גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טראמפ: "דחיתי את ההצעה האיראנית להפסקת אש"

לפי תחקיר מגזין האטלנטיק, ראש המודיעין המצרי הגיע לישראל 11 ימים לפני הטבח והזהיר מפני התלקחות בעזה • גורמים ששוחחו עם המגזין טוענים: מצרים המשיכה להעביר מסרים מודיעיניים עד יומיים לפני המתקפה ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דחה את הצעתה של איראן להגעה להפסקת אש בתוך שבעה ימים ● עדכונים שוטפים

הדמיה של תשתית מרכז נתונים מודולרי עם ייצור חשמל צמוד / צילום: ap, Business Wire

הקמת תשתיות הבינה המלאכותית הופכת להימור הכלכלי הגדול בתולדות ארה"ב

ההשקעה במרכזי נתונים גדולה מזו שהושקעה בתעלות, במסילות הברזל וברשת החשמל גם יחד ● ההשקעה יוצרת מקומות עבודה ועושר, אך גם מגבירה את האינפלציה

איל וולדמן. מלאנוקס; אודי מוקדי. סייברארק; אסף רפפורט. וויז; צחי ארבוב. אקרו נדל''ן / צילומים: מנש כהן, עומר-הכהן, אלכס פרגמנט, יח''צ

בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה

מחירי המניות שעלו בשנים האחרונות הפכו אותן למטבע נוח לביצוע רכישות - אך מומחים לא מזהים מגמה חד־משמעית במבנה העסקאות, שרבות מהן עדיין מתבצעות במזומן ● "הבחירה בין מזומן, מניות או שילוב ביניהם, היא למעשה החלטה על האופן שבו הסיכון והפוטנציאל מחולקים בין הקונה למוכר"

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

סמנכ"לית השיווק של יד2: באחת מכל ארבע מודעות מורידים מחיר

לפני חצי שנה עשה אתר יד2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות שני חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

Apple iPhone 18 Pro / צילום: יח''צ

בדקנו את האייפון החדש, לא בטוח שתרצו לקנות אותו

סדרת האייפון 18 פרו נחתה בישראל בגל ההשקה הראשון, ונראה כי החידושים לא מספיק משמעותיים ● מה בכל זאת יש שם? צמצם מכני שמאפשר לראשונה שליטה ידנית במצלמה, מערכת קירור משופרת ואי דינמי מצומצם להרצת שלוש פעולות בו-זמנית

ברוקלין. חלק מהבניינים יכולים להגיש בקשה להטבה חדשה / צילום: Shutterstock

ההטבות על מס הרכוש עומדות לפקוע, וניו יורק תתייקר עוד יותר

ההפחתה ההדרגתית של הטבת מס פופולרית בניו יורק צפויה להביא לזינוק במסי הנכסים או בשכר הדירה של דיירים באלפי בניינים

איור: Shutterstock

הפה שלכם עשוי להחזיק את הסוד לחיים ארוכים ובריאים יותר

מחקרים קושרים בין חיידקי הפה למחלות לב ולירידה קוגניטיבית, וכעת גוברים המאמצים להתייחס לחלל הפה כמקור לדלקת המשפיעה על הגוף כולו

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי שוק המניות יגיע לנקודת שבירה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האם ה-6% הוא ה-5% החדש? התרחיש השחור של "מלך האג"ח" שמלחיץ את וול סטריט ● הספקנות בוול סטריט גוברת: למה המניה הגדולה בעולם נסחרת בתמחור חסר היסטורי? ● לקנות מניות בלילה: העולם עובר למסחר רציף, אבל לא כולם מרוויחים מהמהלך ● המיליארדים שזורמים והתנודתיות שנשארת: המבחן האמיתי של שוק הקריפטו ● וגם: מה מלמדות המפולות הגדולות על החודשים המסוכנים של השנה?

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י; עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה / צילום: כדיה לוי, ענבל מרמרי, אורי שדה

הפגישה הדרמטית עם רשות התחרות: מאחורי פיצוץ הסכם הגז בין ניו־מד לדליה

בסוף השבוע הודיעה ניו־מד על ביטול עסקת הענק, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר ● יומיים קודם לכן הציבה בפניה רשות התחרות את התנאים לאישור, וההערכות הן שההודעה נועדה לרכך את המגבלות החדשות ● מדובר בשעת מבחן למנכ"ל החדש של ניו־מד - ניב סרנה

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים

הבית הלבן ביקש הבהרות לאחר שסוכני AI של OpenAI ניגשו למידע מאתרי ממשל פדרליים וניסו לאסוף נתונים נוספים ● לפי הרשויות והחברה לא נחשף מידע לא ציבורי, אך האירועים מעוררים מחדש חשש מהתנהגות בלתי צפויה של מודלים מתקדמים

הטאלנט האולטימטיבי בעידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

המומחיות לא מתה, רק שינתה צורה. זה הטאלנט האולטימטיבי בעידן ה-AI

הנגישות הגוברת לכלי AI מטשטשת את היתרון של ידע בסיסי ומיומנויות כלליות ● דווקא במציאות הזו מתחדד הערך של מומחים שיודעים להפעיל שיקול־דעת, לחבר בין תחומים ולפתור בעיות מורכבות

