גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

צביקה הדר / צילום: רונן אקרמן

הערוץ החדש של רם לנדס מודיע על גיוס שני טאלנטים, ויש תאריך עלייה לאוויר

ערוץ 16 הודיע על הצטרפותם של צביקה הדר ומאור זגורי, שיהיו אמונים על פיתוח תכנים בתחום הבידור והפקות המקור ואף יגישו תוכניות בערוץ החדש ● עוד פורסם בימים האחרונים כי יעקב אילון יגיש את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ ● תקופת ההשקה של הערוץ תיפתח רשמית ביום ראשון הקרוב

טנק לאופרד של KNDS / צילום: Reuters, Sven Hoppe

המרוויחים האנונימיים מרכישת הענק של ממשלת גרמניה

גרמניה מגבירה את השליטה בסקטור הביטחוני במדינה, ותרכוש מניות בענקית הביטחונית KNDS, במיליארדי אירו ● בין המרוויחים: עשרות יורשים אנונימיים של מייסדי החברה

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים? דרישת התשלום של חברת החשמל נחתכה דרמטית

בעקבות חשיפת גלובס כי חברת החשמל מתכננת לגבות אלפי שקלים בדיעבד מבעלי גגות סולאריים, רשות החשמל הודיעה כי הגבייה תהיה על תקופה של עד חצי שנה ● חברת החשמל תספוג עלות של 22 מיליון שקל, והשאר יושת על הציבור

כותרות העיתונים בעולם

ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באיטליה הכחישו, אך מזכ"ל נאט"ו טען שרומא אישרה לארה"ב להוציא טיסות משטחה בימים הראשונים למבצע מול איראן, המשטר האיראני מציג תמיכה גם מצד צעירים ונשים ללא חיג'אב, ובלבנון חוששים להעניק מחסה לשיעים ובורחים מכפריהם ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

המדדים המרכזיים ננעלו בירידות של מעל 1% ●  הירידות מגיעות על רקע היפוך מגמה בוול סטריט, שם הנאסד"ק עבר מזינוק של מעל 2% לירידה של קרוב ל-1% ● מניות השבבים הדואליות מחקו את העליות שרשמו בפתח יום המסחר וננעלו באדום ● השקל התחזק מול הדולר

שדרות / צילום: Shutterstock

כ־10 שקלים למ"ר: מגרש למסחר ותעסוקה בשדרות שווק במחיר חריג

מגרש בשדרות נמכר ב־55 אלף שקל בלבד במסגרת מכרז ללא מגבלת מחיר מינימום ● בית החולים הדסה עין כרם מקדם הרחבה שתכלול מנחת מסוקים חדש ותוספת של 770 מיטות ● כפר סבא מובילה בביקושים ל"דירה בהנחה" ● ומון אקטיב תשכור 11 קומות במגדל ביונד בגבעתיים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

צוואה / צילום: Shutterstock

ניסו להסתיר את הירושה מנושים שתבעו מיליונים - ונותרו בידיים ריקות

אח ואחות שנתבעו ע"י בנק בחו"ל ניסו למנוע מנושיהם לשים יד על ירושת אמם, ודאגו שהכלה תירש את העיזבון במקומם ● אלא שהזוג הסתכסך, והכלה סירבה להעביר להם את הכסף בו זכתה מן ההפקר ● בית המשפט דחה את טענותיהם וחייב אותם בהוצאות של כ-600 אלף שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית אפל נפלה, מיקרון זינקה

נאסד"ק ירד ב-0.4%, דאו ג'ונס עלה ב-0.1% ● מדד ה-PCE הציג במאי אינפלציה שנתית של 4.1%, הגבוהה ביותר מאז סוף 2023 ● בגלל המחסור בשבבי זיכרון - אפל הודיעה על העלאת מחירים במחשבי המק ובטאבלטי האייפד ● מניית וונדי'ס זינקה אחרי שהפכה למניית מם ● מחירי הנפט עלו בכ-2% לאחר שאיראן תקפה אוניית של סינגפור במצר הורמוז

אמיר אבולעפיה / צילום: באדיבות המצולם

עוד אלוף במיל׳ מצטרף לבורסת השמות לניהול הסניף הישראלי של ענקית הדיפנס

האלוף במיל' אמיר אבולעפיה מצטרף לעמיקם נורקין ולמועמדים נוספים שייפגשו בשבוע הבא עם מייסד אנדוריל לאקי פאלמר והמנכ”ל בריאן שימפף, במסגרת המירוץ לתפקיד ניהול פעילות החברה בישראל ● בינתיים, ענקית הדיפנס־טק ממשיכה לקדם שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות המקומיות

חנות איידיגיטל של אייקון גרופ / צילום: אמנון חורש

אפל מייקרת את מחשבי המק והאייפדים. מה צפוי בישראל?

ענקית הטכנולוגיה העלתה בעשרות עד מאות דולרים את מחירי דגמי ה-MacBook וה-iPad, על רקע הזינוק בעלויות הזיכרון והאחסון ● היבואניות בישראל צפויות לקבל בימים הקרובים את המחירון המעודכן. הערכה בשוק: השקל החזק עשוי למתן את העליות ● האם גם האייפון הבא יהיה יקר יותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים המשיכו לאבד גובה

הנאסד"ק נחלש בכ-0.4%, אחרי שצנח במעל 2% אמש ● מיקרון ירדה לקראת פרסום הדוחות ● מניות השבבים המשיכו לספוג לחצים ● הדולר התחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נפל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

צילומים: Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין פחד גבהים לרווח מדהים: השבוע הסוער של מניות השבבים, והצפי להמשך

לאחר שזינקו לשיאים חדשים בתחילת השבוע, מניות השבבים איבדו גובה, על רקע חששות המשקיעים מהשפעות מאקרו ורמות המחירים הגבוהות ● ואז הגיעו הדוחות המצוינים של מיקרון והפכו את התמונה ● וגם: התחזיות האופטימיות של האנליסטים לסקטור השבבים

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018-2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

חאן יונס, עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון, נהרג בקריסת מבנה בעזה

שר הביטחון כ"ץ: "גם אם תהיה דרישה אמריקאית - לא נסוג מדרום לבנון" ● דוח חדש חושף את הסכומים שהשקיע הפנטגון ב-39 ימי המלחמה במשטר האייתוללות ● עומאן הודיעה על הקמת נתיב ימי זמני עבור כלי שיט המבקשים לעבור במצר הורמוז ● הסנאט בארה"ב אישר את הצעת החוק הקובעת כי על טראמפ לסיים את המלחמה באיראן. לא מדובר בהחלטה מחייבת ● עדכונים שוטפים

מועדוני נוסעים / צילום: צילומי מסך

המאבק בין מועדוני הנוסעים מתחמם, וכל אחד רוצה לשלוט בדרך שבה תבחרו חופשה

לקראת הקיץ עלו לאוויר שתי פלטפורמות חדשות, שמסמנות את הטריטוריה החדשה של חברות התעופה ומנפיקות כרטיסי האשראי ● מה מציעה כל אחת מהשחקניות, והאם זה יספיק כדי שנזמין דרכן גם בית מלון?

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?