גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

דן ברמי, אור עופר, עומר כילף / צילום: יח''צ, איל יצהר

סיטי הקפיץ את מחיר היעד, והחברה השלימה טיסה של 186% מהתחתית

במדור הישראליות בוול סטריט של גלובס, בדקנו את התנועות הבולטות של סוף השבוע: ● החברה שרשמה זינוק של 186% מהשפל וזכתה להקפצת מחיר היעד מצד בנק ההשקעות סיטי ● מניית חברת ה-AI למלחמה בפייק ניוז שקרסה ב-21% נוספים בעקבות דיווח על גיוס הון מופחת ● וגם: חברת האוטוטק אינוויז מסתערת על שוק הרחפנים ומצרפת לדירקטוריון את מנכ"ל רפאל לשעבר

פרויקט התחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

“יביא לטלטלה בשוק”: הוגש ערעור על פסק הדין שעורר סערה בענף ההתחדשות העירונית

בית המשפט המחוזי קבע כי חלוקת תמורות אחידה בין דירות בגדלים שונים אינה שוויונית, וחייב את היזם לשלם דמי איזון לבעלת דירה גדולה ● בעלי הדירות בפרויקט מערערים לעליון ומזהירים מפני השלכות רוחב על ענף ההתחדשות העירונית

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה

אמיר קטאר לשעבר חמד בן חליפה אל ת'אני / צילום: ap, Hatem Moussa

האיש שהביא את חמאס לדוחא הלך לעולמו

חמד בן חליפה אל-ת'אני, האמיר לשעבר שהפך את קטאר לשחקנית מפתח בעולם הערבי והבינלאומי, מת בגיל 74 ● הוא היה בעל מערכת יחסים עמוקה עם גורמים אסלאמיסטיים וסלל את הדרך של בכירי חמאס לקבל מחסה בדוחא בירת קטאר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סכסוך ירושה: האם הבת זכאית לפירוט החשבונות של האם המנוחה?

דירה בנתניה הוגדרה כמפוצלת אף שבאחת היחידות לא היה מטבח, יורשת קיבלה גישה לחשבונות אמה המנוחה חרף התנגדות אחותה, ובעלי זכויות בקבוצת רכישה חויבו בהוצאות של כ־280 אלף שקל לאחר שמחקו תביעה ● 3 פסקי דין בשבוע

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

יואלי אור, מנכ''ל ומייסד שותף קאנדו דרונס / צילום: בועז צרפתי

סמח"ט גולני לשעבר הנפיק חברת רחפנים קטנה בבורסה, והוא בטוח: "אין סיכון למשקיעים, השוק רותח"

תא"ל (במיל') יואלי אור, שייסד את קאנדו דרונס, שוטח את החזון שלו לתחום החם בשווקים ובשדה הקרב: "מה שהתחיל בשוק הביטחוני יעבור בשנים הבאות לשוק האזרחי" ● על השותף רמי לוי: "נותן אומץ ויציבות" ● ולמרות הפסדים והערת "עסק חי" בדוחות, הוא טוען: "שוק הרחפנים נמצא בשלב הכי רותח שלו, ואין עוד חברה בשוק שדומה לנו"

תוכנית The Gateway של שובל / הדמיה: משרד אדריכלים לברס טבועני לונדון וגיל חלמיש

בדרך למגדל הגבוה בצפון: בחיפה מקדמים מיזם פינוי־בינוי עם 65 קומות

התוכנית של קבוצת שובל מאפשרת פינוי־בינוי של מתחם עם מבנים ישנים בני 4 קומות ו־128 דירות והפיכתו ל"שער הדרומי" של המע"ר בחיפה, עם מגדלים בן 65 ו־51 קומות ● הדרך לאישור עוד רחוקה, שכן התוכנית ממתינה בין היתר להכרזתה כמתחם פינוי-בינוי ע"י הרשות להתחדשות עירונית

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

"נתיב אמצעי": הפתרון שנשקל למשבר בהורמוז

טראמפ מאיים במקרה של ניסיון התנקשות בו: "הפקודות כבר ניתנו - הצבא מוכן להשמיד את איראן לחלוטין" ● סוכנות ידיעות המקורבת למשמרות המהפכה: נמל חיפה - אחת מהמטרות לתגובה על המתקפה האמריקנית ● ארה"ב באולטימטום חדש לאיראן: הצהירו בפומבי שמצר הורמוז פתוח ושלא תתקפו ספינות ● מוג׳תבא ח׳אמנאי: נקמה על מות אבי היא דרישת האומה ● עדכונים שוטפים

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

דריאליזה אווילה–שבלייה, מנצחת הפריימריז הדמוקרטים בקולורדו. לא מעריכה את ההזדמנויות שקיבלה באמריקה / צילום: Reuters, Steve Sanchez/Sipa USA

ארה"ב בצומת מסוכן: המצב הכלכלי דוחף את אמריקה לקצוות

לכודה בין אינפלציה מכבידה, פערי עושר אדירים, גלובליזציה המייצאת משרות וריבית שאינה יכולה לרדת, נוצרו התנאים לצמיחת פוליטיקה חדשה באמריקה ● הפופוליזם גואה: בצד הדמוקרטי מתחזק האגף הרדיקלי, שקורא למיסוי דרמטי של בעלי ההון, הגדלת שירותי הרווחה ורגולציה אגרסיבית על שוק הדיור והעסקים ● בצד הרפובליקני מבקשים להפחית רגולציה, להטיל מכסי יבוא ולהחזיר את התעשייה לארה"ב ● כתבה ראשונה בסדרה לקראת בחירות האמצע

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

אנליסט הנדל"ן שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים מבקשים 18 חודשי מאסר

ליפמן, שהיה אנליסט בולט בתחום הנדל"ן בבית ההשקעות ווליו בייס, נאשם כי ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו וסחר בניירות ערך על בסיס מידע פנים, באופן שהניב לו 225 אלף שקל ● במקור הואשם ליפמן בכך שקיבל 400 אלף שקל ● בא-כוחו: "שי לוקח אחריות לטעויות שנפלו בהתנהלותו, ומבקש לשים את הפרשה מאחוריו ולהמשיך בחייו"

איתמר פורמן, מעיין אדם וליאור רביב / צילום: אבשלום ששוני

מעיין אדם ומועדון Mami משיקים כרטיס חדש עם ישראכרט

הכרטיס החדש מציע שורה של הטבות, ובראשן פטור קבוע מדמי כרטיס ללא תנאי סף ● כנהוג בלא מעט חברות גדולות, הכרטיס מציע גם תוכנית נאמנות שבמסגרתה ניתן לצבור מטבעות שייקראו Mami Money, ולממש אותם ברשתות ובבתי עסק שונים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

שני אינדיקטורים מרמזים: למשקיעים יש בעיה

מדד פופולרי של בנק אוף אמריקה מרמז על אופוריה מוגזמת בשווקים ומאותת כי כדאי לשקול הפחתת סיכון. והוא לא היחיד

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אחד מכל שישה נוסעים: זו המדינה שכבשה את נתב"ג ביוני

לפי רשות שדות התעופה, כ-70% מהנוסעים טסו בחודש החולף עם חברות תעופה ישראליות, כאשר אל על הובילה בפער גדול על המתחרות ● יוון הייתה היעד הפופולרי ביותר, ואחריה ארה"ב, קפריסין ואיטליה ● בחודש יולי צפויים לעבור בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים

צילום: Shutterstock

פס"ד תקדימי: הוועדה המקומית לא תוכל להגביל מכירת דירות בקרקע ציבורית

הוועדה המקומית בקריית אתא ביקשה להגביל חברה שבונה מעונות סטודנטים, כך שלא תוכל למכור את הקרקע לכמה בעלים ● בית המשפט המינהלי בחיפה פסק כי לוועדה אין סמכות לעשות זאת

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים