גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

הסוקר שהיה הקרוב מכולם וטען כבר לפני שבועיים: "תהיה הפתעה"

התחזית של צוריאל שרון הייתה הקרובה ביותר מבין מכוני הסקרים לנתוני האמת שהתפרסמו עד כה, על כן אנחנו מפרסמים מחדש ראיון שערכנו איתו לאחרונה ● צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר?

יו''ר הפד קווין וורש לצד הנשיא טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

שישה ימים לפני הבחירות בארה"ב: מה יעשה הפד הערב?

הבנק המרכזי האמריקאי צפוי להותיר הערב את הריבית ללא שינוי, אף שהאינפלציה טיפסה ל־3.7% ● זאת, חודש וחצי אחרי העלאת הריבית הראשונה מאז 2023 ● בשווקים מעריכים כי ההעלאה עשויה להגיע כבר בדצמבר, אך יש מי שמאמינים שצפויה הפתעה בהחלטה השבוע ● וברקע: בחירות האמצע בארה"ב והדילמה של יו"ר הפד שטראמפ מינה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

בין הכנסת לקפיטול: איך יושפעו המשקיעים בישראל משתי מערכות בחירות שמתנקזות לשבוע אחד

הבחירות לכנסת ה־26 מתקיימות שבוע לפני בחירות האמצע בארה"ב, שילוב שהתרחש רק פעמיים ב־40 השנים האחרונות ● צללנו לנתונים ההיסטוריים בניסיון להבין איך כל מערכת בחירות מזיזה את השווקים, ושאלנו את המומחים: איזה מהאירועים ישפיע יותר על התיק של הישראלים?

polymarket / אילוסטרציה: Shutterstock

פעמיים בשלושה ימים: מה עומד מאחורי הקריסה של פולימרקט?

שלושה ימים אחרי ששוק ההימורים הפופולרי פולימרקט העניק סיכויים גבוהים לניצחון בולסונארו בברזיל, אך לולה ניצח - גם בישראל המהמרים נאלצו לשנות כיוון ● איזנקוט הוביל בפלטפורמה לפני ולאורך יום הבחירות, אלא שהתוצאות החלקיות מעניקות יתרון לנתניהו ● למה גם כשכסף אמיתי מונח על הכף, התחזיות עלולות להתבדות?

ראשי המפלגות ברשת X

הרבה מילים, מעט מהן על כלכלה: מה פרסמו הפוליטיקאים לפני הבחירות?

לקראת סוף מערכת הבחירות, בדקנו מה המסרים שהעבירו ראשי הרשימות המתמודדות לכנסת ב־X, ישירות לציבור הבוחרים ● בדיקת גלובס

ירון זליכה, יועז הנדל ועופר וינטר / צילום: נועם מושקוביץ, איל יצהר, ויקיפדיה / נדב מרגלית

כמעט 2 מיליון שקל: פרס הניחומים של וינטר, הנדל וזליכה

שתי הרשימות צפויות לקבל 1.83 מיליון שקל כל אחת, לאחר שיחצו את רף 1% מהקולות, אך הערבויות וההלוואות שגייסו מותירות אותן בחשיפה של מיליוני שקלים

חנמאל דורפמן / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

מחנמאל דורפמן ועד משה רדמן: המועמדים שמתנדנדים על סף הכניסה לכנסת

ספירת הקלפיות הרגילות הסתיימה, אבל עבור שורה של מועמדים הקרב עוד פתוח: המעטפות הכפולות, הסכמי העודפים וחלוקת המנדטים עשויים לשנות את התמונה ברגע האחרון  ● מי נמצא כרגע בפנים, מי מחכה בחוץ, ואילו שמות מוכרים תלויים בתזוזה של מנדט אחד

מצביעה בקלפי באום אל פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

כמחצית מתוצאות האמת כבר נספרו: האם אפשר כבר לדעת מי ניצח בבחירות?

הנתונים החלקיים מראים מאבק צמוד בין הגושים, אך הספירה בשלב זה אינה מדגם מייצג ● מדוע עדיף להסתמך כרגע על מדגמי הטלוויזיה המעודכנים, ומתי תוצאות האמת יהפכו לאמינות?

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט. התסבוכת הפוליטית הפילה את הבורסה בת''א / צילום: Reuters, Kyodo

הדולר קפץ, הבורסה צנחה: למה תוצאות הבחירות הבהילו את המשקיעים

המשקיעים הימרו על שינוי, אך תוצאות הבחירות והחשש משיתוק פוליטי שלחו את הבורסה בת"א לירידות חדות ● המסכים נצבעו באדום, השקל צנח, ופעמי הבחירות החוזרות מאיימים על יציבות הכלכלה ● וגם: המניות היחידות שבכל זאת עלו ומה עשוי להוציא את הבורסה מהפלונטר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

יציבות בוול סטריט; מניית SK הייניקס מזנקת ב-10%, אנפייז נופלת

נאסד"ק ללא שינוי ● אנפייז אנרג'י ורובינהוד נופלות בעקבת הדוחות ● מנכ"ל UBS מזהיר מפני דרישות ההון של הרגולטור השוויצרי ● מחירי הנפט מטפסים ● ורטיב מציגה דוחות עתק; וונדיס מזנקת ברקע הצעת רכש ● הלילה דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות

מיסוי חברות הארנק, חוק ההקלטות ועיצומים כבדים בחוק הגנת הפרטיות ● הכנסת היוצאת הטילה על העצמאים שורת גזירות ודרישות חדשות, ובלמה נסיונות להעניק להם רשת ביטחון ● מדוע ציבור של יותר מחצי מיליון איש עדיין מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי?

