גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אגם במיין, שם נערך מחנה קוטוק. אמירות שלא נכתבות בסקירות אנליסטים / אילוסטרציה: Shutterstock

במחנה הטבע האקסלוסיבי של וול סטריט, כולם מפחדים מ-AI

מאחורי דלתיים סגורות, החששות בוול סטריט מפני בינה מלאכותית מגיעים לשיאים חדשים ● במחנה שמאגד בכירי משק ואנשי פיננסים מובילים, שנבחרים בפינצטה, מתגלה התמונה: ביד אחת המשתתפים ספקניים לגבי AI, וביד השנייה הם לוחצים על כפתור "קנייה"

קיבלתם סכום גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; קמטק וטאואר ירדו, אאורה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● שופרסל נפלה זה היום השני ברציפות בעקבות הדוחות החלשים שפרסמה ● אאורה זינקה אחרי הדוחות, קווליטאו איבדה גובה ● אנבידיה הוסיפה לערכה אמש מעל 400 מיליארד דולר בשווי שוק, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט ● דריכות לקראת נאומו של יו"ר הפד קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול, שצפוי להשפיע על הסנטימנט בשווקים

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"יש לנו עוד עבודה": יו"ר הפד מודאג מהאינפלציה, ושמר על שתיקה בנושא שהכי מטריד את השוק

יו"ר הפד קווין וורש נאם בכנס הנגידים השנתי בג'קסון הול כשעל כתפיו לחץ גובר: האינפלציה עדיין עיקשת, תשואות האג"ח הארוכות מטפסות, וממשל טראמפ מבקש להקל את נטל החוב ● בשווקים ממתינים בדריכות לכל איתות, שכן הקלה מצד הפד עשויה לסייע לממשל - אך גם לעורר חשש שהבנק המרכזי מתגמש מולו

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בנק ההשקעות מעריך: זה מה שעשוי להקפיץ את השקל

בסקירה שפרסם ג'יי. פי. מורגן, העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל יכולות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה ● בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%

בתיה ועידן עופר / צילום: Jonathan GlynnSmith

נשארים בהרווארד: מלגת המנהיגות של בתיה ועידן עופר

משפחת עופר מרחיבה את מלגת המנהיגות בהרווארד, למרות הפרישה מהוועד המנהל אחרי 7 באוקטובר • האחים ישראל מצטיידים במשרד עיצוב לונדוני לפרויקט המגורים בשדה דב • מתחם המעצבים בקניון רננים מתפצל לשלוש חנויות עצמאיות ● לינוי אשרם נפגשה עם יזמיות ונשות מילואימניקים מהצפון • ובפרדס חנה־כרכור כ־120 אמנים יפתחו את הסטודיו לקהל ● אירועים ומינויים

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל

לגלובס נודע כי עסקת הענק למכירת מערכות הגנה אוויריות ליוון תמורת כ-3.6 מיליארד דולר, צפויה להיחתם ביום שני ● אישור העסקה הביטחונית, שתהיה בין הגדולות עליהן חתמה ישראל אי־פעם, יהיה הישג בקנה מידה היסטורי למשרד הביטחון

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

השיטה שהופכת את שוק ההון למדפסת כסף - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דוחות חמשת בתי ההשקעות הנסחרים מגלים כיצד כל שקל שמזרים ציבור החוסכים מתגלגל כמעט ישירות לשורה התחתונה ● מנהל ההשקעות איתי ליפקוביץ' מזהה הזדמנויות דווקא כשהפסימיות כבר מגולמת במחירים, וההיסטוריה של וול סטריט מלמדת: הימים הטובים ביותר בשוק מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם ● בסיטי מעריכים כי לא צפויה הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל ● וגם: מדוע המניות שהיו לפני רגע הלהיט של הבורסה צונחות בעשרות אחוזים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חברות אמריקאיות יקבלו שליטה ברוב פרויקטי הנפט בוונצואלה, שבהם עתודות של יותר מ־65 מיליארד חביות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ דוחה חזרה למזכר ההבנות: "אמר שוב ושוב למתווכות"

דיווח: טראמפ אמר למתווכות שאין לו עניין לחזור למזכר ההבנות המקורי עם איראן ● ההסלמה בשטחים עולה שלב - ובמערכת הביטחון מזהירים מפני איבוד שליטה ● צה"ל והשב"כ: חיסלנו בעזה מחבל נוח'בה ששימש כשומר הראש של סינוואר ● משבר דלק באיראן: פקקי ענק, מצוקה לאזרחים והשבתה של מפעלים ● דיווח: ישראל שוקלת לגרש נציגים מבריטניה וממדינות אחרות באירופה מהמפקדת התיאום של הכוח הבין-לאומי לעזה ● עדכונים שוטפים 

זום גלובלי / צילומים: AP - Jeff Chiu, Alex Brandon, J. Scott Applewhite

קורבן מלחמת המכסים בין קנדה לארה"ב - והנקמה של טראמפ

מלחמת המכסים בין ארה"ב לקנדה מאיימת לייקר את סל המוצרים האמריקאי • מנכ"ל מטא רוכש אחוזה גותית בת 200 שנה באירלנד ● באוקראינה מעניקים למאסק "אות החירות" ● ובקהיר נרשם ניצחון משפטי דרמטי שמטלטל את השריעה ● זום גלובלי

אלטלנה עולה באש, 1948 / צילום: הנס חיים פין, לע''מ

על הדרך של אלטלנה מלב הים ללב האתוס התרבותי

כמעט שמונה עשורים לאחר שטבעה מול חופי תל אביב, אותרו השבוע שרידיה של אלטלנה בעומק הים ● אבל בעוד מקום הימצאה נותר בגדר תעלומה, סיפורה הלך ותפס מקום מרכזי בזיכרון הישראלי: כבר ימים לאחר הטבעתה היא נכנסה לשירה העברית, ובהמשך הונצחה באנדרטאות, בסרטים ובטקסים והפכה לסמל שממשיך להצית ויכוחים על אחד השברים הגדולים בתולדות המדינה ● כך עשתה אלטלנה את הדרך מקרקעית הים אל לב האתוס הישראלי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בשכונה ליד הקמפוס של אנבידיה: בכמה נמכרה דירת גן בקריית טבעון?

דירת גן בת 6 חדרים, בשטח בנוי של 180 מ"ר וחצר בשטח של 70 מ"ר, נמכרה תמורת 4.1 מיליון שקל ● "השכונה מאוד מבוקשת ובעוד שבשאר היישוב יש ירידות מחירם, בשכונה הם אפילו עלו" ● ועוד עסקאות נלד"ן מהשבוע האחרון

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מיום ראשון תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב–AI בתעמולה

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

1.8 מיליארד דולר בשנתיים וחצי: הבנק המצרי שסייע לאיראן

לפי משרד האוצר האמריקאי, שלוחת בנק מיסר באיחוד האמירויות סייעה ל־103 חברות איראניות להעביר כ־1.8 מיליארד דולר בתוך שנתיים וחצי ● בעקבות הממצאים חסמה וושינגטון את גישת השלוחה למערכת הפיננסית האמריקאית ● בקהיר חוששים כי הפיקוח יתרחב גם למוסדות פיננסיים מצריים נוספים

קמפיין yellow / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הופ הופ: המותג yellow חוזר לזכורות והאהובות, ומתברג גבוה באהדה

הפרסומת של בנק הפועלים למתחם הג'וניור בנמל ת"א מתברגת גם השבוע בפסגת הזכירות והאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● וגם: פרידה מפרופ' אבי דגני, מייסד ונשיא גיאוקרטוגרפיה, שהלך השבוע לעולמו