גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עו''ד שרה קנדלר / צילום: אבישג שאר-ישוב

עו"ד שרה קנדלר מונתה למנכ”לית הרשות לניירות ערך

קנדלר, שמכהנת כיום כמנהלת מחלקת ביקורת ואכיפה ברשות, נבחרה בתום מכרז פנימי ותחליף את עודד שפירר, שמסיים את תפקידו לאחר שבע שנות כהונה ● היא עובדת ברשות מאז 2001 ומילאה בה שורה של תפקידים בכירים

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

המצור האיראני נשבר: לראשונה יוצא מהמפרץ יותר נפט מאשר לפני המלחמה

למרות האיומים והפגיעות במכליות, יצוא הנפט דרך מצר הורמוז זינק מעל לרמות שלפני המלחמה ● תעריפי ההובלה האמירו למיליוני דולרים, חברות ספנות מוכנות לקחת את הסיכון, אך מחירי הנפט ממשיכים לשאת פרמיית מלחמה גבוהה

שרת התחבורה מירי רגב, ראש השב''כ דוד זיני וראש המוסד רומן גופמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, דובר צה''ל

המוסד והשב"כ דחפו לקבלת סמכויות בחוק - ואז כשלו בזיהוי האיום מדובאי

לפני כ-4 שנים חוקק חוק שהעניק למוסד ולשב"כ גישה מלאה ומיידית למאגר מידע על נוסעים ואנשי צוות בטיסות לישראל ● המטרה: לאפשר לגופי הביטחון להצליב מידע מודיעיני ולזהות איומים מראש ● אז איך אזרח עומאן שהראה סימני הקצנה אסלאמיים פומביים עלה על טיסת דובאי לישראל וניסה לחטוף את המטוס?

המפגש בין רה''מ נתניהו לנוסעי טיסת פליי דובאי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

אחרי הסערה והסרת האחריות: רה"מ הנחה לבדוק את אבטחת התעופה הזרה

ראש המל"ל שמואל בן עזרא יתבקש למנות בודק לבחינה יסודית של כלל היבטי אבטחת התעופה האזרחית הזרה לישראל • זאת לאחר שב-2024 המליץ מבקר המדינה לקיים עבודת מטה בנושא, ובצל הטענות במשרד התחבורה כי אין בידיו יכולת לבצע בדיקה מודיעינית של טייסים וצוותי אוויר זרים

הדס שטייף ואפי נוה / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

הפריצה לטלפון של אפי נוה תעלה לגל"צ ולהדס שטייף 600 אלף שקל

לאחר 7.5 שנים, ביהמ"ש קבע כי גלי צה"ל והדס שטייף ישלמו כ-600 אלף שקל ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה כפיצוי על הפגיעה בפרטיותו כתוצאה מהפריצה לטלפון הנייד שלו - פריצה שהובילה בהמשך לחקירה משטרתית בפרשת "מין תמורת מינוי" ● עורך דינה של שטייף: נשקול לערער

ביל גרוס / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

"הפסדתי 50% בחודש אחד": מלך האג"ח חשף את הטעות שעלתה לו ביוקר

ביל גרוס, המייסד המיתולוגי של ענקית ההשקעות פימקו, שיתף בראיון לביזנס אינסיידר את שתי העסקאות שעיצבו את דרכו ● על ההפסד הצורב: "קניתי אג"ח במינוף עם כסף שהרווחתי בבלאק ג'ק" ● ועל ההשקעה המנצחת: מניות של תשתיות אנרגיה, שנהנות כעת מדחיפה מפתיעה מכיוון מהפכת ה-AI

חברי קבוצת ''המכנה'' / צילום: סנאפ - המרכז החברתי לצילום

שלוש שנים למתקפת חמאס: יוזמה חדשה יוצאת לדרך

קבוצת "המכנה", הכוללת משפחות שכולות, שורדי שבי, בני משפחותיהם ונפגעי המלחמה והטרור, פועלת לפתרון אסטרטגי לבעיית הקיטוב בישראל ● ביל אקמן יגיע לישראל בסוף החודש, המפגש של שלו חוליו ופיטר תי'ל, וקמפיין הטלוויזיה החדש של ישראייר אחרי שנים של היעדרות מהמסך ● אירועים ומינויים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

פרשת סלייס: רשות שוק ההון שללה רישיונות של 5 סוכני פינברט

בכך עלה ל-12 מספר סוכני הביטוח שרישיונם נשלל בפרשת סלייס ● לפי רשות שוק ההון, סוכני פינברט עמדו בלב המנגנון שבאמצעותו הועברו מעל 280 מיליון שקל מכספי חוסכים לקרנות זרות בניהול הסוכנות או גורמים הקשורים אליה

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

החברה הישראלית שבונה את השדה הסולארי הגדול במערב

פרויקט Mammoth של דוראל באינדיאנה צפוי להגיע עד 2029 לכושר ייצור של 2.9 ג’יגה-וואט ולהשתרע על שטח הגדול מתל אביב-יפו ● החברה תשקיע קרוב למיליארד דולר בהרחבת הפרויקט, וצופה תוספת של כ-350 מיליון שקל להכנסות השנתיות

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ''ל אאורה ישראל / צילום: תמיר לוי

אאורה פרסמה הצצה לנתוני המכירות של הרבעון השלישי. כך מבצע חבר תרם למכירות

חברת הנדל"ן סיכמה את הרבעון השלישי עם נתון הגבוה מסך המכירות בשני הרבעונים הראשונים של השנה יחד ● הדחיפה המרכזית הגיעה ממבצע ההנחות למועדון "חבר" באוגוסט, במסגרתו נמכרו כ-385 דירות בחמישה פרויקטים של החברה ברחבי הארץ ● המנכ"ל והבעלים אטרקצ'י מעריך כי החברה תעמוד ביעד השנתי של 1,200 דירות ● המניה ירדה בכ-4% במסחר בתל אביב אחרי פרסום הנתונים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות הבנייה איבדו גובה

מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.4% ● מניות הבנייה ירדו במקביל להמשך העלייה בתשואות האג"ח בארה"ב והציפיות להעלאת ריבית של הפד; נתוני המכירות של אאורה העיבו על הסנטימנט בסקטור ● דוראל קיבלה היתרי בנייה לשלב ב' להאב האנרגיה באינדיאנה ● טלטלה בבזא: משרד האנרגיה דורש בעל שליטה אסטרטגי, המניה צנחה ● וגם: למרות ספטמבר ההפכפך, שלוש המניות שג'יי.פי מורגן מסמן לחודש אוקטובר

מימין: גרוג' נגל,  פיטר הגמן וקרל דיסרות. זוכי פרס נובל לרפואה ב-2026 / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

זוכי נובל ברפואה: מפתחי שיטה שמאפשרת לשלוט במוח דרך אור

קרל דיסרות מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, פיטר הגמן מאוניברסיטת הומבולדט בברלין וגאורג נגל מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה זכן בפרס נובל ברפואה עבור גילוייהם בתחום האופטוגנטיקה – שליטה בפעילות תאים באמצעות אור

אולם תצוגה של ביי אנד דרייב / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של ביי אנד דרייב

הלקחים מהמשבר שנקלעה אליו סוכנות רכבי היוקרה

ביי אנד דרייב, שהתמחתה במשך 3 עשורים בשיווק רכבי יוקרה עבור יבואנים ועוד, נקלעה לחובות של 97 מיליון שקל ● בבקשה לעיכוב הליכים חשפה הסוכנות את הסיבות למשבר, בעיקרן המלחמה והריבית, שגררו ירידה חדה בביקוש לכלי רכב מפוארים ● האם זהו מקרה בודד או קדימון למגמה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הנאסד"ק מטפס לשיא חדש בתמיכת ענקיות הטכנולוגיה; תשואות האג"ח ממשיכות לעלות