ירון זליכה ויועז הנדל / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, יועז הנדל

המבחן הכלכלי החדש של וינטר, הנדל וזליכה

הרשימות החדשות שהתמודדו בבחירות ולא עברו את אחוז החסימה, בהן של עופר וינטר, יועז הנדל וירון זליכה, נדרשו לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן את המרוץ ● אלא שבניגוד למפלגות הוותיקות, מפלגות שקיבלו פחות מ־1% מהקולות - יידרשו להתמודד עם כאב ראש פיננסי לא קטן

משה פייגלין ובצלאל סמוטריץ' / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף

פייגלין היה אמור לחלץ את סמוטריץ' מקללת שר האוצר. מה קרה בפועל?

האיחוד עם זהות סייע לציונות הדתית להתרחק מאחוז החסימה והחזיר את משה פייגלין לכנסת • אך לפי התוצאות המסתמנות, הרשימה המשותפת זכתה בשישה מנדטים בלבד, וסמוטריץ' לא הצליח לשחזר את כוחה של מפלגתו מהבחירות הקודמות

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה בפאניקה, ולמנהלי השקעות יש עצה אחת מרכזית

הבורסה נפלה בחדות לאחר פרסום תוצאות הבחירות, ומדד הבנייה צלל, אולם מומחים בשוק ההון מרגיעים ומייעצים למשקיעים: "לא הגיע הזמן למכור" ● ההשפעה של הבחירות על הבורסה צפויה להתפוגג בתוך מספר חודשים, וישראל ערוכה טוב להמשך התמיכה הכלכלית בשווקים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

שיאן שכר חדש בת"א: המנכ"ל שקיבל תגמולים בהיקף של 80 מיליון דולר

מנכ"ל פאלו אלטו ניקש ארורה קיבל במהלך שנת הכספים 2026 תגמולים בעלות כוללת של 80.3 מיליון דולר ● באסיפת בעלי המניות ב-8 בדצמבר יתקיימו הצבעות על מינוי דירקטורים ועל אישור התגמולים לבכירי החברה ● ארורה מימש לאחרונה מניות בשווי 147 מיליון דולר במסגרת הסכם forward

צעיר מצביע בקלפי בתל אביב / צילום: ap, David Goldman

בקרוב עוברים לספירת המעטפות הכפולות. מי מרוויח מהן?

כ־600 אלף מעטפות כפולות עשויות להשפיע על חלוקת המנדטים • בדיקת דפוסי ההצבעה ב־2022 מגלה אילו מפלגות מגיעות לשלב הסופי עם סיבה לאופטימיות - ומי עלולות דווקא להיחלש • המשרוקית של גלובס

רחוב בוגרשוב בתל אביב. חלק מההתחדשות העירונית / צילום: דורון סהר

אושרה תוכנית ההתחדשות בלב תל אביב: פוטנציאל לתוספת של כ-14 אלף דירות

התוכנית לרובעים 5 ו-6 משתרעת על כ-1,700 דונם ומאפשרת חיזוק ותוספות בנייה או הריסה ובנייה מחדש, בגובה של עד 7.5 קומות ● מבנים לשימור הוחרגו מתחולתה

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות חדות בנעילת המסחר בת"א; מדד הבנייה ביום הכי גרוע מזה 3 שנים

אי-הוודאות בעקבות תוצאות הבחירות והחשש ממבוי סתום פוליטי צבעו את הבורסה באדום עמוק ● ת"א 90 נפל ב-4.5%, ת"א 35 איבד 1.7% ומדדי הנדל"ן, הבנקים והביטוח ספגו חבטה קשה ● מנגד, סקטורי הטכנולוגיה, הביומד והדואליות שמרו על אופטימיות בהובלת נובה וטאואר ● ארית בלטה ברקע דיווחה על הזמנה מלקוח בצפון אמריקה ● בשוק המט"ח: אחרי שהתחזק בחדות אתמול, השקל נחלש מול הדולר בחדות

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

איזנקוט או נתניהו? ההכרעה עוברת להרצוג. כך הוא יחליט

הקרב על הממליצים כבר בעיצומו, אבל מאחורי המספרים מסתתרים כללים מפתיעים - ותקדימים שעשויים להכריע על מי יטיל הרצוג את הרכבת הממשלה • המשרוקית של גלובס

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

"זה הולך להיות מכוער": בעולם נאבקים להבין מה יקרה כעת בישראל

מאירופה ועד ארה"ב: כלי התקשורת בעולם מסקרים בהרחבה את תוצאות הבחירות בישראל ומדגישים את הקושי להרכיב ממשלה ואת חוסר הוודאות הפוליטי