גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נתקעו 10 ימים בדובאי. איזה פיצוי יקבלו מאל על?

בית המשפט איפשר לבעל קרקע למכור את חלקו למרות התנגדות השותפים, שטענו כי המתנה לתוכנית ההתחדשות תעלה את שווי הנכס ● נוסעים שטיסתם עם אל על בוטלה בשל המלחמה יקבלו החזר חלקי בלבד על הוצאותיהם בחו"ל ● ובן זוג שטען כי השקיע מאות אלפי שקלים מכספו בדירה המשותפת, לא יקבל אותם בחזרה בעת הפרידה ● 3 פסקי דין בשבוע

יינות דומיין דה לה רומנה–קונטי / צילום: ap, Kin Cheung

הסומלייה ובקבוק הבורגון בשווי 36 אלף דולר שנעלם

יינות דומיין דה לה רומנה קונטי הם הנחשקים ביותר בעולם ● לכן הם גם מטרה מועדפת עבור פושעים

הטבת מס משמעותית למשקיעי הריטייל / איור: Shutterstock

מחזיקים תיק מסחר עצמאי? בקרוב תקבלו הטבת מס משמעותית

רפורמת חשבון ההשקעות האחיד שמקדם האוצר צפויה לכלול גם את משקיעי הריטייל שסוחרים עצמאית בניירות ערך ● המשמעות: אפשרות לדחיית מס ואף פטור מלא ממס רווחי הון בתנאים מסוימים, בכפוף לתקרת הפקדה של 200 אלף שקל

לואיג'י מנג'יוני בבית המשפט, השבוע / צילום: Reuters, David Dee Delgado

ההימור של מנג'יוני: להודות ברצח כדי לבטל משפט נוסף

מנג'יוני הודה כי ירה למוות במנכ"ל יונייטד הלת'קר, בריאן תומפסון ● עורכי דינו טוענים כעת כי המשפט המדינתי בניו יורק מהווה העמדה כפולה לדין, בשל תיאום לכאורה בין התביעה הפדרלית למדינתית ● אם הטענה תתקבל, ההליך המדינתי עשוי להיחסם ומנג'יוני עלול לחמוק מעונש מאסר עולם

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

נמצא מפעיל לביטוח הסיעודי של כללית. האם המשבר מאחורינו?

לאחר שבשנת 2024 אף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז להפעלת הביטוח הסיעודי של כללית, איילון נבחרה כעת להפעיל אותו בשמונה השנים הקרובות ● השינויים שביצע הממונה על שוק ההון בתנאי הפוליסה סייעו לייצב את הקרן, אך אי הוודאות סביב התארכות תוחלת החיים נותרה בעינה

ישיבת פוניבז' / צילום: רפי קוץ

אחרי סאגה ארוכת-שנים: אושר פסק הבוררות בסכסוך על ישיבת פוניבז'

לפי פסק הבוררות, תלמידי הרב שמואל מרקוביץ' יידרשו לפנות את מתחם הישיבה עד 30 בספטמבר ● בנוסף, הרב מרקוביץ' ואנשיו חויבו לשלם כ-10 מיליון שקל, הכוללים 7.5 מיליון שקל דמי שימוש ועוד 2.5 מיליון שקל הוצאות אחזקת מבנים ● נקבע כי אנשי הרב מרקוביץ' לא יהיו רשאים לעשות שימוש בשם "ישיבת פוניבז", ונאסר על הרב להציג את עצמו כראש הישיבה

דמות הראפר הוירטואלית של חברת הביטוח ''הכשרה'' / צילום: בלאנקו

חברת הביטוח שמציגה: פרזנטור חדש מבוסס בינה מלאכותית

הקמפיין החדש של חברת הביטוח "הכשרה" מבוסס על דמות ראפר שנוצרה כולה ב-AI ● "קמרי קמעונאות" משיקה את רשת "חממה שושלת פיצוחים" ● וגם: המיתוג החדש של פנגו ● אירועים ומינויים

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

הרוכשים שמשלמים עשרות אלפי שקלים רק כדי להיפטר מהדירה שקנו על הנייר

מהנתונים שנחשפו עולה כי רבים מרוכשי הדירות שביטלו עסקאות נקלעו לקשיי מימון, ולעתים לא שילמו דבר עד למועד הביטול ● אף שחוזי המכר כוללים לרוב פיצוי של 10% ממחיר הדירה, במקרים רבים המוכרים ויתרו על הסכום המלא והסתפקו בפיצוי חלקי

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הזיהום בשדה דב: רמ"י סיפקה תשובות מעורפלות והפלונטר המשפטי מסתבך

רמ"י דיווחה שבדיקות הזיהום בשדה דב מתקדמות, אך טרם פרסמה ממצאים או מיפוי, ולכן חלוקת הקרקעות נותרה תקועה ● בעלי זכויות מזהירים שהיעדר מידע ברור פוגע בעסקאות הנדל"ן ובוודאות סביב הפרויקט ● במקביל, רוכשי דירות מבקשים לבטל הסכמי אופציה ולהשיב כ־1.55 מיליון שקל, בטענה שלא ידעו על הזיהום בעת החתימה

