גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בנקי ההשקעות מעלים תחזיות. אם הם צודקים, S&P 500 יעשה היסטוריה

אחד אחרי השני בנקי ההשקעות הגדולים החלו להעלות את התחזיות שלהם למדד S&P 500 ● אם הציפיות יתממשו, המדד יסיים את השנה עם תשואה דו־ספרתית בפעם הרביעית ברציפות

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס: הרווח יותר מהוכפל בזכות ירידת מחירי הקפה הירוק והתייעלות

חברת המזון סיכמה את הרבעון השני עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל, שחיקה של 6.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד - זאת על רקע ירידה במכירות הקפה ובארץ ובחו"ל והשפעות שערי המטבע ● מנגד, פעילות המים המשיכה לצמוח ● מניית שטראוס השלימה עלייה של 30% בתוך שנה

טיסות של חברות התעופה השונות על הצג בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות שדות התעופה: "צפויים עיכובים בנתב"ג בגלל עומס תעבורתי ביוון"

לפי ההודעה, רשויות התעופה היווניות מגבילות את מספר הטיסות המורשות לעבור במרחב האווירי של יוון בדרך לאירופה ● צפויים עיכובים בחלק מהטיסות הממריאות מנתב"ג

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס, ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

גבול ירדן / צילום: ap, Raad Adayleh

נשארו עם דולרים וקריפטו: 9 בנקים ינותקו ממסחר בשקלים מול הרש"פ

לאחר שדיסקונט והפועלים הודיעו כי יפסיקו העברות הכספים לבנקים פלסטיניים, בשל חשש מקשר לטרור, המהלך מתרחב לבנקים במדינות שכנות ● הסחר במטבעות זרים יימשך ועשוי לפגוע בפיקוח

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

סניף של רשת אייס / צילום: יח''צ

אקזיט חמוץ מתוק: קרן קדמה הרוויחה פי 3 על השקעתה ברשת אייס, למרות צניחת המניה

לאחר ירידה של 70% במניה מאז ההנפקה: קרן ההשקעות קדמה מוכרת לרונן גנון את השליטה בחברת מולטי ריטיייל, המחזיקה ברשתות אייס, אוטו דיפו וביתילי, לפי שווי של 240 מיליון שקל – פרמיה של 60% על מחיר השוק ● הרוכש, מבעלי רשת המוצרים זול סטוק, עשוי לפעול בעתיד למיזוג בין הרשתות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

עשור ל"חיסכון לכל ילד": בית ההשקעות עם הכי הרבה חוסכים, והבנק שאיבד 53 אלף לקוחות בשנה

מאז השקת התוכנית לפי כמעט עשור, חשבונות הילדים הניבו 3.85 מיליארד שקל בשוק ההון, כך לפי נתוני הביטוח הלאומי ● שנת 2025 התאפיינה בנהירה של חוסכים מהבנקים לקופות הגמל, שהביאה לסגירה של כמעט 100 אלף חשבונות בבנקים • אלטשולר שחם שולט בפסגה עם 957 אלף לקוחות ● בנק הפועלים איבד הכי הרבה חוסכים השנה, ואיזה בית השקעות זכה להכי הרבה מצטרפים חדשים?

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

דוחות כאל חושפים: זה הפיצוי שקיבלה על הנוסע המתמיד

הרווח הנקי של כאל עלה ברבעון השני בכ-4% ל-104 מיליון שקל ● כאל קיבלה תשלום חד-פעמי מאל על בגין העברת מועדון פליי קארד לישראכרט, אשר עמד ברבעון על 23 מיליון שקל ● לאחר מספר הארכות, בדוחות של חברת כרטיסי האשראי נחשף כי המועד האחרון להחלטת רשות התחרות לגבי מכירתה לקבוצת יוניון הוא יום ראשון הקרוב

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

קרן העושר הנורבגית חתכה ביותר מחצי את מספר החברות הישראלית בפורטפוליו שלה בשל נימוקים אתיים, תחת לחץ פוליטי כבד מאז פרוץ המלחמה ● הדוח החצי שנתי שלה מגלה שהיקף הנכסים שלה בישראל דווקא קפץ ● ההסבר: הקפיצה המשמעותית בשוק המקומי בשנתיים האחרונות

פינוי-בינוי / אילוסטרציה: רפי דלויה

"לא יכול להחליף הכרעה משפטית": שינוי מודל התמורות בפינוי בינוי מסעיר את השוק

בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה ויצר אי-ודאות בענף, משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו מתווה שיאפשר ליזמי נדל"ן להציע לדיירים תמורות שונות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ● מה חושבים מומחי הנדל"ן על המתווה המוצע?

