גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים

מה צפוי לשוק המזון הישראלי אחרי שרפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקף? כמה נקודות על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסתה לתוקף של רפורמה דומה בצ'ילה

אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK
אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK

בעוד שנה מהיום, כשניכנס לסופרמרקט השכונתי לבצע את הקניות הקבועות שלנו, אנחנו צפויים להבחין בשינוי. על חלק ניכר מהמוצרים שאנחנו רגילים לראות על המדפים יופיע סימון אדום שמשמעותו אות קלון לרכיבים של המוצר ושאמור להזהיר אותנו ממוצרים שיש בהם כמות לא מומלצת (לפחות מבחינת משרד הבריאות) של סוכר, מלח או שומן רווי.

מדובר בשינוי שאמור היה להתרחש על-פי התוכנית המקורית כבר לפני שנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתו בשנתיים נוספות. כך, רק בינואר 2020 ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת הסימון (כשהתקנות יוחמרו באופן הדרגתי). בכל אופן, בתעשיית המזון המקומית מעריכים כי לחוק הזה תהיה עלות של מאות מיליוני שקלים, וכי העלויות האלה יגולגלו כך או אחרת לצרכנים ויהוו חלק מהותי מגל עליות המחירים שצפוי להימשך גם ב-2019.

כפי שכבר דיווחנו, בחודשים האחרונים נמשכו פגישות בין משרד הבריאות שמוביל את הרפורמה לבין תעשיית המזון בניסיונות להגיע להבנות לגבי סוגיות שנותרו בלתי פתורות, דוגמת התקן שמגדיר את כמות המלח בגבינה מלוחה, או כמות הטחינה בחומוס. עיקר הניסיונות רלוונטיים למוצרים שנתפסים כבריאים, או מהווים חלק מהתזונה היומיומית. זאת, לצד קידום המענקים והסיוע הכלכלי בהיקף של כ-350 מיליון שקל שהובטחו ליצרנים הקטנים והבינוניים כדי שיוכלו לשרוד את הרפורמה, על אף שאין בידיהם מחלקות פיתוח משוכללות כפי שקיימות בקונצרנים הגדולים יותר.

שינו את המתכונים ויצרו תגובת נגד  

אז מה צפוי לשוק המזון הישראלי על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף בצ'ילה? בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, זו הצ'ילאנית נוקשה הרבה יותר: בנוסף לסימון על המוצרים שנחשבים מזיקים ומתוך ניסיון להתמודד עם שיעורים גבוהים של השמנה באוכלוסייה, ביקשו בצ'ילה לחסל את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם. 

כך, צ'ילה הרגה את טוני הנמר של קלגוס, חיסלה את הצ'יטה של צ'יטוס, ואסרה את ביצי השוקולד של קינדר שמסתתרת בתוכן הפתעה. פפסיקו, היצרנית של צ'יטוס (שבארץ משווק על-ידי חברת החטיפים המשותפת לה ולשטראוס), וקלוגס, היצרנית של דגני הבוקר, עתרו לבית המשפט וטענו כי התקנות פוגעות בקניין הרוחני שלהם. התיק תלוי ועומד. והם לא היחידים שנעלמו: גם הקופסאות של אבקת השוקו של נסקוויק כבר לא כוללות את הארנב המפורסם של נסטלה, וגם העדשים המרקדות של M&M נעלמו מהאריזות.

כך או כך, גם בישראל, לצד ההתנגדות העזה למגבלות נקודתיות, מרבית התעשייה כבר הפנימה את השינוי וכבר מבצעת רה-פורמולציות ושינוי במתכונים שאמורים לצמצם את המוצרים שיסומנו באדום במסגרת הרפורמה. כבר לפני כמה חודשים אמר יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, בשיחה עם "גלובס", כי במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן", וכי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.

אז מה קרה בצ'ילה בשנתיים וחצי האחרונות? על-פי נתוני איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני, ABChile, כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים בעקבות החוק החדש. גם ענקיות בינלאומיות כמו נסטלה, פפסיקו או קוקה-קולה העולמית ביצעו התאמות מקומיות לרפורמה. כך למשל, קוקה-קולה השיקה בצ'ילה בתחילת השנה פרסומת שמתייחסת לסימון החדש ולמוצרים שהותאמו עבורו תחת הסיסמה "חופשי מסימון, טעים באותה מידה, ומופחת סוכר".

בכתבה שפורסמה בתחילת השנה ב"ניו-יורק טיימס", מובאים דבריו של דובר קוקה-קולה לפיהם החברה יצרה 32 משקאות חדשים במהלך 18 חודשים, וכי 65% מהמשקאות בפורטפוליו שלה מוגדר ככזה שיש בו כמויות נמוכות או מופחתות של סוכר. גם דובר פפסיקו צוטט כאומר כי שני שליש מהמשקאות של החברה בצ'ילה מוגדרים כמופחתי או נטולי סוכר, וכי 90% מהחטיפים שהם מוכרים במדינה הפכו להיות מופחתי נתרן ושומן רווי. ואולם סוגיה שנותרה בלתי פתורה היא זו הקשורה לתחליפי הסוכר שממלאים את המוצרים במדפים בצ'ילה, והשאלה הבריאותית האם הם עצמם יכולים להיות מומלצים כרכיב בריא לצריכה.

ומה צפוי בישראל? 

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות (כפי שקרה בישראל), אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני שחרר קמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל אתה תצרוך רבע קילו קוק בבת-אחת. הכול זה עניין של כמות".

אז האם הרפורמה הצ'יליאנית הצליחה? האם מכירות המוצרים המזיקים שתורמים באופן ישיר להשמנה צנחו? לפי שעה, המחקרים והנתונים שמתפרסמים בתקשורת הצ'יליאנית מציגים תמונה מורכבת. נראה כי דווקא הקטגוריות שבהם הצרכנים היו פחות מודעים לכמויות הסוכר שהן מכילות, דוגמת דגני בוקר עתירי סוכר - נפגעו; ואילו קטגוריות של ממתקים וחטיפים מלוחים שמראש נתפסו כבריאות פחות - נשארו יציבות או אפילו רשמו עליות קלות.

כך למשל, על-פי פרסום מהשבוע שעבר בעיתון היומי "לה טרסרה" שמתפרסם בסנטיאגו, בירת צ'ילה, מחקר של אקדמאים מ-3 אוניברסיטאות בצ'ילה (INTA, אונ' דיאגו פורטלס ואונ' קרולינה הצפונית), מצא כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו בשיעור של 9%. מחקר המבוסס על נתוני עסקאות אמיתיות בסופרמרקטים בערים סנטיאגו ולפריאיסו ו-וינה דל מאר, מצא כי דגני בוקר ירדו בשיעור של 11%, ומכירות מיצים ממותקים בכ-24%. עם זאת, בקטגוריות כמו שוקולדים או ממתקים לא נרשמה ירידה, וגם לא בקטגוריית הקרקרים והעוגיות, כשמחקר אחר אף טוען כי בחלק מהקטגוריות הללו נרשמה עלייה של כ-2%.

אז כיצד הרפורמה תשפיע על הרגלי הצריכה בישראל? מוקדם מדי לומר, אבל מה שברור הוא שתעשיית המזון עומדת בפני שנה מורכבת, ושכיפופי הידיים בניסיון לבצע תיקונים אחרים עדיין לפנינו, ואולי גם נראה יוזמות דומות שמטרתן לשכנע את הציבור שהשוקולד שהם אכלו עד היום לא נורא כל-כך. 

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח