גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

המותג בוורלי הילס פולו קלאב

ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימון מסחרי

בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל אחריות נזיקית חריגה על דירקטורים ביצרנית ההלבשה התחתונה דון ג'ילי, שחויבו להשיב רווחים של כמיליון שקל לבעלות המותג בוורלי הילס פולו קלאב ● הנתבעים מכחישים שימוש ללא רישיון בסימן המסחר: "סבורים שביהמ"ש טעה"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

בדרך לחתימת הסכם ביטחוני, טורקיה ניסתה לשבש מטוסי בכירים באירופה

לפי דיווח בפוליטיקו, מטוסים שהטיסו את שרי ההגנה של צרפת, יוון והולנד לפסגת ביטחון בקפריסין סבלו מהפרעות בקשר, כשבמקביל מטוסי F-16 טורקיים עקבו אחריהם באוויר ● אנקרה מכחישה את הדיווח וטוענת כי מדובר ב"טענות פוליטיות" ● האירוע התרחש על רקע חתימת הסכם ביטחוני חדש בין צרפת לקפריסין, שמעורר התנגדות חריפה בצפון האי ובטורקיה

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי, והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

החברה שבדרך לאקזיט של 2.7 מיליארד דולר, והקשר הישראלי

ברויטרס יצא דיוווח לפיו פיוניר נמצאת במגעים למכירתה לידי Nuvei מקנדה ● פיוניר החלה להיסחר כשמוזגה לחברת SPAC בשנת 2021, שוויה במיזוג היה 3.3 מיליארד דולר ● בחברה שנוסדה ע"י ישראלים, יותר ממחצית מהעובדים מועסקים בישראל

רפי עגיב / צילום: פרטי

רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?

איש העסקים רפי עגיב, שבעברו היה מבעלי קבוצת הפועל ת"א בכדורגל, ערער על גובה המס שנדרש לשלם על שלוש עסקאות נדל"ן שביצע: רכישת בניין ביהודה המכבי בת"א ורכישה ומכירה של אופציות במקרקעין חקלאיים ● ביהמ"ש המחוזי נדרש להכריע מתי מכירת נכס מקרקעין נחשבת למכירה עסקית - ומתי למכירה פרטית

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי

בכפוף לשימוע: הממונה על התחרות שוקלת להכריז על יקבי כרמל כמונופול

בדיקת רשות התחרות העלתה כי יקבי כרמל מחזיקה ביותר ממחצית מהאספקה בשווקי התירוש והיין לקידוש, ולכאורה גם בכוח שוק משמעותי ● הכרזה כמונופול תכניס את החברה תחת החובות והאיסורים הקבועים בחוק המזון

האם מס הרכישה יירד? / צילום: Shutterstock

משקיעי הנדל"ן נטשו את השוק, ולא מאמינים שמס הרכישה יירד

מס הרכישה הגבוה המוטל על רוכשי דירה שנייה עשוי לרדת עקב פקיעת הוראת השעה בסוף השנה ● אולם בשוק מעריכים כי כמו בפעמים שעברו, כל ממשלה שתקום תדאג להאריך את תוקף המס הגבוה

קזואו אואדה,  נגיד הבנק המרכזי ביפן / צילום: Reuters, Kyodo

יפן דוחפת את הריבית לשיא של 30 שנה, ומכניסה את וול סטריט לחרדה

יפן, מתקרבת להעלאת ריבית שתביא אותה לרמה של 1% ● למרות שמדובר בריבית נמוכה ביחס למערב, ההעלאה הצפויה עשויה לפגוע בסוחרי הקרי טרייד, ואולי אף להעלים מאות מיליארדי דולרים מוול סטריט

נפילת הביטקוין מכה בחברות האוצר / צילום: Shutterstock

כולל מניה בת"א: נפילת הביטקוין מכה בחברות האוצר

שווייה של חברת זוז סטרטג'י צנח אל מתחת למטבעות ביטקוין שהיא מחזיקה, אותם רכשה במחיר כפול מזה שאליו התדרדר לאחרונה המטבע הדיגיטלי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בת"א בהובלת מניות הביטוח

מדד ת"א 35 איבד 1.1% ● המניות הדואליות מכבידות על המסחר בת"א ● מניית T&M קופצת במחזור קטן יחסית ביום הראשון שלה בת"א ● מודיעין הודיעה על כוונתה לגייס הון כחלק ממימון עסקת רכישת הזכויות בשדה נפט במפרץ מקסיקו

כותרות העיתונים בעולם

דיווח: ישראל פגעה באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד על איראן מסבב הלחימה הקצר, דיווח שישראל תקפה במתחם "אחמד כאזמי" באיראן, ובצרפת טוענים שישראל מגינה על סוחרי קפטגון בסוריה • כותרות העיתונים בעולם 

האם שוק ההנפקות ימשיך לשעוט? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החברה שחתכה 50% מהשווי לקראת ההנפקה, ומה יקרה ליתר

שוק ההנפקות בת"א נמצא באחת התקופות הטובות ביותר שלו, אך הסלמה ביטחונית עלולה לאיים על ההמשך ● בשוק מדגישים כי "ההיסטוריה מלמדת שהשווקים יוצאים ממלחמות מחוזקים" ● וגם: למה השווי של חברת הנדל"ן הקנדית עלמדב נחתך ביותר מ-50%?

