גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים

מה צפוי לשוק המזון הישראלי אחרי שרפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקף? כמה נקודות על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסתה לתוקף של רפורמה דומה בצ'ילה

אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK
אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK

בעוד שנה מהיום, כשניכנס לסופרמרקט השכונתי לבצע את הקניות הקבועות שלנו, אנחנו צפויים להבחין בשינוי. על חלק ניכר מהמוצרים שאנחנו רגילים לראות על המדפים יופיע סימון אדום שמשמעותו אות קלון לרכיבים של המוצר ושאמור להזהיר אותנו ממוצרים שיש בהם כמות לא מומלצת (לפחות מבחינת משרד הבריאות) של סוכר, מלח או שומן רווי.

מדובר בשינוי שאמור היה להתרחש על-פי התוכנית המקורית כבר לפני שנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתו בשנתיים נוספות. כך, רק בינואר 2020 ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת הסימון (כשהתקנות יוחמרו באופן הדרגתי). בכל אופן, בתעשיית המזון המקומית מעריכים כי לחוק הזה תהיה עלות של מאות מיליוני שקלים, וכי העלויות האלה יגולגלו כך או אחרת לצרכנים ויהוו חלק מהותי מגל עליות המחירים שצפוי להימשך גם ב-2019.

כפי שכבר דיווחנו, בחודשים האחרונים נמשכו פגישות בין משרד הבריאות שמוביל את הרפורמה לבין תעשיית המזון בניסיונות להגיע להבנות לגבי סוגיות שנותרו בלתי פתורות, דוגמת התקן שמגדיר את כמות המלח בגבינה מלוחה, או כמות הטחינה בחומוס. עיקר הניסיונות רלוונטיים למוצרים שנתפסים כבריאים, או מהווים חלק מהתזונה היומיומית. זאת, לצד קידום המענקים והסיוע הכלכלי בהיקף של כ-350 מיליון שקל שהובטחו ליצרנים הקטנים והבינוניים כדי שיוכלו לשרוד את הרפורמה, על אף שאין בידיהם מחלקות פיתוח משוכללות כפי שקיימות בקונצרנים הגדולים יותר.

שינו את המתכונים ויצרו תגובת נגד  

אז מה צפוי לשוק המזון הישראלי על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף בצ'ילה? בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, זו הצ'ילאנית נוקשה הרבה יותר: בנוסף לסימון על המוצרים שנחשבים מזיקים ומתוך ניסיון להתמודד עם שיעורים גבוהים של השמנה באוכלוסייה, ביקשו בצ'ילה לחסל את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם. 

כך, צ'ילה הרגה את טוני הנמר של קלגוס, חיסלה את הצ'יטה של צ'יטוס, ואסרה את ביצי השוקולד של קינדר שמסתתרת בתוכן הפתעה. פפסיקו, היצרנית של צ'יטוס (שבארץ משווק על-ידי חברת החטיפים המשותפת לה ולשטראוס), וקלוגס, היצרנית של דגני הבוקר, עתרו לבית המשפט וטענו כי התקנות פוגעות בקניין הרוחני שלהם. התיק תלוי ועומד. והם לא היחידים שנעלמו: גם הקופסאות של אבקת השוקו של נסקוויק כבר לא כוללות את הארנב המפורסם של נסטלה, וגם העדשים המרקדות של M&M נעלמו מהאריזות.

כך או כך, גם בישראל, לצד ההתנגדות העזה למגבלות נקודתיות, מרבית התעשייה כבר הפנימה את השינוי וכבר מבצעת רה-פורמולציות ושינוי במתכונים שאמורים לצמצם את המוצרים שיסומנו באדום במסגרת הרפורמה. כבר לפני כמה חודשים אמר יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, בשיחה עם "גלובס", כי במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן", וכי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.

אז מה קרה בצ'ילה בשנתיים וחצי האחרונות? על-פי נתוני איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני, ABChile, כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים בעקבות החוק החדש. גם ענקיות בינלאומיות כמו נסטלה, פפסיקו או קוקה-קולה העולמית ביצעו התאמות מקומיות לרפורמה. כך למשל, קוקה-קולה השיקה בצ'ילה בתחילת השנה פרסומת שמתייחסת לסימון החדש ולמוצרים שהותאמו עבורו תחת הסיסמה "חופשי מסימון, טעים באותה מידה, ומופחת סוכר".

בכתבה שפורסמה בתחילת השנה ב"ניו-יורק טיימס", מובאים דבריו של דובר קוקה-קולה לפיהם החברה יצרה 32 משקאות חדשים במהלך 18 חודשים, וכי 65% מהמשקאות בפורטפוליו שלה מוגדר ככזה שיש בו כמויות נמוכות או מופחתות של סוכר. גם דובר פפסיקו צוטט כאומר כי שני שליש מהמשקאות של החברה בצ'ילה מוגדרים כמופחתי או נטולי סוכר, וכי 90% מהחטיפים שהם מוכרים במדינה הפכו להיות מופחתי נתרן ושומן רווי. ואולם סוגיה שנותרה בלתי פתורה היא זו הקשורה לתחליפי הסוכר שממלאים את המוצרים במדפים בצ'ילה, והשאלה הבריאותית האם הם עצמם יכולים להיות מומלצים כרכיב בריא לצריכה.

ומה צפוי בישראל? 

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות (כפי שקרה בישראל), אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני שחרר קמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל אתה תצרוך רבע קילו קוק בבת-אחת. הכול זה עניין של כמות".

אז האם הרפורמה הצ'יליאנית הצליחה? האם מכירות המוצרים המזיקים שתורמים באופן ישיר להשמנה צנחו? לפי שעה, המחקרים והנתונים שמתפרסמים בתקשורת הצ'יליאנית מציגים תמונה מורכבת. נראה כי דווקא הקטגוריות שבהם הצרכנים היו פחות מודעים לכמויות הסוכר שהן מכילות, דוגמת דגני בוקר עתירי סוכר - נפגעו; ואילו קטגוריות של ממתקים וחטיפים מלוחים שמראש נתפסו כבריאות פחות - נשארו יציבות או אפילו רשמו עליות קלות.

כך למשל, על-פי פרסום מהשבוע שעבר בעיתון היומי "לה טרסרה" שמתפרסם בסנטיאגו, בירת צ'ילה, מחקר של אקדמאים מ-3 אוניברסיטאות בצ'ילה (INTA, אונ' דיאגו פורטלס ואונ' קרולינה הצפונית), מצא כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו בשיעור של 9%. מחקר המבוסס על נתוני עסקאות אמיתיות בסופרמרקטים בערים סנטיאגו ולפריאיסו ו-וינה דל מאר, מצא כי דגני בוקר ירדו בשיעור של 11%, ומכירות מיצים ממותקים בכ-24%. עם זאת, בקטגוריות כמו שוקולדים או ממתקים לא נרשמה ירידה, וגם לא בקטגוריית הקרקרים והעוגיות, כשמחקר אחר אף טוען כי בחלק מהקטגוריות הללו נרשמה עלייה של כ-2%.

אז כיצד הרפורמה תשפיע על הרגלי הצריכה בישראל? מוקדם מדי לומר, אבל מה שברור הוא שתעשיית המזון עומדת בפני שנה מורכבת, ושכיפופי הידיים בניסיון לבצע תיקונים אחרים עדיין לפנינו, ואולי גם נראה יוזמות דומות שמטרתן לשכנע את הציבור שהשוקולד שהם אכלו עד היום לא נורא כל-כך. 

עוד כתבות

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

יצרניות הרכב הוותיקות שוברות את הראש: "איך להיות יותר כמו טסלה?"

בכירים בפולקסווגן, אאודי, פורשה וג'נרל מוטורס מאיצים את המאמצים להעלות על הכביש דגמים "הורגי טסלה" ● אנליסט במורגן סטנלי: "אם טסלה תוכיח שהיא רווחית, זה יבטל את אחת הסיבות הגדולות ביותר לכך שהיצרניות המסורתיות היססו 'ללכת על כל הקופה' עם המכוניות החשמליות"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 18 בפברואר

אתמול באיכילוב: 9 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

איפה עובר הגבול בין תכנון לגיטימי לבין העלמה של מיסי מקרקעין? / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

העברת דירה לסבתא והסכם גירושים פיקטיבי: מתי תכנון מס הופך לתחמון

מסי הנדל"ן הגבוהים יצרו שפע של תכנוני מס, שהנפוצים שבהם הם העברת דירה במתנה לבן משפחה, הורה או ילד, או רישום דירה על שם הילדים ● אבל נראה כי הפסיקות האחרונות של בתי המשפט מבשרות על מגמת הקשחה כלפי המתכננים ● מה אומרים המומחים?

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

עליות בוול סטריט; סולאראדג' הישראלית מזנקת 12%, הזהב בשיא של 7 שנים

מדד הנאסד"ק מטפס ב-0.5%, הדאו ג'ונס מוסיף 0.3% לערכו ● אישורי הבנייה בארה"ב של בתים חדשים עלו לשיא של 13 שנים ● הזהב נוסק לשיא של קרוב ל-7 שנים בצל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

נתניהו: אבקש לפצות עסקים שנפגעו מהקורונה - למשל חברות התעופה

רה"מ: "יש פה אירוע של כוח חיצוני, ואנחנו חייבים כמדינה לטפל במי שנפגע מהעניין הזה, גם באזרחים שנדבקים ודורשים טיפול מיוחד וגם כמובן בעסקים" ● אתמול התייחס שר התחבורה סמוטריץ' לקשיים אליהם נקלעה אל על עם פרוץ הווירוס, וטען כי המדינה חייבת לפצותה

ד"ר אורי גייגר ומורי ארקין / צילומים: תמר מצפי, יח"צ

אקסלנז נמכרת בפרמיה על המחיר הנוכחי אבל בהפסד על מחירה בימי הזוהר

היקף התמורה על מכירתה של החברה, המפתחת מכשור רפואי לאבחון בעיות עיכול, לחברת Meridian צפוי להסתכם ב-169 מיליון שקל - הרבה מתחת לשווי המבוקש ● במהלך המסחר היום עולה מניית החברה ב-60%, לשווי של 155 מיליון שקל

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

זה לא משחק: מניית הגיימינג של אלי עזור ופיני זהבי התרסקה במעל 30% בעקבות הפסד רבעוני

הסיבה המרכזית להפסד שרשמה אספייר - הסכם עם רשות המסים שבמסגרתו שילמה 13.7 מיליון אירו

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

טבע ופריגו הובילו את עליות השערים בת"א; מדד הביומד קפץ ב-2.4%, אקסלנז קפצה ב-60%

דמרי במו"מ לרכישת דוניץ, ושתי המניות מזנקות ● אקסלנז חתמה על הסכם מיזוג עם חברה אמריקאית ● סומוטו מוכרת את פעילות הפצת האפליקציות לצביקה בארינבוים ● מזרחי טפחות נחלשה לאחר הדיווח על עזיבת המנכ"ל

תיקונים במסילה שבין תחנת תל אביב השלום להגנה, רכבת ישראל / צילום: כדיה לוי

פרשנות: שורת טעויות בפרויקט שמלכתחילה היה גדול על רכבת ישראל

אז למה פרויקט החשמול נהפך לכישלון ● כי בסופו של דבר הפרויקט נשאר בידי הרכבת וזו בחרה קבלן אחד לביצוע כל עבודות החשמול ● בנוסף, ההצעה הזוכה הייתה לא ריאלית. לא רק המחיר היה זול באופן חשוד, גם ההסכם שהטיל על הקבלן את האחריות בצורה לא הוגנת – היה טוב מדי

בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ

"300 אלף ליכודניקים לא הלכו להצביע בספטמבר"? לא בדיוק

נתניהו מספר בכנסים, ברשתות ובתקשורת על המוני תומכים רדומים שמחכים לצאת מהבית ● אך הטיעון של נתניהו הוא מיתוס שנולד מחישוב כושל ● המשרוקית של גלובס יוצאת לשטח 

דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי

הדיון שבעקבותיו התפטר יו"ר הרכבת דן הראל

הראל הודיע על התפטרותו המיידית יום לאחר דיון שעסק בעתיד פרויקט חשמול הרכבות, שהיקפו עומד על 12 מיליארד שקל ● מה קרה בדיון ומה המשמעויות לפרויקט הדגל של הרכבת, שישפיע על הנוסעים בשנים הקרובות

רשת Pier 1 סוגרת מאות חנויות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

רשת הריהוט האמריקאית Pier 1 פשטה רגל ותימכר

בית משפט לפשיטות רגל בריצ'מונד, וירג'יניה, אישר אתמול את הליך מכירת נכסי החברה ● השופט אישר גם את בקשת הרשת למימון של 256 מיליון דולר מהנושים שלה, כדי להמשיך לפעול בכפוף למכירה אפשרית של הרשת

מזוודת מזומנים /  צילומים: יוסי כהן, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השופטת איימה במאסר מיידי, והקנס שולם במזוודת מזומנים

עבריין מורשע סירב במשך שנים לשלם קנס של 850 אלף שקל שהטיל עליו בית המשפט ● מיד לאחר האיום של השופטת במאסר הוא מצא את הכסף: למחרת הגיע אחיו לסניף דואר עם מזוודה ובה 850 אלף שקל במזומן

ויליאם בר, התובע הכללי של ארה”ב, בנאומו בשבוע שעבר / צילום: Associated Press

דיווחים בארה"ב: שר המשפטים שוקל להתפטר בגלל הציוצים של טראמפ

השר וויליאם באר קרא לנשיא ארה"ב להפסיק לצייץ חוות-דעת על החלטות של משרד המשפטים ● ברקע: מאבק על עצמאות מערכת אכיפת החוק בארה"ב ● טראמפ: "אני עומד בראש מערכת האכיפה"

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בנק ישראל: מענק העבודה מדרבן בעלי הכנסות נמוכות לצאת לעבוד

המחקר של בנק ישראל מצא כי הגדלת היקף מענק העבודה מפחיתה את ההסתברות להפסיק לעבוד ● ההשפעה החיובית הגדולה ביותר של המענק נמצאה אצל גברים חרדים ונשים מעל גיל 55

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

יגאל דמרי מצא תחליף לאפריקה ישראל: במגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ב-700-600 מיליון שקל

דוניץ, המתמחה בייזום פרויקטים למגורים, נמצאת בשליטת בני משפחת דוניץ ונסחרת בשווי של 665 מיליון שקל - לאחר עלייה של 130% במניה בשנה האחרונה

כביש 431. נפתח לתנועה במלואו ברבעון הראשון של 2009 / צילום: איל יצהר, גלובס

השווי של זכיינית כביש 431 מוערך ב-325 מיליון שקל; החברה מקבלת מהמדינה 161 מיליון שקל בשנה

היקף התשלומים שמקבלת נתיבי היובל מתגלה בהערכת שווי של החברה שהגיעה לידי "גלובס" ● בעלת השליטה בחברה היא קרן תש"י, שמחזיקה ב-75% ממניותיה

בית המשפט העליון האמריקאי / צילום: ג'ושוואה רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון בארצות הברית יותר פוליטי משלנו"

חודשים ספורים לפני שהאמריקאים ילכו לקלפיות תיפתח עונת הדיונים בבית המשפט העליון האמריקאי, כשהשופטים ידונו בדוחות המס האישיים של טראמפ, במימון החומה עם מקסיקו ובגישה להפלות ● האם הפוליטיקה במערכת המשפט האמריקאית תעמוד במרכז מערכת הבחירות? ● האזינו

מוחמד בכרי / צילום: Mosab Omar, רויטרס

דעה: לשקרי מוחמד בכרי אין חופש ביטוי

גם המחוזי וגם העליון קבעו כי סרטו של בכרי, "ג'נין ג'נין", גדוש שקרים שאינם נובעים מטעות או מרשלנות, אלא מעשה מכוון כדי לעוות את המציאות ● להגן על הסרט שהוכח כשקרי כחלק מ"ההגנה על חופש הביטוי", זה פשוט לא להבין מהו חופש ביטוי

משרדי פייבר בישראל/ צילום: חברת פייבר

פייבר הישראלית מזנקת בוול סטריט לאחר הדוחות; מספקת תחזית הכנסות גבוהה מהשוק

לשנת 2020 פייבר צופה הכנסות גבוהות יותר מתחזיות השוק, ומצפה לסיים את השנה עם צמיחה של 30%-32% לרמת הכנסות של 139-141 מיליון דולר