גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מריה מילר / צילום: תמונה פרטית

המנכ"לית החדשה של אסטרהזנקה ישראל

חברת התרופות הבינלאומית ממנה את מריה מילר לתפקיד מנכ"לית השלוחה הישראלית, לאחר שאוהד גולדברג שכיהן בו בשמונה השנים האחרונות מונה למנכ"ל הפעילות בקוריאה הדרומית ● וגם: בורגר ראנץ' משיקה קמפיין חדש שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, בהשקעה של 3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס התרסקה ב-25% ביומיים - בית ההשקעות שמזהה הזדמנות

המשקיעים נבהלו מהצניחה החדה בתזרים המזומנים ומהורדת תחזית שיעור ההמרה ● אך בוויליאם בלייר טוענים כי מדובר בהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית ומאשררים את המלצת "תשואת יתר" למניה

סניף של רשת אייס / צילום: יח''צ

בעלי זול סטוק רוכש שליטה ברשתות אייס אוטו דיפו וביתילי

רונן גנון ישלם 173 מיליון שקל עבור מניות השליטה שמחזיקה כיום קרן קדמה – פרמיה של 60% על מחיר השוק

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

עם 630 עובדים ופעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר

שלושה חודשים בלבד לאחר הגיוס הקודם, לגלובס נודע כי חברת ה-AI הישראלית וונדרפול יצאה לסבב ענק לפי שווי כפול ● אינסייט פרטנרס צפויה להוביל את המהלך ומחפשת שותפות נוספות לצידה ● ברקע ניצב זינוק בקצב ההכנסות, שמכוון ל־100 מיליון דולר עד סוף השנה

מימין: לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס / צילום: עומר הכהן

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה

265 מיליון דולר יושקעו בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בין היתר בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ועוד יותר מ־100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ● הקרן החדשה רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ־400 מיליון דולר

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו''ל, פעילים ניהול תיקי השקעות / צילום:  סיון פרג

מנהל ההשקעות שממליץ על שני סקטורים: "לא חושב שהשוק יקר"

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו"ל של פעילים, מסתכל על השווקים ומשוכנע שיש להם לאן לעלות: "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה" ● הוא מסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות ● וגם: הנתון היחיד שיכול לדעתו לקלקל את החגיגה

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה שקבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות אתריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

הכוחות החדשים שמניעים את שער הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היבואנים ראו את הדולר צולל מתחת ל־3 שקלים והתנפלו

בעוד המוסדיים מכרו ברבעון השני של השנה סכום אדיר של 14 מיליארד דולר וצמצמו חשיפה למט"ח, במגזר העסקי רכשו סכום כמעט זהה - כך עולה מנתונים חדשים של בנק ישראל ● לשם השוואה, מדובר בקצב של שנה שלמה ● מה חלקו של הנגיד במגמה, למה עלויות הגידור זינקו, ומה מעריכים האנליסטים לגבי ההמשך?

רועי כחלון, ראש רשות החברות הממשלתיות והדר צופיוף הכהן, מנכ''לית איגוד הדירקטורים / צילום: איל יצהר,  יח''צ

רשות החברות החליטה להוציא את הזום מישיבות הדירקטוריון והרוחות סוערות

רשות החברות הממשלתיות החליטה לאסור השתתפות בזום בישיבות פרונטליות ● דירקטורים טוענים: המהלך גורף ואינו מתאים לעידן ההיברידי ● מנגד, ראש רשות החברות, רועי כחלון, מסביר כי הצעד נועד למנוע ניצול לרעה של ההקלות ולשפר את מקצועיות הדיונים

מצלמת מהירות / צילום: Shutterstock

לאן הולך הכסף מהקנסות על מהירות?

בתוך סערת מצלמות המהירות, רבים דיברו על "הקופה הקטנה" של המשטרה ● אבל במציאות זה לא עובד ככה ● המשרוקית מסבירה

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לאומי עם הרווח הרבעוני הגבוה אי-פעם לבנק בישראל - 2.83 מיליארד שקל

רווח שיא, תשואה על ההון של 16.3% ויחס יעילות מהטובים בעולם: לאומי ממשיך להציג עוצמה, למרות המס המיוחד שהוטל על הבנקיםהבנק יחלק מחצית מהרווח כדיבידנד

מערכת הביטחון נערכת לאיום הבא של הרחפנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: דובר צה''ל, shutterstock

טווח של אלפי ק"מ והשראה אוקראינית: הרחפן שיוצר איום חדש

מפא"ת פרסם קול קורא לקבלת מענים לגילוי רחפנים המופעלים ברשת הסלולר ● האיום החדש מנטרל יעילותם של אמצעי השיבוש המסורתיים, מספק טווח טיסה של אלפי קילומטרים ומאפשר שידור מהשטח ● דווקא הזיקה לתשתית אזרחית עשויה להיות נקודת התורפה שלו

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

דיווח: "טראמפ מאבד אמינות": בעולם מודאגים מפסילת התוכנית לעזה

בקרב בעלות בריתה של ארה"ב עוקבים בדאגה אחר המחלוקת סביב תוכנית 15 הנקודות לרצועת עזה - וחוששים מהשלכותיה על המהלכים האמריקאיים במזרח התיכון ● תקרית חריגה בעזה: צה"ל זיהה איום חדירה בקו הצהוב - ולא הגיב ● צבא ארה"ב מאשר שמסוק אמריקאי ירה טיל לעבר ספינה במפרץ עומאן: "הספינה כבר לא מפליגה לאיראן" ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בשורה לנשים בגיל המעבר? הניסוי שהקפיץ את מניית הפארמה

החברה שפיתחה תרופה לא הורמונלית לטיפול בגלי חום ● הגוף הפיננסי שהחל לסקר את שוק הביומד ● מה נשאר מחברת הקנאביס תיקון עולם ● וההצלחה של יורוג'ן הישראלית עם מוצר לטיפול בסרטן ● השבוע בביומד

אלן גרוס - בעל השליטה בחברת הנדל''ן האמריקאית GFI / צילום: יונתן בלום

חברה זרה נוספת מסתבכת: ג'י.אף.איי מבקשת לדחות את פירעון האג"ח

חברת הנדל"ן המניב האמריקאית של אלן גרוס פנתה למחזיקי האג"ח בבקשה לדחות בשלוש שנים את מועד פירעון החוב ● בעקבות הבקשה צנחו מחירי האג"ח (סדרה ה'), ומשקפים תשואות "זבל"

קונים דירה: למשוך את קרן ההשתלמות או רק לקחת הלוואה על חשבונה?

קרן השתלמות יכולה להקטין את המשכנתא ולחסוך ריבית, להישאר מושקעת, או לשמש בסיס להלוואה ● אבל לפני שמשווים בין ריבית לתשואה, צריך להבין מה כל אפשרות עושה לחוב ולגמישות הפיננסית שלנו ● והשאלה החשובה ביותר: האם הדירה באמת בתקציב שלנו? ● המחשבון

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"ביקוש אדיר": מנכ"ל אלביט אופטימי, אז למה המניה נופלת?

אלביט מערכות הכניסה 2.29 מיליארד דולר, הרוויחה 199 מיליון דולר ברבעון השני ועקפה את ציפיות האנליסטים ● צבר ההזמנות הגיע לסכום שיא של 32 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס: "רואים צמיחה גדולה מאוד בביקושים, חלקם עוד לא באים לידי ביטוי אפילו בצבר" ● לידר שוקי הון על הצניחה במניה: "התגובה משקפת בעיקר את רף הציפיות הגבוה מאוד של המשקיעים"

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש