גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ישראל מנגיסטו / צילום: אסף אברהם

היזם שלא קיבל זימון ל-8200 "בגלל שם המשפחה" והיום חולם על הנפקה

ישראל מנגיסטו היה בין התלמידים המובילים בכיתה, אבל כשהחברים שלו קיבלו זימונים לממר"ם ו־8200, הוא נשאר בחוץ: "מי שלא היה במיינסטרים לא התקבל ליחידות החשובות" ● מאז הוא הכשיר דורות של מתכנתים, הפך ליזם ומחכה להנפקה ● שיחה קצרה עם מייסד־שותף הסטארט־אפ Trado

פוטין טובל באמבטיית קרח / צילום: ap, Mikhail Klimentyev

כך הפך פוטין את המרדף אחר אריכות ימים לפרויקט של 26 מיליארד דולר

חזירים ננסיים, הדפסת איברים, קריותרפיה וגנטיקה: נשיא רוסיה הפך את המחקר למניעת הזדקנות לאחת העדיפויות של הקרמלין

השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס

אם חציתם את גיל 60, ייתכן שאתם זכאים לשלם רק 10% על הרווחים בחשבון המסחר שלכם ● גם במוצרים פיננסים אחרים מסתתרות הטבות שעשויות לחסוך סכומים גבוהים ● ומהן הטעויות הנפוצות לקראת הפרישה? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ההמצאות שהתגלו בטעות ושינו את העולם / אילוסטרציה: Shutterstock

10 המצאות ששינו את העולם והתגלו בטעות

מהקורנפלקס ועד קוצב הלב, כמה מהמוצרים האהובים והשימושיים ביותר בעולם נולדו דווקא משגיאות, תקלות וגילויים מקריים

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

אחרי שהסכימה להצעה בתחילת השבוע: איזיג'ט משנה כיוון

דירקטוריון חברת הלואו-קוסט איזיג'ט נתן אור ירוק להצעת רכש חדשה מקרן ההשקעות האמריקאית אפולו, על פני ההסכם העקרוני למכירתה לקאסל-לייק עליו הכריזה רק בתחילת השבוע ● מניית איזיג'ט זינקה עם פתיחת המסחר בלונדון בשיעור של עד 14%

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

המשקיעים כבר מסתערים: הכירו את ענקית השבבים שעושה בכורה בוול סטריט

הביקושים בהנפקת הנאסד"ק של ספקית הזיכרון המרכזית של אנבידיה היו גבוהים פי 7 מההיצע • מחיר תעודת ADR נקבע על 149 דולר, המשקף שווי שוק של כטריליון דולר • זוהי ההנפקה השנייה בגודלה אי-פעם, מיד אחרי SpaceX ● האם הגישה הכלכלית הישירה לוול סטריט תתקן את המכפיל המעוות של החברה?

חוות שרתים. פגיעה עלולה להביא לאפקט דומינו של קריסת מערכות / צילום: Shutterstock

האיום המודרני על תשתיות לאומיות כאן, אך ישראל עדיין עסוקה במלחמה הקודמת

פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ־11 מיליון דולר בכל שעת השבתה ● היקף הנזק ממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, וכמה מפת האיומים על התשתיות חרגה מהממד הפיזי ● מהן נקודות התורפה של ישראל ואיך להיערך למציאות החדשה

ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה / צילום: GEMINI-AI

הריטריט היוקרתי שבו ילדי עשירים לומדים איך לא לשרוף את הירושה

הצצה למפגש בן שלושה ימים, שבו קבוצת יורשים בעלי הון של 7 מיליארד דולר לומדת את סודות השמירה על העושר

נתניהו מתרכז באיזנקוט, אבל מתברר שיש עוד מישהו שנושף בעורפו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: במבט ראשון לא ניכר שינוי, אבל המהפך מתגלה כשיורדים לפרטים

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

חובות של 38 מיליון שקל: עונות וג’אמפ מבקשות הקפאת הליכים

הרשתות, המפעילות 37 סניפים ברחבי הארץ, מבקשות להמשיך לפעול למשך 60 יום במטרה לאתר רוכש או משקיע ● לבבקשה נטען כי המלחמה, הפגיעה במכירות והקשיים התזרימיים הובילו לחדלות פירעון

