וינסנט צ‘נגוויז./ צילום: Christopher Ratcliffe
השם וינסנט צ'נגוויז, האסוציאציה הראשונה שעולה לראש אינה דווקא סקטור הביומד הישראלי. המיליארדר הבריטי, ממוצא איראני, עשה את הונו בעיקר מנדל"ן בבריטניה, והוא מוכר בזכות חיבתו לתכנונים פיננסיים מרהיבים ומסוכנים, להימורי מטבע (הוא סיפר בעבר ל"גלובס" שהפסיד פעם 80 מיליון דולר בלילה אחד), לכלי רכב ושיט יוקרתיים ולבילויים בחברת דוגמניות.
השקעות בטכנולוגיה בכלל ובביומד בפרט הן חלק קטן מהפורטפוליו שלו, אך לחלק הקטן שלו יכולה להיות השפעה משמעותית על הביומד בישראל - בסכומים, אבל לא פחות מכך בקשרים וביצירתיות הפיננסית-אסטרטגית שלו. כיום היקף ההתחייבות של צ'נגוויז בישראל מגיע ל-200 מיליון דולר. מתוכם, כ-100 מיליון בביומד. הכוונה היא להעלות את היקף ההשקעות הכולל בעתיד הקרוב.
בשנים האחרונות השקיע צ'נגוויז, דרך קבוצת Consensus Business Group שבבעלותו אשר מוערכת בשווי 1.25 מיליארד דולר, בקרנות, בחממות ובחברות בישראל (ראו מסגרת). הקבוצה גם נמצאת בקשר עם כמה בתי חולים בארץ, ובהם אסותא ותל השומר. מהאחרון צמחה למשל חברת TPCera בתחום הטיפול במחלות אוטואימוניות באמצעות תולעים. החברה הוקמה בחממת VLX שבה משקיע צ'נגוויז. בחברה משקיעה גם קרן , IBF שצ'נגוויז קשור בה. את הקשר של קבוצת צ'נגוויז עם שוק ההון מנהלת חברת סייבל השקעות זה שנים רבות.
"אנחנו לא משקיע אנג'ל קלאסי"
"אנחנו תמיד משקיעים עם מומחה ספציפי לתחום, מישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו בהבנת המוצר והשוק", אומר צ'נגוויז בשיחה עם "גלובס", "אבל אנחנו יכולים לבנות עבור החברה מודל פיננסי ולקשר אותה עם מגוון של גורמים מקצועיים ופיננסיים. אנחנו לא רק משקיע אנג'ל פיננסי.
"אנחנו רוצים לבנות מודל עבור החברות, שבו הקשר עם בית החולים הוא דו-צדדי. בזמן שהן עורכות פיילוט להטמעת הטכנולוגיה שלהן בבית חולים מסוים, הן יכולות להתעניין בטכנולוגיות מאותו תחום שצמחו בבית החולים עצמו ומתאימות לפורטפוליו של החברה. לאחר הוכחת היתכנות בבתי חולים שונים, ולאחר בניית הפורטפוליו, אנחנו יכולים לנסות לקשר חברה כזאת עם ה- , NHS ארגון הבריאות הלאומי הבריטי".
מודל כזה, אומר צ'נגוויז, מתאים לדוגמה לחברת פוליפיד, המפתחת אנטיביוטיקה בשחרור מושהה, הניתנת כשתל בתוך הגוף, למשל בפצעי ניתוח. להערכתו, בבתי חולים שאיתם עובדת החברה ממילא, קיימות טכנולוגיות נוספות למלחמה בזיהומים חמורים, שרק מחכות לפלטפורמה שתוכל לקחת אותם הלאה.
"אנחנו מאוד פעילים ביצירת חיבורים בין החברות שבהן אנחנו משקיעים. שיתופי-הפעולה מעלים רעיונות ליישומים חדשים, למקורות מימון חדשים ולערוצי שיווק. בהחלט נעודד חברות שלנו לבצע יחד את השיווק".
המשבר עם סין כבר נמצא מעבר לדלת
לדברי צ'נגוויז, מודל ההשקעות שלו מבוסס על ההערכה ש"הכלכלה העולמית כפי שהיא היום אינה בת-קיימא, וכשהסטטוס-קוו יקרוס, הכול ישתנה. אנחנו אומרים כבר מ-2013 שיחסי הסחר בין סין לארה"ב מתוחים מדי. החוב של ארה"ב למזרח עמוק מדי".
"בקרוב הכלכלה כמו שאנחנו מכירים אותה תיכנס לסחרור", ממשיך צ'נגוויז, "והתוצאה הראשונה של התהליך הזה תהיה מלחמות סחר בין ארה"ב לסין".
"אנחנו מפתחים מודל כלכלי שמתאים את עצמו לדינמיקה הזו ובוחנים אפשרויות להשקעה כמעט בכל תחום", הוא אומר.
לדבריו, הרגולציה האמריקאית תחמיר, והוא משקיע בחברות שיעזרו לחברות אחרות להתמודד איתה.
צ'נגוויז אינו אומר זאת מפורשות אבל נראה כי בסופו של דבר, מדינת ישראל תצטרך לבחור בצד האמריקאי, מצב שעשוי להפוך בעייתי עבור חברות שקיבלו השקעות גדולות מסין.
