גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

חוקר מבר־אילן מציע דרך חדשה לגילוי מוקדם של אלצהיימר

החברה שפיתחה את קלוד משיקה מערכת חדשה לגילוי תרופות בניסיון להשיג יתרון על המתחרות ● טכנולוגיה חדשה לטיפול בסרטן צוברת תאוצה, ויש גם שחקנית ישראלית מובילה ● וחוקר מבר־אילן פיתח שיטה חדשנית שעשויה לסייע בגילוי מוקדם של אלצהיימר ● השבוע בביומד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אחרי הצהרת טראמפ: ירידות בחוזים בארה"ב, מחירי הנפט קופצים

החוזים על המדדים המובילים נופלים במעל 1% • מחירי הנפט מטפסים בכ-5% ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות, השווקים מגדילים את ההימור שלהם על העלאת ריבית ● מניות השבבים ממשיכות לספוג לחצים במסחר המוקדם בוול סטריט ● ענקיות הטכנולוגיה מממנות את מרוץ ה־AI באג"ח ● אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון סיניים ומבקשת מוושינגטון אישור להרחיב את הרכש

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

SpaceX מצטרפת למדד נאסד"ק 100. עד כמה תהיו חשופים אליה?

יצרנית הטילים של אילון מאסק תיכלל במדד הטכנולוגיה במשקל נמוך יחסית

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

בעקבות התקיפות בהורמוז: ארה"ב מחזירה את הסנקציות על איראן, הנפט מזנק

גורם אמריקאי הזהיר כי פעולותיה של איראן במצר הורמוז הן "בלתי מתקבלות על הדעת" וכי הן ייענו בצעדי תגובה ● הנפט מזנק ב-4% ● "צעד לא רציונלי מצד ארה"ב", אמר ברט אריקסון, שותף ב־Obsidian Risk Advisors, חברת ייעוץ סיכונים

השקעות ESG / אילוסטרציה: Shutterstock

השקעות ESG: עד כמה המצב בתחום חמור?

משקיעים משכו מיליארדי דולרים, קרנות נסגרו והיקף ההצבעות באמצעות ייפויי כוח ירד ● אך תומכי הגישה טוענים כי היא עדיין בת־קיימא, גם אם היא מיושמת כיום בשקט רב יותר

צילום: מארק ישראל סלם (הארץ), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ימין אופטימי, שמאל חושש: כך הפוליטיקה מעצבת את תפיסת הכלכלה הישראלית

סקר מקיף של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כיצד העמדה הפוליטית משפיעה על הציון שמקבלת הכלכלה ועל השאלה האם כדאי להשקיע בארץ ● מעבר למספרים, הדוח מציף חשש מקיטוב חברתי ובודק מהו הגיל המועדף לרכישת דירה בישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לא בהכרח מצב המשק: מה ניתן ללמוד מסקר מצב החברה הישראלית של JPPI על הכלכלה?

כשהבורסה מטפסת ב־140% אבל האמון הכלכלי של חצי מהציבור צונח, ברור שהמספרים היבשים כבר לא מספרים את אותה המציאות ● סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) החדש מציג תמונה מורכבת ומפתיעה על אמון ופוליטיקה, וממחיש כיצד הפערים הולכים ומעמיקים ● אלה התובנות שעולות מהנתונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

טראמפ על הסכם הפסקת האש עם איראן: "אני חושב שזה נגמר"

צבא ארה"ב תקף הלילה מעל 80 מטרות באיראן, בתגובה לתקיפת הספינות במצר הורמוז ● טראמפ: "האיראנים הם סרטן שיש לגדוע" ● באיראן הציעו "פרס" על ראשו של טראמפ: "להרוג אותו בכל מקום שיימצא" ● בישראל עודכנו: בוטל ביקורו של שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' ● אזעקות הופעלו בבחריין ובכווית ● יו"ר הפרלמנט האיראני: "תם עידן הסחטנות - לא ניכנע" ● בצל החשש בישראל ממכירת F35 לטורקיה, טראמפ אמר כי "ארדואן נהדר" ● עדכונים שוטפים

סניף של רשת פריימרק / צילום: Reuters

שמלה ב-16 דולר לשטיח האדום: כך מתכננת פריימרק לכבוש את אמריקה

רשת האופנה הזולה מאירלנד פותחת עשרות סניפים בארה"ב, ורק החודש מתוכננים עוד שניים ● אפילו שרה ג'סיקה פרקר גויסה לביסוס הפעילות, אך האם זה יפצה על ההיחלשות באירופה?

