בועז צ'צ'יק / צילום: תמר מצפי
הסתיים ההליך הפלילי נגד הנאשם הבכיר בפרשה הידועה כ"פרשת סליקת אתרי ההימורים והפורנו בחברת כאל": נשיאת בית משפט השלום בראשון-לציון, השופטת עינת רון, אישרה היום (ה') את הסדר הטיעון בעניינו של בועז צ'צ'יק, לשעבר מנכ"ל כאל, וגזרה עליו עונש של 4 חודשי עבודות שירות וקנס כספי. צ'צ'יק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת כאל איטנרנשיונל, הורשע על-פי הודאתו בעבירות מנהלים, והוסכם כי ירצה 4 חודשי עבודות שירות בלבד וכן ישלם קנס בסך 350 אלף שקל.
פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'צ'יק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון". הסליקה הבלתי חוקית הייתה של אתרי פורנו, אתרי הימורים ואתרי תרופות בהיקף של כ-250 מיליון שקל בחודש.
בסך-הכול בוצעה סליקה בלתי חוקית בהיקף של מיליארדי שקלים, שהניבו לכאל ולבנקים השולטים הכנסות של מאות מיליוני שקלים שמקורן בעבירה. לפיכך בוצעה לכאורה עבירה של הלבנת הון, שהייתה עלולה לסבך את דיסקונט והבנק הבינלאומי במערכת הבנקאית העולמית ובחברות הסליקה. בעקבות הפרסום נפתחה בדיקה של שתי חברות הסליקה הבינלאומיות, וכאל שילמה להן קנסות בגובה כ-22 מיליון דולר.
בסדרת התחקירים של "גלובס" על חברת ויזה כאל (מוסף G, "פורנו, הימורים ו-ויזה כאל", 27.8.2009) נחשפו החשדות למרמה ולשוחד של בכירים בה.
בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה נקנסה ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים.
בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר, בועז צ'צ'יק; יו"ר ומנכ"ל החברה-הבת, סטיב גרינשפן; ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל; וחשודים נוספים. במהלך החקירה נבחנו חשדות, שלפיהם בשנים 2006-2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה בהיקפים של מיליארדי שקלים.
כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כאל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים. זאת, בניגוד להנחיות ולנוהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כאל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. לפי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כאל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.
בדצמבר 2014 העבירה המשטרה המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים. באפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני המעורבים הראשונים בפרשה - שי בן-אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט; ועו"ד דגנית באשא-שגב, אשת עסקים ושותפתו לעסקים. השניים, שהיו שותפים לעסקי הסליקה האסורה של כאל, הודו בעבירות של קבלת דבר במרמה, והוטלו עליהם עבודות שירות של 5 חודשים ו-3.5 חודשים (בהתאמה), וקנס של 1.5 מיליון שקל.
באוקטובר אותה שנה נחתם הסדר גם עם כאל, במסגרתו לקחה החברה אחריות על המעשים והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, המהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה.
חודש לאחר מכן, בנובמבר 2016, הוגשו לבית המשפט כתב אישום והסדר הטיעון של דיטמר קנוכלמן, במסגרתם הודה איש העסקים בכך שכאשר שימש כנציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת-ההיקף של חברת כאל ובכיריה אז, צ'צ'יק וגרינשפן. דינו נגזר ל-6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל.
בהמשך נחשף ב"גלובס" כי המדינה מנהלת מגעים להסדר גם עם צ'צ'יק, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ נגד כל הסדרי הטיעון בפרשה ונגד הכוונה לחתום עם צ'צ'יק על הסדר. העתירה נדחתה - ונסללה הדרך גם להסדר עם צ'צ'יק.
במקביל, נחתם הסדר טיעון גם עם מנכ"ל החברה-הבת לשעבר, סטיב גרינשפן, ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל, במסגרתו הוסכם כי הוא יודה בקבלת דבר במרמה, כאשר הפרקליטות תבקש להטיל עליו 6 חודשי מאסר, וסנגוריו יבקשו להסתפק ב-6 חודשי עבודות שירות. כן הוסכם כי יוטל על גרינשפן קנס בסך 100 אלף שקל.
בא-כוח הפרקליטות, עו"ד ניר וינטראוב, הדגיש בדיון הטיעונים לעונש של צ'ציק כי כל התיקים האחרים בפרשה זו התייחסו לעבירות של קבלת דבר במרמה, בעוד שבעניינו של צ'צ'יק מדובר בעבירת מנהל בתאגיד.
בית משפט קבע כי את עיקר הפעילות ביצע סטיב גרינשפן (שהיה מנכ"ל החברה-הבת כאל אינטרנשיונל), והמיוחס לצ'צ'יק הוא שלא פיקח כנדרש על פעילותו של גרינשפן.
השופטת קבעה, כי מעשיו של צ'צ'יק עניינם בהיעדר בקרה ובפיקוח תקינים דיים, והדגישה כי אין בהם היבט של הפרת אמונים כלשהי. עוד הוסיפה השופטת כי משנתבררו לצ'צ'יק מלוא הנסיבות, הוא נתן הנחיות לפיקוח ולסגירת הפעילות הבעייתית. עוד הדגישה השופטת את חלוף הזמן הרב מאז העובדות נשוא האישום (שהתרחשו ב 2007-2009).
עו"ד נוית נגב ועו"ד יאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את בועז צ'צ'יק, מסרו: "חקירת המשטרה בפרשה נפתחה לפני למעלה מ-7 שנים בחשדות חמורים ביחס לפעילות הסליקה הבינלאומית של כאל בעשור הקודם. בכל הנוגע למר צ'צ'יק, בסופו של דבר יוחסה לו עבירת מנהל בתאגיד, שעיקרה פיקוח על פעילות הסליקה הבינלאומית, אשר היוותה חלק קטן מכלל הפעילות של כאל באותם שנים. זאת לאחר שנתקיים מול הפרקליטות הליך שימוע מקיף ומעמיק, במהלכו הוצגו טענות כבדות-משקל אשר הפריכו לחלוטין את החשדות שעלו כלפיו בחקירה. מבחינתו של מר צ'צ'יק, בא היום קץ לשנים ארוכות של עינוי דין, והוא מקווה שיתאפשר לו ולמשפחתו להניח מאחור את הפרק המטלטל הזה ולפתוח פרק חדש בחייו".