גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים

מה צפוי לשוק המזון הישראלי אחרי שרפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקף? כמה נקודות על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסתה לתוקף של רפורמה דומה בצ'ילה

אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK
אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK

בעוד שנה מהיום, כשניכנס לסופרמרקט השכונתי לבצע את הקניות הקבועות שלנו, אנחנו צפויים להבחין בשינוי. על חלק ניכר מהמוצרים שאנחנו רגילים לראות על המדפים יופיע סימון אדום שמשמעותו אות קלון לרכיבים של המוצר ושאמור להזהיר אותנו ממוצרים שיש בהם כמות לא מומלצת (לפחות מבחינת משרד הבריאות) של סוכר, מלח או שומן רווי.

מדובר בשינוי שאמור היה להתרחש על-פי התוכנית המקורית כבר לפני שנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתו בשנתיים נוספות. כך, רק בינואר 2020 ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת הסימון (כשהתקנות יוחמרו באופן הדרגתי). בכל אופן, בתעשיית המזון המקומית מעריכים כי לחוק הזה תהיה עלות של מאות מיליוני שקלים, וכי העלויות האלה יגולגלו כך או אחרת לצרכנים ויהוו חלק מהותי מגל עליות המחירים שצפוי להימשך גם ב-2019.

כפי שכבר דיווחנו, בחודשים האחרונים נמשכו פגישות בין משרד הבריאות שמוביל את הרפורמה לבין תעשיית המזון בניסיונות להגיע להבנות לגבי סוגיות שנותרו בלתי פתורות, דוגמת התקן שמגדיר את כמות המלח בגבינה מלוחה, או כמות הטחינה בחומוס. עיקר הניסיונות רלוונטיים למוצרים שנתפסים כבריאים, או מהווים חלק מהתזונה היומיומית. זאת, לצד קידום המענקים והסיוע הכלכלי בהיקף של כ-350 מיליון שקל שהובטחו ליצרנים הקטנים והבינוניים כדי שיוכלו לשרוד את הרפורמה, על אף שאין בידיהם מחלקות פיתוח משוכללות כפי שקיימות בקונצרנים הגדולים יותר.

שינו את המתכונים ויצרו תגובת נגד  

אז מה צפוי לשוק המזון הישראלי על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף בצ'ילה? בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, זו הצ'ילאנית נוקשה הרבה יותר: בנוסף לסימון על המוצרים שנחשבים מזיקים ומתוך ניסיון להתמודד עם שיעורים גבוהים של השמנה באוכלוסייה, ביקשו בצ'ילה לחסל את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם. 

כך, צ'ילה הרגה את טוני הנמר של קלגוס, חיסלה את הצ'יטה של צ'יטוס, ואסרה את ביצי השוקולד של קינדר שמסתתרת בתוכן הפתעה. פפסיקו, היצרנית של צ'יטוס (שבארץ משווק על-ידי חברת החטיפים המשותפת לה ולשטראוס), וקלוגס, היצרנית של דגני הבוקר, עתרו לבית המשפט וטענו כי התקנות פוגעות בקניין הרוחני שלהם. התיק תלוי ועומד. והם לא היחידים שנעלמו: גם הקופסאות של אבקת השוקו של נסקוויק כבר לא כוללות את הארנב המפורסם של נסטלה, וגם העדשים המרקדות של M&M נעלמו מהאריזות.

כך או כך, גם בישראל, לצד ההתנגדות העזה למגבלות נקודתיות, מרבית התעשייה כבר הפנימה את השינוי וכבר מבצעת רה-פורמולציות ושינוי במתכונים שאמורים לצמצם את המוצרים שיסומנו באדום במסגרת הרפורמה. כבר לפני כמה חודשים אמר יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, בשיחה עם "גלובס", כי במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן", וכי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.

אז מה קרה בצ'ילה בשנתיים וחצי האחרונות? על-פי נתוני איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני, ABChile, כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים בעקבות החוק החדש. גם ענקיות בינלאומיות כמו נסטלה, פפסיקו או קוקה-קולה העולמית ביצעו התאמות מקומיות לרפורמה. כך למשל, קוקה-קולה השיקה בצ'ילה בתחילת השנה פרסומת שמתייחסת לסימון החדש ולמוצרים שהותאמו עבורו תחת הסיסמה "חופשי מסימון, טעים באותה מידה, ומופחת סוכר".

בכתבה שפורסמה בתחילת השנה ב"ניו-יורק טיימס", מובאים דבריו של דובר קוקה-קולה לפיהם החברה יצרה 32 משקאות חדשים במהלך 18 חודשים, וכי 65% מהמשקאות בפורטפוליו שלה מוגדר ככזה שיש בו כמויות נמוכות או מופחתות של סוכר. גם דובר פפסיקו צוטט כאומר כי שני שליש מהמשקאות של החברה בצ'ילה מוגדרים כמופחתי או נטולי סוכר, וכי 90% מהחטיפים שהם מוכרים במדינה הפכו להיות מופחתי נתרן ושומן רווי. ואולם סוגיה שנותרה בלתי פתורה היא זו הקשורה לתחליפי הסוכר שממלאים את המוצרים במדפים בצ'ילה, והשאלה הבריאותית האם הם עצמם יכולים להיות מומלצים כרכיב בריא לצריכה.

ומה צפוי בישראל? 

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות (כפי שקרה בישראל), אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני שחרר קמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל אתה תצרוך רבע קילו קוק בבת-אחת. הכול זה עניין של כמות".

אז האם הרפורמה הצ'יליאנית הצליחה? האם מכירות המוצרים המזיקים שתורמים באופן ישיר להשמנה צנחו? לפי שעה, המחקרים והנתונים שמתפרסמים בתקשורת הצ'יליאנית מציגים תמונה מורכבת. נראה כי דווקא הקטגוריות שבהם הצרכנים היו פחות מודעים לכמויות הסוכר שהן מכילות, דוגמת דגני בוקר עתירי סוכר - נפגעו; ואילו קטגוריות של ממתקים וחטיפים מלוחים שמראש נתפסו כבריאות פחות - נשארו יציבות או אפילו רשמו עליות קלות.

כך למשל, על-פי פרסום מהשבוע שעבר בעיתון היומי "לה טרסרה" שמתפרסם בסנטיאגו, בירת צ'ילה, מחקר של אקדמאים מ-3 אוניברסיטאות בצ'ילה (INTA, אונ' דיאגו פורטלס ואונ' קרולינה הצפונית), מצא כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו בשיעור של 9%. מחקר המבוסס על נתוני עסקאות אמיתיות בסופרמרקטים בערים סנטיאגו ולפריאיסו ו-וינה דל מאר, מצא כי דגני בוקר ירדו בשיעור של 11%, ומכירות מיצים ממותקים בכ-24%. עם זאת, בקטגוריות כמו שוקולדים או ממתקים לא נרשמה ירידה, וגם לא בקטגוריית הקרקרים והעוגיות, כשמחקר אחר אף טוען כי בחלק מהקטגוריות הללו נרשמה עלייה של כ-2%.

אז כיצד הרפורמה תשפיע על הרגלי הצריכה בישראל? מוקדם מדי לומר, אבל מה שברור הוא שתעשיית המזון עומדת בפני שנה מורכבת, ושכיפופי הידיים בניסיון לבצע תיקונים אחרים עדיין לפנינו, ואולי גם נראה יוזמות דומות שמטרתן לשכנע את הציבור שהשוקולד שהם אכלו עד היום לא נורא כל-כך. 

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש