גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

הנפט יוצא מהמפרץ, אבל כשליש מהתמורה הולכת לשינוע וביטוח

למרות התקיפות האיראניות, יצוא הנפט דרך מצר הורמוז נמשך בהיקפים גבוהים, אך הסיכון הכרוך במעבר מייקר את השינוע והביטוח פי 20 לעומת התקופה שלפני המלחמה ● לפי OPEC, העלויות האלה מגיעות לעשרות דולרים לחבית, ונוגסות בהכנסות של יצואניות הנפט במפרץ

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

הסינים לא מאיטים: ישראל ייבאה השנה כלי רכב מסין ביותר מ-2.7 מיליארד דולר

מותגי הרכב הסיניים חצו את רף ה־60% מהמכירות בישראל במשך שלושה חודשים רצופים, ונתח השוק המצטבר שלהם מתחילת השנה הגיע ל־47% ● במקביל, יבוא כלי הרכב וחלקיהם מסין שבר שיא, ויבואני הרכב השיקו שורה של דגמים חדשים, בהם קרוס־אוברים חשמליים והיברידיים ● השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: AP

איראן שולחת מסר ישיר לאמריקאים: "נהרוג את טראמפ"

באיראן מציבים שלט ענק ומבטיחים לחסל את טראמפ ● בקוריאה הצפונית נרשם ביקור היסטורי ונדיר של שר החוץ השוויצרי ● בברזיל קטטת ענק במשחק כדורגל הסתיימה בשבירת שיא גינס ● ובריטניה סוערת בעקבות שוד נמלים היסטורי ● זום גלובלי

הסערה המושלמת בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"סערה מושלמת בשווקים": מה עומד מאחורי הקריסה בוול סטריט והירידות החדות בת"א?

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות חדות, לאחר שהמסחר בבורסה המקומית ננעל באדום בוהק ● מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל ב"מגדל ביטוח ופיננסים", מסביר מה עומד מאחורי הירידות ואיפה מסתתרת נקודת האור למשקיעים

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' בכנס ''נדל''ן אמת'' / צילום: פוטו מרסל

מנהל רשות המסים: "מההון השחור אפשר להביא עוד 8 מיליארד שקל כל שנה"

שי אהרונוביץ׳ אמר בכנס נדל״ן אמת באילת כי יידרשו לשנה הבאה מקורות נוספים בהיקף של כ-40 מיליארד שקל ● הוא תומך במס שנתי על קרקע פנויה ובחובת דיווח על הכנסות משכירות, ומעריך שהמאבק בהון השחור יכול להניב עוד 7-8 מיליארד שקל בשנה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שופטי משפט נתניהו שוקלים לזמן את היועמ"שית לדיון

שופטי משפט נתניהו שוקלים לזמן את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לדיון בדלתיים סגורות, על רקע טענות שעלו בעדותו של היועץ המשפטי הקודם פרופ' אביחי מנדלבליט ● נציגת הפרקליטות בדיון: מדובר במהלך חריג ● השופט שחם: "ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה. אנו שקלנו מהלך כזה עוד לפני"

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

אלביט. רווח חריג בענף / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ארבע עסקאות ענק בחודשיים: הרצף המנצח של אלביט מערכות

עם מודל של חברות בנות שמאפשר לה להיות מקומית במדינות שונות, גל עסקאות ברחבי העולם, בהיקף כולל של כ־1.1 מיליארד דולר, משקף לאלביט רווח חריג בענף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המוכרים לא סיפרו על הרטיבות בדירה. איזה פיצוי יקבל הקונה?

בית המשפט דחה בקשה לאיכון טלפון של בת זוג לשעבר במשך עשור, כדי להפריך את טענתה שהיו ידועים בציבור ● תביעה לאכיפת טיוטת הסכם לרכישת דירה נדחתה ● וגם: מוכרי דירה חויבו לשלם 265 אלף שקל לאחר שלא גילו לרוכשים על ליקויי רטיבות ● 3 פסקי דין בשבוע

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מנסים להעריך למה הבורסה יורדת, ומתי זה ייגמר

ההיסטוריה מלמדת שלאחר ירידה של מעל 10% מהשיא השוק מתאושש במהירות ● אבל האם זה הזמן לקנות סחורה? בבתי ההשקעות מזהים הזדמנות במניות השורה השנייה, ומנגד סמנכ"ל הבורסה מציע להמתין: "בדיעבד כולם חכמים, אבל אף אחד לא שולח SMS כשהשפל מגיע"

נמל התעופה בבולגריה / צילום: Shutterstock

גל התרעות שווא על פצצות משבש את התחבורה האווירית באירופה

גל התרעות השווא על פצצות בשדות תעופה ובטיסות ברחבי היבשת גורם לנחיתות חירום, שינויי נתיבים וסגירת נמלי תעופה ● בבריטניה מעריכים כי מדובר במבצע שיבוש רוסי, אך עד כה לא נמצאו מטעני חבלה באף אחד מהמקרים

