גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

רויאל אייר מרוק / צילום: Shutterstock, Vytautas Kielaitis

נחתם הסכם תעופה בין ישראל לבין מרוקו שיאפשר טיסות ישירות

טיסה ישירה בין ת"א למרוקו תימשך כ-5 שעות ● לצד חברות ישראליות, תפעיל בישראל רויאל אייר מרוק שלוש טיסות שבועיות לקזבלנקה

שדה סולארי במושב פדויים / צילום: EDF-RE ישראל

לראשונה: קרן השקעות לאומית מאבו דאבי תשקיע מאות מיליוני דולרים בשדות סולאריים בישראל

מסגרת ההסכם תיכנס החברה מאבו דאבי כשותפה בפרויקטים אסטרטגיים שהחברה הצרפתית-ישראלית מפעילה ותקים בעתיד בישראל

השופט בדימוס אורי גורן / צילום: שלומי יוסף

הבורר אורי גורן לביהמ"ש: חומר הבוררות בסכסוך גרטנר-גרטלר נגרס

גורן ציין זאת על-מנת להבהיר כי אין בכוונתו להמשיך בניהול הליך הבוררות בין האחים גרטנר ודן גרטלר לאחר שהתפטר מהייצוג, זאת בעקבות הגילוי כי האחים גרטנר שכרו את החוקר הפרטי צביקה נווה מחברת CGI לאסוף מידע אודותיו

תשואה / צילום: Shutterstock

סיכום השנה הטובה ביותר לקרנות הגידור המקומיות מאז 2013: אלה הקרנות הבולטות שמתמחות במניות

רוב הקרנות סיכמו את השנה החולפת עם תשואות דו-ספרתיות, הודות לגאות בשוקי ההון ולהזדמנות רכישה שיצר משבר הקורונה ● בשנה הטובה ביותר לשוק קרנות הגידור המקומי מאז 2013, בלטו בעיקר הקרנות הקטנות

שורה תחתונה (מימין): עמרי שיינין מייסד שותף ומשנה למנכ"ל מיט-טק, דירק פון היינרישהורסט מייסד משותף בחברת Peace Of Meat; שורה עליונה (מימין) - דייויד ברנדס מייסד משותף בחברת Peace Of Meat, גיא חפר סמנכ"ל הכספים של מיט-טק / צילום: יח"צ

מיט-טק מדווחת על הצלחה בגידול תאי עוף בביוריאקטור

חברת הבשר המתורבת דיווחה כי החברה הבת שלה הצליחה בגידול תאי עוף בביוריאקטור ● מניית מיט-טק עלתה בכ-5% במחסר בת"א

לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק / צילום: Associated Press, Evan Agostini/Invision

ענק ההשקעות בלאקרוק עושה צעד ראשון לקראת חשיפה לערך הביטקוין

שתי פניות שהגיש תאגיד ההשקעות לרשות ני"ע האמריקאית מעידות כי כמה מהקרנות שלו עשויות להתחיל להשקיע בחוזים עתידיים המבוססים על ביטקוין ● מטבע הקריפטו המוביל נסחר במחיר של 32.9 אלף דולר, אחרי ירידה של 15% בשבוע האחרון

מגדל ארלוזורוב 17 / צילום: גיא ליברמן

דירות יוקרה בת"א: 100,000 שקל למ"ר והכיוון למעלה

פנטהאוז במגדל ארלוזורוב 17 נמכר ב-84 מיליון שקל ● מדובר בשתי דירות שצורפו לאחת ברמת מעטפת ● כיצד טיפס המחיר בכ-20% והפך את הרכישה לעסקה היקרה במגדל? ● ניתוח עסקה

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

קרן טרנר-אייל עולה למתקפה ושופכת אור על ההתנהלות באוצר

לראשונה מאז שפרשה מתפקידה כמנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל מספרת בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" על היחס המשפיל של השר ישראל כ"ץ ועל הסיבות שהובילו אותה לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד ● כ"ץ: "טרנר-אייל הפסיקה להיות מנכ"לית האוצר בהסכמה הדדית משום שהיא לא התאימה לתפקיד"

יעקב ליצמן / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

40 אלף שקל לדירה בפריפריה: הממשלה תצביע על "מענקי ליצמן"

לפי הצעת מחליטים שתעלה להחלטת הממשלה יינתנו מענקים של עשרות אלפי שקלים לרכישת דירות בפריפריה כחלק מתוכנית הדיור הנוכחית "דירה במחיר מופחת"

רוברט אנטוקול מנכ"ל ומייסד פלייטיקה. / צילום: יח"צ אוהד רומנו

ממשיך לשחק אותה: בעלי פלייטיקה מכר לחתמי ההנפקה מניות נוספות בכ-281 מיליון דולר

בכך מגיע היקף המכירות של הבעלים הסיני בחברת משחקי הקזינו שהונפקה בנאסד"ק לכ-1.66 מיליארד דולר

הנשיא ביידן והציר העולמי לענייני אקלים קארי / צילום: Reuters, Joshua Roberts

"בליץ" של צווים ותקנות: המסע של ביידן למאבק במשבר האקלים מתחיל

החזרת אנשי אובמה, ביטול צווים של טראמפ, חזרה להסכם פריז ותוכנית משמעותית שבכוחה לדחוף את כל העולם קדימה ● כך ייראו ימיו הראשונים של ביידן בתפקיד, וגם לישראל יש סיבה טובה לרוץ אחרי הבית הלבן

ג'ו ביידן, הנשיא הנכנס / צילום: Associated Press, Matt Slocum

ג'ו ביידן פותח את נשיאותו במשבר עמוק: איך להילחץ מאחיזתם של "השוליים המטורפים" ולמצוא הסכמה לאומית רחבה

ביידן, שהושבע השבוע, קיבל 7 מיליון קולות יותר מטראמפ, אך חבר האלקטורים הוכרע על־ידי כמה עשרות אלפי מצביעים ● הנוסחה השברירית הזו, בתוספת הפריצה המבעיתה לקפיטול, מבהירה: על כהונתו של ביידן מרחף משבר מערכתי, חברתי, תרבותי - אפילו קיומי

עדי שחם מוסיקאית / צילום: מליכאלה בן שבת

"אני מתה מפחד שהמדינה תדפוק לי על הדלת ותבקש את הכסף בחזרה"

עדי שחם היא מוזיקאית עצמאית ● "הלוואי והייתי יודעת לומר שהמומנטום שצברתי יחזור אחרי הקורונה, אבל אני לא יודעת אם המקומות שהזמינו אותי להופיע ימשיכו להתקיים" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

פישמן אליעזר / צילום: תמר מצפי

העליון תקע סיכה בסודיות הבנקאית וקיבל את עמדת גלובס: האשראי שניתן לפישמן ייחשף

זה חודשים ארוכים מנהל גלובס מאבק משפטי להסרת חיסיון מעל תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד ודירקטורים בבנק, בגין אשראי שניתן לאיש העסקים אליעזר פישמן • השבוע קיבל העליון את עמדת העיתון בפסק דין עקרוני, וקבע כי פומביות הדיון חשובה יותר מהאינטרסים של הבנקים והלווים

איציק אברכהן ואורי לוין / צילום: סיון פרג'

שופרסל ודיסקונט רוצות להפוך את פייבוקס למעצמת שירותים פיננסיים

אפליקציית התשלומים פייבוקס תהפוך לחברה עצמאית בבעלות בנק דיסקונט ושופרסל ● בשלב הראשון היא תשמש אמצעי תשלום, אולם ברשת הסופרמרקטים ובבנק מבהירים כי הכוונה לספק בעתיד מגוון שירותים פיננסיים ובנקאיים, ללקוחות כל הבנקים

רופ דני / צילום: אביב חופי

"שימוש ללא כל רשות": מי ומה חימם את החזאי דני רופ

רופ טוען כי סופרגז עשתה שימוש שלא כדין בשמו בקמפיין ● וגם: חברת זעפרן-טק נערכת להנפקתה בבורסת ת"א בשנה וחצי הקרובות

אורן כהן-בוטנסקי, סמנכ"ל לקוחות ושירות באל על / צילום: תמונה פרטית

אורן כהן-בוטנסקי ימונה לסמנכ"ל לקוחות ושירות באל על

אורן כהן-בוטנסקי צפוי להיכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ, כשהוא שימש כסמנכ"ל השירות והמכירות של קבוצת ישראכרט ואמריקן אקספרס ובתפקידו האחרון שימש כממונה על אגף בנקאות ישירה וחווית הלקוח בבנק הפועלים

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

מגמה מעורבת בוול סטריט; סולאראדג' קופצת ב-5%, אפל עולה ב-2.7%

סגירה מעורבת באירופה ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב הסתכמו בשבוע שעבר בכ-900 אלף, לעומת צפי כלכלנים לכ-925 אלף ● בבית ההשקעות אופנהיימר מעריכים כי צ'קפוינט תציג הפתעה חיובית בדוחות ● הביטקוין צונח בכ-6% לרמה של 31,470 דולר

שלום חיים, יו”ר ובעלי טעמן, מבעלי השליטה בישראייר / צילום: איל יצהר

השותף של רמי לוי נחשף: "שילמנו ביוקר אבל אנחנו מצפים שישראייר תכפיל את השווי שלה"

איש העסקים שלום חיים נחשף לראשונה ומספר על העסקה שבה רכש יחד עם רמי לוי את השליטה בישראייר ● מה הוא חושב על הטענות ששילמו ביוקר, על ההתמחרות מול יגאל דמרי ומוטי בן משה והאם חברת התעופה תפסיק לטוס בשבת?

ג'ו ביידן חותם על שורת צווים עם כניסתו לבית הלבן / צילום: Associated Press, Evan Vucci

ביידן חתם על שורת צווים בנושא מסכות, צינור הנפט והסכם האקלים של פריז

נשיא ארה"ב הנכנס בילה את שעותיו הראשונות בתפקיד בנקיטת שורת פעולות הקשורות למגפת הקורונה, לאיכות סביבה ולהגירה