הנאסד"ק מטפס בכ-0.7%, בתמיכת מטא, אנבידיה, ברודקום ו-SpaceX ● מחירי הנפט מאבדים גובה ● משבר האג"ח בצרפת מעיב על אירופה; הבורסה בפריז בולטת לשלילה בעקבות צניחת מניית שניידר אלקטריק, שמשלימה עסקת ענק בארה"ב ● בורסת טוקיו קפצה במעל 2%

שוק ההון והשקעות / עיבוד: Shutterstock

המוניטין המפוקפק של אוקטובר בשווקים. ומה יקרה השנה

ב־19 באוקטובר 1987 נפל השוק ב־22% ביום אחד. וזו לא המפולת ההיסטורית היחידה שנקשרה דווקא לאוקטובר • האם העליות בשוק יימשכו, או שהחולשה שכבר מסתתרת מתחת לפני השטח תתפרץ? ואילו סיבות לאופטימיות יש למרות הכול?

מה יעשו היום המניות הדואליות, והדגל האדום של בנק אוף אמריקה

לפי הערכות בשוק, דוח התעסוקה בארה"ב הוריד מהשולחן העלאת ריבית באוקטובר - אך תשואות האג"ח הממשלתיות המשיכו לטפס ● הנאסד"ק טיפס לשיא חדש בהובלת מניות השבבים, אך אנליסטים מזהים שחיקה מתחת לפני השטח בוול סטריט ● במוקד השבוע: הפרוטוקולים מפגישת הפד בספטמבר ● בסיטי מעלים בחדות את התחזית לביטקוין ● וגם: האינדיקטור של בנק אוף אמריקה קרוב לאיתות מכירה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

4,000 ממחבלי 7.10 חוסלו, ראש השב"כ: חמאס מתכנן מתקפה

שלוש שנים לאחר טבח ה-7 באוקטובר, מערכת הביטחון מציגה תמונת מצב לגבי סגירת המעגל נגד מבצעי המתקפה ● דובר צבא סעודיה מסר כי 100 מטוסי קרב השתתפו לפנות בוקר במבצע "השחר של תימן" שבו פתחו נגד החות'ים ● בכיר ביטחוני באיראן, הזהיר כי ההידרדרות המהירה במצב הכלכלי הכניסה את איראן לאחת התקופות הקשות בתולדותיה ● נתונים חדשים מצביעים על זינוק נוסף ביצוא הנפט ושבירה בפועל של מנוף הלחץ האיראני העוצמתי ● עדכונים שוטפים

מסעדת קיסו / צילום: מצגת החברה

במקום הנפקה: גרין לנטרן בוחנת השקעה בקיסו בשווי 300-330 מיליון שקל

ככל הידוע מדובר במגעים שאינם בעלי אופי מחייב, ולפי שעה טרם נחתם מסמך מחייב בנושא ● בגרין לנטרן לא צפויה להיות נכונות לשלם את השווי שציפו לו בעלי רשת המסעדות בהנפקה, שהוערך בכ-330 מיליון שקל, כך שניתן להעריך בזהירות שאם תהיה עסקה, היא צפויה להיות בשווי נמוך יותר

מייק קוהאן ונתנאל לורנצי / איורים: גיל ג'יבלי

השורטיסט שעם פחות מ־10 מיליון דולר השתלט על חברת נדל"ן שהסתבכה

המיליארדר מייק קוהאן איבד את השליטה בחברת הנדל"ן הנושאת את שמו שנקלעה לאחרונה לסחרור, לאחר שלא עמד בהחזר חוב שכנגדו שיעבד את מניותיו בחברה ● הבעלים החדש של קוהאן, נתנאל לורנצי, ינסה להשכיח את הסיבוב הקודם שלו בשוק ההון, שלא הסב נחת למשקיעים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מביטוח לחיסכון: המהפכה של רשות שוק ההון בביטוח הסיעודי

אחרי שנים של משברים בקופות החולים, קיצוץ בתגמולים וחשש מקריסה, רשות שוק ההון טוענת שפשוט אין ברירה אחרת ומציבה את הפתרון שלה - לעבור מביטוח סיעודי לחיסכון ● אלה עיקרי המתווה החדש