אבנר נתניהו ביום גיוסו לצה"ל בלשכת הגיוס בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
הדבר הכי קל זה לתקוף את משפחת נתניהו ואת אבנר נתניהו בפרט, על כך שהוא בחר לטייל באוסטרליה ובניו-זילנד על חשבון משלם המסים הישראלי. ואכן, זה מרגיז לקרוא שבזמן שישראלים רבים מתקשים לגמור את החודש, הסכום המשוער שמשלמת המדינה בעבור אבטחת הטיול שעורך נתניהו ג'וניור בקצה העולם, לפי הפרסום בעיתון "דה מרקר" הבוקר, מגיע ל-100 אלף שקל בחודש.
אבל כשצוללים לפרטים, וחושבים על כך יותר לעומק, מבינים שהדבר הקל הוא לא בהכרח הדבר הנכון או ההגון, וכי נתניהו הבן זכאי גם להבנה ולסימפטיה. נתחיל בזה שאבנר נתניהו, כמו כל צעיר ישראלי אחר, זכאי ליהנות מטיול אחרי הצבא הכול כך פופולרי במקומותינו.
נמשיך בכך שאבנר אומנם בחר לטייל בניו-זילנד ובאוסטרליה אבל הוא בטח שלא בחר לצרף שני מאבטחים צמודים לטיול. הדבר נכפה עליו על ידי גורמי הביטחון. כפי שנמסר מאגף הביטחון במשרד רה"מ: "סידורי האבטחה של בני משפחתו של רה"מ נקבעים ע"י גורמי הביטחון בלבד. מטבע הדברים, איננו יכולים איננו יכולים להתייחס למדיניות ולסידורי האבטחה".
אבטחת בניו של ראש הממשלה היא דבר מחויב המציאות שכן, ככול הנראה, ישנם איומים קונקרטיים עליהם. לא קשה לנחש שיש גורמים בעולם שהיו שמחים להחזיק בידיהם את בנו של ראש הממשלה. אם חלילה תאלץ מדינת ישראל לחלץ את אחד מבניו של רה"מ ממצב כזה, זה יעלה לנו "קצת הרבה יותר" ממימון שני מאבטחים.
יתר על כן, כל מי שראה אי פעם אישיות שמאובטחת באופן צמוד יודע שלא מדובר בכיף גדול. אבטחה צמודה סביב צעיר שרק רוצה לטייל באוסטרליה היא לא פרס עבורו, אלא היא בעיקר נטל. בטח לבחור כמו אבנר שמקורביו מעידים עליו שהוא רק רוצה לברוח מהפרסום.
אז אין מה לרחם על אבנר, אבל גם לא צריך לקנא בו. כל מי שטייל בחו"ל אחרי הצבא יודע שחלק מהחוויה הוא האפשרות להיות חופשי ואנונימי. נתניהו לא נהנה מכך. זה לא שהמדינה מממנת לו מלונות יוקרה או טיולי ג'יפים בערבות טסמניה, היא רק מספקת לו מאבטחים.
אז נכון שהיה יותר זול ויותר ראוי שאבנר נתניהו יתחשב בסוגיית האבטחה ויבחר לו יעד יותר זול לטיול שאחרי הצבא ואולי יקצר את הטיול. אם הוא היה נוסע להודו, למשל, כמו ישראלים רבים אחרים, או למדינות מרתקות אך זולות אחרות, ולאו דווקא לקצה העולם לניו-זילנד, הסכום החודשי שמשלם המסים הישראלי היה מוציא על האבטחה שלו היה משמעותית יותר קטן. אבל דרישה כזאת מאבנר נתניהו היא בבחינת חלום באספמיה במציאות שבה כבר מזמן בוחרים מנהיגי המדינה לגור במגדלי יוקרה או בווילות פאר. אף אחד לא הולך היום לשדה-בוקר. ואם במנהיגים נפלה שלהבת, אין מה לצפות מילדיהם.