גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

חנות סגורה. הצריכה הפרטית לא תחזור להיות כמו שהייתה גם אחרי שיוסרו המגבלות / צילום: Oded Balilty, Associated Press

באופן מפתיע ובניגוד לנתוני ביטוח לאומי: הלמ"ס מדווח על צניחה של 50% בשיעור האבטלה בחודש יוני

כ-450 אלף עובדים שהיו בחופשה ללא תשלום חזרו לעבודתם בשבועיים הראשונים של חודש יוני ● על-פי סקר כח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתייחס למחצית הראשונה של חודש יוני, עמד שיעור המובטלים במשק באמצע החודש על 5.2%

בוקינג.קום / צילום: שאטרסטוק

הרשות להגנת הצרכן: "בוקינג מפרה את החוק כשלא מציגה מחיר שכולל מע"מ"

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הזהירה את הציבור מאתר בוקינג, שמציג את מחירי המלונות ללא תוספת המע"מ ● "פרקטיקה שגורמת להטעיית הצרכן שמגלה את המחיר האמיתי של העסקה רק בשלב קבלת השירות"

טלוויזיה עם ממיר Apple TV / צילום: Shutterstock.com

איגודי העובדים והיוצרים בטלוויזיה חוששים: פרויקט פרישת הסיבים יוביל בעקיפין לביטול חובת הפקות המקור

איגודי עובדים של יוצרי תוכן טלוויזיוני פנו אל שר התקשורת בבקשה לבחון את השינוי הצפוי בחוק התקשורת ● לטענתם רפורמת הסיבים תאפשר שידור של תוכן על גבי פלטפורמות שאינן מחויבות לשידור הפקות מקור מקומיות

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

כמה מובטלים באמת יש ואיך יעבוד מנגנון דמי האבטלה החל מעכשיו

מנגנון דמי האבטלה החדש שגובש באוצר והגיע לידי גלובס קובע כי התמיכה תיפסק לחלוטין בשיעור אבטלה של 7.5% • ובינתיים גופי המדידה השונים מתקשים להחליט מה שיעור האבטלה האמיתי

בניין עיריית ירושלים. העייריה שילמה כ־14 מיליון שקל פיצוי  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דווקא עכשיו: תוספות שכר ותקנים משודרגים לבכירים בעיריית ירושלים

שורת בכירים בעירייה יזכו להגדלת שכרם בסכום מצטבר של מליוני שקלים לשנה בעקבות שדרוג בהגדרות המשרה שלהם

מד"א באתר הבנייה / צילום: מד"א

ירידה בהרוגי תאונות בנייה: כתוצאה מהגברת הפיקוח או הקורונה?

בדיון בוועדת העבודה היום הוצגו נתונים המראים ירידה גדולה במספר ההרוגים בתאונות באתרי בנייה ● בעוד הירידה יוחסה בין השאר להרחבת הפיקוח, נשמעה ביקורת מחברי הכנסת: "נתונים מנותקים מהמציאות, תוצאה של השבתת המשק בקורונה ולא של אכיפה ופיקוח"

מיכלית ליד טקסס, מאי. נפט שמאוחסן במכליות בים ירד ב־35 מיליון חביות ביוני מהשיא במאי / צילום: Eric Gay, Associated Press

"האפקט הגרוע ביותר של הקורונה על הביקוש העולמי לנפט כבר חלף"

כך כותבת סוכנות האנרגיה הבינלאומית בדוח שפירסמה ● יחד עם זאת היא צופה כי הביקוש המחצית השנייה של 2020 יהיה נמוך כאשר השוק מתאושש לאיטו

הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press

מטראמפ ועד יאיר נתניהו: הכירו את הרשת החברתית האנונימית של הימין השמרן

אחרי שטוויטר חסמה לשיתוף ציוץ מעורר מחלוקת של טראמפ, אחת החלופות ששוקלים אנשיו היא רשת Parler, ששמה דגש על חופש ביטוי • אמנם מספר המשתמשים בה זינק לאחרונה, אבל המייסד חושש מקושי בגיוס הון מעמק הסיליקון בשל תדמיתה ומנסה לגייס לשורותיה גם משתמשים ליברלים

משה ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות שוק ההון פונה למוסדיים ונערכת למשיכה מקרנות ההשתלמות

במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית לנפגעי משבר הקורונה, פנתה רשות שוק ההון לגופים בשוק כדי להיערך ליישום מיידי של הקלה על משיכות מקרנות השתלמות ● בכוונת המדינה לאפשר למי שהוצאו לחל"ת או פוטרו ומי שהכנסתם נפגעה למשוך מהקרן 10,500 שקל לחודש במשך חצי שנה, מבלי לשלם מס

מסעדה סגורה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

מספר המובטלים שוב עולה: יותר מ-850 אלף דורשי עבודה בארץ

לפי נתוני שירות התעסוקה רשומים 852,264 דורשי עבודה, מהם 577,309 בחל"ת ● זאת לעומת אתמול, אז היו רשומים 847,968 דורשי עבודה

מיה פיזוב, מודי רוזן, בן רבינוביץ׳, השותפים בקרן ההון סיכון Amiti Ventures / צילום: Amiti Ventures, יח"צ

קרן ההון סיכון אמיתי גייסה קרן שלישית בהיקף 110 מיליון דולר

הקרן השלישית כבר השקיעה בשני סטארט-אפים ● הקרן מתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים

ג'רמי לוין / צילום: תמר מצפי

הסכם מסחור באירופה לחברת אוביד של ג'רמי לוין

חברת התרופות האמריקאית חתמה על הסכם עם חברת אנגליני האיטלקית ● מדובר בתרופה לטיפול בתסמונת אנגלמן, שנמצאת כיום בשלב 3 של הניסויים הקליניים

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

ביקוש אדיר ל"גרייס": בנק ישראל מאריך ומרחיב את המתווה לדחיית הלוואות עד נובמבר

בכרבע מתיק המשכנתאות ובחמישית מהאשראי לעסקים קטנים כבר בוצעה דחייה של החזרי הלוואות ● 553 אלף לווים כבר קיבלו מהבנקים דחייה החזרים ●  תתאפשר דחיית תשלומי החזר במשכנתאות עד סוף השנה, ולמשך יותר מ-6 חודשים

דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה בירושלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

רוצה לנגוס ב-Wolt? חברת ישראכרט החלה לספק מערך הזמנות למשלוחים לירקניות וקצביות קטנות

חברת כרטיסי האשראי מרחיבה את השירותים שהיא מספקת לקמעונאים קטנים באמצעות מערכת הזמנות חדשה המבוססת על אפליקציית וואטסאפ • לאחר שלושה חודשי ניסיון בחינם ישראכרט תגבה מבית העסק 49 שקל לחודש

דגל טורקי מונף מול איה סופיה באיסטנבול / צילום: Emrah Gurel, Associated Press

קול המואזין קורא מ"מסגד" איה סופיה: אטאטורק מת

ארדואן לא רק החזיר כנסיה ביזנטית עתיקה אל חיק האסלאם, אלא גם שלח רמז עבה על עתידה האסלאמי של טורקיה ● לוח השנה שלו מצטופף מאוד בדרך אל שנת 2023 - אז יגיע הזמן לגרש את מייסד טורקיה המודרנית מן הפנתיאון, ולהתחיל מאה חדשה בלעדיו

יו"ר ועדת הכספים משה גפני / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נתוני החשב הכללי מראים כי שיעור הביצוע של קרן ההלוואות לעסקים בסיכון הוא 1% בלבד

העסקים הגדולים, כך מתברר, לא השתמשו כמעט בהלוואות בערבות מדינה, רק כ-18% מהסכום שיועד לכך נוצל, לעומתם העסקים הקטנים ניצלו 80% מהאשראי בערבות מדינה

ויסקי ג'וני ווקר / צילום: שאטרסטוק

תתרגלו לשינוי בהרגלי השתייה: ג'וני ווקר בדרך להימכר בבקבוקי נייר

דיאג'יו, יצרנית המשקאות האלכוהוליים הגדולה בעולם, הודיעה כי החל מהשנה הבאה החברה תזנח את הפלסטיק לטובת נייר ● בכך, החברה מצטרפת למאמצים בעולם להפחית את השימוש בפלסטיק במוצרי צריכה

קובי מימון / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

היציאה לאור והירושה: קובי מימון מעביר מניות במאות מיליונים לשלושת ילדיו

איש העסקים מעביר את החזקותיו בקבוצת אקויטל לידי אורי, ניר ודן מימון, שיהיו מעתה הנהנים מכוח נאמנות שהקים אביהם בגיברלטר, ושתחזיק מעתה במניות החברה החולשת על חברות ענק בתחומי האנרגיה והנדל"ן

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות: ארקו החזקות זינקה ב-120%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5%, ת"א 90 טיפס ב-1.9% ומדד הבנקים השיל 1.3% ● טאואר זינקה ב-6.15%, ישראל קנדה עלתה ב-6.6%, שיכון ובינוי גם היא זינקה בכ-6%

סונדאר פיצ'אי / צילום: Virginia Mayo, AP

גוגל מהמרת על "השוק האחרון": תשקיע 10 מיליארד דולר בפיתוח בהודו

מנכ"ל גוגל ואלפאבית סונדר פיצ'אי אמר באירוע השנתי של החברה כי היא השיקה קרן "גוגל לדיגיטציה של הודו" ● הכסף יושקע ב-5-7 השנים הבאות בגישה זולה לאינטרנט, מוצרים ושירותים חדשים להודים, סיוע לעסקים לעלות לרשת וקידום נושאים חברתיים