גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

לאופולד אשנברנר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עלייה מטאורית, נפילה פתאומית: הכירו את הצעיר שכל וול סטריט מדברת עליו

צעיר בן 25 בשם לאופולד אשנברנר הוא השם שכל וול סטריט מדברת עליו בסוף השבוע ● הכירו את הגאון שהיגר מגרמניה, הציג חזון מטלטל על מהפכת הבינה המלאכותית, עשה תשואה של 1,000% בשנתיים ואז איבד את מרבית הכסף

רוצים גמישות ושליטה בכסף? המנגנון הפנסיוני שיכול לאפשר את זה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

נפרדו ב־2023 לאחר 45 שנות נישואים. מריל סטריפ ודון גאמר / צילום: ap, Jordan Strauss

אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

דווקא כשכביכול אמורים לנוח ולהתרווח, זוגות רבים בגיל השלישי מחליטים לפרק את החבילה ● וכשאין כבר ילדים קטנים וענייני מזונות או הסדרי ראייה, הוויכוח מתרכז יותר בפן הכלכלי ובנכסים המשותפים שנצברו ● מתוחלת החיים העולה ועד לעצמאות פיננסית: מה עומד מאחורי תופעת "הגירושים האפורים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

איזו חברת תעופה זרה לא עזבה את נתב"ג אפילו ליום אחד?

מדוע ביטל האוצר לאינטל מענק של 1.3 מיליארד שקל? ● וגם: איזו חברת תעופה זרה לא עזבה את נתב"ג אפילו ליום אחד? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

אפל הכתה את התחזיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר

החברה עקפה את התחזיות הן בשורת הרווח ובשורת ההכנסות ● הכנסות האייפון הסתכמו ב- 54.25 מיליארד דולר, מעל התחזיות ● הכנסות האייפד והשירותים היו מעט מתחת לציפיות ●  זהו הדוח האחרון של טים קוק כמנכ"ל אפל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: אמזון זינקה ביותר מ-15%

לאחר יום מסחר תנודתי, וול סטריט ננעלה בעליות ● מדד הקוספי בקוריאה רשם את יום המסחר הטוב בתולדותיו (17.9%+) ברקע זינוק בסקטור השבבים ● פוטסי ננעל בירידה של 0.2% ● אפל צוללת ביותר מ-9% ● נפט הברנט מעל 88 דולר לחבית ● הזהב נחלש

אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה ניתן לתקן את נזקי העישון לאחר גמילה?

יש צעדים שמעשנים לשעבר יכולים לנקוט כדי לזרז את התאוששות הגוף, אך נראה כי לפחות חלק מהנזק הוא בלתי הפיך

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

חברת השבבים מקריית גת בגיוס ענק לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר

אקסייט לאבס גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר, לאחר ששבב התקשורת שלה שולב בניסוי מוצלח בלווייני V3 של ספייס אקס וממשיך לאתגר את אנבידיה בשוק מעבדי התקשורת

המונית האווירית החשמלית של Joby Aviation מוצגת בלונדון בשיתוף פעולה עם וירג'ין אטלנטיק / צילום: ap, Joby Aviation

העיר שבה מונית אווירית תיקח אתכם מהשדה למרכז

הטיסה שעשתה היסטוריה ונמשכה 24 שעות ● לונדון בדרך לדלג על הפקקים משדה התעופה ● ובאל על נפרדו מליאור סושרד ● שלושה אירועים שקרו השבוע בענף התעופה

הבמאי כריסטופר נולאן על סט הסרט ''האודיסיאה'' צילום: מלינדה סו גורדון/יוניברסל פיקצ'רס / צילום: ap, מלינדה סו גורדון/יוניברסל פיקצ'רס

נולאן לא רק חידש את האודיסיאה, הוא גם המציא מודל עסקי מהפכני

ההצלחה הצפויה של "האודיסאה" לא רק צפויה לשבור שיאי קופות, אלא גם להכניס מאות מיליוני דולרים לחברת ההפקה של כריסטופר נולאן ואמה תומאס ● כך הפך הבמאי את מודל התגמול של הוליווד למכונת רווחים כמעט נטולת סיכון

הפגנות בארה''ב נגד AI. ''עלולה לפגוע בצמיחה האישית של הדור שלנו'' / צילום: Reuters, Manuel Orbegozo

צעירים עד גיל 30 יצאו למרד אותנטי וקולני. יש להם סיבה טובה

מחקר חדש מראה כי כשליש מבני דור ה־Z חשים "כעס" כלפי מהפכת ה־AI, ו־42% סבורים שהיא פוגעת ביכולתם "לחשוב באופן מעמיק" ● בארה"ב הצעירים כבר מובילים מחאת נגד עם הפגנות על בסיס שבועי, שבבסיסה תחושת כפייה, חרדה תעסוקתית והחשש מאובדן הקשר האנושי ● ומה קורה בישראל?

גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ

תשכחו מעבודה. הכנסה פסיבית היא החלום האמריקאי החדש

כשברקע התחושה הגוברת שעבודות מתשע עד חמש הן דרך ללא מוצא, יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי למצוא שיטות לא שגרתיות להרוויח כסף, ופוגשים לא מעט הונאות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

"המכירה הגדולה מאז הקורונה": החודש שטלטל את הבורסות מסביב לעולם

חודש יולי בבורסות ברחבי העולם אופיין בירידות חדות אותן הובילו מניות הטכנולוגיה, ובפרט סקטור השבבים, שצנח בשיעור דו־ספרתי ● אל החששות מפני התפתחות בועה בתחום ה-AI הצטרפה ההסלמה במזרח התיכון והעלייה המחודשת במחירי הנפט ● גלובס עושה סדר במגמות המסחר שהזיזו את השווקים

ארגונים משקיעים בבינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

ארגונים משקיעים מיליונים בבינה מלאכותית, אבל מי מחזיק בקלף המנצח?

אחת האשליות של ארגונים היא ההנחה שהטמעת AI יוצר עבורם יתרון בשוק, אלא שבפועל היא בעיקר משפרת ביצועים ● מה באמת מייצר יתרון תחרותי כשאותה הטכנולוגיה זמינה לכולם?

אחת המנות שהוצגו באתר The Shed at Dulwich / צילום: צילום מסך מאתר The Shed at Dulwich

משחקי הרעב: המסעדה הטובה בלונדון, שמעולם לא הייתה קיימת

מסעדת The Shed at Dulwich כבשה את המקום הראשון בטריפאדוויזר, והטלפונים לא הפסיקו לצלצל - אבל רק העיתונאי ש"הקים" אותה ידע את האמת ● שיעור על כוחו של הנרטיב ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

גורם ישראלי: "טראמפ קרוב מתמיד למתקפה משמעותית באיראן"

דיווח: בכיר אמריקאי מזהיר - אין מספיק כוחות ימיים כדי להמשיך להגן על ישראל מטילים בליסטיים ● משרד החוץ האמריקאי מציע לאזרחי ארה"ב לשקול נסיעות למזרח התיכון או דרכו ● בכיר צבאי איראני: "כל מדינה שתהפוך למגן ההגנה של אמריקה - תשרף באש המלחמה" ● עדכונים שוטפים

אלי אביסרור - אביסרור משה ובניו / צילום: איל יצהר

השווי נחתך ברבע: חברת נדל״ן חדשה הגיעה לת״א

חברת הנדל"ן התפשרה פעם נוספת על שוויה בדרך להנפקת מניותיה בשוק המקומי לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל ● ההתקררות בשוק המניות הביאה את החברה לקצץ כמעט 600 מיליון שקל מהשווי לפיו היא תכננה להנפיק לפני כחודשיים

סוחרים בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

ההימור הכושל והחילוץ: הדרמה שמאחורי העליות אמש בוול סטריט

קרן הגידור הממונפת של לאופולד אשנברנר, שנחשבה לכוכבת של מהפכת ה-AI, נקלעה למשבר בעקבות הימורים כושלים על מניות הבינה המלאכותית ● אבל אמש, מניות בקרן זינקו לאחר שהתבררה רכישת הפוזיציות הממונפות בידי סיטדל

מה עשו החסכונות שלכם / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

המהפך של יולי בגמל: מסלול אחד הציג תשואה חיובית. וזאת הסיבה

המסלול המנייתי והכללי סיימו חודש נוסף עם תשואה שלילית של 0.9% ו-0.5% לנוכח התנודתיות בשווקים ● למרות הירידות בארה"ב, מסלול ה- S&P 500 רשם תשואה חיובית של 2.5%, הודות להתחזקות בשקל, ובניגוד למגמה

תא''ל (במיל') דרור קשתי / צילום: בן יצחקי

התא"ל שמציג: להשתחרר מצה"ל בגיל 47 ולהקים סטארט-אפ

הוא איבד את אמו למחלת הסרטן כשהיא בת 44 ● התגייס ל־8200, שירת לצד מייסדי WIZ והחל לטפס בסולם הדרגות עד שמונה לראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל ● אחרי השחרור הקים חברה לזיהוי פרצות בזמן אמת, והיום הוא נותן לאסף רפפורט פייט מהאזרחות ● שיחה קצרה עם תא"ל (במיל') דרור קשתי, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ הסייבר Sweet