גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר

שמונה שנים אחרי שפרופ' ששינסקי המליץ למסות את שותפויות הגז בהיטל, הגבייה אינה נראית באופק ● הבעיה – נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס, ומספקת לשותפויות תשואה פנומנלית, לפני שהן ישלמו מסים ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

הזמן עובר מהר - שמונה שנים עברו מאז שוועדת ששינסקי החליטה למסות את הרווחים על משאבי הטבע, כשהמוקד היה מיסוי שותפויות הגז.  פרופ' איתן ששינסקי, פרופסור מכובד ומוכר בחוגי הכלכלה, שנבחר לעמוד בראש הוועדה הפך בן רגע לכוכב תקשורת שמיליוני אנשים מחכים שיעשה "צדק היסטורי". הוא לא אכזב. הוא נתן לעם המלצות שהפכו לחוק שעל פיהן שותפויות הגז ישלמו למדינה מסים בשיעור של 50%-60%.

כן, הוא הראה ל"גזלנים", אותם טייקונים מחפשי הנפט והגז שהתעשרו על חשבוננו. זהו נגמרה ההפקרות, נגמרה המסיבה. כבר אז, נשמעו דעות אחרות, אבל אני חייב להודות שזה לא היה נעים - כשהעזתי לומר שמדינה לא יכולה לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, קיבלתי תגובות זועמות; כשאמרתי שעד היום הושקעו מיליארדים בחיפושי נפט וגז, שירדו לטמיון בגלל או בזכות אותם "משוגעים" שחשבו שיש כאן משהו ועכשיו שהם מצאו אז נטפלים אליהם, אמרו לי שאני לא מבין והיה ידוע שיש כאן גז.

וכשהסברתי שכולנו יכולנו להיות חלק מהחגיגה כי כל השותפויות האלו שמצאו גז, נסחרות בבורסה, והיה אפשר לקנות אותן בנזיד עדשים, אם רק היינו חושבים כמו אותם "משוגעים" שיש כאן גז, אמרו לי שהם קיבלו את הזיכיון לחיפושים ממש בחינם. המציאות שונה: אנחנו זה הם - יכולנו להיות שותפים, אבל לא שותפים מלאים.

הבעיה במודל החיפושים (שלא נפתרה), וכאן העיוות הגדול בכל הנושא הגדול הזה, היא ששותפויות הגז מנוהלות על ידי שותף כללי שבשליטת אותם ברוני הגז (בעיקר יצחק תשובה וקובי מימון), שגובה תמלוגי על בשיעור מאוד גבוה ולא פרופורציונלי להשקעה ולסיכון. יש כאן העברת רווחים לשותף כללי, ופגיעה קשה (אפילו קשה מאוד) במיעוט. לא קשור להיטל המס, אבל אם היו מגבילים את תמלוגי העל האלו התועלת לציבור הייתה מידית - וכנראה גם גדולה בהרבה מההיטל שנקבע על ידי ועדת ששינסקי. ככה היו פוגעים בטייקונים (וכאן בצדק) ומעבירים הון למחזיקים האחרים - בעיקר גופים מוסדיים.

אבל המדינה החליטה והיא קובעת. היא החליטה ששיעור המס וההיטלים יגיע לעד 60%. היא החליטה שלא מבטלים את תמלוגי העל, ובכלל - המדינה שהתבססה על ועדת ששינסקי פרסמה חוק עם שורה ארוכה של סעיפים, חישובים והגדרות. בקיצור, לא נעים להגיד, אבל אני לא חושב שיש צדיק אחד שמבין איך באמת שותפויות הגז צריכות לשלם את ההיטל הנוסף.

כן, אנשים מאוד חכמים מעדיפים לפעמים לסבך את העניינים. לא יודע למה. אני רק יודע שאם מלכתחילה היו קובעים שיעור מס נוסף שיחול על השותפויות האלו, או מגדילים את התמלוגים למדינה, זה היה פשוט יותר, מובן יותר ורווחי יותר למדינה. אני לא חושב כמובן שששינסקי הוא גייס חמישי של שותפויות הגז, אבל הוא בא לקלל ויצא מברך.

