גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דירה ישנה בלי חניה, ממ"ד ומרפסת - אז למה 7 קונים התנפלו עליה?

בשכונת קטמון הישנה בירושלים, נמכרה דירת 3 חדרים ישנה בשטח של 67 מ"ר - בלי מרפסת, ממ"ד או חניה - תמורת 3.1 מיליון שקל ● "אף שמדובר בנכס ישן, לדירה היה ביקוש חזק מאוד - קיבלנו שבע הצעות תוך שבוע" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אלה היו הסקרים האופטימיים ביותר לנתניהו. כעת הוא מגיע בהם לשפל

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הקואליציה נחלשת ברוב הסקרים - מי נהנה מזה?

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

חברת הסייבר הישראלית ורוניס נמכרת ב-6.3 מיליארד דולר

פרופוינט האמריקאית רוכשת את ורוניס בפרמיה של 16% על מחיר הנעילה בוול סטריט היום ● ורוניס, שהוקמה ב-2004, מעסיקה 2,800 עובדים, אלף מתוכם בישראל

מגדל דוד / צילום: Shutterstock

מגדל דוד לא באמת קשור לדוד המלך

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: המגדל המפורסם נבנה שנים רבות אחרי מלכותו של דוד, והוא גם לא הראשון שכונה כך

נקניקיה / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחנות דלק ועד נקניקיית שף של מושיק רוט: איך המוצר הזול הפך למנוף כלכלי

הנקניקייה נחשבה למאכל זול, תעשייתי ולא ממש בריא ● בחודשים האחרונים היא מושכת מאות אלפי לקוחות לתחנות דלק שמציעות מבצעי ענק, ואפילו המשקיעים החלו לגלות עניין, כשרשת זלמנ'ס עשתה אקזיט שמשקף לה שווי של כ־7 מיליון שקל ● בשוק הקמעונאי מגלגלות הנקניקיות כרבע מיליארד שקל בשנה, אבל האם מדובר בשינוי קולינרי או בתרגיל שיווקי מוצלח?

סקווישים / צילום: Shutterstock

הטרנד שמשגע את ילדי ישראל הוא כבר תעשייה שמגלגלת מיליונים

הן מוכרות בטיקטוק בתור "שילת מלכת הסקווישים" ו"קיקי", והן גם יבואניות שמטיסות כל אחת עשרות אלפי יחידות מסין ● מה עומד מאחורי להיט הצעצועים שמגלגל קרוב ל-100 מיליון שקל בשנה ופרץ בישראל דווקא בתקופת מלחמה, ואיך צעירות ללא ניסיון קמעונאי מכתיבות את הטון לרשתות הוותיקות

מרצדס GLC 400 חשמלית / צילום: יח''צ

מרצדס מציגה: חשמלית שהיא סמל סטטוס במחיר נסבל

ה־GLC החשמלית החדשה ממשיכה לשדר את התדמית של "כיסים עמוקים" שמיוחסת למותג ● היא מציעה הנדסה מרשימה, טכנולוגיה עילית, ביצועים רציניים וטווח שימושי, למי שיכול להרשות לעצמו

האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה, האינפלציה נחלשה: האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות?

הקרנות הכספיות צמחו בחדות ומנהלות כבר כ–217 מיליארד שקל, אבל התנאים שהפכו אותן לאטרקטיביות השתנו ● מצפי התשואות, דרך שחיקת יתרון המס ודמי הניהול שעלולים להטעות - ארבעה דברים שכדאי מאוד לבדוק לפני שבוחרים קרן כספית

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

אבי מאיר / עיצוב: באדיבות Perk

עשה אקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר - ומהכסף הקים אימפריית תיירות של מיליארדים

חברת התיירות העסקית פרק צמחה לשווי של כ-4 מיליארד דולר ● בראיון לגלובס מספר המייסד והמנכ"ל אבי מאיר על האקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר, ששימש להקמת היוניקורן, ההחלטה הלא שגרתית בתקופת הקורונה, ולמה למרות שהוא מגדיר את עצמו ציוני - הוא נשאר בברצלונה

אלפרד אקירוב / צילום: אבישג שאר ישוב

אקירוב בגיל 85: "אני לא יכול לצאת לפנסיה - זה יעשה אותי חולה"

אלפרד אקירוב בן ה-85 ממשיך להיאבק על השליטה בכלל ביטוח, שהשקעתו בה כבר שווה יותר מ-3 מיליארד שקל ● בראיון בלעדי לגלובס הוא מסביר את המניע למחוק את אלרוב מהבורסה, מודה שטעה בהתנגדותו לרכישת מקס, מגלה כמה שוות הקרקעות שלו בהרצליה ומתעקש להזהיר: "הבחירות הן אירוע שיכול למחוק את המדינה"

