גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ הפורש: "צריך לבנות פה דירות חדשות גם במחיר עמידה בפקקים"

אליאב בן שמעון חושב שצריך לתכנן 2 מיליון דירות בבת אחת, כולל בערים חדשות בצפון ובדרום ● בראיון פרישה הוא אומר ל"גלובס": "לא ייתכן ששלטון מוניציפלי יעכב את התוכניות של השלטון הלאומי", וחושש ממצבו של ענף הביצוע ● מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

אליאב בן שמעון / צילום: איל יצהר
אליאב בן שמעון / צילום: איל יצהר

אחרי שש שנות כהונה הודיע מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, על פרישתו מהתפקיד, וזאת לאחר למעלה מעשור שכיהן כסמנכ"ל בהתאחדות, תקופה שבה התחלפו שלוש ממשלות.

"מה שקורה היום לא מפתיע אותי", הוא אומר בראיון פרישה ל"גלובס". "לא המחסור במיטות בבתי חולים, או בכיתות לימוד, ולא הפערים בין הבנייה למגורים לבין בניית התשתיות. כי הכל -הכל - מתקשר לשוק הדיור ולגידול באוכלוסייה. הגידול באוכלוסיה בישראל הוא מהגדולים בעולם, ולא תכננו כאן לטווח ארוך, אז זאת התוצאה והיא לא מפתיעה.

"וכשהפער הגיע לשוק הדיור, הוא קיבל ביטוי גם במחירי הדירות. אז מחסור במיטה אולי כואב מאוד לקשישה במסדרון של הבית חולים כשהיא חולה, אבל המחסור בדיור הוא תמידי, והוא כואב להרבה אנשים כל הזמן.

"אני חושב שלממשלה ירד האסימון שיש בעיה כשדפני ליף הקימה את האוהל הראשון ברוטשילד, והתחילה למעשה את המחאה החברתית. השאלה אם הצעדים שהממשלה עשתה היו נכונים, והאם הראיה הייתה ארוכת טווח. בשנת 2050 נהיה פה 17 מיליון תושבים. זה אומר שמתמטית, הדרישה לדיור תהייה אסטרונומית. מבחינת מספרים, בתוך 35 שנה צריך להקים מדינת ישראל נוספת".

מנהל התכנון מדבר כל הזמן במונחים של תכנון בהיקפים גדולים לטווח ארוך. לכן גם הוקמה הותמ"ל.

"נכון שבמוסדות התכנון הכירו בבעיה ובצורך, אבל הם טועים בתכנון. מתכננים כל שנה בערך 100 אלף יחידות דיור חדשות, שמתוכן ייבנו בקושי 60 אלף, במקום לתכנן בבת אחת את כל ה-2 מיליון יחידות דיור. גם אם יצטרכו ערים חדשות. אם זה בנגב, ובגליל וגם במרכז הארץ. אנשים יצטרכו לגור איפשהו".

בן שמעון מכיר את הטיעונים כנגד הקמת ערים חדשות, והעדפת הרחבות הערים הקיימות, והוא מצויד כבר בתשובה: "עם כל הכבוד למוסדות התכנון, בסוף מי שקובע זה ראשי הערים שהם אלה שנותנים היתרי בנייה. אז יכולה להיות תוכנית נהדרת להרחבת עיר קיימת, אבל אם ראש עיר מתנגד, היא יכולה להיתקע, ולהקים עיר חדשה ייקח פחות זמן. אסור שמחאה כזאת תחזור שוב".

2 מיליון יחידות דיור בבת אחת?

"היום כבר כולנו יודעים שזה לא רק יחידות דיור. זה כבישים, ותשתיות, ותעסוקה, ובראייה לטווח ארוך, מהצד של הקבלנים, מסה כזאת של בנייה מחייבת הערכות. אם זה מההיבט הבנקאי, אשראי ומימון לבנייה, היערכות בוועדות התכנון גם ברמה הארצית והמחוזית וגם ברמה המקומית, וגם כל התעשייה הנלווית לבנייה, כוח אדם לבנייה שבטוח לא מספיק, וחומרי הגלם שכלל לא בטוח שקיים בהיקפים האלה, אין מספיק מחצבות ולא פלא שחול הפך להיות זהב טהור.

"אך כל זה לא גזירת גורל. עובדה שכבר לפני 3 שנים שהיקף הבנייה הגיע ל-50 אלף יחידות דיור בשנה, ועמדנו בפני שוקת שבורה עם המערכת הבנקאית שהגיעה לתקרת האשראי שהיא יכולה לתת לטובת בנייה, הופענו בוועדת ששינסקי לפתרון מצוקת האשראי במשק, ודרשנו להפריד את האשראי שניתן לפרויקטים של תשתיות מאשראי למגורים, לשחרר את מרכיב המע"מ מערובות חוק המכר שהבנקים נותנים, וגם פעלנו להכנסה של גופים חוץ בנקאיים שיתנו מימון לבנייה, וכך זה שחרר הרבה כסף לטובת הענף.

"זה לא מספיק. אם הבעיה הייתה כל כך קשה שבנינו 50 אלף יחידות דיור בשנה, מה יהיה כשנגיע ל-150 אלף יחידות דיור בשנה? אין מנוס מלהגדיל את תקרת האשראי כדי לספק אשראי לכל הבנייה המתוכננת. צריך פה תוכנית לאומית. ועד היום לא עשו תוכנית כזאת. אז נכון שפועלים פשוטים אפשר לגייס מחו"ל, אבל היום יש כבר מחסור חמור באנשי מקצוע - כמו הנדסה אזרחית, ולא ירחק היום שנאלץ לייבא מהנדסים מחו"ל. יש בסך הכל 3 פקולטות להנדסה במדינת ישראל".

בפאנל שהתקיים בוועידת "גלובס" לפני שבועיים, אמרה ראש המועצה של קדימה-צורן שהיא לא תיתן היתר ליחידת דיור אחת עד שלא יימצא פתרון לבעיות התחבורה ביישוב. מנגד אמר מנהל רמ"י עדיאל שמרון שאי אפשר להפסיק לבנות בגלל פקקים. יכול להיות ששניהם צודקים?

"לא ייתכן ששלטון מוניציפלי יעכב את התוכניות של השלטון הלאומי. כולם צודקים - ראשי הערים, והירוקים, ורשות המסים, אבל מישהו צריך לנתב את הדרך ובסוף מדיניות תכנון נקבעת בתוכנית מתאר ארציות ארוכות טווח, ובאסטרטגיה ארוכת טווח. לעומת זאת, השיקולים בוועדות המקומיות הם הרבה פעמים פוליטיים, ולכן צריך פשוט לבטל אותן.

"נכון, צריך לתת תשתיות לבנייה. המצב האוטופי הוא שהתשתיות יחכו לבניינים ולא הבניינים לתשתיות, והאוטופיה הזאת כנראה לא תגיע. אבל 'תכנן ובנה' למשל, זה מסלול נכון. כי הסקטור הפרטי מטפל גם בתכנון, לא רק של הדירות, אלא של כל התשתיות הציבוריות. בסוף צריך לכפות על ראשי הערים את הבנייה למגורים בתחום העיר שלהם, כי אנשים צריכים שיהייה להם מקום לגור, גם אם זה כרוך בפקק תנועה, כי אין ברירה".

אנחנו מדברים על בנייה בהיקפים שצריכים לגדול, אבל לפי BDI מספר חברות הביצוע צנח ב-20% מ-7,100 חברות ב-2011 ל-5,500 חברות בלבד ב-2018.

"מספר החברות הולך וקטן וזה בפירוש לא טוב, מה גם שחלק מהקיטון נובע מחברות שקרסו וזה כבר גרוע.

"את התוצאה המיידית אנחנו רואים בשוק - בשנתיים האחרונות מחירי הביצוע עלו משמעותית. כי פחות חברות, פחות מתמודדים, ואז מחיר הביצוע עולה, וזה בא לידי ביטוי במחירי הדירות.

"ענף הביצוע הוא ענף חולה, שחי תחת מוסר תשלומים בעייתי ביותר, גם מהסקטור הפרטי וגם מהסקטור הציבורי. חד משמעית יש חברות ביצוע שפשטו רגל בגלל מוסר תשלומים לקוי של הסקטור הציבורי, שסבור שתשלום על ביצוע של פרויקט לאומי יהיה תוך 90 יום. הממשלה הוסיפה חטא על פשע שהחריגה את ענף הבנייה מחוק מוסר התשלומים שבא לפתור את הבעיה, וקבע תשלום תוך 30 עד 45 יום ביתר הענפים.

"לעומת זאת, לא מתחשבים בעיכובים שנגרמים לקבלנים עצמם, כתוצאה מאירועים לא צפויים. באירוע של חטיפת שלושת הנערים למשל ומבצע שובו בנים, הוטל סגר על כל אזור חברון במשך שלושה שבועות עד שנמצאו גופות הנערים. כל הזמן הזה שותקה פעילות ענף הבנייה באזור ירושלים השומרון, והשרון, כי לא נתנו לפועלים להיכנס לישראל".

למה ענף הבנייה הוחרג מהחוק לדעתך?

"הסיבה האמיתית היא שהקבלנים בעיניים של המדינה הם כיס עמוק. ומי שמשלם את המחיר על הראייה המעוותת הזאת, זה אותו קבלן שבסוף פשט רגל כי המדינה עיכבה לו תשלום על פרויקט שביצע עבור המדינה. במקום לטפח את ענף הביצוע, ולפתח כוח אדם מקצועי שיגדיל את הענף, המדינה מצאה פתרון בלייבא חברות בנייה זרות ארצה. וזו סכנה למדינת ישראל בכל המישורים. אסור לאבד יידע וכוח ביצוע. הסינים יודעים ללמוד, ובעצם 'לגנוב ידע', ולשלוט על הדברים מרחוק. כבר היו מקרים בעבר שעבדו כאן חברות בנייה זרות, ובאירוע הביטחוני הראשון הן היו על מטוס הביתה, ומי שהמשיך את העבודות היו החברות הישראליות (למשל עבודות הרכבת הקלה בירושלים שבוצעו על ידי חברה גרמנית והושלמו על ידי הישראליים)".

בוא נדבר על הבטיחות בענף הביצוע. פועלים צונחים אל מותם כבר הרבה זמן, הרבה לפני שאנחנו בתקשורת התעוררנו. אתם לעומת זאת יכולתם מזמן לעשות מעשה ולא עשיתם כלום במשך שנים.

"הבטיחות היא סוגיה כואבת בענף הבנייה. אבל צריך לזכור שאנחנו בעולם מתפתח ואופי הבנייה השתנה. בונים היום בגבהים שבעבר לא היו, ומבנים מורכבים שבעבר לא היו. כתוצאה מכך גם תהליכי הבנייה הפכו ליותר מסוכנים. גם מספר אתרי הבנייה גדל משמעותית, ומספר הפועלים הכפיל את עצמו.

"שום דבר הוא לא תירוץ לתאונות בענף הבנייה ולאובדן בנפש. אבל הפתרון לא נמצא בעולם הרגולציה בלבד. המדינה בחרה להשתמש בשיטת המקל והקנסות - אין גזר. זה לא נכון ולא יוביל לטיפול בבעיה. המהלך האחרון שהוא הסכם קיבוצי עם ההסתדרות שמשתפים עובדים באחריות לבטיחות הוא משמעותי מאוד. אנחנו בהתאחדות לא ניתן גיבוי לשום חברה או קבלן שלא ינהג כדין.

"אנחנו בעולם שבו הקבלן מספק את כל ציוד הבטיחות לעובד, מעביר את הכשרת הבטיחות לעובד ובכל זאת העובד מפר כללים. רק עכשיו התקבלה החלטה שניתן יהייה לנקוט בסנקציה כלפי עובד שהפר כללי בטיחות, שיכולה להגיע עד לגובה שכר יומי.

"ההחלטה לסגור אתר בנייה לחודש היא פופוליסטית. לא סוגרים כביש כשיש תאונת דרכים, ולא סוגירם גן ילדים שחלילה קורה בו משהו לא תקין. אם הקבלן אחראי אז שיעמוד לדין. אבל סגירת אתר בנייה שלם היא פגיעה בשורה של צדדים שלישיים כמו קבלני משנה אבל בראש ובראשונה ברוכשי דירות שממתינים לקבל דירה. וזה לא יעזור לבטיחות. הדגש צריך להיות על חינוך. סיני עובר הכשרה בסינית. הוספנו פונקציה של עוזר בטיחות. לכן הטענה ממש לא נכונה. הבטיחות תמיד עמדה לנגד עינינו וכל העלויות של ההכשרה שמגיעות לעשרות מיליוני שקלים, הכל יוצא מקופת ההתאחדות והקרן לעידוד הבנייה באופן מלא".

מה אתה חושב על הקדנציה האחרונה של כחלון?

"אני חושב שהממשלה הנוכחית באה עם הרבה רצון טוב וכוונות לפתור את מצוקת הדיור. אבל שוק הדיור התנהל בקדנציה האחרונה בצורה לא תקינה ולא משוכללת כמו שוק חופשי. מטה הדיור שם את כל יהבו על תוכנית מחיר למשתכן והתוצאה נראית בשוק. התוכנית התערבה אגרסיבית בשוק החופשי, הכתיבה ליזמים מה לקנות ואיפה והכתיבה גם לזכאים איפה לקנות ובאיזה מפרט. הרצון היה טוב, הטעות הייתה שהחליטו שהתוכנית תחול על כל המכרזים של המדינה. צריך לטפל במחוסרי דירה, אבל לא להפיל את כל שוק הנדל"ן בגלל זה. צריך להגביל את התוכנית עד ל-30% מהשיווקים".

ברור שהקבלנים רוצים שלא יכתיבו להם בכמה למכור דירות. זה משרת את טובת הרוכשים ולא את טובת הקבלנים.

"זה בפירוש לא נכון. שוק חופשי לא אומר מחיר גבוה. שוק חופשי אומר תחרות, ותחרות זה ההפך מיקר. התוצאה מההתערבות היא צמצום השחקנים בשוק והתייקרות מחירים".

כחלון התבטא לא פעם נגד הקבלנים. העין של הממשלה עוינת כלפיכם?

"זה לא עין עוינת. זה פוליטיקה. אנחנו זכינו גם אצל כחלון לאוזן קשבת. לא פעם הוא קידם דברים בענף אחרי ששמע את עמדתנו המקצועית. למרות התדמית שיצרו האמירות שלו, היה שיתוף פעולה מלא בינינו".

אנחנו הולכים לבחירות באפריל.

"בחירות, עבור שוק הנדל"ן זה עוד מכה. אנחנו יודעים כבר להגיד שכל אי ודאות, קל וחומר אי ודאות שנובעת מבחירות, מביאה לירידה משמעותית בהתחלות בנייה, שאנחנו נמצאים בה כבר עכשיו. וזה מקבל ביטוי מיידי בהיקף ההיצע. כמובן שאנחנו שואלים את עצמנו מה יהיה בקדנציה הבאה, שוב מע"מ אפס? אולי מחיר מטרה? האם מחיר למשתכן ימשיך? אז גם הקבלנים מחכים ויושבים על הגדר, וגם הרוכשים מחכים לקוסם חדש.

"הבחירות יהיו באפריל אבל עד יוני לא יהיו צעדים ממשיים של הממשלה החדשה, כך שמצפה לנו תקופה ארוכה שהשוק כולו יהיה על הגדר. הביקושים שיצטברו בינתיים יהיו ביקושים כבושים שתמיד בסוף מתפרצים ומביאים לעליית מחירים. הייתי רוצה לראות בממשלה הבאה המשך של מחיר למשתכן במינון נמוך יותר של עד 30% מהשיווקים, לראות תכנון אסטרטגי ארוך טווח שנותן לשוק להתנהל באופן חופשי באמצעות שיווקים רבים, ולעודד פרויקטים של השכרה ארוכת טווח באופן שגם יזמים קטנים ובינוניים יתמודדו במכרזים האלה. בנושא של הדיור הציבורי הייתי רוצה לראות שהחברות המשכנות יהפכו ליזמיות במקומות שיש להם מקבצים גדולים של דירות".

"ראש עיר שנפגש עם קבלן - זה לא פשע ולא חטא"

בשנים האחרונות נחשפה ביתר שאת הרגישות בקשר שבין ראשי ערים ליזמי נדל"ן, שהביא חלק מראשי הערים לחקירות ביאח"ה. למעשה, מאז פרשת הולילנד בירושלים, נמנעים חלק מראשי הערים להיפגש עם יזמי נדל"ן. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, נבחרו ראשי ערים חדשים. מה היית מייעץ להם בכל מה שקשור למגע עם קבלנים?

"בעידן שבו ראשי רשויות אולי יותר זהירים במגעים עם גורמים עסקיים, לאו דווקא קבלנים, הייתי אומר להם שאסור לקחת את זה לקצה", משיב בן שמעון. "בסוף אנחנו זרוע הביצוע שלהם, ובסוף אנחנו מיישמים גם את המדיניות שלהם. קבלן שנפגש עם ראש עיר זה לא פשע ולא חטא. מצידי שיצטרפו לפגישה גם עורך דין או מהנדס, על מנת להסיר כל חשש. אסור ליצור חומה בין העולם המוניציפלי לעולם הקבלני. צריך לעבוד יחד.

"במרבית המקרים ראשי הערים הם גם יושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, וחייב להיות שיתוף פעולה בין הצדדים, כי זה הדבר הנכון בראש ובראשונה לעיר וגם לוודאות של הקבלן. אם ראש עיר מתנהל בצורה חוקית ותקנית, ונפגש עם קבלן, לא צריך להיות חשש. אין שום דבר פסול בזה וטוב שייפגשו. אני מציע גם לכל ראשי הערים החדשים והצעירים שנבחרו, ללמוד את הכללים הבסיסיים בתכנון ובנייה, לשמוע מה התהליכים שהקבלנים עוברים במחלקות ההנדסה ולשפר אותם. ואם צריך, נפתח קורס מיוחד לראשי ערים בהתאחדות בוני הארץ. ניתוק מגע לא יוביל לשום דבר טוב, ויפגע קודם כל בתושבים ובראש העיר עצמו".

מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

עוד כתבות

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה