גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

אלפים בכיכר הרפובליקה בפאריס ביום ראשון כמחאה על רצח המורה לאזרחות / צילום: Michel Euler, Associated Press

ערכי הרפובליקה על המוקד: אלפים בעצרות למען חופש הביטוי בצרפת לאחר שמהגר ערף ראשו של מורה לאזרחות

כשברקע מתקיים דיון ער על דרכי ההתמודדות עם האיסלאם הקיצוני בצרפת, מורה  בצרפת נהרג לאחר שהשתמש בקריקטורות של הנביא מוחמד ממגזין "שארלי הבדו" ● "כולנו חייבים להפגין את אחדות הרפובליקה כשהרפובליקה מותקפת", אמר שר החינוך באחת העצרות

חיילים מאיחוד האמירויות, מערב הסעודית ומתימן במסגרת המאבק באל קאעידה בתימן / צילום: Jon Gambrell, Associated Press

פעולת חילוץ חשאית של ארה"ב בתימן מילאה תפקיד בעסקת השלום של ישראל ואיחוד האמירויות

ארה"ב סייעה בחילוץ חיילים של איחוד האמירויות לאחר התרסקות מסוק בתימן בשנת 2017 ● הפעולה סייעה לבניית אמון שעזר להוביל להסכם השלום שנחתם לאחרונה

רוברט אנטקול / צילום: אוהד רומנו

האם חברת הגיימינג מהרצליה תונפק לפי שווי של 10 מיליארד דולר?

בסוף השבוע דיווחה חברת הגיימינג פלייטיקה על הגשת תשקיף לרשות ני"ע האמריקאית לקראת הנפקת מניות

מתוך ההסכמים עם בחריין ומנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, אתמול / צילום: דוברות משרד המדע והטכנולוגיה

הסכמי מסגרת לשיתוף פעולה עם בחריין בתחומי החלל, פינטק, AI, מדעי החיים והכשרות מקצועיות

משלחת ובה מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה שי-לי שפיגלמן ויו"ר רשות החדשנות עמי אפלבאום חתמו על שורה של מזכרי הבנות לשיתוף פעולה עתידי עם בחריין בתחומי הטכנולוגיה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

ארה"ב מסירה את סודאן מרשימת המדינות תומכות טרור

נשיא ארה"ב הודיע כי ממשלת סודאן תשלם 335 מליון דולר למשפחותיהם של קורבנות טרור, ולאחר מכן תוסר מרשימת המדינות תומכות הטרור של ארה"ב ● ממשל טרמאפ מתנה את הסרת סודאן מן הרשימה גם בכינון קשרים עם ישראל

רון הדסי יו"ר ומנכ"ל אלביט הדמיה / צילום: איל יצהר

תביעה לא שגרתית של אלביט הדמיה: מעשי מרמה של עשרות מיליוני שקלים נעשו בתקופת מוטי זיסר המנוח

שמונה שנים לאחר מכירת עסקי הנדל"ן שלה בארה"ב טוענת אלביט הדמיה, כי בכיריה באותה תקופה פעלו להוצאה של עשרות מיליוני שקלים, שלא כדין, מקופתה - באמצעות תשלום דמי תיווך ● על פי התביעה מימנו כספים אלו את הקמת עסקי הנדל"ן של דוד זיסר, וזאת בשעה שאביו מוטי זיסר כבר נמצא הלכה למעשה במצב של חדלות פירעון ● דוד זיסר בתגובה: "הנסיון לשרבב אותי לתביעה מופרך וחסר בסיס"

ניר אוורבוך, מנכ"ל סאונד רדיקס / צילום: יאיר חכם

כשבוגר "רימון" פוגש את בוגרי 8200: הסטארט־אפ הישראלי שזכה בפרס האמי

ניר אוורבוך, יאיר חכם ודן רביב פיתחו תוסף המיועד לתוכנות עריכה קולית שמתקן אוטומטית השהיות בהקלטות של מיקרופונים שנמצאים בתנועה ● הכלי שזיכה את החברה בפרס האמי היוקרתי הפך לסטנדרט בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע העולמית

השופט אלכס שטיין / צילום: רפי קוץ, גלובס

העליון: לתאגיד אין אחריות להתחייבויות כספיות של בעל מניות בהליך גירושים

השופט שטיין הפך את פסיקת המחוזי, וקבע כי חברת נדל”ן אינה צריכה להפקיד בטוחה שתבטיח כי בעל מניות שלה יקיים את התחייבויותיו הכספיות כלפי גרושתו

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התפוגגות הציפייה לתמריצים לפני בחירות הפילה את הנאסד"ק ב-1.7%

הדאו ג'ונס נפל ב-1.4% ומדד S&P 500 ירד ב-1.6% ● אינטל במו"מ למכירת חטיבת שבבי הזיכרון שלה בכ-10 מיליארד דולר ● קרן המטבע הבינלאומית צופה כי מחירי הנפט יוותרו תחת לחץ ● AMC זינקה על רקע הצפי לפתיחת בתי הקולנוע בניו יורק