שי רקנאטי / צילום: מיכה לובטון

משפחת רקנאטי רוכשת את מניות משפחת פדרמן במכבי ת"א במחיר של 50 מיליון דולר

לאחר השלמת בעסקה משפחת רקנאטי תחזיק ב־58% ממניות קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב ● המשמעות המסתמנת היא שאריק שטילמן שנכנס לקבוצה בקול תרועה והבטחות גדולות, ימצא עצמו ככל הנראה מחוץ למבנה הבעלות ● מדובר באחת העסקאות המשמעותיות בספורט הישראלי

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

מהגדולות בהיסטוריה: יצרנית השבבים הדרום־קוריאנית מנפיקה בנאסד"ק

SK Hynix, יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית, מתכוננת להנפקת ענק בנאסד"ק: החברה מבקשת לגייס 28.1 מיליארד דולר לפי שווי של כ־1.2 טריליון דולר ● המסחר במניה צפוי להתחיל ביום שישי הקרוב במה שעשוי להפוך לאחת מהנפקות הטכנולוגיה הגדולות בהיסטוריה

מבצע הנפט החשאי של ארה''ב בהורמוז / צילום: Reuters, Mohammed Aty

ארה"ב תקפה באיראן וסגרה לה את הברז. האם המלחמה מתחדשת?

בתגובה לירי איראני על מכליות נפט, ארה"ב תקפה הלילה עשרות מטרות באיראן והודיעה על החזרת הסנקציות על מכירת נפט ● איך תושפע איראן, מה זה אומר על מצבה של ישראל, והאם המלחמה תחזור? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ בשיחות בפסגת נאט''ו / צילום: ap, Filip Singer

יורה לכל הכיוונים: טראמפ קורא לעצור את הסחר עם ספרד, דורש את גרינלנד

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחריף את הטון בפסגת נאט"ו באנקרה, תוקף  את ספרד ודנמרק, ומשבח את טורקיה על רקע המלחמה באיראן ● נשיא טורקיה ארדואן שיבח בדבריו את טראמפ ואת הרצון שלו "להשכין שלום"

בורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Chris Jung/NurPhoto

אחרי עליות של מעל 220%: מה עובר על הבורסה "הטובה בעולם"

המדד הקוריאני קפץ ב־220% בשנה וחצי "הודות" לריכוזיות חריגה: שתי מניות מתחום שבבי הזיכרון, סמסונג ו־SK Hynix, מהוות מעל למחצית משוויו, אלא שלאחרונה התמונה התהפכה ● לאומי: "הריכוזיות מובילה לתנודתיות גבוהה, ולא נדיר לראות במדד תנודות יומיות של 5%-8%"

שלט עם תמונה של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה מוג'תבא חמינאי / צילום: ap, Anjum Naveed

"אי־אפשר להסתיר לנצח": חרושת שמועות לגבי מצבו של מוג'תבא חמינאי מציפה את איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היחידה שמאיימת לחסל את מנהיגי לבנון, ארדואן מנצל את ההסלמה במזרח התיכון וגורף הישגים בפסגת נאט"ו, והלווית חמינאי מעוררת אי־נוחות בקרב תושבי איראן ● כותרות העיתונים בעולם   

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעל מיליארד דולר: בנק ישראל התערב בשוק המט"ח גם ביוני

בנק ישראל חשף כי במהלך חודש יוני נרכשו דולרים בהיקף של כמיליארד דולר, וזאת "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" ● בחודש שעבר היה שינוי כיוון חד בשקל, שנחלש מ-2.8 שקלים לדולר ל-3 שקלים

מטה סמסונג בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, SUNG YOON JO

בתוך יממה אחת, שני אירועים מהמזרח הנחיתו מכה על מניות השבבים

דוחות ענקית הטכנולוגיה סמסונג לא עמדו בציפיות הגבוהות, ובמקביל דווח כי דיפסיק הסינית מפתחת שבב עצמאי כדי להפחית את התלות באנבידיה ● שני האירועים הציתו גל מימושים בסקטור, שהפך רגיש במיוחד ברמות השיא שלו, וגלי ההדף הורגשו היטב גם בבורסה בתל אביב

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

90 מיליון שקל של בכירי מנורה הוקפאו: החשדות וההתפתחויות בפרשת השחיתות בהסתדרות

פרשת השחיתות בהסתדרות שהתפוצצה לפני שמונה חודשים מסתעפת, עם הודעת המשטרה על הקפאת חשבונות של חברת מנורה מבטחים וקברניטיה - בהם מנכ"ל הקבוצה ארי קלמן, מנכ"ל חברת הביטוח מיכאל קלמן והיו"ר יהודה בן אסייאג ● מניית החברה נופלת ביום שאחרי הדיווח ● מהם עיקרי החשדות?

מרין לה-פן / צילום: Reuters

דרמה בצרפת: לה-פן תוכל תיאורטית להתמודד לנשיאות בשנה הבאה

בית המשפט אישר את הרשעתה של מנהיגת הימין הצרפתי בעבירות שחיתות, אך קיצר משמעותית את תקופת הקלון שנגזרה עליה ● ההחלטה עשויה לפתוח בפניה את הדרך להתמודדות בבחירות לנשיאות ב־2027, ותאלץ אותה להכריע בקרוב אם לרוץ בעצמה או לפנות את הבמה ליורשה הפוליטי ז'ורדן ברדלה