גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

עו''ד משה שמעוני, יו''ר מקורות / צילום: שלומי יוסף

מקורות גייסה 1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים פי 3 מהמתוכנן

המרווח כ־77 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ דומה ● הכספים יממנו את ההשקעות של החברה במשק המים, לרבות חיבור אזורים מרוחקים ומנותקים ● היו"ר משה שמעוני: "הגיוס יאפשר לחברה להמשיך את תוכנית ההשקעות הקריטית לפיתוח משק המים בתקופה המאופיינת באתגרים אקלימיים"

מסיבה באיביזה. פעם כולם היו שווים / צילום: Reuters, Nacho Doce

יש נשמה, היא רק עולה הרבה יותר: מתחמי ה-VIP הפכו את איביזה למקום שבו רק הכסף מדבר

מאי החלומות של הבליינים הפך איביזה למלכודת כסף ● המועדונים, שעשו 160 מיליון אירו בשנה שעברה רק מכרטיסים, עוברים תהליך התמסחרות שבענף יוצאים נגדו ● למבלים מהשורה הראשונה כמו אילון מאסק לא נראה שזה מפריע

אלכס סקלר / צילום: תמר מצפי

"זה הפרויקט המשמעותי בחיי": ראיון עם המיליארדר שמציף את הארץ בשלטים נגד צביקה נווה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מאחורי שלטי החוצות שהוצבו לפני כשבוע בדרכים נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, עומד המיליארדר אלכס סקלר ● בשביל סקלר, המאבק החריג הזה הוא לא עוד משימה: "זה הפרויקט המשמעותי בחיים שלי" ● בראיון לגלובס הוא מתעקש שזה לא בגלל שנווה נשוי לגרושתו, מודה שכבר השתמש בטקטיקת השלטים, ומכריז: "הצעתי מיליון דולר פרס למי שיביא ראיית זהב נגד נווה"

יקי נוימן / צילום: תמר מצפי

לאחר קרוב לשני עשורים: יקי נוימן עוזב את דוראל

נוימן יסיים את תפקידו כסגן יו"ר דירקטוריון דוראל, לאחר שבמהלך תקופתו בחברה כיהן 12 שנים כמנכ"ל ● דוראל נסחרת בבורסה בשווי של כ-14.6 מיליארד שקל, אחרי עלייה של 84.3% במחיר המניה מתחילת השנה

הספר AIvertising / צילום: כריכת הספר

המושג החמקמק שנקרא יצירתיות בעידן ה־AI

הספר AIvertising מבוסס על דיאלוגים בין אדם למכונה, ורלוונטי לא רק לאנשי שיווק ופרסום ● ד"ר דן ערב מסביר מדוע

עץ מנגו / צילום: Shutterstock

הכירו את MANGOS: הטרנד החדש שסוחף את וול סטריט

מטא, אנבידיה, אנטרופיק, OpenAI ו־SpaceX עומדות במרכז טרנד השקעות חדש ● אך חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בעיקר במיתוג שיווקי, מה גם שהקרנות המוצעות מתכננות להשתמש בנגזרים פיננסיים, סיכון בפני עצמו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

חצי שנה אחרי הכניסה לנופר: לאומי פרטנרס מציפה רווח של 250 מיליון שקל

בעקבות עלייה של מעל 115% במניית חברת האנרגיה המתחדשת, החליטה זרוע ההשקעות של לאומי לפרק את השותפות עם עופר ינאי, ולעבור להשקעה ישירה בנופר ● במסגרת המהלך, תפרע נופר את חובותיה ללאומי באמצעות גיוס מגופים אחרים

אילוסטרציה: Shutterstock

טיסה, מלון ובגד ים: תמהיל הרכישות של הישראלים מעיד שהקיץ כבר כאן

עוד לפני התלקחות התחרות בשוק כרטיסי האשראי בתחום התעופה, ההזמנות מאתרי התיירות והחופשות רשמו מגמת עלייה בחודש מאי ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

משה סובל, נשיא ביהמ''ש המחוזי בירושלים / צילום: רפי קוץ

המחוזי ירושלים קורס תחת העומס. הסיבות: זינוק בתיקים ומשפט נתניהו

נתונים שהגיעו לידי גלובס מגלים כי מספר התיקים האזרחיים טיפס ב-24% בתוך שנתיים ● בין הסיבות: תביעות נפגעי המלחמה וקיפאון בוועדה הבוחרת ● התוצאה: התארכות דרמטית בדיונים

מכוניות פרטיות בבסיס צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הסיניות נותרו בחוץ: צה"ל נערך להצטיידות באלפי משפחתיות לקצינים בכירים

צה"ל נערך לרכש של כ־2,000 כלי רכב תוך החרגת דגמים סיניים והצבת דרישות סייבר מחמירות ● ההצטיידות בסבב הנוכחי היא לקצינים בדרגת סא"ל ואל"מ, כמו גם לרבי־נגדים ואזרחים עובדי צה"ל

ארקפוקס אלפא T / צילום: יח''צ

רמי לוי נכנס לשיווק רכב: המותג הסיני BAIC יימכר בסניפים

המיזם המשותף של רמי לוי ודלהום מוטורס יוצא לדרך עם רכבי ARCFOX חשמליים שכבר נמצאים בארץ, עם מסירה בתוך 48 שעות • בהמשך צפויים להצטרף דגמי פנאי, שטח וטנדרים ● חלק מהדגמים עדיין ממתינים לתקינה אירופית מלאה וצפויים להגיע תחילה במסגרת יבוא מוגבל של עד 400 כלי רכב בשנה

10 הסטארט-אפים המבטיחים 2026

מה למדנו מרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של שנת 2026?

