גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

שלטי מאנדיי בטיימס סקוור / צילום: נאסד''ק

במאנדיי מסבירים לעובדים: "אין קשר בין שדרוג שכר המנכ"לים לפיטורים"

לקראת הצבעת בעלי המניות על הכפלת חבילת התגמול של המנכ"לים, מאנדיי דוחה מול עובדיה את הקשר לגל הפיטורים האחרון ומסבירה כי מדובר בעדכון תקופתי ● בחברה מציינים כי השכר לא עודכן מאז ההנפקה לפני חמש שנים, וכי כעת הוא יותאם לרמה הנהוגה בשוק

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

הדיבידנד החריג בסכנה? מחזיקי האג"ח של פרטנר מתנגדים לניסיון החלוקה

מחזיקי האג"ח של פרטנר, בהובלת מור גמל ופנסיה וקסם קרנות נאמנות, התנגדו לבקשת החברה לאשר חלוקת דיבידנד חריגה של 500 מיליון שקל ● במקביל, הובילה מור התנגדות גם לבקשת נופר אנרג'י, שהסתיימה בפדיון מוקדם של שתי סדרות אג"ח

בכירי עומר הנדסה. מימין: ישראל רוזנבלט, מנכ''ל משותף; זאב סלנט, יו''ר; גדעון כחלון, סמנכ''ל הכספים; וברוך חדד, מנכ''ל משותף / צילום: כדיה לוי

"מצב כוח האדם בענף בלי הפועלים הפלסטינים עדיף - התפוקות שלנו עלו ב־30%"

ראשי חברת הביצוע עומר הנדסה מברכים על החלפת הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, וטוענים: "כוח עבודה כיום יציב ויותר איכותי" ● הם מעריכים כי שיא המשבר בענף מאחורינו, מוחים על חוסר ההכרה של השלטונות בקשיי הענף ומספרים: "כשעסקנו במכרזי מדינה, לא ראינו ברכה בעמלנו" ● בראיון ראשון לאחר ההנפקה הם טוענים: "תחום היזמות למגורים יגדל, ויספק קפיצה לחברה"

קלפי / איור: גיל ג'יבלי

"שיתוף הפעולה שלכם חיוני": הצעד החריג שנועד לשמור על טוהר הבחירות

לאחר שמונה לראשונה כמפקח חיצוני מטעם רשות החברות הממשלתיות, רו"ח יעקב גינזבורג פתח ערוץ דיווח אנונימי לעובדי החברות, שבאמצעותו יוכלו לדווח על לחצים פוליטיים, מינויים בעלי זיקה מפלגתית ושימוש במשאבי החברות לצורכי תעמולה

מותג הרכב FORTHING של דונפנג / צילום: יח''צ יצרן

חילופי זיכיונות בענף הרכב: המותג הסיני Forthing עובר מ-UMI לאוטו חן

חברת אוטו חן של משפחת בליליוס קיבלה את הזיכיון הרשמי ליבוא ושיווק בישראל של מותג הרכב הסיני פורת'ינג מבית דונגפנג, שהוחזק עד כה ע"י קבוצת UMI

הנהלת BioCatch / צילום: באדיבות BioCatch

מהשקעה של 3 מיליון דולר לאקזיט של 200 מיליון: הסיבוב של הקרן הירושלמית

עסקת הענק שבה רכשה ויזה את ביוקאץ' לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, הניבה לקבוצת המשקיעים הירושלמית אוור קראוד כ־200 מיליון דולר, על מכירת מניות בשני סבבים ● הקרן הירושלמית, שפועלת במודל אחר מהנהוג בהון סיכון, מחזיקה גם במניות ענקית ה־AI אנתרופיק

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

האם אירופה תסייע בפתרון המשבר בהורמוז?

לפי דיווחים בבריטניה, הצעה חדשה שנבחנת במסגרת המגעים בין ארה"ב לאיראן כוללת הקמת קרן בינלאומית למימון המעבר במצר הורמוז, כאשר אירופה עשויה להשתתף במימון ● במקביל, טהרן בוחנת אופציה לאפשר לכוחות אירופיים לסייע בשליית מוקשים ימיים

דיסני פלוס / צילום: Shutterstock

יש לכם דיסני פלוס? השדרוג שחיכיתם לו סוף סוף מגיע

דיסני הודיעה כי החל מ-9 בספטמבר האפליקציה הגלובלית של דיסני פלוס תחליף בישראל את האפליקציה ההודית שכללה פחות יכולות ופיצ'רים ● התוכן והמחיר לא צפויים להשתנות - אבל יש גם חסרונות

אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

האב מעל בכספי הבן, והאח ישלם

פסק דין שניתן בחודש שעבר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ממחיש פעם נוספת עד כמה חשוב לערוך הסכמים ברורים גם בין בני משפחה

עו''ד יונתן צויקל / צילום: רמי זרנגר

יילחם בקרטלים: זה היועמ"ש החדש של רשות התחרות

עו"ד יונתן צויקל, ששימש בשנים האחרונות כסגן היועצת המשפטית ברשות התחרות בתחום האזרחי-מינהלי, יחליף בתפקיד את עו"ד יעל שיינין שפרשה השבוע ● לאחר המינוי הנוכחי, מרבית משרות הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה מאוישים כעת

דניאל כהן, מנכ''ל ושותף בקבוצת הפיננסים פרופיט / צילום: ענבל מרמרי

מנכ"ל פרופיט מזהיר מהטרנדים ומהטעויות שהחוסכים עושים בניהול הפנסיה

התחרות בגמל מתחממת ובמקביל גם אפיקי המסחר העצמאי צומחים במהירות ● דניאל כהן, מנכ"ל קבוצת פרופיט, עושה סדר בטרנדים החמים כמו "פמילי אופיס" ו–IRA, ומסביר למה מהפכת הבינה המלאכותית רק מחזקת את המומחים ולא מחליפה אותם ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

מספר המחזיקים ב־9 דירות ומעלה קפץ / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כמה אנשים בישראל מחזיקים ב-9 דירות לפחות?

השבוע פורסם בגלובס כי המיליארדר בני שטיינמץ ורשות המסים נמצאים במאבק משפטי. מה הסיבה? • וגם: השכרתם דירה יחידה ב-7,000 שקל בחודש. כמה מס תשלמו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

הפגנות בארה''ב נגד AI / צילום: Reuters, Manuel Orbegozo

המודלים יוצאים משליטה ופורצים לאתרים, והקשר לסטארט־אפ ישראלי

הדיווחים של OpenAI ואנתרופיק על מודלים ש"ברחו" מסביבת הניסוי המבודדת הציבו בלב הסערה את Irregular הישראלית ● אלא שלצד טעויות האנוש והגדרות המערכת הלקויות, המומחים מזהירים: המודלים הפכו חזקים מדי, ופתרונות הניטור הקיימים לא מצליחים לעצור אותם

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

אמדוקס עקפה את התחזיות, אך הוצאות על פיטורים הפילו את הרווח

חברת אמדוקס דיווחה הלילה על רווח רבעוני של 1.84 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים ● הרווח הנקי צנח ב-60% בשל הוצאה חד פעמית בעקבות גל פיטורי הענק

מצביעה בקלפי. פוטנציאל מטעה במיוחד / צילום: שלומי יוסף

"יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים

מכוני הסקרים המתפרסמים בערוצי החדשות עובדים לא אחת במקביל גם עם מפלגות ופוליטיקאים, כיועצים אסטרטגיים או כמבצעי סקרים פנימיים עבורם - קשר כפול שכמעט ואינו מגיע לידיעת הצופה בבית ● מדוע האפשרות של ניגוד עניינים לא גלויה למצביעים, והאם בשוק קטן ומצומצם יש אפשרות אחרת? ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

קמפיין MAX / צילום: צילום מסך מהפרסומת

בואו לטוס איתי: פליי קארד השקיעה בפרסום יותר מ–MAX, אך נותרה מחוץ לדירוג

גם בלי להיות באוויר בכלל, בנק הפועלים שוב מככב בפסגת הזכירות והאהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● שורה ארוכה של פרסומות במדד קשורות לעונת הקיץ והחופשות, כולל אלה של MAX ודיוטי פרי

מנכ''ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון / צילום: ap, Richard Drew

ג'יימי דיימון: "סיכוי גבוה שמישהו יטלטל את השוק ואנשים ייכנסו ללחץ"

במהלך ראיון ל-nbc ציין מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון כי מינוף כבד מגדיל את הסיכון לכך שמשקיע בודד או קרן יחידה יציתו תנודתיות רחבה יותר. "כשיש מצב כזה, קיים סיכוי גבוה יותר שמישהו יטלטל את השוק באופן מהיר, ואנשים ייכנסו מזה ללחץ"

אילן ברוק, מנכ''ל הוט מובייל / צילום: רמי זרנגר

על רקע השלמת הרכישה: מנכ"ל הוט מובייל אילן ברוק החליט לסיים את תפקידו לאחר שבע שנים

לאחר שבע שנים בתפקיד מנכ"ל הוט מובייל, הודיע אילן ברוק על פרישתו מהתפקיד וכי ימשיך לכהן עד השלמת מכירת הוט מובייל לדלק ישראל, קיסטון ובנק לאומי ● בתקופת כהונתו החברה חצתה את רף 2 מיליון המנויים והציגה צמיחה בהכנסות וברווחיות

גד זאבי / צילום: פולי בלום

גד זאבי במגעים לרכישת קבוצת גדות לפי שווי של 550 מיליון דולר

זאבי חתם על מזכר הבנות לא מחייב, כאשר הוא מודע לכך שבעלי גדות, קרן טנא של אריאל הלפרין וקבוצת LBH בראשות ווליו בייס, נמצאים במקביל במגעים עם גורמים נוספים מחו"ל, שחלקם מתעניינים בחברה לפי שוויים גבוהים יותר

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

בצל פיטורי העובדים: משקיעי מאנדיי אישרו את הכפלת שכר המנכ"לים

אספת בעלי המניות אישרה את הכפלת חבילת התגמול של המנכ"לים המשותפים רועי מן וערן זינמן, שבועות ספורים לאחר פיטורי כ-620 עובדים לפני כשבועיים, ולאחר שמניית מאנדיי איבדה כ-38% מערכה מתחילת השנה ● שווי חבילת השכר של כל אחד מהם צפוי לעלות בהדרגה מ-7.3 מיליון דולר ל-14.6 מיליון דולר עד 2029