גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

למה המטה לביטחון לאומי צריך הנחיה לדאוג לביטחון הלאומי

למה במל"ל זקוקים להנחיה ● מה הבינו האמריקאים על הפעלת לחץ ● ומה חשבו בשוק על הרכישות של גולדמן זאקס ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הימורים על הזוכים בפרס נובל / צילום: Shutterstock

החוקרים שמככבים בבורסת ההימורים על הנובל בכלכלה, והקשר הישראלי

שלושה כלכלנים בעלי זיקה ישראלית מככבים השנה ברשימות המועמדים לנובל בכלכלה ● מי מוביל בפלטפורמות ההימורים, מדוע המחקרים נחשבים פורצי דרך ומה ההיסטוריה מלמדת על הסיכוי להמר נכון? ● וגם: הדומיננטיות האמריקאית והמועדון הסגור של הזוכים

מתחם הזיכרון של מסיבת הנובה ברעים / צילום: Shutterstock

המענה לשורדי הנובה: המעטפת קיימת, הליווי עוד חסר

הממשלה הקימה מערך ייעודי לשורדי המסיבות בדרום, ורוב סעיפי ההחלטה כבר קודמו ● אבל מאגר המידע עדיין לא זמין לשורדים, והדרך בין הזכויות, הטיפולים והליווי נותרה מורכבת ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי המעטפת לשורדי המסיבות מ־7 מאוקטובר

גיא נתן / צילום: פרטי

הצעיר שסוחף אחריו את המשקיעים החדשים: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטליגנט. שיתקדמו"

בגיל 28 הפך גיא נתן לתופעה סוחפת בקרב המשקיעים הצעירים ● לפסטיבל ההשקעות שלו בשבוע הבא, בשיתוף גלובס, צפויים להגיע 5,000 איש ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע הבורסה בת"א אטרקטיבית על פני ארה"ב, טוען כי "הקהל שלי עושה מהפכה בהשקעות, אבל חלק יחטפו סטירה בנפילה הבאה", ומצהיר: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטיליגנט, הגיע הזמן שיתקדמו"

''לוס טאקוס'' / צילום: דוד מויאל

העולים ממקסיקו סיטי ייבאו לישראל מטבח אסלי ושמח

לוס טאקוס היא מזללת אוכל רחוב שבה אוכלים טאקוס בידיים, מתלכלכים ונהנים - בלי להתאים לחך הישראלי (מלבד כשרות)

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: MDPI.com / Heritage

"אפשטיין סוטה מינית": עדות המיליארדר משנות ה־80 נחשפת

האזהרות המוקדמות על אפשטיין שנחשפות • הפנים של האדם הקדמון ביותר שוחזרו לראשונה • קריין החדשות שהפך למלך באפריקה • ועירייה ביפן זייפה אלפי תושבים בשביל כסף ● זום גלובלי 

בובות ברבי בחנות / צילום: Shutterstock

בעלים חדשים לברבי? הלחץ על מאטל למכור, והקשר הישראלי

חברת מאטל נמצאת תחת לחץ גובר מצד בעלי המניות לבחון מכירה, מיזוג או מכירת נכסים, לאחר שמנייתה איבדה יותר מחמישית מערכה השנה ● הלחץ גבר בעקבות עזיבת המנכ"ל ינון קרייז והצעה אפשרית לרכישת החברה ביותר מ־20 דולר למניה

עיתונות / אילוסטרציה: Shutterstock

המקרה הטורקי: מה ישראל באמת יודעת על עיתונאים זרים הפועלים בשטחה?

תחקיר של מרכז ירושלים למדיניות יישומית חושף את עברו של פארוק האנדר, שליח סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו בישראל, שעבד בעבר בירחון המזוהה עם תנועה שזרועה מוגדרת כארגון טרור בטורקיה ● למרות הרקע שלו, האנדר מחזיק בתעודת עיתונאי מטעם לע"מ ● במרכז קוראים לבדוק כיצד אושרה פעילותו בישראל והאם עברו היה ידוע לרשויות

ליין הדגמים של GWM לאירופה / צילום: יח''צ

החל מ-2027: GREAT WALL הסינית חוזרת לאירופה ולישראל

GWM הסינית נערכת לחזרה לאירופה עם לפחות 10 דגמים חדשים, ובהם קרוס־אוברים, רכבי שטח, מיניוואן וטנדר, וגם ישראל צפויה להיכלל במהלך • בינתיים השוק הישראלי ממשיך לשבור שיאים בחדירת המותגים הסינים, עם נתח של 46.5% מהמסירות מתחילת השנה ● וגם: משרד התחבורה צפוי לצמצם משמעותית את האפשרות לייבא כלי רכב בתקינה לסדרות קטנות ● השבוע בענף הרכב

סרן אליאב חיים צפלמוס ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סרן אליאב חיים צפלמוס נפל בקרב בדרום לבנון

שלושה לוחמי צה"ל נפצעו קל באותה תקרית. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ומשפחותיהם עודכנו ●  הרמטכ"ל עודכן: ארה"ב נערכת לחידוש הלחימה באיראן בשבועות הקרובים – והזהיר מדחיית הבחירות בישראל ● נשיא ארה"ב הודיע כי מתנהלות "שיחות פרודוקטיביות" עם איראן, אך הבהיר שהמצור יישאר בתוקף ● לדבריו, ארה"ב לא תתקוף את איראן לפני בחירות האמצע ב-3 בנובמבר 

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

מה כוללת תוכנית המיסוי החדשה של האוצר?

שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר: מה קרה מאז למספר התושבים שגרים בישובים שבעוטף עזה ● שתי חברות בינה מלאכותית הציגו השבוע הישגים יוצא דופן ודומים. מהם? ● וגם: השבוע אושרה תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי. מה הסיבה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; דוניץ צללה, נובה וטאואר איבדו גובה

ת"א 35 ירד בכ-0.2%, מדד ת"א 90 טיפס בכ-0.6% ● דוניץ צללה בחדות במחזור מסחר ענק ● נקסט ויז'ן התאוששה מעט לאחר שאיבדה קרוב לרבע מערכה בתוך יומיים ● פי.סי.בי רוכשת את Gorilla Circuits בארה"ב לפי שווי פעילות של 120 מיליון דולר ● אחרי השיאים בוול סטריט: ג'יי.פי מורגן טוען שהמניות עמידות לעלייה בתשואות

צ'נגאן דיפאל S05 פלאג אין / צילום: יח''צ

החל מ-155 אלף שקל: המכונית שנכנסת לפלח שוק צפוף במיוחד

גרסת הפלאג־אין של הקרוס־אובר המשפחתי של צ'נגאן שומרת על העיצוב הידידותי והמרחב הפנימי הענק של הגרסה החשמלית, אבל מציעה מערכת הנעה חסכונית ומעודנת ויכולת דינמית משופרת ● היא יוצאת לפלח תחרותי רווי

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

עליות בוול סטריט; טבע קופצת ב-6%, מחירי הנפט יורדים

טבע מזנקת לאחר שדיווחה כי קיבלה אישור מה-FDA לתרופה WELTRUZA, לטיפול במחלת הסכיזופרניה ● המסחר באירופה ננעל בעליות ● תשואות האג"ח נסוגו אתמול, אך נותרות בשיאים של עשרות שנים

נאווי פילאי, לשעבר נשיאת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / איור: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

קבעה שישראל מבצעת רצח עם בעזה: פרס נובל לשלום יוענק לשופטת נאווי פילאי

פרס נובל לשלום יוענק לנאווי פילאי, לשעבר נשיאת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ומי שמכהנת כיו"ר ועדת החקירה של האו"ם לבחינת הפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטינים

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

מניית דוניץ צללה בתל אביב במחזור ענק. מה הסיבות?

ליאור וידר, האנליסט ומנהל שירות המידע "מכפיל רווח", מעריך כי מאחורי תנועת המניה עומדת מכירה של מספר קרנות גידור לקופת גמל ● דוניץ משכה לאחרונה עניין בעקבות מזכר הבנות למיזוג עם פעילות הנדל"ן של חברת דן

יונתן אלון / צילום: יונתן בלום

מנכ"ל פנגו: "הייתי בטוח שכל תל אביב מחכה לנסיך. אבל איש לא התרשם"

שווי מוערך של יותר מ–1.5 מיליארד שקל, 4 מיליון משתמשים, אבל גם תקרת צמיחה ● בראיון לגלובס מספר המנכ"ל יונתן אלון למה פנגו לא בהכרח מרוויחה מהכחול–לבן, איך הרים את BUYME מקריסה למכירה בכמעט מיליארד שקל, מה עמד מאחורי פיצוץ עסקת גט - ולאן מכוון מסע הרכישות הבא

מפגין שורף דגל ישראל בהפגנה בניו יורק / צילום: Shutterstock

בקבוקי תבערה ואלימות בגני ילדים: האנטישמיות יוצאת מהשוליים

ירי לעבר בתי כנסת, אלימות בחצרות בתי הספר והסתה ממוסדת במסדרונות האקדמיה כבר אינם אירועים נקודתיים בשולי החברה ● הנתונים החדשים, התיקים המשפטיים והעדויות הקשות חושפים מציאות יומיומית מאיימת עבור הקהילות היהודיות בארה"ב ובקנדה ● כשההנהגה מגמגמת והמוסדות מעניקים רוח גבית, הפחד הופך לחלק מהשגרה והשיח הפומבי מאבד כל רסן

פינוי בינוי ברמת השרון / צילום: שרון ענבי

79 מיליון שקל בלבד: כמה מעט צריך כדי להפיל קבלן בענף הבנייה

חברת הבנייה נטע ליפשיץ הגישה השבוע בקשה להיכנס להליכי חדלות פירעון ● כשסכום כזה מפיל חברה עם רקורד של עשרות שנים, שמסווגת בדירוג הגבוה ביותר של משרד השיכון, מתבהר כמה קרובה התהום לעוסקים בתחום המסוכן הזה