גרגורי גורטובוי / צילום: שלומי יוסף
בין יולי 2012 לפברואר 2016 היה איש העסקים האוקראיני וחבר הפרלמנט לשעבר, אלכסנדר גרנובסקי, בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד (BGI, BSD וויליפוד). שליטתו בחברות הללו הסתיימה בקיץ 2015, בהעברת השליטה לאיש העסקים גריגורי גורטובוי, אזרח ישראלי בעל אזרחות רוסית, המתגורר באוקראינה. ביולי 2015 רכש גרוטבוי בסכום לא ידוע את השליטה בחברה הפרטית "ישראל 18" הרשומה בהולנד והשולטת בפירמידה, מגרנובסקי שנקלע לקשיי נזילות.
כבר בעת הרכישה, מכיוון שההסכם בין גרנובסקי לגורטובוי לא היה גלוי לציבור המשקיעים ולנושים, עלו גם ספקולציות ושמועות, שלפיהן גרנובסקי עדיין שולט בפירמידה מאחורי הקלעים, וגורטובוי הוא מעין איש קש שלו; במפגש עם עיתונאים לאחר הרכישה, גורטובוי הכחיש זאת בתוקף, ואולם, ה"שמועה" על השליטה המדומה הפכה להיות חלק מכתב האישום שהוגש נגד גרנובסקי וגורטובוי וכן נגד יוסף שניאורסון, שכיהן כמנכ"ל, סגן יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות בפירמידה. כתב אישום זה הסתיים היום (ב') בהרשעתם של גורטובוי ושניאורסון, על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות גניבה, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות של מרמה והפרת אמונים (כל אחד על פי חלקו).
כתב האישום המתוקן מייחס לשניאורסון, שהחזיק אף הוא במניות "ישראל 18" (4.95%), סיוע לעבירות גניבה בידי מורשה בסך כרבע מיליארד שקל, לגורטובוי עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסך 3 מיליון דולר, ולשני נאשמים נוספים עבירות נוספות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע.
הסדר הטיעון כולל גם הסכמה על עונשי מאסר של 36 חודשים לשניאורסון ו-31 חודשים לגורטובוי. בנוסף, הוסכם כי גורטובוי ישלם קנס כספי בסך 1.2 מיליון שקל. הטיעונים לעונש בעניינם נקבעו לחודש הבא, ואם יאשר ביהמ"ש את העונשים שהוצעו בהסדר עתידים גורטובוי ושניאורסון לבלות חודשים ארוכים במאסר. זאת, בשעה שגרנובסקי מנהל את חיו בחו"ל, ונותר חופשי (ראו מסגרת).
משיכות כספים
האירועים שבהם הורשעו גרוטבוי ושניאורסון עוסקים בשליטתם, יחד עם גרנובסקי, בפירמידת החברות שבבסיסה כחברת המזון וויליפוד, ובגניבת כספים מהחברות. האירועים נחשפו בעקבות חקירה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ני"ע.
לפי הנטען בכתב האישום שבו הודה, גורטובוי ניצל את שליטתו בחברות ציבוריות ישראליות ואת תפקידו כדירקטור ויו"ר דירקטוריון ופעל בעצמו, באמצעות שלוחיו ובאמצעות נושאי המשרה בחברות. זאת, על-מנת להסתיר את העובדה שכספי החברות הוצאו מהן במרמה ואף את העובדה שסוכם לגביהם שישמשו כבטוחה לטובת ההלוואות שנתנו בנקים זרים לחברות הקשורות בגרנובסקי ובו.
בתוך כך, נטען, הציג גורטובוי מצגי שווא לנושאי המשרה ולמוסדות החברות הציבוריות כאילו הוא פועל לטובת החברות ולהחזרת הכספים המופקדים בפיקדונות, כאשר למעשה היה שותף פעיל בהסתרת מצבם האמיתי ואף המשיך במשיכות כספים מן החברות הציבוריות שלא כדין, ללא אישורים מתאימים. זאת, תוך העמדתם בסיכון ותוך הסתרת ענייניו האישיים מנושאי המשרה וממוסדות החברות הציבוריות.
שניאורסון, על-פי הנטען, מעל באמון שנתנו בו חברות ציבוריות מתוקף תפקידו כמנכ"ל ודירקטור, תוך שהוא מציג למוסדות החברות ולנושאי המשרה מצג שווא של תפקוד תקין לטובת החברות. הטענה המרכזית כנגד שניאורסון סובבת סביב העובדה שאיפשר וסייע לגרנובסקי ולגורטובוי כבעלי השליטה בחברות ציבוריות לעשות ככל העולה על רוחם בחברות.
בטוחות לבנקים
לפי כתב האישום המתוקן שבו הודו שניאורסון וגורטובוי, שניאורסון סייע להעמדת כספי החברות הציבוריות בפירמידת החברות כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'אן, לצורך הבטחת החזר הלוואות שקיבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, וזאת במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים. עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, הוסתרה על-ידי שניאורסון מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור. בסך-הכל הוצאו באופן זה כ-60 מיליון דולר מכספי החברות הציבוריות בין השנים 2014-2012. מהאישום עולה, כי רוב הכספים לא הושבו לחברות הציבוריות.
עוד לפי האישום, לאחר שגורטובוי קיבל את השליטה בחברות מידי גרנובסקי והפך לבעל השליטה וליו"ר הדירקטוריון, גורטובוי ושניאורסון ניצלו את מעמדם בחברות כיו"ר דירקטוריון וכמנכ"ל, ואת האמון שקיבלו מהחברות ומנושאי המשרה, על-מנת להמשיך להסתיר את מצבם האמתי של הפיקדונות, באמצעות הצגת מצגי שווא למוסדות החברות ולנושאי המשרה, תוך מעילה באמון שניתן בהם ובעודם גורמים לחברות לדווח דיווחים מטעים לציבור.
בנוסף, בינואר 2016 פעל גורטובוי להוצאת 3 מיליון דולר במרמה מוויליפוד, במסגרת השקעה באג"ח PPH, וזאת באמצעות הצגת מצגי שווא לנושאי המשרה של החברה. לפי האישום שבו הודה, גורטובוי טען בפני נושאי המשרה כי מדובר בהשקעה באג"ח, בעוד שלמעשה מדובר היה בהעברת כספים שהתבצעה לכאורה כחלק מניסיון של גורטובוי לפרוע חובות של חברה פרטית הקשורה לגרנובסקי ולו.
הסדר בגישור
כתב האישום המקורי בפרשה הוגש לפני שנה בדיוק, באמצעות עוה"ד אבי ארוניס וסתיו גינת ממחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, והנאשמים הכחישו תחילה את כל המיוחס להם.
באוקטובר האחרון הורה שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, כי במקביל לבירור כתב האישום וקיום דיוני הוכחות בפניו (שהראשון בהם נקבע לינואר 2019), יתקיים גם הליך גישור פלילי בעניינם של גורטובוי ושל שניאורסון, שאותו ינהל שופט בית המשפט המחוזי בת"א בני שגיא. הסדר הטיעון שהוצג היום לביהמ"ש, נולד במסגרת הליך הגישור האמור. הצדדים הודיעו לביהמ"ש כי הגישור הצליח, הודו בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינם והורשעו.
אלכסנדר גרנובסקי עדיין חופשי בחו"ל: הפרקליטות נכשלה בניסיונות להביאו לארץ
הנאשם השלישי בפרשה, אלכסנדר גרנובסקי, לשעבר בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד, שמכר את שליטתו בפירמידה בקיץ 2015 לאיש העסקים, גריגורי גורטובוי, אינו שוהה בארץ. מהדיון שהתקיים היום (ב') עולה, כי הפרקליטות לא הצליחה להביאו ארצה במטרה להעמידו לדין, חרף ניסיונות שונים במהלך החודשים האחרונים.
מאחר שהתיק נגד יתר הנאשמים בתיק הסתיים בהסדר טיעון, לא ניתן לנהל את האישום נגד גרנובסקי בהיעדרו - ועל כן הפרקליטות ביקשה להתלות (להשהות) את ההליכים נגדו. זאת, הגם שגרנובסקי קשור קשר מהותי לכל האירועים שבהם הורשעו הנאשמים בפרשה.
לפי הנטען בכתב האישום, גרנובסקי ניצל את שליטתו בחברות ציבוריות ישראליות, ואת תפקידו כדירקטור, ופעל בעצמו, באמצעות שלוחיו ובאמצעות נושאי המשרה בחברות הציבוריות, כדי למשוך במרמה מהחברות כספים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים ולהפקידם בבנקים זרים שעימם היו לו קשרים עסקיים. כנגד ההפקדות, שלגביהן סיכם עם הבנקים שישמשו כבטוחות לטובתם, ניתנו לגרנובסקי, לחברות בבעלותו או לחברות הקשורות בו הלוואות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים - כל זאת תוך העמדת הכספים בסיכון, ללא אישור כנדרש ותוך הסתרת ענייניו האישיים של גרנובסקי בהפקדות מנושאי המשרה וממוסדות החברות הציבוריות.
בנוסף, נטען נגד גרנובסקי כי פעל על-מנת להסתיר את העובדה שכספי החברות הציבוריות שלעיל הוצאו מהן במרמה ואף את העובדה שסיכם עם הבנקים כי הכספים ישמשו כבטוחות לטובת ההלוואות שנתנו הבנקים הזרים לחברות הקשורות בו.