גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; תשואות האג"ח נסוגו

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● תשואות האג"ח עברו לירידות ● נפט מסוג ברנט שוב מעל 100 דולר ● ענקית השבבים מיקרון פרסמה תחזית אופטימית ● אנתרופיק בוחנת אפשרות להנפיק את מניותיה באמצע נובמבר ● המשקיעים ימתינו בדריכות לדוח התעסוקה בארה"ב שיפורסם מחר

נוסעים בצ'ק אין לטיסת פליי דובאי / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"השב"כ לא בודק": הטיסות שהפכו לחור השחור של עולם התעופה הישראלי

חקירת הטייס העומאני של חברת התעופה האמירותית נמשכת, אך ברור שהאירוע יוביל לשינויים בסדרי האבטחה ● בשיחה עם גלובס משרטטים מומחים בתחום את השינויים האפשריים ואת האתגרים שעומדים בפני כוחות הביטחון ● וגם: עלויות הכרטיסים בטיסות החילוץ של החברות הישראליות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ: "טייס המשנה היה טרוריסט או משוגע. אינסטלטור הציל את המטוס, זה מדהים"

נשיא ארה"ב סיפר הלילה כי שוחח עם נתניהו על התקרית בטיסת פליי דובאי: "אינסטלטור ישראלי שמע את הצעקות, נכנס לתא הטייס והרים את הסטיק לפני שהמטוס התרסק" • נתניהו בראיון ל־CBS: "אני לא חושב שזו הייתה חטיפה, האירוע נראה כמו ניסיון התאבדות"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה ובוול סטריט לקראת דוח התעסוקה

מגמה שלילית באסיה ועליות קלות בחוזים העתידים בניו יורק ● דריכות לקראת נתוני התעסוקה בארצות הברית שיתפרסמו אחה"צ ● מניית נייקי צללה במסחר המאוחר בעקבות הדוח הרבעוני ● בת"א לא יתקיים היום מסחר ● המדד של בנק אוף אמריקה שמסמן: תתכוננו לצאת מהשוק

סמיט מאצ'צ'אר / צילום: Reuters, משרד החוץ הישראלי

הקפטן של טיסת פליי דובאי הפך לגיבור לאומי בהודו

כותרות העיתונים בעולם: התקשורת בהודו מצדיעה לגבורתו של סמיט מאצ'צ'אר, הקפטן ההודי של טיסת פליי דובאי; עשרות מכליות נפט איראניות נתקעו בים ההודי בעקבות המצור של ארה"ב; וגם: האם מנהיג הימין הצרפתי הפרו-ישראלי היה אנטישמי בעברו? • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

ישראל רייף, יו''ר אפקון החזקות / צילום: עזרא לוי

אחרי ניסיון המיזוג הכושל: אפקון רוצה להנפיק את זרוע האנרגיה המתחדשת שלה

החברה, שבשליטת משפחת שמלצר, תנסה לקדם גיוס לפי שווי של 800 מיליון שקל לזרוע האנרגיה המתחדשת שלה, פחות משנה לאחר שניסתה למזג אותה עם סאנפלאור הציבורית בשווי נמוך בהרבה • כחלק מהמהלך: מנורה ומגדל ימכרו את חלקן בשותפות באירופה בתמורה למניות החברה המונפקת

צביקה מנס,  מנכ''ל ברק לאומי חתמים

איפה עובד צביקה מנס, מגיבורי טיסת פליי דובאי?

לאיזו קרן הון סיכון הצטרפה השבוע שורדת השבי נועה ארגמני? • איזו עיר הובילה במספר התחלות הבנייה של התחדשות עירונית במחצית הראשונה של השנה? • וגם: מחיר של איזה מוצר יוקרה צנח ביותר מ-50% מאז שנת 2021? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

איור: גיל ג'יבלי

איך מקבלים תשואה דולרית של 5.5% בשנה? "יש לא מעט חלופות"

ברוקר הביטוח האמריקאי Aon גייס 14 מיליארד דולר באג"ח וזכה לביקושים של פי 5 מהסכום שהציע למשקיעים ● מה שמלמד איך ברקע הטלטלה באג"ח הממשלתיות, אג"ח חברות הפכו להזדמנות ● ואיך המשקיע הישראלי יכול להיחשף לאגרות בחו"ל? ● גם בגרסת הפודקאסט 

סמיט מאצ'צ'אר / צילום: Reuters, משרד החוץ הישראלי

"הכרחתי את עצמי לפתוח את הדלת": הטייס ההודי מדבר לראשונה על רגעי האימה

סמית מאצ'צ'אר, קפטן בטיסת פליי דובאי לישראל, נפצע קשה לאחר שהותקף על ידי טייס המשנה, אך הצליח לפתוח את דלת הקוקפיט ● "כשהייתי שרוע על הרצפה, הרגשתי שהמטוס צולל מטה במהירות", סיפר בשיחת וידיאו עם ראש ממשלת הודו

פרופ' מוסא יודעים / צילום: מיקי אופק

אחרי שהכניס לטבע מיליארדים, פרופ' מוסא יודעים מנסה לפצח את האלצהיימר

פרופ' מוסא יודעים, מפתח התרופה לפרקינסון של טבע וחתן פרס ישראל, לא עוצר: בגיל 86, יש לו עוד שתי תרופות פוטנציאליות לאלצהיימר בפיתוח וחממה שהקים, המשקיעה במכשירים רפואיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על ההחלטה לעלות לישראל, על התקווה שמצא במחקר חדש ועל הפרישה הכפויה מהטכניון ● וגם: מה הדבר האחד ביום שהוא לא מוותר עליו?

