גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

עובר בשלום, בינתיים: כ-98 אלף נוסעים צפויים לעבור היום בנתב"ג

אחרי הכאוס בשבוע שעבר והתחזיות ליותר מ-100 אלף נוסעים ביום, הפעילות בנתב"ג נמשכת היום בשקט יחסי ● ביממה האחרונה אף נרשם שיפור בזמני ההמראות והנחיתות

בני לנדא / צילום: איל יצהר

הצרות של בני לנדא: יעביר את חלקו בפרויקט הנדל"ן המשותף לויתניה

חברת הנדל"ן שבשליטת רמי אונגר תרכוש את זכויותיו של יזם ההייטק בפרויקט משותף בנס ציונה באמצעות נטילת חוב של כרבע מיליארד שקל וויתור על חוב של לנדא כלפיה ● ויתניה הפרישה אשתקד 80 מיליון שקל בעקבות קריסת עסקי הדפוס של לנדא

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

יותר מ־20% ביומיים: מאחורי הזינוק במניית הרכב הזו עומדת רכישה מאסיבית

המנכ"ל גיל אגמון רכש מניות של החברה תמורת כ-148 מיליון שקל והעלה את שיעור ההחזקה שלו בה מכ-49% לכ-56% ● המניה ירדה בכ-67% מאז שיאה האחרון

ידיעת שפות מגינה מפני התדרדרות קוגניטיבית במוח / צילום: Shutterstock, ahmetmapush

האם נכון לפרסם מידע רפואי על אדם שאינו יכול לתת הסכמה?

הדוקו על ההתמודדות של משפחת מיקי ברקוביץ' עם הדמנציה שלו העלה למודעות את המחלה, אך גם העלה שאלה עקרונית: מי מוסמך להחליט מה ייחשף על אדם שכבר אינו יכול להביע את רצונו? ● החוק מסדיר את קבלת ההחלטות בענייניו, כולל באמצעות ייפוי כוח מתמשך, אך מותיר מקום לשאלות מורכבות גם סביב פרטיותו

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בעלי הקרקעות הפרטיות בשדה דב לביהמ"ש: "הגרלה לפני בדיקות הזיהום - פגומה ובלתי הוגנת"

החשש מזיהום הקרקע ברובע שדה דב ממשיך לעכב את חלוקת הזכויות בין כ־1,700 בעלי הקרקעות בגוש הגדול ● לאחר שהשמאי קבע כי בשלב זה אין מידע חדש המצדיק שינוי בחלוקת השווי בין המתחמים ברובע, בעלי זכויות טוענים בבית המשפט כי דווקא בשל היעדר תוצאות בדיקות הזיהום לא ניתן לקיים עדיין את ההגרלה

הרמטכ''ל אייל זמיר (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

“הקופה ריקה, מוכנות צה"ל נפגעת”: האזהרה החריגה של הרמטכ”ל

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בהערכת מצב הבוקר כי המחסור בתקציב פוגע במוכנות צה"ל, שנמצא בכוננות גבוהה ● הדברים מגיעים על רקע הכוונה לפרוץ שוב את תקציב המדינה ולהוסיף עשרות מיליארדי שקלים לביטחון, בין היתר לרכש מיידי של אמצעי לחימה ● המהלך, בעיצומה של תקופת בחירות, עלול להגדיל את הגירעון ולהכביד על הממשלה הבאה

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

“השלכות קטסטרופליות”: רוסיה מאיימת לתקוף מטרות בריטיות

לאחר שבריטניה אישרה את העברת טכנולוגיית טילי השיוט ארוכי הטווח שלה לאוקראינה, רוסיה מחריפה את הטון ומאיימת על יעדים בריטיים בתוך אוקראינה ומחוצה לה

רגולציית הגנת הסייבר מתהדקת / אילוסטרציה: Shutterstock

35 אלף דולר בסין, 220 אלף שקל בישראל: הרכבים החדשים שבדרך לישראל

משרד התחבורה צפוי לפרסם בקרוב הנחיות חדשות ליבואני הרכב ולמוסכים, על רקע העלייה באיומי הסייבר והחשש מהמידע שכלי רכב חכמים מעבירים לשרתים בחו"ל ● במקביל, יבואני הרכב נערכים לגל נוסף של דגמים חשמליים מסין, בהם דגמי פרימיום של Voyah, Denza, XPENG וזיקר ● וגם: יונדאי טוסון פלאג־אין הושק בישראל ● השבוע בענף הרכב

אימון שליטה ברחפן באונדס / צילום: רמי זרנגר

עם שבעה עובדים חדשים בכל שבוע: הפתרון היצירתי של חברות הרחפנים הצומחות

תעשיית הרחפנים הישראלית גדלה במהירות מסחררת, ובחברות המובילות כבר מדברים על קצב גיוס של לא פחות משבעה עובדים בשבוע ● כדי למלא את השורות הן מקימות בתי ספר פנימיים, שמכשירים חניכים עם ניסיון אפסי באמצעות תוכניות בזק ● הצצה לשער הכניסה החדש לעולם הדיפנס־טק

קמפיין yellow / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הופ הופ: המותג yellow חוזר לזכורות והאהובות, ומתברג גבוה באהדה

הפרסומת של בנק הפועלים למתחם הג'וניור בנמל ת"א מתברגת גם השבוע בפסגת הזכירות והאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● וגם: פרידה מפרופ' אבי דגני, מייסד ונשיא גיאוקרטוגרפיה, שהלך השבוע לעולמו

אופק גבע / צילום: עופר בראון

בן 23, עובד בקונדיטוריה משפחתית באשקלון, וגם מנהל תיק השקעות של מאות אלפי שקלים

אופק גבע בן ה–23 עובד מגיל צעיר בקונדיטוריה של משפחתו באשקלון, ואת כל מה שחסך בעבודה השקיע בגיל 18 בשוק המניות. זה נגמר בהפסד כואב ● אחרי שלמד את התחום בשירות הצבאי, חזר להשקיע עם כללים ברורים: טווח החזקה ארוך וסיכון גבוה ● המשקיעים החדשים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה קפץ במעל 3%, מניות השבבים טיפסו

מדד ת"א 35 קפץ במעל 1% ● קמטק נובה וטאואר זינקו במקביל לעלייה בסקטור השבבים בוול סטריט, בעקבות דוחות אנבידיה ● שופרסל צנחה לאחר תוצאות כספיות חלשות ברבעון השני ● קבוצת אקרשטיין צוללת אחרי דוחות חלשים והודעה על עזיבת המנכ"ל עמית לנג ● בסט ירדה לאחר שהודיעה כי אי־הסדרים בחברה גדולים מאלו שדיווחה עליהם

מנכ''ל מטא, מארק צוקרברג / צילום: ap, Alex Brandon

תביעת הענק של לאומי נגד מטא: ביקורת של בית המשפט על בקשת הדחייה של מטא

בית המשפט המחוזי בתל אביב מתח ביקורת על מטא בתביעה של בנק לאומי, בסך 26 מיליון שקל ● בית המשפט הורה למטא להגיש את תגובתה עד 2 בספטמבר: "צר לי על תשובת מטא"

עמית לנג, מנכ''ל אקרשטיין / צילום: מקורות

לא רק דוחות חלשים: מניית קבוצת אקרשטיין מתרסקת. זו הסיבה

חברת מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב הציגה צניחה של מעל 85% ברווח במהלך הרבעון, בעקבות קיטון בהכנסות ועלייה בהוצאות ההובלה וההנהלה ● במקביל לפרסום הדוחות, הודיע אקרשטיין על עזיבתו של המנכ"ל, עמית לנג, פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד

יצחק תשובה / צילום: יונתן בלום

בשליטת יצחק תשובה: מניה "ישראלית" בדרך למדד היוקרתי בלונדון

חברת הפקת הנפט והגז שנמצאת בשליטת קבוצת דלק, עתידה להיכנס בספטמבר למדד פוטסי 100 ● הכניסה למדד צפויה להניב ביקושים של מאות מיליוני שקלים למניה

''מרטינט'' / צילום: דן פרץ

אח קטן וממזר: "מרטינט" מציע שילוב מושלם בין ביס לדרינק

ת"א דחקה את הקוקטיילים הצידה אבל ב"מרטינט" הם במרכז הבמה ● המטבח והאלכוהול מפרים זה את זה ויוצרים חוויה אירופית ונעימה

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה

סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסנר, חשף בוועידת הטכנולוגיה של דויטשה בנק את מהלכי ההבראה העמוקים של המנכ"ל ליפ-בו טאן ● מספר שכבות הנהלת הביניים נחתך בחצי, וצומצמו כ-250 סגני נשיא כדי להילחם בבירוקרטיה ולהאיץ פיתוח מוצרים ● זינסנר מעריך: המעבר לסוכני AI יגדיל פי 6 את הביקוש למעבדי הליבה (CPU) של החברה