גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אמיר ברעם, ערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל''ן / צילום: שלומי יוסף

מתי יהיה הסבב הבא מול איראן? הערכת מנכ"ל משרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם חשף בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן מה הוביל אותו לקבוע קוד אתי לתעשיות הביטחוניות מול לקוחות מחו"ל ● לדבריו, לצד התחרות, היצוא הביטחוני מאפשר לישראל להעמיק שיתופי פעולה אסטרטגיים, כפי שממחישה עסקת הענק עם יוון, ואפילו להתמודד עם מגבלות התקציב של צה"ל • על המערכה מול איראן: "ישראל מנצחת. היא אולי עוד לא ניצחה, אבל היא מנצחת"

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

הוארכה בשנתיים כהונתו של מנכ"ל הדסה, פרופ׳ יורם וייס

פרופ׳ יורם וייס יישאר בתפקידו כמנכ"ל הדסה לפחות שנתיים נוספות - כך אישר דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה ● בכך ישלים לפחות שבע שנים בתפקיד

אילוסטרציה: איל יצהר

הסדר טיעון בפרשת יוטרייד: האנליסט רואי קוזין צפוי להישלח ל-22 חודשי מאסר

קוזין, האנליסט הראשי של חברת האלגו-טריידינג יוטרייד, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות רבות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרתן גויסו כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות ● הצדדים יעתרו לגזור עליו 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף חרל''פ, יו''ר כלמוביל / צילום: כלמוביל

אסף חרל"פ מונה ליו"ר כלמוביל לאחר פטירת אביו

דירקטוריון כלמוביל אישר השבוע את מינויו של אסף חרל"פ לתפקיד יושב-ראש כלמוביל ● אסף מחליף בתפקיד את אביו, ד״ר שמואל חרל"פ ז"ל, שנפטר בחודש שעבר

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

אחרי חודשיים בלי דח"ציות: מינויים חדשים בדירקטוריון רכבת ישראל

הוועדה לבדיקת מינויים אישרה היום מינוי של שתי דירקטוריות חיצוניות ברכבת ישראל - דפנה עין דור ופרופ' חן כהן ● ברקע: לפני כחודשיים התפטרו שתי דירקטוריות מדירקטוריון הרכבת במחאה על מינויו של יעקב מרציאנו למ"מ המנכ"ל - מינוי שנפסל מאז ע"י ועדת המינויים

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

רשות שוק ההון מסכמת את 2025: המוסדיים נטשו את וול סטריט ונהרו לבורסה בת"א

על פי ניתוח שמפרסמת רשות שוק ההון לשנת 2025, שיעור החשיפה למניות בישראל עלה בהדרגה ל-52% ● החזרה לתל אביב היתה דרמטית במיוחד בין השנים 24-25 ● בשנת 2025 מדד המניות הכללי בבורסה בת"א טס למעלה ב-47%, ושנה קודם לכן עלה ב-31% ● ואיך זה סייע להתחזקות השקל מול הדולר

שמואל דונרשטיין ומאיה דונרשטיין-יתיר, בעלי רב-בריח, בפאנל משותף בכנס החברות המשפחתיות / צילום: יח''צ

על מה מדברים בארוחת שישי וכיצד יבצעו העברה בין-דורית: שיחה עם משפחת דונרשטיין, בעלי רב-בריח

שמואל דורנשטיין רואה ברב-בריח שילוב של משפחה, ערכים, עבודה קשה והגשמת הפוטנציאל של ילדיו ● בתו מאיה בחרה להצטרף לעסק המשפחתי, למרות האתגר והצורך להוכיח את עצמה כ"דור שני" ● בשיחה בכנס החברות המשפחתיות הם מספרים על הגבול בין עסק למשפחה ועל עברת הניהול לדור הבא

ישראל נמצאת במחסור חמור ברופאים / צילום: Shutterstock, Steve Cukrov

דוח חדש חושף: עלייה דרמטית במספר הרופאים שעזבו את ישראל


כ־1,300 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023–2025, כ-3% מכלל הרופאים ● העזיבה בולטת במיוחד בקרב רופאים מנוסים, ובמקצועות כמו כירורגיה, עור, עיניים וא.א.ג. ● חוקרים: אם המגמה תימשך, היא עלולה להחריף את המחסור ברופאים ולהקשות גם על הכשרת הדור הבא

גולן יוכפז עם בר אלמליח-דונצוב, אושרית סרוסי וחן רוטמן / צילום: אור גפן

כמעט שליש מתקציב התאגיד יושקע בהפקות מקור

תאגיד השידור "כאן" השיק את עונת השידורים לסתיו-חורף 2026/27, כאשר סך ההשקעה בתוכן ישראלי מקורי עומד על 322 מיליון שקל בשנה ● וגם: עמותת Jgive ערכה אירוע סגור שעסק בחוסן החברתי של ישראל, וקבוצת מתחמי הכושר והוולנס LIFT פתחה את פרויקט הדגל שלה בשכונת פלורנטין בת"א ● אירועים ומינויים

