גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א עבר לעליות; הנפט והגז מזנקים, מגה אור נופלת

ת"א 35 מטפס בהובלת סקטור האנרגיה ועל רקע הצפי לפתיחה ירוקה בוול סטריט • מגה אור נופלת בעקבות עצירת האישורים של רשות החשמל לחוות שרתים ל-140 יום ● מבטח שמיר קופצת בעקבות עסקת ענק של 307 מיליון אירו עם כלל ● הדולר נסחר ביציבות ● בוול סטריט עליות בחוזים העתידיים, המשקיעים יחפשו השבוע תשואה נראית לעין בדוחות גוגל, טסלה ואינטל ● שתי מניות השבבים בדרום קוריאה הפכו ל"מידע מקדים" כלפי מניות ה-AI בעולם

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

לקראת הנפקת ענק: אנתרופיק מציעה 600 אלף דולר למי שיעצב את הנרטיב שלה בוול סטריט

אנתרופיק מתכוננת להנפקה ומגייסת מנהל יחסי משקיעים בשכר של 600 אלף דולר בשנה ● במקביל, החברה מחזקת את שורותיה עם בכירים חדשים ממתחרות ומשקיעה מיליארדים בהרחבת כוח המחשוב שלה ● לפי הדיווחים, אנתרופיק עשויה לצאת להנפקה כבר באוקטובר

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

דריכות מוגברת בישראל: "הסיכוי להסלמה גבר משמעותית"

הערכה: החלטה אמריקאית לעלות מדרגה ברף התקיפות באיראן צפויה להתממש ● האש לא פוסקת: דיווחים באיראן על תקיפות אמריקאיות בבושהר ● משמרות המהפכה: "מצר הורמוז לא יהיה בטוח למעבר כל עוד פעולות ארה"ב באזור יימשכו" ● צבא ארה"ב הודיע מוקדם יותר על גל התקיפות שהיה התשיעי ברציפות ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים של EdgeConneX / צילום: אתר החברה

הימור במיליארד דולר: הגופים המוסדיים שהשקיעו בחוות שרתים אמריקאית

מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם ● מגדל: "כשאתה הולך עם גוף חזק ומנוסה, הסיכוי להיפגע נמוך יותר" ● מיטב: "כשיש חוזים מול החברות הכי גדולות, יש ביטחון לעשות את העסקה"

אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים נכנסו לשוק דובי. אבל האנליסט הזה לא מודאג

הסנטימנט במניות השבבים הגיע לנקודת רתיחה: מדד השבבים נכנס רשמית לטריטוריה דובנית עם נפילה של 20% מהשיא ● אך אנליסט בנק אוף אמריקה בטוח שלא מדובר בהיפך מגמה: "הלחץ הנוכחי על הסקטור הוא בסך-הכול אתחול קיצי"

קופת גמל להשקעה. למי זה מתאים? / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

קופות גמל להשקעה: מי מוביל בתשואות, והאם זה בכלל משתלם?

קופות גמל להשקעה מציעות לחוסכים דרכן אפשרות לפטור ממס רווחי הון אחרי גיל 60 - בתנאי אחד ● למי המוצר מתאים, איך מפקידים ומתי אפשר למשוך את הכסף? ● גלובס עושה סדר

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

הדודים נגד האחיינים: כך הוכרע סכסוך על רכוש עיזבון האם

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הורה לאכוף הסכם בין יורשים שנחתם בעקבות צו ירושה, ודחה את טענת האחיינים כי מנגנון השמאות שנקבע בו קיפח את זכויותיהם ● נקבע כי לא הוכח פער מהותי בין הערכות השווי למחירי השוק, והאחיינים חויבו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל

צילום: Shutterstock

הטעות הנפוצה והמסלול שמתאים למי שקיבל ירושה: המדריך לכסף שלכם

מגמל להשקעה ועד ההטבה בקרן השתלמות: אחרי עוד חצי שנה מצוינת בבורסה, שוק החיסכון מציע מגוון מכשירים שיכולים לסייע לכם להגדיל משמעותית את הונכם לאורך השנים ● למי מתאים כל מוצר, ואיך תרוויחו ממנו יותר?

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

80 מיליון שקל: עובדי רשות המסים בהווה ובעבר נעצרו בחשד לקבלת שוחד

מספר עובדי רשות המסים חשודים כי קיבלו שוחד ואפשרו הגשת בקשות להחזרי מס פיקטיביים בהיקף של כ־80 מיליון שקל ● כמה מהם נעצרו בפשיטה רחבת היקף של להב 433 ורשות המסים ● גורם בכיר במשטרה: "בשלב זה נבחנת השאלה האם החשודים עבדו ככנופיה מאורגנת או שכל אחד עבד בנפרד"

המשחק של צרפת מול אנגליה, אמש / צילום: ap

אחרי שלושה ניצחונות – המודל שפספס את המנצחת של המונדיאל

שלוש תחזיות מוצלחות הפכו את מודל המונדיאל של הכלכלן יואכים קלמנט לאחד המסקרנים בעולם הספורט ● הפעם המודל סימן את הולנד, שהודחה בשלבים המוקדמים כזוכה – והמודל שסחף תשומת לב עולמית הגיע לסוף רצף ההצלחות שלו

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

הסתיים הסכסוך בקניון הזהב: נדחה ערעור גינדי נגד מגדל על 800 מיליון שקל

הערעור של חברת "דירות יוקרה" של האחים גינדי על דחיית תביעת הענק נגד מגדל בסך 800 מיליון שקל נדחה ע"י בית המשפט העליון ● במקביל, העליון ביטל את החיוב של החברה לשלם למגדל פיצוי על אובדן הכנסות משכירות ● לאחרונה השלימה מגדל את ההשתלטות בקניון הזהב לאחר שקנתה את חלקה של משפחת גינדי

פייסבוק / צילום: Shutterstock

משתמשים ברחבי העולם מדווחים על תקלות בפייסבוק ובאינסטגרם

עפ"י הדיווחים, האפליקציה של הרשת החברתית מבית מטא עובדת כנדרש, אך גרסת המחשב לא עובדת ● מטא לא פרסמה הודעה רשמית, ולפי שעה לא ברור מה סיבת התקלה או היקפה

התרחיש שעלול לסכן עד 30% מהסחר הימי העולמי / צילום: AP

ההסלמה המחודשת באיראן: התרחיש שעלול לסכן עד 30% מהסחר הימי העולמי

המתקפות האמריקאיות הממוקדות על נמלי משמרות המהפכה מציבות במוקד את החסימה במצר הורמוז, בעוד שחזרתם של החות'ים למערכה מאיימת שוב על נתיבי הסחר העולמיים ● ובתוך איראן, הכלכלה המקומית מגיעה לשפל היסטורי ופוגעת בילודה

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בשל עומס יתר: רשות החשמל עוצרת אישורים לחוות שרתים

רשות החשמל מקפיאה ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שהיקף הביקושים זינק ל-27 אלף מגה-ואט ● כמות הבקשות שעומדות כרגע לאישור הן פי 3 מהצריכה הממוצעת של משק החשמל בישראל

הנהלת קבוצת חג'ג ייזום נדל''ן, בפתיחת המסחר לרגל כניסתה למדדי הדגל של הבורסה, מדד ת''א-90 ות''א-125 / צילום: אמיר לוי

פרויקט היוקרה בבבלי מגלה: למכור דירות בחצי מיליארד שקל זה לא תמיד מספיק

למרות מכירות של 549 מיליון שקל, קבוצת חג'ג' קיבלה ארכה עד סוף 2026 לעמידה בתנאי הליווי בפרויקט בבבלי ● הבנקים הגדילו את האשראי ב־30 מיליון שקל והקשיחו את תנאי ההכרה בעסקאות

התצוגה של אלביט UK בסלון האווירי בפרנברו, בריטניה (ארכיון) / צילום: אלביט מערכות

אלביט זכתה בחוזים בסך 370 מיליון דולר בארה"ב

החברה הבת אלביט אמריקה זכתה בכמה חוזים בסך 370 מיליון דולר מרשות המכס וביטחון הגבולות האמריקאי ● החברה הבת בבריטניה, אלביט UK, פותחת היום את התצוגה שלה בתערוכה האווירית הבינלאומית פרנבורו 2026

משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מתכווץ: התחלות הבנייה בקצב הנמוך ביותר זה 17 שנה

ברבעון הראשון החלה בנייתם של 53,128 מ"ר משרדים בכל רחבי הארץ, קצב שנתי של קצת יותר מ־200 אלף מ"ר ● ב־2025 היקף התחלות הבנייה למשרדים הסתכם בכ־560 אלף מ"ר, ובתחילת העשור הקצב הגיע ליותר ממיליון מ"ר בשנה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

מחירים, תלונות? זו חברת התעופה שהישראלים מעדיפים. ובגדול

אל על שומרת על מעמדה בצמרת הענף, ולמרות הביקורת על המחירים, הישראלים ממשיכים להעדיף אותה ● ארקיע צברה נקודות על רקע תגובה מהירה והפעלת טיסות חילוץ לטאבה, וחברות התעופה מהמפרץ נהנות מהמחויבות לשוק המקומי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

איך יגיבו מניות השבבים בת"א למפולת, והסקטור שמתחמם בוול סטריט

ההסלמה בין ארה"ב ואיראן עולה מדרגה נוספת, בעוד מתפרסמים דיווחים על היערכות להרחבת הלחימה ● מניות השבבים נכנסו רשמית לשוק דובי ● הבנק המרכזי האירופי יפרסם החלטת ריבית, בארה"ב המשקיעים חוששים מהעלאה מפתיעה ● כלכלנים מעריכים כי האינפלציה בישראל בדרך להיפוך מגמה ● וגם: הסקטור שמככב לאחרונה בוול סטריט צפוי להמשיך בראלי שלו ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

רון יקותיאל, אמנון שעשוע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: איל יצהר, אלעד מלכה

"אין הרבה חברות כמוה בשווי כזה": למה מניית טבע לא מפסיקה לרדת?

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • האנליסטים חלוקים לגבי עתידה של מובילאיי לקראת הדוחות השבוע ● בקרן הגידור מסבירים למה טבע דווקא שווה "קנייה" ומחיר יעד גבוה ב-31% מהשוק ● וגם: איזה מנוע צמיחה עשוי להזניק את מניית קלטורה אחרי התנודתיות החדה?