גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיקוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

מהו המספר המוטבע בחלקם העליון של בקבוקי הקטשופ מזכוכית של היינץ? / צילום: Shutterstock

מהו המספר המוטבע בחלקם העליון של בקבוקי הקטשופ מזכוכית של היינץ?

היכן הוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, מה גרם לקיצור מסלול הטור דה פראנס ביומו האחרון של המרוץ, ומהי המילה העברית לאפריטיף? ● הטריוויה השבועית

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

"כצמן טעה בגדול": העסקה מתנדנדת, ובסביבת צחי אבו עולים להתקפה

מכתב ששלחו עורכי דינו של חיים כצמן לצחי אבו מעורר סימני שאלה סביב עתיד עסקת השליטה בג'י סיטי ● ברקע: כניסת ישפרו של כידן דהרי וירון אדיב לעסקה, ששינתה את מאזן הכוחות והגבירה את החשש של כצמן מפני אובדן השליטה ● מקורבים לעסקה: "אם כצמן חשב שאבו זה ברק רוזן - הוא טעה וטעה בגדול"

רוצים גמישות ושליטה בכסף? המנגנון הפנסיוני שיכול לאפשר את זה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

שימפנזה. התגובה היא מראה של עצמנו / צילום: Shutterstock

הניסוי שגילה: מה קורה לשימפנזה שרואה קריסטל דמוי יהלום

מחקר חדש ביקש לבדוק כיצד שימפנזים מגיבים לסוגים שונים של סלעים ואבנים ● אלה התעלמו מאבני חול וגילו עניין כמעט אובססיבי בקריסטלים גאומטריים ● הנימוק אבולוציוני: הקריסטל דמוי היהלום הוא בעצם אשליה הישרדותית

ארגונים משקיעים בבינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

ארגונים משקיעים מיליונים בבינה מלאכותית, אבל מי מחזיק בקלף המנצח?

אחת האשליות של ארגונים היא ההנחה שהטמעת AI יוצר עבורם יתרון בשוק, אלא שבפועל היא בעיקר משפרת ביצועים ● מה באמת מייצר יתרון תחרותי כשאותה הטכנולוגיה זמינה לכולם?

מטוס של חברת קונדור / צילום: אור גפן

אחרי 70 שנה: חברת התעופה הגרמנית חזרה לישראל

חברת התעופה קונדור חזרה להפעיל טיסות לישראל, עם קו יומי חדש בין פרנקפורט לתל אביב ● השקת הקו נועדה לחזק את הקשר האווירי בין ישראל לגרמניה ולהרחיב את אפשרויות הטיסות והקונקשנים לנוסעים

ג'ף בזוס, קן גריפין ואחוזה במיאמי ביץ' ברקע / צילומים: AP-John Locher,  רויטרס - TNS/ABACA, Shutterstock

עשירי־העל כבר לא מסתפקים באחוזות. הם רוצים את הרחוב כולו

"לנדמקסרים" כמו קן גריפין ולארי אליסון רוכשים נכסים סמוכים כדי ליצור מתחמי מגורים פרטיים

מספר המחזיקים ב־9 דירות ומעלה קפץ / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רק לא לשלם מס גבוה: כמה אנשים בישראל מחזיקים ב-9 דירות

נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים מגמה מפתיעה ● בזמן שמרבית הציבור מתרחק מהשקעות נדל"ן, ציבור מצומצם של "אספני דירות" מסתער ● כלל האצבע: בעלות על 10 דירות והשכרתן נחשבת להכנסה מעסק וממוסה בהתאם, אולם לעתים גם פחות מכך

גרג קיאו / צילום: באדיבות WSJ

תשכחו מעבודה. הכנסה פסיבית היא החלום האמריקאי החדש

כשברקע התחושה הגוברת שעבודות מתשע עד חמש הן דרך ללא מוצא, יותר ויותר אנשים פונים לרשתות החברתיות כדי למצוא שיטות לא שגרתיות להרוויח כסף, ופוגשים לא מעט הונאות

אילון מאסק / צילום: Reuters, Image Press Agency

כך ייראה העתיד לפי אילון מאסק: "כסף לא ישנה ב-2035"

הוא מאמין שלכסף לא יהיה ערך, אך משיק אפליקציה להעברת כספים ● מזהיר מהשתלטות ה־AI, אבל מאיץ את הפיתוח שלה ● וסבור שאולי בעתיד הקרוב רובוטים ישלטו בעולם ● אילון מאסק התיישב לראיון של שעה וחצי עם עורכת "האקונומיסט" ושטח תפיסת עולם רוויית ניגודים