ביל אקמן / צילום: Reuters, Brendan McDermid

לא מודאג ממפולת ושופע מחמאות לישראל: משקיע העל ביל אקמן בראיון פתוח

מייסד קרן פרשינג סקוור השלים השנה הנפקת ענק ומוביל מהלך לבניית אימפריית השקעות חדשה במודל של וורן באפט ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע רמות המחירים הנוכחיות בוול סטריט מוצדקות ("למעשה, ענקיות הטכנולוגיה זולות"), עומד על כך שהבינה המלאכותית רחוקה מלהיות בועה, ומדבר כפי שלא נחשף מעולם, כולל על המחלה הקשה של בתו

מה קורה בראש  של ג'נסן הואנג? / אילוסטרציה: אלישע נדב

מתכנן לעבוד עד גיל 80 ושולח עשרות מיילים ביום: הצצה לשיטות של המנכ"ל המדובר בעולם

אובססיבי לניצחון, בטוח שהצלחה כרוכה ב"מנות גדושות של סבל", מנהל כל יום כמו על סף פשיטת רגל, מתכנן לפרוש בגיל 80 ומאמין גדול בישראל, בעיקר בזכות מלאנוקס ● ספר חדש שופך אור על דמותו המורכבת של מי שהפך את אנבידיה מחברה שדשדשה שני עשורים לבעלת השווי הגבוה בעולם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף פתוח לעמק יזרעאל: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים במגדל העמק?

ברחוב כ"ט בנובמבר בשכונה המערבית במגדל העמק נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר, תמורת 1.8 מיליון שקל ● המוכרים זכו בדירה במסגרת תוכנית דיור ממשלתית, הקונים הם זוג צעיר, שרכשו את הדירה למטרות מגורים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

יחסינו לאן? שוכר ומשכיר בעידן שבו ממ"ד כבר אינו מותרות

המציאות הביטחונית שינתה את הכללים - גם בכל מה שנוגע לחוזי שכירות • מה צריך לקחת בחשבון לפני שחותמים על חוזה חדש? ● טור אורח

אמיר ברעם, מנכ''ל משרד הביטחון וראג'נאת' סינג, שר ההגנה ההודי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

הברית הביטחונית מתהדקת: רפאל תייצר מיירטי כיפת ברזל בהודו

לפי דיווח בהודו, רפאל צפויה לייצר מיירטי כיפת ברזל במדינה ● הודו תהיה המדינה הראשונה באסיה שתייצר מיירטי כיפת ברזל, כשבשנים האחרונות הרחיבה רפאל את הייצור לארה"ב

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, stf

אפל תובעת את OpenAI: גונבת בשיטתיות סודות מסחריים

ענקית הטכנולוגיה מאשימה את OpenAI בכך שהוציאה מעובדים של אפל מידע חסוי כדי לקדם את פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה ● התביעה מסמנת הסלמה דרמטית ביחסים בין שתי החברות, שעד לא מזמן שיתפו פעולה בתחום ה־ AI

ניסאן קשקאי הייבריד 2026 / צילום: יחצ

מול גדודי מתחרים מיפן, קוריאה וסין, לרכב הזה יש יתרון אחד בולט

ניסאן קשקאי הייבריד 2026, הקרוס־אובר היפני־אירופי המחודש, שומר על העיצוב המוכר של קודמו ● יש מרווחים ממנו, אולם מערכת ההנעה ההיברידית מרשימה, ומספקת פטור יעיל מביקור תכוף בתחנת הדלק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות השבבים זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% בערב בו וול סטריט חזרה להתמקד בסיפור ה־AI, תעודת הסל על השבבים זינקה ● שבע המופלאות בתמחור הזול ביותר מזה יותר מעשור ● פפסיקו ירדה לאחר תוצאות מעורבות לרבעון ● ההימור של אריק טראמפ על הביטקוין מחק יותר מ־600 מיליון דולר מהונו ● חברת השבבים SK הייניקס תתמחר הלילה את הההנפקה הגדולה ביותר של חברה זרה בארה"ב

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בג"ץ מציע: כהונת אליהו לראש רמ"י תסתיים ב-19 ביולי

השופטים הציעו לבטל את מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ב-19 ביולי, ולא להמתין עד סיום עבודת ועדת האיתור שתדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים ● על הצדדים להשיב עד ליום שני 13 ביולי בשעה 14:00. אחרת, השופטים יכריעו בעתירות