גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

מימין לשמאל: בירנצוייג, מנכ"ל וייסייטס, שייר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, פולק, מדען ראשי, רוטשילד, סמנכ"ל מוצרים, עכאוי, סמנכ"ל טכנולוגיות / צילום: רוית תורקיה

סטארט-אפ הווידאו-אנליטיקס ויסייטס גייס 10 מיליון דולר

החברה הוקמה ב-2015 ומעסיקה 15 עובדים במשרדיה בת"א ● המערכת שפיתחה ויסייטס מסוגלת לזהות התנהגויות של אנשים מקטעי וידאו ולהתריע על אירועים חריגים כמו קטטות רחוב

רהט / צלם: ברנדייס

אושרה תוכנית ותמ"ל להקמת שכונת מגורים חדשה ברהט

התוכנית כוללת 2,400 יח"ד במבני מגורים בני 3-10 קומות, 19,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, 140 דונם עבור מבני ציבור ו-134 דונם לשטחים ציבוריים פתוחים ● ראש עיריית רהט: "לתוכנית יש צוואר בקבוק. עדיין לא הצליחו להגיע להסדר עם התושבים"

חמאה  /צילום: שני מוזס

משבר החמאה בדרך לפתרון? אלו שתי ההצעות שעל הפרק

גורמים המקורבים למגעים טוענים כי בימים הקרובים צפוי להתקיים דיון בזק במשרד ראש הממשלה בנושא ● שתי ההצעות שעומדות על הפרק: צו שעה שיאפשר יבוא חמאה פטור ממכס למשך חצי שנה, או פתיחת מכסת יבוא פטורה של 5,000 טונות

יאיר לפיד/ צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאטיב

לפיד: "דברי נתניהו על הערבים הם גזענות בלתי נסלחת"

ח"כ יאיר לפיד בישיבה של סיעת כחול לבן: "אם יקרה משהו למי מהיושבים פה בחדר, שיידע שזה ביבי. הוא מוביל לאלימות" ● יו"ר כחול לבן בני גנץ: ניהול מו"מ פוליטי אל מול הליכוד "שקול לדיבור עם הקיר"

HP חברת /צילום :Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

HP דחתה את הצעת הרכישה של זירוקס, אך לא שללה את אופציית המיזוג ביניהן

ב-HP סבורים כי השווי שזירוקס הציעה נמוך מדי ● במיזוג של שתי יצרניות המדפסות תומך המשקיע האקטיביסט קרל אייקן, שמחזיק במניות של שתי החברות

חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ/  צילום: רויטרס

הערכות: משרד הבריאות בוחן אפשרות להוצאת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים אפילו אם לא תהיה ממשלה

משרד הבריאות פרסם הנחיות קנאביס לתקופת המעבר ● בין היתר: צמצום מספר הבדיקות, הקלות ביצור, התרת היצוא מנקודת המבט של משרד הבריאות ● התקנות אינן מתייחסות לייבוא אולם משרד הבריאות פרסם קול קורא ליבואנים כדי להתגבר על המחסור

אייל רביד ויקטורי / צילום: אבי רוקח

אייל רביד ימשיך להתמקד בעסקי המזון: ויקטורי נסוגה מהשקעתה בחוות קנאביס

ככל הידוע, משרד הבריאות טרם אישר את הקמת חווה הקנאביס המתוכננת ● לצד קיטון ברווח הנקי, רשת הסופרמרקטים של אייל רביד רשמה גידול של 4.8% במכירות הרבעון השלישי, שהסתכמו ב-447 מיליון שקל

שמואל סייד מנכ"ל ריט 1 / צילום: תמר מצפי, גלובס

עם רוח גבית מהריבית הנמוכה והצמיחה במשק: ריט 1 מפרסמת דוחות טובים ומעלה תחזיות

הקרן הציגה ברבעון שחלף גידול של 30% ברווח הנקי שהגיע לרמה של כ-80 מיליון שקל ● המנכ"ל שמואל סייד: "התוצאות החזקות נובעות מרכישת נכסים מניבים במהלך השנה בהיקף של כ-700 מיליון שקל יחד עם שיפור ב-NOI מנכסים זהים"

אילן ישועה וינון מגל / צילומים: תמר מצפי ויונתן בלום

"אילן (ישועה) היה מדבר הרבה על הגברת. שכל הסיפור מגיע מהאזור שלה": תמלילי ינון מגל בתיק 4000 נחשפים

"גלובס" חושף את תמלילי עדותו של עורך אתר "וואלה" לשעבר, ינון מגל, במשטרה בתיק 4000 • מגל אישר שהופעלו עליו לחצים מבלפור, אבל טען שלחצים דומים הופעלו על ידי מושאי סיקור נוספים • "נלחמתי מאוד, לא חשבתי שמשרד המנכ”ל צריך להתערב בעבודת העריכה"

מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל / צילום: איל יצהר, גלובס

מיקו צרפתי, סמנכ"ל: הג'וב החדש והמפתיע שמסתמן עבור יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

צרפתי, יו"ר המזכירות הארצית של ועד עובדי חברת החשמל, אמר כי אינו פוסל התמודדות על התפקיד שהתפנה בעקבות עזיבתו של עמית אוברקוביץ' לבנק הפועלים ● "כרגע זה לא רלוונטי. אם יפורסם מכרז, אהיה בדילמה קשה"

מונית של גט / צילום: צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

גט מודיעה על סגירת ג'ונו ועל שיתוף פעולה עם ליפט

גט הודיעה היום על סגירת הפעילות של שירות הנסיעות השיתופיות שלה בארה"ב, שנרכשה תמורת 200 מיליון דולר ב-2017 ● שיתוף הפעולה עם ליפט ייכנס לתוקף ב-2020 ויאפשר ללקוחות העסקיים של גט להזמין נסיעה שיתופית של ליפט

פרוייקט מחיר למשתכן בירושלים/ צילום:רפי קוץ

התפרסמה רשימת זוכי ההגרלה התשיעית ב"מחיר למשתכן"

משרד הבינוי והשיכון פרסם הבוקר את רשימת הזוכים בהגרלה האחרונה של מסלול "מחיר למשתכן" ● יותר מ-20 אלף משקי בית השתתפו בהגרלת מחיר למשתכן שפורסמה בספטמבר, מתוכם יש 3,316 זוכים

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

הרשימה המשותפת ליועמ"ש: לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בשל הסתה

בפניה של הרשימה המשותפת וארגון עדאלה נכתב כי התבטאויותיו הרבות של נתניהו בתקופה האחרונה מחייבות פתיחה מיידית בחקירה בעבירות הסתה לגזענות לפי סעיף 144 לחוק העונשין ● אמש אמר נתניהו כי חברה הרשימה המשותפת "רוצים להשמיד את המדינה"

יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

יוצאת לדרך: התוכנית לשיקום המכונים להתפתחות הילד

במסגרת התוכנית, יבוטלו החל מאפריל ההחזרים שסיפקה המדינה עבור טיפולים פרטיים • בחוזר סמנכ"ל שנשלח היום לקופות-החולים צוינו יעדים לצמצום תורי ההמתנה לטיפולים, שכיום מגיעים עד חודשים ארוכים ● הקופות יתוקצבו ב-80 מיליון שקל בשנה עבור שיפור השירות

טילי ספייק בשימוש חיילים גרמנים / צילום: רפאל

רפאל תמכור לגרמניה אלפי טילים נגד טנקים בכ-200 מיליון אירו

את העסקה בגרמניה הובילה חברת הבת של רפאל באירופה, Eurospike והיא נחתמה באחרונה ● במסגרת העסקה, במהלך השנים הקרובות רפאל תספק לצבא גרמניה אלפי טילי ספייק על דגמיהם השונים ועוד מאות משגרים מותאמים מסוג ICLU

קיילי ג'נר / צילום: שאטרסטוק

קיילי ג'נר מוכרת 51% מחברת הקוסמטיקה שלה ב-600 מיליון דולר

ענקית היופי והטיפוח קוטי היא הרוכשת של Kylie Cosmetics ● ג'נר, שהקימה את החברה ב-2015, תמשיך להוביל את הפעילות הקריאייטיבית

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מזכיר המדינה האמריקאי פומפיאו: "ההתנחלויות לא מפרות את החוק הבינלאומי"

כתגובה להחלטת בית הדין האירופי לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, מייק פומפיאו הודיע היום כי ארה"ב מרככת את עמדתה ביחס להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית ● מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס ברביעי הקרוב לדיון בעקבות הצהרת ארה"ב

שרון גל / צילום: דור מלכה

תחקיר הליסטריה של "תוכנית חיסכון" פגע ברייטינג של שרון גל

תוכנית ההשקה של "שווה כסף" בהגשת שרון גל הביאה לרשת 13 רייטינג של 5.4% - לעומת 15.4% ל"תוכנית חיסכון" ששודרה ממול בקשת 12 וחשפה כי נמצאו חיידקי ליסטריה בארומה ת"א ובלנדוור בקניון עזריאלי

פארק העסקים ביקום / צילום: תמר מצפי

ביי ביי פישמן: קרן JTLV של עמיר בירם תרכוש 50% מפארק העסקים בקיבוץ יקום

תמורת העסקה מגיעה ל-250 מיליון שקל ● לאחרונה מימש קיבוץ יקום אופציה להעמיד את מניות קבוצת מבני תעשיה בפארק העסקים יורופארק למכירה ● למרות מיקומו האטרקטיבי סובל יורופארק מתפוסה ממוצעת של פחות מ–70% עקב נטישת דיירי עוגן ● העסקה תניב למבני תעשיה רווח של כ–70 מיליון שקל

מתקנים של ארמקו הסעודית./ צילום: רויטרס Ahmed Jadallah

לקראת ההנפקה המדוברת: ארמקו ביטלה את הרוד שואו שתכננה בלונדון

החברה כבר החליטה שלא למכור מניות בארה"ב, בקנדה או ביפן ● ההנפקה תסתמך כעת בעיקר על משפחות סעודיות עשירות ומשקיעים מקומיים ● הודיעה אתמול כי תנפיק 1.5% ממניותיה לפי שווי של עד 1.7 טריליון דולר