שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים איילת שקד תקפה הערב (ה') את שתיקת בכירי עולם המשפט אל מול "ההסתה הפרועה של השמאל כלפי שופטי העליון שמינתה", כדבריה.
שקד השתתפה הערב בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בחיפה, בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות; והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
שקד הקדישה את נאומה לסטנדרט הכפול של הקהילה המשפטית (שופטי עליון לשעבר, יועמ"שים לשעבר ובכירי האקדמיה), שממהרת לגנות כל ביקורת על בית המשפט העליון - אך שותקת אל מול מתקפה הפרועה משמאל אל מול השופטים החדשים. "מאז ומעולם הייתה הקהילה המשפטית מגינתו הנאמנה של בית המשפט", אמרה.
"הקהילה הזו הסבירה לנו שוב ושוב (בעבר) שפסיקת הלכה בבית המשפט העליון אינה ערובה לצדק. שאיננו חייבים אפילו להסכים איתה, ובכל זאת - היא סופית ומוחלטת. ובדיוק בשל כך עלינו לנהוג בה בכבוד. ובעיקר הסבירה לנו הקהילה שאין לנו בית משפט אחר, וחובה עלינו לשמור עליו מכל משמר".
אלא שלאחרונה, אמרה שקד, "התרחשה תפנית בעלילה". לדבריה, לאחר שהוועדה בראשותה מינתה 6 שופטים לבית המשפט העליון, "משהו בתוכנת ההפעלה של הקהילה המשפטית השתנה באופן יסודי. הקהילה הזו - שהיא קהילה מעורבת ודעתנית, שמעולם לא פספסה הזדמנות להגן על בית המשפט, גם נגד ביקורות מופקרות, אבל גם כאשר הביקורות היו לחלוטין לגיטימיות - אינה מגיבה עוד.
"ההתקפות הפרועות והביקורות החריפות שכולנו נתקלנו בהן לאחרונה, האמירות הקשות ויוצאות הדופן בעוצמתן, פוגשות בקהילה משפטית דוממת. הדבר כאילו כבר לא נוגע לה".
כאן שקד נתנה דוגמאות למתקפות פרועות משמאל שהופנו לשופטי בית המשפט העליון שאיפשרו לפנות את חאן אל אחמר. "הקהילה המשפטית שתקה ודממה. גם כשביקשה נבחרת ציבור להילחם בהחלטה והודיעה כי 'חייבים להמשיך ולהיאבק בכל כלי העומד לרשותנו' - איש לא צייץ כנגדה. שתיקה אחת הצטרפה לשתיקה שנייה. והשנייה לשלישית ולרביעית.
"גם כשטען אחד המשפטנים כי 'השופטים שותפים לפשע מלחמה' - לא פתח איש מהקהילה המשפטית את פיו כדי להגן על בית המשפט העליון. זה לא גרם לאף אחד לעשות את מה שהקהילה הזו יודעת כל-כך טוב - להגן על בית המשפט. לומר לכולנו שבין אם צדק ובין אם טעה - הוא בית המשפט העליון, ואין לנו אחר".
שקד תקפה את השתיקה הרועמת כלפי המתקפות החמורות עוד יותר שהופנו לעבר השופט אלכס שטיין. "מה לא אמרו על פסק דינו בעניין חלוקת הרכוש בין בני זוג שהחליטו להתגרש. מאמר המערכת ב'הארץ' הגדיר זאת 'נסיגה לעולם פרימיטיבי'; מאמר אחר ציין כי מדובר ב'ימים חשוכים'. אמרו עליו שנקט באלימות נגד נשים ומה שמתחיל בחלוקת רכוש נגמר ברצח. חברת כנסת (שלישית) לעגה לשופט שטיין והשוותה בינו לבין מוצר המוזמן ב-eBay ועם הגעתו ארצה מתגלה שהוא אינו תקין. אלה רק דוגמאות ספורות. למעשה ההתקפות הפרועות על השופט שטיין מעולם לא פסקו", אמרה שרת המשפטים. "ההתקפות נמשכות, אך הקהילה שותקת. היא דוממת, כאילו העניין לא נוגע לה. האם כולם הצטרפו למגזר השתקנים?.
"ללב מתגנב חשד. שאולי ההגנה על בית המשפט מעולם לא נשענה על אמונה כנה בעצמאותו; שאולי קיים הסבר בשדה האידאולוגי לשתיקתם של מי שדיבררו ללא הרף את ההגנה על בית המשפט; שאולי לא במקרה מי שחזרו והבהירו עד כמה מעמדו נישא ועליון, ואין לקבל שום ביקורת עליו (גם בשעה שטעה) שותקים כיום. האם עצמאותו של המוסד הזה חשובה, ללא קשר לתוצאה משפטית כזו או אחרת, אבל רק כל זמן שהתוצאה המשפטית הזו מהדהדת 'אני מאמין' מאוד מסוים?
"השתיקה הזו רועמת. היא צועקת, גם ללא מילים. היא צועקת מסר קשה ובעייתי שכולם מבחינים בו. היא מבהירה שההגנה על בית המשפט לא הייתה מאוד כנה. היא מדגישה שעיקרון עצמאות בית המשפט מעולם לא עמד לעצמו; שתמיד נשען על שותפות רעיונית עם תוצרי פסיקתו ולא על המחויבות לעצם קיומו של המוסד; על הזדהות עם פסק דין כזה ואחר, ולא עם הצורך בבית משפט עצמאי ואמיץ. ברגע שנעלמה ההזדהות עם תוכן פסקי הדין - נעלמה גם התמיכה בחשיבות עצמאותו של בית המשפט".
שקד המשיכה ואמרה כי "זו הייתה יכולה להיות שעתה היפה של הקהילה המשפטית. באופן אישי, הייתה לי ציפייה לשמוע מכם משפטים כמו: 'עם פסק הדין הזה לחלוטין לא הסכמתי, ואסביר מדוע, אבל בסוף יש לנו בית משפט אחד ונשמור עליו ועל עצמאותו מכל משמר'. את המסר הפשוט הזה, שכמותו אני עצמי העברתי ביותר מהזדמנות אחת, לא שמעתי מהקהילה המשפטית.
"המסר הפשוט הזה היה מוכיח שמי שדיברו כל השנים על חשיבות עצמאותו של בית המשפט האמינו בכך באמת, ולא הייתה זו 'אהבה התלויה בדבר', שבה כידוע: בטל הדבר - בטלה האהבה.
"הייתה כאן הזדמנות אמיתית להוכיח שהאמונה בעצמאות בית המשפט היא אמונה מסוגו של וולטר - מאבק עיקש כדי לוודא שגם מי שאינך מסכים עם דעתו יוכל לבטאה באופן מלא; שהוא עצמאי גם כשהוא טועה. אבל זה פשוט לא קרה. במקום זה קיבלנו מאבק חריף וקשה, פוצע ואישי, כנגד שופטים שהעזו לסטות משורת המקהלה.
"אני כנראה בין האחרונות שאפשר לומר עליה שנמנעת מביקורת במקום שהדבר מתחייב. אני מבקשת לראות שהקהילה הזו מתגייסת, בדיוק כפי שהיא יודעת להתגייס בסיטואציות אחרות, להגן על מעמדו של בית המשפט, בשעה שהביקורת עליו מוטחת באופן שמערער את יסודותיו. עיקרון עצמאות בית המשפט אינו יכול להיות עיקרון שהשימוש בו נעשה באופן סלקטיבי וטקטי. אם העיקרון הזה נכון - ואני מאמינה בכל לבי שהוא נכון - הוא נכון תמיד.
"השמיעו קולכם!".