החוק לא טוב לקופת המדינה. הוא טוב לקבוצה של אנשים לא יצרניים (מבלי לפגוע, גם אני כזה) - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, לוביסטים וכו', שיכינו אלפי עמודים, חוות דעת, תזכירים, דיונים, השגות וערעורים, כדי שהלקוחות שלהם ישלמו כמה שפחות מסים והיטלים. הם יצליחו - כי החוק אפור, לא ברור ועם פרצות ויכולת לתכנוני מס משמעותיים.

הכנסות ורווחי ישראמקו

שמונה שנים - ושקל אחד לא נכנס לקופת המדינה

שמונה שנים עברו מאז חוקק החוק, ושקל אחד עדיין לא נכנס לקופת המדינה ממאגר תמר - המאגר שבעקבותיו הוקמה ועדת ששינסקי. תמר הרוויח מאז הפעלתו ב-2013 קרוב ל-5 מיליארד דולר. ישראמקו שמחזיקה ב-28.75% ממנו הרוויחה מאז הפעלתו 1.5 מיליארד דולר. אבל היטל ששינסקי עדיין לא הופעל. מתי הוא יופעל? עכשיו מדברים על 2020, המחצית השנייה של 2020. כן, 10-11 שנים אחרי חקיקת החוק, יתחילו לשלם את ההיטל. רק שגם זה בספק.

הבסיס להיטל ששינסקי הוא שיש לתת לשותפויות תשואה סבירה על השקעתן, וכשזו תהיה גבוהה מרף מסוים יש להטיל היטל שמתחיל ב-20% ומגיע עד 50%.

אז חיפשתי בדוחות של ישראמקו, וראיתי שההשקעה בנכסי הגז והנפט שלה מסתכמים בכ-1.1 מיליארד דולר (לפני פחת יותר מ-1.2 מיליארד דולר). השותפות החזירה את ההשקעה. לא רק החזירה על הנייר - היא חילקה בפועל דיבידנדים שמנים, שמבטאים את החזר ההשקעה. מעבר לכך, ברבעון הבא היא כבר תחזיר פי 1.5 מההשקעה; ועדיין היא רחוקה שנתיים מתשלום של היטל ששינסקי, ויש לכך מספר גורמים. ראשית - תמר הוחרג מהנורמה - הפקטור שלו הוא 2. זה יגיע, להערכת השותפות בתמר במחצית השנייה של 2020.

ושנית - החישוב אליבא דוועדת ששינסקי של הפקטור הוא חישוב מתגלגל וכאמור לא כזה ברור. בפועל, יש סיכוי לא קטן שההיטל ידחה וידחה וידחה.

משוואה עם נעלם: הפקטור של שותפויות הגז

ועדת ששינסקי הגדירה R פקטור שממנו ואילך יוטל מס. הפקטור הזה הוא בעצם פקטור בריבוע. בפקטור הזה יש מונה שמבטא את ההכנסות ממיזם הגז (תקבולים מצטברים פחות תשלומים מצטברים). הטעות במקור - כתוב במסמכי הוועדה ובחוק שמדובר על הכנסות/רווחים, והחישוב הוא בכלל תזרימי - תקבולים פחות תשלומים. כנראה שרואי חשבון לא היו בוועדה. בכל מקרה, במונה של הפקטור יש את התזרים הכולל המצרפי מהמיזם. אבל, שימו לב לתשלומים - הם צמודים והם כוללים גם תשלומים בגין חיפוש של שדה נפט אחר באותו רישיון. מדובר בתוספת משנת 2015 לחוק, אבל יש לה משמעות גדולה.

רישיון תמר הוא חי ובועט ומפיק גז. אבל, שטח הרישיון גדול כמובן משטח הקידוח, והוא עשוי להכיל עוד מיקומים שעשויים להיות מעניינים מבחינת חיפושים. התשלומים על החיפושים האלו או חיפושים עמוקים יותר בסמוך לתמר, יתווספו לנוסחה, ויקטינו את התזרים המצטבר ממיזם הגז. זה יכול להיות משמעותי.

