גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

הסכסוך והתחזית: כך איבדה אמדוקס 3 מיליארד דולר בלילה אחד

התחזיות לשנת הכספים 2027 משקפות חולשה: אמדוקס צופה צניחה של כ-14% עד 18% בהכנסות בשנת הכספים הבאה ● ירידה זו מיוחסת, בין היתר, לסכסוך משפטי מורכב ופומבי מול לקוחת הענק T-Mobile בארה"ב ● המניה צונחת במסחר המאוחר בכ-44%

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

המפלה של טראמפ: למה בוול סטריט חוששים ומה המשמעות עבור ישראל?

הדמוקרטים הצליחו לכבוש את הסנאט ורשמו הישגים גם בבית הנבחרים ●  מה גרם למפלה הרפובליקאית, האם טראמפ יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו, מה צפוי בוול סטריט ואיך כל זה ישפיע על ישראל? ● גלובס עושה סדר

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

קרב גרסאות על המסך: מאחורי הפיצוץ בין אילה חסון להנהלת התאגיד

אחרי שוועדת האתיקה קיבלה את התנצלותה של חסון על התבטאויותיה, מנהל חטיבת החדשות דרש ממנה להבהיר את הדברים בשידור כתנאי להמשך הגשת התוכנית ● חסון טוענת שניסו לכפות עליה טקסט משפיל, בתאגיד טוענים שהיא חצתה קו אדום מקצועי - ושר התקשורת שלמה קרעי כבר נכנס לעימות ומאיים בצעדים נגד התאגיד

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס מורידה את תחזית הצמיחה בענן; המניה ירדה במסחר בת"א

הכנסות החברה צמחו ב-8% ל-791 מיליון דולר והרווח הנקי למניה הסתכם ב-2.84 דולר, מעל ציפיות האנליסטים ● נייס מעלה מעט את תחזית הרווח השנתית, אך מותירה ללא שינוי את תחזית ההכנסות ● הקיצוץ בכוח האדם נועד לייעל את המבנה הארגוני ולאפשר המשך השקעה בתחומי הצמיחה

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

סולאראדג סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הרביעי אך נהנית מרוח גבית של הסקטור בארה"ב

החברה, שמפטרת כ-200 עובדים, רשמה ברבעון השלישי הכנסות של 326 מיליון דולר וצמצמה הפסדים, אך מזהירה כי חוסר הוודאות בשוק נמשך ● הירידות החדות בטרום נמחקו, והיא כעת עולה לצד מניות האנרגיה הסולארית שמזנקות בעקבות הבחירות בארה"ב ● המנכ"ל שוקי ניר: "נוקטים בצעדים נחושים להפחתת עלויות ומאיצים מאמצים בשוק חוות השרתים ל-AI"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

חשיפת גלובס: ישראייר בדרך לרכישת השליטה בארקיע

על רקע הסכסוך בארקיע וההפסדים הגדולים והחובות, לגלובס נודע כי חברת התעופה המתחרה ישראייר מתכננת וכבר מבצעת בימים אלה מהלכים כדי לרכוש את חברת התעופה ארקיע מידי משפחת נקש ● לגלובס נודע כי גם אל על בוחנת את רכישת ארקיע, אך סיכוי נמוך שתקבל אישור רגולטורי למהלך

הטיל ''ח'ייבר שכן'' מוצג בעת מצעד בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

באיראן מאיימים לתקוף בטילים בסיסים אמריקאיים באירופה

לדברי חבר ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט באיראן, איראן תתקוף כל בסיס שישמש לפעולה נגדה, ותפגע גם ב"נכסים החומריים והלא חומריים של מדינות המסייעות לארצות הברית" ● ניסיון חטיפת מטוס פליי-דובאי: הדיווח בקשר לטייסי אל על: "לסגור דלתות, אין פתיחת קוקפיט"; "משהו שאנחנו צריכים לדעת?" ● בלבול ודאגה במערכת הביטחון בעקבות אמירת טראמפ על עצירת כספי הסיוע ● עדכונים שוטפים

מרלוג מודיעין של תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה חוזרת לבורסה? נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל

אחרי גל הנפקות בענף המזון, תנובה בשליטת ברייט פוד הסינית נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל, שתהיה אחת הגדולות בבורסה בתל אביב ● המהלך צפוי לצאת לדרך בשנה הבאה, אך המשקיעים כבר התקררו מהענף: מדד ת"א-מזון איבד יותר מ-18% מאז השקתו

ג'ינה הינוחוסה מהמפלגה הדמוקרטית. ניצחה בבחירות בטקסס / צילום: ap, Ashley Landis

כך מדאיגה מועמדת אחת מטקסס סקטור שלם בארה"ב

השינוי הפוליטי בארה"ב עשוי להקשות על אחד ממנועי ההשקעה המרכזיים של הכלכלה האמריקאית, ובפרט בטקסס - שם ניצחה בבחירות האמצע המועמדת הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה, שהביעה התנגדות נחרצת לפיתוח חוות השרתים במדינה ● החשש: הטלת מגבלות על מרכזי נתונים וביטול השקעות בהיקפים של מאות מיליארדים

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

מנכ"ל אמדוקס לשעבר מכר מניות ב-22 מיליון דולר בחודשים שלפני הצניחה

חברת הטכנולגיה הלמה במשקיעים כשדיווחה על סכסוך עם לקוח מרכזי, T-Mobile, וסיפקה תחזית לירידה דו ספרתית בהכנסות וברווח ● מניית אמדוקס צנחה למחיר בו לא נסחרה מאז 2013 ● וגם: המנכ"ל לשעבר שוקי שפר מכר מניות ב-22 מיליון דולר לפני הנפילה

אסף זמיר, סגן ראש עיריית ת''א / צילום: אייל נבו

סגן ראש עיריית ת"א: "פרויקט המטרו יבטל חלק גדול משוק בצלאל"

פרויקט המטרו עדיין רחוק משלב החפירות הגדולות, אך מספר אתרי העבודות במרכז צפוי לזנק מ־30 כיום ל־70 בשנה הבאה ● בתל אביב מזהירים כי העבודות יביאו לשינויים משמעותיים במרחב העירוני, כולל פינוי חלקים משוק בצלאל והרחבת חסימות הרחובות לקראת תחילת העבודות הכבדות

מייסדי אקספלוריום / צילום: נדב נוי

נסגרה אקספלוריום החברה הקודמת שהקים מאור שלמה

שותפיו של מאור שלמה להקמת חברת אקספלוריום, עומר הר ואור טמיר, הודיעו על סגירת חברת הסטארט-אפ שהקימו השלושה - אקספלוריום לפני תשע שנים ● מעל ל-70 עובדים שמעסיקה החברה צפויים לקבל הודעת פיטורים

דרכונים גרמניים / צילום: Shutterstock

"עלייה עצומה בבקשות": מספר שיא של ישראלים מנסה לקבל דרכון גרמני

מנתונים שפורסמו על ידי הממשלה הפדרלית בגרמניה, כ-170 אלף בקשות להשבת אזרחות גרמנית הוגשו לרשויות הגרמניות בשנים האחרונות, עם זינוק משמעותי מאז אוקטובר 2023 ● מספר הדרכונים שהונפקו לישראלים עלה ב-60% בשנה שעברה, לעומת השנה שלפניה ● הסוציולוג מארק פוקס: "עצם קיומה של תוכנית מילוט הוכיח את ערכו לאורך ההיסטוריה היהודית"

טורבינת רוח בחוות אנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות האנרגיה זינקו בבורסת ת"א. זו הסיבה

הזינוק במניות חברות האנרגיה המתחדשת בתל אביב הגיע על רקע ניצחון הדמוקרטים בקונגרס האמריקאי, שמפחית את החשש מהחמרה רגולטורית נוספת בארה"ב ומחזק את האופטימיות סביב צבר הפרויקטים של החברות בענף

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

הנוסעים מרוצים, משרד התחבורה פחות: הפער בציונים של חברת דן

חברת האוטובוסים דן אמנם נמצאת בתחתית דירוג מפעילות התחבורה הציבורית של משרד התחבורה, אך בסקר שביעות הרצון של הנוסעים היא דווקא מגיעה למקום הרביעי ● גם אחרי שיפור של יותר מ-10% בציון שלה, הפער בין שני המדדים נותר גדול ● ייתכן שההסבר נעוץ דווקא במקום שבו היא פועלת: תל אביב, שבה הפעלת אוטובוסים היא אתגר מורכב במיוחד

טיסה / צילום: Shutterstock

מחלוקת על 30 דולר הובילה לגל תביעות ייצוגיות נגד סוכנויות הנסיעות

בחודש שעבר פסק ביהמ"ש העליון כי על סוכני נסיעות חל איסור לגבות דמי טיפול על שירות לנוסע שטיסתו בוטלה ● מאז הפסיקה, הוגשו שורה של תביעות ייצוגיות נגד סוכנויות נסיעות שונות ● איסתא, שנגדה הוגשה התביעה המקורית, דורשת דיון נוסף: "הפרשנות שגויה"

בודפשט / צילום: Shutterstock

הפניקס מציגה: חופשה לכל עובד במימון של עד 7,200 שקל

בחברת הביטוח יממנו חופשות לכ–3,400 עובדים בעלות שעשויה להסתכם בכ–25 מיליון שקל ● בלעדי: רשת 13 משקיעה חצי מיליון שקל במיקרו ריאליטי ל"הישרדות" ● וקפה טורקי עלית מחליף, שוב, פרזנטור ● אירועים ומינויים

ח''כ איימן עודה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

איימן עודה הוא חבר הכנסת שנבדק אם קיבל כסף מגורם זר

ראש השב"כ ביקש לחקור באזהרה את עודה, לצד טיבי, אבו שחאדה ומנסור עבאס • סולברג אישר לשב"כ להפעיל יכולות חריגות בחקירת החשד להתערבות בבחירות • עודה: "מדובר ברדיפה פוליטית"

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זנגר

למרות הקמפיין האגרסיבי: חודש חלש לאיילון בתשואות הגמל

לגלובס נודע כי התשואה של איילון בחודש אוקטובר במסלול הכללי צפויה לעמוד על ירידה של 0.35%, למרות הקמפיין שבמסגרתו גייסה כ-3 מיליארד שקל מהמתחרות ● במקביל, מור הוא גוף הגמל היחיד שצפוי לספק תשואה חיובית במסלול הכללי בחודש אוקטובר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

צ'כיה מאשרת את חשיפת גלובס: תרכוש ארבע מערכות נשק מרפאל

המדינה האירופית מקדמת רכישה של ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג ספיידר All in One מחברת רפאל, בהמשך לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות ● ההתקשרות החדשה נועדה להרחיב את יכולות ההגנה האווירית של צ'כיה, וכוללת גם פיתוח מערכת שליטה ובקרה לאומית שתאחד את מערכי ההגנה במדינה ● המהלך צפוי להניב לרפאל הכנסות נוספות בהיקף של מיליארדי שקלים