גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הקלינטק קפץ, מניות הבנקים ירדו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 טיפס ● נופר אנרג'י ודוראל קפצו בעקבות הדוחות הכספיים ● ארית צוללת במעל 15%, אחרי שדיווחה כי תחלק דיבידנד עצום למרות רבעון חלש; גם נטו מלינדה צנחת בחדות אחרי הדוחות ● השקל נחלש מול הדולר

רה''מ בנימין נתניהו בפריימריז הליכוד / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

מה קרה בפעם הקודמת שהליכוד ניסה להדיח את האחראי על שביתה בנתב"ג?

הליכוד הודיע אמש כי נתניהו הורה להדיח מחברותו במפלגה את יו"ר ועד העובדים של נתב"ג פנחס עידן ● חוקת המפלגה וההיסטוריה מלמדים - זה לא עומד להיות פשוט

פנחס עידן, יו''ר ועד עובדי רשות שדות התעופה / צילום: דוברות ההסתדרות

נתניהו מדיח מהליכוד את האחראי לשביתה בנתב"ג

על רקע השיבושים בנתב"ג, ראש הממשלה נתניהו הנחה להדיח את יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה פנחס עידן מחברותו בליכוד ● במפלגה טוענים כי השביתה הייתה "פרועה ולא חוקית"

איור: Shutterstock

בן הזוג לא חשף רכוש בבעלותו בהסכם הממון. מה קבע בית המשפט?

בני זוג חתמו על הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית, והאישה ביקשה לבטלו לאחר שגילתה שהבעל הסתיר ממנה נכסים ● מה פסק בית המשפט, ומה כדאי לכלול בהסכם ממון או גירושים כדי להרתיע מפני הסתרת רכוש

למה כל חברות כרטיסי האשראי רודפות אחרי מועדוני התעופה?

מועדון הנוסע המגהץ: הקרב על הטסים ממריא לשיאים חדשים - ויש לכך סיבה טובה

מועדוני התעופה, המבטיחים למחזיקים בהם כרטיסי טיסה מוזלים, הפכו למנוע רווח חזק בשוק האשראי בישראל, ומספרם זינק לכמעט 800 אלף כרטיסים ● הערכות: בכרטיסי פליי קארד, FlyAll ו־SkyMAX מוציאים המחזיקים כפול מאשר בכרטיס רגיל ● המטרה: להוציא אתכם מהכרטיס הבנקאי ולגרום לכם לבזבז יותר, רצוי בחו"ל ● וגם: האם זה בכלל כדאי?

פרופ' אריה בלדגרין, יו''ר יורוג'ן / צילום: אלי דסה

יורוג'ן מתרחבת לסוגי סרטן נוספים, והשותפה שלה לדרך היא חברה ישראלית

החברה, אשר נסחרת בנאסד"ק ומפתחת תרופות לסרטנים בדרכי השתן, הודיעה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת אינטראג'ל הישראלית, שפיתחה ג'ל מתכלה ביולוגית לשחרור מושהה של תרופות

מנכ''ל גט, מארק און / צילום: רמי זרנגר

"אי אפשר לגדול בלי לעשות טעויות": מנכ"ל גט חושף את הנתיב החדש

אחרי 14 שנה בחברה מארק און מונה למנכ"ל הגלובלי של Gett - ומשיק שירות חדש לישראלים מעבר לים ● בראיון בלעדי הוא מספר על האסטרטגיה והמודל הכלכלי, כמה מהתשלום של הלקוח מגיע לנהגים, למה האפשרות של כניסת אובר היא רק יתרון ועל התחביב שהפך לדיפלומה: מורה ליוגה

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "שיקול זר ופסול"

השופטים קבעו כי הממשלה הייתה מוסמכת להחליט על סגירת התחנה, אך ההחלטה התקבלה בשל חוסר שביעות רצון מתכני השידורים • כמו כן הם לא שללו את האפשרות לסגור את התחנה בעתיד, אם ההחלטה תתקבל משיקולים ענייניים

ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA

ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות

ההחלטה להקים את "מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח" התקבלה בעקבות אירוע מוחי שעברה בתו של אקמן, וממנו עדיין לא התאוששה באופן מלא ● "עכשיו הוא הזמן הכי 'טוב' בהיסטוריה ללקות באירוע מוחי. הטכנולוגיות בצנרת מדהימות', כתב אקמן בחשבון ה-X שלו ● "מזל שמחירי הנדל"ן ירדו והאוניברסיטאות כבר לא אפקטיביות, וכך אנחנו יכולים להוציא התוכנית לפועל"

בנק פלסטין - הגדול ברשות / צילום: Reuters, Atta Mohamed/ABACA

הפועלים ודיסקונט יחכו עם נטישת הרשות הפלסטינית - לבקשת בנק ישראל

שני הבנקים הישראליים המקשרים מול המערכת הבנקאית הפלסטינית צפויים לדחות את ניתוק הפעילות במספר חודשים - כך נודע לגלובס ● זאת, לבקשת בנק ישראל ● המטרה היא למצוא פתרון קבע שימנע כאוס

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: אישה תקבל חצי מדירת המגורים – למרות שנרשמה רק על שם בעלה

השופט אלכס שטיין דחה את בקשת הערעור של הבעל, שטען כי הנכס נרכש מכספי אביו ● נקבע כי השקעה וחיים משותפים ממושכים יצרו כוונת שיתוף, בעוד דירת האישה תישאר בבעלותה הבלעדית

איציק וייץ, קרסו מוטורס וגיל אגמון, דלק רכב / צילום: אלעד גוטמן, אוהד רומנו

כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל

ההתנפלות של הישראלים על מכוניות סיניות מגיעה לדוחות היבואניות ● קרסו, בעזרת המותג צ'רי, הגדילה את נתח השוק שלה לשיא של כ־15% ● לעומת זאת דלק רכב, יבואנית מאזדה ששלטה בעבר בכבישים, עם נתון שפל של 3% ● וכמה הרוויחו היבואנים על כל רכב שנמכר?