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

פלייטיקה הכריעה סופית שהפסיקה לחפש רוכש. המניה מזנקת

חברת הגיימינג הישראלית, ששכרה לפני כחצי שנה את מורגן סטנלי כדי לבחון "הצפת ערך", הודיעה על סיום התהליך - ללא עסקה ● במקביל, פלייטיקה עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי, והציגה רווח של כ-40 מיליון דולר וזינוק ב-EBITDA ● המנכ"ל רוברט אנטוקול: "המשחקים שלנו נבנו להצליח לאורך זמן"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הכרזת טראמפ על הפסקת הסיוע מסבכת את הדרך להורדת יחס החוב של ישראל

הוצאות הביטחון התופחות והאפשרות להפסקת הסיוע האמריקאי עלולות להעמיק את הגירעון ● היקף ההוצאה שתידרש מסבכת את המשימה לחזור למתווה של יחס חוב–תוצר יורד, והשירותים החברתיים עלולים שוב לשלם את המחיר ● מהן החלופות שעל הפרק?

לוי הלוי, מנכ''ל אל על / צילום: ענבל מרמרי

ההכנסות גדלו, הרווח נחתך ואל על תחלק דיבידנד ענק

הכנסותיה של אל על צמחו ב-18% ונעמדו על שיא של 1.27 מיליארד דולר, אך הרווח נחתך בשיעור דו־ספרתי ● באל על ציינו כי קצב ההצטרפות למועדון הנוסע המתמיד FLY CARD עלה על התחזיות ● טרם פרסום הדוחות, הכריזה חברת התעופה על דיבידנד ענק נוסף בהיקף של 116.2 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אדום בוהק בבורסה: ת"א 35 צנח בכמעט 4%; הדולר מזנק

ירידות חדות בבורסה המקומית: ת"א 35 צולל בהובלת מדדי הביטחוניות והטכנולוגיה, שסופגים לחץ עקב השלכות תוצאות בחירות האמצע בארה"ב ● מניות בזק ואדגר עולות בניגוד למגמה בעקבות חתימת מזכר הבנות להקמת חוות שרתים בפתח תקווה ●  אל על נופלת לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות ● בשוק המט"ח, הדולר עולה ל-3.18 שקלים ● וגם: ענקית ההשקעות שמעריכה שהניצחון הדמוקרטי בבחירות יעניק לפד מקום לעוד ארבע העלאות ריבית

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך מיוטיוב

חודשים אחרי שעלתה לראשונה לאוויר, הפרסומת של ביטוח 9 שוב מתברגת בראש

חברת הביטוח אחראית לפרסומת האהובה ביותר, בעוד פרטנר מתברגת כזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת אל על, שגייסה את "פרזנטור הטיסות" שלה גם לקמפיין טלוויזיה

צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האנליסט הבכיר מוול סטריט מעריך: מה תהיה התחתית של מניות השבבים?

מאז ה-6 באוקטובר נמחקו כ-4 טריליון דולר משוויין של מניות השבבים הגדולות ● השאלה עכשיו היא אם זה סוף הירידה: דן אייבס צופה לשבבים עוד 10%-12% ירידה, וטום לי מ-Fundstrat רואה "תגובת יתר" וצופה ראלי של 20% בטכנולוגיה

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

יום חריג: הבורסה עם מחזור של 19.4 מיליארד שקל – השני בגובהו בעשור האחרון. זו הסיבה

עדכון מדדי המניות החצי שנתי התרחש הערב בבורסה בתל אביב • בעקבות זאת, קרנות הסל והקרנות המחקות שינו את אחזקותיהן בהיקף של 14 מיליארד שקל • מחזור המסחר היה שווה ערך ליותר מארבעה ימי מסחר רגילים • טבע ספגה את היצע המכר הגדול ביותר, בעוד פאלו אלטו הובילה את הביקושים כחלק מהמשך כניסתה המדורגת למדד ת"א-35

ג'ינה הינוחוסה מהמפלגה הדמוקרטית. ניצחה בבחירות בטקסס / צילום: ap, Ashley Landis

למה המשקיעים מודאגים מהזכייה של הדמוקרטים בטקסס?

בכמה נמכרו שתי קומות במגדל מגורים ברחוב הירקון בתל אביב? • מחיר הביטוח של מותג רכב אחד עלה בניגוד למגמה בגלל שהוא נגנב יותר מאחרים. מיהו? • וגם: על פי ההסכם המקורי, מתי צפוי הסיוע האמריקאי להסתיים? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

דליה איציק / צילום: רמי זרנגר

דליה איציק מסיימת את תפקידה כיו"ר דירקטוריון הדסה

לאחר שש שנים, המרכז הרפואי הדסה הודיע כי יו"ר דירקטוריון המרכז, השרה לשעבר דליה איציק, תסיים את תפקידה ● בתקופה הקרובה יחל הליך איתור היו"ר החדש