וזה עוד לא הכל - הבעיה הגדולה נמצאת במונה. המונה מבטא את ההשקעה במיזם הגז. אבל לא השקעה בעלות, אלא השקעה עם בונוס/פקטור. השקעה בשלב החיפושים תילקח עם מקדם ובפועל היא תיחשב בסכום כפול לצורך השקעה. השקעה בשלב ההקמה תילקח עם ריבית של ליבור פלוס 3%. אתם מבינים את המשמעות? שלב ההקמה הוא השלב עם ההשקעות הגדולות ביותר. אז באו ואמרו ליזמים - אנחנו רוצים שתשלמו מסים מעל הרווחים הנורמליים. רווחים נורמליים במיזמי הגז והנפט הם 50% (למעט תמר שהוחרג ובו הרווחים הנורמליים הלא ממוסים הם 100%). כלומר, ברגע שהרווחים חלקי ההשקעה עולים על 1.5 מתמטית הגיעו למצב של 50% רווח, ומשלמים היטל.

אלא שההשקעה במכנה של הנוסחה מנופחת זו לא ההשקעה בפועל, היא מקבלת פקטור, היא מקבלת הצמדה, וזו לא סתם הצמדה - ליבור פלוס 3%, זו ריבית של 5.5%. אז במילים פשוטות, תשלום ההיטל הוא לא אחרי רווח מצרפי של 50%, אלא אחרי רווח של 50%, והצמדה של 5.5% בשנה ופקטור של פי שניים על הוצאות החיפושים. אה, שכחתי וגם הוצאות ההרצה נחשבות להשקעה - במשך שנתיים! מרגע ההפקה, השותפויות מקבלות גרייס של שנתיים לצורך חישוב היום הקובע של גמר ההשקעה, ובשנתיים האלו ההשקעות מוגדרות כהרצה, ומתווספות למכנה.

ככה מקבלים במכנה השקעה שעולה בעשרות אחוזים (ויותר מכך) על ההשקעה האמיתית. ואת זה מכפילים פי 1.5, ואז מקבלים, ואהיה צנוע, שבמקרה הטוב אחרי רווחים של 100% (מכפיל 2) מתחילים לשלם היטל.

וזה עדיין לא הכל. ברגע שהשותפות מחלקות דיבידנדים למחזיקים בהן, היא מקטינה את ההשקעה שלהם. למה חלוקת דיבידנדים, לא מקטינה את המכנה בנוסחה של ה-R פקטור? אני מקווה שאני טועה, וכוונת המחוקק הייתה להתייחס לדיבידנדים, אבל על פניו, כפי שכתוב בחוק, ובהסברים מוסמכים, אין התייחסות להחזר ההשקעה. ואז נוצר אבסורד - נניח שהשקיעו 1 מיליארד דולר במיזם גז, שמפיק תזרים נטו של 200 מיליון דולר בשנה (וכל התזרים מחולק כדיבידנד). תוך חמש שנים המשקיעים מחזירים את ההשקעה. אבל, ההשקעה לצורך החישוב של ההיטל היא יותר מ-1 מיליארד - היא כוללת הצמדה, היא כוללת כאמור מקדם הקמה, מקדם חיפושים, הוצאות הרצה ועוד - היא יכולה להגיע ל-1.5 מיליארד דולר.

ואז, מקבלים שהמשקיעים החזירו את ההשקעה אחרי חמש שנים, ובפועל (מבלי להיכנס לחישוב מדויק) הם יתחילו לשלם היטל אחרי 11-12 שנים (וזה עוד מבלי לקחת בחשבון שהמימון של הליבור פלוס 3% וההצמדה בכלל, מגדילים את ההשקעה מדי שנה, ומקטינים את הסיכוי לחבות מס).

כן, זה מסובך, אני יודע. אבל בשורה התחתונה בדוגמה הזו, רק אחרי שיחזירו פי 2-3 מההשקעה, ישלמו היטל. ויותר חשוב - כאמור ההשקעה משתנה. היא בשיא 1 מיליארד דולר, ואז יורדת עד לאפס. ההשקעה הממוצעת (ושוב בפשטות ובקירוב גס) בשנים הראשונות היא 500 מיליון דולר (וההשקעה הממוצעת הולכת ופוחתת עם הזמן).

אם היו מתייחסים להשקעה הממוצעת ולא להשקעה המרבית (ועוד מגדילים אותה בהצמדה וריבית) היו מקבלים שהפקטור של 1.5 הוא בעצם פקטור של 3 שהרי השותפויות מעצם טבען מחזירות את הרווחים למחזיקים. במילים אחרות, בהינתן כל מכלול ההטבות האלו, יש כאן כשל אדיר. יש כוונה להטיל מס על רווחים עודפים, יש חוק עם הרבה סוגיות אפורות, ויש תשואה גבוהה למשקיעים בגז ונפט. בסופו של יום ועדת ששינסקי החליטה על היטל אבל סינדלה את עצמה - כן היטל, אבל לא היטל פשוט. היטל עם הצמדות, נוסחאות, תנאים ומחלוקות.

וגם - יש מוטיבציה לא להשקיע בחיפושים לשם חיפושים, ולא להפיק כי צריך להפיק, אלא להתנהל לפי הנוסחה - השותפיות מקדמות את יצוא הגז כי שם אין היטל, השותפויות יחליטו לחפש במקומות מסוימים כי שם הן מקבלות הטבות; השותפויות יפיקו מעט בשלב מסוים כדי לא לעלות על הפקטור. בקיצור - ההיטל והמס יקבעו את ההתנהלות של חיפושי הנפט והגז, ולא הצרכים האמיתיים.

אז נכון שמלכתחילה חשבתי שלא צריך לשנות את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. אבל אם כבר מחליטים לשנות, אז פשוט, ברור, בלי תחמונים ובלי משחקים. אחרת, הטייקונים רק יתעשרו יותר. 

ממשרדי האנרגיה והאוצר לא התקבלו תגובות לדברים.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

WIZ / צילום: WIZ

הבכיר שעוזב את Wiz ועובר לענקית הטכנולוגיה

סמנכ"ל התפעול של Wiz, דאלי ראג'יץ', מונה לסמנכ"ל הכנסות ראשי (CRO) ב-OpenAI ● המינוי מגיע ברקע התרחבות מואצת בשוק הארגוני והגעה לכ-2 מיליון עסקים ● אחד ממייסדי Wiz תיאר בעבר את הצטרפותו של ראג'יץ': "הגעתו הייתה אירוע תרבותי לא פשוט"

אילוסטרציה: Shutterstock

איך למצוא את הנתון הכי חשוב בדוח כספי

פעם בשלושה חודשים מפרסמות החברות הציבוריות את תוצאותיהן העסקיות ומנחיתות על המשקיעים מאות עמודים של נתונים מספריים, טבלאות וניסוחים מעורפלים ● התוצאה היא בלבול שלעיתים גורם לתנודתיות במניה ● איך יודעים איזה נתון חשוב בלי לקרוא את כל הדוח, מתי שורת הרווח יכולה להטעות ולמה גם תוצאות פנומנליות עלולות לגרום לצניחת המניה? גלובס עושה סדר

הנחות בביטוח לתקופה מוגבלת / צילום: Shutterstock

הסוף ל״הנחות״ בביטוחי החיים? ההנחיה החדשה שמשנה את הכללים

טיוטת חוזר שפרסמה רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון נועדה לשים קץ להנחות של עשרות אחוזים אותן מעניקות חברות הביטוח ללקוחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, כדי לעודד הצטרפות ● "עשוי להשפיע על שיקול דעתו במעמד ההצטרפות ולהטותו מקבלת החלטה מושכלת", כותבים ברשות

פרופ' יעקב חן. מנהל מרכז רפואי מאיר מקבוצת מאיר / צילום: רמי זרנגר

"היו חסרות לנו ארבע מיטות. אמרתי: אלך לאיקאה": המנכ"ל שהפך בית חולים בינוני לגדול

פרופ' יעקב חן בא משושלת של רופאים, אבל בהתחלה לא התקבל ללימודי רפואה ● הוא הצטרף לעתודה צבאית, למד רפואת שיניים ורק כעבור זמן הגיע למסלול המיוחל ● בהמשך שירת בגבעתי, השתתף בטיפול בפצועים תחת אש והגיע אפילו לצבא האמריקאי ● היום הוא עומד בראש בית החולים שהפך למעסיק הגדול באזור ומספר: "מכתב הדחייה מאז אצלי במשרד ורק מתדלק אותי"

עומסים בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

רשות שדות התעופה מעדכנת: "הקלה משמעותית בעומסים בנתב"ג"

העדכון של הרשות מגיע לאחר שבבוקר דווח על עומסים חריגים בנתב"ג, כאשר לדבריה בתוך שלוש שעות נרשם צבר חריג של כ-90 טיסות ● מהרשות נמסר כי "המזוודות מגיעות כעת למסועים בתוך דקות ספורות, לצד היקפי הפעילות הגבוהים והעומסים החריגים במרחב האווירי באירופה"

לירן רוטר / צילום: פרטי

הזוג שמכר את הבית ועבר לשכירות כדי לקנות 14 דירות

לירן וקרן רוטר הרגישו שהמסלול הישראלי הקלאסי - עבודה, משכנתא וילדים קטנים - לא מתאים להם, וחיפשו מסלול חדש ● קורס להשקעות בארה"ב פתח בפניהם דלת שעזרה להם לייצר את השינוי שחיפשו

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יעל הדס / צילום: עוז שכטר

"אל תבנו על הירושה": הד"ר מהרווארד שמנפצת כל מה שידעתם על הפנסיה

שיחה עם ד"ר יעל הדס, ראשת התוכניות הבינלאומיות לכלכלה ברייכמן ● על הרגע שבו הבינה שלמרות המקצוע היא לא מבינה את תלוש השכר, ועל האמת מאחורי האמונות השגויות על פרישה - שגילתה כשלמדה את התחום ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק שני בסדרה

המוזיקאי נדב רביד, הזמר שחר טבוך והמפיק המוזיקלי בן שופן / צילומים: אור דנון, גבע טלמור ופיני סילוק

"חברות התקליטים מעדיפות ללכת על בטוח - אז מקדמים אומנים שכבר יש להם כוח בסושיאל"

הרשתות החברתיות קיצרו את הדרך של אומן לפסגה, אבל השאלה על איכות התוכן הוחלפה במספרים - כמה עוקבים יש וכמה צפיות ● נראה שהיום חברות התקליטים פשוט מחכות שהאומן יהפוך לוויראלי בכוחות עצמו ● כך עבר הכוח הכלכלי מעורכי מוזיקה לאלגוריתמים

מאט אישביה. מוכן לשלוח יד לכיס / צילום: Reuters, IMAGN IMAGES

מלך המשכנתאות של אמריקה הפסיד 600 מיליון דולר ונזקק לחילוץ

המיליארדר מאט אישביה נקלע לצרות בעקבות ניסיון השתלטות כושל והימורים על הריבית בתזמון גרוע

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-1.5% - הנמוך ביותר זה חמש שנים; עלייה קלה במחירי הדירות

האינפלציה השנתית עומדת על 1.5% - גבוהה מהתחזית ● התחבורה והתרבות התייקרו, ההלבשה והירקות הוזלו ● תשומות הבנייה: נסיגה קלה החודש, אך עלייה שנתית של 3.5% בצל התייקרות שכר העבודה ● מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1% בלבד; ירושלים וחיפה טיפסו, המרכז ותל אביב ירדו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית מוצקין שפוצלה לשתי יחידות דיור?

דירה להשקעה בקריית מוצקין נמכרה ב־1.15 מיליון שקל לאחר ארבעה חודשים על המדף עם מחיר התחלתי של 1.35 מיליון שקל ● הדירה מפוצלת לשתי יחידות המושכרות יחד ב־4,500 שקל בחודש, ובעלי הדירות חתמו עם יזם על קידום תוכנית פינוי־בינוי ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כ"ץ: סמכויות האכיפה האזרחית ביו"ש יעברו מצה"ל למשטרה

צה"ל יתחקר את אירועי קוסרה ● וושינגטון מזהירה מ"צעדים שלא נעשו מעולם"; צבא ארה"ב איבד 45 מל"טים בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר ● תצפיתניות בעוטף מזהירות מזיהוי מחבלים בקו הצהוב: "מרגישות כמו ב-6 באוקטובר" ● קושנר ימריא לשיחות עם המתווכים בקהיר; הרצוג קורא להרחבת הסכמי אברהם ● עדכונים שוטפים

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב? / צילום: Shutterstock

לפי המקרא, איך נקרא הקול שמשמיע הדוב?

היכן נמצא נהר הביוביו, מה מקור המשחק סולמות ונחשים ובאיזו סדרת אימה לומדת הדמות המרכזית באקדמיית נוורמור? ● הטריוויה השבועית

דורון קמפל / צילום: יונתן בלום

האיש שתכנן לחסל את סדאם חוסיין - והיום רוצה להגן עליכם ברחובות

היזם הסדרתי דורון קמפל רוצה לחדור לשוק הישראלי עם חברת בונד, שמשתמשת בסוכנים דיגיטליים כדי להילחם בפשע ● מי שהיה כסגן מפקד סיירת מטכ"ל מספר בראיון בלעדי לגלובס על אבטחת מיליוני עובדים באפל ובוולמארט, האקזיטים בכ־820 מיליון דולר והאחריות שהוא נושא מאז אסון צאלים ב'

לואיג'י מנג'יוני בבית המשפט, השבוע / צילום: ap, David Dee Delgado

כמעט שנתיים לאחר הרצח: לואיג'י מנג'יוני הודה באשמה

מנג'יוני, שהואשם ברצח מנכ"ל יונייטד הלת'קר בריאן תומפסון בסוף 2024, חשף בהודאתו לבית המשפט כי התחזה למשקיע כדי לאשר את מיקום בית המלון בו התקיימה ועידת המשקיעים, שבסביבתו ביצע את המעשה

טום הנקס וג'ארד ראשטון בסרט ''ביג'' (1988). מטאפורה מזוקקת / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מהקולנוע ועד לרשתות: "תן לאדם מסכה והוא יגיד לך את האמת"

מהצעירים האבודים של "הבוגר", דרך הציניות של דור ה־X ועד הווידויים האנונימיים בפייסבוק: במשך עשורים הקולנוע תיעד את החרדה מהמעבר לעולם המבוגרים ● אלא שבעידן הרשתות, שבו כולם אמורים להיראות מצליחים ומתפקדים, המסכה האנונימית מאפשרת סוף־סוף להודות במה שהסרטים רמזו מזמן: אף אחד לא באמת קיבל את ספר ההוראות

השחקנים יהונתן סודאי ויובל לבקובסקי. השפיעו על התכנים / צילום: פריים מתוך הסדרה

יוצר המיקרו-סדרה הישראלית שהגיעה למיליוני צפיות: "הפורמט הזה הוכיח את עצמו בגדול, זה כסף על הרצפה"

מיקרו-סדרות – סדרות קצרצרות לצפייה בסלולר – כבר מכניסות בעולם מיליארדי דולרים ● היוצר העצמאי רעי סולש ישב לכתוב, לקח מצלמה ושני שחקנים – ויצר תוכן שאלפי עוקבים מושקעים בו רגשית: "עם סיפור טוב אפשר להתגבר על היעדר אמצעים" ● גופי השידור כבר פונים, ונשאר רק לשאול: מה שווה להיט רשת כזה, והאם אפשר לעשות מזה כסף?

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא תשלם כמעט מיליארד דולר לטיפול בנזקים שנגרמו לילדים מהרשתות החברתיות

שופט בניו מקסיקו הורה לענקית הרשתות החברתיות להקים קרן חדשה בסך 567 מיליון דולר, בנוסף לתשלום קנסות אזרחיים בסך 375 מיליון דולר שכבר נקבעו

מלון עכותיקה / צילום: אנטולי מיכאלו

ביקרנו בעיר עם השקיעה הכי יפה בישראל וגילינו קולינריה משגעת

אחרי כמה שנים קשות עכו מתעוררת לחיים ● עם דג בטאבון במסעדה צבעונית, יינות גליליים על גג מלון ומוזיקה לטינית בשקיעה היפה בישראל

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי בנתוני האינפלציה היום בישראל?

מדד המחירים לצרכן ביולי צפוי לעלות ב־0.2%-0.3% ולהוריד את האינפלציה השנתית ● למרות זאת, בנק ישראל עשוי שלא להוריד ריבית, בשל גורמים שעלולים להעלות את האינפלציה, כמו עליות מחירי הנפט והתייקרות הדיור ● רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציע לא להסתפק בשורה התחתונה בלבד