רחפן של אירו סנטינל / צילום: אסף הבר

חברת הרחפנים שנפגעה מטיל איראני ועשתה מהפך באסטרטגיה שלה

אירו סנטינל יוצאת למהלך של ייצור המוני לאחר שטיל איראני הרס את מפעל החברה ואילץ אותה לעבור לת"א ● המטרה: לדחוק את המוצרים הסיניים מצה"ל ● סמנכ"ל החברה: "צורך אסטרטגי"

מגדל INFINITY בתל אביב של קבוצת חג'ג' / הדמיה: קבוצת חג'ג'

מיליון שקל בכניסה: מבצע המכירות של חג'ג' במגדל אינפיניטי בת"א

אמריקה ישראל נכנסת לשותפות עם אב-גד בפרויקט פינוי-בינוי ברמת גן ● הכשרה התחדשות עירונית חתמה על הסכם מימון של כ-1.2 מיליארד שקל לפרויקט בקריית ים ● המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה שני מתחמים נוספים במפרץ חיפה ● ורשם הקבלנים שלל רישיון לחמישה קבלנים ● חדשות השבוע בנדל"ן

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

בעקבות הפגנות חרדים: כביש 4 נחסם לתנועה לשני הכיוונים

שיבושי תנועה החלו מהשעה 16:00 בשל מחאה של הפלג הירושלמי על מעצר של בחור ישיבה עריק ● העומסים התרכזו בכביש 4 מאלוף שדה עד לאם המושבות, בשני הכיוונים

2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות השפל בשוק הדירות: 2026 בדרך לשבירת שיא המשכנתאות

שוק הדירות אמנם מצוי בשפל, אך ביולי נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.56 מיליארד שקל - החודש השני ברציפות מעל רף ה־10 מיליארד ● הממוצע החודשי מתחילת השנה כבר גבוה מזה שנרשם בשנת השיא 2021 ● במקביל, שיעור המשכנתאות הצמודות למדד צנח לשפל היסטורי של 10% מהתמהיל, על רקע החשש מאינפלציה וחוסר הוודאות במשק

רועי כחלון, ראש רשות החברות הממשלתיות והדר צופיוף הכהן, מנכ''לית איגוד הדירקטורים / צילום: איל יצהר,  יח''צ

רשות החברות החליטה להוציא את הזום מישיבות הדירקטוריון והרוחות סוערות

רשות החברות הממשלתיות החליטה לאסור השתתפות בזום בישיבות פרונטליות ● דירקטורים טוענים: המהלך גורף ואינו מתאים לעידן ההיברידי ● מנגד, ראש רשות החברות, רועי כחלון, מסביר כי הצעד נועד למנוע ניצול לרעה של ההקלות ולשפר את מקצועיות הדיונים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות הבנקים טיפסו, OPC זינקה במעל 10%

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● המסחר התנהל על רקע חוסר הוודאות סביב מצר הורמוז ● תל אביב זכתה לרוח גבית לקראת הנעילה מהסנטימנט החיובי בוול סטריט ● לאחר הדוח המצוין של בנק הפועלים אתמול: רווחי שיא לבנק לאומי, ירידה ברווח של הבינלאומי ● מיטב: שוק האג"ח הקונצרני מפגין שאננות ומתעלם מהסיכונים ● בנקי ההשקעות אופטימיים: מעלים תחזיות בוול סטריט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שרווחיה זינקו בקרוב ל-600% - והסיבה לנתון היוצא דופן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווחים של OPC אנרגיה זינקו ביותר מפי שישה, לנוכח מחירי חשמל גבוהים במיוחד ברשת החשמל האמריקאית PJM, שסובלת ממחסור ● מיטב טרייד דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בשורה העליונה והתחתונה, בזכות גידול בכמות הלקוחות ברבעון השני ● והרווח הנקי של חברת הנדל"ן אפי נכסים זינק בכ-80%

אמיר אלרו / צילום: יוסי לזרוף

חלוץ השקעות הלונג'ביטי בישראל מסמן את הטרנדים החמים בתחום

אמיר אלרואי, מחלוצי המשקיעים בתחום הוולנס בישראל, מסביר איך המושג "לונג'ביטי" משנה את עולם הבריאות, מצביע על הטרנדים החמים ואלה שעתידים לפרוץ, ומשתף בהמלצת הזהב שלו לאריכות ימים ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש