גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ותומכיו /צילומים: AP-Alex Brandon, Jose Luis Magana, shutterstock

החזית המשותפת של טראמפ וטייקוני הטק להגנת ג'נסן הואנג

עם פרוץ הפרשה באנבידיה השבוע, שורת בכירים בפוליטיקה ובתעשיית הטק האמריקאית מיהרו לגבות את מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר שמדובר ב"אדם הגון", ואילון מאסק ובכירי עמק הסיליקון טענו שהוא "בלתי ניתן להחלפה"

שמעון מירון, מנכ''ל הכשרה ביטוח ופיננסיים / צילום: רמי זרנגר

המפץ בגמל: הכשרה מאשרת את חשיפת גלובס - מגישה בקשה לרשות שוק ההון

החברה דיווחה שהיא מעוניינת להגיע בשנים הקרובות להיקף נכסים של 50 מיליארד שקל ● כניסתה של הכשרה לתחום מצטרפת לזו של איילון, שהחלה לפעול בגמל באוגוסט האחרון וגייסה מאז כ-3 מיליארד שקל, ולבית הסוכן פרופיט, שבוחן כניסה לתחום

צילומים: Shutterstock, AP

בשוק כבר מסמנים את שתי המניות שירוויחו בגדול מהמפלה של ג'נסן הואנג

הסערה בצמרת אנבידיה פותחת הזדמנויות עבור מתחרותיה, בראשן AMD וברודקום, שעולות במסחר ● אנליסטים מזהירים כי חוסר ודאות עשוי לעודד לקוחות וענקיות ענן להאיץ את גיוון מקורות האספקה שלהם ● ומה תהיה ההשפעה על תעשיית השבבים בסין אם ארה"ב תהדק את הפיקוח בעקבות המשבר?

זום גלובלי / אילוסטרציות: Shutterstock

"שחיתות בקנה מידה עוצר נשימה": מאות מיליונים נבזזו מקרן הפנסיה

פסק דין בלונדון קובע שחברות־בנות של ענקית קרנות הגידור מאן מעורבות בפרשת שוחד • בהודו ובסינגפור הקפיאו נכסים בסך כ־243 מיליון דולר בעקבות זיוף הונאת מלווים • בטסמניה משרד התיירות יוצא בקמפיין שיווקי יוצא דופן • והעונש החריג על מנהיג הכת בקניה ● זום גלובלי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Luis M. Alvarez

ארה"ב ניסתה לשכנע את שכנותיה של איראן לסגור את הגבול, אך נתקלה בסירוב: "חוששות מהתקוממות אזרחית"

וושינגטון לא מצליחה לגרום לבעלות בריתה במזרח התיכון להחריף את הלחץ על טהראן ● לחצים כבדים על טורקיה, פקיסטן ועיראק לפי שעה לא הצליחו לגרום להן לסגור את הגבול היבשתי עם איראן ● המטרה: להגביר את החנק הכלכלי ולמנוע מעבר של נשק ● טראמפ: "לא צריך הסכם עם איראן, הימים האלה חלפו" ●  ראש הממשלה ויו"ר ישר! נפגשו בלשכת ראש הממשלה בירושליםיחד עם המזכיר הצבאי ● עדכונים שוטפים 

לנדמרק מגדל B / הדמיה: ישר אדריכלים

אפי נכסים מכרה רק 4 דירות בלנדמרק ברבעון, אך הרווח הנקי טיפס ב-15%

בחברת הנדל"ן המניב מסבירים כי הגידול נבע בעיקר משיפור בתוצאות של נכסים קיימים ומפרויקטים חדשים באירופה שהחלו להניב ● עוד הסבירו כי הצמיחה קוזזה בחלקה בשל מכירת נכסים ובעקבות ירידה של כ-10% בשער החליפין הממוצע של האירו מול השקל

שטר כתובה / צילום: אייל פישר

בית הדין הרבני מצמצם את האפשרות לקבל פטור מתשלום כתובה

בתי הדין הרבניים משקיעים בחודשים האחרונים מאמצים משמעותיים להכניס סדר בתחום חיובי הכתובה ● מקרה שנדון לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול ממחיש את המורכבות הנוצרת במפגש בין תשלום הכתובה לחלוקת הרכוש

כידן דהרי וירון אדיב, בעלי ישפרו־תנופורט / צילום: רמי זרנגר

מו"מ עם ההסתדרות ובור תזרימי: מה צפוי לרוכשים החדשים של ארקיע?