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אחרי מאבק: העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר

בית המשפט העליון התיר לפרסם את שמו של סגן-אלוף אריה עמידרור, ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה בזמן מתקפת ה-7 באוקטובר ● עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, ניהל בחודשים האחרונים מאבק משפטי נגד סיום שירותו ונגד פרסום זהותו ● בצה"ל כבר נקבע כי הוא נושא באחריות פיקודית לכשלים שקדמו לטבח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; פאלו אלטו מעל טריליון שקל, אל על קפצה

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.3%, מדד ת"א 90 ירד ב-1.5% ● מניית פאלו אלטו עשתה היסטוריה וחוצה את רף שווי השוק של טריליון שקל ● מניות התעופה טיפסו אחרי הדרמה בטיסת פליי דובאי ● הסנטימנט בעולם מחריף: תשואות האג"ח בבריטניה ובארה"ב מטפסות לשיאים חדשים ● מיקרון הציגה תוצאות כספיות שהכו את ציפיות האנליסטים, הבוקר מניות השבבים בטוקיו הקפיצו את הבורסה במעל 3%

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית

חיילים גרמנים / צילום: Shutterstock

ידידה של ישראל בדרך לתקציב ביטחון שלא נראה כמותו

חברות ביטחוניות ישראליות משתתפות בתערוכות באזרבייג'ן ובמרוקו ומעמיקות שם את הקשרים הביטחוניים ● החברה הבת האמריקאית של רפאל קיבלה הסכם להסמכת טיל ספייק SR עבור צבא ארה"ב ● וגרמניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון לכ־140 מיליארד אירו ב־2027, לצד בחינת ייצור מיירטי פטריוט במדינה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

המסלול שטיפס, וזה שאכזב: מה עשה החיסכון שלכם בספטמבר?

החודש המעורב בשווקים חלחל לתשואות בקופות הגמל, כשהמסלול הכללי הציג עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.1%, בזמן שהמסלול המנייתי עלה ב-0.2% ● המסלול העוקב אחרי ה-500 S&P הציג תשואה חיובית של 2%, בתמיכת התחזקות השקל

דובאי / צילום: ap, Fatima Shbair

פליי דובאי השעתה טיסות לארץ: מה יקרה לישראלים שנתקעו באמירויות?

מי צפוי להפעיל את טיסות החילוץ מהאמירויות, מה יקרה למחירי הטיסות, ומהן הזכויות של נוסעי פליי דובאי? ● גלובס עושה סדר

קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, TNS/ABACA

מיליארדר הגידור מעמיד את התרומה הגדולה בהיסטוריה לאוניברסיטה

קן גריפין, מייסד סיטאדל ומאנשי הפיננסים החזקים בארה"ב, העניק לקרנגי מלון את התרומה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות ההשכלה הגבוהה • 2 מיליארד דולר יופנו להקמת קמפוס חדש במיאמי, והשאר למדעי המחשב ולפעילות האוניברסיטה בפיטסבורג • גריפין:"זו השקעה במצוינות"

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

ינון קרייז ימונה למנכ"ל משותף בענקית המדיה הממוזגת של פרמאונט-וורנר ברדרס דיסקברי

יו"ר ומנכ"ל פרמאונט דייוויד אליסון הודיע הלילה על מינויו של ינון קרייז הישראלי, שפרש מהנהלת יצרנית הצעצועים מאטל, למנכ"ל משותף של החברה הממוזגת של פרמאונט ו-וורנר ברדרס דיסקברי עם השלמת העסקה ● קרייז יפקח על הפעילות השוטפת ועל מיזוג הפעילויות העסקיות של שתי החברות ● מדובר בתפקיד הבכיר ביותר בהוליווד

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

הטייס העומאני התכוון לבצע פיגוע, לא ניתן עדיין לקבוע אם איראן אחראית

הממצאים הראשוניים מחקירת טייס המשנה בסעודיה מצביעים על כך שפעל בכוונת מכוון לבצע את הפיגוע ממניע לאומני ● טראמפ: אם לא יושג הסכם, ייתכן שנתקוף באיראן אחרי בחירות האמצע בארה"ב ● התובע הכללי באיחוד האמירויות הורה לבדוק אם האירוע בטיסת פליי דובאי אתמול היה פעולת טרור ● העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר - סא"ל אריה עמידרור ● עדכונים שוטפים

בניין להב 433 / צילום: גלובס

בכיר בחברה ממשלתית נחקר במשטרה בחשד לזיוף והפרת אמונים

שוטרי להב 433 ערכו חיפוש בביתו ובמשרדו של החשוד ותפסו מסמכים ומדיה דיגיטלית ● בתום חקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים