גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דגם של טיל בליסטי איראני בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

כמעט פגעו בנושאת מטוסים: איראן דוהרת למלחמה כוללת

בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בירידות; אלטשולר שחם זינקה ב-15%, אנרג'יאן ב-9%

מדד ת"א 90 ירד ב-0.8%, יום שלישי רצוף של ירידה ● מניית אלטשולר שחם זינקה בעקבות השמועות על אפשרות למכירת בית ההשקעות ● דיסקונט מבקש לבטל את עסקת המכירה של כאל ● גולדמן סאקס: מחירי הנפט עלולים לזנק ל-120 דולר לחבית ● בנק אוף אמריקה משנה כיוון: מעדיף את הין ומזהיר מהיחלשות המטבע האמריקאי

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

המסלול בקרן ההשתלמות שמבלבל את החוסכים

הרפורמה במסלולי ההשקעה יצרה שם אחיד שאמור להקל על ההשוואה: "עוקב מדדי מניות" ● אלא שבדיקת הנכסים בפועל מגלה תמונה שונה לחלוטין בכל גוף: מהחשיפה למט"ח ועד פיזור ההשקעה ● המעקב אומנם פסיבי, אבל בחירת המדדים והמשקלות נשארת בידי הגופים ● המחשבון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב: תשואת האג"ח לעשור בשיא מאז 2007

תשואות האג"ח הממשלתיות מטפסות לקראת מדד המחירים ליצרן בארה"ב, שאומד את האינפלציה ברמה הסיטונאית ● החוזים על ה-S&P 500 עולים בכ-0.2%, החוזים על הנאסד"ק יורדים ● מגמה מעורבת באירופה ● בורסות אסיה איבדו גובה, מחיר נפט מסוג ברנט נותר מעל 100 דולר לחבית ● וגם: מנכ"ל ענק ההשקעות UBS מזהיר - "המשקיעים אדישים לסיכונים"

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

סניף קרפור סיטי בדיזנגוף, תל אביב / צילום: בר לביא

קרפור מתקרבת לבורסה: הגישה תשקיף לקראת הנפקה

אלקטרה מוצרי צריכה הגישה לרשות ני"ע טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה אפשרית של רשת קרפור בבורסה בת"א ● ככל שתצא לפועל, ההנפקה צפויה אחרי החגים, כנראה במהלך נובמבר ● לאחרונה נחשף בגלובס כי קרפור החליטה לא להמשיך לחצי שנה נוספת את מהלך "הסל של ישראל"

נמל הדרום / צילום: דוברות ההסתדרות

שיפור שכר והטבות רווחה: הסכם קיבוצי חדש בענף הנמלים

ההסכם, שנחתם בין ההסתדרות, הנהלת נמל הדרום ונציגות העובדים, יחול על כ־400 עובדים וכולל שיפור בשכר ובתנאי ההעסקה, הרחבת הטבות הרווחה ומודל תגמול חדש המבוסס על תפוקה והכשרה מקצועית ● זהו ההסכם הקיבוצי הראשון בנמל מאז השלמת תקופת ההקמה וההרצה ב־2021

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

הסטארט-אפ החדש של קשת טעמים: קופונים דיגיטליים לעסקים קטנים

הקמעונאית משיקה את Chipper, פלטפורמה לניהול קופונים דיגיטליים מבוססי דאטה ● המיזם יאפשר לעסקים לשלם רק על מימוש בפועל וירחיב את פעילות הרשת מעבר לקמעונאות המזון

שר הכלכלה ניר ברקת והממונה על התחרות מיכל כהן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, כדיה לוי

בג"ץ הכריע מתי שר יכול לפטר רגולטור. איך תושפע מיכל כהן?

שופטי בג"ץ קבעו כי בקשתו של שר הכלכלה ניר ברקת להדיח את הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן תידון בוועדת המינויים בהליך מקוצר, לאחר שנציב שירות המדינה הקודם דחה על הסף את בקשת השר להניע את הליך ההדחה ● לצד זאת, הובהר כי בעת הזו קידום הליך הפסקת הכהונה כפוף לכללים החלים בתקופת בחירות ● בשל תקופת הבחירות, לא ניתן לכנס את ועדת המינויים ● השופטים בדעת רוב הבהירו כי פיטורי שומר סף צריכים להיתמך בתשתית ראייתית אובייקטיבית ומוצקה ומשיקולים מקצועיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט חתמה יום שלישי רצוף של ירידות; הנפט טיפס מעל 100 דולר

הדאו ג'ונס ירד בכ-0.8% ● משרד האוצר האמריקאי הודיע כי ירכוש בחזרה אג"ח בהיקף של 6 מיליארד דולר - תשואות האג"ח טיפסו לגבהים חדשים ● מחיר נפט מסוג ברנט טיפס מעל 100 דולר לראשונה מאז יולי, וגולדמן זאקס מזהיר: הנפט עלול לזנק מעל 120 דולר לחבית ● טראמפ הצהיר: "מחירי הנפט והדלק יירדו רק אחרי בחירות האמצע" ● פאלו אלטו נכנסת למועדון 100 הגדולות בוול סטריט

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, וראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף לאחר החתימה על הסכם ההגנה בספטמבר / צילום: ap

השפעות המצור החות'י: יצוא הנפט של סעודיה בשפל של עשור

ערב הסעודית קיוותה שברית הגנה חדשה עם טורקיה ופקיסטן תסייע לה להתמודד עם האיום החות'י ● בשטח, הלחץ בבאב אל־מנדב ממשיך, מסלול הסחר לאסיה מתארך, ומנהיגת העולם הסוני לא מצליחה לאושש את קצב ייצוא הנפט שלה

ישראל מימון, יאיר המבורגר, אביגדור קפלן, שרון רייך, בני גבאי ויורם נווה / צילום: יוני רייף

מי הזמין את איתי לוי להרמת כוסית לחג, והתואר לאביגדור קפלן

גופים רבים במשק ערכו הרמות כוסית לרגל ראש השנה, לצד הופעות אמנים כמו איתי לוי ועדן בן זקן ● לאביגדור קפלן הוענק תואר יקיר הענף של איגוד חברות הביטוח ● וקרן הישג העניקה מלגות לכ־100 חיילים בודדים משוחררים, בהשקעה של מאות אלפי שקלים ● אירועים ומינויים

יניב שניידר / צילום: באדיבות אלרון

הסכסוך שהסלים והאיום של הפניקס: מה קורה באלרון ומיהי קבוצת אראילי

קבוצת אריאלי, שרכשה את השליטה באלרון בעזרת הלוואה של 90 מיליון שקל מהפניקס, מתקשה לעמוד בתנאי ההחזר עקב צניחת המניה ● כעת, הפניקס עשויה לממש את מניות אלרון ששועבדו כבטוחות, ויש כבר מתעניינים ברכישתן ● במקביל, סכסוך חריף שפרץ בין יו"ר אלרון ליסיה בכר-מנוח לבין מייסדי אריאלי סביב פתרון המשבר, גלש לאיומים והגיע עד לתלונה במשטרה

לורנס וונג, ראש ממשלת סינגפור / צילום: ap

ראש הממשלה שמרוויח פי 7 מטראמפ - ובקרוב יקבל עוד יותר

שכרו השנתי של ראש ממשלת סינגפור לורנס וונג צפוי לזנק מ־2.2 מיליון ל־3.6 מיליון דולר סינגפורי - פי שבעה משכרו של נשיא ארה"ב ● העלאת השכר מגיעה לאחר 15 שנה ללא עדכון, ומתבססת על מודל שקושר בין שכר בכירי הממשל להכנסות בצמרת המגזר הפרטי ● וונג הודיע כי יתרום לצדקה את התוספת שיקבל בחמש השנים הקרובות

נת''צ בת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסכום שהכניסה עיריית ת"א מחניה ונת"צ והנתון שמטיל ספק במודל הקנסות

לפי נתוני התנועה לחופש המידע, העירייה הכניסה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונת"צ בשנתיים וחצי האחרונות ● עם זאת, ההכנסות מדוחות בירידה וב־2024 היוו פחות מ־3% מכלל הכנסות העירייה ● מ־2020, כ־120 אלף נהגים קיבלו יותר מ־10 דוחות: "האכיפה לא אפקטיבית"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

משקיעים מוסדיים מזיזים את השווקים. כך תוכלו לזהות את הסימנים שהם משאירים

מעקב אחר טווח המחירים של מניה ומחזורי המסחר בה יכול לספק למשקיעים פרטיים רמזים מתי לקנות מניה שעומדת לעלות, ומתי למכור מניה שעומדת לרדת

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל

הבנק המחזיק בחברת כרטיסי האשראי, מבקש מבנק ישראל לנקוט צעדים שיאפשרו לו להשלים את עסקת המכירה לקבוצת יוניון-הראל, או לסגת מהמהלך