גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפליקציה שמפותחת בישראל ורוצה לשנות את מפת התחבורה

החטיבה הישראלית של חברת HERE השיקה היום אפליקציה לנסיעות שיתופיות, שתחל לפעול בישראל בקרוב, וכן מתחילה להפעיל מרקטפלייס לתחבורה ● מנכ"ל החטיבה ליעד יצחק: "זה מזעזע שמכונית עם חמישה מקומות ששוקלת טון מסיעה אדם אחד"

פקקים/צילום:איל יצהר
פקקים/צילום:איל יצהר

HERE Mobility, החטיבה הישראלית של חברת המיפוי העולמית HERE Technologies, הציבה לעצמה מטרות גדולות כמו להפחית את הפקקים וזיהום האוויר, ולבצע דמוקרטיזציה של שירותי התחבורה עבור הצרכנים. הדרך לעשות את זה? אפליקציה חדשה שמושקת הערב באופן גלובלי בשם SoMo, (קיצור של "Social Mobility") במסגרת תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם CES, שנערכת השבוע בלאס וגאס. האפליקציה מרכזת את שלל אמצעי התחבורה, ובנוסף תוכננה להפוך את החיים שלכם לקלים יותר בפעם הבאה שתחפשו טרמפ להופעה, חתונה או אפילו לסתם פעולה שגרתית כמו הגעה לעבודה.

האפליקציה יוצרת מעין רשת חברתית המתמקדת בשיתוף נסיעות בין מכרים, ומלווה את המשתתפים בכל השלבים מרגע התכנון ועד ההגעה ליעד. "רוב הנסיעות שלנו הם למקומות שבהם אנחנו פוגשים עוד אנשים שהגיעו לאותה מטרה, והרבה אנשים רוצים לשתף פעולה סביב ההגעה ולא יכולים כי אין פלטפורמה ייעודית לכך", אמר ליעד יצחק, מנכ"ל HERE Mobility בשיחה עם "גלובס", "היום כדי לתאם איסוף והגעה לאירוע משתמשים בפייסבוק, וואטסאפ, או אקסל בצורה לא נוחה ומסורבלת, אנחנו באים לפתור את זה". יצחק אף הביע תסכול אישי מהפלטפורמות שמשמשות היום להתארגנות סביב נסיעות משותפות. "אם אני רוצה לשתף פעולה עם עוד הורה סביב פעילות כתתית של הבת שלי, להסיע את הילדים בכיוון אחד ושהוא יחזיר אותם, היכולת שלי לעשות את זה בעזרת הוואטסאפ היא אפסית. ברגע שהנושא עולה בוואטסאפ הכיתתי יש חמש דקות של שיח אינטנסיבי, ואז עוברים נושא וזה אבוד".

אז איך בדיוק זה יעבוד? נניח שאתם קבוצת חברים שמעוניינים לצאת לטייל בשבת בבוקר. דרך האפליקציה, תוכלו לפחות "מפגש" (Gathering), ולהזמין זה את זה להצטרף אליו. לאחר מכן, החברים שיוציאו רכב יגדירו זאת בתוך המפגש, ויציינו את מספר המקומות הפנויים ברכביהם, ואת מסלול הנסיעה מביתם לנקודת היעד. כך, שאר החברים יוכלו לבקש להצטרף לנסיעה ברכבים, כאשר הצגת המסלול מאפשרת לבקש נקודת איסוף שקרובה אליו ונוחה לנהג.

האפליקציה מלווה את המשתמשים גם במהלך הנסיעה - ניתן לראות מיקום זמן אמת של כולם, והנוסעים מקבלים התראות כשהנהג יוצא לדרך, מתעכב או מתקרב לנקודת האיסוף. המפגשים שניתן להגדיר באפליקציה הם מגוונים, ויכולים לייצג נסיעה חד פעמית או שגרתית שחוזרת על עצמה. ניתן להגדיר דרכה גם אירועים ציבוריים, כמו הופעה למשל.

"המטרה שלנו היא להפחית את כמות הנסיעות שקורות היום, כדי להפחית את הפקקים, ואחד המקומות הכי בעייתיים בנוגע לכך הוא התפוסה הממוצעת ברכב הפרטי - 1.1. זה מזעזע שמכונית עם חמישה מקומות ששוקלת טון מסיעה אדם אחד. לכן היכולת לחבר אנשים לנסוע ביחד היא משמעותית. מודל הקארפול המקובל היום הוא לשלם על הנסיעה, כשהחברה שסיפקה את הפלטפורמה לארגון הנסיעה לוקחת חלק מהתשלום. הגישה שלנו שונה כי להערכתי הרצון שלנו לשתף פעולה דווקא יורד כשנכנס תשלום. אם אני רוצה לשתף פעולה עם הורים בכיתה של הבת שלי, אני לא עושה את זה עבור תשלום", מסביר יצחק.

תוך פחות משנה: מעל ל-1.4 מיליון כלי רכב

בנוסף, האפליקציה מרכזת את כל אפשרויות התחבורה הנוספות להגעה לנקודת המפגש. יש בה מידע על תחבורה ציבורית ב-300 ערים בעולם, כולל ערי ישראל, והיא מפעילה גם "מרקטפלייס" שייפתח בהדרגה בערים שונות שממפה את כל אפשרויות התחבורה כולל תחנות מוניות, חברות להשכרת מכוניות, שיתוף אופניים ועוד, אותו יצחק מכנה "אמזון לתחבורה". המרקטפלייס ייפתח השבוע באפליקציה במעל 15 ערים מרכזיות כמו לונדון, ברצלונה, ולוס אנג'לס וכל חודש יתווספו אליו 5-10 ערים, על מנת לשלוט על איכות השירות למשתמשים. בחברה אומרים כי בישראל המרקטפלייס כנראה יפתח במהלך השנה הקרובה. באפשרויות המרקטפלייס והתחבורה הציבורית המשתמשים יוכלו להשתמש גם בשגרה, כדי לברר דרכי הגעה למקום מסוים, מבלי להגדיר אירוע במיוחד דרך האפליקציה, בדומה לשימוש שנעשה היום באפליקציות כמו מוביט או גוגל מאפס.

למרות שהוא מתחיל לפעול בהדרגה רק השבוע, המרקטפלייס הושק לפני שנה, אז החברה הזמינה ספקים של אמצעי תחבורה להצטרף אליו. "רצינו ליצור מקום מפגש לספקים בתחום שייצור שוק תחרותי, ושדרכו ניתן להזמין את הנסיעה ולבצע את כל ההתקשרות בין הלקוח לספק. התחלנו באירופה, ומהר מאוד הבנו שאנחנו מכסים את כל אירופה, אז עברנו לצפון אמריקה וגם שם יש לנו כבר כיסוי מאוד טוב. עכשיו אנחנו מתרחבים מאוד מהר בדרום אמריקה. מעל 500 ספקים כבר הצטרפו אלינו, תוך פחות משנה, ומעל 1.4 מיליון כלי רכב, לאובר למשל לקח שמונה שנים להגיע לכמות כזו של רכבים. החזון שלנו הוא לייצר תחרות כך שהצרכן ייבחר את מה שטוב לו ולדעתי הוא משותף להרבה גורמים, חוץ מגורמים שלא מעוניינים בתחרות" אומר יצחק.

אותם גורמים שלא מעוניינים בתחרות ושולטים בשוק, הם בעיה שנוצרה לדברי יצחק, כחלק מהמעבר של עולם התחבורה ממודל של בעלות על רכב למודל של ניידות כשירות. "החזון של המודל הזה הוא שאפשר יהיה לנסוע מנקודה לנקודה באופן פשוט דרך מגוון שירותים ועל הדרך להפחית פקקים, אבל בפועל קורית מגמה הפוכה - חברות הרייד היילינג הגדולות הפכו להיות מונופוליים, כמו אובר וליפט בארה"ב, יאנדקס ברוסיה, דידי בסין וגט בישראל. זה אומר שאם נמשיך ככה, בעוד עשר שנים היכולת שלנו לנוע מנקודה לנקודה תהיה תלויה בספק שירות אחד או שניים. הן משקיעות מיליארדים כדי לסבסד נסיעות ולהגיע למצב של מונופול, שבו הן יכולות להעלות מחירים. הן גם הופכות את הפקקים לקשים בהרבה". מטרת המרקטפלייס היא לפתור את אותה בעיה על ידי פתיחה של השוק והצגה של כלל האלטרנטיבות לצרכנים. יצחק מעיד כי נכון להיום, חברות הרייד היילינג הגדולות אכן לא הצטרפו אליו, ומדגיש כי "אנחנו לא מתחרים בהן בשום צורה, ונשמח שיצטרפו".

את שירות המרקטפלייס החברה מציעה גם לעסקים וארגונים כמו בתי מלון, מסעדות או בתי חולים שרוצים להציג ללקוחות שלהן את דרכי התחבורה אל העסק וממנו, וניתן להציג אותו באמצעות הצבת מסך מגע במקום, שילובו באפליקציה של בית העסק או באתר האינטרנט שלו. לדברי יצחק, באפליקציה לא יוצגו פרסומות והמשתמשים גם לא ישלמו דמי מנוי עבור השירות, אלא אם כן יזמינו נסיעה דרכו ויידרשו לשלם עבורה. גם ספקים שמבקשים להצטרף למרקטפלייס, או בתי עסק שיציגו אותו ללקחותיהם לא נדרשים לשלם על כך.

אז מה המודל הכלכלי?
"המודל הכלכלי שלנו הוא קבלת עמלה על כל נסיעה מספקי השירות. אבל אנחנו מספקים גם כלים טכנולוגיים בחינם לחברות האלו, שיוצרים אצלן רווח כלכלי גדול ממה שהן משלמות לנו, מה שהופך את ההצטרפות למשתלמת עבורן. החברות מקבלות מערכת לניהול צי רכב שמפחיתה את כמות הנסיעות והנסועה (קילומטראז') ומאפשרת התייעלות דרמטית. הרבה ספקים כמו תחנות מוניות לא התקדמו מאז שנות ה-80 מבחינה טכנולוגית".

יצחק מבטיח פיצ'רים נוספים שיגיעו בקרוב לאפליקצייה החדשה כמו אפשרות לצ'ט, אפשרות להירשם באירוע כמישהו שמחפש טרמפ גם אם אין כרגע רכבים עם מקום פנוי, אינטגרציות עם כל הרשתות החברתיות שיאפשרו לשתף את המפגשים ביתר קלות, ושפת ממשק עברית (כרגע האפליקציה זמינה באנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית ופורטוגזית).

HERE Technologies, חברת המיפוי העולמית אליה HERE mobility משתייכת, נרכשה לפני שלוש שנים מנוקיה על ידי חברות הרכב הגרמניות דיימלר, ב.מ.וו ואאודי, ומאז הצטרפו כמשקיעות בה גם אינטל, בוש וקונטיננטל.

איך החזון שלכם לייעול מודל הניידות כשירות מסתדר עם בעלות החברה ע"י יצרניות רכב?
"זה בדיוק מה שהן מחפשות", אומר יצחק. "החברות האלה מבינות שהעתיד הוא במודל הניידות כשירות, והחזון שלנו תואם את האסטרטגיה שלהן".

יצחק מסביר כי החטיבה הישראלית, שהוקמה לפני שנה וחצי, מאוד עצמאית. "יש לנו צוות מרקטינג, מכירות, משפטי ופיננסים משלנו. מרכז הפעילות בישראל נבנה מאפס, כשהתחלנו היינו 26 אנשים עם מצגת, וחזון לבנות שוק ניידות תחרותי ולייעל את התחבורה. אנחנו היום קרוב ל-260 אנשים - אחד המרכזים הגדולים בישראל שעוסקים במוביליטי. אנחנו גאים להיות חלק מיצירת התעשייה של ניידות חכמה בישראל, שצומחת בקצב מהיר. בעבר, כשהמיקוד היה תעשיית הרכב, לא הייתה לישראל נגיעה בעולם התחבורה בכלל".

כחלק מהתמקדות החטיבה הישראלית בפתרונות ניידות חכמים, היא מתכננת גם להתחיל בקרוב בפנייה לערים ולגופים מדינתיים בעולם, כדי לספק להם דאטה שיסייע בהבנת הגורמים לפקקים ובקבלת החלטות בהתאם. "היום קבלת ההחלטות היא תיאורטית, ורק אחרי שנה בודקים כיצד החלטה מסוימת השפיעה. בניו יורק למשל ניסו לצמצם את השימוש ברייד היילינג, ואסרו על הרכבים לעצור בצד הדרך, מה שהביא לכך שהם נוסעים ללא עצירה וזה רק יצר יותר עומס" מסביר יצחק. "אנחנו יכולים למדוד בזמן אמת את התחבורה בעיר, באמצעות האינפורמציה שנקבל מהאפליקציה, ומספקי המרקטפלייס. נתונים בזמן אמת יביאו לקבלת החלטות טובות יותר" הוא מסכם.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?