גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת ''הירוקים'' הבריטית / צילום: Reuters

יו"ר המפלגה שקבע "שציונות היא גזענות" יישאר מחוץ לפרלמנט הבריטי

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת הירוקים ואחד הקולות הפרו-פלסטיניים הבולטים בבריטניה, הפסיד בבחירות למושב שהתפנה בפרלמנט ● לאחר ההפסד התייחס לראשונה להחלטת מפלגתו להגדיר את הציונות כגזענות, וטען כי ישראל מבצעת "רצח עם מתמשך" ברצועת עזה ● למרות ההפסד בקלפי והביקורת שספג בתוך מפלגתו, הבהיר כי אין בכוונתו להתפטר מתפקידו

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

המדינה שלחה מטפלת לסייע למתמודדת נפש - ולא בדקה את עברה הפלילי

ט', מתמודדת נפש הזכאית לשירותי שיקום, גילתה להפתעתה שכספה נעלם ● היא הבינה שהעוזרת האישית ששלח אליה משרד הבריאות היא אסירה משוחררת שגנבה ממנה ● הסיפור חושף מחדל מתמשך של מערכת שלא בודקת למי היא נותנת את המפתחות ● שומר הסף, מדור חדש

רפאל מציגה בסלון האוירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

דיווח: מדינה ערבית במו״מ לרכישת מערכת הגנה במיליארדים מישראל

בצל ההתקרבות הביטחונית בין ירושלים לרבאט, מרוקו מנהלת מו"מ לרכישת מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" מרפאל בעסקה שעשויה להגיע למיליארדי שקלים ● אם תיחתם, תצטרף המערכת לשורת מערכות ישראליות שכבר משרתות את צבא מרוקו, ובהן ספיידר, ברק MX ו-PULS

מפגין שורף דגל ישראל בהפגנה בניו יורק / צילום: Shutterstock

בקבוקי תבערה ואלימות בגני ילדים: האנטישמיות יוצאת מהשוליים

ירי לעבר בתי כנסת, אלימות בחצרות בתי הספר והסתה ממוסדת במסדרונות האקדמיה כבר אינם אירועים נקודתיים בשולי החברה ● הנתונים החדשים, התיקים המשפטיים והעדויות הקשות חושפים מציאות יומיומית מאיימת עבור הקהילות היהודיות בארה"ב ובקנדה ● כשההנהגה מגמגמת והמוסדות מעניקים רוח גבית, הפחד הופך לחלק מהשגרה והשיח הפומבי מאבד כל רסן

גיא נתן / צילום: פרטי

הצעיר שסוחף אחריו את המשקיעים החדשים: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטליגנט. שיתקדמו"

בגיל 28 הפך גיא נתן לתופעה סוחפת בקרב המשקיעים הצעירים ● לפסטיבל ההשקעות שלו בשבוע הבא, בשיתוף גלובס, צפויים להגיע 5,000 איש ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע הבורסה בת"א אטרקטיבית על פני ארה"ב, טוען כי "הקהל שלי עושה מהפכה בהשקעות, אבל חלק יחטפו סטירה בנפילה הבאה", ומצהיר: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטיליגנט, הגיע הזמן שיתקדמו"

מקלובה ב''פרח המדבר'' / צילום: פאטמה אל זאמאל

עוף ממולא בעלי גפן, קפה משובח וריחות תבלינים: יום בעיר במדבר

יצאנו למסע אל מאחורי הקלעים ברהט עמוסת האתגרים, ומצאנו בית קפה עם קטאיף אלוהי, שמלות צבעוניות ושפית מריאליטי שהמקלובה שלה היא רק תירוץ ● חגית אברון תופרת יום ברהט

פינוי בינוי ברמת השרון / צילום: שרון ענבי

79 מיליון שקל בלבד: כמה מעט צריך כדי להפיל קבלן בענף הבנייה

חברת הבנייה נטע ליפשיץ הגישה השבוע בקשה להיכנס להליכי חדלות פירעון ● כשסכום כזה מפיל חברה עם רקורד של עשרות שנים, שמסווגת בדירוג הגבוה ביותר של משרד השיכון, מתבהר כמה קרובה התהום לעוסקים בתחום המסוכן הזה

כולם משאירים טיפ - והתמריץ לשירות טוב נחלש / אילוסטרציה: Shutterstock

משאירים 15% טיפ כמו כולם? המחקר שמראה למה זאת בעיה

טיפ התחיל כתגמול על שירות טוב, אבל בפועל רובנו פשוט מצייתים לנורמה ● מחקר חדש מראה איך הוא חלק ממנגנון התמור, למה הסטנדרט ממשיך לעלות, ומה המשמעויות עבור מנהלי עסקים

מבט אווירי על פנמה / צילום: Shutterstock

פנמה: רעידת אדמה בעוצמה 7.6 הכתה במדינה, אזהרת צונאמי הופעלה בשורת מדינות

הרעש התרחש לאורך החוף הדרומי של פנמה ● תושבים בשורת מדינות הוזהרו: צונאמי עשוי להגיע לחוף בשעות הקרובות