אילוסטרציה: Shutterstock

איך למצוא את הנתון הכי חשוב בדוח כספי

פעם בשלושה חודשים מפרסמות החברות הציבוריות את תוצאותיהן העסקיות ומנחיתות על המשקיעים מאות עמודים של נתונים מספריים, טבלאות וניסוחים מעורפלים ● התוצאה היא בלבול שלעיתים גורם לתנודתיות במניה ● איך יודעים איזה נתון חשוב בלי לקרוא את כל הדוח, מתי שורת הרווח יכולה להטעות ולמה גם תוצאות פנומנליות עלולות לגרום לצניחת המניה? גלובס עושה סדר

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

האם המדינה יכולה לדרוש תשלום ממי שנעלם? השאלות העולות מפרשת יהלומי

מלי וליאל יהלומי, אם ובתה, אותרו בארגנטינה לאחר שבוע של חיפושים בינלאומיים, כשהן בריאות ושלמות וללא חשד לפלילים ● הפרשה, שלוותה בצו איסור פרסום ובחרושת שמועות, מעלה שאלות על סמכות המשטרה, שיתוף הפעולה עם רשויות זרות והעלות שנושאת המדינה

הנתון יוצא הדופן שיכול לבשר על מערכת בחירות חריגה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: אין חדש? אולי זה בדיוק החידוש

הוט מובייל / צילום: יח''צ הוט מובייל

חויבו על שירות שלא ביקשו: הוט מובייל תפצה את לקוחותיה בכ־15 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בת"א אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית נגד הוט מובייל, שבמסגרתו יוענק פיצוי לכ־785 אלף מנויים שחויבו עבור "חבילת שיחות לחו"ל" ● היועמ"שית התנגדה להסדר, בין היתר בטענה שהוא מאפשר "הסכמה משתמעת" לשירות ● בית המשפט אישר את הפשרה, אך עיכב את ביצועה עד להכרעה בערעור, אם יוגש

אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

הגוף שהפתיע לטובה אחרי שנתיים קשות: מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם ביולי?

חודש יולי אומנם היה חיובי בשוק המקומי, אך התחזקות השקל הקפיצה דווקא את הגופים מוטי חו"ל ואת מסלולי ה-S&P 500 ● אחרי שנים קשות, אלטשולר שחם וילין לפידות עם עוד חודש טוב, בו השיאו אומנם תשואה שלילית אך טובה מזו של המתחרות

רחוב משה רבנו 1 בשכונת גני אילון בלוד / צילום: נבו טרבלסי

רווח של יותר ממיליון שקל על דירת מחיר למשתכן בלוד

הדירה, בבניין שאוכלס לפני שמונה שנים, נמכרה תמורת 2.2 מיליון שקל ● דירות 5 חדרים בפרויקט נמכרו ב-2016 ב־910 אלף שקל בממוצע

המדד בת"א שהתנתק מהעולם, ומה יעשו היום המניות הדואליות?

המאבק סביב מצר הורמוז נמשך וסיומו לא נראה באופק ● המניות הביטחוניות בת"א צנחו, בעולם נרשמה מגמה הפוכה ● עונת הדוחות בארה"ב בדרך להיות החזקה מזה חמש שנים, גל של חברות ממגוון סקטורים ידווחו השבוע בת"א ● פרוטוקול הפד יחשוף עד כמה הבנק המרכזי מפולג לגבי גובה הריבית ● וגם: האנליסט האופטימי ביותר בוול סטריט העלה את תחזיתו ל-S&P 500 ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

תקיפת צה''ל בדאחיה, ביירות (ארכיון) / צילום: ap, Hussein Malla

לקראת הרחבת הפעולה? צה"ל נערך לכמה ימי קרב נגד חיזבאללה

בישראל נערכים לאפשרות של הסלמה בלבנון ● ג'ארד קושנר, נציגו של טראמפ, נפגש עם בכירי חמאס ולחץ עליהם להתחיל ביישום התוכנית לפירוקם מנשק ● שורת מדינות בהצהרה משותפת נגד ישראל: "נושאת באחריות על שיבוש מאמצי השלום בעזה" ● בלבנון דיווחו על גל תקיפות באזור הרכס האסטרטגי עלי טאהר, שבו נצורים כמה עשרות מחבלי חיזבאללה ● מוקדם יותר נפצעו שלושה לוחמי קומנדו מרחפן נפץ של חיזבאללה באותו רכס, צה"ל חיסל בתגובה מפקד גדוד רדואן שהתבצר עם משפחתו ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יעל הדס / צילום: עוז שכטר

"אל תבנו על הירושה": הד"ר מהרווארד שמנפצת כל מה שידעתם על הפנסיה

שיחה עם ד"ר יעל הדס, ראשת התוכניות הבינלאומיות לכלכלה ברייכמן ● על הרגע שבו הבינה שלמרות המקצוע היא לא מבינה את תלוש השכר, ועל האמת מאחורי האמונות השגויות על פרישה - שגילתה כשלמדה את התחום ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק שני בסדרה

סקוט בסנט, ג'יי. די. ואנס ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Umit Bektas

בלי מטוסים או טילים: כך יכול טראמפ להדק את טבעת החנק סביב איראן

מכס של 25% על מדינות שמנהלות עסקים עם איראן, השבתת חלפני כספים באמירויות והגברת האכיפה על צי הצללים שמוביל נפט איראני ● בארה"ב מקווים שהגברת לחץ כלכלי על איראן תדחוף לסיום המלחמה ● מומחים מסבירים אילו כלים כלכליים עוד נותרו לה

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש