גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

חוששים מבועה במניות הטכנולוגיה וריכוזיות יתר? הגיע הזמן לגלות את אירופה

בזמן שארה"ב והשווקים המתעוררים מנפחים בועה במניות הבינה המלאכותית, יש שוק שנותר מאחור במרוץ הזה ● המדדים באירופה הרבה פחות מרוכזים בטכנולוגיה, זולים באופן משמעותי וגם סובלים מבריחת משקיעים ● גלו איך מייצרים תשואה חדשה ב"עולם הישן"

בנין טכנולוגית להבים, נהריה / צילום: בר - אל

מפעל בן יותר מ-50 שנה בנהריה ייסגר. מאות עובדים יפוטרו

מפעל טכנולוגיית להבים, שהוקם ע"י סטף ורטהיימר כדי לתת מענה לאמברגו הנשק אחרי מלחמת ששת הימים ונרכש ע"י פראט אנד וויטני, ייסגר סופית ● 600 מעובדיו יאבדו את עבודתם, בעוד שחלק יועברו למפעל דומה בתפן שבצפון הארץ

יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר

נכסים במאות מיליונים: הצצה לדוחות של הסתדרות המורים

דוח כספי של הסתדרות המורים לשנת 2024 שהגיע לידי גלובס חושף את היקף הפעילות וההתנהלות התקציבית של הארגון ● כך למשל, בכירים נהנו משכר של כ-650 אלף שקל ברוטו בשנה ● הסתדרות המורים: "פועלת לפי כללי החשבונאות המקובלים"

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

חבל הצלה כלכלי? ההסכם עשוי להזרים מיליארדים לאיראן

שלושה סעיפים בהסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יהוו את הבסיס לשיקום הכלכלה האיראנית - הסרת סנקציות אירופאיות על מכירת נפט, הפשרת כספים איראנים, וקרן פיצויים אמריקאית כנגד הנזק שגרמה המלחמה לאיראן

מיכאל לובושיץ, מנכ''ל קרפור; ניר ברקת, שר הכלכלה / צילום: שוקה כהן, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

העתירה נגד "הסל של ישראל" חושפת מידע חדש על הקמפיין

תגובת המדינה לבג"ץ בעתירה נגד מיזם "הסל של ישראל" דוחה את הטענות להטעיית צרכנים, אך המגישות סבורות כי היא מתעלמת מהפערים המרכזיים בין הצגת המהלך בהובלת שר הכלכלה ברקת לבין יישומו בפועל ● במוקד העתירה עומדים שיעורי ההנחה בקרפור, פריסת הסניפים והקמפיין הממשלתי

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

היום שאחרי ההסכמות: מה תהיה התחתית של מחיר הנפט, ולמה המשקיעים בישראל מאוכזבים?

הכרזת טראמפ על גיבוש הבנות עם איראן ופתיחת מצד הורמוז הפיגה חלק מהחששות ממשבר אנרגיה עולמי, והשווקים בעולם הגיבו בעליות ● בישראל, לעומת זאת, המשקיעים נותרו זהירים יותר בעקבות תוצאות המלחמה והשלכותיה הכלכליות ● "בשוק המקומי נותרות שאלות פתוחות שהשווקים הגלובליים פחות רגישים לזה", אומרים כלכלנים ● שאלת השעה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; SpaceX מזנקת במסחר המוקדם בוול סטריט

מדד הדאקס עולה בכ-0.5% ● בורסת טוקיו טיפסה לשיא חדש, הריבית ביפן עלתה לרמתה הגבוהה מאז 1995 ● ספייס איקס הופכת להיות החברה החמישית בגודלה בארה"ב ● הוול סטריט סיימה את יום המסחר החולף בירוק בוהק, הנאסד"ק זינק במעל 3% ● מחירי הנפט יורדים לשפל של כשלושה חודשים, נפט מסוג אמריקאי מתחת לרף ה-80 דולר לחבית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בתל אביב; מניות הקלינטק יורדות, נפט וגז עולות

מדד ת"א 35 רושם ירידת שערים קלה ● הבורסה בת"א ננעלה אתמול בירידות חדות, בניגוד לעליות שנרשמו ביתר העולם ● וול סטריט סיימה את יום המסחר החולף בירוק בוהק, הנאסד"ק זינק במעל 3% ● הריבית ביפן עלתה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● וגם: בית ההשקעות שמעריך - הנפקת הענק של SpaceX עשויה להטיס את ה-S&P 500 במעל 20%

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: עו"ד קיבל הנחה במס רכישה לנכים על דירה להשקעה, אך הנכס הושכר לאחרים

עו"ד הצהיר כי עבר להתגורר בנכס שרכש וביקש הטבה במס רכישה בגובה של 450 אלף שקל, הניתנת לבעלי נכות ● הבקשה התקבלה, אך בביקורת שנעשתה בנכס עלה כי הוא לא שימש למגורי החשוד אלא הושכר לאחרים

פרויקט ''בית המורה'' במטלון. שכ''ד נמוך בהרבה מהממוצע / צילום: עיריית תל אביב

דירה ב-3,800 שקל לחודש: ההצעה של עיריית ת"א, והאותיות הקטנות

בעיריית ת"א הודיעו כי מעתה והלאה אנשי חינוך יקבלו קדימות לכל דירה פנויה במסגרת "דיור בר השגה" ● הסיבה: מחסור חריף כתוצאה מהוצאות המחיה הגבוהות בעיר ● לצד ההבטחה, מלאי הדירות הנוכחי עומד על כ–550 בלבד - ורובן תפוסות

מונדיאל 2026 / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

המונדיאל יצא לדרך, וענף אחד הרוויח מזה השבוע במיוחד

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% במכירת מוצרי חשמל החל מיום רביעי

שִי ג'ינפינג ו־ולדימיר פוטין. ירוויחו מהסרת הסנקציות על איראן / צילום: ap

נפט ונשק: האינטרסים של סין ורוסיה בהסכם בין ארה"ב לאיראן

שתי מעצמות העל יפיקו תועלת כלכלית מההסכם בין ארה"ב ואיראן ● סין זקוקה לנפט, והסרת סנקציות יקלו עליה ● רוסיה, מהצד השני, מסייעת בהקמת הגרעין וסוחרת בנשק עם איראן

כותרות העיתונים בעולם

"מצפים ממנה לקחת חלק בהסכם": המסר האמריקאי החריף לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם טוענים כי ההסכם בין איראן לארה"ב מסכן את ישראל, ודנים בשאלה – האם ירושלים באמת מחויבת לו? ● כותרות העיתונים בעולם 

טהרן, היום / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"צעד גדול לקראת ניצחון סופי": באיראן חוגגים את ההסכם

מה חושבים באיראן על ההסכם עם ארה"ב? בעוד כלי התקשורת המזוהים עם המשטר מציגים את ההסכם כהישג היסטורי ומתייחסים לפערים בין ישראל לטראמפ, כלי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה בוחרים להדגיש את הסתירות בהסכם המסתמן

אשתו של סוכן השחקנים חשודה בהעלמת הכנסות משכירות בהיקף של כ-3 מיליון שקל

טלי פרתוק-זהבי, רעייתו של סוכן השחקנים פיני זהבי, חשודה בהעלמת הכנסות מהשכרת דירות שבבעלותה ● עפ"י החשד, בשנים 2025-2018 הושכרו לפחות ארבע דירות לדיירים שונים, אשר הניבו הכנסות בסכום של לפחות 3 מיליון שקל, שהופקדו בחשבונות הבנק של פרתוק-זהבי ושל שני ילדיה ולא דווחו כחוק

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: Reuters, Mark Schiefelbein

אילון מאסק רוכש את המתחרה הגדולה של קלוד קוד לפי שווי של 60 מיליארד דולר

מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר שנראו עד כה בתחום הבינה המלאכותית, והיא מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר הנפקת הענק של SpaceX בנאסד"ק, שהעניקה לה שווי של יותר מ־2 טריליון דולר ● העסקה מסמנת את כניסתו האגרסיבית של מאסק לשוק פיתוח התוכנה מבוסס הבינה המלאכותית

חיים בוטנרו, מנהל מרכזי ההשקעות בבנק הבינלאומי / צילום: אורי בן דור

מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות

אחרי ש"פגע" במדויק לפני שנה וחצי, חיים בוטנרו מהבנק הבינלאומי מזהיר את החוסכים מפני השקעה גדולה מדי במניות הטכנולוגיה: "ברמות המחירים האלה זה מסוכן" ● מעריך שהריבית בישראל תרד מהר, מה הסקטורים שייהנו מכך, ובארה"ב שסקטור הבריאות יפתיע לטובה

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו במסיבת העיתונאים: "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בהסכם עם איראן"

בכירים אמריקאים מאשרים - נחתם מזכר הבנות עם איראן: "נסיגה ישראלית מדרום לבנון אינה תנאי להסכם" ● בצה"ל ממתינים להנחיות ברורות מהדרג המדיני, אך מתכוננים להתחיל תנועה דרומה בלבנון ● טראמפ: "ספינות מתחילות לנוע בנתיב בטוח לחלוטין ומאובטח דרך מצר הורמוז" ● ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה על ההסכם בין ארה"ב ואיראן נקבע ליום שישי בשווייץ • עדכונים שוטפים