עמית ואיתן סטיבה בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

הבן זיהה את ההזדמנות: כך הפכה משפחת סטיבה לשחקנית בתחום המים בהודו

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס, סיפרו איתן ועמית סטיבה כיצד שיחות פתוחות על הצלחות וכישלונות יצרו שותפות משפחתית המשלבת יזמות, השקעות ואימפקט עסקי ● עמית סטיבה: "בחרתי לעשות משהו משלי, חדש"

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

פשרה בייצוגית: שליחי וולט לא יוכרו כעובדי החברה - אך יפוצו ב-34 מיליון שקל

בתום למעלה מ-26 ישיבות גישור, לביה"ד הארצי לעבודה הוגש הסכם פשרה בין וולט לבין השליחים שלה במסגרת תביעה ייצוגית, במסגרתה דרשו השליחים להכיר בהם כעובדי החברה ● במסגרת הסכם הפשרה הצדדים אינם מודים בטענות, אולם הוסכם כי וולט תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה תשלום חד-פעמי בסך כולל של כ-34 מיליון שקל

נופשים בכנרת / צילום: טלי בר-איגוד ערים כינרת

קטלנית ב-97% מהמקרים: כל מה שכדאי לדעת על האמבה בכנרת

ילד בן 9 אושפז במצב קשה ברמב"ם לאחר שנדבק ככל הנראה באמבה הנדירה אוכלת המוח בעקבות רחצה בכנרת ● הסיכון מוגדר כנדיר מאוד, ואין המלצה להימנע מרחצה בכנרת, אך יש כמה פעולות שמומלץ לנקוט ● גלובס עושה סדר

עמית ברגר / איור: גיל ג'יבלי

20 שנה אחרי חובות הענק, עמית ברגר שוב מסתער על שוק ההון: "לומדים מכישלנות"

20 שנה לאחר שנקלע לקשיים כספיים, עמית ברגר שילם את החובות ומוביל את בית ההשקעות דולפין, שמנהל מיליארדים בקרנות נאמנות ● בראיון ראשון זה שנים הוא מסביר את התשואות הפושרות בקרנות שלו בשנה החולפת: "היינו שמרנים מדי", מספר על התוכניות להתרחב לגמל ולפנסיה, והלקח שלמד: "דולפין זו תחנה אחרונה, לא מחפש הרפתקאות" ● וגם: מדוע הוא מסרב לנסוע לת"א

עומס בנתב''ג באוגוסט האחרון / צילום: פולי טובמן

יותר מבאוגוסט 2023: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו החודש מהארץ

מספר הישראלים שיצאו מהארץ באוגוסט 2026 עקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ ● מנגד, התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות, ומספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה

יואב חשין בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

“לא הייתה ברירה אלא לסיים בהצטיינות יתרה”: יואל חשין על המורשת המשפחתית והשם המחייב

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס שוחח יואל חשין, יו”ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC, עם מו”ל גלובס אלונה בר און על משקלו של שם המשפחה, הבחירה שלא לעסוק במשפטים למרות השושלת המשפחתית, האובדן ששינה את מסלול חייו והחיפוש אחר המקום שבו עסקים, פילנתרופיה ומשמעות מתחברים

גיל גירון, מנכ''ל קבוצת אשטרום, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת אשטרום גיל גירון: "את המטרו חייבות להוביל חברות ישראליות"

"המטרו חייב להיות מעל לפוליטיקה": בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן, מנכ"ל אשטרום קרא להבטיח את הובלת הפרויקט בידי חברות ישראליות ולהימנע מתלות בגורמים זרים ● עוד הוא דיבר על החשיבות של עידוד תחום המגורים להשכרה וההיערכות לזינוק הצפוי בביקוש למגורים

הבניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב

3.3 מיליון שקל בת"א: רשות המסים בוחנת עסקאות כאלה

מדובר בדירת שני חדרים, בשטח 52 מ"ר, בקומה השישית של בניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב, ללא מרפסת וללא חניה ● הדירה מיועדת להשכרה לתקופות קצרות ולתיירים: "פוטנציאל תשואה של 5.5%"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעו את השכנה על השימוש בחניה. מה קבע ביהמ"ש?

ידוע בציבור יקבל מחצית מבית הרשום על שם בת זוגו, למרות ההפרדה הרכושית ביניהם ● בעלת דירה קיבלה את הסכמת השכנים להשתמש בחניה, אך נדרשה להפסיק ● ומה קבע בית הדין במקרה של עובד שטען כי הוטעה לגבי מימוש האופציות? ● 3 פסקי דין בשבוע

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

אפקט ימי שישי בבורסה: זינוק בסחר הזרים ושיפור בנזילות

מחקר חדש של רשות ניירות ערך מציג את הצלחת רפורמת ימי המסחר בבורסה בתל אביב (שני-שישי): מחזור המסחר ביום שישי הוכפל בהשוואה לימי ראשון בעבר, וחלקם של המשקיעים הזרים זינק פי 2.5 ל-38.2% מהמחזור ● למרות שעות המסחר המקוצרות בשישי, הנזילות השתפרה ומרווחי הציטוט הצטמצמו