גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק עתיק והתנגדות נתניהו: האם ניתן לפקח על תעמולה באינטרנט?

עתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם מבקשת להחיל את חוק תעמולת הבחירות גם באינטרנט ● ועדת ביניש, שהגישה את מסקנותיה בנושא ב-2017, המליצה להחיל את החוק על מרחב האינטרנט - אך נבלמה על ידי נתניהו ● עו"ד בן מאיר: "בבחירות הקודמות היועמ"ש סבר שאין להחיל את החוק על האינטרנט, ועמדתו נדחתה. אני מתאר לעצמי שהוא לא יתנגד פעם נוספת"

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

היועץ המשפטי לממשלה צפוי להגיש את עמדתו ביום ה' בנוגע לעתירה שהגישו בשבוע שעבר עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם לוועדת הבחירות המרכזית, המבקשת להחיל את חוקי תעמולת הבחירות גם על תעמולה באינטרנט. העתירה מבקשת מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, להוציא צו מניעה שיאסור על הסיעות המשתתפות בבחירות הקרובות, או על גופים שפועלים בשמן, בתשלום או לא בתשלום, לפרסם כל פרסום, הודעה, תגובה, טוקבק או 'לייק' שאינו נושא את שם הסיעה או המועמדים אשר מטעמם הוא התפרסם. בנוסף, מבקשים העותרים לאסור בצו על ביצוע תשלום על ידי הסיעות לכל גוף שיעשה זאת מטעמן או בשמן. העתירה מבקשת להחיל בצו כל פרסום ברשתות החברתיות, בהודעות SMS ובתכנות מסרים מיידים.

"אחד הלקחים העיקריים מהבחירות בארה"ב ב-2016 היה ההשפעה הרבה שיש לרשתות החברתיות על הבחירות. דיברנו על זה כבר מזמן, אבל חוק דרכי תעמולה וקביעת גילוי נאות חלים רק 90 יום לפני הבחירות. לכן, ברגע שהודיעו על הבחירות לכנסת - הגשנו מיד את העתירה", אמר עורך הדין בן מאיר בשיחה עם "גלובס". ואכן, לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה, בקשת העותרים נשמעת טריוויאלית, הרי ניסיונות השפעה על הבחירות באמצעות הרשתות החברתיות כבר לא נחשבים לתופעה חדשה בעולם, וגם לא בישראל. ניסיונות השפעה כאלה נעשים באמצעות הפעלת בוטים אוטומטיים וחשבונות מזויפים, או באמצעות הפצת מסרונים והודעת וואטסאפ ממען אנונימי, שמפיצים סיפורים חדשותיים שקריים ("פייק ניוז"), מביעים תמיכה במועמד אחד ופוגעים במוניטין של יריבים.

החוק מתייחס לאמצעים לפרסום מודעות תעמולה:

אלא שעד היום, חוק הבחירות (חוק דרכי תעמולה) בישראל, שנועד לוודא כי התעמולה תתקיים באופן הגון בכל אמצעי התקשורת והמדיה, לא חל כלל על תעמולה באינטרנט. החוק נחקק ב-1959, שנה בה עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה. החוק התייחס לתעמולת בחירות ברדיו, במודעות מודפסות ובכלי טיסה ושייט. עם התפתחות המציאות הטכנולוגית והחברתית השתנה גם החוק: ב-1969 התווסף סעיף שקבע הנחיות לשידורי התעמולה בטלוויזיה הישראלית; ב-1998 נקבע הסדר לשידורי תעמולה בבחירות לרשויות המקומיות בתחנות הרדיו האזוריות; וב-2002 הוסדר נושא פרסום סקרי בחירות.

בחודש יולי ועדת החוקה הביאה לאישור הכנסת הצעת חוק שהייתה אמורה להחיל את חובת השקיפות בתעמולה גם על טוקבקים בתשלום. אולם נתניהו הורה לשרת המשפטים איילת שקד, וליו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי, לעצור את קידום הרפורמה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחקרה את הנושא ומעורבת במהלכי החקיקה בכנסת, אומרת באכזבה: "נתניהו התערב פעמיים בחקיקה שנוגעת למדיה הדיגיטלית: פעם ראשונה כשעצר את חוק הפייסבוק ברגע האחרון, ופעם שניה כשאמר למיקי זוהר לעצור את חוק הפורנו במתכונת הרחבה. בעצם נתניהו מייצג פה עמדה ליברלית שאומרת 'הסירו ידיכם מהאינטרנט'. אבל לעומת זה הוא מקים מערך סייבר ומקדם את חוק הסייבר שנותן לגוף חדש דמוי שב"כ סמכויות ריגול נרחבות בעולם הדיגיטלי אחרי האזרחים, כולל סמכות לעסוק בנזקי סייבר לא מוחשיים כמו השפעה על תודעה. ומצד שני יש הקפאה של כל דבר שנוגע לחקיקת תעמולה. כלומר הוא משאיר לעצמו יכולת לעשות מניפולציות על דעת הקהל".

לפני כשבועיים, התפרסם ב'הארץ' כי לפי הערכות של גורמים פוליטיים, נתניהו בלם את הרפורמה משום שהסתייג מסעיפי החוק וחשש שיפגעו בקמפיין שינהל לקראת הבחירות הקרובות. כבר ב-2012 התפרסם בכלי התקשורת כי מרבית הלייקים לעמוד הפייסבוק של נתניהו אינם מישראל, אלא מגיעים ממדינות מהן מגיעים פעמים רבות לייקים בתשלום, דוגמת אינדונזיה. בנובמבר 2018, הבלוגר נעם רותם חשף יחד עם שותפו יובל אדם רשת בוטים שפעלה בטוויטר והפיצה תוכן שתמך בנתניהו, אליה הליכוד הכחיש כל קשר.

חוק תעמולת הבחירות אינו עדכני לימינו אנו

הצעת החוק שנבלמה הובאה לכנסת על ידי ועדת החוקה בעקבות המלצות ועדת בייניש, אשר הוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-20. הוועדה, ברשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, נועדה להתאים את חוק תעמולת הבחירות לימינו אנו. הוועדה דנה בסעיפים שונים של החוק דוגמת איסור על תעמולה בתקופה של 60 ימים לפני מועד הבחירות, וכן בחוסר הרלוונטיות שלו לעידן האינטרנט.

"מתברר כי דיני תעמולת הבחירות אינם מתמודדים עם המציאות התקשורתית הנוכחית וההתפתחויות הטכנולוגיות התכופות, ובעיקר עם המקום שתפסו במהלך השנים האחרונות טכנולוגיות האינטרנט, המובייל והרשתות החברתיות. מצד אחד הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכל אחד לצפות בתשדיר או בתעמולת בחירות אף אם אלה נאסרו להקרנה בטלוויזיה, ומצד שני מאפשרות לכל אחד לייצר תוכני תעמולה הנגישים לציבור במרחב האינטרנט והרשתות החברתיות", נכתב בדוח הוועדה. על כן, "הועדה ממליצה להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות".

לאחר שנתניהו הורה להוריד את החוק שהתבסס על מסקנות הוועדה משולחן הכנסת, עורכי הדין בן מאיר ואבירם עתרו לועדת הבחירות כדי שזו תפקח על תעמולה באינטרנט מכוח סמכותה לפקח על תעמולת בחירות באשר היא. הוועדה נתנה ליועמ"ש אורכה להגיש את עמדתו עד ליום ה' הקרוב, ובשבוע הבא צפוי להתקיים דיון בעתירה. עד כה, שלוש סיעות הגישו תגובות לוועדת החוקה: סיעת מרצ הביעה תמיכה; סיעת יש עתיד תמכה בבקשה עם הסתייגויות מהניסוח שלטעמה היה כללי מדי; וסיעת ישראל ביתנו התנגדה, משום שלטעמה לא יהיה ניתן לאכוף אותה באופן יעיל ושוויוני, ומבלי שזה יפגע בחופש הביטוי של אנשים אנונימיים ועצמאיים.

התנגדות נוספת לעתירה, לפי עורך הדין יהונתן קלינגר, העוסק בתחום הטכנולוגיה והמידע, היא שאין ביסוס חוקי שיתן סמכות לוועדה בכל הנוגע לתעמולה באינטרנט. "אני לא רואה איך ועדת הבחירות מקבלת את העתירה, משום שסמכויות ועדת הבחירות לא יאפשרו לאכוף את זה. חוק התעמולה היום הוא ספציפי מאוד מאוד ומתייחס לכל מדיה והמגבלות שלה. כל עוד המילה 'אינטרנט' לא נכתבה בו - החוק הזה פשוט לא חל שם. לכן, בלי לתקן את החוק זה לא יוכל לקרות", הוא אמר.

לפי טענה זו, במצב הנוכחי, סמכויות האכיפה של ועדת הבחירות המרכזית מוגבלות מאוד. אמנם בחוק הבחירות ודרכי תעמולה יש כלי אכיפה כמו קנסות והוצאת צווים להסרת תוכן פוגעני, אלא שהחוק אינו מחיל את הסמכויות האלה על תחום הדיגיטל. סעיף 13 בחוק התעמולה היה עשוי להיות פתח לתקווה, שכן הוא מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול תשדירים על רקע חוסר הוגנות, אולם פסק דין של בית המשפט העליון קבע תקדים, לפיו יו"ר ועדת הבחירות יכול לטפל רק במה שהחוק מסמיך אותו במפורש.

עם זאת, את העותרים לא מדאיגה הטענה כי לוועדת הבחירות אין סמכות בנושא. עורך הדין בן מאיר אומר: "בבחירות הקודמות היה הסיפור של V15, ובמסגרת הדיון בעתירה בנושא, עלתה השאלה אם יש ליו"ר ועדת הבחירות סמכות על תעמולה באינטרנט. עמדת היועמ"ש הייתה שלא, אבל עמדתו נדחתה על ידי השופט סלים ג'ובראן". אני מתאר לעצמי שהיועמ"ש מבין את המצב המשפטי, ולא יתנגד פעם נוספת. בכל אופן, אנחנו מצפים לקבל את הצו".

החוק נדרש, גם אם יהיה קשה לאכפו

עוד קודם לדיון בעתירה הנוכחית, ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים ניהלו בחודשים האחרונים מגעים עם ראשי מחלקת קשרי הממשל של פייסבוק. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה בחודש אוקטובר האחרון, ראש תחום מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר, אמרה כי הרשת החברתית פועלת למניעת הטיה וזיוף בכל מדינה שבה מתקיימות מערכת בחירות, ועל כן נערכת זמן רב מראש. פייסבוק אף יזמה אז מפגשים עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, ועם מנכ"לית ועדת הבחירות עו"ד אורלי עדס.

גוף נוסף המעורב בעניין התעמולה ברשת הוא מבקר המדינה. בישיבת סיכום פעילות הועדה לביקורת המדינה בכנסת ה-20, שנערכה בשבוע שעבר, אמר המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כבר במערכת הבחירות הקרובה - ולא רק אחריה - יערוך משרדו ביקורת במרחב הסייבר, ובכלל זאת יעסוק בחשבונות מזויפים ובוטים, וכן בשאלות הנוגעות למימון בחירות והתמודדות בפריימריז.

מעבר לשאלת הסמכות של הגורמים השונים, שאלת השאלות היא יכולת הטיפול בבעיית הפרסומים האנונימיים, שעלפי רוב הם פוגעניים ושקריים ואין דרך לדעת מי עומד מאחוריהם. לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, הדרך להתמודד איתם היא על ידי הכלל 'עקוב אחרי הכסף'. כמו פרשיות ההאקרים הרוסיים, שהתגלו לאחר שנבדק מי שכר את שירותי פייסבוק כדי להפיץ את המסרים במערכת הבחירות האמריקאית, כך בישראל תוכל המשטרה לדרוש לקבל לידיה את פרטי החשבונות של מזמיני הקמפיינים הפוגעניים, לפחות אלה שיש בהם עבירה פלילית.

אך האם המשטרה תעשה זאת? בבחירות המקומיות לעיריית ירושלים הגיש המועמד עופר ברקוביץ' מספר תלונות לעיריית ירושלים על קמפינים מכפישים ושקריים שהופצו כנגדו. המתלוננים לא קיבלו עד כה מידע מה עלה בגורל התלונות, אם התקיימה חקירה ואם נמצאו אשמים.