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ בן 80, והחגיגה שהוא מתכנן הפכה למחלוקת פוליטית

כלוב איגרוף במדשאה הדרומית של הבית הלבן, יציעים שיכילו אלפי צופים, ומחאות ענק ברחבי ארה"ב ● דונלד טראמפ חוגג 80 שנה, ומבטיח: "זה יהיה אירוע ייחודי מאוד, זה יהיה מדהים"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

"יש לנו משתמשים שלא דיברו בטלפון 40 שנה": החברה שהפכה תמלול לחירשים למכונת מזומנים

חברת נגיש, שמנגישה תוכן לחירשים, מגייסת 85 מיליון דולר וצופה הכנסות של 100 מיליון דולר כבר השנה ● תוכנית פיילוטים חדשה תאפשר לסטארט־אפים רפואיים לנסות את המוצרים שלהם בבית החולים בני ציון ● וחוקרים מבר־אילן טוענים: סוכרת היריון מגבירה סיכונים למחלות בהמשך החיים ● השבוע בביומד

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

דוח חדש: השכר במגזר הציבורי נשחק, ושיעור העובדים המצטיינים ירד

נתוני משרד האוצר חושפים תמונת מצב עגומה: בעוד השכר במגזר הפרטי מזנק, שיעור המצטיינים בפסיכומטרי המשתלבים בשירות הציבורי צנח ב־25% בעשור האחרון ● העובדים סובלים משחיקה וירידה במיומנויות ● וגם: אחד מכל חמישה עובדי ממשלה משלים הכנסה בחוץ

שיגור של ספייס איקס / צילום: ap, John Raoux

לנצל את המומנטום שהמוסדיים יוצרים: הסוד להשקעה מוצלחת בהנפקות חדשות

לקראת הנפקות הענק המתוכננות בוול סטריט, מומלץ למשקיעים המתעניינים בהן להתחמש באסטרטגיה שתסייע לצלוח את התקופה מותחת העצבים שלאחר ההנפקה ● בין היתר לחסוך את התנודתיות המוקדמת המאפיינת מניות חדשות, בעזרת "תקופת התבססות"

צילום: Shutterstock

המרוץ נגד השעון מתחיל: מה יקרה למס הרכישה על דירה נוספת בסוף השנה?

גורמי המקצוע במשרד האוצר וברשות המסים דוחפים להארכת הוראת השעה, שתותיר את מס הרכישה ברמתו הנוכחית על 8% ● תאריך התפוגה יחול בסוף השנה, אך הבחירות ולאחריהן תקופת ממשלת המעבר עשויות להביא לקיפאון

עו''ד יוסף ויצמן, יו''ר הוועדה להגנת המקצוע בלשכה עורכי הדין ודוד פופביץ, מייסד LoFrayer / צילום:  עידן כהן, פרטי

סטארט-אפ ה-AI למד מהר: לשכת עורכי הדין תיאבק בכל הכוח לשמור על הגילדה

לשכת עורכי הדין הציגה אולטימטום למיזם LoFrayer, המציע פלטפורמת AI לביטול דוחות: תורידו את האפליקציה מהאוויר ● הנימוק: ייעוץ משפטי ניתן עפ"י חוק רק ע"י עו"ד ● בשוק מעריכים כי מדובר בתקדים שעשוי לאיים על מיזמים דומים ● הלשכה: "נילחם עד הסוף"

הצעת חוק להגבלת שכ''ט לנכי צה''ל / צילום: Shutterstock

אושר סופית: יוגבל שכר הטרחה עבור טיפול בתביעות של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה

הצעת החוק הקובעת לראשונה הגבלה על שכר-הטרחה שרשאים עורכי דין ומייצגים אחרים לגבות בתביעות נכי צה"ל וכוחות הביטחון לקבלת תגמולים בשל הנכות ● יו"ר הוועדה: "טיפלנו בנושא בחרדת קודש, תוך שמיעת כלל הקולות והבנת המורכבויות" ● זה מה שכוללת ההצעה