גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

סקוט בסנט, ג'יי. די. ואנס ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Umit Bektas

בלי מטוסים או טילים: כך יכול טראמפ להדק את טבעת החנק סביב איראן

מכס של 25% על מדינות שמנהלות עסקים עם איראן, השבתת חלפני כספים באמירויות והגברת האכיפה על צי הצללים שמוביל נפט איראני ● בארה"ב מקווים שהגברת לחץ כלכלי על איראן תדחוף לסיום המלחמה ● מומחים מסבירים אילו כלים כלכליים עוד נותרו לה

קתי ווד, וורן באפט, ריי דליו, ביל אקמן, גרג אייבל / צילומים: AP, REUTERS

משקיעי העל מסתערים על המניה הזו - אבל ביל אקמן מחסל בה החזקות

בימים האחרונים פורסם טופס F13 שחושף את ההשקעות של האנשים החזקים בוול סטריט ● ברבעון השני של השנה משקיעי העל הימרו בגדול על גוגל ו־SpaceX של אילון מאסק שהונפקה במהלך הרבעון, ודווקא מניות השבבים חטפו מימושים

המדד בת"א שהתנתק מהעולם, ומה יעשו היום המניות הדואליות?

המאבק סביב מצר הורמוז נמשך וסיומו לא נראה באופק ● המניות הביטחוניות בת"א צנחו, בעולם נרשמה מגמה הפוכה ● עונת הדוחות בארה"ב בדרך להיות החזקה מזה חמש שנים, גל של חברות ממגוון סקטורים ידווחו השבוע בת"א ● פרוטוקול הפד יחשוף עד כמה הבנק המרכזי מפולג לגבי גובה הריבית ● וגם: האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט העלה את תחזיתו ל-S&P 500 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

אחרי שנתיים קשות בענף: תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל

כותרות העיתונים בעולם: התיירים האמריקאים מתחילים לחזור לישראל, הבכיר הכורדי בעיראק שהיה מעורב בתיווך בין איראן לארה"ב, וההערכות בעולם לפיהן ארה"ב ואיראן עלולות להילחם שוב עוד לפני בחירות האמצע ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

הגאות בשוק ההון הקפיצה את רווחי מיטב: "הרווח בשנת 2026 יגדל ביותר מ-25%"

בבית ההשקעות הגדול בישראל הציגו ברבעון האחרון צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, הודות לעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים ובדמי הניהול שהיא גובה בקרנות הפנסיה, הגמל והנאמנות ● מנכ"ל מיטב, אילן רביב: "בטוחים ביכולתנו לעבור את התחזית השנתית שלנו"

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד

אחרי ההודעה על שריון אורן דוברונסקי ברשימת הליכוד, רבים הזהירו שהוא יחויב בהון עתק ● ממה זה נובע, ומי עוד חשוף לתשלום הזה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שגית דותן, מנכ''לית חברת האשראי מקס / צילום: אורן דאי

מקס חתמה את הרבעון ברווח נקי של 80 מיליון שקל. וכמה חברים בכרטיס התעופה שלה?

התאוששות חדה והתרחבות בפעילות התיירות: הרווח הנקי של מקס עלה ב-13% ל-80 מיליון שקל ברבעון השני ● הכנסות חברת כרטיסי האשראי טיפסו ל-621 מיליון שקל, תיק האשראי הצרכני צמח ב-13.7% ● כרטיס התעופה SKYMAX חצה את רף 100 אלף הלקוחות

ביקוש עז לדירות עם ממ''דים. בנייה חדשה בת''א / צילום: Shutterstock

פי 2 מהרצליה ורמת גן: מה קורה בשוק הנדל"ן של תל אביב

נתוני הלמ"ס חושפים שדירת 4 חדרים ממוצעת בתל אביב עלתה ברבעון השני יותר מ־5 מיליון שקל ● בערים השכנות, לעומת זאת, נרשמה ירידה במחירים ● וגם: הסיבות לגל ביטולי העסקאות בנגב ולזינוק החריג בדמי השכירות בבית שמש

באיזה בנק להשקיע? / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית

הגדלת תיק האשראי, התייעלות ורווחים בשוק ההון, איפשרו לבנקים הגדולים להציג שיפור ברווח המצרפי ברבעון ● בנק לאומי מעל כולם ברווח, בתשואה על ההון וביחס היעילות, הבינלאומי עם דיבידנד יוצא דופן ● נורת אזהרה: גידול רבעוני דו ספרתי בהפרשות להפסדי אשראי

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

בצל השפל בדולר: השקל שוב המטבע החזק בעולם

הדולר שיורד בעולם על רקע הורדת הציפיות להעלאת ריבית הפד והריבית הריאלית בישראל שמושכת ביקוש למטבע המקומי ● השקל התחזק ב-2.5% בחודש מול הדולר ● אך ב-IBI מעריכים כי התפוגגות גורמי המט"ח תעלה חזרה את האינפלציה במחצית השנייה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל

הבנק החמישי והאחרון מדווח: מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני עם רווח של 1.43 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה ● השחיקה בתשואה להון ל-16% הושפעה בין היתר מהמס המיוחד שהטיל האוצר ● הבנק יחלק דיבידנד בגובה של 714 מיליון שקל, האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר יקבלו ביחד 300 מיליון שקל

צילום: Reuters

קנייה אחת לכל 5 מכירות: הסבר אפשרי לשפל בהשקעות בעלי עניין בוול סטריט

נתוני הרכישות של בעלי העניין בשוק האמריקאי נמצאים בשפל ● נראה כי בזמן שמחירי המניות רושמים שיאים, האנשים שמכירים את החברות מבפנים מגלים מעט מאוד התלהבות לרכוש את מניותיהן ● מסקנה אפשרית: לא מוכרחים להישאר מושקעים בכל מחיר ● עניין אישי

שאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות

שאול מרידור, בעבר ראש אגף התקציבים וכיום מועמד ברשימת ישר, מפגין פעלתנות רבה ברשת ● בין מטע הליצ'י בגליל לבין מחלקת הטואלטיקה בסופר, הוא שולף לא מעט נתונים ● מרידור לא תמיד מדייק, אבל לפחות הוא מעלה לשיח סוגיות כלכליות חשובות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Shutterstock

ג'יי.פי מורגן עשוי להפוך לבנק הראשון בשווי 1 טריליון דולר - והיד עוד נטויה

אנליסט בכיר בוולס פארגו מעריך: ג'יי.פי מורגן בדרך להפוך לבנק הראשון בהיסטוריה בשווי של 1 טריליון דולר - ועשוי אף להגיע ל-2 טריליון תוך 8 שנים ● בוולס פארגו העלו את מחיר היעד ל-390 דולר בהמלצת "משקל יתר", ברקע רווחי שיא וזינוק של 21% במניה

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

המשק הישראלי התאושש ברבעון השני עם צמיחה בקצב שנתי של 15.4%, שהכתה את התחזיות ● למרות ההיבטים החיוביים וההתאוששות, הלמ"ס מציגה לראשונה פער מדאיג שמאחורי המספרים ● כך נראית הצמיחה כשמנכים ממנה את פעילות אנבידיה

הצבעות פריימריז של הליכוד / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפריימריז: כל מועמד קיבל 380 אלף שקל מהמדינה

המדינה מממנת, בעלי ההון נשארים בחוץ: לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, החוק קובע כי ח"כים יכולים לקבל מימון מאוצר המדינה עד תקרה של 380 אלף שקל, ומגביל את האפשרות של מועמדים לגייס תרומות פרטיות ● מה המצב בקרב מועמדים שאינם חברי כנסת, ומה יקרה לכסף אם לא ייבחרו?

אלכס סקלר וצביקה נווה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

צביקה נווה שוב תובע את סקלר: דורש מיליון שקל ואת הסרת הפרסומים המכחישים

עניינה של התביעה הוא בשישה פרסומים מתוך מה שמכונה "מסע הכפשה" שמנהל המיליונר אלכס סקלר נגד צביקה נווה, בעל חברת המודיעין העסקי CGI, שנשוי כיום לגרושתו של סקלר ● תביעה זו מתווספת לתביעה קודמת שנווה הגיש מול סקלר בסך 10 מיליון שקל, אשר עדיין מתנהלת ● סקלר בתגובה: "שקרים, ספינים ומצגי שווא"

עוד חודש חלש בגמל / צילום: Unsplash, annie spratt

שני בתי השקעות הפתיעו בחודש חלש בגמל: "השוק לא זול, אבל גם אינו בועתי"

למרות תשואות שליליות ביולי בעקבות מימושים במניות השבבים, ביצועי הגופים המקומיים מתחילת השנה נותרו חזקים ● החשיפה למט"ח הקפיצה ביולי לצמרת את ילין לפידות ואלטשולר שחם ● כלל והראל בתחתית ● הצפי: "התנודתיות גבוהה, והפינג-פונג יימשך"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים את נתוני ההצבעות באסיפות החברות הציבורית ב־3 השנים האחרונות ● מדובר במאות הצבעות מכל גוף, והמוסדיים פנו לגוף המייעץ להם בהצבעות על נושאי שכר, כדי שיסייע להם לעמוד בדד־ליין של הרשות