אפילו השאלה אם משטרת ישראל ערוכה להתמודד במישור הארצי עם סכנות מערכת הבחירות הנוכחית נותרת ללא תשובה. דובר מחלקת חקירות ארצית אמר כי הנושא נמצא בדיונים ובתוך כמה שבועות תחליט המשטרה מה דרכי הפעולה שלה. שאלנו גם את פייסבוק האם המשטרה קיבלה או עתידה לקבל ממנה פרטים על זהות הגורם המשלם עבור קמפיינים פוגעניים, שקריים או מוליכי שולל למיניהם. התשובה של פייסבוק: "אנחנו לא מפרטים לגבי העבודה שלנו עם גורמי אכיפת החוק".

ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שמתוך הבנת הבעיות הכרוכות באכיפה במרחב האינטרנטי מתקיים כעת ניסיון לייצר הסכמה לא פורמלית בין המפלגות: "כשאין חקיקה האכיפה צריכה להיעשות בקטע הלא פורמלי שלפעמים יכול להיות יותר אפקטיבי". לפי הצעתה המפלגות יסכימו על עקרונות מרכזיים כמו איסור הטעיה בתשדירים ואיסור על הפנייה ישירה של מסר לגולש מסויים. כמו כן יתחייבו המפלגות הדדית שאם תהיה עבירה על הסכמות אלה, תוכל ועדת הבחירות המרכזית לדון בהן על בסיס סעיף 13 לחוק התעמולה.

עו"ד בן מאיר סבור שקשיים באכיפה אינם סיבה מספקת לוותר על חקיקה ולהסתמך על אמון בלבד. "זה באמת נכון שאם נקבל צו לא יהיה אפשר לוודא אותו ב-100%, אז מה? יש גם אנשים שעוברים את המהירות המותרת בכביש, אז שלא יהיה חוק?". 

עוד כתבות

פפסיקו/ צילום: Shutterstock

בכירים בפפסיקו בביקור בישראל: מחפשים טכנולוגיות בתחום החקלאות

ל"גלובס" נודע כי משלחת של פפסיקו הגיעה לביקור בישראל בחיפוש אחר טכנולוגיות בתחום החקלאות ● בפפסיקו העולמית מחפשים להטמיע טכנולוגיות של מה שנקרא "חקלאות מדייקת" לאורך כל שרשרת הייצור שלהם, בדגש על גידול תפוחי אדמה

פרופ' אבי שמחון / צילום: אבי שמחון

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: "אני חושב שזה רעיון רע להעלות מסים כדי לצמצם את הגירעון"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר כי הדרך הנכונה להוריד את הגירעון היא "לעשות דיאטה", כשהוא מתכוון בכך לקיצוצים בתקציב שיביאו לצמצום הוצאות הממשלה

פרופ' רפי קרסו באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

רפי קרסו: "יש שוק שחור של קנאביס רפואי. אנחנו מודעים לזה"

כך אמר פרופ' רפי קרסו, מומחה למחלות כאב ויועץ לחברות קנאביס, בכנס עושים שוק של "גלובס" בנושא קנאביס: זרעי המהפכה ● קרסו הודה כי ישנם מטופלים בקנאביס רפואי שמוכרים את החומר הלאה: "יש שוק שחור. אנחנו מודעים לזה"

הפגנה עובדי טבע טק נאות חובב / באדיבות ההסתדרות

הסכם שכר חדש בטבע טק: תוספת שכר של 2.2%-4.6%

ההסתדרות, הנהלת טבע טק וועד עובדי המפעל חתמו על ההסכם שיחול על כ-700 עובדים, רטרואקטיבית מאפריל 2019 ● ההסכם מגיע בהמשך להסכם קיבוצי שנחתם לפני כחודש במפעל

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

צרות לאלשטיין גם בחזית דסק"ש: מחזיקי האג"ח מכנסים אסיפה דחופה לצורך הגנה על זכויותיהם