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח לאקזיט ● ומה אפשר ללמוד מהמסלול שעשו חברות מבטיחות שנבחרו בשנים קודמות

פיתה טיקו / צילום: לימור ארליכמן

הפודטראק בקיבוץ שמגיש פיתות שף חלומיות עם תכולה מפתיעה בכל יום

קטיף דובדבנים מול החרמון, שף שיוצר פיתות מופלאות בחורשה, יקב שמארח הופעות ומעיין שרק המקומיים מכירים ● יום ברמת הגולן

גם זה קרה פה / עיבוד: תמר מצפי

התוכנית שעולה יותר מרוב תקציבי הממשלה - ועוזרת רק לכמה אלפים

עוד הגרלת דירות מסובסדות על חשבוננו יוצאת לדרך ● הרשות התערבה וחשפה את הרווחים שהגיעו מעזה ● ולמה זנחנו את חיפושי הגז ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פקקים בכביש 4 / צילום ארכיון: שלומי יוסף / צילום: שלומי יוסף

המדינה רצתה לשלם 70 אלף שקל לדונם. בעלי הקרקעות דרשו פי שישה וזה השתלם להם

ועדת הערר אישרה פיצויים חריגים לבעלי קרקעות שהופקעו לצורך הרחבת כביש 4 ● המדינה טענה כי מדובר בקרקע חקלאית בשווי עשרות אלפי שקלים לדונם, והשמאית המכריעה קבעה שווי של כ־200 אלף שקל לדונם בחלק מהמקרים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה, בצל ביטול שיחות איראן-ארה"ב בשווייץ

וול סטריט התאוששה אתמול מגל הירידות שבא בעקבות החלטת הריבית הניצית בארה"ב, הנאסד"ק זינק בכ-2%; היום לא יתקיים מסחר בניו יורק ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 80 דולר לחבית

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

צבא ארה"ב מכריז: הוסר המצור הימי על איראן

סגן נשיא ארה"ב לממשלה: תוקפים את טראמפ? הוא היחיד שאוהד אתכם כרגע. עוד הוסיף: "אנחנו מצפים שישראל לא תשתולל בלבנון" ● מנגד, נתניהו במסר לטראמפ: "לא נצא מרצועת הביטחון בדרום לבנון - כל עוד צורכי הביטחון של ישראל מחייבים זאת" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על בכירים לבנונים המזוהים עם חיזבאללה ● הותר לפרסום: רס"ר במיל' אלכסנדר פילין נהרג מפיצוץ מטען בדרום לבנון, 7 לוחמים נפצעו ● עדכונים שוטפים

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנאסד"ק קפץ בכ-2%, אינטל זינקה בחדות

מניות השבבים זינקו, אינטל קפצה בעקבות עסקת ענק מסתמנת עם אפל ● הדולר התחזק לשיא של מעל שנה, אחרי החלטת הריבית הניצית של הפד אמש ● אחרי שעלתה בעשרות אחוזים מאז ההנפקה, SpaceX ירדה יום שני ברציפות ● הביטקוין ירד במעל 2% ונסחר סביב 63 אלף דולר ● הקוספי והניקיי רשמו אבני דרך היסטוריות ופרצו את רמות ה-9,000 וה-71,000 נקודות

תל אביב. ''הדירה בנורדאו הושכרה תוך חמש שעות'' / צילום: Shutterstock

אות אזהרה ממדד מאי: הקיפאון ברכישות והמשבר בהייטק מתדלקים את השכירות

התרחקות המשקיעים, הקיפאון בשוק הרכישה והביקוש הקשיח לממ"דים פוגעים בהיצע של דירות להשכרה ● גל התייקרויות נוסף עלול להגיע לקראת הקיץ

חן גולן / צילום: רמי זרנגר

משווי של 400 מיליון שקל ל-26 מיליארד: "אף אחד לא חלם על המספרים האלה"

נקסט ויז'ן הפכה לסנסציה של הבורסה, עם זינוק של 5,600% במניה מאז ההנפקה ואקזיט מדהים למייסדיה, שמכרו מניות בכמעט 2 מיליארד שקל ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק", מספר היו"ר חן גולן על הטלפונים בימי הירידות, התוכניות לרכישת חברות והפתרון לרחפנים של חיזבאללה ● וגם: הדירוג היוקרתי שבו מככבת החברה