הקו הכחול הרכבת הקלה בעמק רפאים / הדמיה: תוכנית אב לתחבורה

סופית: הקו הכחול של הרכבת הקלה יעבור בעמק רפאים

בהחלטתה קראה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה למגישי התוכנית "לפעול לקידומה ביעילות ובהקדם האפשרי, וזאת נוכח חשיבותה של התוכנית לעיר ולהמשך פיתוחה"

עסקים סגורים בדרום תל אביב בצל ההנחיות החדשות של הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הלמ"ס: שיעור האבטלה כמעט הכפיל את עצמו בתוך שבועיים וזינק ל-19.1%

מאחורי הגידול בשיעור האבטלה עומד זינוק במספר העובדים הנמצאים בחל"ת: במחצית השנייה של ספטמבר זינק מספרם של העובדים בחל"ת ללא פחות מ-507 אלף, לעומת כ-158.5 אלף במחצית הראשונה

המרכז הבינתחומי הרצליה / צילום: תמר מצפי

בין חורה להרצליה: התהום הפעורה באקדמיה מתרחבת בחסות המשבר

תשתיות רעועות, מחסור במכשירי קצה ואוריינות דיגיטלית חלשה מאיימים על הסיכוי של סטודנטים מהחברה הערבית לשפר את מצבם • שני מחקרים חדשים מגלים כי משבר הקורונה הפך את הפערים הקיימים לתהום של ממש ומגמת הנשירה גוברת, בעיקר בחברה הבדואית בנגב

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

העליות בת"א התפוגגו בנעילה: קמהדע זינקה ב-8%, אינפימר ב-55%

מדד ת"א 35 איבד כ-0.25% ומנגד מדד ת"א 90 התקדם ב-0.2% ● אינפימר זינקה בחדות על רקע כניסתה לתחום האגרו-טק ● אינטרקיור דיווחה על צפי להכנסות של כ-22 מיליון שקל ברבעון השלישי

יקי ודמני / צילום: יונתן בלום, גלובס

הערכות: יקי ודמני צפוי להתמנות ליו"ר שופרסל

ועדה פנימית של הדירקטורים החיצוניים בחברה צפויה להמליץ על ודמני לתפקיד ● ההכרעה הרשמית צפויה להתקבל רק מחר, בכפוף לנכונות של הגופים המוסדיים להצביע בעדו באספת בעלי המניות שתתקיים בעוד כחודש

פועלי בניין עובדים באשקלון / צילום: שאטרסטוק

כלכלני מעלות: צפי לירידת מחירי דירות עד 5% לקראת סוף 2020

לפי כלכלני מעלות, ירידת המחיר מלווה גם בירידה בהיקף עסקאות ● בחברת Walty מצביעים על ירידת מחיר בשיעור של כ-2.2% בתקופת הסגר הנוכחי

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

מינהלת הגמלאות: אכיפה חלקית ורשלנית והיעדר מנגנוני בקרה

הגוף האחראי על תשלומי הפנסיה יזם מבצע לאיתור אלמנות ואלמנים של עובדי מדינה שממשיכים לקבל פנסיית שארים למרות שהם חיים עם בן זוג חדש ● ואז התעלם מתשובות 66 מתוך 70 המשיבים - שהמשיכו לקבל פנסיה תקציבית בניגוד לתקנות

האי Hudayriat באבו דאבי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

באיחוד האמירויות רוצים תיירים: חונכים פארק נופש ושעשועים חדש

ב-2020 אומנם לא הגיעו לאיחוד 20 מיליון תיירים כפי שתיכננה המדינה בתוכנית העשור שלה, אך הקורונה לא מונעת מהמדינה להמשיך ולנסות לשכנע תיירים מכל העולם להגיע אליה ● בחודש הבא יפתח במדינה פארק ענק שכולל חופים לבנים, מועדוני ספורט ימי, סקי, שיט וצלילה

מכון התקנים, תל אביב / צילום: עינת לברון

מבקר המדינה על מכון התקנים: תחפושות שעלולות להתלקח וחשיפה לתביעה ייצוגית

המכון חשוף לתביעות ייצוגיות מאחר שהוא מחזיק 27 מיליון שקל שעליו להחזיר לציבור אך טרם החזירם ● המבקר מצביע בנוסף על תשלום עבור שטחי משרד גדולים ורכבים לעובדים, שלא השתנו משמעותית למרות שעובדים רבים פרשו מעבודתם

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 18 באוקטובר 2020

אמש באיכילוב: 13 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

עצמאים דורשים סיוע מהמדינה בהפגנה בתל אביב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

להב מצטרפת לעתירה של רשתות הצעצועים: לרשתות מזון מותר מה שלעסקים קטנים אסור

מדובר בעתירה שעוסקת ב"פרצה בתקנות" המאפשרת לרשתות מזון ופארם למכור צעצועים בחנויות שלהן, בעוד שחנויות הצעצועים נאלצו להפסיק את פעילותן בעקבות סגר הקורונה