שר האוצר, משה כחלון / צילום: איל יצהר
"הגירעון הנמוך מהצפוי ב-2018 יבוא על חשבון הגירעון ב-2019", כך מעריך היום (ב') יונתן כץ, כלכלן בכיר בבית ההשקעות לידר. לדבריו, משרד האוצר העביר למעשה 0.3% תוצר מנתוני הגירעון של 2018 לשנת 2019, שצפויה בעקבות כך להסתיים בגירעון חריג של כמעט 4% תוצר.
בסקירה שפרסם בעקבות פרסום נתוני ביצוע התקציב אתמול, כותב כץ כי "הגירעון התקציבי בשנת 2018 הסתכם ל-38.9 מיליארד שקל, לעומת התכנון של 38.5 מיליארד שקל. יחד עם זאת, ההוצאה של המשרדים האזרחיים חרגה ב-5.7 מיליארד שקל, וההוצאה הביטחונית חרגה ב-1.7 מיליארד שקל (לעומת התקציב המקורי). כל הרזרבה הכללית בתקציב (3.5 מיליארד שקל) נוצלה. לעומת זאת, הוצאות הריבית פחתו ב-2.4 מיליארד שקל יחסית למתוכנן בתקציב". כץ מוסיף כי "ההכנסות ממסים היו נמוכות מהיעד ב-0.9 מיליארד שקל, אך ההכנסות מהמוסד לביטוח לאומי היו גבוהות מהיעד ב-2.4 מיליארד שקל (הפקדות עודפי גבייה של הביטוח הלאומי במשרד האוצר), כנראה על רקע הירידה בתשלומי דמי אבטלה והבטחת הכנסה (לעומת המתוכנן)".
באשר לשיפוצי הגירעון, כותב כץ, כי "בשנים קודמות האוצר פעל בסוף השנה להגדיל את הגירעון כדי לא להיות בתת ביצוע, זאת על ידי הקדמת הוצאות והקדמת החזרי מסים. השנה משרד האוצר פעל הפוך: כדי למנוע גרעון גדול מדי וחריגה מהיעד, האוצר דחה הוצאות ודחה החזרי מסים לתחילת בשנת 2019. למשל: החזרי מע"מ ירדו ב- 0.4 מיליארד שקל בדצמבר 18 לעומת דצמבר 17. הגבייה ממס הכנסה נטו עלתה ב-19.3% (y/y) בדצמבר. אנו מעריכים שאותם תרגילים קיזזו כ-0.3% תוצר מהגרעון בשנת 2018 וטובת 2019.
"אנו צופים שהגרעון בשנת 2019 יתקרב ל-4% תוצר, מה שיחייב התאמות פיסקאליות על ידי הממשלה הבאה, כולל העלאת מסים אשר צפויות לתרום לעלייה באינפלציה. בזכור, בשנת 2013 מהלכי לפיד (מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכו') תרמו כ-0.8% לאינפלציה. בתחזית האינפלציה שלנו הנחנו השפעת מיסים של 0.2% בלבד".