בני אפשטיין, נדב צפריר / צילום: יח''צ, מנש כהן

כמעט 1.5 מיליארד דולר נמחקו בסוף שבוע אחד: הישראליות שחטפו מכה בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● חולשה בסייבר: למה הדוחות של צ'ק פוינט מחקו 1.3 מיליארד דולר בשוויה? ● אחרי ההפתעה לרעה: מניית רדקום התרסקה ב-20% בשבוע אחד ● וגם: הניסוי שנכשל ושלח את מניית חברת הביוטק הישראלית לשפל של כל הזמנים

מדוזה מזן חוטית נודדת / צילום: Shutterstock

אל תנסו את ה"תרופה" הזו לעקיצת מדוזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: זה "טיפול" מוכר (ומביך) למקרה של עקיצה בחוף, אבל הוא עלול רק להחמיר את הנזק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

גורם ישראלי: "טראמפ קרוב מתמיד למתקפה משמעותית באיראן"

דיווח: בכיר אמריקאי מזהיר - אין מספיק כוחות ימיים כדי להמשיך להגן על ישראל מטילים בליסטיים ● משרד החוץ האמריקאי מציע לאזרחי ארה"ב לשקול נסיעות למזרח התיכון או דרכו ● בכיר צבאי איראני: "כל מדינה שתהפוך למגן ההגנה של אמריקה - תישרף באש המלחמה" ● עדכונים שוטפים

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

דיווח: במפרץ - תסכול אדיר מטראמפ, באיראן מאיימים במתקפת פתע

מדינות המפרץ ביקשו מוושינגטון מיירטים נוספים וערבויות הגנה, אך הן חלוקות בנוגע להמשך הדרך • סעודיה דוחפת להרגעה, בעוד איחוד האמירויות לוחצת להחרפת הפעולה נגד טהראן • באיראן מאותתים כי ישקלו מתקפות מקדימות אם המגעים ייכשלו ● גורם איראני מכחיש את הודעת נשיא ארה"ב: "המצר חסום כל עוד תימשך התוקפנות" ● זאת לאחר שטראמפ הסביר כי "לבקשת איראן ומדינות נוספות במזרח התיכון המתקפה נבלמה" ● בן סלמאן הביע דאגה מפני "מתקפה מסיבית" על איראן בפני נשיא ארה"ב ● בכיר פתח לשעבר מוחמד דחלאן: "ג'ארד קושנר הבטיח לי שהתקיפות בעזה ייפסקו" ●  עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

יזם הפרויקט בנה פנטהאוז לעצמו ואז מכר אותו בדיסקאונט

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" בירושלים נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס

+P7 החדשה של XPENG. יכולות ''רדומות'' / צילום: יחצ

רכב שיודע לנהוג לבד? מהשנה הבאה בכבישי ישראל

נהיגה אוטונומית מתקרבת לישראל בעקבות תקן בינלאומי חדש של האו"ם ● יבואני הרכב נערכים למחסור בספינות הובלה שעלול לעכב משלוחים עד סוף השנה ● וגם: ב.מ.וו, ג'נסיס, טויוטה ו־KGM משיקות דגמים חדשים ● השבוע בענף הרכב

אי הוודאות בשווקים בשיא, והבנק שממליץ על שבע דרכים לרפד את תיקי ההשקעות

טראמפ ביטל תקיפה נגד איראן, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה מאוד ● שחקניות מפתח בתחום הטכנולוגיה ידווחו בניו יורק, בת"א עונת הדוחות תצבור תאוצה ● תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, אחרי שהחלטת הריבית של קווין וורש התקבלה בשווקים בצורה רעה ● המשקיעים יצפו לדוח התעסוקה בארה"ב ● וגם: שבע המלצות לריפוד תיקי ההשקעות לנוכח האינפלציה הגואה בארה"ב ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המשבר הקשה של סעודיה והמדינה שפחדה יותר מכולם: האינטרסים שעצרו תקיפה באיראן

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט, שוב, לבטל את התקיפה באיראן, לאחר שזו פרסמה יעדים בולטים לפגיעה בנכסי אנרגיה המשמעותיים במיוחד במזרח התיכון ● החשש במדינות ה־GCC היה גדול מאוד, והנוכחות האמריקאית לא הרגיעה אותן ● אם איראן היתה מממשת את איומיה, אזי היה איום על כרבע מהיצע הנפט העולמי