יהודה ושומרון / צילום: Shutterstock, dominika zara

מתנחלים תקפו דיפלומטים אירופים שהשתתפו במסיק זיתים מקומי בבנימין

הפורעים ניפצו שמשות רכב, פעילים שהיו במקום העידו: "אמרו שיהרגו אותנו". המשטרה פתחה בחקירה, עד כה איש לא נעצר ● משבר באיראן: ארגוני הטרור מעבירים כסף בחזרה למשמרות המהפכה ● מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב העריך כי כתוצאה מהמצור הימי האמריקאי איראן איבדה הכנסות מנפט בהיקף של 25 מיליארד דולר ● דיווחים בעזה: חיל האוויר תקף בדרום הרצועה ● משמרות המהפכה של איראן: מכלית נפט התפוצצה הלילה לאחר שפגעה במוקש ימי בזמן שחצתה את מצר הורמוז

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; תשואות האג"ח ירדו

נאסד"ק עלה ב-0.1%, דאו ג'ונס עלה ב-1% ● מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע לרעה ורשם את העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז 2022 ● אחרי שזינקו אתמול בעקבות מדד המחירים לצרכן, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו ● ירידה קלה במחירי הנפט

המחאות בצרפת, היום / צילום: Reuters

צרפת בוערת: רבבות יצאו לרחובות, מפגינים הסתערו על בניין העירייה במרסיי

עשרות אלפי מפגינים יצאו לרחובות צרפת, ובערים הגדולות נרשמו עימותים קשים עם המשטרה, הצתות והשחתת רכוש ● במרסיי פרצו מפגינים לבניין העירייה, ניפצו דלתות זכוכית והשחיתו את המקום, ובפריז השתמשה המשטרה בגז מדמיע לפיזור המוחים ● המחאה, שהחלה בדרישה להגדיל את ההשקעה בחינוך, מתרחבת על רקע כוונת הממשלה לקצץ יותר מ-40 מיליארד אירו בתקציב

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה אדומה בוול סטריט; נאסד"ק איבד 2.1%, מדד הפחד זינק

תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים ירדו השבוע לכ-5.09%, לעומת 5.31% בשיא ● טסלה ירדה ב-2.5% לאחר שהחברה חשפה את הרודסטר מהדור הבא שלה ● לאחר נאום יו"ר הפד ירדה ההסתברות שהשוק מייחס להעלאת ריבית באוקטובר ל־15%, לעומת יותר מ־25% ביום חמישי

אירוע השקה בווייקו, טקסס, ארה''ב, ב-15 באוקטובר 2026 / צילום: Reuters, Tesla

אילון מאסק מציג: מכונית מעופפת

"הרודסטר המעופפת" של אלון מאסק הושקה במופע רועש בטקסס ● המקדמה למזמינים היא 250 אלף דולר אבל המחיר הסופי עדיין לא ידוע

עטיפת ''מיץ פטל'', בהוצאת עם עובד / צילום: מתוך ויקיפדיה

לאייר קלאסיקה מחדש: חילול הקודש או סיבה טובה לחזור אליה?

כבר 56 שנה שהארנב, האריה והג'ירפה מ"מיץ פטל" נראים בדיוק כפי שציירה אותם תמרה ריקמן, ורחוקים מהאסתטיקה המלוטשת שמזוהה היום עם ספרי ילדים ● לרגל יום הולדתה ה-90 של הסופרת חיה שנהב, הוצאת עם עובד הזמינה מאיירים לדמיין מחדש את הקלאסיקה הישראלית ● היוזמה מעלה שאלה שמלווה יצירות אהובות כבר דורות: היכן עובר הגבול בין חידוש מרענן לפגיעה בקסם המקורי?

מימין: ג'ף בזוס, יוהאן אליאש וביל גייטס / עיבוד: Evan Agostini, Alex Brandon, Thanassis Stavrakis - AP

מאחורי מסע הרכישות השקט של המיליארדרים

אלכס קארפ, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג משקיעים מאות מיליוני דולרים ברכישת אלפי דונמים של יערות, שטחים חקלאיים ואחוזות מבודדות ● בין הגנה מפני אינפלציה, מסחר בקרדיט פחמן, ניסויי טילים ומקלטי יום הדין - המיליארדרים מגלים מחדש את הערך של האדמה ● כך הפכה הקרקע לנכס אסטרטגי

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב / צילום: רמי זרנגר

הכלכלן הראשי של מיטב על מצב השווקים: "40 שנה לא ראינו דבר כזה"

לקראת עונת הדוחות שנפתחה השבוע בארה"ב, אלכס זבז'ינסקי ממיטב מתייחס בשיחה עם גלובס לציפיות האנליסטים, לריכוזיות של ענקיות הטכנולוגיה ולהשפעות של הוצאות העתק בתחום ה-AI ● הוא גם מצביע על פער חריג בין הפסימיות לגבי הכלכלה האמריקאית לאופטימיות לגבי שוק המניות, שלדבריו לא נראה בעשורים האחרונים

מזומן שנתפס בפעילות המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן

למרות החוקים לצמצום ההון השחור והמעבר לדיגיטל, הציבור ממשיך לאגור שטרות בקצב שיא ● בין היעדר חלופות במגזרים השונים, טיעוני החירום של בנק ישראל והרגשה גוברת של "מרד מסים" - כך המזומן ממשיך להחליף ידיים