי על ישראל, ואוסטריאן איירליינס ביטלה את הטיסות להיום • בינתיים הוחלט לא להגביל את היקפי הנוסעים בנתב"ג, אך ייתכן שיהיו שינויים בהתאם להערכת המצב וקצב השיגורים

מימין: עדי סופר־תאני, מטא; מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מיקרוסופט / צילום: רמי זרנגר, דוברות משרד האוצר, נתנאל טוביאס

"האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים

בפגישה טעונה, שנערכה בזום וללא נוכחות השר, הביעו באוצר נכונות למספר מהלכים שיקלו על חברות ההייטק שנפגעו מצניחת הדולר ● עם זאת, יוזמות כמו הפחתת ארנונה או הקלות בנקודות זיכוי במס ירדו מן השולחן ● סמוטריץ' צפוי להצטרף למפגש הבא

גרמי לוין / צילום: Victoria Forte

מנכ"ל טבע לשעבר: "בסיס הביוטק בארה"ב קורס. ישראל צריכה חלופות"

ד"ר ג'רמי לוין, אחד הקולות הבולטים בתעשיית הביוטק בארה"ב, פרסם ספר חדש שבו הוא טוען שהון הסיכון האמריקאי הפך לפחדן, חברות נוטות יותר לטשטש כישלונות, וסין מנצלת את הוואקום שנוצר כדי להשתלט על עתיד הרפואה ● דווקא לגבי ישראל יש לו מסר יחסית אופטימי

כותרות העיתונים בעולם

100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משבר הורמוז חשף את נקודות התורפה של הגלובליזציה, איך נראית הכלכלה העולמית שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, ומה אפשר ללמוד מזה שהאיראנים עוד לא קבעו תאריך להלוויה של חמינאי ● כותרות העיתונים בעולם

פרויקט של מגוריט בתל אביב. האם הסקטור הפרטי של השכירות המוסדית מרים ראש? / צילום: ניב מדידות

חבל ההצלה של היזמים: החברות שקונות 50 דירות בבת אחת

לאחר שנים של קיפאון, בחודשים האחרונים הקרנות הייעודיות לנדל"ן חוזרות בעסקאות גדולות לתחום השכירות ארוכת־הטווח ● הן רוכשות מהיזמים עשרות דירות בבת אחת, במה שנראה כחבל הצלה למוכרים בימים של קצב מכירות איטי

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

בנק הפועלים מקפיא את שער הדולר עד לסוף אוגוסט

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו הגנה מפני עליית שער הדולר בעסקאות בח"ל • הלקוחות שיירשמו למבצע יקבלו החזר אם שער המטבע יעלה מעל 2.89 שקלים, עד לתקרה של 5,000 דולר בחודש במהלך הקיץ

משה מורגנשטרן, מנכ''ל הנוסע המתמיד ופליי קארד / צילום: איה בן עזרי

מנכ"ל פליי קארד על המתחרים: "חיקוי מעלי אקספרס"

"המהלך שעשינו זו רעידת אדמה שהפכה להר געש" - כך אמר היום משה מורגנשטרן, מנכ"ל הנוסע המתמיד ופליי קארד, על המעבר מכאל לישראכרט ● בהשקת כרטיס האשראי החדש, הסביר מורגנשטרן מדוע החליף חברת כרטיסי אשראי: "אחרי שקיבלתי באופן אישי צבר תלונות, הבנתי שאת קפיצת המדרגה הבאה נצטרך לעשות עם כרטיס אחר"

חיים זגורי / צילום: יח''צ

"אייפונים בסופרמרקט? זה לא יחזיק מעמד. מפסידים על זה כסף"

חיים זגורי התחיל כמוכר אייפונים באינטרנט, והיום הוא מחזיק ברישיון שיווק רשמי של אפל, עם שבעה סניפים לרשת iStore ועוד אחד בדרך והסמכה כמעבדה רשמית ● "האתגר הכי גדול שלנו הוא ההתייקרויות הבלתי פוסקות", הוא אומר. "ראינו גם לקוחות ממגזר ההייטק והסטארט-אפים נסגרים או מצטמצמים"

כותרות העיתונים בעולם

המומחים הפחידו, השווקים רעדו - אז איך מחיר הנפט לא זינק ל-200 דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה מנע ממחיר הנפט לזנק ל-200 דולר, תחקיר הניו יורק טיימס טוען שצה"ל השתמש בפצצות עם זרחן לבן מעל אזורים מאוכלסים בלבנון, ובאיראן מסקרים את הירידה בתמיכה בישראל בעולם • כותרות העיתונים בעולם 

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור שגייסה 200 מיליון דולר להשקעה באג"ח טכנולוגיה

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

טראמפ: אתקשר לנתניהו ואומר לו לא לתקוף באיראן

באיראן מאותתים שמבחינתם ה"סבב" נגמר ● טראמפ לרשת פוקס: אני מציע לאיראן - יריתם את הטילים שלכם, זה מספיק. תחזרו לשולחן המו"מ ● צה"ל: חיל האוויר יירט עד כה את כלל הטילים ששוגרו מאיראן ● ראש הממשלה נתניהו מקיים דיון ביטחוני בצל האיומים מאיראן ● ירי מלבנון לעבר שטח ישראל - למרות ההכרזה על "הפסקת האש" החדשה ● הותר לפרסום: סרן שחר גמלא ז"ל ואהד יערי ז"ל נפלו בלבנון ● עדכונים שוטפים

יהודה אבידן, מנכ''ל משרד הדתות / צילום: שרון גבאי wikimedia.org

מנכ"ל משרד הדתות נחקר בלהב 433 בחשד למרמה ואיומים

יהודה אבידן, מנכ"ל משרד הדתות מטעם ש"ס, הוא הבכיר שנחקר היום ביאח"ה להב 433 יחד עם שני בכירים נוספים ● החשדות: מרמה והפרת אמונים, איומים ושימוש לרעה בכוח המשרה ● עורך דינו: "אנו סמוכים ובטוחים כי התיק ייסגר לאחר שיתבררו העובדות"

יירוטי חץ 3 בשמי ישראל (ארכיון) / צילום: ap, Leo Correa

המומחה שבטוח: ישראל תהיה חייבת לתקוף בתגובה באיראן

לדברי תא"ל (במיל') רן כוכב הממשל האמריקאי יהיה זה שיכריע כיצד תתפתח המערכה כעת ● וגם: מה דעתו של דובר צה"ל לשעבר על הנחיות פיקוד העורף