גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מלון היוקרה The Yacht / צילום: איה בן עזרי

בהשקעה של מיליארד שקל: המלון החדש של פתאל

פתאל חנכה במרינה בהרצליה את מלון היוקרה The Yacht, בצמוד למלון הרודס הרצליה אותו השיקה לפני כעשור על אי מלאכותי ● ראש המוסד היוצא דדי ברנע ערך הופעה פומבית נדירה בכנס בנק הפועלים ● ונועה קירל השיקה את הסניף החמישי של Fashion Club, לצד הכרזה על קולקציה משותפת עם המותג ● אירועים ומינויים

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל חברת האם, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

שלושה חודשים אחרי פגיעת הטיל האיראני: כמה פיצוי קיבלה החברה?

חברת הרחפנים אירוסול, שמפעלה ניזוק במהלך מבצע "שאגת הארי", דיווחה כי קיבלה פיצוי כספי בהיקף של 7 מיליון שקל ● בינתיים השלימה החברה מעבר למפעלים חדשים ופעילות הייצור חודשה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוסים של 13 מיליארד שקל בפחות מחצי שנה: למה הלקוחות נוהרים למיטב?

בית ההשקעות שבשליטת משפחות סטפק וברקת רשם 5 חודשים היסטוריים של גיוסי כספים בשוק הגמל מהמתחרים, בין היתר בשל שיקום היחסים עם סוכני הביטוח ● גם במור יכולים להיות מרוצים כשהם עקפו את אלטשולר שחם והפכו לגוף הגמל השני בגודלו בישראל

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי ויקטורי / צילום: עומר וידר

פרשת תיאום המחירים: מחר יחל שלב ההוכחות במשפטו של בעלי ויקטורי

יחד עם מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד, המואשם בשישה אישומים, הועמדו לדין גם איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● מדובר בתיק דגל של רשות התחרות ● רביד ויתר הנאשמים מכחישים את כל ההאשמות

סוחרים בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

הבורסה שהייתה מהטובות בעולם נתנה את האות לכאוס בשווקים

גל מכירות במניות ה־AI הפיל את החוזים בוול סטריט ואת אירופה ושלח הבוקר את בורסת דרום קוריאה לירידות של 10% ● הסיבה: מימושי רווחים, חששות מתמחור יתר והמתנה לנתוני אינפלציה ודוחות מיקרון ● "זו תזכורת לכך שמדובר עדיין בעסקים מחזוריים ואופורטוניסטיים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר עקפה את בנק לאומי בשווי שוק

מדד ת"א 90 ירד בכ-2% לטריטוריה של תיקון ● המסחר בת"א התנהל על רקע "ההתקדמות המעודדת" שנרשמה בשיחות בין איראן לארה"ב ● חוזה גדול למגה אור ● רקח אשר בשליטת פימי זינקה לאחר הפרסום שמרדכי אלגרבלי פורש מתפקיד המנכ"ל ● ברן חתמה על מזכר הבנות להקמת שני קמפוסים אוניברסיטאיים במערב אפריקה

מרקו רוביו עם שגריר ישראל לייטר ושגריר לבנון מועאד במו''מ בוושינגטון , ארכיון / צילום: Reuters

שגרירות ישראל בוושינגטון: החל סבב השיחות החמישי בין ישראל ללבנון בתיווך ארה"ב

בפעם השנייה היום: מחבלי חיזבאללה חצו את הקו הצהוב על אזרחי - וחוסלו; ארגון הטרור טען כי התקיפה הפרה את הסכם הפסקת האש ● משרד החוץ האיראני ושגריר איראן לאו"ם הבהירו כי פקחי סבא"א לא יורשו להיכנס לאתרי הגרעין שנפגעו; טראמפ מתעקש: הצהרתה לא נכונה - היא הסכימה לפיקוח מלא על הגרעין ● לאחר שטהרן הודיעה על הקמת ועדה עם עומאן בנושא מצר הורמוז ודיווח על הגבלות תנועה, טראמפ טען ל"שיא של כל הזמנים" ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב, ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

ארה"ב הסירה את הסנקציות על נפט איראני ל-60 יום

עפ"י מסמך של המשרד לבקרה על נכסים זרים, ארה"ב מאפשרת כבר כעת הקלה משמעותית ומסירה את הסנקציות על הנפט האיראני עד 21 באוגוסט - זאת בהמשך למזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן ובהמשך למו"מ שמתנהל בשווייץ

למה מנהלים ישראלים מתקשים לתקשר באנגלית / צילום: Shutterstock

זו לא האנגלית - זה כשל התקשורת השקט של מנהלים ישראלים

גם מנהלים מבריקים וכריזמטיים עלולים להתקשות בתקשורת בשפה זרה ● הכשל האמיתי שנפוץ בקרב מנהלים ישראלים בזירה הלאומית - והמיומנויות הנדרשות כדי התגבר עליו ● טור דעה

S&P 500 / צילום: Shutterstock

משקיעים פסיביים, הגיע הזמן להתעורר: ה-S&P 500 הפך להימור מרוכז על AI

המשקיעים התרגלו בעשורים האחרונים שהשקעה פשוטה במדד המניות האמריקאי המוביל מנצחת בגדול ● אבל תנאי המאקרו שתמכו בכך נעלמו, והמדד שהבטיח פיזור רחב הפך למרוכז במניות טכנולוגיה, בדגש על בינה מלאכותית ● המצב דורש כמה התאמות אקטיביות בתיק

פריז / צילום: Shutterstock

פריז או לונדון, לא משנה: ענף התיירות רושם את העלייה הגדולה של השבוע

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענפי התיירות והאופנה רשמו ביצועים טובים הודות למבצעים ולשער הדולר

אתר בנייה. בעיגול: ראש הלמ''ס והסטטיסטיקן הלאומי פרופ' ירון פלוס / צילום: ויקיפדיה

2,000 דירות נעלמו? הנתון המפתיע שמבלבל את שוק הדיור

קצב מכירת הדירות בשפל, אבל לפי הלמ"ס מלאי הדירות הלא מכורות שבידי קבלנים דווקא ירד בחודשים האחרונים ● אלא שבמקביל, היתרי הבנייה הגיעו לשיא חדש עם יותר מ־82 אלף יחידות דיור ● התשובה לפרדוקס נעוצה בין השאר במתודולוגיית החישוב של הלמ"ס עצמה

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

איראן סותרת את ההצהרות הרשמיות בארה"ב: "סוגיית מתן האישור לכניסת פקחי סבא"א לאיראן לא אושרה"

הסתיים סבב השיחות הראשון בשווייץ בין איראן וארה"ב ● סגן נשיא ארה"ב נשא הצהרה עם סיום המו"מ בשווייץ וסתר את הצהרות איראן בעניין הגרעין: "מצפים לביקור של סבא"א כבר השבוע" ● סוכל ניסיון חדירה מכיוון ירדן לאזור המלונות באילת ● המתווכות: יוקם "מנגנון למניעת חיכוך בלבנון" - ללא ישראל ● עדכונים שוטפים

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

עורכי הדין הבכירים חברו למיזם מיוחד. עכשיו הוא נקלע לקשיים

חברת פרטנרס, המציעה שירותי משרד לעורכי דין עצמאיים בבניינים יוקרתיים בתל אביב, הודיעה ללקוחותיה כי נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט "בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב" ● פרטנרס: "המטרה - הסדר מאוזן שיבטיח את המשך פעילות החברה"

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

לא רק נדל"ן וקמעונאות: רמי לוי רוצה להנפיק את חברת הרחפנים שלו בת"א

חברת הרחפנים קאנדו דרונס, שבשליטת רשת הקמעונאות רמי לוי, מקדמת גיוס של כ-20 מיליון שקל בבורסה בת"א לפי שווי של כ-83 מיליון שקל ● בשנה האחרונה ניסתה החברה, שפועלת בעיקר מול לקוחות אזרחיים, להיכנס גם לתחום הצבאי

שר הכלכלה ניר ברקת, במסיבת העיתונאים היום / צילום: אדוארד שטרן

ברקת: "הסל של ישראל הזיז את השוק. קרה מה שהמונופולים לא רצו שיקרה"

ברקת הציג נתונים שלפיהם יוזמת "הסל של ישראל" הובילה לירידות מחירים, לגידול במכירות קרפור, ולהגברת התחרות בענף המזון ● במקביל תקף את רשתות השיווק, האשים אותן בתיאום נגד המכרז, ויצא נגד כלי תקשורת שלדבריו פועלים בניגוד עניינים ● מנגד, צרכנים רבים ממשיכים לדווח על חוסרים במוצרים ועל קשיים במימוש ההטבות שהובטחו במסגרת המהלך

תחנת הכוח באלון תבור בה מחזיקה רפק אנרג'י / אילוסטרציה: AP PRO

בדרך לבורסה: ההנפקה החמישית של איש העסקים הוותיק

תנחום אורן ינסה לנצל את העניין הגובר של המשקיעים המקומיים, כדי להנפיק את רפק אנרג'י לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל - גבוה משל החברה האם שבשליטתו ● אורן מחזיק גם בחברת אינטרגאמא הפועלת בתחום הנדל"ן, ובאו.אר.טי המשקיעה בין היתר בגלידות פלדמן

תחבורה ציבורית בישראל / צילום: Shutterstock

סקר: אזורי התעשייה בישראל מנותקים מהתחבורה הציבורית

קווי תחבורה חסרים ותזמונים לא מותאמים, מרחיקים עובדים מאזורי התעשייה ומכבידים על המגזר העסקי, כך בסקר חדש של התאחדות התעשיינים המציג תמונת מצב מדאיגה ● כ־73% מהתעשיינים מציינים כי החיבור של המפעל שלהם לתחבורה ציבורית הוא ברמה נמוכה או כמעט לא קיים, נתון שמטפס לכ־81% באזורי הצפון והדרום

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מנכ"ל בגירה מדבר לראשונה מאז ההנפקה: "במקום להפריט את תע"א, צריך לעודד ביטחוניות קטנות"

בכנס של פירמת EY השתתפו שורה של מנהלים בכירים, ביניהם מנכ"ל ונשיא בגירה ירון מזרחי, מנכ"ל נקסט ויז'ן חן גולן וחגי שרייבר מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס, ושוחחו על האקלים הנוכחי בשוק המיזוגים והרכישות ● שרייבר: "סיום המלחמה עם איראן התקבל בשוק ההון בישראל בקרירות" ● יו"ר החברות הממשלתיות רועי כחלון: "תע"א ורפאל מתחרות בידיים קשורות בחברות פרטיות כמו אלביט"