גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נשים ערביות / אילוסטרציה: Shutterstock, freevideophotoagency

92 מיליון שקל פחות: הממשלה תקצץ בתוכנית שילוב ערבים בתעסוקה

תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית, נמצאת בסכנת סגירה ● הסיבה: יוזמה של השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

נפט / צילום: Shutterstock

הנפט קופץ מעל 4% על רקע סדרת תקיפות חדשה של ארה״ב באיראן

שבוע המסחר מסביב לעולם נפתח הבוקר בסימן המתיחות הגיאופוליטית ועונת הדו״חות ● ירידות שערים באסיה, הקוספי מאבד כ-8.9% ● בוול סטריט צפי לירידות שערים של עד 1.1% ● החשש ממשבר אספקה מקפיץ את הנפט ב-4.5% ● SK Hynix צונחת בכ-11%

דריאליזה אווילה–שבלייה, מנצחת הפריימריז הדמוקרטים בקולורדו. לא מעריכה את ההזדמנויות שקיבלה באמריקה / צילום: Reuters, Steve Sanchez/Sipa USA

ארה"ב בצומת מסוכן: המצב הכלכלי דוחף את אמריקה לקצוות

לכודה בין אינפלציה מכבידה, פערי עושר אדירים, גלובליזציה המייצאת משרות וריבית שאינה יכולה לרדת, נוצרו התנאים לצמיחת פוליטיקה חדשה באמריקה ● הפופוליזם גואה: בצד הדמוקרטי מתחזק האגף הרדיקלי, שקורא למיסוי דרמטי של בעלי ההון, הגדלת שירותי הרווחה ורגולציה אגרסיבית על שוק הדיור והעסקים ● בצד הרפובליקני מבקשים להפחית רגולציה, להטיל מכסי יבוא ולהחזיר את התעשייה לארה"ב ● כתבה ראשונה בסדרה לקראת בחירות האמצע

איתמר פורמן, מעיין אדם וליאור רביב / צילום: אבשלום ששוני

מעיין אדם ומועדון Mami משיקים כרטיס חדש עם ישראכרט

הכרטיס החדש מציע שורה של הטבות, ובראשן פטור קבוע מדמי כרטיס ללא תנאי סף ● כנהוג בלא מעט חברות גדולות, הכרטיס מציע גם תוכנית נאמנות שבמסגרתה ניתן לצבור מטבעות שייקראו Mami Money, ולממש אותם ברשתות ובבתי עסק שונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

ארה"ב תקפה בדרום איראן, משמרות המהפכה פגעו בבסיס בירדן

לפי דיווחים באיראן, פיצוצים נשמעו במספר מוקדים בדרום המדינה ● משרד החוץ האיראני: "המקור והמוצא של התקיפות - מטרה לגיטימית למכות הגנתיות של איראן" ● במשמרות המהפכה טוענים: פגענו בבסיס בירדן ● הערכה: איראן לא מתכוונת כרגע לתקוף את ישראל ● עדכונים שוטפים

ספינה של גורדון על נהר הריין / צילום: יחצ

3,500 אירו לשבוע: הצצה לצד הפחות מוכר של עולם הקרוזים

הפלגה בספינת נהר שונה לחלוטין מספינת יוקרה בים - לא רק בגלל המסלול אלא גם בשל מספר הנוסעים המצומצם ● האחים שירי וגיא גורדון, שהפכו השנה לישראלים הראשונים שחוכרים ספינות כאלה, חושפים את העלויות מאחורי ההנאות, ומסבירים למה חשובים הקשרים עם קרנות פרייבט אקוויטי

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

סם אלטמן מנכ''ל OpenAI וטים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Go Nakamura/Pool

הברחת רכיבי אייפון במזוודות ומדריך ל"עריקים": הטענות של אפל נגד OpenAI

בתביעה שהגישה בסוף השבוע מאשימה אפל את המתחרה בניהול מבצע שיטתי להשגת סודותיה המסחריים בגיוס עובדים, איסוף מסמכים פנימיים והברחת רכיבי חומרה ● מעבר לקרב המשפטי, התביעה מסמנת את המעבר של מלחמת ה־AI מהתוכנה אל שוק המכשירים החכמים

מכוניות חשמליות בטעינה / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

בהנחה של עד 60%: האם זה הזמן לרכוש רכב חשמלי משומש, וממה להיזהר

עשרות אלפי כלי רכב חשמליים שעדיין נמצאים באחריות, זורמים לשוק המשומשות לאחר שספגו ירידת ערך דרסטית ● עבור הנהג הישראלי מדובר בהזדמנות מצוינת לחסוך בעלויות השוטפות - בתנאי שמכירים את האותיות הקטנות: החל מרצף טיפולים מתועד ועד מצב הסוללה

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

שליש מהכסף שגייסו שתי חברות אג"ח זרות שהסתבכו - מבית השקעות אחד

פעמיים בחודשיים: בדיקת גלובס מגלה כי בית ההשקעות מור אחראי לנתח ניכר מהכספים שגייסו שתי חברות האג״ח שהסתבכו ● הגופים שנפגעו מצניחת האג"ח, הרווחים העצומים של חתמי ההנפקה מאי.בי.אי, ואיפה (שוב) היו רשות ני"ע וחברת הדירוג

להשקיע בנדל''ן כשהריבית יורדת - המדריך למשקיע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה כדאי להשקיע כשהריבית יורדת: טיפ הזהב שעדיין עומד במבחן הזמן

מניות הנדל"ן אולי מנצחות לאורך זמן את העלייה במחירי הדיור בישראל, אך לאחרונה הן הציגו תשואות חסר משמעותית בת"א ● האם ירידת הריבית, שנחשבת לגורם העיקרי שמזיז את הענף, מבשרת על שינוי במגמה? "אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל מניות הנדל"ן כמקשה אחת" ● אנליסטים מסמנים: החברות שצפויות ליהנות מהריבית היורדת, ומאילו עדיף בינתיים לשמור מרחק

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

למשקיעים הייתה יממה להתקרר אחרי החדשות האלה. איך הם יגיבו היום?

המתיחות הגאו־פוליטית בין ארה"ב ואיראן חוזרת לקדמת הבמה, בעוד התנועה בהורמוז נעצרה כמעט לחלוטין ● מיקוד המשקיעים יתחלק בין ההסלמה לנתוני האינפלציה החשובים שיפורסמו בישראל ובארה"ב ● מיטב: פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה מוגבל בטווח הקרוב ● וגם: במורגן סטנלי מסמנים שלושה מכשולים שיכולים לפגוע בעונה החזקה של השנה בוול סטריט ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

תוכנית The Gateway של שובל / הדמיה: משרד אדריכלים לברס טבועני לונדון וגיל חלמיש

בדרך למגדל הגבוה בצפון: בחיפה מקדמים מיזם פינוי־בינוי עם 65 קומות

התוכנית של קבוצת שובל מאפשרת פינוי־בינוי של מתחם עם מבנים ישנים בני 4 קומות ו־128 דירות והפיכתו ל"שער הדרומי" של המע"ר בחיפה, עם מגדלים בן 65 ו־51 קומות ● הדרך לאישור עוד רחוקה, שכן התוכנית ממתינה בין היתר להכרזתה כמתחם פינוי-בינוי ע"י הרשות להתחדשות עירונית

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים מבקשים 18 חודשי מאסר

ליפמן, שהיה אנליסט בולט בתחום הנדל"ן בבית ההשקעות ווליו בייס, נאשם כי ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● במקור הואשם ליפמן בכך שקיבל 400 אלף שקל ● בא-כוחו: "שי לוקח אחריות לטעויות שנפלו בהתנהלותו, ומבקש לשים את הפרשה מאחוריו ולהמשיך בחייו"