"הכול קשור בכול", הוא מוסיף. "טכנולוגיה צבאית זורמת למכשור רפואי. הגנת סייבר דרושה להגן על המכשור הרפואי. בנייה לנד"לן צריכה להיות בת-קיימא". צ'נגוויז מציג תרשים זרימה על גבי מפה, המראה כיצד תחומי השקעה רבים - סייבר, תחבורה, קלינטק, נדל"ן כמובן ואפילו ביומד מושפעים מהתהליכים הללו. לא רק זאת, הם משקיעים האחד על השני. אחת הדוגמאות היא זו שהביאה אותו להשקיע בביומד ובקלינטק ממילא.
"כדי להגן על האינטרסים שלהן, מדינות ’קונסות' חברות שמייצאות בכמויות גדולות, וכן מחייבות חברות שזוכות במכרזים תשתיתיים גדולים במדינה להשקיע חלק מהכסף חזרה לתוך המדינה למיזמים נוספים. ה'קנסות' הללו נקראים .Offsets אחד הרעיונות שלי היה להציע לחברות לנהל עבורן את ה-,offset כלומר הן משלמות לי את הכסף, ואני דואג להשקיע אותו. כשחברות זרות זוכות במכרזים גדולים בלא מעט מדינות בעולם, הן מתחייבות לבצע בתמורה רכש גומלין של מוצרים מתוצרת אותה מדינה. מגוון המוצרים הוא אמנם אינסופי, אולם מדינות רבות מעודדות רכש גומלין של מוצרים "סביבתיים" או טכנולוגיות מסוימות כמו ציוד רפואי, והן מוכנות לתת לחברות שיבחרו בהם הנחות מפליגות. צ'נגוויז, מעוניין להיות זה שייקח על עצמו את ההתחייבות לרכש הגומלין ויוציא אותה אל הפועל, תמורת עמלה יפה ובאמצעות שורה ארוכה של חברות הקלינטק, שבהן הוא השקיע. מימוש מלא של המודל יאפשר לו לגזור קופון כפול: לחזק עם כל עסקה את כוחו של האקו-סיסטם הפיננסי שלו בתחום הקלינטק, ובו-בזמן להניח את היסודות לעסקות הבאות בענף הצומח במהירות)
כך בעצם התחלתי להשקיע בתחום התרופות, המכשור הרפואי והקיימות, משום שאלה פרויקטים מועדפים על ידי הממשלות להשקעה והם גם תחומי השקעה אטרקטיביים". בהשקעה כזו בהולנד כבר מרוויח צ'נגוויז באופן משמעותי".
מי שיש לו דירות, יש לו אנשים
הונו של צ'נגוויז מוערך היום בכמיליארד דולר. משבר הנדל"ן של 2008-2007 אמנם פגע בו, אולם הוא יצא ממנו, ומתביעה שהוגשה נגדו, כשהוא עדיין איש עשיר מאוד (ראו מסגרת). היום הוא עוסק בתחום הנדל"ן בעיקר בדיור להשכרה לטווח ארוך בבתי דירות, מעונות סטודנטים, שטחים מסחריים ומוסדות תשתיתיים כגון בי חולים, והוא בוחן כעת כיצד ניתן לשלב בין תחומי הנדל"ן והבריאות.
"יש לנו בפורטפוליו 300 אלף נכסים, ומהם עשרת אלפים בנייני מגורים", הוא אומר ומוסיף כי הגיע למסקנה שבעידן המודרני מי שיש לו דירות, יש לו במידה מסוימת גם אנשים, שהם נכס לא פחות חשוב מאחר שהם מקור למידע לחברות מסחריות רבות. "אנשים הם קהל לפרסום והם צורכים שירותים שונים בתשלום. חלק מההשקעות של הקבוצה שלו בתחום הבינה המלאכותית, שירותי הבריאות ואיכות הסביבה נעשות בין היתר במחשבה על היישום של התחומים האלה בעולמות המגורים".
באופן טבעי, הקבוצה מתעניינת גם בפתרונות לניהול שכירות, כמו זה של חברת רנטיגו הישראלית המציעה מנגנון לגבייה אוטומטית של שכר דירה ולדיווח אוטומטי על מפגעים ותקלות, והפתרון של חברת Shoodoo בתחום האנליטיקה הניבויית, שצמחה בחממת .VLX אם כלים כאלה יעזרו, למשל, לזהות תקלות נזילה כשהן עוד קטנות, החיסכון לבעלים של דירות מגורים רבות יכול להיות אדיר. חברות מעניינות נוספות מבחינת הקבוצה הן Roby.AI לאיסוף תלונות והתראות, כיום עבור מקום עבודה אבל בקלות יכולה הטכנולוגיה לעבור אדפטציה לתחום המגורים. iAgree מאפשרת לחתום בקלות על עירבון.
החברות הללו אינן בתחום הביומד כמובן, אולם הן נותנות טעימה לאופן שבו יחסי שוכר ומשכיר משתנים - ממפגש חד-פעמי בעת מתן הכסף לקשר מתמשך באמצעים דיגיטליים. "אנחנו מחברים בין טכנולוגיות נדל"ן לטכנולוגיות חיים", אומר צ'נגוויז. במודל כזה יכולה להיות הזדמנות רבה גם למיזמים שדואגים לבריאות ולאיכות החיים של הדיירים.