גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

השטח שבו יבנה פרויקט יונייטד שרונה/  צילום: יניב אלמליח, יח"צ

קבוצת הרכישה יונייטד שרונה: ההפרות תוקנו וקנס המיליונים הופחת

לפני למעלה משנה הוטל על הקבוצה קנס כספי של למעלה מ-4 מיליון שקל ● לאחר תיקון ההפרות על ידי הקבוצה הופחת הקנס ל-600 אלף שקל בלבד ● הממונה על חוק המכר: "גם חברי קבוצות רכישה כפופים לחוק המכר"

הטיילת על רקע הרי אילת / צילום: יוד צילומים

משרד התיירות: דרוש תקציב לעידוד תיירות פנים; האוצר: אי אפשר להשיג חדר באילת

משרד התיירות דרש תקציב מיוחד לעידוד ושיווק תיירות פנים בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה ● באוצר השיבו כי המשרד כבר דרש וקיבל שני מיליון שקל למטרה זו, ושכרגע נראה כי תפוסת המלונות בארץ נמצאת במצב טוב

איל פדר לוי, מנכ"ל זן סיטי / צילום: זן סיטי

זן סיטי מת"א גייסה 13.5 מיליון דולר כדי לעזור לרשויות המקומיות במאבק במשבר הקורונה

זן סיטי הישראלית מפתחת פלטפורמה יעודית לקידום קבלת החלטות מבוססת נתונים ברשויות מקומיות והמוצר שלה משרת כבר יותר מ-160 עיריות בעולם ● בסבב הגיוס הנוכחי של החברה השתתפה גם קרן ההון סיכון של ענקית הענן סיילספורס – סיילספורס ונצ'רס, שהצטרפה כמשקיעה אסטרטגית

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בעלי המניות באל על מאבדים סבלנות: רוצים להיפגש עם הרוכש האפשרי לחברה

בתכתובת האחרונה בין הצדדים ביקש המציע אלי רוזנברג פגישה בין נציגיו ובין חברי דירקטוריון החברה ● הצעתו נפלה על אוזניים ערלות ופגישה עד כה לא נקבעה ובעלי המניות מאבדים סבלנות, כך עולה ממכתב שהועבר לידי יו"ר דירקטוריון אל על והגיע לידי "גלובס"

מודל של מכונית עם הסנסור של מובילאיי מוצג בתערוכת CES. בעזרתה אינטל שואפת להפוך לשחקן מרכזי בתחבורה החכמה / צילום: John Locher, Associated Press

המניה לא מתאוששת: האם השוק מפספס הזדמנות אצל אינטל?

יציאה מהמירוץ לטכנולוגיות ייצור חדשניות עשויה דווקא להיטיב עם אינטל - ממיקוד עסקי וניהולי ועד שיפור התדמית שלה ● הדרך לשם לא תהיה קלה, אבל אינטל יכולה ליהנות מהדימוי של אפל וטסלה

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

מאתמול: 2,485 דורשי עבודה חדשים - פי 2.6 מובטלים חדשים מחוזרים לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

ביירות ביום הפיצוץ. שיקום הנמל יעלה עשרות מיליארדי דולרים / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

סיוע של מיליארדים על תנאי: איך לבנון המוכה כלכלית תתמודד כעת עם האסון

גורמים בישראל מעריכים כי החומר שהתפוצץ בנמל, אמוניום חנקתי, נמצא בנמל לאחר שנתפס לפני מספר שנים בניסיון הברחה של החיזבאללה • ללבנון, הנמצאת במשבר כלכלי דרמטי, אין יכולת להתמודד לבד עם השלכות האסון

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

חיים על חבית נפץ: האם אסון ביירות יכול לקרות גם במפרץ חיפה?

לפי סקר הסיכונים המצרפי של המשרד להגנת הסביבה, באזור מפרץ חיפה ישנם כ-1,500 מקורות סיכון, ומוחזקים בו כ-800 חומרים מסוכנים ● "מה שקרה בביירות זה פעמון אזעקה עצום שמצלצל באוזנינו היום וקורא לנו לפעול להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה", כך לפי ח"כ מיקי חיימוביץ'

משה קפלינסקי / צילום: יונתן בלום, גלובס

בזן מסכמת את הרבעון עם הפסד של 11 מיליון דולר

הניצולת של מתקני הזיקוק של בזן עמדה על 80%; מכירות הדלקים בשוק המקומי, שהגיעו לשפל בחודש אפריל, התאוששו בהמשך הרבעון ● מרווח הזיקוק המנוטרל ברבעון השני עמד על 5.3 דולר לחבית, לעומת 3.8 דולר לחבית בתקופה המקבילה ב-2019

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

נתב"ג בחודש יולי: ארקיע ואל על לא הטיסו אפילו נוסע אחד

נתח החברות הישראליות בחודש יולי שנשען רק על פעילותה של ישראייר הסתכם ב-7% ● החברות הזרות כגון טורקיש, איזי ג'ט וריאנאייר רשמו ירידה של עשרות אחוזים במחצית הראשונה של 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד

סניף של קבוצת החברות “דלהום” הפועלת בתחום זגגות הרכב ושיווק אוטובוסים / צילום: מתוך יוטיוב

החברה שקרסה עם חובות עתק, הטענות למרמה וההצעה המפתיעה של הנאמנים על רקע הקורונה

קבוצת החברות "דלהום" הפועלת בתחום הרכב, נכנסה לחדלות פירעון ● בנוסף, נפתח הליך פשיטת רגל נגד בעל השליטה לשעבר וחלק מהנושים העלו נגדו טענות למרמה וזיוף ● כעת מציעים הנאמנים להחזיר לו את השליטה בחברות תמורת החזר חוב מצומצם ● האם הנושים וביהמ"ש יאשרו את ההסדר?

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, מעיד מרחוק בפני ועדת השיפוט של הקונגרס על התנהגות אנטי־תחרותית / צילום: Mandel Ngan, Associated Press

בעיצומו של משבר: מה אפשר ללמוד מסיכום עונת הדוחות בוול סטריט?

במבט להמשך השנה קיים סיכון שנראה הפחתות משמעותיות נוספות של תחזיות האנליסטים לרווחי החברות, במיוחד בצל העובדה שהתפשטות הווירוס החריפה באופן משמעותי באמצע יוני - עובדה שתביא לרמת פעילות כלכלית חלשה יחסית ברמת המאקרו בארה"ב

חנויות ריקות ברחוב ביאליק ברמת גן  / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הגירעון מזנק ל-7.2%: רק 14 מיליון שקל שולמו בתכנית מענקי החזרת עובדים מחל"ת

הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל

זיידמן 8, קריית אונו / הדמיה: יח"צ

"בקורונה הפועלים חזרו לרשות הפלסטינית והתעכבה הבנייה"

דיירים בבתים הפרטיים באזור זיידמן 8 בקריית אונו התנגדו לתמ"א שעבר הבניין, אך הוא יצא לדרך בכל אופן ● עכשיו הדיירים מקווים שהקורונה לא תגרום לעיכובים נוספים בפרויקט

איציק שמולי / צילום: תמר מצפי

משרד העבודה: נשיק תוכנית הכשרות מקצועיות בהיקף של מיליארד שקל

משרד העבודה נערך להשיק תוכנית הכשרות מקצועיות חדשה בהיקף של מיליארד שקל כדי להתמודד עם משבר הקורונה ● במשרד מקווים להשיק את התוכנית בעוד כחודש אך מודים שהדבר תלוי בתיאום עם הממשלה

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן והנגיד אמיר ירון. הבנק המרכזי מסייע למערכת הפיננסית / צילום: רמי זרנגר, רפי קוץ

בנק ישראל מרגיע: הפסדי האשראי בבנקים עשויים לזנק פי 10, אבל אין חשש ליציבות המערכת

המודל של הבנק לא פוסל אפשרות שהפסדי האשראי בתרחיש הקיצון החמור יגיעו ל-10 מיליארד שקל ● בבנק המרכזי מזהירים מהפגיעה במשקי הבית ובעסקים קטנים ובינוניים, שחשיבותם לבנקים עלתה

מימין למעלה: בן כספית, שמעון אלקבץ, קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, ינון מגל, קרן נויבך, אלדד קובלנץ / צילום: יונתן בלום, שלומי יוסף, ענבל מרמרי, איל יצהר, עירד

המפץ הגדול ברדיו כבר כאן: למה איבדה גל"צ את הבכורה לרשת ב', וממי כדאי להן להיזהר

על כל מגבלותיו, סקר TGI האחרון נתן אינדיקציה אחת מובהקת - גלי צה"ל איבדה סופית את ההגמוניה בתחום האקטואליה ● הסיבות לכך רבות: מהפוליטיזציה, דרך הפומפוזית של מגישיה ועד ההפסד בזירת הדיגיטל למתחרה החדש-ישן שלמד להשתנות עם הטרנדים

אופיר אקוניס / לשכת שר המדע יח"צ

מתי באמת התחילה הגלות מארץ ישראל?

אקוניס מספר שיהודים עזבו את א"י רק כשחרב בית שני. המיתוס הזה חוזר כל ט' באב ● המשרוקית של "גלובס"

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

רוזנברג לדירקטוריון אל על: קבעו פגישה באופן בהול להזרמת 260 מיליון שקל לחברה

לאחר שקיבל אישור מרשות החברות הממשלתית לרכוש את אל על, דורש אלי רוזנברג מדירקטוריון החברה לזמן פגישה בהולה על מנת לקדם הזרמה של 260 מיליון שקל לחברה

מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר / צילום: יחצ

פייבר מפתיעה עם מעבר לרווח מוקדם מהצפוי, ומעלה שוב את התחזית השנתית

חברת הטכנולוגיה נהנית ממגמת המעבר לעבודה מהבית עקב הקורונה, ותוצאות הרבעון השני משקפות זאת: ההכנסות צמחו בכ-82% מהרבעון המקביל ועקפו כל התחזיות