גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

בועת ה-AI המטרידה: מה באמת הביא לדחיית הנפקות אנתרופיק ו-OpenAI

ההוצאות וההפסדים של ענקיות הבינה המלאכותית צפויים רק לגדול ● המשקיעים חוששים: הלקוחות לא יצליחו לייצר מהטכנולוגיה היקרה מספיק הכנסות כדי להצדיק את השקעות העתק

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית ''הפטריוטים'', ערוץ 14 / צילום: צילום מסך

נתניהו התגאה שהוריד את מחירי הדירות. הוא צדק, אבל יש כוכבית

ראש הממשלה התראיין ל"פטריוטים" וציין את הוזלת מחירי הדירות - אך הוא נמנע מלדבר על ההתייקרות בשוק השכירות ● והמונח "תל"ג" שוב יצא מפיו של נתניהו, אלא שאנשי מקצוע טוענים שצריך להסתכל על פרמטר אחר ● המשרוקית של גלובס בודקת את ראיון נתניהו

פסל השור של בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מדוע השוורים בוול סטריט אינם חוששים ממחירי המניות הגבוהים

שולי הרווח הנקי גבוהים מהממוצע במגוון מגזרים, ומצביעים על כך שחברות אמריקאיות הפכו לעמידות יותר

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

הדו"ח המלא נחשף: רשות שוק ההון נגד רפורמת החיסכון של האוצר – "תביא לעליית מחירים"

משרד האוצר פרסם את דוח ועדת הארביטראז' המלא להשוואת המיסוי במוצרי החיסכון, הכולל התנגדות חריפה של הממונה עמית גל • הרשות מזהירה: הקמת חשבון ההשקעות החדש תגלגל עלויות לחוסכים, תפגע בתחרות ותוביל להיעלמות קופות הגמל להשקעה ● ההסתדרות מתנגדת לרפורמה גם: "פגיעה ישירה בעובדים, בחוסכים ובגמלאי העתיד"

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: Associated Press, Artyom Geodakyan

פוטין ניצב בפני משבר פוליטי כשמחסור בדלק מתפשט ברחבי רוסיה

מוסקבה עשויה להידרש לייבא בנזין ולאסור על ייצוא סולר, בעוד תורים ארוכים משתרכים בתחנות הדלק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים הדואליות יורדות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● קמטק, נובה וטאואר מאבדות גובה לאחר הנסיגה בסקטור השבבים בוול סטריט ● מניות הביטוח והבנקים נחלשות ● תשואות האג"ח בארה"ב עולות לאחר שיו"ר הפד הדגיש כי יעד העל שלו הוא ריסון האינפלציה ● מחירי הנפט קורסים לשפל, השוק מהמר על הפסקת האש של טראמפ ● משנת וורש והמבחן של וול סטריט: שוק התעסוקה האמריקאי מגיע לנקודת רתיחה

מייקל ברי

מייקל ברי מצביע על "תחילת הסוף" באמצעות פוזיציות שורט חדשות על בינה מלאכותית

טסלה, קטרפילר וקרן סל של מניות שבבים נמצאות על הכוונת של המשקיע האקסצנטרי

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

עדנה ארבל ז''ל / צילום: הרשות השופטת

עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, נפטרה בגיל 82

ארבל כיהנה במשך יותר מארבעה עשורים בשירות הציבורי, מפרקליטות מחוז המרכז ועד לבית המשפט העליון ● במהלך הקריירה שימשה כפרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, והייתה מעורבת בכמה מהפרשות והוועדות הבולטות בתולדות מערכת המשפט בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

טען שמכר נדל"ן בשווי 1.8 מיליון שקל, ברשות המסים טענו שהשווי כפול. מה קבע ביהמ"ש?

מוכר טען שזכויות בדירת גג וזכויות בנייה הבלתי מנוצלות בבניין ישן בת"א שוות 1.82 מיליון שקל, אך רשות המסים טענה שהשווי עומד על 3.71 מיליון ● בהיעדר ראיות מספקות לשווי התמורה שהתקבלה בעסקת קומבינציה, העדיפה ועדת הערר את גישת רשות המסים וקבעה שווי מכירה גבוה משמעותית מזה שדווח

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

בגלל היטלי פיתוח: עיריית ראשון לציון תובעת 24 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל

לטענת העירייה, רשות מקרקעי ישראל לא שילמה לה את היטלי הפיתוח החלים על מתחם "מנחת הטיסנים" שבמערב ראשון לציון ● עוד נטען כי החוב לא הוסדר גם לאחר מספר פניות ומכתבי התראה

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

צילום: Shutterstock

מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

המסע מ-Prompt Engineer ל-Loop Engineer הוא לא עוד טרנד טכנולוגי, הוא מפת הדרכים לשאלה מי מאיתנו יישאר יקר הערך בעידן הסוכנים, ולמה דווקא ישראל יושבת על מאגר הכישרון הנכון ברגע הנכון

גיה באר גורביץ' / צילום: רונן פדידה

הפרזנטורית החדשה של בנק מזרחי טפחות

אחרי יותר משלוש שנים בתפקיד, חן אמסלם מסיימת את דרכה כפרזנטורית הבנק, ולנעליה תיכנס השחקנית גיה באר גורביץ’ ● באר גורביץ’ תצטרף לדביר בנדק, שמוביל את הקמפיינים של מזרחי טפחות כבר קרוב לשני עשורים