גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר זינקה ב-8%, אלקטרה נדל"ן נפלה ב-6%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1%, ת"א 90 ירד ב-0.5% ● דירקטור בחלל תקשורת מבקש לרכוש מיורוקום את מניותיה בחלל ● טבע מתכוונת לגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח חדשות בדולרים ובאירו ● השקל נסחר ביציבות מול הדולר, 3 שקלים ● הערב לא מתקיים מסחר בוו סטריט

באי הוועידה

האנשים, הרגעים והתמונות מוועידת ישראל לנדל"ן

מאות יזמים, קבלנים, אנשי מימון ורגולטורים השתתפו בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס בשיתוף בנק לאומי, שהתקיימה במלון הילטון ● הוועידה עסקה במגמות, בהשקעות ובהזדמנויות הטמונות בענף, בדגש על יזמות נדל"ן

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

רן קוניק, אבי סלמה ואיציק דנינו, בשיחה אריק מירובסקי / צילום: כדיה לוי

ראש העיר שמודה: "לרשת פה דירה זה לעשות אקזיט"

בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן הציגו ראשי ערים את האתגרים שמלווים את המשך הפיתוח בעריהם: ראש עיריית גבעתיים רן קוניק הסביר מדוע בלם את תנופת הבנייה וקשר את חידושה להתקדמות המטרו, ראש עיריית אופקים איציק דנינו הצביע על הפער בין קצב הצמיחה למשאבים, וראש עיריית נתניה אבי סלמה מתח ביקורת על התקציבים שמעמידה המדינה לרשויות המקומיות

יהודה סבן, מנכ״ל עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים / צילום: כדיה לוי

מהפכת התשתיות של ירושלים: "תהיה כאן מסה קריטית שהייתה חסרה"

יהודה סבן, מנכ"ל החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, אמר בוועידת ישראל לנדל"ן כי מהפכת התשתיות בכניסה לירושלים צפויה להפוך את הבירה למוקד עסקים חדש, עם מגדלי ענק, תחבורה מתקדמת והטבות למשקיעים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פריז רשמה עליות קלות, פרנפורט ולונדון ירדו ● הין התחזק מול הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מאז פברואר, על רקע הציפיות הגוברות להעלאת ריבית במדינה ● בורסת סיאול זינקה במעל 4%, בהובלת ענקיות השבבים SK Hynix וסמסונג ● נפט מסוג ברנט כמעט 98 דולר ● בוול סטריט לא יתקיים מסחר בשל יום הפועלים ● וגם: אורקל תדווח בסוף השבוע - ומנייתה עשויה לנוע במעל 10% בעקבות הדוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לתת לזמן לעשות את שלו: כך ארה"ב יכולה לנצח את איראן

כותרות העיתונים בעולם: הבכיר האמריקאי שבטוח שארה"ב רק צריכה למשוך זמן, למה האיראנים כבר לא יכולים לקנות מקרר, והתחזית של גולדמן זאקס למחיר הנפט אם ההסלמה תחריף ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע / צילום: כדיה לוי

יו״ר נת"ע חשפה: "קנסנו זכיין ב-70 מיליון שקל. נוודא עמידה בלוחות זמנים"

יודפת אפק ארזי דיברה בוועידת ישראל לנדל"ן על המתח בין הרצון לפיתוח בסביבת המטרו לבין הוראות תוכנית המתאר של עיריית ת"א־יפו: "צריך לדאוג שהפרויקט ימצה את הפוטנציאל שלו עד הסוף" • על העיכובים בקו הירוק של הרכבת הקלה, אמרה אפק ארזי: "יש התקדמות משמעותית, אבל לא מספקת. קנסנו את הזכיין"

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

דיווח: בריטניה נערכת להכריז סנקציות נרחבות על ההתנחלויות כבר מחר

הסנקציות צפויות לכלול איסור סחר על מוצרים מההתנחלויות ועשויות לכלול סנקציות על חברות שבונות ביהודה ושומרון ● היתקלות חריגה בבופור: כוחות צה"ל חיסלו מחבל, שני לוחמים נפצעו קל ● אזרח ישראלי כבן 20 נפצע קשה בפיגוע דקירה במרחב עוצרין ● ישראל מעמיקה אחיזה ברכסים השולטים בדרום לבנון; 15 מנהרות הושמדו יחד ● צה"ל תקף בעזה לאחר שכלי הנדסי עלה על מטען במרחב הקו הצהוב; אין נפגעים לכוחותינו

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ''ל אאורה, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

יעקב אטרקצ'י: "אני לא מצליח להבין את הקמצנות והטיפשות של המדינה בתוכניות התחדשות עירונית"

בוועידת ישראל לנדל"ן, אמר יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל של חברת אאורה, כי רכישות דירות ב-2 עד 3 מיליון שקל מובילות את השוק ● לגבי תוכניות ההתחדשות העירונית אמר כי "חלק גדול מהתוכניות, מאות אלפי דירות, לא יקרו" ● בנוסף אמר כי "גם אם יחזירו את כל הפועלים הפלסטינים - נעבוד רק עם זרים. לא עובדים עם מחבלים"

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות

אולריך זיגמונד, מנהיג מפלגת ''אלטרנטיבה לגרמניה''. משווק לגרמנים גאולה ונוסטלגיה / צילום: ap, Michael Kappeler

הבטחות לביטחון כלכלי וגירוש מהגרים: הימין הקיצוני סוחף את גרמניה

חמושה במנהיג כריזמטי ובתסכול הבוחרים, מפלגת הימין הקיצוני AfD רשמה ניצחון חסר תקדים במדינת מחוז ● עם הבטחות נגד מהגרים, לרכוש אנרגיה זולה, ולהגדיל פנסיות, המפלגה צוברת תאוצה, ומפלגות המרכז צריכות לחשב מסלול מחדש, לפני שישארו מחוץ למשחק

צחי אבו, מנכ''ל ארי נדל''ן, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

"טעיתי": צחי אבו מתוודה לאחר הניסיון שכשל לרכישת ג'י סיטי

בוועידת ישראל לנדל"ן דיבר אבו, מנכ"ל ארי נדל"ן, על אסטרטגיית ההשקעות של הקבוצה, על העסקאות האחרונות ועל ההזדמנויות שהוא מזהה בשוק ● "כל זמן שמחיר מטרה פועלת, שוק הדיור ימשיך לדשדש"", הוא טוען, ומעריך כי "התחדשות עירונית היא כיום המנוע הכי גדול בענף המגורים"

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כמעט תשעה מכל עשרה דולרים שגויסו בהייטק הישראלי בשנת 2025 זרמו לחברות AI

דוח של קהילת DatA-IL ונתוני IVC מצביעים על הדומיננטיות של הבינה המלאכותית בגיוסי ההון: חברות בתחום גייסו 11.8 מיליארד דולר במהלך שנת 2025, מה שמהווה לפי הדוח 89% מכלל ההון שגוייס ב2025 בהייטק הישראלי ● אז מהי בכלל ההגדרה המדויקת לחברת בינה מלאכותית, מי החברות שנחשבות לכאלו שעוסקות בליבת התחום, וגם: האם ההכשרה באקדמיה מדביקה את הקצב?

עו''ד אמיר חן, יו״ר פישר (FBC), בשיחה עם יובל ניסני, גלובס / צילום: כדיה לוי

עו"ד אמיר חן: "מה שאנבידיה הולכת לעשות לצפון זה דבר שאי אפשר לדמיין בכלל"

עו"ד אמיר חן, יו"ר פישר (FBC), אמר בוועידת ישראל לנדל"ן שבניגוד לציפיות, כניסת ה-AI לארגונים דווקא הביאה עמה עלייה בשוק המשרדים ● על ההאצה בעסקאות בתחום הדאטה סנטרס אמר חן: "זה נותן תנופה משמעותית ומחליף עסקאות אחרות"

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט

כביש חוצה ישראל / צילום: עינת לברון

2.1 מיליון שקל: רשות החברות אישרה בונוסים לבכירים בחוצה ישראל

רשות החברות תעניק תגמול של 2.14 מיליון שקל ל־28 בכירים בחוצה ישראל עבור ביצועי 2025 ● במקביל, הרשות מקדמת את מיזוג חוצה ישראל לתוך נתיבי ישראל, תוך העברת פעילותה לחברות התחבורה הממשלתיות

צילום: בר לביא

מבחירת אותיות למימון מפלגות: כל מה שצריך לדעת על סגירת הרשימות לכנסת

מה בדיוק מגישים ב"הגשת הרשימות", כיצד מחולקות למפלגות האותיות שעל הפתקים, ואיך הכסף נכנס למשוואה? ● אלה הסוגיות הבוערות לקראת השלמת תמונת ההתמודדות לכנסת ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

ינקי קוינט ועו''ד גלית רוזובסקי, בפאנל משותף בהנחיית מאיה לוין / צילום: מיכל מוסלר

ינקי קוינט: "לו אני קבלן בשדה דב, אני מציין ומתעד את כל העיכובים - ומגיש אחר כך תביעה נגד המדינה"

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, עו"ד ינקי קוינט, דיבר בפאנל בוועידת ישראל לנדל"ן על הסיטואציה המורכבת בשדה דב, ברקע הזיהום שהתגלה, ואמר: "זו בעיה טקטית, שלדעתי לא מטופלת בצורה נכונה" • עו"ד גלית רוזובסקי, ממנהלי הגוש הגדול: "בעינינו זה לא מה שעושים מזה - משהו שאפשר לטפל בו והוא מאוד נקודתי"

נטעלי שם טוב / צילום: מיכל ממן להידרומדיה, ויקימדיה

חדשות 13 הסכימה לפצות את נטע לי שם-טוב בכ-700 אלף שקל. ואז חזרה בה

לאחר סכסוך מתוקשר ופיטורים, נטעלי שם-טוב וחדשות 13 הצליחו להגיע להסכם פשרה ● אך כעת חברת החדשות מבקשת לבטלו בעקבות הודעה שפרסמה מפלגת "עמך ישראל"