קבוצת הרוכשים של ארקיע, שכוללת את בעלי קבוצת ישפרו-תנופורט כידן דהרי וירון אדיב, צפויה לקבל לידיה חברה שזקוקה לתיקון עמוק, וצפויה לסיים את השנה בהפסד של 50-60 מיליון דולר ● מגעים מתנהלים כעת בין ההסתדרות, תאגיד העובדים והרוכשים הפוטנציאליים, והצדדים נכנסים ללילה של משא ומתן

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

משפט נתניהו: השופטים הורו ליועמ"שית להתייצב לדיון למרות התנגדותה

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הודיעה אתמול כי לא תתייצב לדיון במשפטו של רה"מ, בטענה כי הפרקליטים בתיק מוסמכים לקיים דיון ומעבירים לה את המסר ● השופטים: "הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת עצמה, על-מנת לקיים דיאלוג דו-צדדי תכליתי" ● הדיון נקבע ל-18 בנובמבר וייתכן כי ייערך בדלתיים סגורות

צלי כפיר, מנהלת מרכז ההשקעות תל אביב / צילום:  יחצ

יועצת ההשקעות הבכירה שמזהה "הזדמנות שלא ראינו הרבה זמן", ולא במניות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צלי כפיר, יועצת השקעות בכירה בבנק הבינלאומי, רואה הזדמנות בוול סטריט, אבל לא בהכרח במניות: "ענקיות הטק מציעות תשואה של 5%־6% על אג"ח" ● ועדיין, היא משוכנעת שמי שיאסוף מניות כמו גוגל או מטא עכשיו, "יחייך בעתיד" ● וגם: הסקטור שהיא מגדירה "מפחיד מאוד"

אליס הואנג / צילום: מתוך רשת x

דיווח: האישה שבמרכז פרשת הריגול באנבידיה נמצאת בסין, בעלה הוא שהכיר לה את המנכ"ל

לפי דיווח בבלומברג, אליס הואנג, אחת משתי הנשים שעימן ניהל מנכ"ל אנבידיה רומן, החשודה גם בקשרים עם המודיעין הסיני, שוהה כיום בבייג'ינג ● במקביל, הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי בעלה של הואנג, איש עסקים סיני, הוא זה שהכיר בינה לבין מנכ"ל אנבידיה, ואף ידע על הקשר הרומנטי שהתפתח ביניהם ● בני הזוג עומדים מאחורי חברת מחשוב שרכשה שבבי אנבידיה במיליארדי דולרים, וכעת פעילותה נחקרת בארה"ב ובסינגפור

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

עוד חוזה ענק לאלביט באירופה: תספק מערכות ארטילריה למדינת נאט"ו ב-260 מיליון דולר

החברה הביטחונית ממשיכה ברצף הזכיות ומדווחת על חוזה נוסף, הפעם לאספקת מערכות השיגור הרקטיות PULS למדינה אירופית בברית נאט"ו (ששמה לא פורסם) בפריסה ל-5 שנים ● הזכייה מצטרפת לשורת חוזים גדולים שעליהם דיווחה אלביט לאחרונה באסיה, באירופה ובישראל

רכבת מהירה בטייוואן / צילום: Shutterstock

בדרך לעקוף את סין? טייוואן מעוניינת להיכנס לתחבורה הציבורית בישראל

טייוואן מביעה עניין בכניסה לשוק התחבורה הציבורית בישראל, תוך הצעת טכנולוגיות מתקדמות לרכבות, מטרו ואוטובוסים ● המהלך עשוי להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות ולהוות חלופה לחברות הסיניות שכבר פעילות בישראל ● המעורבות הטייוואנית עשויה ליהנות מתמיכה אמריקאית על רקע המאמצים לצמצם את ההשפעה הסינית בתחום התשתיות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

מכירת ארקיע: הרוכשים, האחים נקש והמדינה, יזרימו 45 מיליון דולר

משפחת נקש מוכרת את השליטה בחברת התעופה ארקיע ● הרוכשים: כידן דהרי וירון אדיב, הבעלים של קבוצת ישפרו תנופורט, שרוכשים בנפרד, ועינת אחותו של ירון ויריב לרנר הצטרפו ● הרוכשים החדשים קונים את רוב מניות החברה, כאשר משפחת נקש צפויה להישאר עם אחזקת מיעוט של 3% ● העובדים כצפוי מתנגדים לעסקה והלילה יתקיים מו"מ איתם

שליח וולט בתל אביב / צילום: Shutterstock

מנכ"ל וולט על התלונות: "לא מתגמלים שליחים על זמן. מי שעשה עבירה לא יעבוד איתנו"

בעקבות תלונת הרלב"ד במשטרה נגד וולט בגין עבירות תנועה של שליחיה, כתב מנכ"ל החברה תומר כהן לעובדים: "אנחנו רוצים לעבוד ביחד עם הרשות, אבל עד היום הפגישה שביקשנו לא התקיימה" ● בראיון לגלובס שיפורסם בסוף השבוע, חשף כהן כיצד החברה פועלת נגד שליחים שמתקבלות עליהם תלונות רבות: "התחלנו להשמיש כלי AI שיודעים לזהות שליחים שיש עליהם הרבה תלונות. אנחנו מוציאים עשרות מהפלטפורמה"

איור: גיל ג'יבלי

מהם הכוחות שמשפיעים על התחזקות הדולר?

שער השקל מול הדולר ידע טלטלות דרמטיות, שהושפעו מפערי ריביות, חוסר ודאות ושינויים דרמטיים בגידור של המשקיעים המוסדיים ● למה צריכים לצפות היבואנים והיצואנים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט 

דיין בר ויוסי ברזאני, בעלי קבוצת ברזאני / צילום: ניב קנטור

לאחר הנפקת הענק: "ברזאני בדרך לצבר עבודות של 3.5 מיליארד שקל"

השלמת הנפקת חברת התשתיות הפכה את האחים יוסי ברזאני ודיין בר לבעלי הון של מעל מיליארד שקל כ"א ● בר: "התוכנית היא להיכנס לתחומים סינרגטיים ולהשתפר בכל המדדים"

תל אביב / צילום: Shutterstock

מכירות הדירות החדשות בת"א צנחו ב-60%, והעיר המפתיעה בצמרת

גם שוק היד שנייה בתל אביב מצוי בהאטה, מה שהביא לכך שחיפה - לראשונה בהיסטוריה של נתוני הלמ"ס - הגיעה למקום הראשון מבחינת כלל העסקאות שבוצעו בה ● בסך-הכול נמכרו ברבעון השלישי כ-21,800 דירות, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון השני

צילומים: שאטרסטוק, בר אל, רשות המסים

באושר עד מבינים איך עובד טירוף צרכני

הבכירה מרשות המסים עונה ברשתות החברתיות ● הרשת שיודעת להרוויח מטרנד לוהט ● וההשקעה שהתכווצה ומסכנת את ההובלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

מה יעלה בגורל הקמפוס של אנבידיה בישראל כשיגיע מנכ"ל חדש?

ג'נסן הואנג נחשב למנכ"ל פרו-ישראלי, שקידם מאוד את מרכז הפיתוח של אנבידיה בארץ והרחיב אותו לשטחים נוספים ● לההתפטרות שלו יכולות להיות השלכות גם על מרכז הפיתוח של החברה בישראל ועל שטחי הנדל"ן שלה בארץ ● על הפרק עומדים כעת מאות מיליוני שקלים