חיילי צה''ל בבופור / צילום: דובר צה''ל

"שקט מתעתע": חיזבאללה שוקל להחריף את פעולותיו נגד צה"ל

 פורעים יהודים ריססו גרפיטי והציתו כלים כבדים ● רצף חיסולים דרמטי בעזה ובג'נין  ● במערכת הביטחון מזהים כי חיזבאללה מרחיב את ניסיונותיו לפגוע בכוחות צה"ל בין היתר באמצעות הנחת מטענים, זאת על רקע פעילות הכוחות ברכס עלי טאהר ● שר הביטחון לשעבר יואב גלנט: "החלפת המשטר באיראן - מדע בדיוני" ● עדכונים שוטפים

פרויקט הסוללים / צילום: קבוצת מבנה

מגדל עם 109 דירות ריקות מסביר למה מחירי הדירות לא יורדים

כמעט חצי שנה מאז אישור האכלוס ל"מגדלי הסוללים" בתל אביב, והיזמיות מבנה ותדהר לא ממצמצות - ולא מורידות מחירים ● עם די מזומנים בקופה ויחס חוב של פחות מ–50% מהמאזן, החברות האלה יודעות שהבנקים לא ימהרו להתקשר, ואולי בינתיים השוק ישנה כיוון

יו''ר בזק, תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

בפעם הרביעית בשנה: בזק מעלה תחזיות. וגם האנליסטים חיוביים

לאחר שני רבעונים חזקים, וכשבועיים לאחר הדוחות, חברת התקשורת בזק, המחזיקה גם בפלאפון, בזק בינלאומי ו- yes - מעלה שוב תחזיות ● צופה רווח שנתי השוואתי בטווח של 1.15-1.2 מיליארד שקל, עליה של 12% באמצע הטווח ביחס לתחזית הקודמת

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

פעילות הטיסות בנתב"ג חודשה בשעה 15:00; צפי לשיבושים נרחבים

עקב שביתת פתע בנתב"ג באחד הימים העמוסים בשנה, ההמראות והנחיתות נעצרו בשעה 14:00 למשך כשעה ● רשות שדות התעופה: "השביתה - צעד קיצוני, קשה ומיותר" ● איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "העובדים אינם הבעיה, העומסים הם תוצאה של מצוקת כוח-אדם מתמשכת שעליה התרענו במשך חודשים"

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

מי עצר את נתב"ג, מה עומד מאחורי השיבושים ולמה דווקא ביום העמוס בשנה?

שביתה ושיבושי עבודה יצרו היום כאוס בנתב״ג, ביום שבו היו צפויים לעבור כ־105 אלף נוסעים ● רשות שדות התעופה טענה שהשיבושים נבעו מהנחיית ועד העובדים, על רקע מחסור בכוח אדם ● ועד העובדים וההסתדרות הכחישו שהורו על שביתה וטענו שהבעיה היא היערכות לקויה ומחסור מתמשך בעובדים ● מה הנזק שנגרם וממי אפשר לתבוע פיצוי? ● גלובס עושה סדר

עומס בנתב''ג, השבוע / צילום: פולי טובמן

הכאוס בנתב"ג נמשך: עיכובים של שעות וביטולי טיסות לפני כניסת שבת

הפער שנוצר בעקבות שביתת עובדי נתב"ג אתמול ממשיך לשבש את לוח הטיסות, עם עיכובים של שעות בהמראות ובפריקת מזוודות ● ארקיע ואל על הודיעו כי יאפשרו לנוסעים שיבחרו שלא לטוס היום לקבל שובר לטיסה עתידית ● כחלק מההיערכות לקראת כניסת שבת טיסת אל על מניו יורק כבר בוטלה, והיא כנראה לא תהיה האחרונה

הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock

המלחמה הכלכלית של טראמפ תלויה בה: המדינה שהפכה לדלת האחורית של איראן

כותרות העיתונים בעולם: הצלחת הלחץ הכלכלי של טראמפ על איראן תלויה ביכולת לנתק את ערוצי הכספים האיראניים דרך דובאי; קנצלר גרמניה מגנה את אמירותיו של איתמר בן־גביר ומשנה עמדה; ובשבדיה - שרת החינוך המוסלמית עונדת מגן דוד לנוכח העלייה באנטישמיות גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; התשואות זינקו לאחר שההקלה של בסנט התפוגגה

נאסד"ק ירד ב-1% ● ההקלה בשוק האג"ח התפוגגה לאחר הרכישה החוזרת של האג"ח הארוכות של הממשל האמריקאי, באופנהיימר אומרים: זו הזדמנות ● טראמפ דוחק בקונגרס להעביר את חוק הקריפטו, הביטקוין זינק ● מחירי הנפט עלו ● וולמארט נפלה לאחר שהמכירות בחנויות הזהות בארה"ב האטו ● ירידה מפתיעה במספר המובטלים בארה"ב