שחרור רווחים / צילום: Shutterstock
לפני כשבועיים פרסמה רשות המסים את החלטתה בנוגע לשיעור המס שיחול על תושב ישראל המשקיע בקרן גידור. בהתאם להחלטה, ובמענה לפניית איגוד קרנות הגידור, קבעה רשות המסים כי החל מה- 1.1.19 ייהנה המשקיע הישראלי ממס בשיעור של 25% על רווח ההון הריאלי, במקום מס בשיעור של 30% שחל עליו עד כה.
נזכיר כי בהתאם להסדר מס ותיק שחל על המשקיעים הישראלים היחידים בקרנות הגידור נקבע בזמנו כי המשקיע היחיד יחויב על הרווח הריאלי שנבע לו מהקרן במס בשיעור של 30%, זאת לעומת שיעור מס של 25% שחל על רווח הון ריאלי "רגיל" בידי מחזיק יחיד. תוספת מס זאת נומקה בשעתו על ידי רשות המסים בכך שבשל אופי הפעילות של קרן הגידור, שאינה מוגבלת בלקיחת הלוואות או בביצוע עסקאות מכירה בחסר, יש לראות במשקיע היחיד כמי שמבקש לקזז הוצאות מימון כנגד הכנסתו ממכירת ניירות ערך, ואשר על כן בהתאם להוראות הפקודה יש להשית עליו מס בשיעור של 30%.
בהתאם להחלטה הנוכחית של רשות המסים תותנה הפחתת המס בכך שקרן הגידור תימנע לחלוטין מניכוי לצורכי מס של הוצאות מימון, לא תבצע עסקאות מכירה בחסר של מניות בהיקף העולה על 130% משווי הערך הנכסי הנקי של הקרן (ה-NAV של הקרן), וכמו כן לא תחזיק בשום נייר ערך החזקה מהותית של 10% ומעלה. כך למעשה תצטרך כל קרן גידור ישראלית שבהסדר לקבל החלטה עקרונית האם ברצונה להפחית את הוצאות המימון מעליית הערך של נכסיה ולהביא את חבות המס של המחזיקים לשיעור של 30%, או שמא ברצונה לוותר על הפחתת הוצאות המימון וליהנות משיעור מס של 25% בלבד.
למעשה בעקבות ההחלטה הנוכחית הושווה שיעור המס על המשקיע היחיד בקרן נאמנות פטורה לשיעור המס החל על המשקיע בקרן גידור. ההבדל המיסויי העיקרי שנותר בין קרן נאמנות פטורה לבין קרן גידור הוא שבקרן נאמנות מועד חבות המס על עליית הערך הוא במועד המימוש בפועל, בעוד שבקרן גידור פטורה שבהסדר חבות המס על עליית הערך הנכסי נטו של הקרן היא מידי שנה, ללא קשר לשאלת המימוש בפועל בידי המחזיק. מובן שהבדל מיסויי זה מעניק יתרון לקרן הנאמנות בשנה של עליית ערך, ויתרון לקרן הגידור בשנה של הפסד, וזאת בהנחה שהמשקיע אינו מעוניין לממש את השקעתו בתום אותה שנה.
לסיום ייאמר כי יש לברך על החלטת המיסוי המשווה את שיעור המס החל על משקיע המשקיע בקרן גידור ישראלית לשיעור המס החל על משקיע בקרן גידור זרה. אין צורך להסביר כי מעבר לצדק שבהחלטה הנדונה יש בה גם משום תרומה לפיתוחו של שוק ההון הישראלי. עם זאת, נציין כי לדעתנו על רשות המסים לצעוד צעד נוסף בתחום מיסוי קרנות הגידור לגבי ההגבלות החלות על הרכב ההשקעות של קרנות הגידור. כך, למשל, במסגרת החלטות מיסוי שניתנו על ידה בעבר לא אפשרה רשות המסים את החלת הסדר המס על קרנות גידור העוסקות במתן הלוואות בריבית משתנה, ריבית מותנית תוצאות וכו', וזאת מתוך חשש כי הכנסת קרן הגידור במהותה איננה משקפת הכנסה פיננסית פסיבית, אלא השקעה עסקית. לדעתנו, כל עוד ציבור המשקיעים בקרן הוא בבחינת ציבור משקיעים פסיבי, שאינו מעורב בקבלת החלטות עסקיות באופן ישיר או עקיף (לרבות, היעדר מעורבות מצד מנהל הקרן בקבלת החלטות), אזי יש לאפשר את כניסתן של קרנות הגידור גם לתחום זה. אין ספק כי פריחתן של קרנות הגידור תוכל להוות פריצת דרך שתביא ליציאתו של שוק ההון הישראלי מתקופת הקיפאון הארוכה בה היה נתון.
הכותבים הינם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט.