גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

ישיבת פוניבז' / צילום: רפי קוץ

לומדי התלמוד דווקא תורמים לכלכלה

בניגוד לכל הנראטיבים על בזבוז הכסף הציבורי שבלימוד תלמוד ועל אובדן התוצר - כדאי לדעת: ההשקעה בהשכלה היא השקעה משתלמת ● ההשקעה בלימוד התלמוד עוזרת לכלכלה, שכן היא משפרת את רמת ההגינות של העסקים ובכך מאפשרת אותם חרף מערכת המשפט הבלתי מתפקדת ומאפשרת לישראל פריחה כלכלית

החלטת בית משפט / צילום: Shutterstock

איך לחשב את מס רכישה בהעברת זכויות: לפי שווי המניות או לפי שווי המקרקעין?

בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי חישוב מס הרכישה ייעשה לפי שווי המקרקעין ולא לפי שווי המניות

האונייה MSC SHEILA שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד / צילום: MSC

1,000 מכולות: זו האונייה שעושה היסטוריה בנמל הפרטי החדש באשדוד

האונייה MSC SHEILA, שעגנה אתמול בנמל הפרטי באשדוד, היא הראשונה לבצע פעולות טעינה בנמל החדש שמועד פתיחתו הרשמי טרם נקבע ● האונייה, שמצוידת במנופים עצמאיים, תפנה 1,000 מכולות ריקות לטורקיה

ארוכה הדרך לעשיית צדק בישראל / איור: גיל ג'יבלי

טוחנות, טוחנות ושוב טוחנות: לא תאמינו עד כמה ארוכה הדרך למשפט צדק בישראל

הליך עשיית הצדק מורכב משרשרת ארוכה, והתוצאה היא אלפי תיקים ששוכבים בביהמ"ש כבר למעלה מ-3 שנים ● גלובס בוחן באמצעות מומחים את שרשראות הצדק, הבעיות והמחירים בכל אחת מהן - מחקירת המשטרה, דרך הפרקליטות ועד לניהול ההליך בביהמ"ש ● פרויקט מיוחד

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

ישראל במוקד: כך מדווחים בעולם על "המדינה הראשונה שתעניק חיסון שלישי"

ההחלטה הישראלית להיות המדינה הראשונה בעולם שתעניק חיסון שלישי נגד קורונה לאוכלוסייה מבוגרת זכתה לסיקור בינלאומי רב ביממה האחרונה ● כלי התקשורת האמריקאים ציינו כי ההחלטה הישראלית הוכרזה במקביל להצהרות של מנהלי חברת פייזר

תור נוסעים בשדה התעופה נתב"ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

בריטניה וטורקיה נכנסות לרשימה האסורה לטיסה. מי עוד על הכוונת?

בדיון בוועדת החוקה שנערך היום אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס: "הרבה מדינות אמורות להיכנס לרשימה האדומה בשבוע הבא" ● לקראת הדיון הוצגו נתונים בנוגע לרשימת המדינות האדומות: מאז מאי הוגשו לוועדת חריגים כ-30 אלף בקשות לטוס למדינות ה"אסורות"; כ-25% מהם אושרו

סקרלט ג'והנסון / צילום: Reuters, לוקאס ג'קסון

סקרלט ג'והנסון תובעת את חברת דיסני בעקבות "האלמנה השחורה"

ג'והנסון תובעת את החברה בגין הפרת חוזה בשל כך שסרטה הופץ לא רק באולמות הקולנוע, אלא גם בשירות הסטרימינג של החברה, "דיסני+" ● התביעה טוענת שבכירים בדיסני דחפו להגביר את מספר המנויים ולהעלות את המניה על פני כל דבר אחר, כולל עמידה בחוזים ● דיסני: "תביעה עצובה ומעוררת חשש"

חברת NYM - אדם רימון  ועמיחי ניידרמן / צילום: איל יצהר

חברת הקידוד הרפואי NYM גייסה 25 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות Addition Health

החברה מפענחת מטקסטים של רופאים אילו טיפולים ניתנו, כדי להקל על קריאה עתידית של המידע ועל חיוב חברות הביטוח עבור הטפול הנכון

פרח, אדוה ובועז, משרדי סודהסטרים / צילום: איל יצהר

"סערת בן אנד ג'ריס מחזירה אותנו לימים של ה־BDS נגדנו": ביקור בסודהסטרים

אג'נדה ירוקה, דו קיום ומכשירי הגזה עתיקים: הצצנו לחברה שמשלבת הייטק ולואוטק ● הברזייה, מדור חדש

ירידות בבורסות אסיה / צילום: Shutterstock, Frame China

הירידות באירופה מתמתנות; בורסות אסיה נסגרו בנפילות חדות

הניקיי נסגר בירידת שערים של 1.8% ● מניית עליבאבא יורדת ב-5.5%, וטנסט יורדת ב-4% ● בורסות וול סטריט ננעלו אמש בירוק ● הביטקוין ממשיך להסחר סביב קצת פחות מ-40 אלף דולר

עובדי חיפה כימיקלים הקימו מאהל מחאה ומתבצרים במפעל / צילום: דוברות ההסתדרות

איומים, פיטורים ואבטלה של שנים: האנשים שנחנקו תחת סחבת בתי המשפט

לא בריונות ההנהלה שברה את עובדי חיפה כימיקלים דרום, בשעה שנאבקו כדי להתאגד, וגם לא הלחצים שהופעלו על המפגינים ומשפחותיהם; האיטיות בה הסתובבו גלגלי הצדק היא ששחקה אותם ● אין לנו יותר זמן לחכות שמישהו ידפוק על השעון המקולקל של מערכת המשפט

אסף פלדמן (מימין) ועידו גל, מייסדי חברת ריסקיפייד Riskified / צילום: עדי אורני

עושר דמיוני: צמד יזמי ריסקיפייד מחזיקים לאחר ההנפקה מניות בשווי של כ-2 מיליארד שקל

ריסקיפייד, המפתחת מערכות תשלומים ומניעת הונאות אשראי במסחר מקוון, הונפקה בניו יורק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר ● המנכ"ל עידו גל: "לפני ההנפקה היו לנו דיונים כמו כמה להקצות לאיזה משקיע, וגם מהסוג של האם ללבוש לטקס בבורסה חולצה מכופתרת או טישרט עם לוגו של החברה" ● המניה מזנקת בכ-30%

עופר גרוסקופף - שופט / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט העליון: מסחר במטבע דיגיטלי הוא הימור ולא השקעה

השופט עופר גרוסקופף דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש ארז שמואלי, שנעצר בפרשת הטלגראס, נגד החלטת פקיד השומה ● לדברי גרוסקופף, "כשם ששווי הביטקוין עלה בתקופה שחלפה - כך יכול הוא גם לרדת, ואין לדרוש מפקיד השומה לשאת בסיכון ששער המטבע ירד, כשם שלא ניתן לדרוש ממנו לשאת בסיכון ששער המטבע יעלה"

ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת קבינט קורונה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בנט הודיע על תחילת מבצע החיסון השלישי: "המדיניות שלנו היא להימנע מסגרים ככל האפשר"

ראש הממשלה הודיע הערב על תחילת המבצע - לחסן את האוכלוסיה המבוגרת בישראל בחיסון השלישי ● "כבר ביום ראשון הקרוב יאפשרו קופות החולים ובתי האבות להתחסן" ● נחמן אש: "אנחנו הראשונים בעולם שנתקלים בעלייה בתחלואה על רקע דעיכת יעילות החיסונים"

החשמלית החדשה "איוניק 5". מענה אסטרטגי לכיבוש של "טסלה" - השבוע בעולם הרכב / צילום: יח"צ

ההשקות החדשות של יונדאי והדגמים שתמצאו רק אצל היבואנים הקטנים

יבואנית יונדאי, כלמוביל, השיקה את החשמלית החדשה "איוניק 5", ובמקביל את הגרסה החשמלית לגמרי של הג'יפון קונה ● בערוץ היבוא העקיף נחתו בישראל גם מספר מכוניות פורד חשמליות מדגם "MUSTANG E MACH" ● השבוע בעולם הרכב

הנשיא הרצוג ורעייתו מתחסנים / צילום: חיים צח לע"מ

נשיא המדינה פתח את מבצע החיסון השלישי: "צעד חשוב מאוד למען הסולידריות החברתית"

בטרם החיסון בירך הנשיא את ראש הממשלה ושריו על ההחלטה: "החיסון הוא הושטת יד לאחר ולאחרת שאכפת לנו מהם" ● ראש הממשלה בנט: "אנחנו יוצאים למבצע החיסונים כדי לשמור על המבוגרים במדינת ישראל"

גם אברי גלעד נכנס ליזמות / צילום: גל חרמוני

מפורסמים ומשקיעים: גם אברי גלעד נכנס ליזמות

גלעד ייקח חלק בסטארט-אפ החינוכי DAATA המפתח את פלטפורמת הלימוד Brain Station, וישמש כחבר בוועדה המייעצת של החברה. גלעד אף רכש מניות של החברה ● וגם: משרד התיירות מחפש סמנכ"ל/ית שיווק ● אירועים ומינויים   

בדיקות קורונה / צילום: שלומי יוסף

תקנות התו הירוק נכנסו לתוקף - מה משמעותן ומה הקנס למפרים?

התקנות כוללות בין היתר בדיקות לבני 12 ומעלה בבתי מלון ובכניסה לאירועים של 100 משתתפים ויותר ● בשלב זה ילדים מתחת לגיל 12 יהיו פטורים מחובת הצגת בדיקה או אישור תו ירוק, אך עדיין יידרשו לכך במקומות בהם מופעל "תו שמח"

יוסי לוי, גילעד אלטשולר וצבי סטפק / צילום: יח"צ

מנכ"ל בית ההשקעות מור: בוחנים כניסה לתחום הפנסיה

מהשקעות בחברות מזהמות ועד לדוח ועדת יופה על תשואות המוסדיים: גילעד אלטשולר, יוסי לוי וצבי סטפק לקחו חלק בפאנל משותף ודיברו על הסוגיות הבוערות בשוק ההון ● אלטשולר: "הכלכלה הישראלית היום הרבה יותר מיוצגות בנאסד"ק"

עשרות יוצרים ואנשי תעשיית הטלויזיה הפגינו מול משרד התקשורת / צילום: שח"ם ארגון השחקנים

עשרות יוצרים הפגינו מול משרד התקשורת נגד המלצות ועדת פולקמן

לדברי המפגינים, "אין הבדל בין הוט, סלקום ונטפליקס. כולן חייבות להשקיע ביצירה מקורית; שליש מתעשיית היצירה המקורית בישראל יימחק אם יאומצו המסקנות הללו"