גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

בשל שיבושים בלוח הטיסות באירופה: צפי לעיכובים נקודתיים בנתב"ג

התקלה במערכת הבקרה האווירית יורוקונטרול תוקנה במהירות, אך ברשות שדות התעופה מזהירים כי בשל השיבושים שנוצרו כבר בתנועת המטוסים באירופה צפויים בשעות הקרובות עיכובים נקודתיים בנתב"ג

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים נפלו לשפל של מעל חודשיים

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● אנבידיה מיקרון ו-AMD הובילו את הירידות בסקטור השבבים ● מחירי הנפט צנחו, נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-90 דולר לחבית ● בורסת פרנקפורט קפצה בכ-1.3% ● הסוחרים נושאים עיניים לעבר שבוע עמוס בדיווחי רווחים של חברות הענק והחלטת ריבית

מצעד הגאווה בברלין, אתמול / צילום: ap, Markus Schreiber

בתום קרב עם השוטרים: נורה למוות המפגע האיסלמיסטי מברלין

לפי הדיווחים, קצת אחרי השעה 22:00 אתמול, רכב מסחרי לבן דרס במכוון חוגגים שהתכנסו כחלק מהחגיגות באירועי מצעד הגאווה המתקיימים בסוף השבוע בברלין • לפחות אישה אחת נהרגה ועוד 16 בני אדם נפצעו, חלקם במצב קריטי ● התקרית חשודה כפיגוע טרור איסלמי

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג מממשת נכסים בחו"ל: מכרה מרכזי קניות בארה"ב ובצרפת

הקבוצה דיווחה על השלמת מכירת מרכז קניות בנבאדה בארה"ב ועל הסכם למכירת פעילות האחסנה והלוגיסטיקה שלה בצרפת ● המימושים הם חלק ממהלך אסטרטגי של ביג להתמקדות בליבת העשייה בחו"ל - מרכזי קניות במדינות הבלקן ובמזרח אירופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתארח בפודקאסט של אבי שושן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"סגרתי את השנתיים הקרובות": המרוויח המפתיע מהפודקאסט עם נתניהו

פרק הפודקאסט של אבי שושן עם רה"מ רשם יותר מ-4 מיליון חשיפות בסושיאל, וקטעים ממנו שודרו בכל הערוצים - חשיפה בשווי עצום עבור נותנת החסות, חברת הנדל"ן דוניץ אלעד ● בעלי האולפנים, עידו מינקובסקי, מודה ששושן לא משלם לו כלל, "אבל אני מכניס ממנו כסף"

השריפות בצרפת / צילום: Reuters, Mohamad Salaheldin Abdelghani Alsayed

שריפת הענק בצרפת: 162 נעצרו בחשד להצתות

גלי חום קיצוניים ויובש ממושך מלבים שריפות ענק בצרפת שהגיעו כבר לפאתי העיר בורדו ● מאות אלפי תושבים ותיירים פונו מבתיהם, אלפי כבאים נאבקים בלהבות, והביקורת על היערכות הרשויות הולכת וגוברת בעקבות הקיצוץ הממשלתי בתקציב כיבוי האש

דוב גריזלי צד סלמון באלסקה / צילום: Reuters

24 שעות ביממה, בלי קריינות או עריכה: הסרטון שסוחף את הרשת

מדי קיץ, עם תחילת נדידת דגי הסלמון לאלסקה, מיליוני אנשים ברחבי העולם מתחברים לשידור חי המתעד דובי גריזלי בזמן הציד בפארק הלאומי של המדינה ● כך הפך מיזם קטן של מצלמות טבע לאחת מתופעות הרשת הגדולות של העשור האחרון

ניתוח חברה-תיגבור / צילום: יוחאי גלבוע

הזדמנות השקעה מעניינת שמסתתרת בחברה מסורתית בת 45

יישומי הבינה המלאכותית לא רק שלא מאיימים על הפעילות של הקבוצה הוותיקה תיגבור, הם דווקא משמשים עבורה מנוע צמיחה ● תחום הליבה של כוח האדם והסיעוד עודו נהנה מביקוש קשיח ומציג צמיחה, אך על ההתרחבות והחדשנות העסקית, החברה עלולה לשלם בשיעורי רווחיות ● ניתוח חברה

מיקרוסופט / אילוסטרציה: Shutterstock

מיקרוסופט איבדה יותר מטריליון דולר מהשווי. למה כולם עדיין אופטימיים?

בתי השקעות מסמנים את ענקית התוכנה בתור המניה המועדפת עליהם, אבל בינתיים היא בעיקר יורדת ● בדוחות הכספיים שיפורסמו השבוע ייתכן שנגלה מי צודק: האנליסטים או המניה?