בעקבות כישלון הצעת הרכש, יידרשו דסק"ש ונכסים ובניין למצוא דרכים חלופיות להתמודדות עם דרישות חוק הריכוזיות לקיפול שכבה בפירמידה עד אמצע דצמבר ● באסיפה שתתכנס מחר יידרש אלשטיין לשכנע את המחזיקים כי מצבה של דסק"ש ממשיך להיות יציב, למרות הטלטלות

משה קפלינסקי, מנכ"ל מפעלי מלט נשר \ צילום: ארן דולב

המשבר בתעשיית המלט: נשר מתכוננת לקיצוצי שכר ולהתייעלות עמוקה

מנכ"ל החברה משה קפלינסקי כינס כ-300 מעובדי החברה ועדכן אותם על המהלכים המתגבשים בעקבות המשבר בענף ● קפלינסקי הגדיר בשיחתו עם עובדי החברה את המצב שבו נתונה נשר כ"מלחמה על הבית", והוסיף כי "נשר נמצאת במערכה הזאת לבדה"

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

היועמ"ש של הכנסת: בודקים את היתכנות ביטול חוק פיזור הכנסת

עו"ד איל ינון מסר כי "נוכח מורכבותו של העניין והשלכותיו האפשרויות מדגישים בסביבתו של יועמ"ש הכנסת כי הנושא ייקח מספר ימים" ● במקביל, יאיר לפיד הבהיר כי "אנחנו נשמח מאוד לממשלת אחדות בראשות כחול לבן עם הליכוד, לא עם נתניהו"

זירת התאונה ביבנה/ צילום: ג'וזף

משרד העבודה: י-ם היא שיאנית הפרות הבטיחות באתרי בנייה

לפי נתונים שמפרסם משרד העבודה והרווחה, בשנה וחצי האחרונות ניתנו 65 צווי בטיחות באתרי בנייה בבירה – הרבה יותר מכל עיר אחרת בארץ ● משמעות הצווים – סגירה זמנית של אתרי בנייה ● בתקופה זו נהרגו בשטחה 3 פועלי בניין

ג'ו ביידן / צילום: רויטרס, Jordan Gale

ג'ו ביידן נגד 19 דמוקרטים: מי יצא כשידו על העליונה?

הבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב יוצאות הערב לדרך ● שני עימותי טלוויזיה חיים יפגישו 20 טוענים דמוקרטיים בשני ערבים רצופים ● אפשר למשוך בכתפיים – ואפשר גם להיזכר שעימות כזה בקיץ 2015 העניק יתרון פתיחה למועמד קוריוזי ששמו דונלד טראמפ ● הוא לא שמט אותו עוד ● פרשנות

אבו מאזן/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עוד קיזוז מכספי המסים הפלסטיניים - הפעם בסך 14 מיליון שקל

עוד מכה כלכלית לרשות הפלסטינית: רשמת לשכת ההוצאה לפועל קבעה כי על המדינה לחלט דמי פיצויים בסך 14 מיליון שקל שקבע בית המשפט המחוזי בירושלים ל-52 פלסטינים משתפי פעולה עם ישראל אשר נעצרו ועונו ע"י כוחות הביטחון הפלסטיניים

יובל סויירף. / צילום: שלומי יוסף

הראשון בקנאביס: הישראלי שהשקיע בתחום כשעוד היה בחיתוליו - ונשאר כל הדרך עד לאקזיט

כולם מדברים על העתיד של שוק הקנאביס, אבל יובל סויירף זיהה את הפוטנציאל כבר ב־2013, ובשנה שעברה החברה שבה השקיע נמכרה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר ● היזם הישראלי, שיופיע היום בכנס "עושים שוק - מפצחים את תעשיית הקנאביס" של "גלובס", מספר בראיון מיוחד על ההחלטה להמר על החלום ולא שולל השקעה בחברות בתחום גידול הקנאביס בישראל

EA בכנס E3 / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס

חולשות אבטחה התגלו בפלטורמת המשחקים הפופולארית EA

חוקרי צ'ק פוינט וסייברינט מצאו חולשות אבטחה בפלטפורמת אוריג׳ין של חברת המשחקים ● לפלטפורמה יש למעלה מ-300 מיליון משתמשים ברחבי העולם ● החולשות שאיתרו החוקרים מאפשרות השתלטות על החשבון האישי של המשתמש, כולל פרטי כרטיסי אשראי וכן את הפרטים האישיים של המשתמשים האחרים שמשחקים איתו

זאב קלימי / צילום: איל יצהר

זאב קלימי מואשם בשימוש במידע פנים בעסקת נסטלה-אסם

לפי כתב האישום, בינואר 2016 עשה קלימי שימוש במידע פנים שהגיע אליו מאיש פנים באסם אודות עסקת מיזוג בין נסטלה לאסם, כשבוע לפני פרסום הדיווח המיידי בעניין ● טרם פרסום הדיווח רכש קלימי מניות אסם בסך של כ-250 אלף שקל ואף מסר את המידע לחבריו בעז דקל ושלמה ברק ● קלימי מכחיש

נמרוד שפר / תמונה: יחצ

מנכ"ל תע"א הכחיש מיזוג עם רפאל, למרות התבטאויות היו"ר על חשיבות המהלך

אתמול דווח ב"גלובס" על שאיפתו של יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר למזג את החברה עם רפאל. דבריו של לוקר התבססו על תגובה רשמית של החברה ועל פרסום במגזין בינלאומי ולמרות זאת הובילו להודעה בהולה ותמוהה של מנכ"ל החברה לבורסה שבה נטען כי הנושא אינו על הפרק ● ועד העובדים מתנגד למהלך שגם המשנה למנכ"ל התבטא אודותיו לאחרונה בהרחבה

דדי סגל באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

מנכ"ל פנאקסיה: "האישור ליצוא קנאביס מישראל יגיע בתוך שבועות עד חודשים"

דדי סגל, שהשתתף היום באירוע של "גלובס", דיבר על פעילותה של חברת פנאקסיה בתחום הקנאביס • "הנפקה ראשונית לא הייתה רלוונטית, בין השאר בגלל שהמוסדיים לא היו בשוק לפני שנה. כיום הם מתעניינים"

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

כחלון חתם על העלאת המס על מכוניות היברידיות

לצד העלאת מס הקנייה על מכוניות חשמליות והיברידיות, כחלון חתם גם על הצו להטלת בלו על חומרי בעירה ● שני הצעדים ייכנסו לתוקף בתחילת 2020 והם אמורים להכניס יחדיו למדינה סכום של כמיליארד שקל לשנה

משה ברקת באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

"אם אני מנכ"ל חברת ביטוח - אני יוצא מתחום הביטוח הסיעודי; נדרשת רפורמה גדולה"

ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, יצא באמירה חריפה במסגרת כנס "עושים שוק - מפצחים את תעשיית הקנאביס" של "גלובס" ● לדבריו, "החולים הסיעודיים לא צריכים קנאביס, אלא שיתייחסו אליהם בכבוד. לא בטוח שהמשוואה מתקיימת במודל היום", אך לצד זה קבע כי "המודל לא מספיק טוב לחברות הביטוח ולמטופלים"

סייבר וולקן / צילום: מקסים דינשטיין

וולקן סייבר הישראלית גייסה 10 מיליון דולר ומסייעת לארגונים לפתור פרצות אבטחה

את הסבב הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית Ten Eleven Ventures, והשתתפו בו הקרן הישראלית YL Ventures, שהובילה את סבב הסיד של החברה, ומשקיעים פרטיים, ביניהם גלן צ'יזהולם, לשעבר מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת הסייבר האמריקאית Cylance

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר דרמטי: שובו של ברק מטלטל את המערכת הפוליטית ומשנה את המפה

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

כספומט של ביטקוין בליטא / צילום: רויטרס

מלך הקריפטו: הדומיננטיות של הביטקוין בשוק המטבעות הדיגיטליים - הגבוהה מאז 2017

שער הביטקוין זינק הבוקר ל-12,867 דולר - שיא של 17 חודשים ● עליות השערים בשוק הקריפטו נרשמות על רקע הדיווחים על פרויקטי המטבע הדיגיטלי של בנק ההשקעות ג'יי.פי. מורגן וענקית המדיה החברתית פייסבוק ● מספר הכספומטים למשיכת ביטקוין בעולם עלה לשיא של כל הזמנים - יותר מ-5,000