לפחות 3 אנשים מתמודדים על תפקיד מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן": ל"גלובס" נודע כי נוסף על אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד הנוכחי, וד"ר יפעת בן-חי-שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, הגישו מועמדות לתפקיד גם מוטי שקלאר, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ואיתן מדמון.
שקלאר כיהן בעבר במספר תפקידים בתחום ניהול התוכן, בהם מנכ"ל רשות השידור ויו"ר מועצת הרשות השנייה. בנוסף הוא היה שותף להקמת ערוץ 20 ואף עמד בראשו במשך שנתיים. איתן מדמון כיהן 11 שנים בתפקיד מנכ"ל "גלובס".
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' דילגה בשנים האחרונות מתפקידים בתחום המדיה לתפקידים ציבוריים. לפני הקריירה הפוליטית שלה היא כיהנה כמנכ"לית העיתון "וסטי" מבית "ידיעות אחרונות" וכמנכ"לית ערוץ 9. בין השנים 2009-2013 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת קדימה. לאחר מכן התמודדה על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, ומשלא שלא זכתה במקום ריאלי, היא רצה לבחירות 2013 כראש מפלגת "כלכלה".
כשאוה מדז'יבוז פרשה מתפקידה כיו"ר הרשות השנייה, שמאלוב-ברקוביץ' קיבלה את התפקיד - בשלב הראשון כמינוי לשנה. עם תום הקדנציה הודיע שר התקשורת איוב קרא כי הוא מתעתד להמליץ עליה לקדנציה נוספת. באותו זמן הייתה הרשות השנייה בעיצומו של בחינת הליך אישור המיזוג של רשת עם ערוץ עשר, ושמאלוב-ברקוביץ' לא הסתירה את דעתה כי אין על הרשות לסרב לבקשה. עמדתה, בצירוף תחושה של חלק מהמעורבים בפרשה שהיא מערימה במכוון קשיים בתהליך, הביאו לכך שארגון העיתונאים הגיש נגדה תלונה בוועדת התקשורת.
במשרד התקשורת אמצו את התלונה, ובעטיה שר התקשורת חזר בו מכוונתו להמליץ על שמאלוב-ברקוביץ' לכהונה נוספת. העיתוי היה מפתיע במיוחד: יום בלבד לפני שבקשת המיזוג הגיע לדיון הסופי במועצת הרשות השנייה. שמאלוב-ברקוביץ' האשימה את משרד התקשורת כי התהליך מולה התנהל בחוסר תום-לב וממניעים זרים ופעלה לסכל את ההחלטה מול הגופים הממשלתיים הרלוונטיים - ביניהם משרד המשפטים. ביום שישי האחרון אף הצהירה עורכת הדין שלה, ברוריה לקנר, בתוכנית "מייבשים את הביצה", כי שמאלוב-ברקוביץ' נחושה להילחם על טיהור שמה, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
נזכיר כי ימים ספורים לאחר פרסום ההודעה כי שר התקשורת לא ימליץ על שמאלוב-ברקוביץ' לקדנציה נוספת, בחר השר מועמדת אחרת להחליפה: קרן אוזן, עיתונאית ואשת מדיה, ומועמדותה כבר אושרה על-ידי ועדת גילאור (הוועדה למינוי בכירים). במקביל לאישורה של אוזן אושרו גם חברי מועצה חדשים במקום המועצה הקיימת המשלימה 4 שנים.
המשוכה האחרונה שנותרה כדי שהמינויים יצאו לפועל היא החלטת ממשלה, אך בשלב זה, למרות הזמן שחלף, לא הובאו המינויים לאישור. היום אמורה מועצת הרשות השנייה לאשר את מינויה של מישל קרמרמן לתפקיד מנכ"ל מועצת הרשות השנייה. גם מינוי זה דורש אישור ממשלה. לא מן הנמנע שהעיכוב באישור המינוי של אוזן והמועצה טמון בכוונה להעביר את כל המינויים במקשה אחת. כנראה בגלל שמדובר בתקופה של ממשלת מעבר בה, על-פי הנחיות היועמ"ש, יש לנקוט משנה זהירות במינויים.
כך או כך, נראה כי הסיכוי ששמאלוב-ברקוביץ' תוכל להמשיך במלחמתה על שמה הטוב בעודה מכהנת כיו"ר הרשות השנייה אינו גבוה, וכעת היא כאמור הגישה מועמדות לתפקיד מנכ"ל תאגיד השידור.
המכרז על תפקיד מנכ"ל תאגיד השידור מעורר בשבועות האחרונים לא מעט ספקולציות בקרב העוסקים בשוק המדיה. המכרז התפרסם לפני כחודש, ועל פניו הוא אמור להיות אחד התפקידים הנחשקים בשוק, שכן הוא מעניק למנכ"ל התאגיד גם השפעה רבה על שוק התוכן הישראלי וגם תקציב כספי גדול להתנהל איתו.
על-פי חוק תאגיד השידור הישראלי, מנכ"ל התאגיד הקבוע אמור להיבחר עד מאי 2019. בשלב הראשון אמורים לדון במועמדויות חברי ועדת האיתור, המונים את היו"ר גיל עומר, ולצדו דוד אלכסנדר ודלית שטראובר. אם הם מוצאים לנכון, חברי הוועדה יכולים לפנות מיוזמתם למועמדים ראויים ולהציע להם להתמודד על התפקיד. לאחר תהליך המיון אמורים להגיע מועמדים סופיים לחברי המועצה, שאמורים להכריע מי יקבל את התפקיד.
מועד המכרז הוארך
נציין כי הליך הבחירה הנוכחי התנהל בחופזה יחסית: בתחילת דצמבר התפרסם המכרז לתפקיד, ולמעוניינים ניתנו שבועיים להגיש מועמדות. נראה כי בתום השבועיים ולאחר שבשוק התגבר הדיון בסוגיית הסיכוי לגבור על קובלנץ, ומשנראה כי אין בשוק מספיק מועמדים המוכנים להתמודד מולו, הוחלט על הארכת מועד סגירת המכרז בשבועיים נוספים.
כפי שנחשף ב"גלובס", אחת המועמדות שהצטרפה ברגע האחרון היא יפעת בן-חי-שגב, עד לפני שבועות ספורים יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. קודם לתפקיד זה שימשה בן-חי-שגב כמנכ"לית הוועדה הישראלית למדרוג ובמקביל הרצתה באקדמיה בענייני תקשורת. בעברה היא שימשה כדוברת משרד הבריאות, כדוברת עיריית חולון וכחברה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
לא ניתן היה להשיג את תגובתם של שקלאר ושמאלוב-ברקוביץ' לידיעה.