גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

קהילת Wallstreetbets ברדיט / צילום: Shutterstock, Marcus Krauss

"חיים רק פעם אחת": ספקית משכנתאות מקוונת - היעד החדש של גולשי רדיט

מניית רוקט קומפאניס זינקה ב-71% לשווי של 83 מיליארד דולר ● כמעט 40% ממניותיה החופשיות נמכרו בחסר (שורט) בטרם החלה ההסתערות

שלט של רחוב וול סטריט מחוץ לבורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Mike Segar

נעילה שלילית בוול סטריט; פייבר צנחה ב-13.3%, טסלה ב-4.8%

מדד הנאסד"ק רשם ירידה של כ-2.7% והדאו ג'ונס, שבמשך מרבית היום שהה בטריטוריה חיובית, נסוג בכ-0.4% בסיום ● התשואה על האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים עלתה ל-1.47% ● ירידות חדות רשמו וויקס, סולאראדג', גילת, אנלייבקס, לייבפרסון ולמונייד

מגדל המחלוקת (משמאל) בת"א. התובעת דרשה פיצוי של כ־2 מיליון שקל / צילום: איל יצהר

הקבלן הבטיח לכם נוף וקיבלתם את המרפסת של השכן? יכול להיות שבכלל עורך הדין שלכם אשם

המחוזי בת"א דחה תביעת פיצוי של רוכשת דירה בפארק בבלי ● טענתה: בניגוד להבטחת אנשי השיווק, צדה הדרומי של הדירה מוסתר על ידי בניין ולא צופה לנוף ● השופט עודד מאור קבע כי על בא כוחה של הרוכשת היה לבדוק גם את התב"ע ואת היתרי הבנייה ולא רק את חוזה המכר

בנימין נתניהו בראיון / צילום: צילום מסך, חדשות 12

בליץ הראיונות של נתניהו: לחץ, או חימום לקראת "אפקט פתיחת המשק"?

לקראת הבחירות, גלובס כינס פאנל של יועצות ויועצים אסטרטגיים שינתחו את התנהלות המועמדים בתקשורת • והפעם: מה עומד מאחורי הראיונות של נתניהו לתקשורת? • המומחים מנתחים, מדור חדש

משכנתאות / צילום: Shutterstock

הבנקים ספגו ביקורת ושינו גישה? האם כדאי למחזר משכנתה אחרי שינוי מגבלת הפריים

בהתאם להוראה חדשה של בנק ישראל, בחודש שעבר יכלו לווים חדשים ליטול משכנתה עד לשני שליש פריים ● מה קרה לריביות הפריים בחודש האחרון, מאז הביקורת שספגו הבנקים מצדו של בנק ישראל? ● המדריך המעשי לכיס שלנו

גבי ויצמן, ד”ר גלית דשא, ליאת שחר, פאדי אל עוברה, נוא ג’השאן בטשון / צילום: יונתן בלום, יח"צ

"הפלורליזם והגיוון הופכים אותנו לחדשניים יותר ומביאים להצלחה עסקית"

מה יביא להצלחה של תוכניות גיוון בארגונים, ומה יכשיל אותן? ● שורה של מומחים התכנסו לדון בנושא במסגרת סדרת מפגשי האונליין "תוכנית עבודה", המתקיימת בשיתוף תנובה

נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

רוביני מתפוצץ על רובין הוד: תמיט אסון על האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להפסיד

הכלכלן שחזה את משבר הסאב-פריים של 2008 עולה למתקפה על וול סטריט, מבקר את אפליקציית רובין הוד, מסתער על המטבעות הקריפטוגרפיים ומשתלח בדור המילניאלס ● על הדרך הוא גם מבקר את הדמוקרטים על תוכנית חלוקת הצ'קים לאזרחי ארה"ב

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

מגמה שלילית בבורסה; גילת צונחת ב-6.6%, דוראל יורדת ב-4%

דוחות: נייר חדרה ומשק אנרגיה פרסמו תוצאות ● הדולר והאירו מתחזקים מול השקל ● בשוק האג"ח נרשמות ירידות של 0.1%-0.2% בממשלתיות השקליות הארוכות

סינמה סיטי ראשון לציון / צילום: יח"צ

הקורונה שיתקה את בתי הקולנוע, ודייסו סוגרת את החנות בסינמה סיטי ראשל"צ

קבוצת מאץ' פמילי, שמפעילה את רשת דייסו יפן, הודיעה כי היא סוגרת את החנות בראשון לציון ובוחנת את המשך הפעילות שלה בקניוני סינמה סיטי ● ניין ווסט סוגרת את החנות בדיזנגוף סנטר

נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע"מ

נציב שירות המדינה: לא קוימה עימי חובת ההיוועצות לפני חקירת השופטת כרייף

בניגוד לדרישת החוק ובניגוד להצהרת שרת המשפטים המשפטים לשעבר איילת שקד, לא קוימה כל התייעצות, בכתב או בעל פה, עם נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, לפני שנפתחה החקירה נגד השופטת אתי כרייף

הדיילי טלגרף הבריטי ממליץ על "ישראל המחוסנת" כיעד לקיץ הקרוב / צילום: לפ"מ

הטלגרף הבריטי ממליץ על ישראל המחוסנת כיעד לנופש בקיץ הקרוב

מדינות נוספות שמוזכרות בכתבה הן יוון, איסלנד, איי סיישל והאיים הקריביים ● וגם: בתפקיד החדש של אבי ניסנקורן ● אירועים ומינויים

המפקח על הבנקים יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

ההנחות שלא הגיעו ללקוחות ועתיד הביטקוין: המפקח על הבנקים בראיון

בשנה שחלפה מאז שיאיר אבידן נבחר לתפקיד המפקח על הבנקים, המדינה נקלעה לעוד בחירות, והמגפה המשיכה לפגוע בכלכלה ● בראיון לגלובס אבידן מדבר על "המהפכה בבנקאות", על האתגרים שמציבות ענקיות הטכנולוגיה לשוק התשלומים המקומי ועל הצורך להתייעל, ומעביר מסר לוחמני לבנקים

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו / צילום: קרדיט: נקסט אינשורנס

נקסט אינשורנס רוכשת חברה שתכפיל את מחזור המכירות שלה

נקסט רוכשת את AP Intego האמריקאית, שבעלת פלטפורמה מקוונת לרכישת ביטוח בתהליך דיגיטלי מלא ● מחזור המכירות צפוי לזנק מ-200 מיליון דולר בשנה ל-400 מיליון דולר

מושל ניו יורק אנדרו קואומו. די הרבה דמוקרטים הצטערו שקואומו לא הצטרף מבעוד מועד לתחרות על מועמדות מפלגתם לנשיאות / צילום: Associated Press, John Minchillo

עלייתה ונפילתה של תקוות המפלגה הדמוקרטית, אנדרו קואומו

ניו יורק הופכת לזירת התגוששות מרכזית על נשמתה של מפלגת השלטון בארה"ב ● שערוריות קורונה וסקס עומדות לקצר את הקריירה של גיבור המגפה הצ'רצ'יליאני, מושל מדינת ניו יורק, שנחשב לטוען פוטנציאלי רב כוח לנשיאות ארה"ב ● השמאל הדמוקרטי במדינה מחכה לנפילה בכיליון עיניים

המשתתפים ב־50:50. המחזור השני החל בינואר / צילום: מכללת עזריאלי להנדסה

אם לא אקזיט, לפחות דו-קיום: תוכנית האצת הסטארט-אפים שמחברת יזמים יהודים ופלסטינים

קוסאי משכם מפתח אפליקציה שתחבר פועלים פלסטינים עם מעבידים ישראלים, גל מתל אביב וקארים ממזרח ירושלים עובדים על משחק לימודי מבוסס מציאות מעושרת ● "גם הפלסטינים רוצים להיות אומת סטארט-אפ", אומר פרופ' אמיר גרינשטיין, מיוזמי "50:50", האצת סטארט-אפים יהודית-ערבית

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

ירידות קלות באירופה; הנפט מטפס, הביטקוין בירידה קלה

במסחר בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב נרשמת כעת מגמה מעורבת ● מחיר הביטקוין ממשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה וכעת נסחר שוב מעל 50,000 דולר

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Associated Press, Peter Dejong

בית הדין הפלילי בהאג יפתח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה

התובעת תחקור פשעים ש"בוצעו לכאורה" ברצועת עזה, במזרח ירושלים ובשטחי יו"ש החל מ-13 ביוני ● פתיחת החקירה כבר עוררה תגובות במערכת הפוליטית המקומית ● נתניהו: "נילחם על האמת"; אשכנזי: "החלטה פוליטית"; סער: "‏החלטה בזויה"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

מחירי הכרטיסים נחתכים: חברות התעופה רוצות שתחזרו לטוס

החיסונים לקורונה עשויים להוות זריקת מרץ לענף התעופה, ולכך מתווספת ההנחה שהחברות יורידו מחירים כדי למשוך את הקהל האבוד ולעמוד בתחרות ● אלא שלא רק הנוסעים סובלים ממצוקת מזומנים כתוצאה מהמשבר, וגם החברות יצטרכו למצוא דרך למימון ● אז כמה נשלם על כרטיס טיסה?

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בירידות: אקסיליון קפצה ב-7.7%, קמהדע ב-4.3%

מדד ת"א 35 נסוג בכ-1.1% ● האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים רשמו ירידות של 0.6%-0.7% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל

אורי אלון / צילום: קובי שרביט

קומפאס של אורי אלון הפתיעה את עצמה: עסקי התיווך המקוון פורחים בתקופת הקורונה

תשקיף ההנפקה של החברה האמריקאית חושף הכנסות של 3.72 מיליארד דולר ב-2020, מהן רק 18% נותרו בחברה, והפסד של 270 מיליון דולר