צ'נגאן דיפאל S05 פלאג אין / צילום: יח''צ

החל מ-155 אלף שקל: המכונית שנכנסת לפלח שוק צפוף במיוחד

גרסת הפלאג־אין של הקרוס־אובר המשפחתי של צ'נגאן שומרת על העיצוב הידידותי והמרחב הפנימי הענק של הגרסה החשמלית, אבל מציעה מערכת הנעה חסכונית ומעודנת ויכולת דינמית משופרת ● היא יוצאת לפלח תחרותי רווי

תימן. עשרות אלפי רכבי טויוטה נכנסו למדינה בשנים האחרונות / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

סימני האזהרה למלחמה הבאה יכולים להימצא במקומות הכי לא צפויים

לפני שהטילים נורים והטנקים מופעלים, ההכנות למלחמה הבאה מותירות עקבות דווקא במרחב האזרחי ● מטנדרי הטויוטה של חמאס והחות'ים ועד היסטוריית ריצה בשעונים חכמים: כך לומדים חוקרי מודיעין לזהות אנומליות במסחר הבינלאומי ובמרחב הדיגיטלי - כדי להרכיב מחדש את הפאזל שלפני העימות הבא

פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008 / צילום: ap, Franck Robichon

"תרחיש מכוער": האזהרה של זוכה פרס נובל לכלכלה

החוב הציבורי של צרפת תופח, תשואות האג”ח מזנקות והרחובות בוערים ● הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן מזהיר מפני תרחיש "מכוער במיוחד" של משבר חוב, ומצביע על המחיר שמשלמים הצעירים כדי להגן על הפנסיות של המבוגרים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל בנק לאומי הגיע לרשת X וביקש מהגולשים פידבק. איך הם הגיבו?

חנן פרידמן פנה לעוקבים ברשת X כדי לשמוע איך לדעתם ניתן לשפר את השירות שהבנק מעניק ללקוחותיו ● הציוץ צבר כבר מעל 800 תגובות תוך פחות מיממה, כאשר הגולשים העלו סוגיות כמו עמלות עו"ש, זמני המתנה למענה טלפוני ועוד - וחלקם גם לא חסכו בעקיצות

האופניים של אריאל ביבס / צילום: אוריאל אבן ספיר

מה מלמדים החפצים שנשארים אחרינו

לציון יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר נפתחה במרכז פרס התערוכה "החלל שנשאר", המציגה חפצים אישיים של נרצחים וחטופים שנרצחו בשבי ● הפריטים, בהם הכומתה של רוני אשל, יומן התודה של נועה מרציאנו והצעצועים של אריאל וכפיר ביבס, מעניקים הצצה לעולמם של מי שאינם עוד ● התוצאה היא תערוכת זיכרון נוגעת ללב, שהופכת את הכאב והגעגוע לשיר הלל לחיים

אביב שמני, מנכ''ל הסטארט-אפ Limy / צילום: ניר סלקמן

ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים

"אי-אפשר לפספס עליי שלא הייתי ב-8200, אי-אפשר גם לפספס שאני ישראלי. היה מקרה שזה ביטל את ההשקעה בנו במקום. העוינות לישראל נוכחת" ● שיחה קצרה עם אביב שמני, מנכ"ל הסטארט-אפ Limy, שמודד ומשפר את ההשפעה של AI על מכירות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בית פרטי עם שישה חדרים ב-3.35 מיליון שקל - אבל עם תנאי אחד

בית פרטי בן 6 חדרים בשכונת כלניות במיתר נמכר בהנחה של 150 אלף שקל, לאחר ארבעה חודשים על המדף • לדברי המתווך, העובדה שהמוכרים יישארו בנכס עוד שנה סייעה לרוכשים להפחית את המחיר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

לא מי שחשבתם: מיהם שני האנשים המסתוריים שקובעים את התמונה הפוליטית?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: וינטר מסתבך עם אחוז החסימה, ועד כמה שבריריות התוצאות?

נאווי פילאי, לשעבר נשיאת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / איור: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

קבעה שישראל מבצעת רצח עם בעזה: פרס נובל לשלום יוענק לשופטת נאווי פילאי

פרס נובל לשלום יוענק לנאווי פילאי, לשעבר נשיאת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ומי שמכהנת כיו"ר ועדת החקירה של האו"ם לבחינת הפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטינים

פרויקט אמות פלטינום. מימין הבניין הקיים, משמאל הבניין המתוכנן, עם קומות גדולות יותר / הדמיה: יאיר זהרוני

מגדלי המשרדים החדשים: החללים המפוארים מכרסמים בשטחי העבודה

לובי מפואר, חדרי כושר, מסעדות ולאונג'ים: מגדלי המשרדים החדשים מציעים לשוכרים מגוון שירותים וחללים מפוארים וגם מגישים את החשבון - השטח נטו לעבודה שהם מקבלים תמורת המחיר קטן מבעבר ● כך עלה שיעור השטחים המשותפים במגדלים מ־15% בשנות ה־90 ליותר מ־25% כיום

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

המניה שילשה את ערכה השנה - והאנליסט הוותיק אומר שתעשה זאת שוב

אנליסט הטכנולוגיה הוותיק גיל לוריא הקפיץ את מחיר היעד שלו על יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ל-3,000 דולר, כך שהוא משקף לה כעת אפסייד של כ-190% ● מדובר במחיר יעד שהוא כמעט כפול לעומת מחיר היעד הממוצע בקרב האנליסטים בוול סטריט ● המניה כבר יותר משילשה את ערכה מתחילת השנה, על רקע בום ה-AI