גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האזהרה שאתם חייבים לעצמכם: שימו לב לחתול המת שקופץ ומתעתע בשווקים

מקובל לחשוב שהשקעה במניות משתלמת בטווח ארוך, אבל ההיסטוריה של שוקי ההון מוכיחה שמחזורים של שפל וקיפאון עלולים להימשך גם עשרות שנים, לא רק במניות אלא גם באג"ח ● לתשומת ליבם של כל הממהרים לראות בירידות הנוכחיות הזדמנות קנייה

סוחרים בבורסה של ניו יורק/  צילום: רויטרס, Jeenah Moon
סוחרים בבורסה של ניו יורק/ צילום: רויטרס, Jeenah Moon

בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועיים האחרונים על רקע הנפילות החדות בשווקים, התמלאו העיתונים בפרשנים, רובם בעלי תפקידים בכירים בבתי השקעות, שהסבירו כי אין סיבה לפאניקה, אין סיבה לצאת משוק המניות, וכי מדובר בבהלת המונים שאין לה כל בסיס. הכלכלה העולמית והכלכלות האמריקאית והישראלית במצב טוב, ובהתאם מחירי המניות ממש סבירים.

המנטרה הזו אינה חדשה. היא ליוותה אותנו בכל 2017 ובתחילת 2018 שעה שהעננים הצטברו והלכו והקדירו את השמיים.

לעומת זאת, אנחנו הזהרנו, כבר בינואר 2018: "אם הפד יעמוד בהתחייבויותיו, הריבית על האג"ח הממשלתיות של ארה"ב, המונפקות לתקופות של עשר שנים, יכולה להגיע ל-3.2%, ואולי אפילו ל-3.6% עד סתיו 2018. להעלאה כה משמעותית בריבית תהיה השפעה דרמטית על שוקי איגרות החוב והמניות. זוהי הסיכה שבלון האשראי מחפש". באוגוסט 2018 הוספנו ואמרנו: "כל מי שכספי הפנסיה שלו מושקעים בשוק האמריקאי צריך לדאוג". באופן ספציפי הזהרנו מפני מניות הפאאנג, ופייסבוק בראשן.

קוראים רבים כעסו. אחד מהם במיוחד. הוא הביע את דעתו בשפה ברורה: "אולי אתה מאוכזב שלא הצלחת לרכוש את פייסבוק כשכל הטיפשים זרקו אותה ב-166 דולר. ובכן, נחש מה? אני קניתי את המניה בשער של 168 דולר, ודווקא כן שמתי את כל הפנסיה שלי על זה. בתוך שלושה ימים היא כבר ב-178 דולר. אז קח עצה ממני ותעשה לעצמך טובה", המשיך הקורא, "קנה 200-300 מניות של פייסבוק כי ממש לא רחוק היום שהיא תחזור ל-200 דולר ותמשיך לנפץ כל תחזית אפשרית, וכשזה יקרה, פשוט תשב בשקט".

אני מאוד מקווה שזו הייתה רק התרסה וכי הקורא היקר לא באמת השקיע את כל הפנסיה שלו במניות פייסבוק.

נוכח ההיסטוריה הזו ונוכח העובדה שפייסבוק נסחרת נכון ליום כתיבת מאמר זה באזור 130 דולר למניה, אני מרשה לעצמי להוסיף אזהרה עדכנית: היזהרו מ"קפיצת החתול המת" (Dead cat bounce, התאוששות זמנית ממצב של שוק דובי וירידות מתמשכות).

האומנם שוק המניות תמיד עולה?

אנחנו מעצבים את השקפות עולמנו וצופים פני עתיד על פי נרטיבים שונים של העבר, שבהם אנחנו מאמינים.

בספרו "חושבים לאט ומהר", כתב חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן: "אנחנו מאמינים כי אנחנו מבינים את העבר, מכך משתמע כי גם העתיד ניתן להבנה וידיעה. אבל בפועל אנחנו מבינים את העבר פחות ממה שנדמה לנו. נרטיבים משכנעים (של העבר) מטפחים אשליה של (עתיד) ידוע ומחויב המציאות".

בחינה מדוקדקת של העבר אכן מעידה כי אנחנו מבינים אותו הרבה פחות ממה שאנחנו נוטים להאמין. כך למשל, אפילו לאירוע דרמטי כמו המשבר של 1929-1932 ואפילו בפרספקטיבה של כמעט 100 שנה עדיין ניתנים הסברים שונים לגמרי מפי כלכלנים אוסטרים, קיינסיינים ומוניטריסטים.

הניסיון בן 31 השנים מאז 1987 - שבה הבנק המרכזי האמריקאי והעומד בראשו, אלן גרינספן, נלחצו מהירידות בשווקים ומיהרו להוריד את הריבית - קיבע אמונה נפוצה כי שוק המניות תמיד עולה, וכי גם אם מתרחשות ירידות, ולעתים אפילו חדות, בסופו של דבר אלו הזדמנויות קנייה והשוק ימשיך מעלה מעלה לאינסוף. מכאן נובעת המסקנה כי אפילו שעדיף לצאת מהשווקים לפני הירידות, גם אם לא עשיתם זאת, הסיכון מוגבל משהו, ובטווח הארוך המשקיעים הסבלניים לא יפסידו.

הסטגנציה הממושכת של המדד היפני

אך בחינה מדוקדקת של המציאות מלמדת כי אפילו ביחס לעבר הנרטיב הזה אינו מדויק כלל ועיקר. ניקח לדוגמה את יפן. היום לפני 30 שנה עמד מדד המניות היפני ניקיי על כ-31,360 נקודות. עד סוף 1989 הוא עלה כמעט ל-39,000 נקודות, עלייה של כ-25%. זו הייתה שנה ה-18 (!!) של שוק שורי בלתי פוסק אחרי שבתחילת 1971 עמד המדד על כ-2,000 נקודות.

המדד היפני

ואז יום אחד, ללא התראה, הכול השתנה. השוק ירד ב-25% ואז תיקן ב-10% וחזר לרדת עוד 30%, ושוב תיקן ב-35%. וכך, לאחר רכבת הרים של ירידות ותיקונים, התייצב השוק במחצית 1992 על כ-17,000 נקודות, ירידה של כ-55%.

במשך כמה חודשים השוק זז "הצידה", כלומר בערך עמד במקום, אך כעבור חצי שנה הירידות התחדשו. עד אפריל 2003, 14 שנה לאחר שהירידות החלו, השוק נעצר ב-7,860 נקודות, ירידה של כ-80% מהשיא בשנת 1989. מאז השוק היפני עלה וירד, ועלה ושוב ירד, אך מעולם לא עבר את 24,000 הנקודות, וגם הרמה הזאת החזיקה מעמד אך לזמן קצר מאוד.

היום עומד הניקיי על כ-20,000 נקודות, וכל המשקיעים שבשנת 1989 ו-1990 נכנסו בחזרה לשוק בכל הכוח כדי "לנצל את הזדמנויות הקנייה" שנקרו בדרכם, הם בשלושים שנה מבוגרים יותר ובכ-50% עניים יותר, זאת בנוסף להפסדים אינפלציוניים של כ-15%.

ואם נדמה כי אולי הסטגנציה המתמשכת במחירי המניות היפניות נובעת ממדיניות מצמצמת של הבנק המרכזי של יפן, במציאות אין דבר הרחוק מכך.

לבנק של יפן זכות יוצרים על המצאת "ההרחבה הכמותית". הוא החל בתוכנית במארס 2001. מאז 2013 הבנק האיץ ללא גבול את התוכנית. נכון לסוף 2018 הדפיס הבנק היפני וקנה סך כולל של כ-5 טריליון דולר נכסים. יפן הייתה בכך לראשונה מבין הכלכלות הגדולות שסך מאזן הבנק המרכזי שלה (סך הנכסים שנרכשו בכסף המודפס) עבר את סך התמ"ג של המדינה.

בין הנכסים האלו 45% מ-1 קוודריליון ין חוב של ממשלת יפן (אלף טריליון ין, כ-11 טריליון דולר, או כ-253% מהתמ"ג היפני) וכמות כה גדולה של מניות שהפכה את הבנק לאחד מעשרת המחזיקים הגדולים ב-40% מהחברות הנסחרות בבורסה היפנית.

בשנת 2018 לבדה הדפיס הבנק וקנה יותר מ-50 מיליארד דולר של מניות דרך תעודות סל (ETF's). ועדיין המשקיעים היפנים משנות השמונים נמצאים עמוק "מתחת למים", אף שבינתיים זרקה שיבה בשערם והם לבטח הזדקקו לכסף לא אחת.

תקופות של שפל הן לא המצאה יפנית

תקופות ארוכות מאוד של שוק הנמצא בשפל אינן רק תופעה יפנית. מי שקנה את מדד דאו ג'ונס האמריקאי בפברואר 1965 היה צריך להמתין 30 שנה, עד מחצית 1995, כדי שהשקעתו תחזור לשווייה המקורי, מתואם לאינפלציה. מחזור דובי דומה בן 30 שנה התרחש בין 1929 ל-1959 (ראו גרף). אין צורך להכביר מילים על מידת המעשיות שבהמתנה כזו בת שלושים שנה.

הדובים ביקרו

מחזורים כאלו בני 30 שנה אינם רק נחלת שוק המניות. גם שוק איגרות החוב חווה אותם. מ-1946 ועד 1981, 35 שנה, הריבית בארה"ב עלתה בהתמדה. בהתאם התשואה על האג"ח עלתה מ-2% לכ-16%, ובהתאמה ירדו מחירי האג"ח בשווקים. זאת משום שעלייה נמשכת בריבית גורמת לירידות במחירי האג"ח שכבר בשוק והנקובים בריבית נמוכה יותר.

בתום התקופה האמורה, משנת 1981 ואילך, ושוב במחזור של 35 שנה, הריבית ירדה בהתמדה, עד שהגיעה בקיץ 2016 לנקודת שפל של 1.4% (הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים). בהתאמה חווה שוק האג"ח שנים של שוק שורי. אך מחזור שורי זה הגיע לסיומו, על פי מומחים רבים.

התשואות על האג"ח

אומר לואיס ימאדה, מנהל חברת המחקר ימאדה ריסרץ': "המחזור בן 36 השנים של ריבית יורדת הגיע, לדעתנו, לסיומו. מאז השיא של 15.84% בספטמבר 1981, התשואה על האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נמצאת בירידה נמשכת. היא הגיעה לשפל של 1.36% ביולי 2016. מאז נראה כי המגמה הזו נשברה והשתנתה".

אם השוק השורי בן 35 השנים באג"ח הגיע לסיומו, גם ההחזרים הפנומנליים שהשוק הזה ייצר בתקופה הזו יגיעו לסיום חד, כפי שנכחו בחודשים האחרונים מחזיקי אג"ח גם בבורסה של תל אביב.

במחזור הארוך בן 35 השנה של שוק שורי באג"ח המשקיעים התרגלו כי אג"ח הן השקעה סולידית מאוד שתמיד שומרת על הכסף ואף מניבה רווחים נאים, לעתים אף יותר מההחזרים של המניות.

כך למשל בין שנת 2000 לשנת 2015 מדד500 S&P הניב כ-7% פחות תשואה מאשר מדד הברקליס-בונד אינדקס אשר מודד את ביצועיהן של כ-8,000 אג"ח שונות (לא כולל "אגח זבל"). אך כל זה עלול להשתנות אם באמת לפנינו שינוי מגמה דורי בשערי הריבית כפי שמומחים רבים סבורים. וכך גם שוק האג"ח יכול לשקוע לתקופה ארוכה של שוק דובי והפסדים.

בועת אשראי עולמית כפי שישנה היום לא הייתה מעולם, וחוסר השקט החברתי המתפשט שהיא כבר גורמת, עוד לפני פקיעתה, ישווה רק לאירועי שנות השלושים. גם את צעדיהם של הממשלות והבנקים המרכזיים לאחר שתתפוצץ בועת האשראי - להערכתנו בשנים הקרובות, 2019-2021 - קשה מאוד לנחש.

האם ילכו הפד והבנק המרכזי האירופי בעקבות הבנק של יפן וידפיסו אין סוף יחידות מטבע חדשות לקנות בהן חוב ממשלתי? האם יתחיל הפד לקנות (כלומר לממן) חובות של חברות? של פרטיים (הלוואות הסטודנטים, משכנתאות)? האם כמו הבנק של יפן יחל הפד לקנות מניות בבורסה של ניו יורק? האם הוא יצליח ליישם מדיניות של ריבית שלילית? ומה יעשו צעדים כאלו לכלכלה ולחברה ולמעמד ולמוניטין של הבנק המרכזי? והאם אפילו האינפלציה הרשמית (המודדת כ-60% מהאינפלציה האמיתית) תרקיע שחקים? ואולי הפד והתקשורת הכלכלית יצליחו לשכנע לזמן מה את הציבור כי אינפלציה של 6-7% (בעצם 11%-13%) היא "הנורמליות החדשה"?

כל אלו שאלות טובות השייכות לטריטוריות חדשות, שבהן מעולם לא היינו. בנסיבות כאלו כמעט בלתי אפשרי להעריך מה יקרה בשווקים. ואף כי לטווח הארוך ברור כי 50% עד 75% ממפלצת החוב תצטרך להיעלם כדי לאפשר התחלה חדשה, איך יתגלגלו הדברים בפועל ומה יקרה לשווקים בטווח הבינוני הם בגדר ניחוש מוחלט.

האם נראה את השווקים העיקריים מחקים את התנהגות הניקיי היפני אשר שלושים שנה לאחר קריסתו, וחרף כל מאמצי ההחייאה של הבנק המרכזי, עדיין עומד מתחת למחצית שוויו, בהתאמה לאינפלציה, לעומת שיאו? או אולי הפד דווקא יצליח לאחר המשבר של 2019-2021 לנפח בועה חדשה, הרביעית, וכנראה האחרונה, למאה זו? ימים יגידו. שאלות קשות אלו מן הראוי שיטרידו את הממהרים לראות בירידות הנוכחיות "הזדמנות קנייה".

סיכון אמיתי גם בטווח הקצר

אך "קפיצת החתול המת" אינה רק סיכון ארוך טווח, במונחי מחזורים בני שלושים שנה, אלא היא גם סיכון אמיתי וקרוב לטווח הקצר.

ניקח לדוגמה את פקיעת בועת הדוטקום. ב-6 במארס 2000 עמד מדד נאסד"ק על שיא חדש, כ-5,100 נקודות, ואז ללא סיבה שנראתה לעין הוא החל לגלוש. עד מחצית אפריל הוא עמד על כ-3,300 נקודות. בשלושת החודשים שלאחר מכן התחולל תיקון משמעותי, "קפיצת החתול המת", והמדד חזר לאזור 4,300 נקודות. האופטימיים כבר ראו את השיא שוב בטווח העין, ואת המשבר הזמני מתפוגג. אך למציאות היו תוכניות אחרות.

ב-28 באוגוסט עמד המדד על שיא התיקון, כ-4,300 נקודות, ומשם החל המסע לתחתית. עד ה-10 בספטמבר 2001, ערב הפיגוע במגדלי התאומים, איבד המדד כ-75% משיאו במארס 2000. הוא חזר אליו רק כ-15 שנה מאוחר יותר. הקפיצה בת ה-30% בחודשי הקיץ של שנת 2000 התבררה אפוא כמלכודת מוות למשקיעים ולשנים ארוכות.

החלטות ביחס להשקעות הן דבר אישי מאוד, וכרוכות בהן סוגיות כמו גיל, מטרות אישיות, יכולת לספוג הפסדים, נכונות לקחת סיכונים, ועוד ועוד. הן מצריכות אפוא ראייה כוללת ומחשבה יסודית. איננו עוסקים במתן ייעוץ, אך אנחנו מציעים להיזהר מקבלת החלטות המתבססות על כמה כותרות בעיתונים מפרשנים אובייקטיביים או בעלי עניין, שהיום הם כאן ומחר הם - "אופס טעיתי". החתול המת אורב גם להם. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

רחוב הלפרין, נתניה / הדמיה: בת אל זיתוני

”אני עוזבת גם עסק וגם דירה - סוגרת את הגן שהיה לי במשך 45 שנה בבניין"

הדיירים בבניין ברחוב הלפרין בנתניה יתפנו בקרוב, הבניין ייהרס ובמקומו ייבנה בניין בן 18 קומות ו-66 דירות חדשות, במקום 16 דירות ישנות

מה קורה לכלכלה כשראשי ממשלה ותיקים עוזבים / צילום: רויטרס, PA Udo Weitz

לידיעת נתניהו: זה מה שקרה למדינות אחרי שנפרדו ממנהיג דומיננטי

אין הרבה דמוקרטיות פרלמנטריות בעולם שאותו מנהיג כיהן בראשן תקופה כה ארוכה כמו בישראל ● עם תום שלטון נתניהו, בחנו שלוש מדינות שהחליפו מנהיגים אחרי יותר מעשור ואיך זה השפיע על הכלכלה שלהן

אשקלון / צילום: Shutterstock

התעלומה האשקלונית: גם הטילים מעזה לא מפריעים לביקוש לדירות לשבור שיאים

שומר החומות, שבו שוגרו אליה כ־1,000 רקטות, הוא לא הבעיה היחידה של אשקלון: התושבים בה מחכים כבר שנים להטבות מס, ארגוני הפשע מתפרעים, ואם זה לא מספיק - העיר ניצבת גבוה בדירוג התחלואה, העישון וההשמנה בישראל ● אז מה הפך אותה לכזו בוננזה נדל"נית?

רו"ח דורון סדן, שותף מנהל בפירמה PwC / צילום: חגית גורן, יח"צ

הושלם מעגל העלאות שכר המתמחים ב-5 פירמות רואי החשבון הגדולות

לגלובס נודע כי בחודש שעבר התקבלה גם בפירמת PwC ישראל החלטה להעלות את שכר המתמחים הבסיסי לכ-8,250 שקל, כך ששכר המתמחים ההתחלתי בכל הפירמות הגדולות בארץ עלה בתוך כחודשיים בלבד מכ-5,500-6,500 שקל למעל 8,000 שקל

מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: חיים צח לע"מ

חוק איחוד המשפחות מהווה את המכשול הראשון של ממשלת בנט-לפיד

חוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקק לראשונה ב-2003 כהוראת שעה, שולל אזרחות ישראלית מפלסטינים שנישאו לישראלים ● מרצ ורע"ם בעבר התנגדו לחוק, שלו הצביעו כל מפלגות הימין ● אלא שכעת בליכוד טוענים כי הם לא ימהרו להציל את הממשלה ולהעביר את החוק

נתב"ג היום / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איך עשוי להיראות מתווה הכנסת התיירים מ-1 ביולי

בשלב זה אין עדיין מתווה ידוע בנוגע לכניסת תיירים לישראל, אך מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת ניסח מדיניות משוערת בנוגע למה שיקרה החל מחודש יולי ● הבשורה החשובה ביותר: הוא מיועד לא רק לקבוצות מאורגנות, אלא גם לתיירים בודדים

 

בכמה נמכרו דירת גן בכפר יונה ופנטהאוז ביבנה?

דירת גן 5 חדרים בכפר יונה נמכרה ב–1.97 מיליון שקל ● ואילו עוד עסקאות נחתמו השבוע?

ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן

ישיבת הממשלה הראשונה: אושרה הקמת ועדת חקירה לאסון הר מירון

רה"מ הנכנס נפתלי בנט פתח את ישיבת הממשלה הראשונה בהצהרה תקיפה כלפי איראן ובקריאה למדינות המערב להבין מול מי הן עומדות: "הבחירה בראיסי לנשיא איראן היא איתות למעצמות להתעורר"

איילת שקד / צילום: איליה מלינקוב

שרת הפנים שקד הודיעה: מ-1 ביולי צפויות הקלות לכניסת זרים לארץ

בנוסף, עפ"י הנהלים החדשים, אזרחי ישראל רשאים לטוס לכל מדינה ולחזור מכל מדינה, למעט המדינות אשר עבורן הוקמה ועדת חריגים: הודו, רוסיה, מקסיקו, ברזיל, דרום אפריקה וארגנטינה

מה אפשר לקנות ב־1 מיליון שקל באזור הדרום / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות במיליון שקל באזור הדרום

בתקציב של מיליון אפשר לקנות דירת 4 חדרים בבאר שבע, קוטג' דו-משפחתי בן 4 חדרים באופקים, או בתים פרטיים באשקלון ובדימונה

ממשלת ישראל בבית הנשיא בירושלים / צילום: אבי אוחיון - לע"מ

הרוב הדחוק בתולדות הכנסת? מנופחת? בדקנו את המיתוסים סביב הממשלה ה-36

פעם ראשונה בלי רוב בקרב חברי הכנסת? כבר היו ממשלות עם פחות. מנופחת מרוב שרים? די מדויק, אבל לא חריג לממשלות אחדות ● עם השבעת הממשלה ה-36 הדביקו לה שיאים סטטיסטיים שונים ● המשרוקית צללה לארכיון

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

תם עידן: הנדל מפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט

החל מהשנה הבאה בזק והוט יוכלו לספק אינטרנט כמוצר אחד - ללא פיצול בין תשתית לספק ● תוך תשעה חודשים יידרשו בזק והוט להגיע להבנות עם ספקיות האינטרנט הקטנות ולוודא שהן לא נפגעות, ולאחר מכן יחלו למכור את השירות המלא ישירות למשתמשים

עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שלישי / צילום: Associated Press

באתי, ראיתי, אתחלתי: כך ניסה ביידן לגייס את אירופה לקרב מול סין

בביקורו השבוע באירופה הצליח הנשיא האמריקאי להוסיף את סין לרשימה המפוקפקת של מדינות, בהן רוסיה, הנחשבות לאיום אסטרטגי על נאט"ו ● ביידן הגיע עם חבילת צ’ופרים לאירופים, שכוללת, בין השאר, ביטול מכסים במיליארדי דולרים ● הכל כדי לקבל בתמורה גינויים חריפים ותגובה להתנהלות של סין בזירה הבינלאומית

שלט חוצות המקדם את "הכתר" בלונדון / צילום: Associated Press, Matt Dunham

בעקבות "הכתר": בריטניה מתכוונת להכפיף את נטפליקס ואת אמזון לרגולציה ממשלתית

הממשלה הבריטית תציג בקרוב תוכנית שתחייב את פלטפורמות השידור הדיגיטליות הגלובליות לעמוד ברגולציה מבחינת תוכן, בפעם הראשונה אי-פעם ● לפי הדיווח ב"דיילי מייל", הסיבה להצעת החוק היא בין השאר האופן שבו משפחת המלוכה מוצגת בסדרה "הכתר"

האפליקציה של חברת EyeCue / צילום: יח"צ EyeCue

הכירו את החברה הקטנטנה מיקנעם שעשתה היסטוריה בכנס המפתחים של אפל

לפי כנס המפתחים השנתי של אפל בשבוע שעבר, ענקית הטכנולוגיה מאמינה שמציאות רבודה היא הדבר הגדול הבא ● את ההדגמה ללכידת חפצים למודל תלת-ממדי היא בחרה לעשות באפליקציה של חברה ישראלית שמעסיקה פחות מעשרה עובדים ● עכשיו הם כנראה ייאלצו להתרחב

אלי גליקמן, מנכ"ל צים ספנות / צילום: יח"צ

פתחו מבערים לאחר ההנפקה: התשואה החלומית שהניבו צים, מאנדיי וגלובל-אי

זרם ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה הניב שלוש הצלחות מטאוריות ● כך מאנדיי, שהנפיקה לפני פחות משבועיים, כבר נסחרת בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר - הישראלית השביעית בשוויה

קולנוע של רשת AMC / צילום: Shutterstock

החברה הציבורית מתל אביב שהימרה נגד מניית AMC ושילמה על כך בהפסד כבד

חברת הנדל"ן הקטנה דקמא קפיטל דיווחה על הפסד של 2.4 מיליון דולר בתיק ההשקעות שלה, אגב חריגה משמעותית של המנכ"ל, נתנאל לורנצי, ממדיניות ההשקעה של החברה

מתקן של אנרג'יקס באירופה / צילום: אתר החברה

דיסקונט יממן ב-800 מיליון שקל את הקמת טורבינות הרוח של אנרג'יקס בצפון הארץ

חברת האנרגיה מקבוצת אלוני חץ מקימה פרויקט ברמת הגולן שיספק חשמל לכ-60 אלף בתי אב • במקביל חתמה אנרג'יקס על הסכמי מימון להקמת שתי תחנות רוח בפולין, במימון של עד 475 מיליון שקל

תעשיית הפרסום. העובדים כבר לא מוכנים לקבל את תנאי השכר הנמוכים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מה עובר על שוק הפרסום ולמה הכתבה הזו עוררה מהומה בסופ"ש?

ענף הפרסום עבר מהפך לאחרונה: מענף זוהר ומבוקש לכזה שמתקשה לשמור על עובדיו ומצוי במחסור כוח אדם קשה ● כתבה שפרסמנו בשבוע שעבר עסקה בסיבות להידרדרות הענף, ובעקבותיה נחשף עומק המשבר ברשתות החברתיות

המספרים מאחורי ההייטק מתפרסמים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

באילו תפקידים בהייטק השכר זינק ומי הרוויח בגדול מגל הנפקות הטכנולוגיה?

השכר של עובדי מעטפת בחברות ההייטק זינק בעשרות אחוזים בתוך חצי השנה האחרונה ● וגם מה מטריד את מנהלי קרן ההון סיכון של אינטל במצב השוק? ● השבוע שהיה בהייטק