העצרת הכללית של האו''ם, ארכיון / צילום: Shutterstock, lev radin

הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

61 חברות חדשות נוספו ל"רשימה השחורה" של העסקים הפועלים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ● אילו חברות ברשימה, מה המשמעות, ולמה דווקא עכשיו? ● גלובס עושה סדר

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו''ר אוניברסיטת רייכמן / צילום: יהושע יוסף

"קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"

שיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר אוניברסיטת רייכמן ● על איך הוא מנגיש השכלה גבוהה בשכר לימוד של 100-50 אלף שקל בשנה, החזית מול האוניברסיטאות והמימון שלא קיבל לבית הספר לרפואה: "שערורייה שמעלה לי את הטורים"

גלית בן נאים, סגנית לכלכלן הראשי / צילום: שלומי יוסף

המחוז שבו בוטלו כ־700 עסקאות בשוק הדיור, אך קצב הבנייה ממשיך לגדול

סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים, חושפת כי מאות עסקאות לרכישת דירות חדשות בדרום בוטלו - נתון שמקפיץ את מלאי הדירות הלא מכורות באזור לשיא של מעל 11 אלף ● למרות הצטברות המלאי והצניחה במכירות, התחלות הבנייה אינן מאטות

זלמן שובל / צילום: שלומי יוסף

בגיל 96, זלמן שובל רוצה להציל את מערכת הבריאות בישראל. ויש לו תוכנית

הרופאים הישראלים עוזבים, הרופאים היהודים באמריקה מתחילים לחשוש לעתידם, והשגריר לשעבר מזהה הזדמנות לחבר בין שתי התופעות ● בדרך הוא חוזר לימים שבהם היה שגריר ומזהיר מפני האנטישמיות משני צדי המפה הפוליטית ● וגם: מה הוא חושב על פרשת מלי וליאל יהלומי, שהביאה את בנק ירושלים שבשליטת משפחתו לכותרות?

באד באני בהופעה. שיא השמעות / צילום: Reuters, Mairo Cinquetti/NurPhoto

אחרי שכמעט נעלם: האלגוריתם החזיר לקדמת הבמה את האלבום כמוצר שלם ועמוק יותר

הסטרימינג הפך את הסינגל למוצר מרכזי – שיר אחד, בתקווה גם קליט, שישאיר את הקהל מחובר ● עכשיו מתברר שזה לא מספיק, ויוצרים בולטים בארץ ובעולם מתעקשים לחזור דווקא לאלבום מלא

מפגינים במדריד. מחאת ענק נגד משבר הדיור בספרד / צילום: ap

פונתה אחרי 70 שנה בדירה, והציתה מחאת ענק בספרד

אישה בת 87 ממדריד פונתה מדירתה לאחר שקרן השקעות שרכשה את הנכס העלתה את שכר הדירה מ־500 ל־2,650 אירו בחודש ● המקרה הצית מחאת ענק בספרד, בה דורשים המפגינים הגנה על שוכרים ואיסור על פינוי ללא דיור חלופי ● המקרה מתרחש על רקע משבר דיור חריף במדינה, המתמודדת עם מחסור של מאות אלפי דירות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

נדב בלילה מסתער על עוד חוות שרתים שתעלה יותר ממיליארד שקל

לגלובס נודע כי הקרקע באזור התעשייה אלון תבור נרכשה תמורת 83 מיליון שקל, לאחר שקבוצתו של בלילה כבר רכשה 40 דונם במתחם ● הקמת חוות השרתים, בהספק של 50 מגה-וואט ובשיתוף דוראל ואמפא, צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל ולהניב לחברות הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה קיבלה חצי מדירת הורי הגרוש, המשפחה ערערה. מה קבע ביהמ"ש?

שכנים שלא תיקנו את הנזילה בדירה הסמוכה למרות פסק דין חויבו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט ● אישה קיבלה מחצית מדירת הורי בעלה לאחר שבית המשפט הכיר בהבטחה שניתנה לה, אף שלא הייתה בכתב ● וחברת שמירה לא הצליחה לעצור חילוט של 100 אלף שקל, לאחר שהמועצה המקומית טענה להפרות בתנאי ההעסקה ● 3 פסקי דין בשבוע

יוחאי עבאדי, מנכ״ל חברת Pcentra / צילום: נועם אבירם

מסיירת צנחנים למנכ"לות בגיל 27: המסלול הלא שגרתי וההחלטה הגורלית של יוחאי עבאדי

"כתלמיד היה לי מאתגר. היו לי בעיות קשב וריכוז קשות. היו מוציאים אותי מהכיתה. בסוף אבא אמר לי: זה או בית הספר או עבודה בבננות. איכשהו סיימתי עם בגרות" ● שיחה קצרה עם יוחאי עבאדי, מנכ"ל חברת Pcentra, מפעילת שירות רב־קו אונליין בישראל