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות מתערבת בהליך ההדחה של מנכ"ל איגוד הבנקים

לגלובס נודע כי רשות התחרות פנתה ליושבי ראש הבנקים וביקשה לקבל את ההתכתבויות שלהם בעניין הכוונה להחליף את מנכ"ל האיגוד, שנחשפה בגלובס בשבוע שעבר

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

דירקטוריון הרכבת מחזיר את אבשלום אלמליח לתפקיד מ"מ המנכ"ל

אבשלום אלמליח, סמנכ"ל תכנון והפעלה ברכבת ישראל ומ"מ המשנה למנכ"ל, יכהן כמנכ"ל הרכבת בפועל - כך החליט אתמול דירקטוריון החברה ● מאז התפטרותו של המנכ"ל הקבוע האחרון משה (שיקו) זנה, ובמשך שנה, החברה מתנהלת עם ממלאי-מקום בתפקיד המנכ"ל ● ועדת האיתור צפויה לצאת לסבב איתור נוסף

חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הממשלה אישרה 70 מיליארד שקל לרכש צבאי, אך לא מצאה מקור תקציבי לכך

לגלובס נודע שוועדת שרים להצטיידות אישרה את התחייבויות צה"ל לרכש בעלות של 70 מיליארד שקלים, רגע לפני הבחירות ● אלא שעל פי ההחלטה, הממשלה נדרשת להציג מקור תקציבי מול התחייבויות העתק - שכרגע נתון בסימן שאלה

חניון של אחוזת החוף / צילום: תמר מצפי

עיריית תל אביב שוב מייקרת את החניה: תעריפי "אחוזות החוף" יזנקו ב-20%

מחירי החניה בחניוני "אחוזות החוף" יתייקרו החל מאוגוסט בשיעור חד ● בשלושה חניונים שעת התחלת "מצב הלילה" המוזל תידחה משעה 19:00 לשעה 21:00

מושגים לאזרחות מיודעת. בועה פיננסית / צילום: Shutterstock

איך מזהים בועה בשווקים? אלה כלי העזר שכלכלנים משתמשים בהם

עליית מחירים מהירה מדי ומכפילי שווי גבוהים יכולים לנבא בועות בשווקים, אבל גם לכוח שלהם יש גבול ● בעולם שבו העתיד הטכנולוגי לא בהיר, אפשר לצפות לעוד ועוד בועות שיתפוצצו ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שריפה בשדרות / צילום: כבאות והצלה לישראל

שריפה במפעלים באזור התעשייה בשדרות; נשלל החשד לדליפת אמוניה

שריפה פרצה במפעלי שטראוס ותפוגן באזור התעשייה בשדרות, והמפעלים פונו ● רשות הכבאות וההצלה שללה דליפת אמוניה

מניות השבבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, Shutterstock

מהפך במניות השבבים: אלו הדיווחים שהפילו את הסקטור

חברה סינית החלה לראשונה בייצור המוני של טכנולוגיה מהותית לייצור שבבים ● החשש: זהו רק הצעד הראשון בדרך לשרשרת אספקת שבבים עצמאית ● אנבידיה במגעים לספק ערבות בהיקף של כ־250 מיליארד דולר ל-OpenAI, מהלך שמעורר חשש לגבי החשיפה הפיננסית שלה

ספינה איראנית שמובילה נפט (ארכיון) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הכנסות של איראן ממכירות נפט שעוקף את הסנקציות נעלמו, מדינות אפריקה מתקרבות לסין על רקע המלחמה, ובדרום קוריאה מנסים לשכנע את מדינות המפרץ לרכוש מערכות נשק ● כותרות העיתונים בעולם    

פט גלסינגר (מימין) ואמנון שעשוע בהנפקת מובילאיי / צילום: Nasdaq, Inc

"צריך לגייס יותר בחו"ל": אמנון שעשוע משרטט את העתיד של מובילאיי ביום שאחריו

ההודעה של פרופ' אמנון שעשוע על פרישתו מתפקיד המנכ"ל תפסה את השוק בהפתעה ● במובילאיי נערכים לתהליך איתור למציאת מנהל עם כישורי מסחור ושיווק שייקח את החברה לשלב הבא, ושעשוע חשף בשיחה עם העובדים כי המנכ"ל הבא עשוי להיות לא ישראלי ● ועם אילו אתגרים יתמודד?

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ: עצרו את יישום חוק מח"ש

לדברי בהרב-מיארה, החוק נועד להקים גוף חקירה ותביעה הכפוף לדרג הפוליטי, והליכי יישומו כבר החלו אף שטרם נכנס לתוקף ● עמדתה נמסרה לבג"ץ במסגרת העתירות נגד החוק, הכוללות 23 רבי-ניצבים וניצבים לשעבר בהם ארבעה מפכ"לים לשעבר