השופטת לאה גליקסמן / צילום: הנהלת בתי המשפט
האם מעסיק זכאי לקבל לידיו את הטלפון הנייד והמחשב הפרטי של עובד בכיר שעזב את החברה, ולקבל גישה מלאה למסמכים השמורים בהם וכן לענן האישי של אותו עובד לשעבר? ואם כן - מהן הנסיבות שיצדיקו צעד חריג כל-כך? בית הדין הארצי לעבודה השיב על השאלות הללו לאחרונה, כשהורה לתפוס מחשב וטלפון פרטי של עובד בכיר, שלגביו נטען כי במשך השנה האחרונה לעבודתו בחברה העביר מידע סודי לחברה המתחרה, שאליה אף עבר בהמשך.
הפרשה, המתנהלת בשנה האחרונה בבית הדין לעבודה, נוגעת לחברת "אייל רוטברט הנדסה וניהול", העוסקת בתחום ניהול פרויקטים בהנדסה אזרחית ומעניקה שירותים בתחום בניית תחשיבי שכר-טלה וחשבונות למתכננים וליועצים. ראשיתה של הפרשה בבקשה לצווים זמניים שהגישה "אייל רוטברט הנדסה וניהול" נגד ארז קירזנר, שהועסק כמנהל הסניף הצפוני שלה שממוקם בקריית טבעון. זאת, בטענה כי המנהל, שהיה אחראי לניהול הפרויקטים בסניף זה ולניהול העובדים בו, העביר מסמכים רבים השייכים לחברה לחברה מתחרה, חברת "קורן גואטה", ביצע גזל של סודות מסחריים, הקים עסק מתחרה, והכול תוך ניסיונות לגזילת לקוחותיה עד החרבתה.
גניבת מידע סודי
הצו שהתבקש בשלב הראשון מכונה "צו אנטון פילר" - צו זמני שבמסגרתו ממנה בית המשפט אדם שלישי שמקבל סמכות לחפש, להעתיק ולתפוס נכסים, על-מנת למנוע העלמה של ראיות אפשריות על-ידי נתבע פוטנציאלי, הנדרשות לצורך קיום המשפט. מדובר בצו שנחשב לחריג בהליך האזרחי, בשל החשש מהפגיעה האפשרית בזכויות של אותו נתבע פוטנציאלי והדמיון שיש לו לצווי תפיסה בהליכים הפליליים.
חברת "אמיר רוטברט הנדסה" הגישה את בקשתה למינוי כונס נכסים שיתפוס את מכשיר הטלפון הנייד ומחשבו האישי של קירזנר, על-מנת לבדוק את החשד שהתעורר, שלפיו אותו עובד העביר מידע לחברה המתחרה - חברת "קורן גואטה" - בעודו עובד בחברה.
בבקשה - שהוגשה באמצעות עו"ד יוסי חכם ממשרד חכם את אור-זך עורכי דין - נטען כי אותו עובד בכיר פעל כ"אחרון העבריינים", בשעה שבהיותו מנהל שכיר בכיר בחברה, גנב יחד ובשיתוף עם החברה המתחרה, מידע עסקי וסודי, של החברה.
הבקשה הדחופה לסעדים זמניים, הוגשה לבית הדין האזורי בחיפה במעמד צד אחד, כדי למנוע אפשרות להיערכות ולמחיקת ראיות. זאת, על רקע החשד לגניבת מסמכים בכמות משמעותית ממחשבי החברה, ותוך התבססות על דוח של חוקר פרטי, שהציג ראיות לכך שאותו עובד אכן מקים סניף מתחרה עבור החברה המתחרה במקביל לעבודתו ב"אייל רוטברט".
אולם בית הדין האזורי דחה את הבקשה, מהטעם שאין סיבה להיעתר לה במעמד צד אחד. בית הדין האזורי קבע דיון במעמד שני הצדדים בבקשה ובטענות, אך חברת "אייל רוטברט" ביקשה לעכב את ההחלטה והגישה ערעור עליה לבית הדין הארצי לעבודה.
סיסמה למייל ונייד
בערעור נטען כי הצו מתבקש במעמד צד אחד לאור הנתונים הקשים שהגיעו לידי החברה, והמעידים על העובדה שהמנהל הבכיר חתר להכשלת הסניף הצפוני של החברה, וכן העביר מסמכים חשובים המהווים גזל סוד מסחרי לחברה המתחרה. זאת, באמצעות שימוש בדואר הארגוני של החברה, והעברת נתונים לדואר האלקטרוני שלו ב-GMAIL.
לטענת החברה, למנהל הבכיר שליטה מלאה בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, והוא יכול להשמיד ראיות המעידות על העברת קבצים בקלות - בלחיצה על כפתור ה-delete במחשב ובדואר האלקטרוני. "השמדת הראיות והמסמכים, משמעותה פגיעה חמורה ביכולת המבקשת להוכיח את היקף הנזק ואת תביעתה כנגד המנהל לשעבר וכן כנגד החברה המתחרה", נטען בבקשה. בנסיבות, חזרה החברה על בקשתה לתפיסת כל חומר המחשב, כל ההתכתבויות, המיילים והחומרים שנמצאים אצל אותו מנהל לשעבר, עד להגשת התביעה על-ידה.
הפעם החברה הצליחה לשכנע בצדקת הענקת צו במעמד צד אחד. בית הדין הארצי לעבודה - בהרכב השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק ונציגת העובדים חיה שחר ונציג המעסיקים יהודה פורת - קיבל את הערעור שהגישה, והוציא את צו אנטון פילר כמבוקש. בהחלטת בית הדין נקבע כי לפי הראיות שהוצגו בפניו, אותו מנהל בכיר אכן העביר ב"ג'מבו מייל" קובץ במשקל כולל של 997 מגה בייט - ו"מדובר בקובץ גדול ביותר המעורר חשד להעברת מידע רב מהמחשב הארגוני למחשבו האישי של המנהל הבכיר". עוד ציינו הדיינים בהחלטה כי נתון זה מצטרף לנימוקים אחרים בבקשה, ובהם דוח החוקר שהוצג ומעלה את החשש שהציגה החברה.
על בסיס אלה, הורו הדיינים בבית הדין הארצי על הוצאת צו אנטון פילר לתפיסתם של קבצים והתכתבויות דואר אלקטרוני של אותו מנהל בכיר ותפיסת מסמכים ותכתובות אצל אותו מנהל בכיר לשעבר המזכירים את שמות החברה המתחרה ומנהלה. כמו-כן הורה בית הדין כי על אותו מנהל בכיר לאפשר חיפוש חומרים של חברת "אייל רוטברט" על גבי ענן בחשבונות שאותם הוא מנהל.
בית הדין חייב את אותו מנהל בכיר למסור את הסיסמה שלו למייל, וככל שלא ישתף פעולה אישר בית הדין הארצי לאיש מחשבים לבצע את כל הפעולות הנדרשות לאיפוס סיסמה ולצורך כך ("ורק לצורך כך") הורה גם על תפיסה זמנית של הטלפון הנייד של אותו מנהל בכיר. זאת, כיוון שבהליכי איפוס סיסמה שונים נשלח קוד לטלפון הנייד במסגרת הליך האיפוס.
מדובר בהחלטה קצרה, בת עמוד בלבד, ואולם היא נחשבת לנדירה וחריגה במסגרת תביעות אזרחיות. הלכה למעשה איפשר בית הדין הארצי לעבודה לתפוס את המחשב והטלפון הנייד של אותו עובד בכיר, כדי להוציא ממנו ראיות להפרת אמון וביצוע עוולה מסחרית כלפי מעסיקו לשעבר.
אותו צו שניתן פתח את הפתח להגשת תביעה בהיקף כחצי מיליון שקל נגד המנהל הבכיר לשעבר (ראו מסגרת). התפיסה בפועל בוצעה באמצעות כונס הנכסים עו"ד איתי פרימן.
בהמשך להענקת צו אנטון פילר התקיים דיון נוסף בבית הדין האזורי בחיפה לגבי הסעדים הזמניים המלאים המבוקשים - בהם אי-תחרות של המנהל לשעבר בחברת "אייל רוטברט", ובסיומו הגיעו הצדדים להסכמה כי אותו מנהל לשעבר מתחייב לשמור בסודיות כל מידע של החברה, ולא לגלותו בשום צורה, וכן הוסכם כי לא יעבוד בתחום ניהול פרויקטים בהנדסה אזרחית באזור צפון הארץ. כמו-כן, הוסכם כי העובד לשעבר והחברה המתחרה לא יפנו לרשימה של לקוחות החברה באזור הצפון לתקופה של חצי שנה.
החברה: "המנהל פעל כגיס חמישי ורקם עם חברה מתחרה מזימה נכלולית להחריב אותנו"
חברת "אייל רוטברט הנדסה וניהול" הגישה תביעה בגובה חצי מיליון שקל נגד מנהל הסניף הצפוני שלה לשעבר שממוקם בקריית טבעון, שעודנה תלויה ועומדת. לטענת החברה, בעקבות תפיסת המחשב של המנהל הבכיר לשעבר, הודות לצו של בית הדין הארצי לעבודה, נמצאו ראיות המבססות את החשד לכך שהוא הוציא חומריים מסחריים סודיים ממחשבי החברה, והעבירם לחברה המתחרה ולמנהלה.
לטענת "אייל רוטברט", אותו מנהל פעל "כגיס חמישי, בשעה שמתוקף תפקידו הוא נהנה מגישה למידע מסחרי רגיש וסודי של החברה וחודשים ארוכים לפני התפטרותו המתוכננת, רקם יחד עם החברה המתחרה "מזימה נכלולית להקמת עסק מתחרה תוך ניסיון להחריב את חברת 'אייל רוטברט'".
עוד לטענת החברה, היא גילתה כי התקשרותם ורקימת המזימה הזדונית של המנהל עם החברה המתחרה, החלה לפני ינואר 2018 - כ-11 חודשים, טרם עזיבתו את עבודתו בחברה. לפי הבקשה, כבר בינואר 2018 קיבל המנהל מהחברה המתחרה, מייל עם תלוש דמה, שבו מצוין גובה שכר של עובד לאחר ביצוע הפרשות על-פי דין. הצעת השכר הנ"ל, נטען, מהווה עדות למשא-ומתן שהיה בין המנהל לחברה המתחרה לפני חודש ינואר, אך חמור מכך, נטען כי זה מעיד על העובדה כי ממועד זה, המנהל היה עובד של החברה המתחרה ופעל לשם קידום האינטרסים שלה.
עוד לטענת "אייל רוטברט", במשך חודשים רבים העביר אותו מנהל מידע סודי, פרויקטים ועסקאות לחברה המתחרה, וכן במשך חודשים רבים עמל על הקמת סניף מתחרה בצפון. לפי הנטען בבקשות שהוגשו לבית הדין, בהמשך אף התברר כי אותו סניף מתחרה החל לפעול מביתו של המנהל בעודו עובד בחברת "אייל רוטברט".
לדברי "אייל רוטברט", במארס 2018, כ-9 חודשים טרם התפטרותו, העביר המנהל מייל לחברה המתחרה, שבו הוא ממליץ לה להגיש, במקביל ל"אייל רוטברט", ותוך ניגוד אינטרסים מוחלט, הצעת מחיר למכרז שנודע לו עליו במסגרת תפקידו. לטענת "אייל רוטברט", כתוצאה ממשלוח מייל זה, ותוך מעילה קשה באמונה של החברה, קיבל המנהל שלה טובת הנאה מהחברה המתחרה, בצורת כרטיסי טיסה לו ולבנו.
עוד נטען כי כ-5 חודשים טרם התפטרותו מ"אייל רוטברט", נעשתה החלפת מיילים בין המנהל הבכיר לשעבר לבין בעלי החברה המתחרה, שבמסגרתם הוא "גנב" קבצים המכילים מידע מסחרי והעביר אותם לחברה המתחרה. בין היתר, נטען, העביר אותו מנהל מידע אודות מכרזים שהתפרסמו ושהגיעו לידיעתו במסגרת עבודתו, וכן פעל להעברת מיילים לחברה המתחרה שבהם המליץ לה להירשם למאגרים שונים של מועצות אזוריות ועיריות - מידע שאף הוא הגיע לידיעתו מתוקף תפקידו.
העובד לשעבר והחברה הנתבעת בפרשה מכחישים את כל טענות חברת "אייל רוטברט", וטוענים כי מדובר בתביעה מופרכת, וכי בשום שלב לא היה להם מה להסתיר ועל כן לא התנגדו לצווים המבוקשים.
באמצעות עו"ד נמרוד כנפי, מסרו קירזנר וחברת קורן-גואטה ניהול פיקוח וייעוץ הנדסי בע"מ, בתגובה: "מתחילת ההליכים, וכפי שגם ציין כונס הנכסים שמונה כדי לתפוס את המסמכים, מר קירזנר וחברת קורן-גואטה שיתפו פעולה באופן מלא, ואלו אף לא התנגדו למסירת התכתובות המעטות שנמצאו על ידי הכונס ואשר לא היה בהן דבר וחצי דבר. אין ולא היה למר קירזנר וחברת קורן-גואטה דבר וחצי דבר להסתיר.
עוד נמסר, כי "חברת קורן-גואטה כלל אינה מתחרה של התובעת, והניסיון של התובעת - חברת אייל רוטברט לקשור בין פעילותה המצומצמת לזאת של חברת קורן-גואטה, הינו מגוחך. היפוכם של דברים הוא הנכון. עובדה היא, כי התובעת לא צירפה ראיה או בדל של ראיה, בין כזו שהייתה ברשותה טרם מתן הצו ובין שזו 'נתפסה' במסגרת הצו, המלמדת על גזילת סוד מסחרי כלשהו ו/או על פניה של מי ממרשינו למי מלקוחותיה של התובעת. אדרבא, כפי שהוכח והתברר, דווקא אותו קובץ שנשלח לפי הטענה באמצעות ג'מבו מייל, הינו קובץ שהיה ברשות התובעת עוד טרם הצו, היינו שזה לא נתפס והתקבל במסגרת הצו. מרגע שהדבר התברר, פנו קירזנר וחברת קורן מספר פעמים בדרישה לקבלו, ודרישות אלה לא נענו, ורק לאחרונה ובהמשך לדיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, נאלצה התובעת להודות, כי קובץ זה על תחולתו מצוי ברשותה, אלא שזו עדיין מסרבת לגלותו, מאחר וברור לה, שחשיפת האמת תלמד על מופרכות טענותיה.
"מר קירזנר וחברת קורן-גואטה בטוחים, שכגודל המהומה גם גודל המאומה, ולא ירחק היום בו התביעה תידחה כליל. המדובר בהליך קנטרני, שהוגש בחוסר תום לב, על ידי חברה שפעילותה הצטמצמה בשנים האחרונות בצורה משמעותית, בין היתר בשל עזיבה מגמתית של עובדים בחברה, והניסיון לייחס למרשינו ולחברת קורן-גואטה בפרט, כוונות להתחרות בפעילותה, הינו לעג לרש".