אורי גייגר / צילום: תמר מצפי
כחצי שנה לאחר שרכשה את חברת שתלי השיניים קיסטון דנטל האמריקאית, מודיעה קרן אקסלמד של ד"ר אורי גייגר ומורי ארקין, על מיזוג פעילות ישראלית ראשונה לתוכה.
החברה שתתמזג אל קיסטון דנטל היא חברת פלטופ פתרונות דנטליים מתקדמים, בבעלותה של משפחת טופז, שייסדה את חברת המלט מתחום מערכות הבקרה לתעשייה (היום חברה ציבורית בשליטת קרן פימי). העסקה תבוצע בצורה של מיזוג תמורת מניות, ביחס שלא נמסר, ולכך תתווסף השקעה של 20 מיליון דולר על ידי אקסלמד בחברה הממוזגת.
ההשקעה הכוללת ברכישת חברת קיסטון בארה"ב ובמיזוג פלטופ לתוכה מגיעה ל-50 מיליון דולר, ואל אקסלמד הצטרפו בהשקעה הפניקס ופועלים שוקי הון.
פלטופ מפתחת ומייצרת שבבים דנטליים המשווקים בעיקר מחוץ לארה"ב ובעיקר לשוק הערך-עבור-כסף, לעומת קיסטון שפועלת בעיקר בשוק האמריקאי ומשווקת שתלים בתמחור פרימיום. פלטופ רושמת הכנסות של 7-8 מיליון דולר והחברה הממוזגת תרשום על פי דיווחיה, כ-50 מיליון דולר הכנסות. ב-2018 צמחו הכנסותיה של פלטופ ב-70% לעומת 2017, ובין 2016 ל-2017 צמחו ההכנסות ב-40%, כך מסרו החברות.
כאמור, התוכנית לרכוש חברת שתלים אמריקאית ולמזג לתוכה פעילות ישראלית הייתה חלק מן האסטרטגיה של אקסלמד כבר משלב הרכישה של קיסטון. רעיון הסינרגיה בין חברה אמריקאית המוכרת שתלי פרימיום בארה"ב לחברה ישראלית הפועלת בשוק הארך-עבור כסף, קיבל רוח גבית כאשר ביוני 2016 נמכרה חברת השתלים הישראלית MIS לחברת דנטספליי האמריקאית ב-375 מיליון דולר. בעקבות העסקה החלה אקסלמד לחפש לבצע מיזוג דומה, וכך עשתה גם פועלים שוקי הון, שהינה שותפות אסטרטגית של בנק ההשקעות וויליאם בלייר, שהוביל את מכירת MIS לדנספליי.
לדברי גייגר: "בחננו חמש חברות בתחום השתלים בישראל, כולן מצויינות. בסופו של דבר בחרנו בפלטופ, בזכות הידע שלה בייצור שתלים, אשר מוריד את עלויות הייצור ביותר מ-50%, באיכות טובה אפילו יותר מבארה"ב. אנחנו כבר מתכננים להעביר את הייצור של השתלים של קיסטון מקליפורניה לישראל. בנוסף, יש להם שתלים שיחליפו מוצרים קיימים בפורטפוליו של קיסטון".
מהיכן מגיעה ההתמחות הישראלית הזו דווקא בשתלים דנטליים?
גייגר: "ייצור שתלים הוא בעצם עיבוד שבבי מורכב. ישראל היא מרכז ידע בתחום הזה. משפחת טופז הקימה את המ-לט אשר פועלת בעולמות התעשיה הללו".
אתם מחפשים כעת עוד מוצרים בתחום הדנטלי בארץ?
גייגר: "אנחנו מחפשים טכנולוגיות משלימות כמו למשל סורקים דיגיטליים להתאמת שתלים, מערכות תכנון וכדומה".
פלטופ הוקמה ב-2010, לאחר האקזיט של משפחת טופז מהמ-לט. כפי שמספר יו"ר החברה שמואל טופז: "אחרי שמכרתי את המלט הבנתי כי הסקטור הבא שבו ישנו עתיד בארץ הוא תחום מדעי החיים. כך נולדה פלטופ. המטרה שלי היא לא רק לעשות כסף - לביתי כבר עשיתי. אני רוצה לספק בארץ מקומות עבודה שהם לא רק מתחום היייטק".
"כשההצעה של אקסלמד הגיעה, ידעתי שהם מעין פריווט אקוויטי כלומר הם לא מתכננים להישאר מושקעים בחברה לטווח ארוך, אבל לא היה אכפת לי כי החזון שלהם הוא מדהים. הם מיזגו אותנו לחברה האמריקאית תוך שהייצור והמו"פ נשארים בארץ ולמעשה מתרחבים מאוד. ההשפעה שלנו בתוך החברה תהיה מהותית. אנחנו יכולים להאיץ כך את החזון אותו קידמנו עד כה בעצמנו, והוא לבנות תעשיית שתלים משגשגת בישראל, ולהביא לתחום את המהפיכה הדיגיטלית".
קרן אקסלמד המתמחה במכשור רפואי, פועלת בשנים האחרונות במודל הפלטפורמה: רכישה של פעילות אמריקאים שיש לה כבר רשת הפצה ומערך מכירות, אך איך לה צמיחה, והוספת טכנולוגיות לפורטפוליו של אותן חברות אמריקאיות, לעתים קרובות, טכנולוגיות מישראל. מלבד קיסטון, הרכישה האחרונה שלה לפני קיסטון דנטל הייתה של חברת סטרטה אשר משווקת את המוצרים שבעבר היו בידי חברת פוטומדקס הישראלית-אמריקאית. מאז כניסתה של אקסלמד לסטרטה באפריל האחרון, עלתה מניית החברה 126%.
לאחרונה ביצע האנליסט סוראז' קליה מבית ההשקעות נורת'לנד קפיטל ניתוח של פעילות הפלטפורמה של אקסלמד עד כה ומצא כי מ-2009 הוא הניב לחברה IRR של 38.9%. חלק מן ההשקעות הן מן הקרן השנייה של אקסלמד אשר על פי ההערכות התשואה שלה אף גבוהה יותר.
החברות במודל זה שכבר ביצעו אקזיט הן OIS, אנדוצ'ויס, וולקנו וקוג'נטיקס, שכולן נמכרו תוך שנתיים מכניסתה לשל אקסלמד לפעילות בחברה. בין משקיעי הקרן נמצאים מגדל, מנורה, ילין לפידות ומשקיעים פרטיים כולל וינסט צ'ינגוויז מלונדון.