בעשורים האחרונים ישנה צניחה של 70% במספר הסטודנטים שלומדים מדעי הרוח - ותחום הספרות הוא הנפגע הגדול מכך: מדובר על התחום שחווה את הירידה התלולה ביותר מכל מקצועות מדעי הרוח. שיעור הסטודנטים הלומדים ספרות ירד מכ-7% מכלל הסטודנטים למדעי הרוח, בסוף שנות ה-80, לכ-4% בשנת 2014 (השנה האחרונה שעליה יש נתונים), כך על פי מחקר של הכנסת. איזה תחום נמצא דווקא בעלייה? לימודי תרבות אסיה. אבל הסיבה בשני המקרים - לירידה ולעלייה - זהה: הסטודנטים מבקשים ללמוד מקצוע שיעזור להם למצוא פרנסה טובה. בשנים האחרונות, לימודים אקדמאים נתפסים כמקור מרכזי ליצירת פרנסה וקריירה, ובהתאם, מוסדות ההשכלה הגבוהה משקיעים זמן ניכר בלשכנע את הסטודנטים, שהמקצוע שילמדו, יבטיח להם עתיד בטוח.

הדיון אודות לימודי מדעי הרוח שהולכים ומצטמצמים מעסיק את האקדמיה הישראלית: "במדעי הרוח אתה מקבל ארגז כלים של לימוד מחדש, כלים לחשיבה קריטית ביקורתית, ואלה דברים שהולכים איתך לאורך כל הדרך, לא חשוב מה אתה לומד ומה אתה עושה" אמר צבי הכהן רקטור אוניברסיטת בן גוריון, בועדה מיוחדת של הכנסת בנושא לימודי מדעי הרוח, בשנה שעברה. המועצה להשכלה גבוהה הקימה גוף שתפקידו לעודד צעירים ללמוד את תחומי מדעי הרוח - ו-100 מיליון שקלים הוקצו לשם כך. אחת השיטות היא יצירת תוכניות לימודים אינטר-דיספלנרים שמאפשרים לסטודנטים לשלב את לימודי מדעי הרוח עם מקצועות הנתפשים כיותר מעשיים כמו הנדסה או ניהול.

על רקע הדברים האלה בחירתו של אגרסט ללמוד ספרות בלבד, יוצאת דופן: "הסיבות שבגללן אנשים הולכים ללמוד באוניברסיטה היום, מאוד שונות מהסיבות שלי", אומר אמיתי אגרסט, 25, סטודנט לספרות מאוניברסיטת תל אביב, חלק ממעטים שבוחרים בכך. למעשה, אגרסט התלבט אם בכלל ללמוד באקדמיה: "לא אהבתי את הלימודים בבית הספר ולא היו לי חוויות טובות מהלימודים בעבר". בסופו של דבר, בחר בלימודי ספרות, המחשבות על פרנסה ועבודה לא היוו שיקול בבחירה.

"לספר סיפורים זה מה שרציתי לעשות מגיל 4 וזה לא כל כך השתנה", אומר אגרסט ומספר שבניגוד לחששות הוא מאוד נהנה מהחוויה האקדמית: "יש הזדמנות מאוד מיוחדת בלשבת בחדר שמלא באנשים יותר חכמים ממך. בתחומים שאני לומד זה קורה לא מעט", הוא מספר. "אני בעיקר נהנה מההזדמנות להעמיק בטקסטים שלא הייתי נחשף אליהם". אגרסט, אגב, לא ניסה להתקבל לשום מסלול אחר, לא התכונן למבחן הפסיכומטרי והסתפק מראש בציון המינימלי שיאפשר לו להתקבל למדעי הרוח: "ידעתי שזה מה שאני רוצה", הוא מסכם.

ההורים שמחו שהחליט לפנות ללימודים אקדמיים, אבל יתר הסביבה לא ממש הבינה. כששואלים אותו מה דעתו על מי שלומד מתוך רצון למצוא עבודה יציבה בעתיד, הוא נמנע מלהעביר ביקורת. "אני חושב שזה בסדר שאנשים רוצים להוציא דברים שונים החוויה האקדמית שלהם. זה מאוד הגיוני ולגיטימי ללמוד באקדמיה כדי להשיג עבודה. אבל אני יודע שאם הייתי מנסה ללמוד משהו רק בשביל להוציא את המשרה שאני רוצה לקבל בסוף בתהליך הלימודי, זה היה מאוד מאמלל אותי"

עד כמה הבחירה של אגרסט תקשה עליו במציאת עבודה? רק 39% מהבוגרים במדעי הרוח הועסקו בתחום הקשור ללימודיהם ארבע שנים לאחר סיום לימודיהם, על פי נתוני מרכז המידע והמחקר של כנסת ישראל. שיעור זה נמוך בהשוואה לבוגרי המקצועות האחרים. אגרסט כן חושש. "אני מאמין שאין צעיר בימינו שלא חווה את אותן תחושות". לדבריו ישמח לעבוד כמספר סיפורים, אך לא שולל אפשרות כי יצטרך ללמוד משהו אחר בעתיד, אם לא יצליח למצוא עבודה.